חומר רקע

הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג– 2022 נייר עמדה התנועה ל מען איכות השלטו ן בישראל האגף הכלכלי דצמבר2024 1 תקציר מנהלים התנועה למען איכות השלטון בישראל מתנגדת בתכלית ל ,הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי התשפ"ג– 2022 /, פ176/25, אשר מקודמת כהצעת חוק פרטית של חה"כ טלי גוטליב. לעמדת התנועה, מדובר בהצעה שמטרתה לפגוע פגיעה קשה ב ציבור ובמבנה הדמוקרטיה הישראלית, והיא פוגעת קשות ב זכויות יסוד דמוקרטיות ובראשן חופש העיתונות וחופש הביטוי . זאת , תוך שהצעת החוק מקודמת בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ללא תשתית עובדתית הולמת ו באופן המעורר חשש כבד כי ההחלטה לקדמה נוגעה ב שיקולים זרים. קידום הצעת החוק בדרך של יוזמה פרטית, ולא באמצעות עבודת מטה ממשלתית .מקצועית, מדגיש את חומרת הפגם ההליכי ואת החשש משיקולים בלתי ענייניים העומדים ביסוד ההצעה קיומו של תאגיד שידור ציבורי הוא נדבך מרכזי בהבטחת חופש העיתונות ושמירה על שוק דעות מגוון ומהימן במדינת ישראל , כמו גם בקידומה של התרבות הישראלית . סגירת התאגיד תפגע אנושות בזכות הציבור לקבל מידע מהימן ושאינו מוטה משיקולים כלכליים , תערער את האקלים הדמוקרטי ותצמצם את מנעד הדעות המיוצגות בשוק התקשורת . במציאות התקשורתית הישראלית, הנשלטת בעיקר על ידי שחקנים פרטיים ובעלי אינטרסים כלכליים, התאגיד מהווה מקור ,יחיד המספק שידור בלתי תלוי ומשכך הוא חיוני לקיומה של דמוקרטיה ישראלית משגשגת . יודגש כי הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי אף נושאת עמה חשש כבד לניצול כוח שלטוני לצורך השפעה על תוכנם של ערוצי התקשורת ו השתקת ביקורת על הממשלה . ,כך התבטאויות חברי ה ממשלה מצביעות כי מקדמי ההצעה מעוניינים לצמצם את עצמאות התאגיד ולבסס שליטה פוליטית עקיפה בשוק התקשורת. דברי " השרים, המדגישים את ה טיית" השידורים בתאגיד ואת הצורך "לתקנם", מעידים על כך שההצעה מונעת משיקולים זרים ושאינם לגיטימיים , העומדים בניגוד לעקרונות ה דמוקרטי ה. ההצעה לסגור את התאגיד אף אינה מבוססת על תשתית עובדתית רלוונטית . הצעת החוק מתעלמת לחלוטין ממסקנות,יה המקצועיות של ועדת לנדס שהובילו להקמת התאגיד , ועומדת בסתירה להחלטות ממשלה קודמות . ככזו, ה מדובר בהחלטה חפוזה הסותרת את המחויבות הממשלתית להבטחת שידור ציבור י עצמאי, מהימן ואיכותי, ש נראית כצעד פוליטי- אסטרטגי שאינו נוגע ב צורך ענייני הנוגע ב .שוק התקשורת ,מעבר לכך סגירת תאגיד השידור הציבורי תפגע באמון הציבור בשלטון ובתקשורת החופשית ו תפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כמדינה המחויבת לערכי דמוקרטיה וחופש הביטוי . באופ ן קונקרטי, סגירת התאגיד תפגע ישירות ובאופן מיידי בשיתופי פעולה של ישראל עם מדינות המערב . הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור היא הצעה פופוליסטית , מזיקה ובלתי- חוקתית, הפוגעת פגיעה קשה בזכויות יסוד ובדמוקרטיה .על חברי הכנסת לדחות ה מכל וכל, ולעמוד על המשמר להבטחת המשך קיומו של תאגיד השידור הציבורי כגוף עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי, המשמש עוגן לשיח דמוקרטי פתוח ולהבטחת זכויות .היסוד של אזרחי ישראל 2 א. מבוא 1. בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל., ע.ר " :(להלן התנועה "), אנו מתכבדים להביא את עמדתנו בעניין הצעת חוק הפרטת תאגי ד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג– 2022 /, פ176/25 " :(להלן הצעת החוק)", שהגישה חה"כ טלי גוטליב., ואשר נתמכת על ידי שר התקשורת 2. עניינה של הצעת החוק בהפרטת " :תאגיד השידור הציבורי (להלן התאגיד ") על דרך הפסקת מימון פעילותו מתקציב המדינה והעברת האחריות להפעלת שידורי הטלוויזיה שלו ו כן שידורי הרדיו של רשת ב' לבעלות פרטית , לצד לסגירת יתר תחנות הרדיו של התאגיד . 3. ביום 27.11.2024 אושרה הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה טרומית ו הועברה לו ועדת הכנסת לקביעת הוועדה המטפלת , וזאת בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה אשר עמדו על כך כי מניעה משפטית לקידום הצעת החוק. 1 4. כידוע, הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי מגיעה לצד שורה של הצעות חוק ופעולות נוספות מהחודשים האחרונים שמקדים שר התקשורת וחברי הקואליציה, שהמשותף לכולן הוא התערבות ממשלתית גסה בתחום התקשורת, ופגיעה בתקשורת החופשית .בכללותה 5. כבר בפתח הדברים נבקש להדגיש כי יש להתנגד בתוקף להצעת החוק . המדובר בהצעת חוק שתוביל לפגיעה קשה בעקרונות יסוד דמוקרטיים, בחופש העיתונות ו בחופש הביטוי , שנעשתה שלא על בסיס תשתית עובדתית ו שמתקיים חשש כבד למעורבות שיקולים זרים בקידומה , והכל כפי שיפורט להלן . ב. השינויים המוצעים 6. בפשטות , הצעת החוק מבקשת להביא ל ביטול השידור הציבורי בישראל כליל ,באופן שעתיד לשנות מן היסוד את שוק התקש רת ו בישראל . 7. על פי ההצעה, תאגיד השידור הציבורי ייסגר בתוך שנתיים ממועד כניסת החוק לתוקף ופעילותו תופסק, ו חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד– 2014 – .יבוטל 8. כך , הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו תפרסם מכרז למתן רישיון להפעלת שידורי טלוויזיה על גבי ,האפיקים ששימשו את התאגיד. הזוכה במכרז זה ככל ש ייבחר, יקבל לידיו את כלל נכסי התאגיד ויוכל להפעיל שידור מסחרי פרטי באמצעותם. במקרה שלא ייבח ר זוכה במכרז, יופסקו השידורים באפיקים אלו באופן מוחלט, ו התאגיד יפורק ב.תוך שנתיים מיום תחילת החוק 9. באופן דומה, מוצע להפסיק לחלוטין את שידורי הרדיו של התאגיד, למעט שידורי תחנת רשת ב' אשר תופרט אף היא ותחדל לפעול כתחנת רדיו ציבורית . תחנה זו תהפוך, בהתאם להצעה , לתחנת הרדיו .הארצית הפרטית הראשונה 1 ,הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי התשפ"ג- 2022 /, מס' פ176/25 (חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה מיום 24.11.2024 " :) (להלן חוות דעת היועמ"שית.)" 3 ג. ע מדת התנועה לאיכות השלטון ג.1. קידום ההצעה יפגע קשות ,בחופש הביטוי ב שוק הדעות ו ב חופש העיתונות בישראל 10 . כידוע, ההכרה בחופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית נועדה להגשים שלוש תכליות מרכזיות– האוטונומיה של הפרט להתבטא, כמו גם האפשרות לקלוט מסרים; הבטחת הניטרליות של השלטון ומניעת שימוש ,בסמכויות שלטוניות לשם השפעה על עמדות הציבור; וכן ,האינטרס הציבורי בשיח ציבורי פתוח .המבטיח שוק חופשי של מידע ורעיונות2 11 . שיח פתוח, שבו כל אדם מוזמן להשתתף הן כדו בר והן כמאזין, מהווה תנאי יסודי והכרחי למימוש עקרון השלטון העצמי, המבוסס על ההכרה בתבונתם וביכולתם של הפרטים בחברה. שיח זה אינו רק ביטוי לסובלנות ולכבוד הדדי, אלא גם מהווה אמצעי הכרחי לגיבוש עמדות מושכלות בקרב הציבור באמצעות תהליך של שכנוע הדדי והחלפת רעיו נות. 3 עקרון זה ביסס גם העמדה לפיה חופש הביטוי מהווה את "התנאי המוקדם למימושן של כל החירויות האחרות." 4 12 . עיתונות חופשית ובלתי תלויה היא מהכלים המרכזיים הנחוצים לשמירה על חופש הביטוי, לחשיפת .מידע על השלטון ולהבאתו לידי הציבור התקשורת מהווה נדבך מרכזי בשמירה על עקרונות היסוד של .הדמוקרטיה, שכן היא משמשת מנגנון לאיזון כוחו של השלטון ולפיקוח על פעילותו 13 . בעניין ארגון העיתונאים :עמד בית המשפט על נחיצותה של זרימת המידע להליך הדמוקרטי5 "כיצד יוכלו אזרחים לגבש דעות ואף להצביע אם התהלי ך של זרימת המידע ?אליהם הוא חסר או מוטה ח ,ופש הביטוי, במובן זה, ועמו גם חופש העיתונות הם אמצעים מרכזיים להכרה והערכה של עמדות. הם מאפשרים שיח ציבורי עשיר ופתוח, ומקדמים במובן הרחב את תכליותיו של המשטר הדמוקרטי , "המבוסס על עקרונות של השתתפות ושקיפות . 14 . נחיצו תו של תאגיד שידור ציבורי להבטחת חופש הביטוי וחופש העיתונות מקבלת משנה תוקף במגרש התקשורתי בישראל, הנשלט כמעט כולו בידי שחקנים פרטיים, מסחריים ובעלי אינטרס, המנצלים את כוחם לא אחת כמנוף להשפעה על גורמי השלטון לקידום האינטרסים שלהם. עמד על כך המשנה לנשיאה מל צר בעניין ארגון העיתונאים: 6 " רוב השחקנים במגרש התקשורתי, הינם שחקנים פרטיים. העיתונות הכתובה כולה ורובם של ערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל, לרבות מערכות החדשות שלהם, הינם גופים פרטיים. תאגידי שידור פרטיים, אשר אין חולק גם על חשיבותם הרבה ועל החובה לשמור אף על עצמאותם, מתאפיינים, בין הית ,ר בניסיונם להשיא רווח לבעליהם. מטרה זו, המשותפת לכל התאגידים העסקיים באשר הם (ולאו דווקא אלו התקשורתיים), היא, כמובן, לגיטימית וראויה. עם זאת, במציאות שבה שוק התקשורת נשלט על- ידי קבוצה מצומצמת יחסית של בעלי אינטרסים, ישנו חשש כי "שוק הדעות" יכיל בתוכו מנע ד דעות מצומצם בלבד (מתחם, אשר עשוי לשקף, כך יש להניח, את האינטרסים של בעלי השליטה .בשוק, או לנטות לדעותיהם .. חשש זה מצדיק ...הטלת חובה על המדינה לפעול לתיקון המצב . מאחר שגיוונו של שוק הדעות לא יכול להיעשות באמצעות מתן זכות קנויה לכל אזרח להתבטא כרצונו באמצעי התקשורת ההמוניים, התגבשה התפיסה לפיה כדי 2 ברק מדינה דיני זכויות האדם בישראל 441 - 440 ( 2016 .) 3 שם . 4 בג"ץ73/53 חברת קול העם בע"מ נ' שר הפנים פ"ד ז871 , 878 :(השופט אגרנט) (להלן "עניין קול"העם .) 5 עניין ארגון העיתונאים , לעיל ה"ש27 ', בפס2 לפסק דינה של כב' השופטת ברק- .ארז 6 שם ', בפס37 - 36 .לפסק דינו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) מלצר 4 למלא את חובתה הנ"ל– על המדינה לדאוג לכך שהתקשורת תנסה לשקף בפועל את מגוון הדעות והרעיונות הקיימים בחברה . דרך המלך שבה המדינה יכולה לצעוד כדי למלא את חובתה הנ"ל ולדאוג לגיוונו ולשימורו של שוק דעות עשיר ותוסס , היא באמצעות הדאגה לכינונו של שידור ציבורי מקצועי, אמין ועצמאי ." 15 . " :בתוך כך אף הדגיש המשנה לנשיאה באופן חד וברור כי ,כפועל יוצא מכך הרי שמשנוסד שידור ציבורי – אין לבטלו." 7 16 . על חשיבותו של קיום תאגיד שידור ציבורי מקצועי, אמין ובלתי תלוי בהשפעות פוליטיות או כלכליות במציאות התקשורתית הישראלית, עמד בהרחבה גם כב' השופט מזוז באותה הפרשה: 8 " על רקע מציאות זו נקל לראות את החיוניות של שידור ציבורי מקצועי, אמין ובלתי תלוי בהשפעות פוליטיות או כלכליות, אשר ימסור לציבור מידע אמין ונטול הטיות בנושאים פוליטיים, חברתיים, כ לכליים ותרבותיים , וישמש "במה "ציבורית ...לכל מגוון הדעות והרעיונות בחברה קיומו של שידור ציבורי כזה הפך לחיוני מאי- פעם לתפקוד של חברה דמוקרטית פתוחה וליכולת של אזרחיה לקבל הכרעות דמוקרטיות על בסיס ענייני. שידור ציבורי הוא חיוני להבטחת אקלים אמיתי של חופש ביטוי . בחוקות רבות מעוגנת הזכות של הציבור לקבל מידע, ולא רק הזכות לחלוק מידע- כחלק .מהזכות לחופש ביטוי שידור ציבורי בלתי תלוי משמש גם כ"כלב שמירה" של הדמוקרטיה לחשיפת שחיתות ברשויות השלטון, ועל כן חיונית עצמאותו . כדי להבטיח מילוי תפקידיו אלה נדרשת כאמור א י תלות מהשפעות פוליטיות וכלכליות ." 17 . כלומר, קיומו של שידור ציבורי עצמאי ומקצועי הוא בעל חשיבות ניכרת לעצם קיומה של דמוקרטיה מתפקדת, במובנה המערבי. כך, התפיסה הדמוקרטית הבסיסית כי כל אדם מסוגל ורשאי להשתתף בניהול ענייני המדינה באמצעות בחירותיו והבעת עמדותיו– מתבססת על ההנחה כי אותו האדם מודע .לסוגיות ולשיקולים השונים העומדים על הפרק בהיעדר מקור מידע מהימן ושאינו מושפע מתכתיבים כלכליים ,אין כל ערובה כי ידיעת הפרט את ענייני השעה תהא מלאה ,וממילא יתקשה להביע עמדתו בעניינם . 18 . גם במציאות התקשורתית הנוכחית, מהדורות החדשות הטלוויזיונית ה ן מקור המידע המרכזי של הציבור הישראלי בדבר ענייני השעה . כך, מסקר שערכה הרשות השנייה בשנת2022 עלה כי הטלוויזיה היא מקור צריכת החדשות המרכזי של חדשות עבור33% מהישראלים, ומקור חדשותי כלשהו בעבור % 79 .מהם9 בתוך כך, מסקר שנערך לאחרונה על ידי צוות מחקר מהאוניברסיטה העברית ב ירושלים ומאוניברסיטת ת"א עולה כי מהד רת ו החדשות והאקטואליה של התאגיד נתפסת על ידי הציבור כאמינה ביותר ,מבין מהדורות החדשות ואף הגיעה למקום השני בדירוג נתוני הצפייה. 10 19 . ,ויובהר כי קיומו של גוף שידור ציבורי אינו ייחודי רק לישראל ו מדובר בפרקטיקה רווחת במדינות דמוקרטיות מערביות . לדוגמה, באיגוד השידור האירופאי, ה- European Broadcasting Union ( EBU ) 7 שם . 8 שם ', בפס6-5 .לפסק דינו של כב' השופט מזוז 9 ,הרשות השנייה סקר דפוסי צריכת חדשות ( 2022 .) 10 נמ רוד ניר, גייל טלשיר ואסא שפירא מדד התקשורת– צריכת חדשות וסיקור אקטואלי בישראל ( מכון אגם דצמבר2024 ) . 5 חברים כיום113 גופי תקשורת ציבוריים מ- 56 מדינות שונות, המשדרים לקהל של מעל מיליא רד איש .ברחבי העולם11 20 . על החשיבות העצומה שרואה האיחוד האירופאי בקיומם של אותם גופי שידור ציבוריים והבטחת עצמאותם ניתן ללמוד מהעיגון של הסוגייה בחוק חופש התקשורת האירופיEuropean Media Freedom Act , שנחתם ביום11.4.2024 . 12 וכך, במבוא לחוק נכתב על אודות חשיבותם הדמוקרטית :וכחלק ממימוש זכות ההשתתפות של האזרחים13 "They play an important role in upholding the fundamental right to freedom of expression and information, enabling people to seek and receive diverse information, and in promoting the values of democracy, cultural diversity and social cohesion. They provide a forum for public discussion and a means of promoting the broader democratic participation of citizens." 21 . ,זאת ועוד סעיף5 לחוק האירופי מוקדש כל כולו להבטחת העצמאות של גופי השידור הציבוריים, וזאת על רקע ה חשיבות המיוחדת המיוחסת להם כחלק משמירה על החוסן הדמוקרטי . בין היתר, הסעיף בנוי מתתי סעיפים שעוסקים בהבטחת עצמאות גופי השידור בהיבטים של עריכה ותפקוד; מינויים .ומימון14 22 . כך , סגירות תאגיד השידור הציבורי הישראלי תוביל לפגיעה במעמדה של ישראל ובשיתופי הפעולה שלה עם האיחוד האירופי ומדינות המערב, המעלות על נס את קיומו של שידור ציבורי מהימן ושאינו תלוי באינטרסים פוליטיים וכלכליים. 23 . ,יתר על כן סגירת תאגיד השידור הציבורי תוביל לפגיעה קשה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי, שכן ה תאגיד מהווה עוגן מרכזי בשמירה על עיתונות חופשית, עצמאית ובלתי תלויה במדינת ישראל . התאגיד נועד לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות מתן במה לדיווח בלתי מוטה, הצגת מגוון דעות וניהול שיח דמוקרטי. סגירתו משמעה לא רק השתקת גוף שידור עצמאי, אלא גם פגיעה ישירה בעיתונאים העובדים במסגרתו, אשר יאבדו את פלטפורמת הפעולה החופשית המאפשרת להם לתפקד ללא לחצים פוליטיים או כלכליים. תאגיד השידור הציבורי אינו עוד גוף תקשורת; הוא מוסד שנועד לייצג את הציבור כולו, ללא תלות בגורמי כוח, וסגירתו מהו וה צעד מסוכן שמערער את יסודות הדמוקרטיה ופוגע באמון הציבור במערכת השידור החופשית. 24 . יודגש כי פגיעה זו בחופש הביטוי ובחופש העיתונות אינה פגיעה רק בחופש הביטוי של תאגיד השידור או בעיתונאים המועסקים בו ,פגיעה זו בחופש הביטוי היא פגיעה בזכותם של כלל אזרחי ישראל . הבהיר זאת (בהקשר אחר) נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, בבג"ץ399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור(, מא3 ) 255 ( 1987 :) 15 "מכאן שליחיד ולכלל זכות כלפי רשות השידור, ועל זו מוטלת החובה ל קיים .חופש ביטוי על במת השידור זכותו של הכלל היא, כי תיש מר חירות הביטוי 11 :ראו באתר האיגודhttps://www.ebu.ch/about . 12 establishing a Regulation (EU) 2024/1083 of the European Parliament and of the Council of 11 April 2024 common framework for media services in the internal market and amending Directive 2010/13/EU (European Media Freedom Act), 2024 O.J. (L 141) 1 . 13 שם ', בפס27 . 14 יהודה טרואן עקרונות להבטחת עצמאות גופי שידור ציבורי באיחוד האירופי , 17 - 16 (ה כנסת, מרכז מחקר ומידע2024 ) . 15 בג"ץ399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור(, מא3 ) 255 ', בעמ271 - 270 ( לפסק דינו של כב' השופט ברק1987 .) 6 בכלי התקשורת- הרדיו והטלוויזיה- וכי כלים אלה יופעלו בדרך ובאופן שיש בהם כדי לקיים חירות זו הלכה למעשה . הזכות הנשמרת, כאמור לעיל, היא בעיקרה זכותו של הציבור הרחב, היינו, של המאזינים והצופים, ולא רק של אלו המבקשים לשדר את התכנית ." 25 . היטיב לתאר זאת גם כב' השופט ח יים כהן , בכתבו: 16 "חופש- העתונות הוא זכות כמו זכויות רבות יסודיות אחרות וגם חירות .כחירויות אחרת: והיא איננה זכות של העתונות ואיננה זכות של עתונאי היא זכות של כל אחד מאיתנו. היא זכות הפרט ." ויובהר , פגיעה זו בחופש הביטוי– בייחוד כשהיא אינה מבוססת או נצרכת– מהווה פגיעה בלתי .מידתית בזכויות יסוד חוקתיות מוגנות 26 . ,לא זו אף זו ,הצעת החוק, המתיימרת לעודד תחרות בשוק התקשורת, אף אינה עומדת במטרתה זו והיא פוגעת בתחרות. 17 הטענה כי סגירת ערוץ תקשורת (ובוודאי ע רוץ שאינו מהווה מונופול) נועדה ,לקדם את התחרות בשוק התקשורת היא, בכל הכבוד, טענה מופרכת. מעבר לכך אין כל מניעה משפטית .להפעיל ערוץ טלוויזיה נוסף בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה ,כך כל גורם המעוניין להפעיל ערוץ .חדש, רשאי לעשות זאת בהתאם לחוק הקיים 27 . באשר לשי דורי הרדיו בישראל, מדובר בתחום שבו כבר מתקיימת תחרות משמעותית, ולא ברור כיצד הפעלת רשת ב' באמצעות הון פרטי תתרום להגברת התחרות. יתר על כן, ההצעה כוללת דווקא את הפסקת שידוריהם של תחנות רדיו אחרות של ה תאגיד קרי'רשת ג ו- FM 88 . מכאן עולה שלא רק שההצעה אינה תורמת להגברת התחרות והמגוון בשידורי הרדיו, אלא שהיא .אף מצמצמת אותה18 28 . לאור האמור לעיל , במציאות הכלכלית- תקשורתית בישראל, קיומו של תאגיד שידור ציבורי נטול השפעות חיצוניות הוא רכיב הכרחי בסל השירותים שעל מדינת ישראל לספק על מנת להבטיח את חופש הביטוי והעיתונות בישראל , ואת הדמוקרטיה החופשית עצמה . 29 . נקודה זו אף זכתה לעיגון מסוים בפסיקת בית המשפט העליון בעניין ארגון העיתונאים , מפיו של השופט מזוז: 19 "נוכח היותו של חופש הביטוי אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר ,בלעדיה איין ,בחברה דמוקרטית ,ומאחר וחופש הביטוי מהווה גם תנאי הכרחי ללגיטימיות מנגנון הכרעת הרוב ]...[נוטה אני לדעה ,אף שהדבר אינו טעון עוד הכרעה בענייננו ,כי מוטלת חובה על המדינה להבטיח קיומו של שידור ציבורי כזה ,הן במובן של עצם קיומו של שידור ציבורי והן במובן של הבטחת עצמאותו העיתונאית מהשפעות חיצוניות - פוליטיות או כלכליות .שידור ציבורי בלתי תלוי הוא אפוא חלק מסל שירותים בסיסיים שעל מדינה דמוקרטית לספק לאזרחיה כדי להבטיח את זכותם לחופש ביטוי ." 30 . ,מעבר לכך" בתחום הרגיש של חופש הביטוי יש מקום לבחון גם מצבים של יצירת אפקט מצנן " מפני ביטוי ולא רק מצבים של.פגיעה "ישירה" בו20 לאור האמור לעיל וכפי שיורחב בהמשך בדבר השתלבות 16 "ח' כהן, "חופש הביטוי וזכויות הפרט ספר-השנה של העתונאים 189 ( 1958 .) 17 דברי ההסבר להצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג– 2022 ', בעמ4 ; שם צוין כי: "מטרת הצעת החוק היא להגביר את התחרות בשוק התקשורת ולעודד שוק חופשי בתחום זה. ביטול השידור הציבורי בישראל, יהיה שלב ראשון בדרך ."למימוש מטרות אלה 18 רונן ריינגולד ואורי בסט "סגירת השידור הציבורי בישראל: "מה ""?שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו זולת לשוויון וזכויות אדם ( 25.11.2024 ) https://shorturl.at/41Nw3 . 19 עניין ארגון העיתונאים ', בפס8 .לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) מזוז 20 שם ', בפס4 לפסק דינה של כב' השופטת ברק- .ארז 7 הצעת החוק ברפורמה הרחבה שמקדם השר קרעי והקואליציה בניסיון לסיים את השידור הציבורי ,ולהגביר הפיקוח והשליטה של השלטון באמצעי המדיה בישראל אין להתעלם מכך שהצעה זו מייצרת "אפקט מצנן" משמעותי על שחקניות התקשורת הנוספות– התיישרו ותמכו בעמדת השלטון או שתפגעו. 21 31 . היטיב לתאר זאת גם הייעוץ המשפטי לממשלה בחוות הדעת שהתייחסה ל הצעת החוק מטעמו: 22 " המסר העולה מן הדברים ברור וחמור– ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון עלולה להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם ." ג.2. החלטת ועדת השרים לחקיקה התקבלה באופן בלתי מבוסס 32 . מעבר לפגיעתו האמורה בזכויות ובעקרונות דמוקרטיים, החוק המוצע אף עומד בסתירה לעבודה ממשלתית מבוססת וארוכת שנים ., מבלי כל הסבר המניח את הדעת 33 . יוזכר כי ביום2.9.13 מינה שר התקשורת דאז, חה"כ גלעד ארדן וועדה לבחינת מתווה השידור הציבורי העתידי בישראל, אשר הוסמכה לבחון את האופן הראוי לביצוע רפורמה במערך השידור הציבורי ולגבש המלצות בנושא זה. בראשות הוועדה עמד מר רם לנדס וחבריה כללו נציגים ממשרדי התקשורת, האוצר :והמשפטים, לצד נציגי ציבור (להלן"ועדת לנדס"). 23 34 . ביום 3.3.2014 , הגישה ועדת לנדס את מסקנותיה, והמליצה בין היתר לסגור את רשות השידור, שפעלה באותה העת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה- 1965 ,ולהקים כתחליף לה, תאגיד שידור ציבורי אחר שיפעל.ייבנה באופן שיאפשר שידור ציבורי עצמאי ויעיל24 35 . :בין יתר הדברים עמדה ועדת לנדס על חשיבות קיומו של תאגיד שידור ציבורי איכותי בישראל25 "מדי נת ישראל באמת זקוקה לשידור ציבורי איכותי ויעיל , בעל אתוס של הצטיינות, חדשנות, שקיפות, עצמאות ואחריות. שידור ציבורי שייתן ביטוי לדילמות המהותיות איתן אנחנו, אזרחי ישראל, מתמודדים; שידור ציבורי שנותן מענה לכשלי השוק של הערוצים המסחריים; שידור המשקף במקצועיות את הרבדים השונים בחברה הישראלית; שידור ציבורי, הגון בשידוריו, מצטיין בתרבותו הארגונית וביחסו כלפי עובדיו; שידור ציבורי שהיצירות אותן הוא משדר מעוטרות בפרסים, משקפות באופן יצירתי את התרבות והחברה הישראלית ומתעדות, כשליחות ציבורית, את המהות המורכבת של החיים בישראל. 36 . ,על בסיס המלצות ועדת לנדס ולאחר עבודת מטה מסודרת – גיבשה הממשלה הצעת חוק ממשלתית להקמת תאגיד שידור ציבורי חדש, 26 וביום 29.7.2014 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית 21 :ראו למשל הלל , לעיל ה"ש36; תהילה אלטשולר- שוורץ ואלעד גיל פוליטיזציה של הרייטינג: הסכנה מאחורי חוק חובת הצגת נתוני צפייה (המכון הישראלי לדמוקרטיה2024 .) 22 חוות דעת היועמ"שית , לעיל ה"ש1 ', בעמ4 . 23 ,הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל דו"ח הוועדה( ', נספח א2014 " :) (להלן דוח הוועדה .)" 24 שם ', בעמ7 . 25 שם ', בעמ4 . 26 ,הצעת חוק השידור הציבורי התשע"ד- 2014 (ה"ח הממשלה תשע"ד706 .) 8 .את חוק השידור הציבורי בשנת2016 החלה פעילות התאגיד במרחב הדיגיטלי, ובשנת2017 החלו .שידוריו בטלוויזיה27 37 . כעת ,כ שבע שנים בלבד מאז החל תאגיד השידור לפעול באופן מלא, ולאחר השקעות ניכרות שהושקעו ,בהתאם למדיניות הממשלה מקודמת כעת הצעת חוק פרטית, ללא ליווי של עבודת מטה סדורה( דוגמת ועדה ציבורית אשר תוכל לבחון את הנושא במנותק משיקולים פוליטי ים , או אף חוות דעת רצינית של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ), ועל פניו ללא כל טעם ענייני. זאת, באופן ה סותר את מסקנות הוועדה המקצועית שהגישה המלצותיה לפני כעשור בלבד , ובניגוד לאופן בו פעלה הממשלה בתחום זה בעבר . 38 . יצוין גם כי יוזם הצעת החוק הנדונה במקור היה חבר הכ נסת ד"ר שלמה קרעי ,טרם מינויו לשר התקשורת , והוא ממשיך לתמוך בקידומה .ככל ששר התקשורת סבור שיש מקום לשקול מהלך מסוג זה ,מן הראוי לבצע זאת במסגרת בחינה ממשלתית מסודרת ,הכוללת עבודת מטה בין-משרדית שתבחן את כלל ההיבטים הנוגעים לעניין .השימוש בהצעות חוק פרטיות, ,יודגש אינו מיועד לשמש אמצעי בידי שר לעקיפת גורמי המקצוע או גורמים ממשלתיים רלוונטיים אחרים. 28 39 . כך ,כבר במישור ההליכי מתגלה פגם מהותי ,בפעולת הממשלה בקידום הצעת החוק שכן לא הונחה ,תשתית מקצועית או עובדתית מטעם גורמי המקצוע, המצביעה על ליקויים בתפקוד התאגיד ובוודאי שלא על כאלה המצדיקים את סגירתו . עובדה זו בעייתית במיוחד, לאור העבודה ש ,מהלך זה, אם יושלם יביא– כפי שיובהר להלן- לפגיעה ממשית בדמוקרטיה ובזכויות הפרט, לפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל ו לקטיעת מסורת של עשרות שנים של שידור ציבורי בישראל במחי יד. 40 . וד ,וק החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הינה החלטה מנהלית הכפופה לדיני המשפט המנהלי – ומשכך כפופה היא גם לחובה לקבל החלטות בהתבסס על תשתית עובדתית מוצקה . ,כידוע תנאי מוקדם לקבלתה של החלטה מנהלית תקינה הוא הביסוס העובדתי לה, כשאחת מהחובות המוטלות על הרשות המנהלית בהקשר זה היא החובה ל אסוף ראיות שישמשו כתשתית להחלטה. 29 41 . עוד יובהר כי בפסיקה עמדו על כך ש החלטה של הרשות אשר נתקבלה בהיעדר גיבוש התשתית העובדתית הרלוונטית וללא איסוף הנתונים הנדרשים– מהווה טעם ע צמאי לביקורת שיפוטית על ההחלטה. 30 42 . מעבר לכך, גם קידום בכנסת של הצעת חוק הפוגעת בזכויות ובעקרונות יסוד דמוקרטיים מבלי לבסס תכלית ראויה וטעמים כבדי משקל לפגיעה מידתית בזכויות, מהווה טעם לפגם ומערער את חוקתיות .החוק המוצע 43 . יש להדגיש כי לא ניתן להכריע על ,מחיקתה של במת ביטוי מרכזית משדה התקשורת באופן חפוז באמצעות הצעת חוק פרטית, ללא ביסוס מקצועי נאות, ובסטייה מהמתווה הממשלתי שהיה נהוג עד כה . סוגיה זו, שהיא בעלת חשיבות ציבורית מהותית , דורשת דיון מעמיק ו .נאות 27 בג"ץ2996/17 ארגון העיתונאים בישראל- הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ראש הממשלה ', בפס5 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) מלצר (נבו23.1.2019 :) (להלן"עניין ארגון העיתונאים" .) 28 חוות דעת היועמ"שית , לעיל ה"ש1 ', בעמ2 . 29 בג"ץ987/94 ( יורונט קווי זהב1992) בע"מ נ' שרת התקשורת(, פ"ד מח5 ) 412 , 423 - 426 ) 1994 ( ; בג"ץ8569/96 הסתדרות הנוער 'העובד והלומד נ שר החינוך, התרבות והספורט(, פ"ד נב1 ) 597 , 621-620 ( 1998 .) 30 :וראו למשל עע"מ1930/22 הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות (ע"ר) נ' עיריית ירושלים ', פס40 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (נבו11.10.2023 ); קביעות דומות נקבעו גם בבג"ץ5309/18 התאחדות המלונות בישראל נ' משרד הפנים ', פס73 לפסק דינה של כב' השופטת ברק- ארז (נבו6.1.2021 .) 9 44 . למעלה מן הצורך יצוין גם כי ההחלטה על סגירת התאגיד אינה נהנית מתמיכה ציבורית ואינה עולה בקנה אחד עם העמדה הרווחת ב .ציבור כך למשל, מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת2023 עלה כי% 74 מהישראלים.תומכים בקיומו של שידור ציבורי בנוסף לשידור המסחרי בישראל31 באופן קונקרטי יותר, השיבו58% ממשיבי סקר שפורסם ב יום 29.11.2024 כי הם מתנגדים לסגירת תאגיד השידור , בעוד ש- 22% בלבד.השיבו שהם תומכים במהלך32 ג.3. קיים חשש ממשי כי קידום ההצעה נגוע ב שיקולים זרים 45 . ,לא זו אף זו ."אין למותר לציין כי ההחלטה אינה מתקבלת ב"חלל ריק ,כאמור הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי מגיעה ,לצד שורה של הצעות חוק ופעולות נוספות מהחודשים האחרונים שהמשותף לכ ולן הוא התערבות ממשלתית גוברת בתחום התקשורת, ופגיעה בתקשורת החופשית בכללותה. כך למשל, ניתן להזכיר מהעת האחרונה את קידום,הצעת החוק לשליטה בתקציב התאגיד33 הצעת החוק,להפרטת גלי צה"ל34 הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה (המוכרת גם כ- "חוק הרייטינג" או "חוק )"המדרוג, 35 וניסיונות ההתערבות הבוטה של הממשלה בהנהלת רשת13 , המקודמים במקביל להטבות רגולטוריות יוצאות דופן הניתנות לערוץ14 , המזוהה עם מפלגת ה.שלטון36 46 . כל אלו, בנוסף להתבטאויות רבות של חברי הקואליציה,, ובראשם שר התקשורת מעלים חשש כבד כי יוזמת הממשלה לסגור את תאגיד השידור הציבורי מונעת משיקולים זרים , אשר עניינם להרתיע את התאגיד וגופי תקשורת נוספים מביקורת על פעולתה של הממשלה, ולא מתוך שיקולים ענייניים או מקצועיים הנוגעים לתפקודו של התאגיד. סגירה של גוף תקשורת בעקבות הביקורת שהוא מפנה כלפי רשויות השלטון עשויה לשקף ניצול לרעה של כוח השלטון למטרות שאינן לגיטימיות במדינה דמוקרטית – השתקה וצמצום חופש הביטוי וחופש העיתונות . 47 . חששות אלו אינן ספקולציות בעלמא או נבואות זעם. את תכליתה האמיתית של הצעת החוק הבהיר באופן גלוי וברור שר התקשורת ,ח "כ שלמה קרעי ,במליאת הכנסת עת אושרה הצעת החוק בקריאה טרומ ית: 37 "ועכשיו בואו נדבר על התבלינים. בואו נדבר גם על התועלת המשנית שיש בהפרטת התאגיד. אין כמעט חולק– ותשאלו כל אדם בשוק– ששידורי האקטואליה בתאגיד מוטים ומשדרים מציאות מדומה שלא מייצגת חלק מהותי בעם. אז מה אומרים לי? אתה שר התק שורת– תתקן את זה שיהיה לפי החוק מגוון, שוויוני, מאוזן. זה החוק ." ... כשאנחנו מדברים על הפרטת התאגיד ועל כך ששידורי החדשות והאקטואליה שלו מיותרים ומוטים ואין בהם צורך בעידן של שוק חופשי ותחרותי, אנחנו מדברים בעיקר על החדשות והאקטואליה ...אבל את מה שמיות ר– החדשות והאקטואליה, זה מיותר, זה מוטה, ואת זה אנחנו לא צריכים, ואת זה נפריט ." 31 מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות "רוב הציבור תומך בהמשך פעילות תאגיד השידור הציבורי "כאן" ומתנגד להתערבות "בתכניו המכון הישראלי לדמוקרטיה ( 23.1.2023 ) https://www.idi.org.il/articles/47489 . 32 ""דני קושמרו "רוב הציבור תומך בעסקת חטופים, גם תמורת סיום המלחמה | סקר "אולפן שישיN12 ( 29.11.2024 ) 996ccbc64787391026.htm - politics/2024_q4/Article - https://www.mako.co.il/news . 33 הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון– תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד- 2024 /, פ25 4736/ . 34 הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ה– 2024 /, פ5059/25 . 35 הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד- 2024 /, פ4726/25 . 36 "ראו למשל: טל הלל "שיטת הסלמי של קרעי: מעקב זולת אחר תכנית הממשלה להשתלטות על התקשורת זולת לשוויון וזכויות אדם ( 7.11.2024 ,) https://shorturl.at/U9ztw . 37 ד"כ27.11.2024 73 - 77 . 10 48 . ,כך תחת כסות של מושגים כמו פלורליזם, גיוון וריבוי דעות, מקדם השר חקיקה מרחיקת לכת המצטיירת לכאורה כצעדים להגברת התחרות בשוק התקשורת, אך בפועל טומנת בחובה פגיעה אנושה בחופש העיתונות ובמגוון הדעות הציבורי. מהלכים אלה, אם ייצאו לפועל, עלולים להוביל לסגירתם של ערוצי תקשורת מרכזיים בישראל, לצמצום חופש הביטוי ולהחלשת המנגנונים הדמוקרטיים המבוססים על שיח פתוח ועצמאי. 49 . והנה ,הרוח המנשבת ממשרדי הממשלה מובילה לפגיעה של ממש בתקשורת החופ שית ולרדיפת עיתונאים . ,כך למשל רק לאחרונה דווח בתקשורת כי פורסמה בפלטפורמת "מדורגים ניוז", המדווחת לפעילי ליכוד על הנעשה במפלגה רשימה אשר דירגה את מגישי'רשת ב בסולם של5-1, כש-1 מציג "תומך בממשלה במידה רב ה" ו-5 - "מתנגד לממשלה במידה רב."ה38 50 . ,ויודגש החשש הכבד מכך שהצעת החוק טבולה כל כולה בשיקולים זרים אינו פרי דמיונה של התנועה , .כמו גם של נציגים מהאקדמיה בתחום התקשורת39 כי אם, על חשש זה עמד אף הייעוץ המשפטי לממשלה,, באופן מפורש ,בחוות דעתו להצעת החוק. בתוך כך הוד גש והובהר בחוות הדעת להצעת החוק כי"עולה חשש כבד, כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים ב"ו. 40 חשש זה מתעצם שבעתיים, נוכח העובדה שקשה להצביע על בסיס עובדתי ענייני לקידום החקיקה בעת הזו, והצעת החוק ממילא לא התבססה על תשתית שכזו . ד. סיכום 51 . ,כאמור וכמפורט לעיל התנועה מתנגדת בתכלית להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. לעמדת ,התנועה, מדובר בהצעה פסולה המובילה לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ב חופש הביטוי ו ב עקרונות הדמוקרטיה, תוך התעלמות מהתשתית העובדתית שהובילה להקמת התאגיד וחריגה מכללי מינהל .תקין 52 . ההצעה, אשר מקודמת כהצעת חוק פרטית, נגועה בשיקולים זרים ויוצרת חשש ממשי לניצול לרעה של " :כוח השלטון לצורך השתקת ביקורת על הממשלה. או כפי שהיטיבה חה"כ מירי רגב לבטא גישה זו מה ?שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו." 41 53 . א ין מקום לקידום חקיקה הפוגעת בשידור הציבורי, אשר מהווה עוגן חיוני לקיומו של שוק דעות חופשי ועצמאי במדינת ישראל , ומסייע בביסוסה כמדינה דמוקרטית המקדמת תרבות עברית . 54 . הצעת החוק, המהווה חוליה נוספת בשרשרת הצעות החוק שמקדמת הקואליציה בימים אלו במטרה להחליש את התקשורת החופשית ולהלך עליה אימים, היא אבן דרך נוספת בשחיקת הד מוקרטיה .הישראלית, והיא מהווה פגיעה בלתי חוקתית בעקרונות וזכויות יסוד יש לדחות את הצעת החוק מכל וכל ו לפעול ל הבטחת המשך קיומו של תאגיד השידור הציבורי כגוף עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי, המשרת .את הציבור ואת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה 38 "עדיאל איתן מוסטקי "הרדיפה נגד התקשורת: קמפיין חדש מדרג מגישי רשת ב' לפי תמיכתם בממשלה כלכליסט ( 1.12.2024 ) https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjbmdcymjl . 39 "ראו: שוקי טאוסיג "בכירי האקדמיה בתחום התקשורת במסר חריף לנתניהו: לא רוצים להיות כמו טורקיה והונגריה העין השביעית( 024 4.12.2 ) https://www.the7eye.org.il/536700 . 40 חוות דעת היועמ"שית , לעיל ה"ש1 ', בעמ1 . 41 מלכי אלירן "? בו שולטים לא אנחנו אם התאגיד שווה מה רגב: "מירי כלכליסט ( 31.7.2016 ) 3694416,00.html - ww.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L https://w . 11 בברכה ובכבוד רב, אריא ל ברזילי , עו"ד האגף הכלכלי אורי הס , עו"ד האגף הכלכלי טלילה דביר , עו"ד האגף הכלכלי מייקל ויזר רכז האגף הכלכלי