החלטות ועדה
דברי סיכום והמלצות:
הדיון היום הפך לרלוונטי מתמיד
הפרסום מאתמול של כללי הייצוא לתשתיות הבינה המלאכותית החדשים בארה״ב מאותתים לישראל כי היא לא שותפה לחזון הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות של ארהב.
על ישראל יחולו מגבלות:
גם בכמות המעבדים
פריסת מודלים
מגבלות גם על רכיבי זיכרון מתקדמים ומהירים כשגם הזיכרון הוא צוואר בקבוק.
שמו מגבלות על התכנה, על משקלות, על כמות המעבדים, על רכיבי הזיכרון
וגם יש מכסה ברמת מדינה.
-שנהיית בירוקרטיה להגדלת המכסה.
אנחנו שם בטיר B וטיר D - אנחנו די בשלוש קטגוריות.
מסמנים שם שאין לישראל אסטרטגיה של בטחון לאומי.
בעצם לא סומכים על מנגנוני הסייבר והאבטחה שלנו וישראל מקוטלגת כמדינה ללא אסטרטגיית בטחון לאומי ברורה.
ישראל החמיצה הזדמנות שהייתה לנו והותנעה בממשלת השינוי אחרי ״הצהרת ירושלים.״ במסגרתה כיהנתי כשרת המדע והחדשנות. יכולנו להיות במקום אחר ולנצל את הצהרת ירושלים במסגרת ביקור הנשיא ביידן בישראל, במסגרתה הכריז על העלאת דרגה בשיתוף הפעולה הטכנולוגי בין שתי המדינות.
הדבר הוביל לפתיחת קבוצת עבודה בתקופתי כשרת חדשנות בנושא זה ממש.
ישראל לא השלימה את עבודת הצוות ולמעשה עם חילופי הממשלה עבודת הצוות לא התקדמה. קבוצת ה trusted technologies שהחלה לפעול בליווי מלא של המלל ומערכות הבטחון פשוט לא מיצתה את תיאום הסטנדרטים האמריקאים בטכנולוגיות מתקדמות ואילו עבודה זו לא היתה נזנחת ישראל יכלה להיות במקום אחר מבחינת המגבלות שפרסם כעת הממשל האמריקאי.
מדובר בסוגיה אסטרטגית שהיא ביטחונית ולא רק כלכלית.
על ישראל לקבוע כיעד בהול, לנצל את 120 הימים בהם ייבחן הממשל את כניסת הכללים לתוקף - יעד לעלות בטיר ברמת המדינות שהן חלק מהציר האמריקאי בתחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות. ואם אנחנו רוצים להיות שם אנחנו צריכים לאמץ סטנדרטים מסוימים, כללי שמירה על הטכנולוגיה ועוד אתגרים שונים. כדי לעלות רמה. יש לפעול בדחיפות באופן הבא:
1. יש לנתח לעומק את המשמעויות שיש למדיניות האמריקאית . על כלכלת ישראל לא פחות חשוב מזה - בטחונה. מגבלות אלה יגבילו, כוחות מחשוב, פעילות חברות שונות, רכיבי זכרון ועיכוד, חומרה וכל שרשרת תעשיית השבבים והבינה המלאכותית. חברות טכנולוגיות ישראליות יוגבלו ביכולתן לפתח Ai ויאלצו לעשות זאת בחול
2. ממשלת ישראל צריכה להבין שצריך לשחק במגרש הזה כי הסוגיה הזו הפכה לסוגיה של צירים ואנחנו צריכים לבחור בציר האמריקאי
וזה לדורש לבחון את הכל בעיניים האלה.
3. הממשלה נדרשת לקבוע אסטרטגיית בטחון לאומי.
4. נדרש דיון בדרג המדיני הגבוה ביותר.
הממשלה חייבת לדון בזה. ברמה הכי אסטרטגית שיש.
לא שר. לא קבינט. ממשלה שלמה.
5. יש לתת את כל הניהוג לגוף אחד ברמה הגבוהה ביותר שירכז סמכויות כוללות לפרוייקט הזה, כולל כמויות לחתוך ברגולציה ובקיצורי דרך לקביעת הסטנדרטים הנדרשים.
6. על ישראל לקבוע יעד אסטרטגי של להיחשב בת ברית אסטרטגית בתחום ה-ai בציר האמריקאי
7. יש לרתום לשם כך את יכולות הפיתוח בתחום השבבים ויתרונות התעשייה הישראלית שחשובים אסטרטגיים לברית הזו
8. אין זמן. על ישראל לפעול במהירות. העולם במירוץ חימוש ai ולא רק שישראל צופה בו מן הצד, היא למעשה מחוץ למגרש ונסוגה ממנו.
באופן פרטני -
על מנת לעצור את הסחף בתחום הבינה המלאכותית ולמנוע הורדות דירוג נוספות לישראל, הועדה קוראת לממשלת ישראל ולכנסת לפעול בדחיפות לאמץ המלצות שהוצגו כאן בועדה להציג יעדים כמותיים עם לוחות זמנים ולהבטיח את מימושם:
המלצה 1: הועדה קוראת למדינת ישראל להציב יעד של עוצמת מחשוב שתאפשר לאמן מודל-חזית בשלושה חודשים. על מנת לעמוד ביעד הזה, על מדינת ישראל לספק 1289 פטה-פלופ, שהם שווי ערך ל-304.5 TPP, כלומר מעט פחות מחצי מגבלת היצוא האמריקאית. העלות, כיום, של מימוש יעד זה היא כארבעה מיליארד שקלים, שהם כחצי אחוז מהתל״ג. להערכתנו, יכולת מחשוב כזו תעמיד את ישראל בנקודת הובלה בבינה מלאכותית עד סוף שנת 2027, ואחר כך תבטיח תחרותיות עד שנת 2030. כמובן שדרישות המחשוב העולות בהתמדה ידרשו שהשקעות המדינה בתחזוקת מעמדה יעלו בהתאמה, עד לרמה של כ 1.75% מהתל״ג בשנת 2030. ההחזרים על ההשקעות הללו יבואו מההזדמנויות הכלכליות האדירות, שתפצענה בזכות עוצמת החישוב שתהיה זמינה לתעשייה הישראלית. הועדה מנחה את אגף המחקר של הכנסת להכין עבודת מחקר שתבדוק את ההכנסות המצופות מול הוצאה קבועה לטובת תשתית מחשוב לאומית.
המלצה 2: הועדה קוראת לאימוץ חזון לאומי למדינת ישראל מבוססת בינה מלאכותית ולהתקדם ממדינת הסטארט-אפ למדינת הבינה המלאכותית. חזון זה יכסה את כל תחומי החיים, ממשל, חינוך, תעסוקה, בריאות, כלכלה, ביטחון ועוד.
בפרט, יש לבחון פרויקט לאומי של התייעלות באמצעות בינה מלאכותית שתחסוך בהוצאות הממשלה בצורה דרסטית.
המלצה 3: הועדה ממליצה על גיבוש חוק טכנולוגיה לאומי והסמכת גוף ייעודי אחד עם סמכויות כוללות ומשמעותיות למימוש האסטרטגיה.
המלצה 4: הועדה קוראת לממשלה להגדיר יעד לאומי להיות חברה בדרג א' בציר הברית עם ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית עד סוף שנת 2026, דבר אשר יגמיש משמעותית מגבלות עליה ויתמוך במאמצי התעשייה והחברות המסחריות. השגת יעד זה לא מנותקת מהשלמת תהליך הדיאלוג עם הממשל האמריקני על מסגרת הטכנולוגיות הבטוחות (Trusted technologies) יש לרתום את ידידי ישראל בעולם הטכנולוגיה, את שינוי הממשלה הצפוי ואת חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות לשם כך.
המלצה 5: (plan b) להכין תכנית למקרה שמעמד ישראל מול מדיניות ארה"ב המחודשת לא תשונה. תכנית עבודה מפורטת. של שרשרת אספקה שתיתן מענה לצרכי ישראל בתחום זה. כוח מחשוב חומרה ועוד.
המלצה 6: חוזרים על קריאה שיצאה מהועדה הזו בעבר להכין תכנית לאומיות לעצמאות טכנולוגית של ישראל. הפרסום האחרון מדגיש עוד יותר את הדברים.
המלצה 7: על מערכת הבטחון הישראלית ברמות הגבוהות ביותר להכין אסטרטגיית בטחון לאומי בראיית האתגרים הטכנולוגיים המונחים לפתחה של ישראל והחשיבות בשימור יתרונה הצבאי טכנולוגי.
המלצה 8: תוכנית תשתיות AI. AI ואנרגיה, תוכנית קרקעות לחוות שרתים ועוד.
תודה רבה!