חומר רקע
14
ינואר2025
י "ד טבת תשפ"ה
לכבוד
ח"כ דוד ביטן
יו"ר
ו עדת הכלכלה
הכנסת
:הנדון עמדת לובי99
לקראת ה דיון
ה כללי בהצעות החוק בתחום
השידורים
בשם לובי99
(חל"צ) אנו מתכבדות להגיש את תקציר עמדתנו בנוגע ל
הצעות החוק
,בתחום השידורים העומד ות
בבסיס הדיון הכללי שייערך ביום15.01.2025
בוועדת הכלכלה.
,אנו סבורות כי הצעות אלו, כל אחת בפני עצמה ועל אחת כמה וכמה כולן יחד מעצימות את כוחם של בעלי השליטה
בכלי התקשורת שהם גורמים רבי עוצמה להם אי
נ טרסים כלכליים משמעותיים ומוטיבציה גבוהה להשפיע על
;מקבלי ההחלטות פוגעות
ב קיומה של עיתונות המנותקת משיקולים כלכליים מסחריים ובקיומם של תחקירים
שיחשפו עוולות כלכליות ושלטוניות; ומעלות חשש משמעותי לניסיונות להתערבות פוליטית בשוק השידורים
והעיתונות בכלל, שיביאו לפגיעה ביכולתה של העיתונות לבצע את תפקידה במקצועיות וללא חשש.
הכל כמפורט להלן .
הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-
2022
ו הצעת
חוק השידור הציבורי הישראלי
(תיקון- תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד-
2024
1.
השוק החופשי לבדו לא יכול לספק שידורי חדשות עצמאיים המנותקים משיקולים חוץ-
עיתונאיים, כגון רווח
מיידי ותועלות ארוכות טווח .
בשידורים המסחריים, קיימות באופן מובנה השפעות זרות על תכני החדשות
והאקטואליה
–
החל באינטרסים הכלכליים-
פוליטיים של בעלי המניות בערוצים המסחריים בכלל, ובעלי
השליטה בפרט (כמו החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-
)קולה ישראל
השולטת בערוץ12
; לן בלווטניק
העומד בראש כלל תעשיות
(מפעל המלט נשר) ושולט במקביל בערוץ13
ומשפחת שטראוס שגם היא בעלת
מניות בערוץ
); דרך האינטרסים של המפרסמים הגדולים שהינם התאגי דים הגדולים ביותר במשק (הבנקים
הגדולים; חברות המזון הגדולות); שיקולי רייטינג ורצון למשוך קהל לתכני הערוץ האחרים, המכניסים לבעליו
רווחים באמצעות פרסום
; ושיקולים פוליטיים .
2.
לא מדובר בתיאוריה בלבד, מדובר במציאות. ההשפעות של בעלי השליטה והמפרסמים על אופן הסיקור באו
לידי ביטוי בכל השנים האחרונות ב
אופן סיקורן של סוגיות חברתיות-כלכליות דרמטיות : ממתווה הגז, דרך
הריכוזיות בענף הבנקאות, השפעות סביבתיות-בריאותיות של מפעלים מזהמים, קשרי הון-שלטון ועו
ד .
בחינת
עבודת תאגיד השידור הציבורי, בדיוק בנושאים החברתיים-
כלכליים המורכבים ביותר, מצביעה על כך שזה
עסק בדיוק בנושאים אלו, וכי בלעדיו צרכן החדשות יהיה שבוי של אינטרסים צרים של בעלי השליטה
והמפרסמים.
3.
בשל המאפיינים הייחודיים של התאגיד, הפרטתו, ככל שיימצא קונה, תוסיף למעשה מתחרה נוסף
לשחקנים המתחרים היום על עוגת הפרסום, כשהערך של התוכן עבור הציבור ירד משמעותית . מי שיוכל
לרכוש את התאגיד במסגרת הליכי ההפרטה יהיו גורמים בעלי כיס עמוק, להם, מן הסתם, אינטרסים כלכליים
.משמעותיים נוספים שאותם התאגיד המופרט, ישרת .הערך לציבור הוא אפסי
4.
גם
הכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה, עומדת בסתירה לעקרונות
,העל של שידור ציבורי
המחייבים
עצמאות .ויכולת לבקר את השלטון ללא מורא
כך נכתב ב
דברי ההסבר ל
הצעת חוק
,השידור הישראלי
התשע"ד-
2014
:
"
נוכח תפקידיו המיוחדים של המשדר הציבורי ומרכזיותו בחברה דמוקרטית, יש חשיבות מיוחדת לעצמאותו של
המשדר הציבורי ולמקצועיותו . ככל שתקציב המשדר הציבורי ייקבע במסגרת תקציב המדינה, הוא יהיה חשוף
להפחתות ולתוספות תקציביות יעודיות ורוחביות. בכך יש חשש להגדלה משמעותית של תלותו בממשלה . בדוח ועדת
לנדס, בהתבסס על המקובל במדינות אירופה, הוועדה המליצה, בין היתר, לקבוע מקור תקציבי למשדר הציבורי אשר
בתקציבו
הממשלה
של
התערבות
יכולת
ומניעת
התקציבית
עצמאותו
על
שמירה
יאפשר . "
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון- דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-
2023
5.
,ככלל אנו כארגון תומכים בשקיפות של הממשלה ושל הרשויות השונות, וכן תומכים בשקיפות ודיווחיות של
תאגידים ציבוריים לוועדות הכנסת .
יחד עם זאת, עצמאות תאגיד השידור הציבורי נדרשת על מנת לאפשר לו
,לקיים את תפקידיו, שבין היתר כוללים חשיפת עוולות שלטוניות וביקורת על השלטון. משכך נדרש להבטיח
שהתאגיד יוכל להמשיך ולבצע תפקיד חשוב זה בלי לחשוש שדיון בכנסת יהפוך לקרקס בו הוא ייחבט שוב
ושוב בידי מקבלי ההחלטות, על מנת לנסות ולהשפיע על עבודתו ולרפות את ידיו.
6.
אשר על כן אנו סבורים כי
נ
כון ל
עת הזו ל היצמד למתווה שהוצע בדיון
בעניין זה ול
קבוע בהוראת שעה ,
דיווח
שנתי לוועדת הכלכלה. זאת, למשך שנה, עד ש מועצת תאגיד השידור הציבורי תמנה את הקוורום החוקי
.הנדרש.לאחר מכן ניתן יהיה לבחון שוב את המהלך והאם נכון לקבוע אותו כהוראת קבע
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-
2024
ו הצעת חוק
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד-
2024
7.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לבעלי הזיכיונות לשידורי הרדיו האזורי
להקים תחנות שידור ולשדר
מחוץ
לתחו
מי
האזור שנקבע
ו לשידורי הם בזיכיון ,
כך ששידורי
הם יועברו גם באזורים אחרים בארץ . זאת, באישור
.שר התקשורת
8.
על אף שדברי ההסבר קובעים שמטרת ההצעה היא הבאת גיוון רב יותר בשידורי הרדיו–
למעשה היא תוביל
למצב הפוך,
בו אותם בעלי זיכיונות לשידורי רדיו הקיימים היום, יוכלו להרחיב את טווח השידורים וכך את
טווח השפעתם על קובעי המדיניות ועל דעת הקהל –
וזאת חלף הקצאת התדרים באזורים הנוספים לשימוש
.בעלי זיכיונות נוספים, שיובילו להגברת המגוון
9.
,לא זו אף זו ההצעה אינה
כופה על בעלי הזיכיונות לעשות שימוש ב
אפשרות זו , מה שמותיר את הבחירה
בידיהם ו בהתאם לאינטרסים שלהם–
כך שמדובר בהטבה מוחלטת שלא בהכרח תוביל לתוצאה של הגברת
.המגוון אף לשיטתם של מגישי ההצעה
,זאת חלף יציאה למכרז מחודש על אזורי זיכיון מוגדלים
שתבטיח
את
הגדלת פריסת השידורים, או הקצאת השימוש בתדרים הפעילים באזורים בהם עדיין לא נעשה בהם שימוש
,באמצעות מכרז תחרותי
באופן שיכניס שחקנים חדשים לשוק,
.מה שיוביל בהכרח להגברת המגוון
10
.
,ההצעה גם קובעת כי שר התקשורת יהיה בעל הסמכות לאפשר הרחבת אזורי הזיכיון דבר שעלול להוביל
להכנסת שיקולים פוליטיים למתן האישורים ומעודד יצירת יחסי קח-תן מול בעלי הזיכיונות . זאת, בניגוד
להוראות הקובעות כי מועצת הרשות השני
י ה
לטלוויזי
ה
ולרדיו היא הגורם המוסמך להעניק זיכיונות להפעלת
.תחנות אזוריות ולקבוע את אזורי הזיכיון
הצע
ת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד-
2024
11
. הצעת החוק המוצעת, מעלה מספר בעיות משמעותיות:, מהותיות ופרוצדורליות
א.
דיוק המערכת
: הצעת החוק מפרטת את הבעיות הקיימות היום בשיטת המדידה הקיימת (פיפל-
)מיטר .
יחד עם זאת–
הצעת החוק מסמיכה את שר התקשורת, שהוא איננו גורם מקצועי אלא גורם פוליטי, שאינו
.בקיא בנבכי קשרי הגומלין בין מפרסמים לבין הגופים המשדרים, לקבוע מערכת למדידת נתוני הצפייה
זאת, ללא כל חובת היוועצות עם גורמי מקצוע כלשהם. לא ברור מדוע הסמכתו של השר לעניין זה, צפויה
לתת מענה לכשלים עליהם מצביעים דברי ההסבר. איזה ערך מוסף יש לשר על פני השחקנים בשוק, הן
?הגופים המשדרים והן המפרסמים, לבחירת מערכת למדידת נתוני הצפייה
ב.
שקיפות נתוני הצפי
יה:
הצעת החוק מתייחסת לכך ש"נאמר לא אחת כי נתוני המדרוג אינם שקופים, אינם
אמינים ולעיתים אף סובלים מעיוותים חמורים אשר נועדו ליצור מצג של הצלחה ועניין ציבורי בתוכניות
שונות בטלוויזיה ."
,ואולם
לא ברור איזו תכלית תשרת הצגת הנתונים הללו: בניגוד לחובת הצגת
המחירים היומיים המוטלת על הקמעונאים למשל, שמשרתת השוואת מחירים ומעודדת צרכנות
מושכלת, בענייננו ל א ברור מה הציבור אמור להסיק מהנתונים הללו, שכן מוצר חדשותי הוא לא מוצר
שניתן בהכרח לאמוד את איכותו וטיבו בזמן אמת , ועל כן לא ברור מה הערך של הפרסום, אלא אם כוונתו
*להשפיע* על בחירת הצופים–
.דבר שלא יכול להיות לו מקום במדינה דמוקרטית
בנוסף, בדברי ההסבר
אין כל התייחסות להקשר בו הועלו טענות אלו ומכל מקום, לא ברור על בסיס מה נקבע שהמענה הנכון
הוא הצגת נתו ני צפייה בזמן אמת (גם אם נניח שהדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, דבר שכלל לא ברור–
.)וודאי שלא ניתן לקבוע חובה של הגופים המשדרים, לפני שמוכח שהדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית
ג.
אופן בחירת המערכת :
אף אם תינתן לשר הסמכות לקבוע מערכת למדידת נתוני צפייה –
למעשה מדובר
בהליך של מתן רישוי למערכת (אחת או יותר) תוך הטלת חובה רגולטורית על הגופים המשדרים להתקשר
עמה, ועל כן יש לקבוע בחוק כי בחירה שכזו תיערך בהליך תחרותי-
.מכרזי מקצועי
ד.
בעיות פרטיות: הצעת החוק מבקשת להחליף את שיטת הפיפל-
מיטר, אך לא מתייחסת לכך שמדידה של
נתוני צפייה, לא כל שכן הטלת חובה לאיסוף נתונים הכוללים פילוח לפי מאפיינים שונים כפי שמבקשת
הצעת החוק לקבוע, עלולה להציף בעיות קשות מתחום הגנת הפרטיות . זאת, בין אם מדובר ברישוי
מערכת מסוימת באופן שתחייב את ציבור הצופים לחשוף העדפות כלשהן כלפי גוף פרטי, ועל אחת כמה
.וכמה, כאשר השר מבקש לקבל דו"חות המתייחסים לנתונים אלו
נדגיש כי בעוד שתזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג–
2023
קבע מפורשות כי איסוף מידע הנוגע
לנתוני צפי י ה, יתבצע באופן שמונע פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
,
.בהצעת החוק דנן אין כל התייחסות להיבט זה
ה.
היעדר בסיס נתונים :
הצעת החוק המבוקשת, לא מציגה כל בסיס עובדתי לטענות בעניין שיטת המדידה
הקיימת, וכן לא מציגה כל בסיס עובדתי להצעות הכלולות בה –
האם בוצע מחקר שמצביע על השפעת
פרסום נתוני הצפייה בזמן אמת על הצופה? האם מדובר בפרקטיקה מוכרת בעולם? האם במדינות
?דמוקרטיות נוספות הממשלה מחליטה איזו מערכת מדידת נתוני צפייה תחייב את הגופים המשדרים
ו.
הצעת חוק פרטית כ"קביעת עובדות בשטח" לקראת חקיקה ממשלתית:
הצעת החוק מקודמת שעה
שמשרד התקשורת פרסם תזכיר הכולל התייחסות לסוגיית מדידת נתוני הצפייה–
בתזכיר החוק, מבקש
משרד התקשורת להסמיך את המועצה שתקום מכוחו, לדרוש מידע המשמש לאמידת נתוני צפייה מספק
תכנים רשום, ואף לעבד ולפרסם מידע בנוגע לנתוני הצפייה. לא ברור היחס בין שתי הצעות החוק
.האמורות, בהינתן ששר התקשורת תומך ומקדם את הצעת החוק דנן קידום הצעה פרטית, שעה שבתזכיר
הממשלתי מוצע הסדר באותו העניין בדיוק, מצביע על ניסיון לעקוף את ההצעה הממשלתית ואת עבודת
.המטה המקצועית שנעשית במשרדי הממשלה
12
.
לסיכום, ככלל, מדובר בשורת הצעות שיש בהן כדי לפגוע בעצמאות עיתונאית, להכפיף אותה לשיקולים
כלכליים-מסחריים או פוליטיים של גורמים רבי עוצמה במשק,
,לחזק את כוחם של בעלי השליטה היום בענף
ו
למנוע סיקור של נושאים בעלי חשיבות חברתית-
כלכלית, מה שיפגע .בציבור הרחב כולו
,בברכה
עו"ד זהר אלטמן-
רפאל
עו"ד לינור דויטש
מנהלת תחום ממשלה
מנכ"לית