חומר רקע

מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024חשוון התשפ"ה | נובמבר היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי א מבו המשרד לשיתו ף פעולה אזורי (להלן - המשרד לשתפ"א או המשרד ) הוקם בשנת 1999 ע ל פי החלטת ממשלה1 ובשנת2003 .הופסקה פעילותו בשנת 2009 הוקם המשרד מחדש על פי החלטת ממשלה2 (להלן- )החלטת ההקמה , ו בה נקבע כי המשרד יעסוק בתחומים האלה (להלן - תחומי פעילות המשרד): קידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות האזור ו עם הרשות הפלסטינית (להלן - )הרש"פ ומימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה לי צור תנאים לקידום ה רווחה ה כלכלית ו ה יציבות . עוד נקבע כי המשרד יפעל מול הגורמים העוסקים בפיתוח ה אזור גם לצורכי גיוס משאבים ועידוד השקעות במטרה לקדם שיתוף פעולה ויופקד על ה תיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושאים . אלו בסמוך למועד החלטת ההקמה ב- 2009 החליטה הממשלה3 להעביר חלק מתחומי פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת הישראלית- פלסטינית (Joint Economic Committee ) (להלן- JEC ) ממשרד האוצר למשרד לשתפ"א וקבעה כי בראש ה- JEC יעמוד השר הממונה על המשרד לשתפ"א . המשרד לשתפ"א פועל למימוש מטרותיו בכמה דרכים : פרסום קולות קוראי ם4 המזמינים רשויות מקומיות ומוסדות להשכלה גבוהה לבצע פעילויות הקשורות בשת"פ אזורי , מתן תמיכות ל מוסדות ציבוריים (כגון מוסדות ללא כוונת רווח) על פי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב5 , התקשרויות במכרזים ו שיתופי פעולה בין- .משרדיים ב ספר תוכניות העבודה לשנת 2022 6 ציינה מנכ"לית המשרד לשתפ"א דאז כי " החתימה על הסכמי אברהם היוותה מעין מפץ גדול אזורי ... שליחותו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי הופכת לאחת המשימות החשובות והמרגשות של דורנו - השתלבותה של מדינת ישראל באזור כשותפה בסלילת דרך של תקווה וצמיחה למרחב כולו ". בהמשך פ ירטה המנכ"לית דאז את שלוש המשימות המרכזיות של המשרד: " אזרוח השיח הכלכלי והאזרחי בין ישראל ובין הפלסטינים; רתימת משרדי הממשלה השונים לטובת קידום שיתופי פעולה אזוריים, באמצעות מינוף האנרגיה היצירתית שמגיעה מהמגזר העסקי והשלישי אל תוך הממשלה עצמה, וזאת מתוך ה בנה ' שהסכמים חותמים בין מדינות - ושלום עושים בין עמים ; ' ביסוס המשרד כמוקד של ידע לשיתוף פעולה אזורי וכן כשחקן מרכזי בפיתוח ובהובלת מיזמים אזוריים שנועדו להתמודד עם אתגרים משותפים במרחב " . המנכ"לית אף הדגישה כי המשרד עומד על ש ת י רגליים: " האחת, ממוקדת בהעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי והאזרחי בין מדינת ישראל לפלסטינים ... הרגל השנייה של המשרד, עוסקת בפיתוח יחסיה של מדינת ישראל עם מדינות האזור, בדגש על שכנותינו הערביות ..." . בעיקרי תוכנית העבודה של המשרד לשנת 2023 כתב המנכ"ל הנוכחי גם הוא, בין השאר, כי "מתוך התפיסה הבסיסית, שלפיה 'הסכמים חותמים בין מדינות ושלום עושים בין עמים', ניצבת בפני המשרד מטרה מרכזית של אזרוח היחסים בין ישראל למדינות האזור. מטרה זו תושג בעזרת מימושן של כמה מטרות מרכז יות: (א) קידום ויצירה של מפגשים אזרחיים משמעותיים ; (ב) ייזום ועידוד פרויקטים של שיתוף פעולה ארוך טווח עם מדינות האזור, וזאת מתוך הבנה ששיתוף פעולה משמעותי נוצר במקום שקיימת בו הידברות ארוכת טווח ועבודה למען מטרה משותפת ; (ג) ביסוס 1 החלטת הממשלה503 ( 31.10.99 .) 2 החלטת הממשלה346 ( 7.6.09 .) 3 החלטת הממשלה651 ( 2.8.09 .) 4 .פרסום רשמי מטעם המשרד הקורא להציע הצעות להשתתפות בפרויקטים שאותם הוא מקדם 5 חוק יסודות התקציב, התשמ״ה- 1985 . 6 ספר תכניות העבודה לשנת2022 , מרץ2022 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי1 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 2 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי המשרד כמוקד ידע לשיתוף פעו לה אזורי וכשחקן מרכזי בפיתוח ובהובלה של מיזמים אזוריים, שנועדו להתמודד עם אתגרים משותפים במרחב". נכון לסוף שנת 2023 מנה המשרד28 ,עובדים מהם חמישה ב אגף קשרי חוץ, מיזמים אזוריים ושותפויות בממשלה (להלן - אגף קשרי חוץ , ) שניים באגף כלכלה , מחקר ושת "פ כלכליים עם הרש "פ וירדן , שניים באגף ינ מ הל ולוגיסטיקה, שניים בדוברות ו יועץ משפטי כל . שאר העובדים משויכים ללשכות המנכ "ל והשר . תקציבו השנתי של המשרד עמד כ על - 74 מיליוני ש "ח בשנת 2022 ועל כ- 71 מיליוני ש "ח בשנת 2023 . להלן בתרשים 1 המבנה הארגוני של המשרד . תרשים 1 :המבנה הארגוני של המשרד על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . להלן הייעוד והפעילות של האגפים המקצועיים של המשרד : א ג ף ק ש ר י ח ו ץ , מ י ז מ י ם א ז ו ר י י ם ו ש ו ת פ ו י ו ת ב מ מ ש ל ה : ע ל פי פירוט המשרד, האגף מיועד לעסוק בחיזוק היחסים ב , קידום מיזמים אזוריים וב מיסוד תשתית של שיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין מדינות האזור באופן נרחב, בדגש על מדינות הסכמי אברהם (איחוד האמירויות, מרוקו ובחריין), וכן על מצרים, טורקי י ה, יוון, קפריסין וקוסובו . כמו כן, האגף מיועד לעסוק ב יצירת פורומים אזוריים ב השת תפות שחקנים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים לחשיבה, ל תכנון ו ל ביצוע של מהלכים להתמ ודדות עם אתגרים אזוריים , וכן ב הפיכת המשרד למוקד ידע ממשלתי ואזרחי לקידום שיתופי פעולה ופרויקטים אזוריים. פעילות האגף מבוצעת, בין היתר, באמצעות פרסום קולות קוראים בתחומי ם כמו התרבות, הספורט, החינוך והאקדמיה שנועדו לקדם שיתופי פעולה אזוריים בין גורמים ישראלי ים ל גורמים מחוץ לישראל (לדוג מה: כינוס דיון שבו השתתפו נציגי לשכת עורכי הדין בישראל ונציגי מקבילתה במרוקו). א ג ף כ ל כ ל ה , מ ח ק ר ו ש ת " פ כ ל כ ל י י ם ע ם ה ר ש " פ ו י ר ד ן : על פי פירוט המשרד, האגף מיועד לעסוק בחידוש ו ב קידום של השיח הכלכלי הדו-צדדי בין ישראל לרש"פ באמצעות ה- JEC וכן ב קידום שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים עם הרש"פ ועם ממלכת ירדן ו ב מימוש פרויקטים משותפים במטרה ליצור תנאים לקידום ה רווחה ה כלכלית ו ה יציבות באזור. כמו כן, גם אגף זה מיועד ל סייע ב הפיכת המשרד למוקד ידע לקידום שיתופי פעולה ופרויקטים אזוריים ול יצירת השפעה ב אמצעות קידום מחקרים בנוגע לרש"פ ולכלכלות האזור . מנהל האגף משמש גם תקציבן המשרד. השר לשיתוף פעולה אזורי מנכ"ל המשרד דוברות אגף קשרי חוץ, מיזמים אזוריים ושותפויות בממשלה אגף כלכלה, מחקר ושת"פ כלכליים עם הרש"פ וירדן היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי2 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 3 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי פעולות הביקורת בחודשים אוגוסט 2023 - ינואר 2024 בדק משרד מבקר המדינה היבטים ב פעילות ה משרד לשת פ"א . הביקורת נעשתה בעיקרה במשרד לשיתוף פעולה אזורי . בדיקות השלמה נערכו באגף התק ציבים שבמשרד האוצר ו במשרד להגנת הסביבה . כמו , כן נעשו בירורים בעמותות אשר עוסקות ב קידום פרויקטים בנושא שיתוף פעולה אזורי (עמותות אלה אינן גופים מבוקרים על פי חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 .)][נוסח משולב אחריותו ועצמאותו של המשרד בקידום פרויקטים החלטת ה ממשלה על הקמת המשרד תפקידיו של משרד ממשלתי מוגדרים בדרך כלל בהחלטת ממשלה, ובה אף נקבעת לעיתים העברת תחומי אחריות רלוונטיים מגופים אחרים. כך לדוגמה: (א) בהחלטת הממשלה7 משנת2005 שעסקה בהקמה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל8 ובהגדרת תחומי סמכויותיו נכתב במפורש כי הוחלט "להעביר למשנה לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר לתשתיות הלאומיות על פי חוק פיתוח הגליל, התשנ"ג- 1993 ועל פי חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב- 1991 " ). (ב בהחלטת הממשלה9 משנת2021 הנוגעת לרשות לפיתוח חברתי- כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי10 נכתב בסעיף 20 כי "הרשות תהיה אחראית על תכלול התכנית, ריכוזה, ומעקב אחר יישומה מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות... כל מנכ"ל משרד שההחלטה נוגעת לענייני משרדו ימנה גורם מקצועי בכיר אשר ירכז את עבודת משרדו בכל הקשור לדיווח לרשות... ויש תף פעולה באופן מלא עם הרשות". בהחלטת הממשלה11 מיוני2009 על הקמת המשרד לשתפ"א הוגדר תפקידו של המשרד אך לא הוגדרו סמכויותיו, שלא כמו במשרד לפיתוח הנגב והגליל ש לגביו הוגדרו סמכויות ב החלטת הממשלה שעסקה בהקמת ו ובהחלטת הממשלה שעסקה ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר הדרוזי והצ ' רקסי . הגדרת תפקיד ללא מתן סמכויות ברורות גור מת לכך שקידום חלק מה פרויקטים ידי על המשרד תלוי במשרדי הממשלה האחרים ואין לו עצמאות בנושא . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בשנת 2021 נערכה עבודה אסטרטגית עבור המשרד לשתפ"א על ידי משרד חיצוני לייעוץ אסטרטגי12 בעלות של כ- 0,000 30 ש"ח . בעבודה זו נבדקה, בין היתר, התאמתו של המשרד לסביבה החיצונית המשתנה, וכן נותחו הצרכים וכיווני פעולה חדשים וחדשניים אפשריים לעתיד מלבד הפרויקטים שבהם עסק המשרד עד לאותו מועד (להלן - .)העבודה האסטרטגית בעבודה האסטרטגית נכתב, בין השאר, כי אחת החולשות המרכזיות של המשרד היא היעדר מעמד ברור בעיני שאר משרדי הממשלה הכולל היעדר הגדרות וגבולות גזרה לביצוע תפקידיו. בנוסף על כך צוין כי המשרד מתמודד עם חוסר שיתוף פעולה של משרדי הממשלה האחרים. גם בשיחות שניהלו נציגי משרד מבקר המדינה עם עובדים לשעבר במשרד לשתפ "א וכן עם גורמים עסקיים ועמותות הם ציינו כי היעדר הסמכות של המשרד באה לידי ביטוי בהתנהלות מולו. 7 החלט ת ממ שלה 3024 ( 10.1.05 .) 8 ."כיום שמו שם המשרד הוא "המשרד לפיתוח הנגב הגליל והחוסן הלאומי 9 החלט ת הממשלה 717 ( 28.11.21 .) 10 רשות זו הוקמה לפי החלטת ממשלה715 בשנת2015 במשרד לשתפ"א, והיא הועברה מהמשרד לשתפ"א למשרד רה"ם לפי החלטת ממשלה 534 ( 15.11.20 .) 11 החל ט ת הממשלה 346 ( 7.6.09 .) 12 .ראו בהמשך הדוח, בפרק העוסק בנושא החדשנות היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי3 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 4 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי כך לדוגמה, נציג גוף עסקי המעורב בפרויקט "שער הירדן"13 ציין, בפגישה שנערכה בדצמבר2023 , .כי אין למשרד הכלים הנדרשים כדי לתכלל את הפרויקט גם מנהלת אחת העמותות העוסקות בקידום שיתופי פעולה אזוריים ציינה ל פני נציגי משרד מבקר המדינה , באוקטובר 2023 ", בהקשר של פרויקט "שער הירדן " כי אין גורם אחד בישראל שיכול והינו ב על סמכות לסיים את תהליך האסדרה ויכול להנחות את הגופים הרלוונטיים כיצד להתקדם ואף להציג לו"ז לביצוע ולכן התהליכים נגררים ואינם מגיעים לכדי הכרעה וקידום. המשרד לשתפ "א אמור להוביל את הפרויקט, אך לאור ה עדר סמכות ותקציבים לא ברור כיצד אמור ליישם זאת ". מבדיקת מ שרד מבקר המדינה עולה כי אין בהחלטת ה ממשלה הגדר ה ברורה של אחריות המשרד לשתפ"א, וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון , הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים . מומלץ כי המשרד יפעל בשיתוף מזכירות הממשלה להגדרת תחומי האחריות והסמכות של המשרד לשתפ"א ולהתאמתם לתפקידים שהוטלו עליו על ידי הממשלה. בתשובת המשרד לשת פ"א מ- 30.5.23 (להלן- תשובת המשרד ) נכתב כי "...המשרד מסכים עם הצורך בהסדרת סמכויות המשרד ע "מ שיוכל לממש את ייעודו עוד ". נכתב בתשובת המשרד כי " כאשר המשרד מעוניין ביצירת קשרים עם משרדים אחרים – הוא יוזם ומקדם אותם ", ואילו בפרויקטים תשתיתיים שלו הוא תלוי בהנחיה מדינית ו " כאשר זו מגיעה - שיתו ף הפעולה הבינמשרדי טוב ומאפשר את קידום הפרויקטים ". בתשובת משרד ראש הממשלה מ- 10.6.24 (להלן- תשובת משרד רה"ם) נכתב כי "פתוחה הדרך למשרד לשתפ"א להציע הצעת החלטה בעניין אשר תטופל על ידי מזכירות הממשלה כיתר הצעות ההחלטה המקודמות על ידי המשרדים השונים". ועדת ה שרים לשיתוף פעולה אזורי הממשלה רשאית, על פי חוק יס וד הממשלה, לפעול באמצעות ועדות שרים שדנות בעניינים מסוימים ומקבלות החלטות בתחום מוגדר, במטרה לשפר את תהליך הניהול וקבלת ההחלטות בתחום דרוש זה. בהחלטת הממשלה מיוני 2009 אשר עסקה בהקמת המשרד לשתפ"א נקבע כי תוקם ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר לשיתוף פעולה אזורי, וכי הרכבה וסמכויותיה ייקבעו בהחלטת ממשלה נפרדת. יצוין כי בגלל אופי התפקיד שהוטל על המשרד המחייב עבודה אינטנסיבית וצמודה עם משרדי ממשלה אחרים, כינוסה של הוועדה לענייני שיתוף פעולה אזורי היה יכ ול לסייע לו רבות בקידום הפרויקטים שבאחריותו וכן ב ייזום פרויקטים חדשים ובפעולות בתחומי פעולה חדשניים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון למועד סיום הביקורת למרות האמור בהחלטת הממשלה משנת 2009 שתוקם ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר לשיתוף פעולה אזורי , ועדת השרים לשיתוף פעולה אזורי לא הוקמה ומשכך לא התכנסה. לשם השוואה יצוין ש נמצא כי ועדת השרים לענייני הפריפריה, הנגב והגליל הוקמה לפי החלטת ממשלה14 מאוגוסט 2021 והתכנסה מדי פעם בשנים2021 - 2022 . 13 .ראו להלן הרחבה על פרויקט זה בפרק העוסק בכך 14 החלט ת ממשלה 358 ( 22.8.21 .) היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי4 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 5 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי אי-הקמתה של ועדה זו פוגעת ביכולתו של המשרד לשתפ"א לשפר את התיאום הנדרש בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך קידום הפרויקטים שעליהם הוא אמון וביכולתו ליזום ולקדם פרויקטים חדשים. מומלץ כי המשרד בשיתוף מזכירות הממשלה יפעל להקמתה של ועדת השרים לשיתוף פעולה אזורי בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2009 וכן מומלץ כי השר ל שתפ"א יפעל כדי לכנסה בתדירות הנדרשת. בתשובת המשרד נכתב כי המשרד לשתפ "א יפעל בנושא בשיתוף עם מזכירות הממשלה. בתשובת משרד רה"ם נכתב כי "פתוחה הדרך למשרד לשתפ"א להציע הצעת החלטה בעניין אשר תטופל על ידי מזכירות הממשלה כיתר הצעות ההחלטה המקודמות על ידי המשרדים השונים". המבנה הארגוני של המשרד משרד ממשלתי כדוגמת המשרד לשתפ "א נשען על הידע והזיכרון הארגוני של המנהלים והעובדים המקצועיים שלו. נוכח מיעוט העובדים שבו והתחלופה הגבוהה שלהם, ראוי שיפעל לשמר את הידע והזיכרון הארגוני בצורה מובנית, יעילה ומסודרת. עד נובמבר 2021 כלל המשרד שני אגפים מקצועיים : אגף כלכלה ופרויקטים ואגף אסטרטגיה ותעלת הימים. בעקבות העברת פרויקט תעלת הימים לאחריות המטה לביטחון לאומי, נסגר אגף אסט רטגיה ו תעלת הימים , ובמקומו הוקם אגף קשרי חוץ, מיזמים אזוריים ושותפויות ב ממשלה . במסגרת זו בוצעה חלוקה ג י אוגרפית בין תחומי האחריות שלו: האגף החדש עסק בקידום שיתופי פעולה בתחומים שונים עם מדינות האזור באופן נרחב , ואילו אגף כלכלה ופרויקטים (אשר שמו שונה לאגף כ לכלה, מחקר ושת"פ כלכליים עם הרש"פ וירדן), עסק בקידום שיתופי פעולה עם הרש"פ ו עם ירדן. חשוב לציין שמכיוון ש המשרד קטן, הוא מקבל שירותים בתחומי משאבי ה אנוש, ה רכש, ה חשבות, ה שכר ו ה ייעוץ ה משפטי ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. להלן בלוח 1 השוואה בין נתוני התקן של עובדי המשרד לבין האיוש בפועל בשנים 2017 - 2023 . לוח1 :נתוני התק ן של עובדי המשרד מול האיוש בפועל , 2017 - 2023 * התקן האיוש בתום השנה שיעור המשרות המאוישות 2017 28 28 100% 2018 38 27 71% 2019 38 32 84% 2020 39 34 87% 2021 32 28 87% 2022 34 25 73% 2023 33 30 91% ממוצע 34.5 29 84% על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי . * הנתונים נכונים לסוף השנה . מנתוני ה לוח עולה כי בשנים שנבדקו מצבת כ ו ח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מ התקן . יתרה מכך, בביקורת נמצא כי כ- 20 תקנים יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל15 , ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר . עוד נמצא כי עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד : מנהל אגף הכלכלה , אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017 , שכן הוא בין העובדים בדרג המקצועי היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן . 15 על פי נתוני המשרד, משנת2020 13.75 משרות ללשכת השר ו-7 .משרות ללשכת המנכ"ל היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי5 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 6 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בתשובת המשרד נכתב " כי הירידה באיוש בשנת 2022 נגרמה בשל המעבר לירושלים וכי מאז שיעור האיוש הולך ועולה ... המעבר של המשרד מתל אביב לירושלים הביא לעזיבה ולתחלופה של עובדים רבים ... חלק מהסיבה לעזיבת העובדים מוסבר בכך שלא ניתן כל מענה להשלכות המעבר על העובדים (למעט פתרונות זניחים ול ) התעלמות מהצורך בשימור עובדים ושימור ידע . זוהי בעיה רוחבית ולא בעיה ייחודית של המשרד לשתפ ... א" מצבת תקני כוח האדם נקבעת "י ע הנציבות הן , עבור לשכת מנכ "ל והן לשכת השר באופן רוחבי בכל משרדי הממשלה . מעולם לא נלקחו תקנים מקצועיים מתוך המשרד לטובת הלשכות ... בנוסף, המשרד גייס מנהל אגף בכיר נוסף ברגע שהדבר התאפשר בספטמבר 2023 וכן נאבק מול הנציבות לפתיחת תקנים נוספים גם בתנאי קיצוץ רוחבי מאסיבי... הקפאת הגיוסים מתחילת המלחמה ... נכון לעכשיו בגלל הקפאת הגיוסים המשרד לשתפ"א לא יכול לגייס עובדים נוספים. המשרד לשתפ"א כבר נמצא בקשר רציף עם הנציבות לטובת העניין. פגישה עם הנציב בעניין תקינת המשרד נקבעה לתאריך 28/05/2024 (לאחר שנדחתה מספר פעמים) ". בתשובת נציבות שירות המדינה מיום 24.7.24 נכתב כי "לאחר בדיקת הנתונים עולה כי משרות של המשרד לשתפ"א מפורסמות בהתאם לנדרש (גם כע ת ישנן משרות שהינן בהליכי איוש). מבדיקה מול רפרנטית המשרד ומול הסמנכ"לית... לא קיימים פערים שאינם מטופלים". מומלץ כי המשרד לשתפ"א בשיתוף נציבות שירות המדינה יבחן את צורכי כוח האדם שלו, יתאים את תקן המשרד לצרכים אלה ויפעל לגיוס עובדים מקצועיים שי חזק ו את העשייה והטיפול בפרויקטים בתחומים השונים. מימוש הפרויקטים בתוכניות העבודה של המשרד ב שנת 2011 ,בעקבות ההמלצות שפורטו בדוח הוועדה לשינוי כלכלי- )"חברתי ("ועדת טרכטנברג החליטה הממשלה16 לחייב את משרדי הממשלה לפעול לפי מעגל התכנון השנתי שנקבע ב"מדריך התכנון הממשלתי" . על פי מדריך התכנון הממשלתי, יבססו ה יחידות ומשרדי הממשלה את פעולתם על תוכניות עבודה שנתיות , אשר ישמשו כלי תכנוני וניהולי , ויפתחו מדדי תוצאה לעבודתם אשר י י תנו ביטוי הולם למטרות המרכזיות של תוכניות העבודה המשרדיות. מדריך התכנון הממשלתי , שפורסם לראשונה בשנת 2007 ועודכן בשנת2010 , נועד ליצור שפת תכנון אחידה ומשותפת . הוא כולל לוחות זמנים מפורטים ומחייבים שעמידה בהם תאפשר לגבש ולאשר את תוכניות העבודה ו את תקציב המדינה לפני תחילת השנה17 . תוכנית העבודה מספקת גישה שיטתית להקצאת משאבים ו עוזרת למשרדי הממשלה לתעדף פרויקטים ולהקצות כספים, כוח אדם וזמן ביעילות. אופטימיזציה זו חיונית לשמירה ו ל שיפור של האפקטיביות הכוללת של המ י נהל הציבורי. כבר בשנת 2005 עמד משרד מבקר המדינה על חשיבות ם של תהליך ה תכנון ו ה גיבוש של תוכניות העבודה ו של הבקרה ועל יישומ ן לצורך השגת יעדיו האסטרטגיים, הגשמת מדיניותו ומימוש מטרותיו של המשרד הממשלתי18 . על פי מדריך התכנון הממשלתי , תוכנית העבודה השנתית של משרד ממשלתי צריכה לשקף את כלל הפעולות שהמשרד מתכנן לבצע בתקופה נתונה כדי להגיע מהמצב הקיים למצב עתידי , והיא מורכבת משלושה רבדים: מ ט ר ו ת : ההישגים הרחבים, לרוב רב- ,שנתיים ש אליהם מכוון המשרד בפעילותו ואשר מלמדים מהו חזון המשרד ומהו המצב העתידי ש אליו הוא מבקש להגיע בשנים הבאות. י ע ד י ם : הישגי הביניים המקרבים את המשרד להגשמת מטרות . יו 16 החלט ת ממשלה 4028 ( , 25.12.11 .) 17 ,משרד ראש הממשלה מדריך התכנון הממשלתי , עמ' 6. 18 ,מבקר המדינה דוח שנתי 55ב (2005 ,) בפרק "עבודת המטה של משרדי הממשלה - ממצאי מעקב", עמ' 203-191 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי6 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 7 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מ ש י מ ו ת : הפעולות שהמשרד מבצע ש תכליתן השגת יעד אחד או כמה מהיעדים שקבע לעצמו המשרד . תוכנית העבודה של המשרד לשתפ"א לשנת 2023 19 :כוללת חמש מטרות 1. .ביסוס המשרד כמוקד ידע בתחום שיתוף הפעולה האזורי 2. קידום שיתופי הפעולה הכלכליים והאזרחיים בין תושבי ישראל לתושבי האזור, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. 3. .קידום מיזמים אזוריים ופרויקטים ארוכי טווח של שיתוף פעולה ופיתוח אזורי 4. קידום שיתופי פעולה אקדמיים בין גופי אקדמיה במדינת ישראל לגופי אקדמיה במדינות האזור. 5. קידום שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים בין ישראלים ופלסטינים לתועלת ההדדית של שתי הכלכלות והחברות. נוסף כל , כך על אחת מה מטרות מורכבת מכמה יעדים. לדוגמה , אחד היעדים אשר מרכיבים את המטרה "קידום מיזמים אזוריים ופרויקטים ארוכי טווח של שת"פ אזורי" הוא "קידום התכנון של פרויקט פארק תעשיה ותעסוקה ' שער הירדן ," '... כאשר לצורך השגת יעד זה נקבעה, בין היתר, משימה שכותרתה " בניית תוכנית עבודה רב -שנתית להשלמת הקמתו של פארק תעשייה ותעסוקה ' שער הירדן '". קביעת מדדים לתוכניות העבודה לשנים 2020 - 2021 לכל מרכיב ב תוכנית העבודה מוצמדים מדדים המשקפים את ביצועו ו ה מאפשרים למשרד ל הגדיר מה הוא מבקש להשיג ולדעת אם הדבר הושג בפועל. על פי מדריך התכנון הממשלתי, על משרד ממשלתי להגדיר "מדדי הצלחה" למטרות , ליעדים ולמשימות שנכללו בה (להלן - )מדדי הצלחה : מ ד ד י ת פ ו ק ה : תוצרי הפעילות המשקפים את ליבת העשייה המשרדית. תוצרים אלו מכוונים , בדרך כלל , להשגת תוצאה נוספת ואינם עומדים בפני עצמם. מ ד ד י ת ו צ א ה : התועלת ש ל פעילות המשרד הממשלתי לציבור ש היא הערך והתכלית של פעילותו, והיא הדבר שהמשרד רוצה להשיג בסופו של דבר. לקביעת המדדים יש שלוש מטרות עיקריות20 : לעזור לתרגם את המטרות והיעדים של האסטרטג יה לתוצרים בשטח; לעקוב אחר ביצוע התוכנית , לבקר אותה ולקבל תמונה של מה שהושג בפועל; להגביר את שקיפות פעולות הארגון. השימוש במדדים נהוג במרבית המדינות המתקדמות , ובמרבית המדינות החברות ב- OECD משתמשים במדדי תפוקה ותוצאה בתהליכי קבלת ההחלטות כבר שנים רבות21 . אף שבמדריך התכנון הממשלתי נקבע כי על משרד ממשלתי להגדיר מדדי הצלחה לתוכניות העבודה שלו, בביקורת עלה כי בעוד שבשנים 2019 ו- 2022 אכן נקבעו מדדי הצלחה לתוכניות העבודה של המשרד לשתפ"א, בשנים 2021-2020 לא נ קבע ו מדדי הצלחה למטרות, ליעדים ולמשימות המשרד. היעדר מדדים ברורים ל השגת ה מטרות, ה יעדי ם וה משימות של המשרד לא מאפשר להעריך את מידת ביצוע המשימות והעמידה ביעדים. 19 עיקרי תוכניות העבודה לשנת2023 ., משרדי הממשלה ויחידות הסמך 20 ,מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל תוכניות עבודה: כלי ליישום החלטות ממשלה (מרץ 2021 '), עמ15 . 21 'שם, עמ56 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי7 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 8 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בתשובת המשרד נכתב "המשרד לשיתוף פעולה אזורי פ וע ל בהתאם להנחיות אגף תכנון מדיניות במשרד ראה"מ. בשנים 2020 - 2021 לא הוכן ספר תכניות העבודה הממשלתיות ולכן לא נקבעו מדדים באופן שנקבע בשנים האחרות" . משרד מבקר המדינה מ ציין כי הנחיות מדריך התכנון הממשלתי חלות על המשרד מדי שנה ולא רק בשנים שבהן מתפרסם ספר ת וכניות העבודה הממשלתיות . על המשרד לפעול בהתאם להנחיות מדריך התכנון הממשלתי ו להגדיר מדדי הצלחה למטרות, ליעדים ולמשימות שנכללו ב תוכניות העבודה שלו. ביצוע תוכניות העבודה של המשרד לשנ ים 2019 ו- 2022 22 כאמור, מדריך התכנון הממשלתי מנחה את משרדי הממשלה לקבוע מדדי הצלחה אשר באמצעותם ניתן יהיה לבחון האם המשרד ביצע את ת ו כנית העבודה שלו במלואה. בנוסף למדדי ההצלחה, המשרד נדרש לקבוע את ה מדדים ה מרכזיים באותה שנה (להלן – מדדים מרכזיים ), אשר מבטאים באופן כמותי או בינארי את העמידה במטרות אותן הגדיר כמטרותיו ה מרכזיות . לצורך בחינת עמידתו במטרות שהגדיר לשנת 2019 ,קבע המשרד 4 מדדים מרכ זיים ו- 52 מדדי הצלחה לעבודתו. בשנים 2021-2020 קיימות תוכניות עבודה אך כאמור המשרד לא קבע מדדי הצלחה ומדדים מרכזיים לתוכניות העבודה בשנים אלו. בשנת 2022 קבע המשרד38 מדדים מרכזיים ו- 42 מדדי הצלחה ובשנת 2023 קבע המשרד5 מדדים מרכזיים ו- 14 מדדי הצלחה לעבודתו. להלן ב תרשים 2 נתוני המשרד לגבי השגת המדדים המרכזיים בשנת 2019 . תרשים2 :השגת ה מדדים ה מרכזיים בשנת 2019 על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהנתונים בתרשים 2 עולה כי כ- 50% מהמדדים המרכזיים שקבע המשרד לשתפ"א לשנת 2019 לא הושגו כלל. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי המדדים המרכזיים שלא הושגו כלל בשנת 2019 הם "פרסום מכרז משותף להקמה ולתפעול פרויקט 'מובל השלום ' (תעלת הימים) " ו "פרסום מכרז להקמה ולתפעול של אזור התעשייה והתעסוקה 'שער הירדן . '" 22 יש תוכניות עבודה לשנים2019 - 2023 . המשרד לשתפ"א הציג לנציגים של משרד מבקר המדינה דיווח על מעקב אחר הביצוע רק לשנת 2019 ולשנת 2022 , אולם הוא ה תקשה בה ת צג נתוני מעקב אחר הביצוע של השנים הא חרות. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי8 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 9 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי להלן ב תרשים 3 נתונים לגבי השגת המדדים המרכזיים בשנת 2022 . תרשים3 :השגת מדדים מרכזיים בשנת 2022 על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהנתונים בתרשים 3 עולה כי כ- 39.5% מהמדדים המרכזיים שקבע המשרד לשתפ"א לשנת 2022 לא הושגו באופן מלא, ומתוכם כ- 31.5% לא הושגו כלל. כמו כן, מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי המשרד לשתפ"א לא השיג באופן מלא 80% מהמדדים המרכזיים שנקבעו למטרות "קידום שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים בין ישראלים ופלסטינים לתועלת ההדדית של שתי ה כלכל ות וה חבר ות" ו" ביסוס המשרד כמוקד ידע בתחום שיתוף הפעולה האזורי ". להלן ב תרשים 4 מוצגים נתונים לגבי ההשגה של מדדי ההצלחה של תוכנית העבודה של המשרד בשנת 2019 . תרשים4 :השגת מדדי ההצלחה של תוכנית העבודה, 19 20 על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי9 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 10 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מהנתונים בתרשים עולה כי כ- 42.3% ממדדי ההצלחה שקבע המשרד לשתפ"א לתוכנית העבודה לשנת 2019 לא הושגו באופן מלא, וכ- 36.5% מהמדדים לא הושגו כלל. כמו כן, מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי המשרד לשתפ"א לא השיג באופן מלא 75% מהמדדים שנקבעו למטרת "שיקום ים המלח ושיתוף פעולה אזורי לפיתוח תשתיות מים - פרויקט 'מובל השלום' (תעלת הימים) ". להלן ב תרשים 5 מוצגים נתונים לגבי ההשגה של מדדי ההצלחה של תוכנית העבודה של המשרד בשנת 2022 . תרשים5 : ,השגת מדדי ההצלחה של תוכנית העבודה2022 על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהנתונים בתרשים עולה כי כ- 48% מ מדדי ההצלחה שקבע המשרד לשתפ"א לתוכנית העבודה לשנת 2022 לא הושגו באופן מלא, ו- 38% מהמדדים לא הושג ו כלל. כמו כן, מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי המשרד לשתפ"א השיג באופן מלא רק כ- 14% מהמדדים שנקבעו למטר ה "קידום שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים בין ישראלים ופלסטינים לתועלת ההדדית של שתי החברות והכלכלות", ולא השיג אף אחד מהמדדים שנקבעו למטר ה "הקמת מערך קשרי חוץ, האחראי לייזום ולקידום פעילות ממשלתית ואזרחית המחזקת שיתופי פעולה אזוריים". ממצאי הביקורת העלו כי 45% ממדדי ההצלחה וכ- 40% מהמדדים המרכזיים של המשרד בשנים 2019 ו- 2022 במצטבר, לא הושגו באופן מלא, דבר העשוי להעיד על תכנון לקוי של תוכנית העבודה השנתית ושל קביעת מטרות המשרד ויעדיו, על שימוש לא יעיל ולא מועיל של המשרד במשאביו ועל קשייו להתמודד עם שינויים ועם אירועים לא צפויים המתרחשים בסביבתו. בתשובת המשרד נכתב אי כי - השגת המדדים לפרויקט תעלת הימים נבעה "מהיעדר החלטה מדינית לקידום הפרויקט". לגבי ביצוע המדדים שנקבעו לשנת 2022 נכתב בתשובת המשרד כי "פיזור הכנסת במהלך השנה, לצד העברת המשרד לירושלים שהביא לעזיבת חלק ניכר מהעובדים ותחלופת מנכ"לים באמצע השנה, השפיעו על יכולת המימוש של חלק מהיעדים או עיכוב שלהם". על המשרד לקיים הליך תכנון של עבודת המשרד ו הקצאת משאבי ו ל משימות ו לתו כניות השונות כדי להבטיח תכנון וביצוע יעילים יותר של תוכניות העבודה שלו ולוודא שהן אכן מומשו . כמו כן, על המשרד לקבוע קווים מנחים ל ביצוע התאמות בתוכניות העבודה נוכח שינויים לא צפויים. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי10 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 11 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי משיחות שערך צוות הביקורת עם נציגי המשרד לשתפ"א עולה כי אחת הסיבות העיקריות לאי- עמידתו של המשרד במימוש תוכניות העבודה לשנים2019 - 2023 היא אי- היציבות והשינויים התכופים שהיו במשרד בשנים אלו : במהלך שנים אלו התחלפו במשרד שישה שרים ממונים וחמישה מנכ"לים . מדברי נציגי המשרד עולה שכל שינוי הביא גם לשי נוי במדיניות המשרד, במטרותיו וביעדיו, וכפועל יוצא מכך לא יושמה במשרד מדיניות אחידה ועקבית, נעצר ביצוע פרויקטים קיימים ונמנעו התקשרויות ארוכות טווח בפרויקטים אסטרטגיים בתחומי פעילות המשרד. בתשובת המשרד נמסר כי המלצות משרד מבקר המדינה ייושמו בהליך תכנון תכנ ית העבודה לשנת 2024 " אשר בה רואים באופן מפורש התאמה למצב הנוכחי של שגרת חירום וכן התאמות שמפחיתות את התלות בהשפעות ושינויים גיאופוליטיים ". מעקב אחר ביצוע תוכניות העבודה של המשרד מעקב אחר יישום ה תוכניות של הממשלה הוא נדבך מרכזי ביכולת ה לבחון את האופן שבו היא ממלאת את המשימות שהצהירה עליהן בפני הציבור . בין היתר, ה מעקב מאפשר לה לזהות פערי ם ו להסיק מסקנות על דרכי פעולתה23 :. אפשר להבחין בין שני סוגים עיקריים של מעקב ניטור (monitoring ,) שמשמעותו איסוף נתונים הנוגעים ליישום התוכניות ו ל השלמת שלבי הביצוע ל צורכי מעקב אחר ביצוע או אי- ביצוע של משימה או תוכנית כלשהי והערכה (evaluation ,) ש משמעותה הערכת התוצאות של התוכנית לשם מדידת ההשפעה של משימה או תוכנית כלשהי24 . על ידי מעקב אחר ההתקדמות יכול המשרד לזהות בזמן אמת סטיות מהתוכנית, לבצע פעולות מתקנות מהירות ו להקצות משא בים מחדש במידת הצורך. מדריך התכנון הממשלתי מנחה את משרדי הממשלה להגדיר ולנהל מנגנוני מעקב ולקיים שגרות בקרה אחר ביצוע תוכניות העבודה. הוא אף מדגיש כי השלב שבו תוכנית נוצרת מחייב חשיבה יסודית על מנגנון היישום שלה והמעקב אחריה25. כך למשל מנחה המדריך את משרד י הממשלה לסכם באמצע השנה את הביצוע של תוכנית העבודה של השנה הנוכחית ולשקול לצמצם את המשאבים המוקצים לתוכנית בהמשך השנה ובשנה שלאחר מכן עבור תוכניות הדורשות משאבים נוספים. כמו כן, המדריך מציין כי המסקנות של תהליך זה עשויות להשפיע על התוכניות המרכזיות המוצעו ת לשנה העוקבת ועל תוכניות העבודה שי אשרו היחידות השונות בחודשים שלאחר מכן26 . בשנת2018 אישרה הנהלת המשרד לשתפ"א את ה נוהל "הכנת ואישור תוכנית העבודה". בנוהל נקבע כי הבקרה על תוכנית העבודה של המשרד תתבצע לאורך כל השנה: בתחילתו של כל רבעון יציג מנהל יחידה או אגף למנכ"ל המשרד את סטטוס הביצוע של תוכנית העבודה שבתחום אחריותו. כמו כן, הנוהל קבע כי בתחילת חודש פברואר יוגש למנכ"ל דוח סיכום ה פעילות של כל אחד מהיחידות ו האגפים ב שנת העבודה שהסת יימה " לרבות הפקת לקחים ". לא נמצא כי המשרד לשתפ"א יישם את הוראות הנוהל בנוגע לבקרה על תוכנית העבודה לרבות המצאת דיווח רבעוני ושנתי למנכ"ל על ביצוע תוכנית העבודה ופירוט הלקחים שהופקו. עוד נמצא כי המשרד לשתפ"א לא ביצע לאורך השנ ים מעקב שיטתי ומתועד אחר ביצוע תו כניות עבודה כדי לבחון את העמידה ביעדים ובלוחות הזמנים שנקבעו . היעדר יישומם של מנגנוני בקרה הבוחנים והמתעדים מדי שנה, הן במהלכה והן בסיומה, את ביצוע תוכנית העבודה של המשרד עשוי להביא לשימוש לא יעיל במשאבי המשרד ו אי ל- עמידה ביעדים האסטרטגיים של ו. 23 'רמי שוורץ וד"ר נורית יכימוביץ- ,כהן מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה : סקירה משווה , (2020 ). מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עמ' 6 . 24 .שם 25 מדריך התכנון הממשלתי , עמ' 6. 26 'שם, עמ19 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי11 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 12 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי על המשרד ליישם את הוראות ה מדריך התכנון הממשלתי בדבר הגדרה וניהול של מנגנוני מעקב ו בדבר קיום בקרה על ביצוע תוכניות העבודה כך . תיבחן הקצאת המשאבים ל משימות ו לתו כניות השונות וי י קבעו קווים מנחים ל ביצוע התאמות בתוכניות העבודה נוכח שינויים לא צפויים. מערכת לניהול מסמכים .גופים שונים נוהגים לנהל את בסיס הנתונים שלהם במערכת מידע ייעודית לניהול מסמכים המערכת מאפשרת את תיוק החומר בצורה מובנית ועל פי חלוקה לנושאים ולפרויקטים השונים שהוגדרו בה. השימוש במערכת יכול לסייע באחזור המסמכים הרלוונטיים לכל פרויקט שהמשרד עסק או עוסק בו, לשפר את היעילות ואת מהירות העבודה של העובדים ולהפחית באופן משמעותי את הסיכוי שמסמכים חשובים יאבדו או יימחקו . במסמך של המשרד לשתפ"א הנושא את הכותרת "סטטוס טיפול תכניות - תחום תקציב, תכנון ומדיניות ל 06/2018", נכתב כי בין הנושאים הקיימים בתו כנית העבודה נמצאת בחינה של השימוש במערכת מידע מסוג "מניפה". מערכת "מניפה" נועדה לשפר את הניהול האחיד של המסמכים ושל המשימות ואת המעקב אחר החלטות המשרד ולתרום להם. עוד נכתב שם כי נושא בחינת המערכת הוצג לסמנכ"ל משאבי אנוש, וכי הנושא נמצא בהמתנה עד לקבלת איש קשר ביחידת התקשוב של משרד רה"ם לצורך התנעת תהליך הבחינה. אף שהמשרד לשתפ"א קבע כי תיעשה בחינה של שימוש במערכת מידע ייעודית, בפועל במועד סיום הביקורת נמצא כי המשרד לא קידם את בחינתה והוא אינו משתמש במערכת מידע מובנית לתיוק מסמכים , אלא הם מתויקים בתיקיות " האופיס " השונות. ה מסמכים אינם מקוטלגים בצורה מובנית , ולכן קיים סיכון שיימחקו, וכתוצאה מכך תהיה פגיעה בזיכרון הארגוני בעת חילופי עובדים. דוגמה לנושא זה באה לידי ביטוי במהלך הביקורת : המשרד לשתפ"א התקשה לאתר ולשלוף בזמן סביר מידע ומסמכים בנוגע ו לת כניות העבודה של המשרד בשנים 2019 - 2021 . בתשובת המשרד נכתב כי "כבר ברבעון הראשון של 2024 ... הצטרף המשרד למערכת נימבוס27 שתוטמע במשרד בתקופה הקרובה. הסכם בינמשרדי בנושא עם המשרד לשיוויון חברתי (המספק למשרד לשתפ"א את שירותי המיחשוב) נחתם ב- 30/04/2024 ." מומלץ כי המשרד יפעל להטמעה של מערכת מידע ייעודית לניהול מסמכים בצורה מובנית ועל פי חלוקה לפרויקטים ולנושאים השונים . שיעורי הביצוע התקציבי .התקציב של משרדי הממשלה הוא הכלי המרכזי ליישום הפעילות והמדיניות שלהם על פני השנה התקציב של כל משרד ממשלתי כפי ש אושר בכנסת28, הוא הביטוי הכספי של ת ו כנית העבודה השנתית או הרב-שנתית של המשרד , ו הוא משקף את יעדיו ואת סדרי העדיפויות של אותו משרד באמצעות חלוקת המשאבים העומדים לרשותו29 . תשלום הכספים בפועל הוא מחד גיסא אמצעי חשוב והכרחי במימושו של סדר העדיפויות של המשרד וביישום מדיניו תו ותוכניות העבודה שלו . מאידך גיסא , מצב ש בו המשרד לאורך זמן מבצע בחסר את התקציב שהוקצה לו, משמעו שכספים שהוקצו מראש למטרות ציבוריות וחברתיות 27 נימבוס א הו פרויקט להעברת משרדי הממשלה לעבודה על ענן גבי ציבורי . 28 התקציב המאושר בכנסת במסגרת חוק התקציב וא ה התקציב ה" מקורי עם ." זאת, כל תקציב וכל תכנון מחייב שינוי והתאמות לאורך השנה. התקציב הכולל שינויים והתאמות אלה מכונה "התקציב על שינויו". 29 ,מבקר המדינה דוח שנתי 67א , "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - הכנה וביצוע של התקציב להשגת מטרות המשרד ", עמ' 472 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי12 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 13 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי אינם משפיעים על חייהם של אזרחי המדינה . הדבר עלול להעיד על בעיות תכנוניות ואף על קשיים ביכולותיו של המשרד להוציא לפועל את מדיניותו ולעמוד בהתחייבויותיו30 . ביצוע תקציב31 חסר עלול ל גרום לאי-עמידה בייעודו של המשרד ו להחמצת הזדמנויות לפיתוח כלכלי-חברתי , שכן כספים שלא נוצלו משמעם אי-ביצוע של פרויקטים שיכלו לתרום משמעותית להתקדמות המדינה ולרווחתה. לתקציב המדינה קיימות ארבע רמות של פירוט כ להל ן: "סעיף תקציבי" הוא הרמה הכללית ביותר והוא לרוב מייצג תקציב של משרד ממשלתי. "תחום הפעולה" הוא רמה מפורטת יותר , והוא מחולק לפי תחומי הפעולה של המשרד . רשימת תחומי הפעולה ה יא מעין תוכן עניינים המציג את התפלגות תקציב המשרד. " תוכנית ראשית " זו הרמה המפורטת ביותר בתקציב המוגש ת לאישור הכנסת ו" , תקנה " היא הרמה המפורטת ביותר של תקציב המדינה שמפורסמת באתר משרד האוצר. לכל תוכנית ראשית עשויות להיות תקנות רבות, ויש אלפי תקנות בתקציב המד ינה. מתחת לרמת התקנות יש חלוקות פנימיות נוספות המשמשות את משרדי הממשלה השונים. הביצוע בפועל של תקציב המשרד לשתפ"א מניתוח של תקציב המשרד לשתפ "א לשנים 2018 - 2022 עולה כי בהתנהלות ו התקציבית של המשרד קיימים דפוסים חוזרים שי כולים להעיד על חוסר יעילות ו על מיצוי חלקי של משאבי המשרד וכן על עיכוב ביישום של מטרות המשרד. להלן בתרשים 6 מוצג תקציבו המאושר של המשרד לשתפ "א בכל אחת מהשנים 2018 - 2023 . תרשים6 :התקציב המאושר של המשרד , 2018 - 2023 )(באלפי ש"ח פי על נתוני אגף התקציבים , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי ב שנים 2018 - 3 202 תקציבו השנתי המאושר32 של המשרד נע בין39 מיליון ש"ח לכ- 74 מיליון ש"ח , וסך התקציבים שאושרו למשרד בשנים אלה היה כ- 354.6 מיליון ש"ח . 30 המרכז להעצמת האזרח , דוח " התקציבים האבודים", 2019 . 31 .ביצוע תקציב הוא תשלום בפועל של כספים שנכללו בתקציבו של משרד ממשלתי 32 ה נתוני ם כוללים תקציבים שניתנו על סמך יתרות בגין עודפים מחויבים . כמו כן , הנתוני ם אינם כוללים חלק מהעברות של תקציבים בינו לבין משרדי ממשלה אחרים. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי13 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 14 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי תקציב המשרד נקבע במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה ב תוכנית ראשית אשר מורכבת מכמה תקנות. חלק מהתקנות מיועדות לתפעולו השוטף של המשרד (להלן - תקציב ה תפעול) וכוללות סכומים המיועדים לתשלום שכר לעובדים, החזר הוצאות רכב לעובדים, הוצאות תפעול המשרד וכד', וחלקן מיועדות לפעולות שבאמצעותן אמור המשרד ליישם את מדיניותו33 (להלן- תקציב ה פעולות) , כגון תכנון או ביצוע של פרויקטים, קולות קוראים ותמיכות במוסדות ציבור ע ל פי עיף ס 3א לחוק יסודות התקציב34 (להלן- )חוק התקציב . בביקורת נמצא כי המשרד אינו מנהל מעקב נפרד אחר תכנון וביצוע התקציב המיועד לכל פרויקט או תוכנית שבאחריותו, דבר אשר מקשה על המשרד לאתר ולפ תור את החסמים למימוש פעילותו ולהקצות את משאביו ל תוכניות השונות באופן מיטבי . להלן בתרשים 7 מוצג הרכב תקציב המשרד לשתפ"א (באלפי ש"ח ) לשנים 2018 - 2023 תוך הבחנה בין תקציב ה תפעול לתקציב ה פעולות . תרשים 7 :הרכב התקציב המאושר של המשרד , 2018 - 2023 )(באלפי ש"ח פי על נתוני החשב הכללי , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי ל תקציב ה פעולות הוקצה נתח של 48% - 71% מתקציבו המאושר של המשרד בשנים 2018 - 2023 . להלן בתרשים 8 מוצגים סכומי ה ביצוע במזומן35 של התקציב המאושר של המשרד ותקציב הפעולות בכל אחת מהשנים 2018 - 2023 . 33 אלה תקנות הפעולות : "פעולות", "תמיכות לשיתוף פעולה אזורי", "מנהלת הדרוזים והצ'רקסים" (בשנים 2018 - 2020 ,) "מנהלת תעלת הימים" ו "השתתפות במשרדי ממשלה" (בשנים 2018 - 2019 ). 34 חוק יסודות התקציב, ה תשמ"ה- 1985 . 35 .הוצאות שהוצאו בפועל במהלך השנה ואשר אינן כרוכות בהתחייבויות עתידיות היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי14 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 15 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי תרשים 8 :סכומי הביצוע של התקציב המאושר ושל תקציב הפעולות, 2018 - 2023 )(באלפי ש"ח פי על נתוני החשב הכללי , בעיבוד משרד מבקר המדינה . להלן בתרשים 9 מוצגים שיעורי ה ביצוע במזומן של התקציב המאושר של המשרד ותקציב הפעולות בכל אחת מהשנים 2018 - 2023 . תרשים9 :שיעורי הביצוע של התקציב המאושר ושל תקציב הפעולות, 2018 - 2023 )(באחוזים על פי נתוני החשב הכללי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי במהלך השנים 2018 - 2023 ביצע המשרד מתקציבו המאושר עד כ- 49% וכ- 12% - 41% במזומן מתקציב ה פעולות המיועד לייזום פרויקטים ולמימוש ייעודו . בתשובת המשרד צוין כי "החסמים בצד התקציבי הם תקציב מאוד נמוך (בסיס תקציב זניח עד אפסי, מסגרת תקציבית כוללת נמוכה גם לאחר תוספות), ומועד קבלת התקציב (היוצרים חסמים על שימוש מיטבי)". עוד צוין כי "למשרד כמעט ואין השפעה על הוצאות התפעול שהן קשיחות ולכן דומות לאורך השנים. מה שניתן ללמוד זה שתקציב המשרד לפעולות מאוד נמוך. אם למשרד היה תקציב גבוה פי עשרה הוא גם היה מקדם פרויקטים הרבה יותר גדולים מבחינה תקציבית. כתוצאה מהתקציב הנמוך המשרד מקדם פרויקטים בסדר גודל ובכמות המתאפ שרת לפי תקציבו". הקצאה של כ- 38% מתקציב המשרד לצורך תפעולו, בשילוב עם תת- ביצוע משמעותי ומתמשך בתקציב פעולות המשרד יכולים ללמד כי לאורך שנים תכנון תקציב המשרד אינו תואם את יכולות הביצוע הריאליים שלו , וכי המשרד אינו משתמש באופן יעיל במשאבים אשר הוקצו לו להשגת מטרותיו ואינו מממש את עיקר תוכניות העבודה שלו . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי15 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 16 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי על המשרד לשתפ"א לבצע מעקב נפרד אחר תכנון וביצוע כל של אחד מהפרויקטים והתוכניות שתחת אחריותו וכן לפעול להגדלת שיעור ביצוע התקציב שאושר לו לשם השגת מטרותיו ומימוש תו כניות העבודה שלו. היחס בין ביצוע תקציב הפעולות לביצוע תקציב התפעול בחינה נוספת אשר ביצע משרד מבקר המדינה היא השווא ה בין ביצוע תקציב המשרד המיועד ל תפעול מנגנון המשרד ( עלויות שכר , הוצאות משרדיות וכדו') עם ביצוע תקציב המשרד המיועד לטובת פעילות הליבה של המשרד ( לרבות קידום פרויקטים, סיוע לרשויות מקומיות ותמיכה בגופים ציבוריים ). השוואה זו עשויה ללמד על אופן הקצאת המשאבים של המשרד לשתפ"א ועל יעילות השימוש בהם. להלן בתרשים 10 מוצגים נתונים לגבי היחס בין ביצוע תקציב התפעול לביצוע תקציב הפעולות בשנים 2018 - 2023 . תרשים10 : ,היחס בין ביצוע תקציב תפעול המשרד לבין ביצוע תקציב פעולות המשרד 2018 - 2023 )(באלפי ש"ח על פי נתוני החשב הכללי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בשנים 2018 - 2023 הוציא המשרד במצטבר כ- 65 מיליוני ש"ח במזומן לפעילות הליבה שלו - ייזום פרויקטים או תמיכ ה ברשויות מקומיות ו ב גופים ציבוריים אחרים בהתאם למדיניותו , בעוד שלצורך תפעולו המשרד הוציא במצטבר באותן שנים כ- 91.5 מיליון ש"ח במזומן, דהיינו פי 1.4 . עוד עולה מהתרשים כי ב שנים 2018 - 2019 הוציא המשרד כ- 85% ממשאביו הכספיים לצורך תשלום ש כר והוצאות תפעול. להלן בתרשים 11 מוצגים נתונים לגבי שיעורי ביצוע תקציב התפעול ושיעורי ביצוע תקציב הפעולות בשנים 2018-2023 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי16 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 17 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי תרשים 11 :השוואת שיעורי ביצוע תקציב התפעול לשיעורי ביצוע תקציב הפעולות , 2018 - 2023 )(באחוזים על פי נתוני המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בשנים 2018 - 2023 שיעור ביצוע תקציב תפעול המשרד היה גבוה עד פי 6 .יותר מאשר שיעור ביצוע תקציב פעולות המשרד בתשובת המשרד נמסר כי "עלות החזקת המשרד היא כ- 15 מלש"ח לשנה ועל כך אין למשרד כל השפעה. הבעיה העיקרית היא בכך שהמשאבים המוקצים לתקציב הפעולות של המשרד מאוד נמוכים". משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שבאופן מצטבר הוציא המשרד בשנים 2018 - 2023 לתפעולו סכומים ה גבוהים בכ- 40% מהסכומים שהוציא בגין פע לות ו י ו, עשויה ללמ כי ד המשאבים המוקצים למשרד משמשים בעיקר להחזקת המנגנון המשרדי, ולא להגשמת ייעודו . השוואה בין ביצוע תקציב המשרד לשתפ"א למשרד דומה ולאשכול משרדי מטה תקציב המדינה ממוין לאשכולות שונים בהתאם לאופי ולייעוד של כל אחד מסעיפיו36 . האשכולות הם: שירותים חברתיים, ביטחון וסדר ציבורי, החזרי חוב, תשתיות, הוצאות אחרות, משרדי מטה וענפי המשק. המשרד לשתפ"א משתייך לאשכול "משרדי מטה" (להלן - )אשכול משרדי מטה הכולל את המשרדים הבאים: פנים ושלטון מקומי, אוצר, משפטים, ראש הממשלה, חוץ, שירותי ו דת משרדים נוספים . התקציב המאושר של אשכול משרדי מטה בשנים 2018 - 2022 נע בין כ- 27 מיליארד ש"ח לכ- 30 מיליארד ש"ח. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (להלן - )משרד הנגב והגליל , אשר משתייך גם הוא לאשכול משרדי מטה , הוקם בשנת 2005 באמצעות החלטת ממשלה37 שקבעה את יעדיו ו את תחומי פעילותו . ה סמכויות ותחומי ה פעילות של המשרד הורחבו או שונו לאחר מכן בהחלטות ממשלה נוספות38 בשנת2015 ובשנת2023 . התקציב של משרד הנגב והגליל בשנים2018 - 2022 נע בין כ- 370 מיליון ש"ח לכ- 492 מיליון ש"ח. עם הקמתו מחדש של המשרד לשתפ"א ב שנת 2009 ועד שנת2015 השר והמנכ"ל שעמדו בראשו עמדו גם בראש משרד הנגב והגליל , ו חלק מתפקידי המטה היו משותפים לשני המשרדים ( חלקם 36 ראו לדוגמה הצעת חוק התקציב לשנת הכספים2023 ', התשפ"ג, עמ182 . 37 החלטת ממשלה3024 ( 10.1.05 .) 38 החלטת ממשלה631 ( 01.11.15 והחלטת ממשלה109 ( 5.2.23 .) היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי17 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 18 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי משותפים עד היום - כמו תפקידי החשב והיועץ המשפטי) . עד תחילת שנת 2023 שכנו שני המשרדים באותו מבנה בתל אביב , ובמהלך אותה שנה עברו שני המשרדים אל אותו מבנה בירושלים. לשני המשרדים אושרו תקנות תקציביות לצורך ייזום פרויקטים בתחומי פעילותם, פרסום קולות קוראים לרשויות מקומיות וגופים נוספים והענקת תמיכות למוסדות ציבוריים בהתאם לס עיף3 א לחוק התקציב . תקנות תקציביות אלו היו בנוסף לתקציב אשר יועד למימון עלויות תפעול המשרדים. במסגרת הביקורת ביצע משרד מבקר המדינה השוואה בין ביצוע תקציב המשר ד לשתפ"א ב שנים 2018 - 2022 לבין ביצוע התקציב של אשכול משרדי מטה ושל משרד הנגב והגליל בפרט . להלן בתרשים 12 מוצגת השוואה בין שיעור י ביצוע ה תקציב של המשרד לשתפ"א, משרד הנגב והגליל וכלל אשכול משרדי מטה לשנים 2018 - 2022 . תרשים12 :שיעורי ביצוע התקציב, 2018 - 2022 (באחו זים ) על פי נתוני החשב הכללי ואגף התקציבים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בשנים 2018 - 2022 ביצעו אשכול משרדי מטה ומשרד הנגב והגליל עד 88% מתקציבם, ואילו המשרד לשתפ"א ביצע עד 49% .בלבד מתקציבו להלן בתרשים 13 מוצגת השוואה בין שיעור ביצוע תקציב הפעולות בין המשרד לשתפ"א למשרד הנגב והגליל לשנים 2018 - 2022 . תרשים13 : ,שיעורי ביצוע תקציב הפעולות 2018 - 2022 )(באחוזים על פי נתוני החשב הכללי ואגף התקציבים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי18 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 19 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מהתרשים עולה ב כי נוגע לביצוע תקציב פעולות המשרד, משרד הנגב והגליל ביצע בשנים 2018 - 2022 במצטבר73% - 91% ,מתקציב זה ואילו המשרד לשתפ"א ביצע באותן שנים 12% - 37% .בלבד מתקציב זה בתשובת המשרד הוא ציין בנוגע למשרד הנגב והגליל כי תקציבו " בשנת 2023 היה גדול פי15 )מתקציב המשרד לשתפ"א (וזאת בהתעלם מתקציב ההרשאה להתחייב הגבוה של נגב גליל והתקציב המאושר היה גבוה פי 6 .. . תקציב הפעולות של נגב גליל היה90% מסך תקציבו (אם מסתכלים על הרשאה להתחייב 94% ) בעוד שבשתפא בתקציב המקורי לא היה כלל תקציב לפעולות ובתקציב המאושר (שהתקבל בספטמבר) הוא היה 70% .מתקציב המשרד בנוסף, אופי הפעילות של המשרדים שונה לחלוטין - נגב גליל פועל בתוך שטח ישראל בפעולות שאין עליהן חסמים/השפעות חיצוניות מהותיות ". השווא ת היחס בין ביצוע תקציב הפעולות ל ביצוע תקציב התפעול בשני המשרדים משרד מבקר המדינה ביצע השוואה של היחס בין הכספים שהוציא ו המשרד ים בפועל לצורך תפעול ם לבין הכספים שהוציא ו לצורך ביצוע פעולות יהם. להלן בתרשים 14 מוצג היחס בין ביצוע תקציב התפעול לבין ביצוע תקציב הפעולות ב משרד לשתפ"א ב שנים 2018 - 2022 . תרשים14 :ה יחס בין ביצוע תקציב הפעולות לתקציב התפעול במשרד לשתפ"א ובמשרד הנגב והגליל , 2018 - 2022 )(באחוזים על פי נתוני החשב הכללי, בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי במשרד הנגב והגליל 95% מהסכומים שהוצאו בפועל בשנים 2018 - 2022 הם במסגרת תקציב פעולות המשרד, ואילו במשרד לשתפ"א רק 36% מהכספים שנעשה בהם שימוש באותן שנים היו במסגרת תקציב פעולות המשרד כאשר מרבית מהכספים שהוציא באותן שנים שהסתכמו ב64% שימשו לתשלום שכר והוצאות תפעול . משרד מבקר המדינה מצא כי ג ם בהשוו אה למשרד ים ממשלתי ים אחרים הנכללים באשכול משרדי מטה (כגון, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים) , המשרד לשתפ"א עשה בתקציב שהוקצה לו שימוש חסר לצורך הגשמת ייעודו. בתשובת המשרד צוין כי עיקר הפערים ב נוגע למשרד נגב ה וה גליל "נובעים מהאופי השונה של המשרדים והתקציב הנמוך (מאוד) של שתפ"א ולא מאופן הניהול השונה בין המשרדים", ואילו משרדי הממשלה האחרים שצוינו כחלק מאשכול משרדי מטה הם בעלי " תקציבים גבוהים עשרות מונים מתקציב שתפ"א ". היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי19 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 20 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי על המשרד ל שתפ"א ל בצע עבודת מטה להתאמת התכנון התקציבי להיקפי הביצוע הריאליים שלו וליצירת תמהיל רצוי בין תקציב התפעול לתקציב הפעולות . עבודת מטה זאת רלוונטית גם בנוגע להיקפי תקציב הנמוכים ביחס למשרדי ממשלה אחרים, ו מטרתה היא לה ביא לאיתור החסמים המעכבים את מימוש התקציב המאושר וליצור מפת דרכים לביצוע יעיל ומועיל יותר של תקציב המשרד בכלל ו של תקציב פעולות המשרד בפרט , ל צורך קידום ו ייזום פרויקטים, מימוש תוכניות העבודה שלו ו הגשמת יעד ה ה ים אסטרטגי של ים המשרד . בחינת יעילותם של פרויקטים שהושלמו פרויקטים של טרקליני עסקים במעברים היבשתיים מהרשות הפלסטינית המשרד לשתפ"א בשיתוף משרד הביטחון יז ם בתחילת העשור הקודם הקמה של טרקליני עסקים במעברים היבשתיים שבשער אפרים ובגלבוע . הפרויקט נוצר לאחר שהמשרד זיהה בשטח צורך למיקום מכובד ובטיחותי ל מפגשים בין אנשי עסקים פלסטינים ל ישראלים . מפגשים אלו התקיימו עד אז תחת קשיים ומגבלות רבות במקומות מאולתרים, לעיתים אף בשולי דרכים וב , תחנות דלק אשר הביאו להגבלתם ולפעמים אף לביטולם . בנוסף גם , ארגונים ן בי -לאומיים רבים המקיימים פעילות הכוללת מפגשים בין ישראלים ל פלסטינים , נתקלו בקשיים הנוגעים לסוגיות של היתרי כניסה , עלויות כספיות של אירוח והלנה אשר הקשו על ההוצאה לפועל של פעילות . זו ט ר ק ל י ן ע ס ק י ם ב ש ע ר א פ ר י ם טרקלין ה עסקים ב שער אפרים וא ה מיזם בשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ורשות המעברים היבשתיים (להלן - רמי"ם) אשר עלות הקמתו עמדה על כ-4 .מיליון ש"ח ההחלטה הראשונית להקמתו התקבלה ב משרד ל שתפ"א ב- 1.6.11 והוא ה חל לפעול ב ספטמבר 2015 במטרה לשמש מעין חממה (HUB) ) לפעילות ישראלית- פלסטינית בתחומי הפעילות השונים וכן כדי ליצור נקודות מפגש פוטנציאליות מסודרות בין אנשי עסקים ישראלים ל פלסטינים. טרקלין העסקים גם מיועד להכשרות ולימי עיון של ארגונים בין-לאומיי ם שונים. המתחם של טרקלין זה מכיל חדרים ממוזגים לפגישות אישיות, חדרי ישיבות שבהם מערכת שמע ומקרן, מטבחון ואולם כנסים של עד 120 משתתפים . השימוש בהם ללא כל עלות. מבדיקת נציגי משרד מבקר המדינה עולה כי עלות ההפעלה של מתחם העסקים בשער אפרים למשרד לשתפ"א החל משנ ת 2015 מסתכמת בכ- 150,000 ש"ח לשנה- עלות העסקתו של עובד המשרד אשר מונה כאחראי למקום, וכי בנוסף ל עלות זו המשרד נושא גם בהוצאות מצומצמות בגין כיבוד במקום39 . בשנים2018 - 2023 התקיימו בטרקלין העסקים באפרים מפגשים ופעילויות על פי ההתפלגות שלהלן: לוח 2 : נתונים ה על מפגשים שהתקיימו בטרקלין שער אפרים , 2018 - 2023 2023 2022 2021 2020 2019 2018 פגישות עסקיות 50 46 40 49 105 208 פעילות אחרת 34 42 23 25 122 28 סה"כ פעילויות 84 88 63 74 227 236 שיעור המפגשים שיועדו לפעילות עסקית60% 52% 63% 66% 46% 88% מספר המשתתפים בפעילות העסקית 405 479 283 371 651 609 .המקור: המשרד לשתפ"א 39 יצוין כי שאר התחזוקה היא במימון של רמי"ם. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי20 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 21 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מהלוח עולה כי בשנת 2019 התקיימו במתחם105 פגישות עסקיות בהשתתפות651 משתתפים עסקיים וכן נערכו בו 122 מפגשים שאינם עסקיים. זאת לעומת שנת2018 , שבה התקיימו208 פגישות עסקיות בהשתתפות 609 משתתפים ונערכו בה28 מפגשים שאינם עסקיים. יצוין כי בשנת 2023 השתתפו בפעילות העסקית405 .משתתפים עוד עולה מנתוני המשרד לשתפ"א כי רמי"ם והמ י נהל האזרחי הרחיבו את שימושם בטרקלין העסקים , ובעקבות כך יש על י יה בממוצע הפ עילויות האחרות ליום ו ב מספר שעות הפעילות ליום. בתשובת המשרד צוין כי הרחבת הפעילות משק פת את שיתוף הפעולה החיובי של המשרד עם משרדים אחרים, יעילות בהתנהלות ומיצוי משאבים עם גופים אחרים . במסמך פנים משרדי מ- 17.6.21 הנושא את הכותרת "מעבר גלבוע ומעבר שער אפרים- דוח סטטוס" (להלן - דוח סטטוס טרקליני עסקים) נכתב כי "מניסיון השנים בהן טרקלין העסקים שבשער אפרים הופעל (מאז 2015 ), עולה כי היקפי השימוש בטרקלין הנם נמוכים ביותר (מספר ביקורים בודד בכל חודש)... אלו שבכל זאת מגיעים, מהווים מיעוט מבוטל (מספר אנשים בודדים בכל שבוע)... צוות המשרד מבצע פעול ות שונות לשם קידום הפעילות במקום לאור מציאות זו. בין השאר בפעילות ברשתות החברתיות, יצירת קשר יזום עם אנשי עסקים ישראלים ופלשתינים, יצירת קשר עם חברות וניסיון בלתי נלאה לעניין את כל אלה ביתרונות הגלומים במקום. לעתים מתקיימים במבנה הדרכות וקורסים המיועדים לא וכלוסיה הפלסתינית, חלקם בשיתוף המינהל האזרחי". הביקורת העלתה כי לאורך השנים קיימת מגמה של ירידה בפעילות העסקית מתוך כלל הפעילויות . הירידה מתבטאת הן בכמות של המשתתפים בפעילויות העסקיות והן בשיעור הפעילויות העסקיות - .אשר להן יועד טרקלין העסקים במקור בסיור שקיים צוות הביקורת במתחם העסקים שבשער אפרים בחודש דצמבר 2023 עלה כי הפעילות במקום, שההשקעה בו הסתכמה ב כ- 5.3 מ יליון ש"ח (עלות הקמה - 4 לימ יון ש"ח , עלות הפעלה שנתית 150,000 ש"ח ), נמוכה מהמצופה וכי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל היא כמעט ואינה מתקיימת. בין היתר עלה כי אולם ההרצאות שומם במרבית השנה וכי אף על פי שהמקום יועד מלכתחילה לקיום מפגשים בין אנשי עסקים, אין בו עזרים מקובלים התומכים בהם, כגון חיבור אינטרנט אלחוטי, מדפסות, עמדות מחשב. להלן תמונות מייצגות אשר צולמו במהלך הביקור: תמונה 1 :הכניסה לטרקלין העסקי ם בשער אפרים , 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי21 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 22 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי תמונה 2 : חדר הישיבות בטרקלין העסקים שער אפרים , 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 . תמונה3 :אולם ההרצאות בטרקלין העסקים שער אפרים , 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 בתשובת המשרד נכתב כי " בשנים 2020 ו- 2021 הירידה במספר המשתמשים נבעה מהקורונה (סגרים ומגבלות נוספות על השימוש). בשנים 2022 ו- 2023 חלה התאוששות במספר המשתמשים אך זו נעצרה ב-7 לאוקטובר עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ". היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי22 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 23 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי ט ר ק ל י ן ה ע ס ק י ם מ ע ב ר ג ל ב ו ע בהמשך ליוזמה של המשרד לשתפ "א ומשרד הביטחון שהחלה בתחילת העשור הקודם, להקמה של טרקליני עסקים במעברים היבשתיים, הוחל בשנת 2017 בהקמתו של טרקלין מעבר גלבוע אשר מורכב ממבנים יבילים ארעיים. הטרקלין אשר תכנונו והקמתו תוקצבו על ידי המשרד לשתפ"א ב-3 מיליון ש"ח מאפשר מפגשים לאנשי העסקים המג יעים מהאזור הצפוני של השומרון. הטרקלין נמצא באחריות רמי"ם ומופעל על ידם . נמצא כי בניית טרקלין העסקים במעבר גלבוע , שהושקע ו בהקמתו כ- 3 מ יליון ש "ח, טרם הושלמה , בשונה מטרקלין העסקים אשר בשער אפרים. בדוח סטטוס טרקליני עסקים נכתב כי "לאור נפחי הפעילות הנמוכים בטרקלין שבמעבר גלבוע והיעדר שיתוף פעולה מצד הפלשתינאים והחרמת הטרקלין, הוחלט שהמבנה יהיה מצומצם מזה הקיים בשער אפרים. בהתאם לכך הוחלט על אופציית בנייה זולה יותר של מבנה יביל... המשרד לשתפ"א יצטרך להקצות עובד אשר יהיה אחראי על הטרקלין, כשם ש נעשה בשער אפרים. ללא הקצאת תקן, לא ניתן יהיה להפעיל את הטרקלין באמצעות שתפ"א". להלן תמונ ה מייצגת אשר צולמ ה במהלך הביקור של צוות הביקורת בטרקלין מעבר גלבוע : תמונה 4 : הרחבה הראשית בטרקלין העסקים ב מעב ר גלבוע , 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 . בסיור של צוות הביקורת של משרד מבקר המדינה שנערך דצ ב מבר 2023 ב טרקלין העסקים שב מעבר גלבוע עלה כי המקום אינו פעיל , שכן בנייתו טרם הושלמה והוא איננו ממלא את י י עודו המקורי. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון למועד סיום הביקורת - ינואר2024 - טרקלין העסקים במעבר גלבוע למעשה אינו פעיל עדיין , וממילא לא הוקצה התקן הדרוש לעובד שיפעילו והמבנים אינם משמשים את ייעודם למרות 3 מיליוני ה שקלים שהושקעו בו. בתשובת המשרד נכתב כי " סיום הבניה הוא באחריות רמי"ם וכעת היא בשלבי סיום ... הסיבה העיקרית שהוחלט על מבנה יביל הוא חס כון כספי בשל הצפי להעברת מעבר גלבוע כמה מאות היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי23 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 24 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מטרים ממיקומו הנוכחי . כמו כן בניית טרקלין העסקים במעבר גלבוע (הנעשה על ידי רמי"ם) טרם הושלם. לכן הוא גם לא מופעל, לא על ידי שתפ"א ולא על ידי רמי"ם. אכן, בשל מגבלות של כוח אדם, המשרד יבחן לאחר השלמת בניית המתחם ו חזרת היציבות הביטחונית לאזור את התועלת והפוטנציאל מהקצאת עובד למתחם (או חלופה אפשרית דוגמת משרה חלקית/סטודנט). ." .. בתשובת המשרד נכתב עוד " כי הטרקלינים משותפים לשתפ"א ולרמי"ם (ולמינהל האזרחי). בטרקלין שער אפרים נעשות פעילויות רבות של גורמים אלה (עדיפות ני תנת לפעילות העסקית אך כשאין פעילות כזו נעשות פעילויות רבות אחרות של גורמים אלה). במבנים במעבר גלבוע שטרם הושלמו עושים שימוש חיילי מילואים המשרתים בגזרה מאז פרוץ המלחמה ". עוד ציין המשרד בתשובתו כי הוא מבצע בחינה שוטפת של אופני הרחבת הפעילות בטרקלינים. מומל כי ץ המשרד לשתפ"א יבחן את הסיבות ו את החסמים אשר גורמים להיקף הפעילות הנמוך ול מיעוט המשתתפים בטרקליני העסקים, ינתח את הפעילות המתקיימת כיום ויפעל כדי להפיק את הלקחים הנדרשים לצורך שימוש יעיל ומועיל במשאבי המשרד בנושא לנוכח המצב. עוד מומלץ כי המשרד לשתפ"א ומשרד הביטחון יבחנו את שינוי הייעוד של המבנים במקום והעברתם לשימושה של רמ"ים עד להקצאת כוח אדם על ידי המשרד לשתפ"א וקיומה של יכולת להפעלתם על ידו. פרויקטים במסגרת קולות קוראים לצורך קידום שיתופי פעולה אזוריים המשרד נוהג40 לפרסם קולות קוראים לפעילות בתחומ ים שונים, כפי שיפורט להלן. נכון למועד סיום הביקורת קיימים ארבעה סוגים של קולות קוראים פעילים במשרד: 1. ק ו ל ק ו ר א ב ת ח ו ם ה כ נ ס י ם , ה ס פ ו ר ט ו ה ת ר ב ו ת : קול קורא זה מזמין את הרשויות המקומיות לבצע בישראל בלבד פעילויות הקשורות בשיתוף פעולה אזורי עם מדינות שהוגדרו במסגרת התנאים של הקול קורא. התקציב השנתי המוקצה לקול קורא זה עמד בשנת 2022 על כ- 2.4 מיליון ש"ח ובשנת2023 על כ- 5.2 .מיליון ש"ח 2. ק ו ל ק ו ר א ב ת ח ו ם ה ח י נ ו ך : קול קורא זה פורסם לראשונה בשנת 2022 , והוא מזמין לבצע פעילות בתחום החינוך בתחומי מדינת ישראל או במדינות זרות המוגדרות במסגרת הקול קורא. התקציב השנתי המוקצה לקול קורא זה עמד בשנת 2022 ובשנת2023 על כ- 2.2 מיליון ש"ח לכל אחת מהשנים. 3. ק ו ל ק ו ר א ב ת ח ו ם ה א ק ד מ י ה : קול קורא זה אשר מטרתו עידוד וקידום שיתופי פעולה אקדמאים פורסם לראשונה בשנת 2022 . התקציב השנתי המוקצה לקול קורא זה הוא כ-3 מיליון ש"ח בשנת2022 וכ- 1.7 מיליון ש"ח בשנת2023 . 4. ק ו ל ק ו ר א ב ת ח ו ם ה מ ל ג ו ת : קול קורא זה פורסם לראשונה בשנת 2023 ובמסגרתו זכו כ- 79 סטודנ טים במלגה. התקציב שהוקצב לקול קורא זה בשנת 2023 עמד על כ- 1.1 מיליון ש"ח41 . 40 בשנת 2021 ,בעקבות מגפת הקורונה לא , פרסם המשרד קול קורא כלשהו. 41 יצוין כי קול קורא זה פורסם בסוף שנת2023 וכי המלגות ניתנו בפועל במהלך שנת2024 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי24 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 25 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי ב ק ר ה ו פ י ק ו ח ע ל ה ק ו ל ו ת ה ק ו ר א י ם אגף קשרי חוץ במשרד לשתפ"א אחראי לקיום הליכי בקרה על יישום התנאים שהוגדרו בקול הקורא באמצעות בחינת האסמכתאות המוגשות לו על ידי הגופים אשר קיבלו מימון במסגרת הקולות הקוראים. כמו כן, לצורך חיזוק הבקרה והפיקוח, נכתב בקול הקורא עצמו כי "מבקש התקצוב יאפשר למשרד או מי מטעמו, לבצע ביקורת להבטחת עמידה בתנאים למתן תקציב והשימוש בכספי התקציב לייעודם" עוד נכתב שם כי "נציגי המשרד ו/או מי מטעמם רשאים לבקר בכל עת בכ ל אתר או פעילות הקשורים לקיום הפעילות המתוקצבת וכי נציג המשרד אינו מחויב בהודעה מראש על הגעתו". נוכחות נציגי המשרד, עד כמה שניתן, בפעילויות אשר מבוצעות במסגרת הקולות הקוראים מאפשרת לוודא שהגופים הממומנים אכן מקיימים בפועל את התחייבויותיהם כפי שנכתבו בבקשות למימון ואף לשפר את רמת המידע הקיים במשרד אודות האפקטיביות של האירועים ותרומתם בפועל לשיתוף הפעולה האזורי שאותו רוצה המשרד לקדם. מהביקורת עלה כי הבקרה של המשרד על העמידה של הגופים בתנאים שהוגדרו בקול הקורא אינה מספקת והוא אינו נוכח בפועל ב חלק גדול מ האירועים שמתוקצבים על ידו. כך לדוגמה בשנת 2022 התקיימה נוכחות של נציגי המשרד ב- 15 מתוך25 אירועים בלבד . בקרה נאותה של המשרד משמעה לא רק בדיקה יסודית של החשבוניות המוגשות לתשלום, אלא גם על ידי נוכחות באירועים הממומנים על מנת לקיים בקרה על יישומ ן בפועל של ההתחייבויות השונות, כגון השתתפות נאותה של הנציגים מחוץ לארץ , התאמ ה בין התכנים בפועל לבין התכנים ש עלי הם התחייבו הגופים, מידת האפקטיביות של הקולות הקוראים לנושאי שיתוף פעולה אזורי , הצבת הלוגו של המשרד. מומלץ כי נציגי אגף קשרי חוץ יקיימו בקרה גם על ידי הגברת הנוכחות באירועים המתקיימים כפועל יוצא מ הקולות הקוראים ו הממומנים על ידי המשרד לשתפ"א. פרויקטים בתמיכות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב סעיף 3א ל חוק יסודות התקציב, ה תשמ"ה- 1985 מאפשר למשרדי ממשלה להעניק תמיכות כספיות למוסדות ציבור העונים על מבחני התמיכה שפורסמו על ידי המשרד. בהקשר זה יצוין כי קיים נוהל ראשי של שר האוצר שקובע תבחינים ברור ים לניהול תהליך התמיכה . המשרד מפרסם מבחנים42 מפורטים לחלוקת תמיכות43 .מטעמו מבדיקת נתוני המשרד עולה כי היקפי התמיכות ש נתן המשרד לשתפ"א בשנים האחרונות התחלקו כלהלן : 1. בשנת2019 פרסם המשרד לשתפ"א לראשונה מבחן תמיכה44 בהיקף של1.2 מיליון ש"ח והוא ניתן לשבעה גופים. 2. בשנת2020 לא פרסם המשרד לשתפ"א מבחן תמיכה בשל שנת הבחירות ובשל הקורונה ואילו בשנת 2021 .פרסם המשרד לשתפ"א מבחן תמיכה, אבל הוא בוטל 3. בשנת2022 פרסם המשרד לשתפ"א מבחן תמיכה שבעקבותיו אושרו תמיכות בסך של4.4 מיליון ש"ח ל- 24 .גופים 4. בשנת2023 אושרו תמיכות בסך של כ- 3.9 מיליון ש"ח ל- 30 .גופים 42 מסמך הנושא את הכותרת "מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של המשרד לשיתוף פעולה אזורי במוסדות ציבור המפעילים פרויקטים ופעילויות לשת"פ אזורי" אשר חתום על ידי השר דאז ואשר תחולתו מ- 1.1.20 . 43 לתמיכות ס לפי עיף 3 יש א תקנה תקציבית ייעודית נפרדת . 44 .זהו מסמך המפרט את המבחנים אשר הגוף נדרש לעמוד בהם לצורך קבלת התמיכה היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי25 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 26 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי ה ל י ך ב ד י ק ת ה ח ש ב ו נ ו ת אגף קשרי חוץ במשרד לשתפ"א אחראי לקיום תהליכי בקרה על האסמכתאות המוגשות לו על ידי הגופים הנתמכים השונים. נציגי המשרד לשתפ"א מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה כי סכום התמיכה מועבר לגוף הנתמך רק לאחר הוכחת ביצוע . הגוף הנתמך מוכיח את הביצוע באמ צעות חשבוניות ודוחות ביצוע המאושרים וה חתומים על ידי הגורמים המוסמכים ב ו וכי התשלום מהמשרד מועבר רק על הוצאות אשר שולמו ונרשמו במלואן בספרי הגוף ה נתמך . עוד נמסר כי הבקרה על הליך העברת התשלום מהמשרד לשתפ"א לגוף הנתמך נעשית בשלושה שלבים: בשלב הראשון הגורם המ קצועי האחראי באגף החשבות במשרד לשתפ"א בודק את המסמכים. בשלב השני הממונה על התשלומים באגף החשבות במשרד לשתפ"א עורך בדיקה נוספת של המסמכים. בשלב השלישי אגף הכספים במשרד רה"ם מבצע בקרה נוספת בטרם העברת תשלום לחשבון הבנק של הגוף הנתמך. מהביקורת עולה כי לעיתים זמן הבדיקה מתמשך יתר על המידה בעיקר בשלב של בדיקת המסמכים ש הגישו הגופים הנתמכים . מאחר שקיימת בעיה של מחסור בכוח אדם באגף האחראי לקיום הבקרות, הרי שכאשר מוגשות בקשות תמיכה רבות, נוצר צוואר בקבוק שמע כ ב את תהליך הבקרה על האסמכתאות השונות והבדיקה שלהן כך . לדוגמה עבור מבחן התמיכה לשנת 2023 התבקשו הגופים להעביר דרישת תשלום עד31.1.24 , ואז נוצר מצב שביום אחד קיבל המשרד 30 דרישות תשלום הכוללות אסמכתאות וחשבוניות רבות אשר נדרש לבודקן . כמו , כן נמצא בדוגמה נוספת כי שלב הבדיקה של חלק מדרישות התשלום של הקולות הקוראים שהסתיימו באוגוסט 2023 עדיין נמשך , כך ש נכון לפברואר 2024 45 שולם סכום של כ- 1.6 מיליון ש"ח מתוך סך של 3 .מיליון ש"ח נציגי האגף לקשרי חוץ האחראי לקיום הבקרות מסרו כי הם העבירו את הנושא של עיכוב תהליך הבדיקה והבקרה לידיעת הנהלת המשרד לשתפ"א, י וכ נבחנת האפשרות לתגבור כוח האדם בהתאם . בתשובת המשרד נכתב כי "המשרד זיהה פגם זה כבר בסוף שנת 2023 ][במהלך הביקורת ופעל בשני מישורים: ב ט ו ו ח ה מ י י ד י : על מנת לקצר את זמן הבדיקה הקצה המשרד סטודנטים שיסייעו בקיצור התהליך. בנוסף, באחרונה נוסף לחשבות המשרד (המשותפת עם משרד ה נגב וה גליל) עובד המחליף את אגף הכספים במשרד ראה"מ לשלב הבדיקה האחרונה והתשלום – זאת על מנת לקצר עיכובים ארוכים שנגרמו בחלק מהמקרים בשלב זה . ב ט ו ו ח ה א ר ו ך : כעת קיימת עבודה בשלבים מתקדמים על מכרז לשירותים שיעזרו בתפעול האדמיניסטר טיבית של הקולות הקוראים ביעילות רבה יותר ". נוסף על כך ציין המשרד כי הוא החל לקיים לפני פרסום כל קול קורא כנס חשיפה לבעלי תפקידים ברשויות המקומיות או במוסדות להשכלה גבוהה, בין היתר, כדי לייעל את הצד האדמיניסטרטיבי של תהליכי ההגשה והדיווח ול צמצם ככל האפשר את משך זמן הבדיקות. מומלץ כי המשרד לשתפ"א יבצע את הליך הבקרה על הכספים המועברים על ידו למוסדות הציבור במסגרת מבחני התמיכה, באופן יעיל ומהיר יותר כדי שלא לפגוע בגופים שהתבססו על מקורות המימון שהובטחו להם וכדי שלא יעבור זמן רב מדי בין מועד הגשת האסמכתאות הנ דרשות למועד התשלום בפועל. 45 יצוין כי חלק ק טן מהגופים ביקשו הארכה להגשת דרישות התשלום, וועדת התמיכות של המשרד לשתפ"א אישרה הארכה זו. כמו כן חלק נוסף מדרישות התשלום נמצא בשלב התיקונים: בקשה להשלמת מסמכים ואסמכתאות שונות. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי26 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 27 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי ביקורת פנימית על פרויקטי המשרד לשיתוף פעולה אזורי ביקורת פנימית מעמיקה ואפקטיבית במשרד ממשלתי יכולה לשפר תהליכים, להציף כשלים פני ב ההנהלה ולסייע לה לעמוד על טיבם של ליקויים הן בפעילותו השוטפת של המשרד והן בהוצאה אל הפועל של פרויק טים גדולים ומשמעותיים שיש להם חשיבות אזורית ומדינית . חוק הביקורת הפנימית46 , ה תשנ"ב- 1992 , קובע כי בכל גוף ציבורי תתבצע ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי. עוד קובע חוק זה כי " המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר - 1. אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר ושל נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החיסכו ן והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן; 2. ;אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי 3. את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם". מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למרות החשיבות הרבה של הפרויקטים שער הירדן, ותעלת הימים, של הפעילויות המבוצעות במסגרת הקולות הקוראים שמפרסם המשרד לשתפ"א ושל התמיכות שהוא מעניק לפי סעיף 3 ,א לחוק התקציב לא נערכה ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים והפעולות האמורים לעיל. היעדרה של ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים שבאחריות המשרד לשתפ"א, הפעילות על פי הקולות הקוראים, התמיכות והפעילויות הכספיות השונות של ה משרד לא מאפשרת להצביע בפני הנהלת המשרד והגורמים הרלוונטיים על העיכובים המשמעותיים במימושם של הפרויקטים השונים (ראו להלן) ואף לאפשר הפקת לקחים לפרויקטים אחרים. בתשובת המשרד נכתב כי "יצוין כי החשב הכללי ערך בשנת 2021 ביקורת מעמיקה לגבי פרויקט שער הירדן. .. לאחר בדיקה על אופן הוצאה לפועל של הנושא, הוחלט על פניה לנציבות שירות המדינה לקבלת תקן מבקר פנים שיהיה משותף למשרדים שתפ"א ונגב גליל ". על המשרד לשתפ"א לבצע ביקורת פנימית בהתאם לחוק הביקורת הפנימית לבדיקת הפרויקטים והפעילויות שהוא מקדם. מידת ה השלמ ה של פרויקטים מרכזיים פרויקט שער הירדן ר ק ע כ ל ל י פרויקט שער הירדן וא ה פרויקט להקמת פארק תעשייתי משותף לישראל ולממלכת ירדן דו י בצ . הירדני של הפרויקט היו אמורים לקום מפעלים ישראליים וירדניים דו יצו , הישראלי אמור ל שמש עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל (להלן - )פרויקט שער הירדן . בין הצדדים, הישראלי והירדני, נקבע כי יוקם גשר ל העברת סחורות ו למעבר של הולכי רגל . התנועה בתוך פארק התעשייה בשני צדדיו תוכננה כך ש תהיה חופשית , אך ללא אפשרות לצאת אל המדינה השכנה שכן השטח כולו יהיה מגודר והכניסה אליו תהיה מבוקרת משני צידי הגבול . 46 סעיף2 .(א) לחוק זה היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי27 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 28 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בשנת 1998 נחתם הסכם בין ישראל לירדן על הקמת פארק התעשייה ה משותף והוא אושר בשנת 1999 בהחלטת הממשלה 5069 . בהמשך להסכם שבין המדינות, הקצתה ממשלת ישראל שטח של כ- 245 .דונם באזור קיבוץ טירת צבי עבור סלילת דרכים ובניית גשר אשר יחבר בין שתי המדינות ירדן הקצתה כ- 700 דונם לפרויקט, ופעלה להשלמתו של הצד הירדני ש בו יקומו המפעלים של אזור התעשייה. בפרויקט זה היו מגולמות תועלות פוטנציאליות רבות הן למדינת ישראל והן לממלכת ירדן: התועלות הצפויות לירדנים מקידום הפרויקט היו יצירת אלפי מקומות תעסוקה במפעלים שיפעלו בצד הירדני , כניסה של השקעות זרות וכן הרחבה של פעילות הסחר שלהם באמצעות חיבור של התעש יה י הירדנית לים התיכ ון, דרך נמלי אשדוד וחיפה הישראל י ים. התועלות הצפויות לישראל מקידום הפרויקט היו ייצור באמצעות כוח אדם זול ו מתן אפשרות למנהלים הישראלים לנוע ביעילות מישראל אל המפעלים ש בצד הירדני ובחזרה . הדבר היה מאפשר לשנות את המצב הנוכחי כך ש במקום שמפעלים ישראלים המחפשים עלויות העסקה נמוכות , יוקמו ב מדינות מרוחקות כדוגמת סין או טורקיה, ניתן יהיה להקים אותם על הגבול של ירדן- .ישראל בנוסף ייפתחו בפני הישראלים האפשרות של ייצוא למדינות מוסלמיות , נתיב נוסף של ייצוא ושילוח סחורות לכיוון מזרח כן ו גם יבוא של סחורות לישראל דרך נמלי מ דינות המפרץ ומשם בדרך היבשה עד לשער הירדן. מנהל האגף בשתפ"א ציין בשיחה שנערכה עימו ביולי 2023 כי יש גורמים נוספים בעולם אשר הביעו את התעניינותם בפוטנציאל הגלום בפרויקט ו בקידו מו. כך לדוגמה, איחוד האמירויות רואה בו פוטנציאל להזדמנויות עסקיות וכן גם גורמים מארה"ב אשר רואים ב ו יישום פוטנציאלי ל איחוד אזורי סחר ומעבר חופשי ביניהם . בנוסף על כך, גם גורמים מתחום הרפואה הביעו עניין בהקמת ם של מרכזים רפואיים בצד הישראלי אשר יוכלו ל ספק שירותים של תיירות מרפא בתשלום. להלן בתרשים 15 תצלום א ו ויר המציג את התכנון בשטח המתוכנן ל פרויקט שער הירדן. תרשים 15 : ,תצלום אוויר של פרויקט שער הירדן2019 על פי דוח מצב שהכין המשרד לשתפ"א באפריל2019 . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי28 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 29 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בתצלום האוויר ניתן לראות את כל המתחם שבו נמצא פרויקט פארק שער הירדן. הצד הירדני של הפארק נמצא בצידו המזרחי (הימני בתצלום ), ואילו הצד הישראלי נמצא בצידו המערבי (השמאלי בתצלום ). ה ח ל ט ו ת ה מ מ ש ל ה ב נ ו ש א פ ר ו י ק ט ש ע ר ה י ר ד ן מאז החלטת הממשלה שאישרה בשנת 1999 את הפרויקט קיבלה ממשלת ישראל בשנים2012 47 , 2013 48 ו- 2022 49 שלוש החלטות שונות אשר עוסקות בפרויקט שער הירדן ובדרכים לקדמו מהכוח אל הפועל. בדוח מצב שהוציא המשרד באפריל 2019 סקר מנכ"ל המשרד דאז את סטטוס הפרויקט ואת העשייה הנוספת הנדרשת, הן בתחום החקיקה והן בתחום התפעולי, כדי להוציאו אל הפועל. מנכ"ל המשרד דאז כתב בדוח זה כי " פארק 'שער הירדן' הינו אחד משני מיזמי התשתית המרכזיים של המשרד לשיתוף פעולה אזורי בקשר עם ממלכת ירדן. אף שהרעיון להקמת אזור כלכלי משותף בין המדינות עלה כבר בשנת 1994, לאחר חתימת הסכם השלום ההיסטורי, עבודת המטה והמכשולים הרבים השהו את המיזם עד לשנת 2013 ... בדצמבר2016, החלו העבודות להקמת הגשר על הירדן, שתסתיימנה בקרוב . " א י-ה ה ת כ נ ס ו ת ש ל ה מ י נ ה ל ה בהחלטת הממשלה משנת 2013 נקבע כי תוקם מינהלה לאזור התעסוקה שירכז המשרד לשתפ"א וב ה י שתתפו משרדי ממשלה נוספים. גם בהחלטת הממשלה משנת 2022 הוחלט על הקמת צוות ן בי-משרדי שיה יה אחראי לתכלול ו ל תיאום של הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע ה ה חלטה . להתכנסות ולתפקוד תקין של המינהלה יש חשיבות רבה נוכח ריבוי הגורמים הממשלתיים אשר היו מעורבים בקידומו של הפרויקט והצורך לתכלל את העבודה ביניהם. נציג המשרד לשתפ"א מסר לצוות הביקורת " כי באמצע שנת 2020 התקבלה הנחיה מהשר דאז להקפיא את העבודה על הפרויקט . אך עם ה החלטה לחדש את העבודה על הפרויקט, לקראת סוף שנת 2021 , המשרד פעל בצורה שונה- ובמקום פעולה במסגרת מינהלה קודם הפרויקט בשיתוף פעולה הדוק עם משרד ראש הממשלה והמל"ל ובתיאום עם כלל המשרדים הרלוונטיים". אף שנקבע בהחלטת הממשלה שתפעל מנהלה, בה חברים נציגים מ- 15 מ שרדי ממשלה שונים, שתתכלל את פרויקט שער הירדן נמצא כי החל מחודש אוקטובר 2019 היא לא התכנסה, ומאז אין גורם המתכלל את ביצוע הפרויקט והמסיר את החסמים הדרושים לצורך קידומו. אי-ההתכנסות של המ י נהל ה בהתאם להחלטת הממשלה פוגע בקידום הפרויקט וב גיוס המחויבות של הגופים הרלוונטיים להוצאתו אל הפועל. העובדה כי מסוף שנת 2021 חודשה העבודה על הפרויקט שלא במסגרת המינהלה הרשמית , ממעיטה לכאורה מהמחויבות של כלל הגופים לקידומו של הפרויקט. בתשובת המשרד נכתב כי "מאז ההחלטה המדינית בסוף 2021 לחדש את העבודה על הפרויקט המשיך המשרד לתכלל את הפרויקט בשיתוף פעולה הדוק עם משרד ראה"מ והמל"ל תוך שיתוף כלל המשרדים והגורמים הרלוונטיים ואכן נרשמה התקדמות רבה למימושו שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בהחלטת הממשלה משנת 2022. פרוץ מ לחמת חרבות ברזל הביאה לעיכוב בקידום הפרויקט עקב עומס רב על חלק מהגורמים החיוניים להשלמת עבודת המטה והמצב המדיני. עבודת מטה זו חודשה באחרונה . " 47 החלטת הממשלה4705 ( 31.5.12 .) 48 החלטת הממשלה1036 ( 12.13 11. .) 49 החלטת הממשלה1806 ( 31.7.22 .) היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי29 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 30 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי על המשרד לשתפ "א לנהל ולרכז את העבודה על פרויקט שער הירדן במסגרת המינהלה הרשמית , וזאת בהתאם להחלטת הממשלה. בתשוב ת המשרד נכתב כי "המשרד יכנס את המנהלת עם השלמת עבודת המטה הפרטנית הנדרשת ". המשרד הוסיף כי " בתאריך 6/6/24 התקיים סיור בהובלת מנכ "ל המשרד בנוכחות של נציגי כלל המשרדים השותפים לפרויקט (כולל מנכ "לי משרדי כלכלה , חוץ ). סיור זה היווה הכנה של כלל הגורמים לכינוס המנהלת בהמשך 2024 ." בתשובת התאחדות התעשיינים מ- 6.6.24 נכתב כי "פרויקט שער הירדן חשוב ביותר, בין היתר, לאור הצורך הגובר בכח אדם בלתי מיומן שאינו בנמצא בישראל, ולאור היתרונות היחסיים וההזדמנויות הרבות שבקיום התעשייה במודל זה, המאפשר את שימור מרכזי הכובד של החברות בישראל, את המשרות המתקדמות יותר, תהליכי הפיתוח וכיו"ב. ..ראוי ונכון שמנהלת... תכלול נציגות של המגזר הפרטי". ת מ ו נ ת ה מ צ ב ה נ ו כ ח י ת בשנת 2019 הושלמה במימון משרד התחבורה , בניית הגשר שאורכו כ- 350 מטר, אולם הגשר מעולם לא נפתח למעבר פעיל, ועד כה השתמשו בו גופי הביטחון השונים פעמים ספורות בלבד. משרד התחבורה השקיע מתקציבו בבניי ה של הגשר למעלה מ- 60 מיליוני ש" ח. יצוין סך כי הכספים ששילם המשרד ל שתפ "א עד כה עומדים על כ- 3.7 ,מיליוני ש"ח כאשר כ -2 מיליון ש"ח מתוכם היו עבור גידור ופינוי מוקשים וכ- 1.3 מיליון ש"ח ור עב עבודת יועצים שונים לפרויקט. נוסף על כך , בצד הירדני קיימת פעילות מצומצמת של מספר מפעלים מועט50 , ואילו בצד הישראלי טרם פורסם ה מכרז לפיתוח ו ל הקמת המבנים51 והתשתיות הנדרשים וכן טרם נסללו שני מקטעי הכביש אשר היו אמורים לחבר את הגשר והמתחם הישראלי למערכת כבישי ישראל . כתוצאה מכך כיום כדי להגיע אל הגשר נדרשת נסיעה דרך כבישי עפר ודרכים חקלאיות. בדצמבר 2023 .ביקרו נציגי משרד מבקר המדינה במתחם שער הירדן וצילמו תמונות מייצגות תמונה 5 : שער הירדן- האזור המתוכנן לסל ילת כביש הגישה למינהלה ולאזור התעסוקה בישראל, 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 . 50 כיום תפוסים בפועל בצד הירדני רק 11% מהשטחים הזמינים לתעשייה. מתוך כ- ,000 340 מ"ר זמינים על כ פני- 700 דונם רק כ- 30,000 מ"ר שטחי תעשייה מושכרים בפועל. 51 .מרכזים לוגיסטיים ושירותים נוספים, אך לא מפעלי ייצור היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי30 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 31 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי תמונה 6 : שער הירדן- הגשר המחבר בין הצד הישראלי לירדני, 2023 צולם ידי על צוות הביקורת בדצמבר 2023 . נמצא כי אף על פי שהושקע בבניית הגשר בפרויקט עד כה סכום של למעלה מ- 60 ,מיליון ש"ח ואף שחלפו כ- 26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ- 12 ים שנ ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה באופן מעשי , נכון למועד סיום הביקורת נעצרה הקמתו ולמעשה, מאז הקמתו של הגשר בשנת 2019 לא בוצעה שום פעולה לבנייה או להקמה של תשתיות נוספות לקידום הפרויקט י בצ דו הישראלי. להלן בתרשים 16 ריכוז של אבני הדרך ש ל ה פרויקט שער הירדן . תרשים 16 :ריכוז אבני הדרך של הפרויקט שער הירדן מנהל האגף במשרד לשתפ"א אשר אחראי לנושא, מסר לצוות הביקורת כי קיימות סיבות שעומדות בבסיס העיכוב של הפרויקט: 1. החילופים התכופים של השרים והמנכ"לים שהתרחשו בשנים האחרונות יצרו חוסר רציפות וחוסר אחידות במדיניות של המשרד. 2. הזמן הרב שחלף, כ- 12 ים שנ52 שבהן התחלפו בעלי תפקידים במשרדים השונים, הקשה את שימור הידע שנצבר במשרדים שונים אלו ב נוגע לפרויקט. 3. .החלטת הממשלה האחרונה בנושא היא חלקית ולא כללה את הקצאת התקציבים הנדרשים 4. חילוקי דעות ואי-הסכמות מקצועיות בין הגופים הביטחוניים השונים . 52 כאמור החלטת הממשלה הראשונה לגבי הפרויקט הייתה במאי 2012 . 1998 חתימה על ההסכם להקמת פארק התעשייה 5/2012 החלטת הממשלה 4705 12/2013 החלטת הממשלה 1036 2019 השלמה של הקמת הגשר שבין שתי המדינות 7/2022 החלטת הממשלה 1806 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי31 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 32 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי 5. סלילת שני מקטעי הכביש53 בצד הישראלי כרוכה בעלויות גבוהות שחלקן יהיו במימון היזם שיזכה במכרז וחלקן במימון הממשלה. עד כה ט רם הוסכם על המקור התקציבי לכך. 6. ישראל וירדן טרם הגיעו להסכמות על הסכם ההפעלה של הפרויקט אשר אמור לכלול שני נספחים: ביטחוני ו מ כסי54 , וכי נכון למועד סיום הביקורת- ינוא ר 4 202, קיימת טיוטה שנוסחה על ידי מומחה למשפט בין- .לאומי שאותו שכר המשרד המשך העיכוב של פרויקט שער הירדן עלול לגרום לאובדן התועלות הכלכליות אשר היו טמונות בו לכתחילה ולאובדן השקעה של למעלה מ- 60 מיליוני ש"ח, ויש בו כדי לפגוע ביחסי האמון ש בין ממלכת ירדן למדינת ישראל . בנוסף, קידומו של הפרויקט יסייע לחשיפתה של כלכלת ישראל בפני שווקים חדשים בעולם הערבי שנוצרו עם חתימתם של הסכמי אברהם. נציג המשרד לשתפ"א הוסיף וכתב בינואר 2024 כי "המצב כיום- טרום ה-7 לאוקטובר היינו בדיונים עם הגורמים הביטחוניים, רש"ת55 והמכס לגבי השלמת ההסדרים הביטחוניים בפארק (דיונים המרוכזים באמצעות המל"ל) הדרושים לצורך קבלת דרישו ת התקצוב הסופיות של רש"ת להפעלת המעבר ולצורך השלמת המכרז של רמ"י56 לצד הישראלי של הפרויקט. זאת לצד ישיבות עם הגורמים הרלוונטיים הנוספים לפרויקט דוגמת מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל רמ"י שהביעו תמיכה מלאה והנחו את גורמי המקצוע אצלם לסייע בקידום מהיר של הפרויקט. ע בודת המטה הוקפאה עם פרוץ המלחמה וצפויה להתחדש בשבועות הקרובים". יצוין כי בפגישה של צוות הביקורת שנערכה בספטמבר 2023 עם התאחדות התעשיינים בישראל נמצא כי היא רואה ערך רב בהשלמת הפרויקט ואף השתתפה עם המשרד לשתפ"א בכנס שמטרתו הייתה לעניין את ה תעשיינים ה ישראלים בהקמת מפעלי תעשייה בצד הירדני. בפגישה צוין כי פרויקט שער הירדן חשוב ביותר בגלל הצורך של התעשיינים אשר זקוקים לטענתם ב ידיים עובדות במפעלים עתירי עבודת כפיים . מנהלת באחת העמותות העוסקות בקידום שיתופי פעולה אזוריים ציינה ב אוקטובר 2023 ל פני נציגי משרד מבקר המדינה כ י "פרויקט שער הירדן לא נחל הצלחה רבה לאור העדר תשתיות מתאימות, אי- הסכמות בצד הישראלי לגבי מימון הקמת התשתיות וכ"א ואף לאור העדר יכולת לגרום לחברות ו משקיעים להקים את המפעלים בשער הירדן וכמובן תהליכים ארוכים מאד שלא מייצרים תחושה כי מדובר בהשקע ה בטוחה. משיחות שקיימנו עם נציג המשקיעים העיקריים נראה כי אין גורם אחד בישראל שיכול והינו בעל סמכות לסיים את תהליך האסדרה ויכול להנחות את הגופים הרלוונטיים כיצד להתקדם ואף להציג לו"ז לביצוע ולכן התהליכים נגררים ואינם מגיעים לכדי הכרעה וקידום. המשרד לשת"פ א מור להוביל את הפרויקט, אך לאור ה עדר סמכות ותקציבים לא ברור כיצד אמור ליישם זאת ". גורם עסקי פרטי המכיר את הפרויק ט מסר בדצמבר 2023 לצוות הביקורת כי קיים גם בצד הישראלי וגם בצד הירדני ביקוש גדול מאוד של חברות עסקיות המתעניינות בהקמת מפעלים, מרכזים לוגיסטיים, מרכזים רפואיים ועוד . הליקוי המשמעותי ביותר , לדבריו, בקשר לפרויקט הוא העובדה שלא היה גורם מתכלל אחד שקיבל את הסמכות ו את הכלים לרכז ולנהל את התקדמות הפרויקט ולגשר בין כל הגורמים הרלוונטיים, ו בנוסף גם ל א היה גורם מתכלל משותף לשתי המדינות. לטענתו, המשרד ל שתפ"א לא היה גורם שייחס ו לו חשיבות או סמכות כלשהי בהקשר הזה , וכי התנהלות ישראל בקשר לפרויקט הפכה ל " אות קלון " עבורה בפרויקטים משותפים . כתוצאה מכך כיום בעקבות גרירת הרגליים וחוסר ההחלטיות של ה מדינה בקשר לפר ויקט שער הירדן איבדו אנשי עסקים ומדינות מהאזור אמון בהתנהלות שלה. 53 בכללם כביש667 . 54 הפעלת אזור התעשייה המשותף מעוררת קשיים, כמו שאלת הכניסה לאזור, מכס ומיסוי, סמכויות משטרה ו צבא בתוך שטח המובלעת . 55 רש"ת- .רשות שדות התעופה 56 רמ"י- .רשות מקרקעי ישראל היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי32 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 33 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בתשובת משרד רה"ם נכתב כי " למען הסר ספק, הצוות אינו מחליף את המינהלה. משרד ראש הממשלה נכון להיענות ולסייע למשרד לשתפ״א בהסרת חסמי ם ליישום החלטות ממשלה בעניין , אך אינו מחליף את המשרד לשתפ״א בתפקידיו ". בתשובת משרד רה"ם המתייחסת למטה לביטחון לאומי נכתב כי " חלקו של המטה לביטחון לאומי בפרויקט שער הירדן הסתכם בהסדרה בין־ארגונית לסוגיות הביטחון הנוגעות בפרויקט זה. ע ם זאת בשל עצירת ההתקדמות בפרויקט , חסרה למטה לביטחון לאומי מדיניות ברורה באשר לאופי וסוג הפעילות שיתקיימו במעבר ' שער הירדן , ' ועל לא כן יכול היה המל״ל לבצע הסדרה בין - ארגונית לסוגיות הביטחון כאמור ". בתשובת רמ"י מיום 7.7.24 נכתב כי "רשות מקרקעי ישראל השלימה את כל המטלות שהוטלו עליה בהקשר של הפרויקט...שלבי הכנת המכרז ומתן אישור הוצאות פיתוח אשר טופלו ישירות בהנהלת הרשות. עוד נעדכן כי, בימים האחרונים התקיים סיור במקום בהשתתפות נציגי המשרדים השונים מתוך רצון להניע את הפרויקט מחדש. בשלב הראשון עפ"י מה שהוצג, המטרה היא לפעול להעמדת תקציב לביצוע הדרך המובילה לאזור תעסוקה. לאחר סלילת הדרך נית ן יהיה, לשיטת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, לצאת למכרז פומבי". נוכח ה חשיבות האסטרטגית של פרויקט שער הירדן ו התועלות הכלכליות והמדיניות הגלומות בו- ,אשר אינן באות לידי ביטוי עקב העיכוב הממושך ו נוכח החשיבות הרבה אשר מייחסים לו התעשיינים בישראל , מומלץ כי משרד ראש הממשלה, המשרד לשתפ"א והגורמים הרלוונטיים יפעלו בהקדם להסרת החסמים העומדים בפני קידומו ולהוצאתו מהכ וח אל הפועל . פרויקט תעלת הימים ר ק ע ו ה י ק פ י ם פרויקט תעלת הימים או בשמו השני פרויקט "מובל הימים" (להלן - תעלת הימים) הוא פרויקט שנועד להתמודד עם הירי דה הדרמטית בעשורים האחרונים של מפלס ים המלח. לירידה זו יש השלכות שליליות רבות, כגון ירידה במפלס מי התהום בשל השינוי בשיווי המשקל בין מי התהום למי ים המלח, היווצרות של בולענים הנוצרים בעקבות קריסה הדרגתית של הקרקע וכן שינויים משמעותיים בקו החוף אשר יוצרים ת ופעות של זרמי בוץ וגורמים לערעור יציבותם של מקווי מים טבעיים ואף פוגעים ביציבות של המבנים והתשתיות בסביבה. בהחלטת הממשלה57 ממאי2003 נקבע כי יוקם צוות מקצועי על ידי השר לאיכות הסביבה, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות הלאומיות שיבדוק את התוכניות השונות שהוצעו בעניין חיבור ים המלח לים סוף או לים התיכון. המטרה הייתה לבחון אפשרויות להתמודדות עם המאזן השלילי של ים המלח באמצעות הזרמה של מי ים סוף אל ים המלח, תוך ניצול האפשרות להפיק אנרגייה חשמלית שתיווצר מהפרשי הגובה בתעלה שבה ינועו המים. בהמשך, בשנת 2007 נתק בלה החלטת הממשלה58 בנושא "מסדרון השלום- ,פרויקטים לפיתוח כלכלי אזורי" שבה בין היתר, הורתה הממשלה על קידום מיזם להקמת תעלת הימים באורך של כ- 160 ק"מ המוליך מים ממפרץ אילת לים המלח כדי למנוע את המשך ה התייבשות של ים המלח ו להגדיל את מצאי המים המתוקים באזור . בהח לטה נקבע שמימונו יהיה בעיקר באמצעות גופים בין- לאומיים ומדינות זרות. בשנים 2008 - 2015 ביצע ומימן הבנק העולמי סקר היתכנות של פרויקט הזרמת המים מים סוף לים המלח. הסקר לווה על ידי צוותי היגוי מהשותפות: ישראל, ירדן והרש " פ וכן על ידי צוותים של חברות ייעוץ רב-ל אומיות. 57 החלטת הממשלה 2863 ( 1.5.03 ) 58 החלטת הממשלה1366 ( 11.3.07 .) היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי33 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 34 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בשנת 2013 חתמו ישראל, ירדן והרש " פ, אשר הזמינו את סקר ההיתכנות, על מזכר הבנות (MOU ) להקמת שלב א ' של פרויקט תעלת הימים. שלב א' נקבע שיכלול את התקנת הצינור אשר אמור להעביר את המים מים סוף לים המלח (המים היו אמורים להישאב ממפרץ אילת בצידו הירדני ולעבור לאורך עמק הערבה בצידו הירדני עד להגעתם לים המלח). כמו כן כלל מזכר ההבנות גם את הקמתו של מתקן התפלה מצפון לעקבה. המתקן אמור היה לספק מדי שנה 30 מלמ"ק מים מותפלים לירדן ולמכור לישראל 35 מלמ"ק מים שיועדו להשקיה חקלאית בערבה. כנגד הכמות שנמכרה ל ישראל, ישראל הייתה אמורה למכור לירדן עד 50 מלמ"ק מים וכן לספק20 - 30 מלמ"ק מים לרש"פ. עוד נקבע במזכר ההבנות שנחתם כי המלחים והמים שייוותרו לאחר תהליך ההתפלה יוזרמו אל ים המלח. בשנת 2015 חתמו ישראל וירדן על הסכם דו- צדדי להקמה משותפת של תעלת הימים. במסמך פ נימי של המשרד ממרץ 2015 " נכתב כי ישראל וירדן יקימו צוות היגוי משותף הכולל 4 מנהלים מכל צד במימון כל צד בנפרד ... ישראל וירדן יפעלו לאיתור מימון בי ן- לאומי למרכיבי הפרויקט כאשר כל מענק שיאותר יופנה ראשית למערכת השינוע, אח"כ למתקן ההתפלה, ואחר כך בחלקים שווים לצנרת הובלת המים המותפלים לכל צד ". במאי 2016 התקיימה בירדן ועידת תרומות בשיתוף הבנק העולמי שבה הצהירה שגרירת ארה"ב על מתן מענק בסך 100 מיליון דולר לפרויקט, אשר אמור להיות מוקם בשיטת ה59 BOT . כחלק מקידום הפרויקט הוקם בשנת2016 אגף במשרד לשתפ"א בשם מי נהלת תעלת הימים שבו היו שלושה עובדים - סמנכ"ל ושני עובדים נוספים . תפקידו של האגף הוגדר כ אחריות על פרויקט תעלת הימים: על גיבושו ועל הוצאתו לפועל מול כלל הגורמים הרלוונטיים בישראל ובחוץ לארץ . במקביל גובש צוות (מנהלת) ן בי -משרדי אשר ריכז ו הוביל את הנושאים השונים וה מורכבים שהיו קשורים לקידום הפרויקט. בשיאה של עבודת ה מנהלת ן הבי-משרדית , במהלך שנת 2017 ,נערכ ה מדי שבוע לפחות ישיבה אחת בנוכחות נציגי המשרד ל שתפ"א, אגף התקציבים, החשכ"ל, משרד החוץ, המשרד ל הגנת ה סביבה, המכון הגיאולוגי , רשות המים והיועצים השונים לפרויקט (יועצי ם משפטיים למכרז, יועץ למשפט בי ן- )לאומי, יועצים הנדסיים ויועצים פיננסיים/כלכליים . חלק מ הישיבות היו בפורום רחב וחלקן היו בפורום מצומצ ם ועסקו ב רק נושאים ספציפיים. יצוין כי במהלך השנים שחלפו ממועד החתימה של ישראל וירדן על ההסכם ה דו-צדדי בשנת 2015 התגלעו מחלוקות שונות בין המדינות ן וה , עיכב ו את התקדמותו של הפרויקט. כך במסמך פנימי של המשרד מנובמבר 2017 נכתב כי "הצעדים הבאים: פתרון המחלוקות עם הצד הירדני, הפצת המכרז. ההנחה היא שההליך של המענה למכרז יארך כשנה, לאחר מכן בחירת הזוכה. וביצוע במשך כ-3 ."שנים לטענת נציג המשרד לשתפ"א, פרויקט תעלת הימים היה בשלב מתקדם ואף לקראת פרסום מכרז באמצע שנת 2017 , אך בסופו של דבר הוא לא התקדם בשל שיקולים פנימיים שונים של ממשלת ישראל. נוסף על כך , במהלך השנים עלו חששות שהפרויקט עלול לפגוע באקולוגיה של ים המלח , וחששו ת אלו אף ה ם הביאו לעיכוב בהתקדמותו של הפרויקט. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד כה השקיע המשרד לשתפ "א כ- 340,000 ש"ח בתשלום ל יועצים שונים, בעיקר משפטיים והנדסיים60 ,וכן בתשלום לעובדי האגף של תעלת הימים שהועסקו בעבר , אולם הפרויקט יצא לא אל הפועל . פרויקט תעלת הימים בוטל ב יוני 2021 ב הודעה רשמית של ממשלת ירדן , והדבר אף הוביל לסגירתו של האגף אשר היה אמון על פרויקט זה במשרד לשתפ"א. בהקשר זה יצוין כי בנובמבר 2021 ,, חמישה חודשים אחרי ביטול פרויקט תעלת הימים נחתם מסמך הצהרת כוונות בין ישראל לממלכת ירדן על הספקה של עד 200 מיליון מ"ק בשנה נוספים 59 מנגנון שבו גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל מתקן ציבורי לתקופה קצובה . 60 בשנים2019 - 2017 שולמו כ- 340,000 .ש"ח ליועצים שעסקו בתעלת הימים היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי34 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 35 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי של מים מותפלים מהים התיכון לממלכת ירדן והספקת אנרג י יה מתחדשת ( סולארית ) מממלכת ירדן לישראל. להלן בתרשים 17 ריכוז של אבני הדרך ש ל ה פרויקט תעלת הימים. תרשים 17 :ריכוז אבני הדרך של הפרויקט תעלת הימים ת מ ו נ ת ה מ צ ב ה נ ו כ ח י ת ביוני 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטה להערות הציבור של מסמך הנושא את הכותרת "עתיד ים המלח מסמך מדיניות ארוכת טווח על פי החלטת ממשלה מס' 3742 " אשר מצביע על החשיבות, לטווח הארוך, שבקידומו של פרויקט מובל המים (תעלת הימים) במתווה שהומלץ בעבר על ידי הבנק העולמי (מים סוף לים המלח) בעקבות סקר ההיתכנות שהוא ערך. כך נכתב במסמך זה, בין השאר, כי ממשלת ישראל בהחלט ת הממשלה 3742 ( 15.4.18 ) מחליטה בין השאר: "להקים צוות לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לאזור האגן הצפוני של ים המלח, אשר ידון בסוגיות רוחב לגבי עתידו של המרחב ובין היתר בפיתוח ובשימור המרחב, לרבות בשאלת גובה המפלס והפיתוח העתידי באזור ים המלח". עוד נכתב במסמך זה כי " ההכרה כי מצבו המידרדר של ים המלח הוא ביטוי למצוקת המים האזורית עמדה בבסיס כל החלופות שנשקלו בעשורים האחרונים; מכל אלה, מובל ימים בחלופת ים סוף Red sea - Dead sea Conveyance RSDSC - נבחן בבחינת היתכנות מפורטת ( Study Feasibility) שנערכה ב- 2014-2010 בחסות הבנק העולמי ובמימון הקהילה ה בין- לאומית (' המדינות התורמות , ' כ- 12 מיליון דולר ויותר ) ובהסכמת ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. .. בנובמבר 2021 נחתם הסכם בין ישראל לממלכת ירדן. ההסכם מתמקד בחילופי מים ואנרגיה מתחדשת ובמרכזו הספקה של עד 200 מלמ"ש ( מיליון מ"ק בשנה ) מים מותפלים מהים התיכון לממל כת ירדן, מעבר לכ- 100 מלמ"ש מים שפירים שישראל מספקת כבר כיום לירדן, והספקת אנרגיה מתחדשת ( סולארית ) מממלכת ירדן לישראל. ההסכם המבורך מסיר את הדחיפות בהקמת מובל ימים כמענה לצורכי המים המיידיים של ממלכת ירדן, אך בטווח הארוך אינו פותר את מצוקת המים של ירדן. מסמ ך המדיניות הזה רואה בקידום מובל ימים במתווה שהומלץ בבחינת ההיתכנות של הבנק העולמי ( תוך התאמות ועדכונים ) , מהלך משתלב ומשלים לפתרון מצוקת המים האזורית לטווח הארוך שיש לו ערך מוסף מהות י". מנהל האגף הכלכלי במשרד לשתפ"א משתתף כחבר בצוות העבודה העוסק בקציר המל ח ובייצוב המפלס. צוות זה נועד ללוות את העבודה ב היבטים הסביבתיים הקשורים בה י ערכות ל סי ום זיכיון מפעלי ים המלח . בישיבה של צוות עבודה זה ב- 6.9.23 הציג מנהל האגף את השיקולים הגיאופוליטיים של תהליך גיבוש חלופת - RSDSC " :כלהלן בשנת 2002 נבחנה חלופה זו במטרה למצוא פתרון לבעיית המים האזורית וייצוב מפלס ים המלח נעשתה פניה משותפת של ישראל ... הפרויקט היה די מתקדם ואף לקראת פרסום מכרז באמצע 2017 אך בסופו של דבר לא התקדם בשל שיקולים פנימיים . יש לקחת בחשבון את הרקע ההיסטורי גם בפרויקט הנוכחי. יש לבחון 5/2003 החלטת מהמשלה2863 3/2007 החלטת הממשלה1366 2008 - 2015 ביצוע סקר היתכנות על ידי הבנק העולמי 2013 חתימה על מזכר הבנות 2015 חתימה על הסכם דו- צדדי בין ישראל לירדן 12/2015 פרסום מכרז מיון מוקדם לחברות המעוניינות להשתתף בפרויקט 6/2021 הודעה של ממשלת ירדן על ביטול הפרויקט היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי35 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 36 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי האם יש צורך בהסכמה י רדנית במידה ונדרשת הזרמת מים בכמות משמעותית לים המלח. יש להגיע לשיח עם הירדנים מאחר וגם להם אינטרס לשיקום ים המלח". אף שחלפו כ- 21 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה , נכון למועד סיום הביקורת נעצרה הקמתו של פרויקט תעלת הימים. בתשובת המשרד להגנת הסביבה מ- 29.5.24 נכתב כי בחינת ההיתכנות לחלופות שונות להקמת מובל ימים ממשיכה בימים אלו בתיאום עם הצוות הבין- משרדי ובהובלה של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. בתשובת משרד ם" רה נכתב " כי הירדני ם משכו את מעורבותם בפרויקט תעלת הימי ם בשנת 2021 וככל הידוע םה לנו אינם מעונייני ם לשוב ולדון בקידומם . משאלו פני הדברים עוד אין מקו ם לקד ם הסרת חסמים ביחס לפרויקט ולהוציאו מן הכוח אל הפועל . עוד יצוין כי לצורך קידום הפרויקט נערכו פגישות רבות ומקיפות על אודות הפרויקט הן בדרג המקצועי (בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה) ו הן בדרג הממשלה. במסגרת כך מוצו הדיונים על אודות הפרויקט, ובכלל זאת ביחס לכדאיות הכלכלית ולחשיבות האסטרטגית - ולפיכך לא נראה שבעת הזו יש מקו ם לשוב ולבחון את ההתקדמות בפרויקט, ובכלל זה אין מקום לבחון את העברתו של הפרויקט לידי משרד או גוף ממשלתי אחר". ✰ לקשר בין ישראל לממלכת ירדן יש חשיבות אסטרטגית נוכח העובדה כי המדינות חולקות גבול ארוך של למעלה מ- 300 ק"מ, משתפות פעולה בתחומים שונים ומסייעות זו לזו להשגת היציבות ההדדית במזרח התיכון. המימוש של שני הפרויקטים המרכזיים והחשובים שתחת אחריותו של המשרד לשתפ"א - פרו יקט שער הירדן ופרויקט תעלת הימים - יכול היה להשפיע לחיוב על הקשרים האסטרטגיים ועל יחסי האמון שבין המדינות . להמחשת חשיבותו של ה קשר בין שתי המדינות והפגיעה בו כתוצאה מאי- קידומם של שני הפרויקטים המדוברים ניתן גם ללמוד ממכתבו של השר לשתפ"א דאז שכתב לראש המל" ל מ- 7.4.19 אשר בו נכתב כי "עם כניסתי לכהונת השר לשיתוף פעולה אזורי פעלתי לקדם בתנופה שני פרויקטים מרכזיים לקידום שיתוף הפעולה האזרחי בין ישראל לבין ירדן, תעלת הימים ופארק שער הירדן. מיזם תעלת הימים מוכר לך היטב ומותנה בהחלטת ראה"מ. פארק שער הירדן הוא פרויק ט ייחודי נוסף של שיתוף פעולה אזרחי חשוב עם ממשלת ירדן שעליו החליטה הממשלה...לקידומו של המיזם דרושה החלטת ממשלה... בין אם בתקופת הביניים עד להקמתה של ממשלה חדשה ובין סמוך לאחר הקמת הממשלה החדשה. הדחיפות בהחלטת הממשלה נגזרת מהתערערות האמון אצל הצד הירדני לאו ר הדחיות החוזרות מן הצד הישראלי, גם בנושא מיזם זה. בעוד הצד הירדני כבר הקים אזור תעשיה ומשלים את כל הדרישות שהעלינו בפניו, עבודת המטה והקצאת התקציב בצד הישראלי מתמהמהת. אני משוכנע כי אין כמוך להכיר מקרוב את האינטרס המדיני - אסטרטגי המובהק בחיזוק הקשר בין י שראל וירדן. מיזם שער הירדן שעלותו זניחה , משקף היטב יעד זה". גם בדוח המצב של הפרויקט שהכין המשרד לשתפ"א באפריל 2019 בדבר הצורך הדחוף בהחלטת ממשלה נוספת בנושא פרויקט שער הירדן נכתב כי "הדחיפות בהחלטת הממשלה נובעת מהתערערות האמון הירדני ברצינות כוונותיה של י שראל לאור הדחיות החוזרות מן הצד הישראלי... ירדן מתקוממת באופן מיוחד בגין אי- קידומם של תעלת הימים ופארק שער הירדן המהווים מיזמי דגל שהמלך מחויב להם, תעלת הימים בשל הצורך הירדני למים נוספים, ושער הירדן כמוקד תעסוקה ופיתוח טכנולוגי". נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת פרויקט שער הירדן טרם יצא מהכוח אל הפועל. כמו כן נעצרה הקמתו של פרויקט " תעלת הימים ". בתשובת המשרד נכתב כי " הקושי בקידום הפרויקטים נובע מהיעדר הנחייה מדינית לקדמם ולא מהיעדר סמכויות/יכולות/תקציבים. כאשר ניתנת הנחייה מדינית להתקדם עבודת המטה היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי36 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 37 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי הבינמשרדית מתקדמת באופן מהיר. כאשר היא אינה קיימת כל גוף ייתקל באותם קשיים וחסמים ". משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה כי נוכח חשיבותם הרבה של פרויקטים אסטרטגיים בתחום שיתוף הפעולה האזורי לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה, הוא יוודא בעתיד כי לגורם המיועד לנהלם יינתנו התקציבים , הסמכויות והיכולות הנדרשים כדי להוציאם מהכוח אל הפועל. הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים (JEC ) כינוס הוועדה הכלכלית המשותפת בהחלטת הממשלה61 מיוני2009 אשר עסקה בהקמת המשרד לשתפ"א, נקבע כי המשרד יעסוק בקידום שיתוף הפע ולה הכלכלי עם מדינות האזור ועם הרשות הפלסטינית ובמימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה ליצור באזור תנאים לקידום רווחה כלכלית ויציבות. " פרוטוקול פריז "62 וא ה הסכם כלכלי בין ישראל לבין ארגון אש"ף בשם העם הפלסטיני63 . הפרוטוקול שילב בין הכלכלה הפלסטינית ובין הכלכלה הישראלית בשישה תחומים עיקריים: מכס, מיסים, עבודה, חקלאות, תעשייה ותיירות באמצעות איחוד מכסים , שליטה ישראלית בגבולות הרשות וסידור מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית . סעיף 2 לפרוטוקול פריז64 קבע שתוקם וע דה כלכלית משותפת בין ישראל לרש"פ (Joint - JEC Economic Committee ) (להלן- JEC ), והוא גם מסדיר את היקף הסמכויות של ועדה זו ואת דרכי פעולתה. הסעיף קובע כי הוועדה תהיה מורכבת ממספר שווה של חברים מכל צד וכי ה- JEC וועדות המשנה שלה יקבלו החלטות בהסכמה וייקבעו לעצמ ן את סדרי הנוהל, לרבות תדירות הישיבות ומיקומן. בהקשר זה יצוין כי ב החלטת הממשלה65 מאוגוסט2009 נקבעה העברת האחריות על ה- JEC ממשרד האוצר למשרד לשתפ"א ובנוסף קבעה החלטת הממשלה כי בראש הוועדה יעמוד השר לשיתוף פעולה אזורי. נמצא כי ועדה זו ה- JEC התכנסה עד כה (תחת המשרד ל שתפ רק ) א" פעם אחת ב- 2.9.09 . בנובמבר 2021 התקיים באוסלו כנס המדינות התורמות66 שבו בלט העניין הבין- לאומי בכינוס מחודש של הוועדה . מאז התקיימו כמה פגישות בדרג פקידותי בין ה משרד לשתפ"א ומשרד הכלכלה הפלסטיני כדי לבחון את חידוש פעולת ה- JEC . ו בת כניות העבודה של המשרד לשנת 2022 צוינה ה חשיבות של כינוסה של ועדה זו ונכתב שם כי "כיום, עם בנייתו מחדש של המשרד בהתאם לייעודו, עומד המשרד על שתי רגליים: האחת, ממוקדת בהקמת שיתוף הפעולה הכלכלי והאזרחי בין מדינת ישראל לפלסטינים... בליבה של עשיה זאת מונחת עבודת מטה לחידוש פעולת הוועדה הכלכלית המשותפת (ה- JEC ) בשותפות משרד הכלכלה, שהובלתה מצויה בתחום סמכותו ואחריותו של המשרד". 61 החלטת הממשלה346 ( 7.6.09 .) 62 .זהו הנספח הכלכלי להסכמי אוסלו ה מסמך נחתם ב־ 29 באפריל 1994 ושולב עם תיקונים קלים בהסכם אוסלו בספטמבר 1995 . 63 פרוטוקול פריז היה אמור להיות בתוקף כ חמש שנים בלבד, אך הוא עדיין בתוקף . 64 94 .4. ommittee",29 C conomic E oint J he T " 2: Article iv, Annex agreement Jericho Gaza 65 החלטת הממשלה651 ( 2.8.09 .) 66 Committee Liaison Hoc Ad - AHLC לעיתים מכונה גם ועידת המדינות התורמות , היא ועידה ן בי - לאומית העוסקת בהגשת סיוע כלכלי רש ל "פ. ה ארגון הוקם בשנת 1993 וחברות בו 16 מדינות . בראשות ו עומדת נורווגיה ו הוא פועל בחסות ארצות הברית ו האיחוד האירופאי . היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי37 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 38 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי גם בנייר העבודה שהוכן על ידי המשרד לשתפ"א לקראת דיון שנערך בנושא זה במאי 2022 בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת צוינה החשיבות הרבה שבכינוס הוועדה וכן פורטו בו התועלות הרבות אשר אמורות לצמ וח מכינוסה כל : " ן הל החלת צעדים כלכליים בנושאי סחר (עדכון רשימות מכס A1,A2,B ) ;צמצום "הכלכלה השחורה" שצמחה בשיעור גבוה ; קביעת סטנדרט לתוצרת החקלאית הפלסטינית (חוק בריאות המזון) ; קידום רגולציות בתחום בריאות הציבור וטיפול במפגעים ציבוריים ; מתן מענה לסוגיות משפטיות המובאות לפתחו של בג"ץ במקום שייפתרו בשיח ישיר ; קיום דיונים מקצועיים ומעמיקים והגעה לסיכומים באופן שיטתי ויעיל במקום פתרונות נקודתיים וקצרי טווח . לצד היתרונות הכלכליים קיימים גם יתרונות מדיניים ו ביטחוניים א בי הש ל : ת האמון של הקהילה הבין-לאומית ו של המדינות התורמות והבאתן להגדלת ה תמיכ ה התקציבית ברש"פ ; לשקף לקהילה הבין- לאומית את נכונותה של ישראל לקיים דיאלוג חיובי לחיזוק היציבות בשטחי הרש"פ ; לממש את ה הסכמים עם ממשלת ירדן על הרחבת רשימות ה י יצוא של סחורות מירדן לרש"פ (A1 ); לסייע בקידום שיתופי פעולה עם מדינות ערביות נוספות כפועל יוצא מ חידוש השיחות הכלכליות בין ישראל לרש"פ ; לחזק את הרש"פ וכלכל כ תה מענה לאיום הגלום בחוסר יציבותה של הרש"פ ". במהלך הביקורת הועלה כי במהלך 2022 פעל המשרד לכינוסה של ה- JEC , אולם לדברי מנהל האגף במשרד, התכנ סותה בוטלה בסופו של דבר מסיבה מדינית. כך, גם י נ ביו 2023 היה אמור להתקיים כינוס של ועדה זו, אולם כינוסה נדחה שוב על ידי הפלסטינים בטענות שונות. יצוין כי גם ב- 13.9.23 ,תוכנן כינוס של ועדה זו אולם הפלסטינים ביקשו שוב לדחות את הכינוס ל- 26.10.23 . עקב פרוץ מלחמ ת חרבות ברזל ב-7 ב אוקטובר הוועדה לא התכנסה במועד שנקבע. בשלב זה אין צפי למועד כינוס הוועדה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למרות החשיבות המיוחסת לכינוסה של הו ו עדה הכלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים (JEC ) ולמרות העובדה כי כינוסה נמנה ע ם אחת המשימות העיקריות ואף נכלל בתוכנית העבודה של המשרד, נמצא כי ועדה זו ה- JEC התכנסה עד סיום מועד הביקורת (תחת המשרד ל שתפ " א) רק פעם אחת ב- 2.9.09 וכי מאז היא לא התכנסה. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שהו ו עדה הכלכלית המשותפת לא התכנסה במשך כ- 15 שנה, פוגעת בהשגת התועלות הכלכליות אשר היו אמורות לנבוע מכינוס ה ואף מקשה את כינוסה מחד ש. בתשובת רשות האוכלוסין וההגירה מ- 26.5.24 נכתב כי נציגה מטעמם זומנה לדיון הכנה שהתקיים ב- 22.5.23 וכן לדיוני הכנה נוספים באופן מקוון, לקראת התכנסותה של הוועדה שתוכננה במקור לסוף חודש מאי 2023 . בפועל מועד התכנסות ה- JEC נדחה כמה פעמים למועדים שונים בין החודשים יוני- ,אוקטובר ו המועד האחרון שנקבע היה 26.10.23 , ואף הי י תה אמורה להיקבע ישיבת הכנה נוספת לאחר חג סוכות ה תשע"ד, אולם ביום 7.10.23 פרצה מלחמת חרבות ברזל . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לשתפ "א לבחון את מתכונת הפעילות של הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים ולגבש , לפי הצורך , הצעת החלטה מעודכנת לממשלה בנושא. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי38 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 39 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי דוח בין-משרדי בדבר העסקה ישירה של עובדים פלסטינים בענף ההיי- טק בישראל החלטת הממשלה67 משנת2021 בדבר העסקת עובדים לא ישראלים בענפי התעשייה והשירותים קבעה, בין היתר, כי תיקבע מכסה של עובדים פלסטינים לענף ההיי-טק, והיא החליטה למנות צוות בין-משרדי בר אשות ה מנהלת הכללית של המשרד לשתפ"א או נציג מטעמה, ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לרבות נציגי זרוע העבודה, משרד האוצר, משרד הביטחון, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה . על צוות זה הוטל לבחון ב מהלך תקופת הני סיון ה את השפע ה של ההחלטה לחזק את ענף ההיי- טק הישראלי בכוח אדם מיומן מחוץ לישראל וכן את הביקוש לעובדים פלסטינים בענף ההיי-טק בישראל ו את השפעתו על עובדים ישראלים בענף ועל הכלכלה בשטחי הרש"פ . עוד נקבע בהחלטת הממשלה כי הצוות י ציג את ממצאיו ו את המלצותיו אחת לשנה בדוח לשר לשיתוף פעולה אזורי, לשרת הכלכלה והתעשייה, לשר האוצר, לשר הביטחון, לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לשר החוץ ולשרת הפנים. השרים יוכלו להביא לאישור הממשלה בקשות לשינויים במכסה, בתוקפה ובתנאיה בהתאם לממצאי ם ול המלצות הצוו ת. מבירור שערכו נציגי משר ד מבקר המדינה עולה כי במהלך שנת 2022 הוכנה במשרד לשתפ"א טיוטה דוח ה של בדבר העסקה ישירה של עובדים פלסטינים בענף ההיי-טק בישראל , אולם בשל התפזרות הממשלה התעכבה הוצאתו מהכ ו ח אל הפועל על ידי המשרד לשתפ"א . גם בשנת 2023 דוח זה טרם הוצא על ידי המשרד לשתפ"א. על ה משרד לפעול להשלמת הדוח בנושא העסקה ישירה של עובדים פלסטינים בענף ההיי- טק בישראל ולהגשתו לשרים הרלוונטיים כמתחייב בהחלטת הממשלה בנושא. בתשובת המשרד נכתב כי המשרד יפעל להשלמת הדוח ול העברתו לשרים לקראת סוף2024 . בתשובת רשות החדשנות מ- 19.5.24 " נכתב כי בכל הנוגע להעסקה ישירה של עובדים פלסטינים בתחום ההיטק , רשות החדשנות שותפה לצוות שהוביל המשרד לשיתוף פעולה אזורי וגיבש את טיוטת הדוח בנושא . אנו נוסיף לשתף פעולה עם פעילות זו ככל שנידרש ". חדשנות בפעילות המשרד וייזום פרויקטים חדשים יישום המלצות העבודה האסטרטגית בהחלטת הממשלה68 מיוני2009 אשר עסקה בהקמת המשרד לשתפ"א נקבע כי המשרד יפעל מול הגורמים העוסקים בפיתוח אזורי, לרבות גיוס משאבים ועידוד השקעות , במטרה לקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי. מסקירת הפרויקטים העיקריים שאותם מנהל המשרד מזה שנים רבות, עולה קיבע ון ועיסוק באותם פרויקטים גדולים, כגון פרויקט שער הירדן, טרקליני העסקים ופרויקט תעלת הימים, על פני זמן מאוד ממושך ושנים רבות והיעדר יוזמה של המשרד להתנעתם של פרויקטים גדולים וחדשניים בתחומי שיתוף הפעולה האזורי. בתשובת המשרד נכתב כי "המשרד לשתפ"א מקדם באופן רציף פרויקטים וכלים חדשים לקידום שיתופי פעולה אזוריים. .. בשנת 2023 המשרד היה שותף להקמת4 מרכזי חדשנות חדשים בפריפריה ... המשרד מקדם את פרויקט ה"מהמ"ם" בו נבחר זוכה במכרז בימים אלו ". 67 החלטת הממשלה602 ( 7.11.21 .) 68 החלטת הממשלה346 ( 7.6.09 .) היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי39 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 40 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בדואר אלקטרוני שנשלח ב- 3.6.24 מראש מטה המנכ"ל של המשרד נכתב כ י יש חמישה מרכזי חדשנות שנתמכים בידי המשרד , העוסקים בין היתר בבנייה ירוקה, בחקלאות ימית, בבעיות מדבור ומים וכן בטכנולוגיות של אנרגי י ה מתחדשת ותעשייה מתקדמת , וכי התקצוב למרכזים יהיה לאורך חמש שנות פעילותם בהתאם לקול קורא. ב- 17-18.12.23 התקיימה הוועדה שבה נב חרו תשעה מרכזים - ארבעה מהם רלוונטיים לתמיכה על ידי המשרד לשתפ"א. הוסכם כי המשרד ל שתפ"א י עביר למרכזים שי י תמכו על יד ו 22 מ יליון ש"ח. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בשנת 2021 ,נערכה על ידי משרד חיצוני לייעוץ אסטרטגי בעלות כ של - 300,000 ש "ח, בדיקת התאמתו של המשרד לשתפ"א לסביבה החיצונית המשתנה וכן נעשה ניתוח של הצרכים ושל כיווני פעולה חדשים וחדשניים אפשריים לעתיד מלבד הפרויקטים שבהם עסק המשרד עד לאותו מועד. על פי העבודה האסטרטגית שהוכנה ואשר נתנה תמונת מצב לשנת 2021 , הרי שחולשותיו של המשרד לש תפ"א נובעות מהיותו משרד קטן עם משאבים מוגבלים ושיש לו ייעוד ומבנה מיושנים שמשקפים את תפקיד המשרד עד "הסכמי אברהם". בנוסף, נמנו בצד החולשות של המשרד היעדר סיפורי הצלחה משמעותיים, היעדר תשתית מספקת במדינות האזור (ידע, מידע, קשרים), תלות במשרד החוץ (בתשתית המ קומית) והיעדר מודל של שיתוף פעולה עם משרדים אחרים. העבודה האסטרטגית המליצה על הפיכתו של המשרד לשחקן מחבר ומשלים שישמש פלטפורמה מקצועית וייעודית להנעת שיתופי פעולה אזוריים ושיתרום למיצוי הזדמנויות היסטוריות ולהעצמת פעילות כלכלית-עסקית ושיתופי פעולה בתחומי החברה האזרחית. על פי עבודה זו, המשרדים המקצועיים עסוקים בזירה המקומית בשוטף ובדחוף שבאחריותם ומתקשים לממש פעולות מורכבות אך חשובות בזירה הבין- לאומית, ועל כן דרוש משרד מתכלל שירכז, יתמוך, יניע ובעיקר יחבר את המשרדים המקצועיים לאסטרטגיה המדינית ולהזדמנויות לשיתוף פעולה אזורי. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד למועד סיום הביקורת, ינואר 2024 , ההמלצות של העבודה האסטרטגית לא הוצאו מהכוח אל הפועל . עם זאת נציגי המשרד לשתפ"א מסרו כי כחלק מהסקת מסקנות של המנכ"ל הנוכחי מהעבודה האסטרטגית שנערכה עבור המשרד הוחל בהתנעתו של פרויקט מהמ"ם (מרכז הדרכה מידע ומחקר). מטרתו של פרויקט מהמ"ם היא להפוך את המשרד לשתפ"א לסמכות שלה מומחיות בתחום שיתופי הפעולה עם מדינות האזור. הוא ירכז את הידע הקיים בתחום תוך הקמת פורטל אינטרנטי שירכז את הדברים בצורה נגישה ומובנת, יבחן את ש יתופי הפעולה, י י צור מדד לשיתוף פעולה מוצלח וכן יערוך הדרכות בצורות שונות - וירטואליות, פרונטליות, שולחנות עגולים, לומדות כתובות ועוד לקהלי יעד שונים- יזמים, בעלי עסקים, גופי חברה אזרחית - שרוצים ליצור שיתופי פעולה עם מדינות האזור ולשפר א . םתו כדוגמה להמחשת האסטרטגיה החדשה והערך הייחודי של המשרד לשתפ"א הציגה העבודה האסטרטגית את העיסוק בנושא של שיפור הביטחון התזונתי69, אשר העיסוק בו מפוזר כיום בין כמה משרדי ממשלה, ולכן בפועל אינו מובל על ידי שום משרד. דוגמה נוספת היא לעסוק בנושא של שימור הימים נו כח התגברות זיהום הים, הידלדלות הדגה וחקלאות ימית אחראית. תפקידו של המשרד לשתפ"א יהיה לחבר בין גופים מתמחים שונים כגון הגנת הסביבה, תעשייה ומסחר, דיג, מו"פ וחקלאות ימית, חוץ (מים טריטוריאליים). נמצא כי המשרד לשתפ"א, על אף הכרת ו בצרכים האסטרטגיים ברמת הפיתו ח האזור , י לא קידם את עיקרי המלצות העבודה האסטרטגית משנת 2021 בדבר ייזום פעולות והפיכתו לגורם מקצועי שיתכלל בין המשרדים המקצועיים לגיבוש אסטרטגיה מדינית ולהנעה וקידום של שיתופי פעולה אזוריים. עם זאת נמצא כי בשלהי שנת 2023 התחייב המשרד להשקיע במרכזי חדשנות ו כן החל בהליכי מכרז להתנעת פרויקט מהמ"ם. 69 נושא רחב הכולל היבטים של שינויי אקלים, התעצמות המחסור במים וקרקעות חקלאיות, טכנולוגיות חקלאיות, חקלאות מדברית וימית, תחליפי חלבון מן החי, אנרגיות מתחדשות ועוד. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי40 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 41 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי בתשובתו של משרד החוץ מ- 7.7.24 " נכתב כי לאור מטרות המשרד לשיתוף פעולה אזורי המצוינות בדו"ח (קידום ויצירת מפגשים אזרחיים משמעותיים, ייזום ועידוד פרויקטים של שת"פ ארוך טווח עם מדינות האזור וביסוס המשרד במוקד ידע לשת"פ אזורי ובשחקן מרכזי בפיתוח והובלה של מיזמים אזוריים) ... חשוב התיאום עם משרד החוץ והנציגויות במדינות הרלוונטיות למימוש יעדיהם כפי שהוצגו, היות ונציגויות משרד החוץ אמונות על הקשרים עם גורמים מקומיים ה מתכללים את העבודה בתחומים אלו. חשוב לציין, גם לזכותם שעושים זאת בדרך כלל ". בתשובת המשרד הוא ציין כי הוא "מכיר בצרכים האסטרטגיים ברמת הפיתוח האזורי, למד את המלצות העבודה האסטרטגית משנת 2021 בדבר ייזום פעולות והפיכתו לגורם מקצועי שיתכלל בין המשרדים המקצועיים לגיבוש אסטרטגיה מדינית ולהנעה וקידום של שיתופי פעולה אזור יים, ומקדם בימים אלו בפועל את עיקרי המלצות הדו"ח". פרויקט "מים תמורת אנרגי ה" י בנובמבר 2021 נחתם כאמור הסכם בין ישראל לממלכת ירדן. ההסכם מתמקד בחילופי מים ואנרגי ה י מתחדשת ובמרכזו הספקה של עד 200 מיליון מ"ק של מים מותפלים בשנה מהים התיכון לממלכת ירדן, ואלו מעבר לכ- 100 מיליון מ"ק בשנה של מים שפירים שישראל מספקת כבר כיום לירדן, והספקת אנרג י יה מתחדשת ( סולארית ) מממלכת ירדן לישראל. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למרות האמור בהחלטת הממשלה לגבי תפקידו של המשרד ל שתפ"א בנושא קידום שיתוף פעולה כלכלי אזורי ו למרות האמור בעבודה האסטרטגית , הרי ש בפועל המשרד לא היה מעורב בקידומו המעשי ובהוצאתו אל הפועל של הסכם "מים תמורת אנרגייה" עם ירדן . נציג המשרד לשתפ"א ציין במהלך הביקורת, כי בעבר, במשך שנים מספר, קודם הרעיון לפרויקט חילופי מים - אנרגייה על ידי המשרד, אולם עם ההחלטה על מימוש הפרויקט בפועל, הרי שמשרד האנרגייה הוא זה שהוביל את הדיונים המקצועיים ואת המשא ומתן לגביו. נציג המשרד לשתפ"א הוסיף כי בימים אלו המשרד נמצא בשיח מול הגורמים הרלוונטיים וכי צפוי שהמשרד יהיה מעורב יותר בפרויקט זה בהמשך. פרויקט מסדרון הסחר היבשתי בו ועידת G20 של הכלכלות הגדולות שהתקיימה בספטמבר2023 בהודו הודיע נשיא ארה"ב על פרויקט בין- לאומי ענק להקמתה של מערכת משולבת של רכבות ונתיבי סחר אשר יקשרו בעתיד את הודו עם אירופה דרך המזרח התיכון. נתיבים אלו אמורים לכלול את הודו, סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן, ישראל והאיחוד האירופי כך שרצף נתיבי תובלה יבשתיים יחבר בין המפרץ לנמלי הים של מדינת ישראל ויאפשר ייצוא סחורות מהמזרח לאירופה דרך ישראל תוך הקטנת זמני ההובלה ועלויותיה. מגה פרויקט שכזה, אשר נמצא בהובלת מעצמות העולם, ארה"ב והודו, מדגיש את החשיבות ואת הפוטנצ יאל הכלכלי הטמון ביצירת פרויקטים לשיתופי פעולה בין מדינות האזור למדינת ישראל. נמצא כי המשרד לשתפ"א איננו מעורב כלל בקידומו של פרויקט מסדרון הסחר היבשתי עליו הודיע נשיא ארה"ב בוועידת G20 בספטמבר2023 . בהקשר זה יצוין כי הגשר שכבר בנה המשרד לשתפ"א במסגרת פרויקט שער הירדן, יכול לשמש כאחד מנתיבי הסחר שעליו יעברו המשאיות נושאות הסחורה המגיעות מהמזרח, ועל כן הדבר מחייב לכאורה את מעורבותו של המשרד לשתפ"א במתווה פוטנציאלי זה, אם ימומש, כאחראי לפרויקט שער הירדן. בתשובת המשרד נכתב כי "המשרד לשתפ"א נכנס לעבודה הבינמשרדית בנושא המעבר היבשתי ... נעשית בדיקה של הרחבת ייעודו של פרויקט שער הירדן ושילובו כחלק מהמסדרון היבשתי ". היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי41 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 42 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי הגברת שיתופי ה פעולה עם מרוקו בהמשך להסכמי אברהם, הוכן במשרד מסמך פנימי מקיף שכותרתו "תחומי שיתוף פעולה אפשריים בין ישראל למרוקו" א שר ממפה תחומים וכיוונים שונים שבהם ניתן יהיה לקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות הן בתחום של P2P 70 והן בתחומים עסקיים שונים. במסמך יש ניתוח של פרויקט ים פוטנציאל יים ברמת היעדים הנדרשים, ה חשיבות ומידת הדחיפות, הצעדים הנדרשים לקידומ ם וכן העלות התקציבית הכרוכה בהו צאת ם אל הפועל. מבירור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה עם נציגי המשרד עולה שהמסמך שימש כבסיס וכמצע להוצאה לפועל של פרויקטים, בהיקפים קטנים באופן יחסי, אשר נעשו בשיתוף גופים שונים ממרוקו. כך לדוגמה קידם המשרד משלחות וכנסים בתחומי תרבות, ספורט ואקדמיה , כגון איר וח משלחת משפיענים ממרוקו בנובמבר 2022 לצורך העמקת הקשרים התרבותיים שבין שתי המדינות, הוצאת משלחת עיתונאיות למרוקו ביולי 2022 במסגרת "פורום נשים מובילות", הוצאת משלחת של אומנים ישראלים לפסטיבל " אסיוורה " במרוקו באוקטובר 2022 , קידום החתימה על הסכם ההבנות לשית וף פעולה בין לשכות עורכי הדין של המדינות ב מאי 2022 , אירוח של משלחת ראשי המגזר העסקי של מרוקו בישראל במרץ 2022 ביוזמה משותפת של המשרד עם מכון הי י צוא ולשכת הסחר וכן פרויקטים נוספים במסגרת הקולות הקוראים שבתחום האק ד מיה (ועידות, כנסים, חילופי סטודנטים וכדומה). בתשובת המשרד נכתב כי " המסמך המדובר בחן קידום פרויקטים בהיקפים בינוניים. בשל תקציבו הנמוך של המשרד הוחלט לקדם פרויקטים בסדרי גודל המתאימים לגודל תקציבו של המשרד והניתנים לביצוע בטווח זמן קצר יחסית ...". משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפרויקטים ואת שיתופי הפעולה השונים בתחומי הוצאת משלחות וכנסים בתחומי תרבות, ספורט ואקדמיה, אירוח משלחת משפיענים ממרוקו בנובמבר 2022 ,קידום החתימה על הסכם ההבנות לשיתוף פעולה בין לשכות עורכי הדין של המדינות במאי 2022 וכן אירוח של משלחת ראשי המגזר העסקי של מרוקו בישראל במרץ 2022 ביוזמה משותפת , אשר יזם המשרד עם הגופים במרוקו , בעלות של כ- 4 ,מיליון ש"ח ואשר יש בהם כדי להגביר את שיתוף הפעולה וקירוב הלבבות בין העמים. ✰ על המשרד לשתפ"א להתאים את עצמ ו להתפתחויות גיאו-פוליטיות וליזום פרויקטים לשיתוף פעולה בתחומים אשר הופכים עם הזמ ן להיות קריטיים למדינות האזור , כגון ביטחון תזונתי וחקלאות מתקדמת, התפלת מים, אנרגייה ירוקה וכן יצירת נתיבי סחר71 .חדשים ואטרקטיביים מומלץ כי המשרד י שלים את תהליך הבחינה ה אסטרטגי ת שהחל בשנת 2021 לצורך קבלת החלטות ברות יישום םודי לק ביתר שאת של פרויקטים שונים בתחום הפיתוח האזורי ויפעל ליישומן . תמונת מצב מסכמת של התקדמות הפרויקטים שבאחריות המשרד קולות קוראים קודם 'תמיכות לפי ס3א לחוק התקציב קודם טרקלין עסקים שער אפרים קודם באופן חלקי- השימוש בטרקלין מוגבל טרקלין עסקים מעבר גלבוע לא קודם. הבנייה טרם הושלמה שער הירדן לא קודם. לאחרונה קודמה עבודת המטה בנושא תעלת הימים לא קודם בשל החלט ות מדינית יות כינוס ה- JEC לא קודם דוח בדבר העסקת פלסטינים בהיי טק בישראל לא קודם 70 People to people ., דהיינו חיזוק הקשרים בין האנשים עצמם 71 יצוין כי בחודש דצמבר2023 החלו החות'ים מתימן לנסות ולחסום את מעברן של אוניות אספקה שהפליגו בדרכן לישראל. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי42 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה דוח75 א- חלק שני | אוגוסט 2024 - 43 - היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי מומלץ כי ראש הממשלה והשר לשתפ"א יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ "א כמשרד עצמאי, נוכח האמור בדוח ביקורת זה. אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א נחוצה, נדרש לגבש בהקדם ת ו כנית אסטרטגית, הכוללת משימות ויעדים, לפעילותו של משרד זה ולפעול ליישומה של ת ו כנית זו, וכן לבחון את הסמכויות והמשאבים הנדרשים למשרד כדי לשפר את תפקודו בדרך שתא פשר הוצאה לפועל של פרויקטים תשתיתיים גדולים. סיכום עם הקמתו של המשרד לשתפ"א תוכנן ליצוק בו תוכן נוכח העובדה ש פעילות בתחום שיתופי פעולה בין המדינות וייזום פרויקטים אזוריים המשותפים לישראל ולמדינות האזור יכולים לקדם באופן משמעותי אינטרסים המשותפים למדינות המשתתפות בפרויקטים אלו וכפועל יוצא לקדם ולחזק את הקשרים המדיניים, הכלכליים והתרבותיים עם אזרחי מדינות האזור. אולם בביקורת עלה כי עד כה אין בהחלטת ממש לה או במקור מחייב אחר הגדרה ברורה של סמכויות המשרד, וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון, הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים. הסכמי אברהם שנחתמו בשנת 2020 עם חלק ממדינות המפרץ וכן הצורך הגובר והולך באזור לפתרונות משמעותיים בתחום המים, האנרגייה, הביטחון התזונתי, החקלאות והרפואה המתקדמת מחזקים את הפוטנציאל הטמון ביצירת שיתופי פעולה לקידומם של תחומים חשובים אלו עם מדינות האזור, והם יכולים להיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל הן בתחום הכלכלי והן בתח ום המדיני. מדוח הביקורת עולה כי המשרד לשתפ"א לא התאים את עצמו לצרכים ולשינויים החלים במרחב הגיאוגרפי ולא מיצה את הפוטנציאל הרב שנוצר בשנים האחרונות לשיתופי פעולה עם מדינות האזור בתחומים הרלוונטיים. בפועל בראייה רב- שנתית תוצרי העבודה של המשרד נכון למועד ס יום הביקורת הם דלים ביותר, והוא מצי ג לאורך ה שנים 2018 - 2023 שיעורי ביצוע הנמוכים מ- 41% של תקציב הפעולות אשר יועד עבורו . נוסף על כך נפלו ליקויים באופני פעולתו של משרד זה ובניהול פרויקטים שונים שעליהם הוא הופקד לאורך השנים, ורק שלושה מתוך שמונה פרויקטים קוד מו על ידו . פרויקט מרכזי שבאחריותו של משרד זה - פרויקט שער הירדן, לא יצא מהכוח אל הפועל למרות השנים הרבות שחלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על התנעתו. חלק מחולשתו של המשרד ניתן לתלות גם בחוסר הסמכות שלו כלפי משרדי הממשלה וגופי הממשלה האחרים. מכלול הממצאים בדוח הביקורת מעלים ספק רב בדבר מימוש ייעודו של המשרד לשתפ"א בדבר היותו גורם משפיע לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובדבר הצדקת המשך פעולתו כמשרד עצמאי. מומלץ כי ראש הממשלה והשר לשתפ"א יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ " א כמשרד עצמאי, נוכח האמור בדוח ביקורת זה. אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי אכן נחוצה, נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו. היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי43 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה הרחבה שם הדוח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024חשוון התשפ"ה | נובמבר שם הדוח ב י ק ו ר ת מ ע ק ב