הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ט"ו בטבת התשפ"ה
15/01/2025
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן: צריך לעשות שינויים בתאגיד ונעשה אותם – אבל לא נקדם את ההצעה להפרטת או סגירת התאגיד כי צריך שידור ציבורי
היו"ר ביטן אמר את הדברים בדיון סוער שכינס ב-6 חוקי תקשורת שהונחו על שולחן הועדה; השר קרעי: "הנושאים צריכים לבוא לדיון, אם לא בוועדה הזו אז בוועדה אחרת"
קישור לתמונות וסרטונים מהישיבה (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/TFyQHUnHxtnNumku5
את הצעת החוק בעניין תקציב התאגיד נקדם כבסיס לשינויים שצריכים להיעשות בתאגיד – אך את הצעת החוק להפרטת או סגירת התאגיד אני לא יכול לקדם כי צריך שידור ציבורי" – כך סיכם היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, את הדיון הסוער שכינס ב-6 הצעות חוק פרטיות שהונחו לאחרונה על שולחנה של הוועדה בנושאי תקשורת. במהלך הדיון הסוער הבהיר היו"ר ביטן כי יקדם את הצעת החוק לדיווח שנתי של התאגיד לוועדה, אך לא יקדם את השינויים ברדיו האזורי.
ההצעות שעמדו לדיון היום הן ההצעה של ח"כ אריאל קלנר לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולחייב את התאגיד בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה, הצעת ח"כ אלי דלל לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו העוסק בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו, הצעת ח"כ אחמד טיבי לתקן את חוק הרשות השנייה בנושא הנגשת רדיו בשפה הערבית, הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו להצגת נתוני הרייטינג לצופים, הצעת ח"כ אביחי בוארון לתקן את חוק התאגיד בעניין קביעת תקציבו והצעת ח"כ טלי גוטליב להפרטת התאגיד.
באשר להצעות החוק הנוגעות לתחנות הרדיו האזורי אמר היו"ר ביטן כי אין לו כוונה לקדם, מאחר שאנשים זכו במכרז ואי אפשר בחוק לשנות זאת. "אם הממשלה תרצה בסוף תקופת הזיכיון לעשות תיקון היא יכולה", אמר. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, ציין כי בזיכיון כתוב שמשרד התקשורת והרשות השנייה עתידים להכניס תחנות נוספות, גם ארציות. היו"ר ביטן אמר בתגובה: "אז בעוד 4 שנים שיסתיים הזיכיון תביאו הצעת חוק ממשלתית, או שתבטלו את המכרז ותתנו לאנשים פיצוי. לא מקובל עלי שמשנים תנאי מכרז בחוק".
יוזם אחת ההצעות, ח"כ אלי דלל, אמר כי לא ידע שההצעה תיצור כזו מהומה גדולה, והזכיר כי חתומים עליה גם חברי אופוזיציה. "אין לי בעיה לשנות חלק מהדברים", אמר. השר קרעי הוסיף כי כל הסיפור הוא האם נהייה במציאות קומוניסטית שלא נוגעים בזיכיונות שהמדינה חילקה, או שנפתח את זה לשוק החופשי שיעשה את שלו. הוא הוסיף כי תבוא הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה. "כל פעם שבאים לפתוח שוק לתחרות יש בעלי אינטרסים ושחקנים קיימים שמתנגדים, שוק חופשי יודע להסדיר את עצמו", אמר השר קרעי. השופט בדימוס חנן מלצר בירך על הקפאת הצעות החוק הללו ואמר כי אין מקום להפוך זיכיונות אזוריים לארציים, ואחרי שתסתיים תקופת הזיכיון אפשר יהיה לעשות את זה בחוק מסודר.
ח"כ אחמד טיבי התייחס להצעת חוק שלו להפוך את שתי תחנות הרדיו האזורי בשפה הערבית לתחנות ארציות, ואמר כי המטרה היא להרחיב את אזור הזיכיון ולאפשר גם לציבור בנגב להאזין להן. היו"ר ביטן אמר כי גם במקרה הזה לא נכון לשנות תנאי מכרז בצורה כזו. ח"כ טיבי תהה אם יכול להיות שמישהו בדרום מתנגד ויש לו השפעה בליכוד, והיו"ר ביטן השיב: "השופט מלצר הוא לא בליכוד, וגם הוא מתנגד".
ח"כ שלום דנינו התייחס להצעתו בעניין שקיפות הרייטינג, ואמר כי סוכם שיגובש מצע משותף להצעת חוק בהסכמה עם כל הגורמים. השר קרעי התייחס להצעה הזו ואמר כי בוועדת השרים לחקיקה התנגד לסעיף המוצע לפיו שר התקשורת יקבע מערכת אחת או יותר למדידת רייטינג, וח"כ דנינו ציין כי לא תיאם את הצעת החוק עם הזר ונפגש בעניין הזה עם נציגי הערוצים בהם קשת ורשת. נציגת קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי חייב להיות ניתוק מוחלט מהממשלה בעניין הזה, וצריך מטבע אחד שיקבע שווי של זמן פרסום.
היו"ר ביטן אמר כי הרייטינג הוא לא פרה קדושה, עם זאת מההצעה עלו שאלות משפטיות כמו בעיה בקבלת נתונים מהוט ויס, ושאלה כיצד זה נעשה בעולם ומה ההשלכות בבחירה בשטיה אחת או אחרת. הוא הוסיף כי דיון בהצעה יתקיים בעתיד אבל לא בתקופה הקרובה, לאחר שיעשו כל הבדיקות ויתקבלו תשובות בעניין.
ח"כ טלי גוטליב התייחס להצעה שלה להפרטת התאגיד ועוררה סערה כשמתחה ביקרות על דברי מלצר בישיבה הקודמת, לפיהם אם חברי כנסת יעיזו לחוקק הם יפסלו. מלצר השיב כי ח"כ גוטליב מטעה והוא לא אמר זאת. באשר להפרטה אמרה ח"כ גוטליב כי בתפיסת העולם שלה אין מקום לתאגיד. היא הוסיפה: "אני לא צריכה שידור ציבורי. לא מדובר בסגירה של התאגיד אלא בהפרטה של התאגיד. הפקות מקור? אדרבא ואדרבא, לאפשר תקצוב לכל ערוץ בלבד שזה ינותב להפקות מקור".
ח"כ קארין אלהרר אמרה כי התאגיד הוקם כי המדינה רצתה ועדיין רוצה שידור ציבורי עצמאי, שמשקף את כל הקולות בעם. היא הוסיפה כי לא תהייה הפרטה כי אין מספיק אנשים שיקנו ערוצים ולכן התאגיד למעשה ייסגר.
היו"ר ביטן ציין כי הוא מתכוון לדון בהצעת החוק של ח"כ בוארון, בנושא תקציב התאגיד, כפלטפורמה לשינויים שכן צריך לעשות בתאגיד. באשר להפרטה הוא ציין כי הוא לא מבין את אנשי הימין, והזכיר כי ערוצים 12 ו-13 פרטיים והם לא בעד הימין. "רשות השידור הסתאבה אז עשינו תיקון שהביא את התאגיד, אבל שידור ציבורי תמי היה בישראל ואני לא בעד לבטל אותו".
ח"כ אביחי בוארון ציין כי אין בהצעתו שום כוונה להתערב בתכני התאגיד. ח"כ אלהרר אמרה מנגד כי תקציב שנתון לשינויים של ממשלה פוגע בעצמאות הגוף. ח"כ שלי טל מירון הזכירה כי אנחנו לפני שחרור החטופים ואמרה כי ראוי להתייחס לזה לפני הכל. היא הוסיפה: אנחנו פה כי נעמוד כחומה בצורה מול הכרזת המחלמה שלכם על הדמוקרטיה והשמדת ערך הכנסת". ח"כ יסמין פרידמן אמרה כי מה שמעניין אותה זה קשרי הון שלטון, וכי חשוב שיהיה לפחות גוף אחד שלא יהיה תלוי בכך ויחשוף דברים שבערוצים המסחרים לא מתייחסים אליהם. ח"כ מירב כהן שאלה את השר קרעי האם בכוונתו לכבד את פסיקת בג"ץ בעניין מועצת התאגיד. ח"כ נעמה לזימי אמרה כי אין דבר יותר פוליטי מתקציב, וכשמטילים סנקציה הופכים את המוגן ללא עצמאי, ואין דמוקרטיה ליברלית ללא שידור ציבורי.
השר קרעי ביקש להשיב לטענות שעלו בדיון ואמר: "כבר יש רשות אחת במדינה שחבריה חושבים שהם אדוני הארץ, אבל הנושאים הללו צריכים לבוא לדיון, אם לא בוועדה הזו אז נמצא דרך אחרת. יש עוד הצעות חוק בנוגע להפרטת התאגיד שיגיעו לוועדת השרים לחקיקה, ואם זו לא תהייה ההצעה הזו אז תהייה הצעה אחרת. אתם לא הרוב ואתם לא קובעים ולא מייצגים את הרוב".
"צריך שידור ציבורי במדינת ישראל אבל יש לבצע בו תיקונים נדרשים, ואת זה נבצע על בסיס הצעת החוק של ח״כ בוארון כפלטפורמה לשינויים. לצערי הרב, יש בליכוד מי שגורם נזק למפלגה ולחבריה עבור פוליטיקה ואת זה לא אאפשר. אני פועל גם לטובתם ובניגוד לאחרים, כדי לבצע שינויים אמיתיים נדרש אומץ", אמר היו"ר ביטן.