הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר ועדת הכלכלה ירושלים, י"ד בטבת התשפ"ה 14/01/2025 הודעה לעיתונות נתוני מנהלת תקומה בוועדת הכלכלה: 76% מתושבי החבל מעידים שמצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד; ח"כ שוסטר: חוק תקומה נועד להורות לכולם להתייחס לשיקום כמשימת על עוד דווח על גידול של 61% בשימוש בתרופות לדיכאון וחרדה וזינוק של 132% בשימוש בתרופות שינה בקרב הנשים המפונות; ראש מועצת שדות נגב: "אם לא תהייה עצמאות כלכלית למנהלת תקומה אנחנו נשרוף על זה ת'מועדון" קישור לתמונות וסרטונים מהישיבה (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/RvtLSLzDWH6MsgvVA ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, וזאת על מנת לאפשר את שיקומו של החבל בצורה מרחיבה. בפתח הדיון היום מוזגה להצעה הממשלתית גם הצעת חוק דומה שהגיש ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר בדיון. ראש מערך אדם וקהילה במנהלת תקומה, דגנית סנקר לנגה, סקרה בפני הוועדה את התהליך שקדם להגדרת חבל תקומה ואמרה: "ניגשנו לסוגיה ברגישות שמתאימה לאירוע מהסוג הזה, מתוך הבנה שה-7 באוקטובר היה אירוע טראומטי לכל תושבי ישראל ובוודאי למי שגר בנגב המערבי. הסתייענו בהרבה נתונים מעולמות שונים של חוסן, בריאות ותעסוקה וניסינו לבחון את הכל במומחיות שנצברה בארץ ובעולם. קיבלנו מוצר מוגמר שמדבר על 0-7 ק"מ כהגדרת החבל. משברננו את הסוגיות עלתה תמונת מצב מצרפית, ייחודית, אך ורק לחבל הזה, ומשום כך אנחנו צריכים לייחד אותו, לעגן את המעמד שלו ולאפשר לו שיקום נרחב״. סנקר לנגה הוסיפה, כי עיגון גבולות "חבל התקומה" בחקיקה כטווח של 0-7 ק"מ מגדר המערכת מתבסס על הגדרת "עוטף עזה" ששימשה את הממשלה בהחלטות קודמות, ועל הפגיעה המצטברת שסופגים תושבי החבל בשני העשורים האחרונים המתפרסת על פני חמישה רבדים: פגיעה בביטחון ובשגרת החיים במשך 20 שנה, פגיעה בחוסן של תושבי החבל, פגיעות יוצאות דופן בגוף, נפש ורכוש ב-7 באוקטובר, פגיעה לנוכח הפינוי ופגיעה ארוכת טווח בהיבטי כלכלה, פרט וקהילה. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי נזקי מס רכוש מסתכמים בכ-308 מיליון שקל, כאשר כלל תושבי החבל פונו מביתם לתקופה של 10 חודשים לפחות, ו-13 יישובים עדיין מנועים מלחזור מסיבה ביטחונית או שיקומית הנדסית. באשר לפגיעה הנפשית הוצגו נתונים לפיהם 76% מתושבי החבל מעידים כי מצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד, נרשם זינוק של 132% בשימוש בתרופות שינה בקרב נשים מפונות, וגידול של 61% בשימוש בתרופות לדיכאון וחרדה. הפסיכיאטר ד"ר קרייג כץ שהיה מעורב במחקר בבניית מחקר גדול למענה נפשי בעקבות אסונות בקנה מידה גדול כמו אסון התאומים והקורונה: "ישנן סיבות רבות לצפות שהקהילות הקרובות ביותר לעזה יחוו את ההחלמה הפסיכולוגית המאתגרת והממושכת ביותר מהמתקפות ולכן יזדקקו לשירותים הכי מקיפים וארוכי טווח מבין כל הקהילות הישראליות שנפגעו. קרבתם לעזה ועברם הטראומטי מלפני ה-7 באוקטובר הופכים את הישראלים החיים בסמוך לעזה לבעלי הסיכום הגבוה ביותר להשלכות פסיכיאטריות ארוכות טווח מהמתקפה. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לאספקת המשאבים הנחוצים להם לשיפור הביטחון, ההתאוששות הכלכלית, הלכידות החברתית ובריאות הנפש ולעשות זאת לטווח הארוך כדי לאפשר לקהילות להיבנות מחדש". על רקע הדרישה להסדיר עם החקיקה גם את המימון לעוטף של העוטף – אופקים ונתיבות, ביקש ח"כ שוסטר את התייחסות משרד ראש הממשלה לעניין התקציבי. סמנכ"לית משרד ראש הממשלה, הדס שון לוי, התייחסה לכך ואמרה: "עד שתהליך חקיקת חוק תקומה יסתיים והחוק יעבור תעבור גם החלטת ממשלה של מה שנקרא העוטף של העוטף". היא הסבירה כי העבודה על מיפוי האזור והסיוע הנדרש בהיבטי בריאות, חינוך, רווחה וחוסן עדיין לא הסתיימה. "אנחנו מודדים את הפגיעות מעבר לקו ה-7 ק"מ ותהייה החלטת ממשלה, ואולי שתיים או שלוש", אמרה שון לוי. בהתייחס לכך אמר ח"כ שוסטר ציין כי החקיקה נועדה להורות לכולנו להתייחס למשימת השיקום כמשימת על. הוא הוסיף כי העדיפות של כל משרד ממשלתי תצטרך להיות מופנית גם מעבר לחבל. ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן, ציין כי קריית החינוך של המועצה נמצאת במרחק של 8 ק"מ מהגבול, אז אומרים שהיא לא בתוך החבל וצריך להכניס אותה. הוא הוסיף כי יש מוסדות ציבור נוספים מעבר לקו 7 ק"מ שמשרתים את אנשי החבל. ראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל פלג עוזיהו, הוסיפה כי אם הדבר לא יוגדר אז יהיה קושי לפעול בעתיד מול משרדי הממשלה. ח"כ שוסטר אמר כי הסמכה של מנהלת תקומה היא לא לגדר אחריות בגבול 7 הק"מ. היא הוסיפה כי נעלמים תקציבים חיונים, אך ציינה כי כרגע העיניים נשואות לעבר עסקת החטופים והסבירה: "אנחנו עדיין לא עסוקים בלהתאבל מאחר שאנחנו עדיין נלחמים על חזרת 98 החטופים ואם לא נחזיר אותם נשלם מחיר דורות קדימה". עידאן הוסיף כי אם המנהלת תיהייה עוד גוף שכפוף בהחלטות שלו לאוצר אז לא צריך את החוק הזה. "כבר היום האוצר עוצר חלק מהדברים שהתחייב ראש המנהלת הקודם, כי אולי הוא לא מוסמך. כבר היום מסרסים אותם, כל דבר שהם מחליטים הם צריכים לעבור את אגף התקציבים. למשל, הממשלה הסמיכה את המנהלת להעביר לשדות נגב סכום מסוים ומשרד האוצר אומר לא יהיה. כתוב בפרוטוקול", אמר. ח"כ שוסטר כי ייתכן שבהמשך החקיקה תחודד עצמאות המנהלת. ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין, אמר כי הגדרת שיקום נרחב היא לב החוק, וחייבת לבוא תוספת של אבחנה בין תקציבים שוטפים שהיו נהוגים עד כה לבין התוספת של שיקום וצמיחה של חבל הארץ הזה. לדבריו, "חייבים להבהיר שזה תקציב תוספתי על כל התמיכות". ח"כ שוסטר ציין בתגובה: "לא נסיים את החקיקה בלי שניתן לזה מענה". אפשטיין ביקש להוסיף כי גם הוא קורא לסיים כמה שיותר מהר את העסקה ולהחזיר את החטופים, ופנה לראש הממשלה ולשרים בבקשה להציבע בעדה. בעקבות זאת ביקש גם עידאן להוסיף כי גם ראשי הרשויות מהליכוד לא שותקים בעניין ואף שלחו מכתב לראש הממשלה לפיו גם הם יגבו אותו בכל עסקה שתחזיר את החטופים. "אין פה שמאל וימין", אמר עידאן. רפרנטית פנים באגף התקציבים באוצר, לירון סביון, התייחסה לדרישה לחיזוק עצמאות תקציבית של מנהלת תקומה ואמרה כי אין בזה צורך. "אנחנו מתנגדים לקבוע עצמאות תקציבית למנהלת תקומה. זה לא באמת מבטא את כלל התקציבים של המנהלת, בסוף יש תקציבים שיצאו החוצה לסעיף נפרד מתוקף החלטת הממשלה", אמרה. ח"כ שוסטר הגיב כי הוא מצר על כך שזו העמדה וביקש לבחון לתקן את החוק כך שתקציב המנהלת יהיה בסעיף נפרד והשר והממונה יקבלו סמכות לניהולו. גם ראש מועצת שער הנגב עידאן התייחס לכך ואמר: "על זה תהייה מלחמת עולם. אם לא תהייה עצמאות כלכלית למנהלת תקומה אנחנו נשרוף על זה ת'מועדון. אם צריך לבקש אישור מאגף תקציבים על כל דבר אז לא יהיה חוק וזה לא יהיה בעדינות. נעמוד על הרגליים האחוריות שהסעיף הזה יהיה הרבה יותר חזק".