חומר רקע

1 13/01/2025 י "ג טבת תשפ"ה :עבור הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , הכנסת חומרי רקע מטעם איגוד האינטרנט הישראלי ל ישיבות המעקב בנושא: הזכות להישכח של קטינים (איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר 1, מתכבד להגיש חומרי רקע ונתונים לישיבת הוועדה שתתקיים ביום 14.1.2025 בנושא " הזכות להישכח של קטינים " , עם תשתית לדיון הציבורי על פרטיות קטינים בעידן הדיגיטלי ו הזכות להישכח בהקשר זה . בתמצית , אנו מציעים לעגן את הזכות להישכח של קטינים בחוק הגנת הפרטיות , באופן שיאפשר לקטינים ) ואנשים שבגרו והביעו הסכמה בהיותם קטינים ( שליטה במידע אודותיהם הן , בראי הקושי שבהסתמכות על הסכמתם מדעת והן בראי הרצון להגביר את השליטה של קטינים על תפוצת המידע אודותיהם . בניגוד למצב הקיים , ראוי שסירוב לבקשה יהיה ממניעים ענייניים בלבד , ושניתן יהיה לערער על סירוב זה לבית המשפט . I. שימוש י ר שת ומוגנות קט ינים בישראל - תמונת מצב עדכנית רשת האינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, הינן חלק אינטגרלי ומרכזי בחייהם של ילדים ובני נוער. בסקר שערך איגוד האינטרנט נמצא כי בשנת 2024 קרוב ל- 100% מבני הנוער בישראל השתמשו ברשתות חברתיות – 99% ,השתמשו בוואטסאפ98% השתמשו ב יוטיוב , 84% באינסטגרם ו - 70% .בטיקטוק2 במקביל ליתרונות הרבים הנובעים כתוצאה משימוש של ילדים ובני - ,נוער ברשת שימוש זה טומן בחובו גם אתגרים וקשיים מסוגים שונים. אתגר מרכזי נוגע לסוגיית השמירה על פרטיות ילדים ברשת ולהגנה על ילדים מפני פגיעות העשויות להתרחש כתוצאה מחשיפת מידע הנוגע אליהם ברשת . במסגרת שימושם ברשתות חברתיות נוטים ילדים ובני-נוער לחשוף מידע אישי רב באופן אשר עלול לחשוף אותם ל פגיעה. בסקר שערך המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ב- 2022 נמצא כי כ - 33% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת , מסרו לפחות פעם אחת את פרטי חשבון המשתמש שלהם לאדם אחר ; כ- 33% מבני הנוער קיבלו פרטי חשבון משתמש מאדם אחר , כאשר 7% קיבלו פרטים מאדם שאינם מכירים במרחב הפיזי ; כ - 25% מבני הנוער דיווחו כי ביקשו מהם פרטים אישיים כבר במשחק ראשון עם מישהו שאינם מכירים 1 איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה בלתי תלויה וללא כוונת רווח, המנהלת שתי תשתיות אינטרנט חיוניות בישראל- מרשם שמות המתחם המדינתי ) .il( והפצת המידע על אודותיו ל- DNS, ומחלף האינטרנט הפנים- ) מדינתיIIX (. האיגוד הוכרז בשנת2018 כמפעיל "מערכת ממוחשבת חיונית" על פי חוק הסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-. 1998 . ,במקביל לפעולתו התשתיתית פועל האיגוד לקידום ושמירה על עקרונות דמוקרטיים בפעולתו של האינטרנט בישראל. בכלל זה, מפרסם איגוד האינטרנט מחקרי מדיניות המיועדים ליידע ולטייב את זירת האינטרנט הישראלית והגלובלית, על בסיס עבודת מחקר מקיפה ומומחיותיו בצמתים מגוונות ש ל משפט וטכנולוגיה. מחקרי מדיניות אלו כוללים ידע מקצועי והמלצות מעשיות עבור גורמי ממשל והקהל הרחב. למידע נוסף, ראו https://www.isoc.org.il . 2 איגוד האינטרנט הישראלי, "שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בקרב ילדים ונוער בישראל: נתוני2024 ) "קישור.( 2 הכרות מוקדמת . שיעורים גבוהים יותר נרשמו בקרב בנות )כ- 30% (ובקרב בני נוער מהחברה הערבית ) כ- 35% .( למעלה מ- 40% מבני הנוער נחשפו לתכנים לא הולמים ובכללם בריונות וביוש , תוכן מיני ואף הצעות מגונות . שיעורי חשיפה גבוהים במיוחד לתכנים לא הולמים נרשמו בקרב בנות ) כ- 47% .( 3 לפי נתוני ם לרבעון השלישי של 2024 של מוקד 105 שמפעיל המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ,4 30% מהפניות למוקד היו עקב עבירות מין ברשת . 21% מתוכן היו עקב סחיטה מינית ו- 15% עקב הפצת סרטון או תמונה מיניים . 20% מהפניות היו עקב בריונות וביוש, מתוכן17% עקב הפצת סרטון או תמונה מביכים ו- 17% .עקב הפצת דפי שנאה באופן כללי ומאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" בפרט, ילדים ובני נוער בישראל היו חשופים למגוון פגיעות ברשת. בסקר שערך המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שפורסם באפריל 2024, 5 נמצא כי30% מבני הנוער העידו כי בשנה האחרונה פנה אליהם אדם זר ברשת , עלייה של 7% לעומת שנת 2019 . כמו כן, נמצא כי63% מבני הנוער נחשפו לתוכן קשה הקשור למלחמה ברשתות החברתיות ובמשחקי מחשב ו- 57% נחשפו לשיח לאומני או אנטישמי הקשור למלחמה. 61% ציינו שהיו להם חששות או תחושות קשות בגלל חשיפה לתכנים פוגעניים ברשת. על רקע הסכנות הללו, עולה צורך להתאים את הרשת לילדים ובני- נוער, על מנת להגן עליהם ולשמר את בטיחותם ופרטיותם, תוך שימור זכותם לגשת לרשת וליהנות מהיתרונות שלה. פרטיות בפרט היא מרכיב חשוב בכך, ושמירה על פרטיות קטינים היא הכרחית לצורך יצירת תחושת ביטחון בעת גלישתם ברשת. בשנת2016 פרסם איגוד האינטרנט הישראלי מסמך מדיניות הסדרה מוצעת לפרטיות ילדים בעידן האינטרנט . במסמך נסקרה בהרחבה סוגיית פרטיות קטינים בעידן האינטרנט, וההסדרים הנוגעים אליה ובעולם. להלן מובאת תמצית המסמך ביחס לזכות להישכח של קטינים: II . פרטיות קטינים בעידן האינטרנט מחקרים מעידים כי ילדים ובני נוער מבקשים פרטיות, לרבות ברשת. כל האמור מחייב הכרה בזכותם לפרטיות של ילדים – הן מצד הורי הילדים והן מצד המדינה, שחובתה לאפשר לילדים להביא זכות זו לידי ביטוי. מנגד, ילדים )בעיקר בגילאים צעירים( נחשבים ככלל ככאלו שאין בידם את היכ ולת הקוגניטיבית והנפשית להבין את מורכבות והיקף השימוש במידע ברשת, ולהתמודד עם הסכנות הקיימות ברשת. ,כיום חוק הגנת הפרטיות לא כולל התייחסות מיוחדת לקטינים. החוק מחיל דרישה אחידה של הסכמת אדם לשימוש במידע אודותיו על מנת להתיר שימוש כזה.6 ,אולם ילדים, בעיקר כאלו בגילאים צעירים, נחשבים ככאלו הנעדרים את היכולת הקוגניטיבית להבין באופן מלא את ההשלכות של שימושם ברשת. 3 המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, "סיכונים בעולם הגיימינג" )מרץ2023 ) (קישור.( 4 המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, "דוח מוקד105 – רבעון שלישי )יולי- (ספטמבר2024 " )ינואר2025 ) (קישור.( 5 המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, "סקר דעת קהל התנהגויות אנטי- חברתיות בקרב בני נוער" )אפריל2024 ) (קישור .( 6 סעיף1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . 3 בנוסף, ילדים נמצאים במצב של חוסר שוויון מובנה בינם לבין הוריהם. בין קטין להוריו יש פערי כוחות אדירים . פערי כוחות אלו עשויים להביא לכך שקטין יסכים לבקשת הוריו לוותר על פרטיו ת, גם בנסיבות בהן הוא לא באמת היה מוכן לכך . חרף האמור, הסכמה מהווה מסגרת משפטית המאפשרת לאדם לבטא ולהביא לידי מימוש את יכולתו לקבל החלטות הנוגעות לאופן ניהול חייו , ולמעשה מעניקה לו תחושת שליטה בחייו. הסכמה מהווה רכיב מכונן וקריטי בתפיסת הפרטיות, שמעצים את האינדיבידואל ומאשש את כבודו כאדם . דברים אלו רלוונטיים במיוחד למתבגרים אשר שימושם ברשת – וחיפושם אחר פרטיות בשימוש זה – מהווה חלק מתהליך התעצבות האישיות והזהות שלהם . לפיכך, על כל הסדר שיעוגן בעניין זה להכיר במתח בין הבעייתיות שבשימוש במידע לאור הסכמת קטין ) ואף הסכמת הוריו ( לבין הצורך לאפשר לקטינים – במצבים מסוימים – להסכים לשימוש במידע הנוגע אליהם . III . הזכות להישכח של קטינים והצעות לעיגון בדין הישראל "הזכות להישכח" היא זכותו של הפרט לדרוש מחיקה של מידע הנוגע אליו כאשר אין סיבה לגיטימית לניהול ושמירה שלו . כמו הזכות לפרטיות באופן כללי, גם קיומה של זכות להישכח מעצים את הפרט – כפי שהסכמתו של הפרט לשימוש במידע אודותיו מאפשרת את השימוש הזה, כך גם עולה צורך לכבד את הסכמתו להפסקת השימוש ומחיקת המידע. דוגמה להסדר שמכיר בזכות הזו היא תקנות ה - General Data Protection Regulation ") ("GDPR .באיחוד האירופי7 התקנות מקנות זכות להישכח לכלל הפרטים, בלי תלות בסוג המידע, ומאפשרות למחזיקים במידע לסרב לבקשות הסרה מטעמים מוצדקים בלבד. זאת, בלי הבחנה בין קטינים למבוגרים .8 סעיף14 לחוק הגנת הפרטיות בישראל מאפשר לכל אדם לבקש תיקון או מחיקה של מידע אודותיו שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן. הסדר זה אינו מעגן בצורה מלאה את הזכות להישכח, מאחר והוא מתנה את הזכות לתיקון ומחיקת מידע בכך שיש פגם כלשהו במידע שנאסף. עיקרה של הזכות להישכח הוא העצמת הפרט, וזה מחייב את הרחבתה של הזכות להסרת מידע. ביחס לקטינים ובשל הקושי שטבוע בהסכמם, ייתכן שרצוי לאפשר זאת אף ללא סיבה מיוחדת. כמו כן, ההסדר הנוכחי בחוק הגנת הפרטיות אינו כולל התייחסות מיוחדת לקטינים, ולנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל לגבי קטינים, אשר מחייבות התאמת מנגנון ההסכמה לטובתם. כפי שצוין, בהליך מתן הסכמה לשימוש במידע על אודות קטין קיימים כשלים אינהרנטיים הנובעים מקושי להבין את השלכות השימוש במידע, ומיחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הורים לילדיהם . לאור כך ו לאור ההכרה בזכותו של אדם לשלוט במידע הנוגע אליו , מן הראוי כי לילדים ) ולילדים שבגרו ( תעמוד הזכות 7 Regulations (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council (27.4.16) . 8 סעיף17 ל- GDPR . 4 לדרוש את הפסקת השימוש הנוגע אליהם , הסרת המידע אודותיהם ו ביטולה של הסכמה שניתנה בעניין זה על ידם או על-ידי הוריהם, שעה שהיו קטינים . ,לכן אנו מציעים לעגן את הזכות להישכח של קטינים בחוק הגנת הפרטיות, באופן שיאפשר לקטינים )ואנשים שבגרו והביעו הסכמה בהיותם קטינים( שליטה במידע אודותיהם, הן בראי הקושי שבהסתמכות על הסכמתם מדעת והן בראי הרצון להגביר את השליטה של קטינים על תפוצת המידע אודותיהם. בניגוד למצב הקיים, ראוי שסירוב לבקשה יהיה ממניעים ענייניים בלבד, ושניתן יהיה לערער על סירוב זה לבית המשפט )בדומה למצב הקיים ביחס לבקשות חופש המידע לפי סעיפים 8 – 10 ל חוק חופש המידע , תשנ "ח - 1998 :( "חזרה מהסכמה לשימוש במידע על אודות קטין )1 ( לכל אדם , לרבות קטין , תהא הזכות לדרוש את ביטול הסכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין , וזאת ללא תלות בזהות נותן ההסכמה ) ההורה או הקטין או ( בסוג המידע . )2( קבלת דרישתו של אדם לחזור מהסכמה שניתנה בעניינו בעת היותו קטין משמעותה הפסקת השימוש במידע , לרבות הפסקת העברתו לצדדים שלישיים , ומחיקתו ממאגר המידע . )3 ( רוב יס לבקשה יהא משיקולים עניינים שיפורטו ויהיו בכתב . סרב מי שקיבל את ההסכמה לשימוש במידע לבקשת החזרה מההסכמה של אדם , תהא לאותו אדם זכות לערער על סירוב זה בפני בית המשפט המוסמך ." *** נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה או בקשה למידע נוסף. ניתן לפנות אלינו באמצע ות הדוא"ל : [email protected] . ,בברכה ובכבוד רב עו"ד יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר ( ד"ר אסף וינר סמנכ"ל רגולציה ומדיניות איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר(