חומר רקע
הכנסת
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
'פרוטוקול מס44
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
,יום שלישי( י' בתמוז התשפ"ד16
ביולי2024
), שעה14:00
סדר היום:
השפעת הרשתות החברתיות על הפשיעה בחברה הערבית
:נכחו
חברי הוועדה :
איימן עודה– היו"ר
מטי צרפתי הרכבי
:חברי הכנסת
אחמד טיבי
אלון שוסטר
עאידה תומא סלימאן
מ
שתתפים :
נאוה
אביגדור כהן
–
ראשת המערך האזרחי המטה הלאומי105, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק
אלכסנדר וייסברוד
–קצין מדור אח"מ יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק
מאהר הנו
–ר' מחלק הערכה, אגף סי"ף-
האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית, משטרת
ישראל, המשרד לביטחון לאומי
איתי גוהר
–ראש צוות הסרת תכנים, מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה
תאופיק אגבאריה
–מנהל אגף תעסוקה ורווחה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד הא
שה י
אדווה בר שלום
–ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
אדורה אלעיס
–מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך
שירין חאפי נטור
–מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך
יעל מיזרוחין
–מנהלת שותפויות ומערכות מידע ,
תכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון
החברתי
אריאל איתן
–מנהל תחום דיגיטל וניו-מדיה, מערך הסייבר הלאומי
רועי גולדשמידט
–
,ראש תחום מחקר ומידע
מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת
אמיר בשאראת
–מנכ"ל, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל
רידא ג׳אבר
–חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עידן רינג
–סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי
אנס אבו דעבס
–
אסטרטג ויועץ דיגיטל, איגוד האינטרנט
הישראלי
דימא אסעד ניקולא
–רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי
יהודה בן יעקב
–
,מנהל מדיניותMeta
גלעד גנדלמן
–
רכז מדיניות ציבורית, תכלית- המכון למדיניות ישראלית
עדן פרבר
–
חוקרת, תכלית- המכון למדיניות ישראלית
יעקוב איברהים
–מנהל שותף, המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם
דיאא חאג׳ יחיא
–עי
תונאי, הארץ
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
2
:משתתפים באמצעים מקוונים
יאיר מתוק
–עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
ניר גרסון
–ס' ראש מחלקת יעוץ משפטי ואסדרה, הרשות להגנת הפרטיות
לירהז דורל
–
מנהלת תחום בכיר פיתוח עתודות הון אנושי, משרד החדשנות, המדע
והטכנולוגיה
סליי ביינסין
–מנהלת אגף הכללה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי
סיון פרץ
–מנהלת תחום מעקב ובקרה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד הא
שה י
ראויה חנדקלו
–
ראש מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, הוועד הארצי לראשי
הרשויות המקומיות הערביות בישראל
סיון ברשי בהט
–דוברת, מרכז השלטון המקומי בישראל
מיעד כיוף
–דוברת החברה הערבית, מרכז השלטון המקומי בישראל
לירון ריפמן
–
מנהלת מדיניות ציבורית
וקשרי ממשל, טיק
טוק
ליאת גלזר
–מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל
מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן
רישום
:פרלמנטרי
מוריה אביגד
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-
דיוקים
.והשמטות
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
3
השפעת הרשתות החברתיות על הפשיעה בחברה הערבית
היו"ר:איימן עודה
אני מתכבד לפתוח
את ישיבה ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא כאוב ביותר עבור האוכלוסייה
הערבית, בו
חברה מתוקנת עבור החברה כולה, ו
הוא הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית ו ביתר שאת על
ה
שפעת ה
רשתות החברתיות.
אני רוצה ל
פתוח ב אמירה שחייבת לחלחל
לכול
ם, ל
כל רזי הפוליטיקה והחברה, והיא
שהאוכלוסייה
הערבית לא יד
עה פשיעה כזו לאורך כל ההיסטוריה של.ה לאורך מאות שנים לא היה דבר כזה.
אני
א תן
דוגמה
אחת: בש
נים
1980
עד2000
,ו הי פחות מ-
100
הרוגים בקרב
.האוכלוסייה הערבית במשך20
שנה .
משנת2000
עד2020
יש מעל ל-
1,600
הרוגים ו מעל
ל-
2,000
הרוגים עד עכשיו .
אנחנו צריכים לשאול את
עצמנו מה קרה מ
שנות ה-
80' וה-
90
,'
למה המעבר החד
ו
הבלתי נתפס הזה עד לשנ
ו ת ה-
2000
ואילך?
מה קרה
אז?
אני נותן את ההשוואה הזו
מתוך כוונה מסוימת ואני רוצה להמשיך אותה
לזירות אחרות.
אם
עורכים
השוואה
ין ב האזרחים הערבי
י
ם ב
תוך
מדינת ישראל
בין ו בני עמם הפלסטינים –
אם
זה בגדה
המערבית, בעזה או בירדן,
ששם62%
מהאזרחים הם פלסטינים– שם,
לכל מיליון אזרחים יש10
הרוגים .
כל אחד הוא עולם ומלואו, כל אחד,
אבל האם זה ייתכן
ש
בקרב הפלסטינים ב
שאר המקומות,
לכל מיליון
אזרחים יש10
הרוגים בכל שנה ורק בקרב האזרחים הערבי
י
ם בתוך מדינת ישראל לכל מיליון יש יותר מ-
100
בתוך שנה?אחת
למה אני אומר את זה ?כי שמעתי בכנסת הרבה אמירות גזעניות על התרבות של האזרחים הערבי
ים,
ואני שואל: מה השוני בין התרבות של האזרחים הערבי
םי הפלסטינים
בתוך מדינת ישראל לבין הפלסטינים
בגדה ,בעזה או בירדן? או,
מה ההבדל בין הפלסטינים עצמם
ב תוך
מדינת ישראל בשנות ה-
50
,'
60
,'
70
,'
80
,'
90
,' לבין המצב אחרי שנות ה-
2000
? האם זה משבר תרבות ?או שזה כן משבר תרבות,
אבל התרבות הגזענית
ב
התייחס לאזרחים הערבי
ים?
אני אומר את זה כי אני חושב ש
הפשיעה בקר
ב האוכלוסייה הערבית נכנסה ב חלל הריק
ש בין אובדן
המבנה המסורתי לבין אי רכישת האזרחות האמיתית בתוך המדינה. בתוך החלל הרי
ק ש אין
כבר חמולות,
אין מוכתרים
, אין כתובת לכל משפחה
, ו
במקביל לא הרווחנו את המדינה .
אני אישית בעד חברה דמוקרטית
אינדיבידואלית, אני בעד להפסיד את המבנה המסורתי של המוכתרים ושל ראשי חמולות, אני אישית
י , א ימן
,עודה בעד, בתנאי שנרוויח את המדינה הדמוקרטית, מדינת האזרחים, מדינה שמ
הווה
כתובת
לפרט.
אבל
כ
שהפרט מפסיד את המבנה הקולקטיבי החמולתי שמגן עליו מפני אחרי ם אבל לא מרוויח את מדינת החוק
הוא נכנס
ל חלל ריק שבתוכו
נמצאים הדברים הנפשעים ש
ק
ורים בתוך האוכלוסייה שלנו.
מה זאת אומרת"אין מדינה?"
זאת אומרת
ש כשאני נפגש עם בעל העסק גדול ואני שואל אותו אם
הוא משלם פרוטקשן ,הוא עונה לי :
אני
אגיד
לך
סוד שאפילו אשתי לא יודע ת ,אותו
אני כן משלם פרוטקשן .
ואני,, איימן שואל אותו: למה אתה לא פונה למשטרה ?הוא מתייחס אלי
כאל
מישהו שנפל מהחלל . הוא
אומר ל :י
מה ,לפנות למי ?אם הפושעים י
ידעו שאני פניתי למשטרה הם ירצחו אותי או את הילדים שלי. לכן,
אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי הקודם אבל לא הרווחנו במקביל את המדינה, את מדינת החוק,
את
המשטרה, את כל מה שצריך .
אני שם את האצבע על הנקודה הזו ורואה בה הסיבה העיקרית להתפשטות
הפשיעה בצורה המבהילה הזו ב
קרב האוכלוסייה שלנו.
אני רוצה להגיד ש ,לנו
האזרחים הערב
יים,
אין
כתובת. אין לנו כתובת .השר לביטחון לאומי ,
שר
הפיתות, ה טיקטוק
והגזענות. אין לנו כתובת .הממשלה כולה
, ראשה במקום אחר לגמרי .אחרי ה-7
באוקטובר האוכלוסייה
הערבית פונה אלי, אומרת לי: לפני מספר שנים חסמתם את העור
ק
ים הראשיים,
למה
שלא תעשו את זה עכשיו? ואני חושב לעצמי: צריך לעשות? כן, צריך לעשות,
אבל גם
לי
חשוב להגיד
לציבור שלנו שהמאבק מניב, מניב פירות, יש תוצאות.
אם המאבק לא מניב תוצאות אז האוכלוסייה שלנו
תתייאש
מ המאבק ואני לא רוצה להגיע למצב שהאוכלוסייה תתייאש
מ
המאבק.
לכן אני אומר להם :לא עכשיו, אין אוזן קשבת בכלל. עכשיו ראש הממסד כולו בעזה, פה ושם ,
ותפיסה גזענית כלפינו .המפכ"ל, שמשבחים אותו על המאבק נגד הפוליטיזציה בתוך המשטרה,
הוא זה
שאמר לפני מספר חודשים ש
אם האזרחים הערבי
י
ם יבי
ע ו הזדהות
עם עזה
אז הוא קורא לטרנספר של
האוכלוסייה הערבית לעזה. ואנ
י אומר לו, ואני אומר לכל בן-אדם, שלבי עם כל ילד
, עם כל אישה
, עם
כל
זקן
, עם
כל משפחה שנהרגים בה אנשים
כתוצאה מהירי על שמאל ועל ימין בעזה.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
4
להיות בן-אדם בכל מקרה, להוציא את כל האזרחים, יהודים ופלסטינים, ממעגל האימה. כן, כן,
יהודים
ופלסטינ.ים כן, כן, ישראלים ופלסטינים. להוציא את כל האזרחים ממעגל האימה.
מי שחושב שבגלל
ה
פשיעה אנחנו נרכי
ן ראש בשאלות פוליטיות אחרות, זה לא יקרה.
יש
לנו
תפיסה הוליסטית ואנחנו רואים
ש גם
הפשיעה היא חלק מהתפיסה הגזענית כלפינו. לכן אנחנו נמשיך בעמדות ה
איתנות שלנו למרות כל הלחץ,
כל הלחץ., עלינו
אנחנו רוצים לשמוע כמה אנשים שידברו על השפעת הרשתות החברתיות.
אני לפעמים מדפדף
ב
טיקטוק
ורואה ארגוני פשע מאורגן בקרב האוכלוסייה הערבית מעלים סרטון
ש
מאיימים
בו על אנשים
ממשפחה אחרת, מאיימים בטי
קטוק. או
סרטון שרואים בו
ראש כנופיה
, מראים איך הו
א נראה, איך הו א
הו לך
ברחוב , עם
דח
יה, עם
שיר
שמ
אדיר אותו
, עוש
ים ממנו
דוגמה
ו
מופת בפני הצעירים,
או שרואים את
הרכב, ש הוא
רכש כתוצאה מהפש יעה ומהפרוטקשן, ב.מ.וו גדול של ילד בן19
.
מאיפה הוא הגיע לרכב ?כזה
מאיפה הוא הביא כסף בשביל לרכוש ב .מ.וו בגיל19
?
הילדים
ו
הצעירים רואים את כל הדברים הללו ברשתות ו זו
הדוגמה ש.הם רואים
אני זוכר תקופה
שאבא שלי,
כמו האבות
של כל הדור שלנו, היה אומר לנו: הבחור הזה
, עוד תראו אותו בבית הסוהר,
נכון
שעכשיו יש
לו
קצת כסף אבל עוד מעט
ת
ראו אותו בבית הסוהר. והיינו רואים אותו בבית הסוהר. ה וא לא
היה דוגמה
עבורנו והוא גם היה נכנס לבית הסוהר, אבל עכשיו אין דין ואין דיין.
זה המצב בקרב האוכלוסייה
הערבית.
אנחנו נשמע על השפעת הרשתות החברתיות.
נשמע את
המשטרה ,
מחלקת הסייבר
ב
פרקליטות
ו גורמי
ה
מקצוע מהצד הממשלתי ו
גם נשמע נתונים.
נפתח עם
חברי
נו רידא ג'אבר,
מהמכון הישראלי
לדמוקרטיה וגם מ
הנהלת
."עמותת "אמאן
:רידא ג׳אבר
תודה
, כבוד יושב-
.הראש אני חושב שהדיון הזה הוא מהחשובים ביותר כי
לא נבדקה ההשפעה של
רשתות חברתיות –
בכלל תקשורת
ו בכלל טכנולוגיה–
על הנושא של פשיעה ואלימות
בחברה הערבית. בכלל,
לא רק בחברה הערבית, באופן כללי. אני חושב שהתופעה הזאת היא תופעה עולמית,
ההשפעות של מדיה
חברתית על שינויים חברתיים עמוקים מבחינת גזענות, מבחינ
ת פופוליזם
, שסעים חברתיים,
שסעים
פוליטיים, ליבוי יצרים, כל הנושא הזה עדיין לא נבדק. יש מחקרים, יש כתיבה על הנושא הזה, אבל פנימית,
בתוך החברה הערבית, לא בדקנו את זה בצורה אמיתית, ולכן אני רוצה להודות לך על הדיון הזה,
וגם
ל איגוד
האינטרנט
, שהוא גם מהיוזמים. זה נושא חשוב מאוד וצריך להעמיק בו.
נקודה שנייה.
חבריי
יציגו
את הנתונים יותר בנושא
ה
פשיעה והרש
תות, אני אתרכז יותר בהמשגה,
בנושא היותר כללי, א
נסה לייצג דווקא את החברה, לא את העבריין, בנושא הזה ,ו לדבר על
ההשפעה
המאוד
חשובה של רשתות חברתיות בריסוק האמון של התושב עצמו בחברה שלו וגם במוסדות.
הנגישות של המידע
היום על הנושא של שימוש באלימות, שימוש
,בפשיעה הוויזואליות שלו ו הזמינות שלו–
בכל שנייה אתה
מקבל לנייד שלך הודעה ו
אתה חשוף למר
א
ות בלי שום תיקונים שיווסת
ו את הרגשות שזה מייצר – גורמת
ל
כמה דברים מבחינה חברתית.
,אחד עניין של א
י-א
מון בחברה –
זה מרסק אותה מבפנים– וגם א
י-א מון במוסדות
המדינה הש ם
יעשו משהו
בנושא הזה.
,שניים
סף הרגישות של
,הצעירים שלנו סף הרגישות החברתי,ת אחרי שהם רואים
מראות של אלימות
ו
של פשיעה,
יורד לממדים מאוד מסוכנים מבחינה חברתית ויש גם
ל מידה
מהנושא הזה.
הוא גם משפיע מבחינה נפשית אבל יש גם סוג של למידה
בנושאים האלה לעתיד .
שלוש, ההשפעות
על
התלמידים שלנו , גם
מי שלא נמצא מעורב, מבחינת הגדילה של,הם
מבחינת
חינוך, מאוד משמעותי
ות.
אתה יכול בבית ספר–
ונמצאת פה שירין מ משרד החינוך–
ללמד על הערכים
וללמד איך להתנהג, אבל באותו רגע שהמורה שלך מדבר אתך
על הנושאים האלה אתה בעצם חשוף
ל משהו
אחר לגמרי, זה מקבל לגיטימציה, כ י
הרשת, בצורה מובלעת, נותנת לזה לגיטימציה.
אין את התגובה
החברתית השלילית. עצם העובדה שאתה חשוף כל הזמן, יש בה בצורה מובלעת סוג של לגיטימציה
, סוג ש ל
"אם ל
ו
מותר אז זה
אפשרי ."לכן, יש התנגשות ערכית, התנגשות חינוכית, בין הערכים שאנחנו מלמ דים את
הילדים
, המסרים שאנחנו מעבירים
, לבין המסרים שמקבלים התלמידים.
הנקודה האחרונה זה לדוגמה חשיפת הפנים של
ה
פושעים
. חושפים את הפנים של ה קורבן ברשתות
החברתיות אבל לא את הפנים של
מבצע העבירה, מטשטשים .אתה מקבל
תמונה
שהקורבן הוא נגיש
, הוא
קיים,
אבל העבריין
הוא משהו אמורפי,, עלום שיש לו כוחות על. אני מדבר על ההשפעות העמוקות,
בתת
מודע, ע
ל אנשים ו
ע
ל החברה, שהאנשים האלה הם לא נגישים, אי אפשר לגעת בהם,
הם לא נגישים מבחינת
ענישה ו גם
לא מבחינת המ
יצו
ב החברתי שלהם כאנשים שליליים.
לכן נוצר פער גם ברשתות החברתיות
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
5
האלה,
אתה מזדהה עם הקורבן
ו
בה בעת אתה מפחד מ
עושה העוול, מהמקרבן, כי הוא נתפס
כשטן שמתנהל
בתוך החברה מבלי לזהות אותו. אין לו פנים אבל יש לו כוחות.
לכן,
ההשפעות הנפשיות
ו
החברתיות ה ן
השפעות מאוד מסיביות, מאוד עמוקות ,בחברה הערבית,
וזה מזין את התחושה של"אנחנו לב
ד."
האזרח שחשוף לתמונות האלה יושב בבית אבל מפחד כ י זה מגיע
אליו. ה
גיע אליו לנייד,
יגיע
אליו הביתה
. זו תחושת פחד אימתנית שמרסקת את הנפש,
עם ההשפעות
החברתיות שלה,
גם לאור
התעצמות ארגוני הפשיעה והתעצמות הפשיעה.
אני חושב שיש קשר
מאוד
אינהרנטי
ו
ברור שצריך לחשוב עליו ולעשות מעשה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה לך, עו"ד רידא ג'אבר.. דיאא חאג' יחיא, בבקשה
:דיאא חאג׳ יחיא
שלום לכולם ,זה באמת דיון מאוד חשוב,. אני דיאא חאג' יחיא
כתב עיתון"הארץ,"
אני מוביל את
סיקור הפשיעה בחברה הערבית וגם סטודנט שנה שלישית לקרימינולוגיה
, כך ש
אני משל
ב גם את המיד
ע
האקדמי וגם את השטח.
אני
גם עוקב ה רבה אחר
הרשתות החברתיות,
אני נמצא
ופעיל ב
כול,ן ב אינסטגרם
בו,טיקטוק ש
הוא המרחב ה
כי אלים
שנמצא בחברה הערבית ולצערנו תופס מרחב יותר גדול בתקופה
האחרונה, ו כשיש סכסוכים זה תופס יותר מרחב ומרחב יותר אלים .גם אנחנו מזהים שיש בתקופה האחרונה
ממדים יותר אלימים ו
יותר עוצמתיים, גם בתוכן עצמו וגם באיומים עצמם.
אני אציג
סקירה היסטורית .קצרה
זה התחיל ב
מי
וחד ב
תקופ
ת הקורונה,
אחרי כניסת
החפלות
הפרטיות
, הביתיות.
ארגוני פשע או
חברים ב כנופיות התחילו להביא זמרים פרטיים
ל
מסיבות, כ שהתוכן של
הח
פלות מ וה
סיבות האלה ה
וא
תוכן
אלים ו מאיים וגם בתוך השירים עצמם יש מסרים ואיומים כלפי אנשים
אחרים או כלפי כנופיות אחרות.
אבל
לתופעה הזו יש עוד ממדים, גם הסתה נגד אנשים,
נגד משפחות פשע ואפילו נגד משפחות
נורמטיביות,
וגם פרסום
תמונות
, איומים והעברת מסרים לארגונים אחרים.
חלק גדול מהמסרים האלה
מופץ בחשבון פיקטיבי, אבל חלק בחשבון פרטי
, עם שם, תמונה ו-
IP
מוכח.
אני לא כל כך מכיר את
ה
טכנולוגיה אבל אני רואה המון חשבונות ש
הם עם
שם
ו
תמונה,
ולמרות שהם
מעבירים
מסרים וממשיכים
,בכך אף אחד לא עוצר אותם
, חלקם מאוד אלימים.
במחקר על כנופיות
בברמינגהם
בבריטניה לפני10
שנים, כששאלו חברי כנופיות: ל מה הקמתם את
הכנופיה? הם אמרו: שאבנו
את כל
התוכניות ל הקמת כנופיה
מה
סרט
New Jack City
,
שזה סרט שמדבר על
כנופיות פשע מקומיות
. זה מאוד מתחבר ל ,דבריו של רידא שחלק גדול מהתוכן שמופץ בחברה הערבית שיש
וב ניואנסים של אלימות,
כוחניות
ו
גבריות, גורם לצעירים להזדהות עם ארגוני פשע, עם ראשי ארגו
ני
פשע
ולאמץ את תרבות.ם
אנחנו רואים כש ש
אתה מאמץ תרבות של ארגון פשע או ש
ל חבר
כנופיה מסוים אתה מאמץ את קוד
הלבוש שלו, את המושגים שהוא משתמש בהם, אפילו את הרכב,
אפילו את
שפת גוף שהוא משתמש בה.
אתה
תראה"העתק-הדבק" בתוך שכונה, עשרה אנשים שמחקים ראש
ארגון שנמצא אולי עשרות קילומטרים
.ממנה אז אתה רואה הזדהות וגם אימוץ תרבות שבסוף מ
ביאה להתנהגות אלימה,
או להעתקה של הקמת
כנופיה או התנהגות שדומה מאוד לכנופיות.
ראשי ארגון פשע –
חלק מהם,
לא כולם–
אוהבים את הפרסום,
כמו שחלק מאתנו אוהבים
להתפרסם וחלק מאתנו לא .
חלק מהם
תפסו את
זה כמרחב מאוד טוב לבטא את עצמם כמפורסמים ואפילו
כמשפיע.נים חלק מהם
, אם הם ילכו ברחוב בחברה הערבית, אנשים יצלמו אותם.
חלק גדול מהצעירים לא
יודעים
שהם
חברים ב ארגון פשע או אפילו
ראש ארגון פשע
. זה נותן להם גם לגיטימציה.
מה שהכי חשוב פה– ו
אני חוז
ר
קצת על ההזדהות
ואימוץ הת רבות–
זו הסוגיה של גיוס צעירים
לארגוני פשע או לכנופיות.
ההזדהות ואימוץ התרבות
מהווים קרקע
פורייה לאנשים האלה להיות חיילים
בתוך ארגוני פשיעה,
ויש כאלה שנמצאים בתוך ארגוני
ה
פשיעה והכנופיות ש
מטרתם
לגייס צעירים למשימות
או
חיילים זוטרים – לא חיילים שהם בה כרח חלק מהארגון עצמו–
ולגייס אותם לכל מיני
משימה. כ שאתה
מזדהה
ו מאמץ את התרבות ואתה מעתיק את ההתנהגות של ראש
ה
ארגון,
יותר קל שתהיה חלק מהארגון
הזה, גם בכל מחיר.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
6
אני א ציג שתי דוגמאות שגם
ציינתי בעבר ב
כתבות ב"ה
ארץ". ב-
29
ב
אפריל השנה
חשבון פיקטיבי
פרסם תמונה ש
יש בתוכה שש
דמויות
ש
שייכ
ות לארגון פשע בצפון בחברה הערבית .
יש מלחמה בין שני
ארגונים,
כל
ששת ה
אנשים היו י
ע ד של
ארגון מסוים
. אחת הדמויות
מתוך
השש הייתה של
בחור
צעיר, ש כבר
נרצח,
אבל כשפרסמו את התמונה הם שמו ""איקס
על שתי
.דמויות
אחרי3 ימים המשפחה
של שני הצעירים
שעליהם שמו "איקס" אמרו ש
הבנים של
הם
כנראה נחטפו כבר לפני3
ימים
ו לבסוף
מצאו את
הגופות שלהם
ליד כפר יאסיף. אחת הגופות הייתה מבו
תר
ת גם. זה התפרסם ב
טיקטוק והופץ ב וואטסאפ, אני פרסמתי את
התמונה גם בטוויטר ו
בכתבות "ה ב
ארץ."
זה היה מול כולם. כולם יד
עו.
מקרה
אחר
.קרה בלוד
חבר של
עבריין שמס
וכסך
עם איזו משפחה
ה
יה איתו בתוך רכב,
הם הצטלמו
,בלייב ה
עבריין
איים על
ה משפחה
ה
אחרת, הבחור שהיה ליד
ו לא אמר שום מילה,
אבל בגלל שהוא התפרסם
והם העתיקו את הסרטון והפי
צו אותו ב
טיקטוק על זה שהוא א
יים לע ה משפחה
ה אחרת
בלוד,
הוא נכנס
לתוך ה
סכסוך הזה. אחרי שהסרטון התפרסם ותמונתו התפרסמה עם ה
עבריין ,משפחתו
החלה לעבור מסכת
איומים קשה מאוד, זרקו עליהם רימונים, רו י
להם על
בית ה.
:אני ראיינתי את האב, שאלתי אותו למה לא
הלכת למשטרה?
הוא
אמר
:לי עדיף לי לפתור את זה בלי משטרה,
הוא שילם100,000
שקל
, הייתה
ועדת
סולחה מקומית, ו כך
קנה את הראש שלו.
:היו"ר איימן עודה
,תודה רבה לך, דיאא
דברים חשובים ומחייבים מאוד.
.חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-
:)תע"ל
תודה
רבה, כבוד היושב-ראש, אני מברכת על היוזמה לקי
ום הדיון הזה.
אני חושבת שהוא דיון חשוב
מאוד בהבנת ההתפתחויות שקורות בתקופה האחרונה בענ
יין הפשיעה ואיך אפשר להיאבק ב מלחמה
המשתוללת בתוך החברה שלנו .אני חושבת שגם ר
י דא וגם
דיאא דיברו על דברים מאוד מאוד חשובים. היית י
רוצה שנתייחס לעניין של הרשתות החברתיות משני הצדדים: גם כמקור להשפעה ושינוי קוד
י ם תרבותיים
בתוך ה
חברה, אם זה במסרים סמויים ואם זה בגלוי, כמו הדוגמאות שגם נתן די
אא, אבל גם מהצד השני,
כזירת.פשיעה עצמה
כלומר, הרשתות כזירה לקיום פשע בתוך הרשתות עצמ.ן לא רק להעביר את המסר,
אלא גם
להשתמש ברשתות החברתיות לסחיטה, לאיומים, לגיוס ולהתארגנות.
הרי דרך הרשתות ארגוני הפשיעה גם
מגייסים באופן פעיל. לצערנו הרב, גם מדיונים שהתקיימו בוועדות אחרות,
אנחנו יודעים שהיום ארגוני
הפשיעה משוכללים עד הסוף, גם יש להם אמצעים טכנולוגיים ומודעות להשתמש ב
הם בו
רשתות החברתיות.
במחקר שנעשה ע"י ארגון בלדנא על
צעירים שאיכשהו
התערבבו ע
ם ארגוני הפשיעה –
לא בהכרח
פו
שעים
גדולים אלא כל מיני ,דברים
או שביצעו או שיש להם קרוב משפחה – הסבירו לי החוקרים ש מתברר
שאחת הסיבות העי
קריות ל הצטרפות של צעירים היא
לאו דווקא, כמו ש אולי
היינו חושבים, הכסף,
אלא
הכסף הוא אמצעי לקניית או הקניית כבוד, שהוא יהיה אדם שפוחדים ממנו,
שעושים לו חשבון בתוך
החברה. בגלל זה קל מאוד להביא אנשים מהשוליים ופתאום להפוך אותם לאיז
ושהי דמות. אם ז
ו המטרה,
הרי
ש
הרשתות החברתיות יכולות באמת להעצים את היכולת להשפיע, ל
בלוט ולהיות מאוד ברור,
אבל גם
מ
צד השני, מי שמבין יכול לזהות מיד אות
ות מצוקה, נכונות להיקלט במהירות ולהיסח
ב
לתוך ארגוני
הפשיעה.
אני חושבת שגם חלק גדול מ
מה שקורה ברשתות החברתיות,
שאולי חלק ממנו פעם היה–
וטיפלתי
בזה כשהייתי יושבת-
ראש ועדה–
זה
כל מיני תופעות של הפלת נשים לתוך סחיטה ולתוך איומים,
לגרור
אות
ן לכל מיני פעילויות.
אני אומרת לכם
ש
היום זה הרבה יותר עמוק,
משתמשים בזה ככלי כדי לגרור נשים
לתוך מעגל הפשיעה ואפילו כדי לסרסר בנשים. הם משתמשים ברשתות הח
ברתיות,
אחר כך משתמשים
בחומר כדי ל
איים על נשים וכדי לגרור אות
ן לכל מיני מעגלים ו
להשתמש בה
ן
בענייני
פשיעה.
אני חושבת
שכדאי מאוד לשמוע
גם
מנציגי המשטרה מה המאמצים שנעשים,
האם הנושא הזה ,נחקר עד כמה יחידת
הסייבר במשטרה והמודיעין על הנושא הזה, אה
ם גילו איזש
הן
מגמות ויכלו באמת לעלות על דברים
מ הנושא
הזה.
הדבר השני ה וא
כמה באמת אפשר להתעמת עם נושא סף הרגישות
. רידא, זה נושא מאוד מזעזע.
פעם היינו רואים סרטון של מישהו פצוע היינו כולנו מזדעזעים. זה
הפך היום אצל צעירים
ל מראה שרואים
כל חצי שעה,
מפיצים ישר
תמונות
של
רצח,
ניסיון רצח ,או התפוצצות של רכב וזה
נהיה כאילו רואים סרט,
ישר עוברים הלאה לעוד משהו ולעוד משהו
, וזה מקהה את החושים.
גורמי
ה
חינוך יעזרו לנו בנושא הזה
ומה
אפשר לעשות בו, אך
לצערי הרב, רוב המושפעים הם כבר מחוץ למעגל מערכות החינוך,
צריך לחשוב על
מערכות אחר
ות שיכולות כן ל.אזן
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
7
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה,. אנס אבו דעבס בבקשה.
:אנס אבו דעבס
שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. אני אמנם מופיע כאן בתור
אסטרטג ו יועץ בנושא של הדיגיטל
אבל אני אשתף אתכם בזה שבעוד שבועיים אחותי הצעירה תציין שנתיים מאז הפכה לאלמנה,
וזה בדיוק
בעקבות הנושא של השתוללות הנשק והירי שנמצא כאן.
כשאנחנו מדברים על כל הסוגיות האלה אנחנו
גם
מדברים על אנשים
ו משפחות נורמטיביות שבחיים לא תיארו לעצמם שהם יהיו חלק ממעגלי אלימות
ופשיעה, הם נמצאים יום אחרי י
ום בתוך הנושא הזה.
ציינתם כאן כמה דוגמאות מתוך שלל דוגמאות,
גם כבוד חברי הכנסת וגם
דיאא ורידא.
כדי להגיע
מוכן לפגישה שלנו היום ניסיתי להנדס את הפיד שלי
ב
רשת החברתית – ב,טיקטוק
'באינסטגרם וכו –
כדי
לראות את מגוון הקטגוריות שיש ברשתות למה הצעירים שלנו נחשפים,
למה האח הצעיר שלי בגיל19
נחשף
בתוך הרשת. אני יכול להגיד שבמהלך הימים האחרונים כל מי שנמצא לידי היה צריך לשאול אותי:
מה זה
הקולות האלה שאתה רואה?
כי
רק ה
קולות עצמ
ם – מבלי לראות את הפרצופים ש
נמצאים שם –
כל כך
מפחיד
ים, שאתה צריך להסביר למי שנמצא לידך איזה סרטון לעזאזל אתה רואה שם, ב
רשת
, והמראות
הם
כל כך קשים.
גם ב
א יגוד האינטרנט עשינו סוג של סקירה ראשונית של מעל
עשר קטגוריות שנמצאות ברשת,
אני
אציג רק את
ה
בולט
ות
ביותר
מתו
כן ו
הן בדיוק
מספרות את
כל הסיפור.
נתחיל עם הקטגוריה הראשונה של
סרטוני
ם עם איומים מפורשים ממש, הכי ישיר שאפשר,
זה גם כולל טוקבקים ואפילו לשים"
( "טאג
תיוג)
של האיש הבא שהולך להיות על הכוונת .
הדבר הזה ממשיך לקטגוריה שנייה– ודיברת על זה, היושב-
ראש, בתחילת הישיבה–
שהיא יוצרת
שירי הלל וממש ה
א
דרה של אנשים מסוימים, שכולם יודעים מי האנשים האלה ומה הם עושים.
אנחנו
מדברים על
סגנון שבו כמעט לכל ארגון פשע כזה או אחר יש את הזמר שלו,
את
מ שרד יחסי
ה ציבור שדואג
להאדיר את האנשים, דואג להביא את התמונות, את המראות,
לשים אפילו
בסלואו-מושן את ההלי כה של
אותו.עבריין
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-
:)תע"ל
.גיבור על
:אנס אבו דעבס
ממש גיבורים ש
ה ם
רול מודל,ס
שכל צעיר שמחפש את עצמו–
במיוחד כשאנחנו יודעים שצעירים
חסרי מעש מחפשים משמעות בחיים–
פוגש את
הנקודות האלה.
אני חושב שמרבית מי שנחשף
ל שירים
האלה יודע שהם גם עברו טרנספורמציה לעברית
ו הם משתמשים בהם
גם בכלל בעולם הערבי.
אני אביא שני
ציטוטים של משפט אחד, אחד מ
השירים אומר: "
זה הזמן
אש ל,
זה הזמן
לאש, זה הזמן לקולות הירי."
ציטוט שני: "מי שמתקרב אלינו, הכדור הבא יהיה בראשו."
קטגוריה שלישית מדברת על,הלייבים הסרטונים שיש ב
הם ב
דרך כלל דו קרב בין שני ניצים .
הלייבים האלה בדרך כלל כל כך נוקשים, כל כך יש
רים י, כל כך מדברים בבוטות,. בלייבים האלה
ש מי
מכיר,
בעיקר,בטיקטוק
אפשר גם ממש לתת ,טיפ
מתנות, למי שמעלה את
הרף של האלימות
או
מדבר בגסות יותר
ומציג את הדברים בצורה גדולה יותר.
כמובן שהדבר הזה זה ייצר לנו סוג של אינפלואנסרים לכל העולם
הזה, ממש משפיע
נים שעולים ומדברים על הסוגיות האלה בצורה ממש מעורר ת
זעזוע.
המקביל לזה זה גם מה שהצגת,
כבוד
יושב-הראש איימן עודה, ו זה הסרטונים של רכבי יוקרה וחיי
ראווה ,
טיולים
ב
כל העולם ,חיים ש
ה
ם מאוד מאוד מושכי עיניים לכל צעיר, ךכ
שאפשר גם דרך הנושא הזה
למשוך צעירים, אם זה לכיוון הלוואות כאלה ואחרות.
הקטגוריה האחרונה שאני אמנה
היא דווקא הנושא של החצר האחורית מבחינת אנשי התקשורת.
חלק מכתבי התקשורת משתמשים ברשתות החברתיות–
אני רק אציין בסוגריים שבעיקר לא מדובר באנשי
תקשורת ערבים– שלוקחים את הסרטונים ועושים אותם בתור סרטוני אקשן,
ממש מדברים עליהם כאילו
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
8
ו שז ההצגה הכי טובה בעיר:
תבואו לראות את הסרטון שאני אציג היום בשעה ,""איקס
רואי ם בו את הצעיר
ממש ללא פחד נכנס ועושה.""איקס", "וואי", "זד
לסיום אומר שני דברים.
אנחנו בעידן של בינה מלאכותית ואם זה מה שקורה עכשיו בלי בינה
מלאכותית,
מבלי
להיכנס לסוגיות של המצאה של די
פ-פייק וסוגיות כאלה,
אז תארו לעצמכם מה יקרה כאן
לצעירים שלנו בעוד מספר
שנים
כש
יהיה לנו כאן יותר שימוש ב-
AI
בכל הנושא של יציר
ת תוכן .
הנושא של
אוריינות דיגיטלית ה
וא סופר חשוב כאן.
צעיר שנכנס למקום הזה מבלי שהוא יודע איך לצאת ממנו–
כמו
שקרה לי בשבוע האחרון ו התהנדס
ל י פיד שפשוט כל שנייה מקפיץ לי עוד ועוד שירי הלל על אנשים כאלה
ואחרים– זה משהו שיכול פשוט להגדיל הרבה יותר את המעגלים של האלימות.
ל
רשתות החברתיות, גם ש נמצאות יחד איתנו בדיון הזה, יש אחריות על הפלטפורמה ש
הן מפתחות.
הרשתות יודע
ו ת טוב מאוד למשוך אותנו
דרך האלג וריתם
עוד דקה ועוד דקה ועוד שעה,
ואנחנו יודעים על
ממוצעים של שימוש ברשתות החברתיות ברמה יומיומית של מספר שעות. יש ל רשתות עצמן אחריות על מה
שעולה בתוך הרשת,
גם אם זה
לא בשפה שאות
ם צוותים מכירים בצורה טובה.
למשטרה יש כאן אחריות
מאוד גדולה. היא יודעת טוב מאוד
לעשות את העבודה כשמדובר בהסתה לטרור או הסתה לאלימות מסוג
אחר.
כאן מדובר על חיי אדם
ו על חיי משפחות
ש
מאוימות בצורה הכי ישירה שאפשר, בבוטות
,ברורה
מבלי
לשים את זה בצורה לא ישירה –
הדבר הזה פשוט
נמצא כאן ברשת.
אגב, במהלך החודשים האחרונים, כשהכנו את עצמנו ב
א
יגוד האינטרנט לעניין,
חזרתי
ל כמה
סרטונים, יצ פיתי שהם מזמן כבר
הורדו,
.אבל הם עדיין היו שם
אני
א סיים
בנקודה אחרונה והיא לש משרד
החינוך יש אחריות מאוד גדולה על האוריינות של הילדים שלנו
בנושא הזה. תודה רבה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה, אני מאוד מאוד גאה בהצגה שלך, הרבה הערכה. חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי., בבקשה
אחמד טיבי (חד"ש-
:)תע"ל
תודה רבה
, כבוד יושב-הראש, אני מ
ברך על עצם קיום הדיון החשוב הזה ועל כל האורחים
המשתתפים .
נושא הפשיעה בחברה הערבית הוא
ה נושא המדאיג ביותר
את ה חברה הערבית כיום והרשת
החברתית היא פלטפורמה ,לצערי הרב,
לקדם .פשיעה מה זאת אומרת ?""לקדם פשיעה הדוברים דיברו על
זה
, דיאא התייחס לזה בצורה ברורה וציורית –
,דיאא, מי שלא יודע הפך להיות המקור המוסמך לתיאור
ו
עבודה מחקרית על הפשיעה בחברה ה
ערבית –
,וגם רידא דיבר על כך ראיתי אותך
בטלוויזיה.
,'א
יש פער של אוריינות דיגיטלית בין יהודים לערבים .הערבים משתמשים ברשת
כמקור חדשות
יותר מיהודים כי יש הדרה בתקשורת המיינסטרימית,
אז הם באים אל הרשת הדיגיטלית וברשת הדיגיטלית
יש את מה ש
אנס תיאר, את מה שאתם תיארתם .אני רואה לפעמים סרטונים ב
טיקטוק של
אנשים
שמאיימים באופן ספציפי על
""איקס" ו"וואי או שמים רשימה של שמות
ופתאום לאחר מכן אתה רואה או
שומע שהם ביצעו א
ת האיום ו
רצחו או ש
א
נשים נרצחו.
איך מעודדים צעירים?
למשל תמונות
בתוך רכב ולידו בוכטות של שקלים, ערימות של שקלים.
אדם
צעיר בן
17
,
18
,
19
, שנמצא בחוסר כל ורואה שהשכן שלו או מישהו שהוא מכיר פתאום קפץ
למקום הזה
שהוא יכול להציג ערימות של כסף, מתחיל לחשוב שזה כיוון, לצערי הרב,
למרות שזה לא כיוון נכון וזה לא
המסלול הנכון של החיים.
הנקודה השנייה, סוג מסוים של שירים. למי ששם ל,ב בשנים האחרונות יש זמרים שמאדירים
פשיעה ופושעים וה
סמנטיקה והמילים מעודדים את הפשיעה והפושעים. ה
טיקטוק
הוא כר פורה
ל סוג כזה
שלfan
,
אם אפשר לקרוא לזה,כך לאומנות ושירה.
הציבור רואה את האיומים האלה ול
עתים נדמה שהציבור י
ו דע יותר מאשר
המשטרה.
המשטרה לא
מנטרת את הרשת, למשל לא יודעת שיש כאן מקרה של איום,
האיומים האלה קיימים ברשת והם לא
מסוכ
ים ל. כלומר, מעשה הרצח לא נמנע, לא מסו
לכ .לכן חשיבות הדיון הזה,
הפניית הזרקור לצורך לכוון
את הרשת דווקא למסלולים חיוביים קונסטרוקטיביים ולא
ל
מסלולים שלי
ליים וקטלניים כאלה.
תודה
רבה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה.. לירון ריפמן, נציגת טיקטוק, בבקשה
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
9
:לירון ריפמן
.תודה קודם כל אני רוצה להתנצל שאני לא יכולה להיות פיזית בדיון היום ואני רוצה מאוד להודות
על ההזמנה
ל
דיון המאוד מאוד מאוד חשוב הזה .אני רוצה
להבהיר ולספר לכם על המדיניות של
טיקטוק,
על האכיפה,
ולהגיד גם שאנחנו
עוקבים
מאוד
מ
קרוב גם על מסקנות הדיון, על הדברים ש
עו
לים
בדיון
ונ כניס
את זה גם לעבודה הפנימית שלנו אחר כך. אנחנו בקשר צמוד עם הרבה גופים וארגונים שדיב רו בו והנושא
הזה הוא ממש על סדר-היום שלנו.
אני רוצה להתחיל לספר לכם שהרשת של
טיקטוק, למי שלא מכיר – טיקטוק עולה פה הרבה בדיון
– למרות שהיא מוצגת הרבה פעמים כרשת חברתית אנחנו בעצם פלטפורמה ש היא שיתוף של סרטוני וידאו
קצרים במ
ובייל
ואנחנו מאוד שמחים שבכמה שנים קצרות באמת
טיקטוק הפכה ליעד גם ליצירתיות,
לתרבות, ל,בידור ל
יותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם, אבל אנחנו מבינים גם ש
ע
ם גודל מגיע
ה
גם אחריות
ואין ספק ש
הבטחת ה בטיחות של הקהילה שלנו היא קריטית ליצירת חוויית משתמש טובה בפלטפורמה וזה
בראש סדר העדיפויות של
טיקטוק.
אנחנו שומרים על הבטיחות של הקהילה באמצעות
ארבעה מרכיבים והם: הנחיות הקהילה שלנו,
אכיפה, שיתופי פעולה עם מומחים בארגוני חב רה
אזרחית, יוזמות חינוכיות.
אני רוצה להתחיל
ע ם
הנחיות
הקהילה ולהגיד באופן מאוד מאוד מפורש
, הנחיות
הקהילה זה הכללים שמגדירים מה מותר ומה אסור
בפלטפורמה ובהתאם להנחיות הקהילה של
טיקטוק אין, אסור בכל צורה שהיא, ש יהיה כל תוכן של איום
באלימות, עידוד אלימות,
הסתה
ו
שום עידוד של פעילות פלילית. זה כולל גם פגיעה באנשים,, בעלי חיים
רכוש, נשק, כל הדברים האלו אסורים בפלטפורמה, כל פעילות שקשורה לפשע
.אסור בטיקטוק
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
איך זה
נאכף?
:לירון ריפמן
אני אענה על השאלות בסוף ,על האכיפה. אפשר למצוא את הכללים האלה גם באנגלית, גם בעברית,
גם בערבית, באינטרנט וזה כתוב שמאוד-מאוד בבירור.
עכשיו לגבי
ה
אכיפה,
יש
נל ו מנגנוני אכיפה שהם
חזקים
, הם כוללים גם בינה מלאכותית
, סוקרי
תוכן אנושיים ומעל40,000
אנשי בטיחות
סביב
עולם
שמתעסקים בזה.
דיברתם על שפה, כן בשפה, לא בשפה – סינון התכנים נעשה גם בשפה הערבית, גם בשפה העברית,
אנגלית, רוסית, כל השפות המדוברות בארץ,
וזה24/7
סביב השעון. חוץ מזה,
יש לנו גם הצוותים שכן
מנתחים, עושים ניתוח סיכונים,
גם על השוק הישראלי וגם עובדים ספציפית על הנושא הזה של הסיכונים
שעולים מהאלימות בחברה הערבית בטיקטוק בישראל. כלומר, אנחנו מנטרים גם את האזור הזה.
לגבי ארגוני פשיעה שאנחנו רואים בפלטפורמה, זה עלה הרבה במהלך הדיון
, אז
בעקבות דיווחים
שהגיעו אלינו,
גם
מ איגוד
האינטרנט וארגונים נוספים שנמצאים בדיון,
ולאחרונה סימנו
תשע
קבוצות פשע
הפועלות
ב אזור בישראל ואנחנו עובדים כדי למגר לגמרי את הנוכחות של השחקנים הפוגעניים האלה
בפלטפורמה. אנחנו גם נקטנו אמצעים פרואקטיביים להסרת כל ה
תוכן המפר םה של.
אנחנו גם משתפים
פעולה עם כל
גורמי אכיפת החוק בישראל, אנחנו מנטרים בעזרת הרבה דיווחים שמגיעים מכל גופי הביטחון.
אני רוצה להתמקד דווקא בנושא הזה של שיתו
פי פעולה – שאלתם על האכיפה
ובעצם על הפער בין
המדיניות לבין מה שאתם רואים בפועל.
אני חושבת שפה
ט
מונה ההזדמנות הכי גדולה להגברת הבטיחות
ו היא
שיתוף הפעולה, גם עם איגוד האינטרנט,
עם מומחים נוספים וארגוני חברה אזרחית שעוסקים בדבר
הזה. כדי להסביר למה שיתוף הפעולה הזה כל כך חשוב.
אני רוצה לחזור רגע אחורה ולהגיד איך הדבר הזה נ
כא.ף כל תוכן ש
עולה לטיקטוק עובר דרך מסנ
נת
טכנולוגי,ת במקרה שצריך גם דרך סו
ק רי תוכן
נוש א
ים י.
במידה והוא לא עובד בהנחיות הקהילה שלנו הוא
פשוט לא עולה. אבל צריך להגיד, למסננת הזאת, כמו לכל מסננת, יש חורים.
אנחנו עושים את
ה כל כדי שהם
יהיו הקטנים ביותר אבל לפעמים אין יכולת למסננת האוטומטית הזאת לזהות את התוכן
ה בעייתי והתוכן
צר יך לבוא בעצם
מ
דיווח.
דוגמה לזה אני רוצה לתת עם סרטונים ש
ל תופעה שהייתה לפני כשנה-
שנה וחצי שבעצם צילמו
נערות ב
דואיות
מחכות בתחנת
ה
אוטובוס, נמצאות בבית ספר, או כל דבר אחר,
בסצנות לגמרי רגילות של
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
10
החיים, צילמו אות
ן ללא הסכמת
ן וגם הוסי
פו כל מיני כתובים שאפילו סיכנו את החיים שלהם.
לאלגוריתם
של
טיקטוק אין שום דבר חשוד בסרטון של נערה שעומדת ומחכה באוטובוס לבית הספר.
הדרך שבה
טיקטוק למדה שהדבר הזה בעצם מסכן את החיים שלהם והתופעה הזאת קורית וזה בעייתי,
זה דרך
דיווחים שקיבלנו מהחברה האזרחית דר ו ה ך
דיווח הזה בעצם הסרנו את כל התוכן של הדבר הזה.
חשוב להגיד, הסיפור הזה של הדיווח הוא מאוד מאוד מאוד קריטי. כל אחד יכול לדווח,
זה לא רק
צריך לעבור דרך ארגונים
מו
סדרים. כל אחד יכול ל
דווח על
סרטון
בטיקטוק ו הדיווח הוא
אנונימי,
עושים
את זה בקלות בעזרת לחיצה א
רוכה על הסרטון ופשוט מדווחים על הסרטון.
דרך הדיווחים האלה אנחנו
ב
טיקטוק לומדים,
גם צוותי
הבטיחות וגם האלגוריתם, שהשיר הזה, שאולי הוא נראה עוד שיר תמים,
הוא
בעצם שיר שמעודד
פשע, הוא מגיע מגורם מעודד פשע. ולכן,
על אף הנראות התמימה ואפילו אם הטקסט-
- -
:היו"ר איימן עודה
יש עובדים ערבים אצלכם שמזהים את השפה, את התרבות, את הניואנסים?
:לירון ריפמן
כן,
אבל
ככל שיהיה קשר הדוק יו
תר
גם
עם
גורמי אכיפת החוק וגם
ע
ם החברה האזרחית
וריבוי
דיווחים כך
האכיפה
גם.תהיה חזקה יותר
:היו"ר איימן עודה
?מה מספרם
כמה עובדים ערבים, שיודעים ערבית טוב,
את התרבות
ו
את הניואנסים,
יש בטיקטוק
?ישראל
:לירון ריפמן
אנחנו לא משתפים בנתון של כמה עובדים יש פר שפה
אבל אני אגיד לך
שעל השוק בישראל
יש גם
ניתוח סיכונים, יש דוברי ערבית שמסתכלים,
כמובן גם סוקרי תוכן שמבינים את השפה- - -
:היו"ר איימן עודה
זה
לפחות אותו אחוז של האוכלוסייה
, כלומר סביב ה-
20%
?
:לירון ריפמן
אני לא יכול
ה לתת נתון מספרי של כמה עובדים יש לנו.
:היו"ר איימן עודה
זה אחוז,
לא.מעבר
:לירון ריפמן
.אני לא יכולה
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-
:)תע"ל
אני מכירה את
עניין ה
צעירות הבדואיות
שצילמו
אותם
ובעצם ארגון"אעל
םא" הוא זה ש
פ נה
אליכם
ב
נושא הזה, הייתי אז בסיפור הזה. עצם העובדה שכל מה שדיברנו עליו ע
ד ע
כשיו, גם ב,טיקטוק
הדוגמאות
והמציאות הקיימת,
מעידים על כך
שה
חורים של ה
מסננת שלכם ה
ם
יותר כמו
ב גבינה
שוויצרית
, חורים
מאוד גדולים, כי אם כל הסרטונים האלה ב
טיקטוק זה סימן שאין לכם דרך ניטור אמיתית בנושא.
השאלה
אם אתם מתכננים לייצר דרך ניטור אמיתית.
השאלה השנייה ה יא
אם זה נכון שמי שעושה את הניטור האישי, כלומר אנשים,
הם בעצם אנשים
ש
אינם מהארץ אל
א ערבים ממדינ
ות ערב, בש
חלק גדול מהד ,יאלקט
מהשפה, המ
ניואנסים והניבים,
הם לא
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
11
שולטים וזה חל ק מהבעיה ובעצם אין לכם
אנשים פה, בארץ,
ערבים שעושים .את זה
אני רוצה לחדד,
אני
מדברת על ערבים, לא על דוברי ערבית., יש הבדל
:לירון ריפמן
אני אענה ואני מראש מתנצלת,
אני צריכה לרדת אחרי שאני עונה
את התשובה. אני אגיד כ,ך
קודם
כל אנחנו כל הזמן עובדים על
לימוד ושיפור. אנחנו ניקח גם את המסקנות מ
תוך
מה שעלה בוועדה בדיון
המאוד מאוד חשוב הזה. אנחנו כל הזמן מ
שתפרים ואנחנו יודעים שיש עוד עבודה רבה לעשות בתחום הזה,
ושוב
אני קוראת לכמה שיותר חיזוק
ו
שיתוף פעולה. למדנו ב
טיקטוק הרבה גם באזורים אחרים,
שלא
קשורים לפשיעה, למדנו הרבה מגופי הביטחון על הסתה לטרור
, על דברים מהסוג הזה.
יש עוד עבודה לעשות
ואנחנו פה כדי ללמוד ולהשתפר כל הזמן, ולהגדיל את היעילות של המסננת, אנחנו מאוד מ עוניינים.בזה
לגבי השאלה השנייה, צוותי הבטיחות לא יושבים פה בישראל,
יש צוות אבל
של ישראלים,
כולל
דוברי ערבית, שיושבים באירלנד, הם שם סוקרים את זה,
כל דוברי ערבית
מבינים מחוץ
לישראל אבל הם
מבינים את הדיאלקט ואנחנו דואגים לעבוד גם על.הניואנסים
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-
:)תע"ל
דוברי ערבית או ערבים?
:לירון ריפמן
יודע
י
ערבית
ו
ערבים. יש לנו אנשים שמבינים גם בתרבות המקומית, אנחנו דואגים לזה.
אני רוצה להגיד דבר אחרון.
אנחנו עובדים יחד בשיתוף פעולה עם ארגון"מצמיחים" ו אנחנו הולכים
לעבוד במאות בתי ספר, גם בחברה הערבית, כדי להטמיע את אמצעי הבטיחות ב
טיקטוק
כדי שהציבור יכיר
את זה, גם ציבור המחנכים,
גם ציבור בני הנוער
י
כירו את אפשרות הדיווח. אנחנו מבינים שיש פער במידע,
גם בכלל בהיכרות של ל
דווח וזה שה
דיווח הוא אנוני .מי בטיקטוק אנחנו נמשיך לעבוד בצמוד עם הגופים
האזרחי
י
ם והמדינתיים ואנחנו נמשיך לחזק את המסננת הזאת.
אנחנו מבינים שהנושא הזה בוער והוא חשוב
ביותר. אני רוצה להודות גם על ההזדמנות להשתתף בדיון וגם על קיום הדיון החשוב הזה.
:היו"ר איימן עודה
,לירון אני רוצה גם להודות לך,
אני גם
א בקש ממך
שנשב לי
שיבת מעקב אחר
המסקנות
ו ההמלצות
של הוועדה הזו,
אני רוצה לשבת
איתך בשביל להמשיך לעקוב.
:לירון ריפמן
.מעולה תודה רבה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה. אמיר בשאראת, מנכ"ל
ועד ראשי
ה רשויות
ה
ערביות, בבקשה.
:אמיר בשאראת
אם מישהו מהחלל עכשיו יורד ומסתכל על הדיון,
חושב שיש פה חברה מאוד רעה בנורמות
החברתיות ,שבה
הרבה ארגוני פשיעה, ומצד שני, ל
מדינה פחות התייחסנו
. אז
יש פה שלושה
מרכיבים:
הנורמות החברתיות – בהחלט יש מה לשפר, יש מה לעבוד עליה
ן בתוך החברה הערבית,
גם על,הרול מודלס
שהפך להיות הפושע ופחות המשכיל, פחות האיש הטוב, אלא האיש עם הכבוד, עם הכסף,
עם
התה ודה
שמרחפת מסביבו.
הדבר השני זה הפלטפורמות שמאפשרות,
וראינו פה באמת התחמקות מאוד יפה של
ט
יקטו.ק
להגיד
שיש לנו מסננת אבל יש ב ה
חורים זה להגיד שאין לנו שום סינון ואנחנו כן מאפשרים,
אבל היא הזכירה
משהו מאוד חשוב
ש נאמר
כב
דרך אגב אבל כדאי להשקיע בו, וזה מביא אותי גם לאכיפה.
המשטרה, מה-7 באוקטובר,
מצליחה לגלות
כל פיפס בפייסבוק, בטוויטר, ב
טיקטוק, באינסטגרם,
של הזדהות עם תושבי עזה , והיא
מצליחה להביא אותנו מכל מקום, בתוך הבית,
עם גדודים שבאים לתוך
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
12
הישובים שלנו כי שמנו דגל של פלסטין או אמרנו משהו בעד הזדהות עם הפלסטינים.
אבל אנשים שבאופן
ה מוצ
ר וגלוי בתוך הפייסבוק ו
ט
וויטר שמים
תמונות של אנשים ואומרים"אנחנו נ
ר
צח אותו"
ואחרי יומיים
הוא נרצח, עדיין חופשיים.
אנחנו ישבנו,
אדוני
יושב-
,הראש
כמה פעמים גם עם
אגף
,סי"ף שאני לא רואה נוכחות שלו פה,
הם
מצליחים לנטר מדי שבוע כל איום שיש מבחינתם על ביטחון המדינה בכל מה שקשור בהזדהות עם עזה,
אבל
האיום על ראשי רשויות ועל הדמוקרטיה בתוך החברה הערבית הם לא מ,צליחים אין להם כוח אדם.
איומים
מפורשים על אנשים ועל משפחות –
לא מצליחים
, אין כוח אדם.
כל דבר שקשור
ב חיי אדם של החברה
הערבית לא מעניין אותם, אבל כל דבר שקשור לביטחון המדינה מבחינתם, עב
יניהם, כן מעניין.
זה הופך
להיות משהו שי
ש עליו ניטור שבועי.
תסתכל על הדוחות שלהם – לדעתי את
ם יכול
ים לבקש א ותם– כל אמירה של מנהיג,
כל אמירה של
מישהו,
כל פוסט של מישהו
במזכירות הפוליטית של חד"ש ,בל"ד או ש
ל רע
"מ שמעז להגיד משהו על עזה,
מנטרים אותו כמו שצריך, אבל מי שמאיים לרצוח באופן מפורש: אין לנו כוח אדם.
אז השאלה היא לא כוח אדם, השאלה היא מדיניות, השאלה היא סדרי העדיפויות.
אם יעניין אתכם
הביטחון האישי של החברה הערבית ת
פעלו, אם לא,
אז כנראה שאנחנו נמשיך לספור נרצחים ונמשיך לדבר
על הנורמות של עצמנו,
שבהכרח יש מקום לשפר אבל הפתרון הוא לא רק בחיזוק הנורמות כי זה מזין את
עצמו.
כשהעבריין יודע שמותר לו לעשות הכול ואין אכיפה הוא
ימשיך לעשות את זה. כ שאנחנו נדע שנוכל
לפרסם פוסט
ים ו
תמונות, נוכל להתהדר באותם עבריינים ואין עם זה שום אכיפה או שום מודעות –
זה דבר
שמ
זין את עצמו כל הזמן
. אז זה מתחיל באכיפה, זה ייגמר באכיפה, זה קיים בכל החברות, בכל הקהילות,
הז נורמות שמתפתח
ות ויכולות להיסגר גם אל תוך עצמ,ן תלוי עד כמה תהיה אכיפה מהצד השני.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה
, מילים חשובות מאוד.
חברת הכנסת מטי
צרפת.י הרכבי, בבקשה
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
תודה רבה, אדוני יושב-ה
ראש, ותודה על הדיון החשוב.
אני רוצה
להתחבר לדברים שלך.
אולי אני
יכולה ל
בקש ממשטרת ישראל דוח ע יצו ב ים על ניטור
של תכנים של תמיכה בטרור מחד ותמיכה או ע ידוד
פשיעה בחברה ה
ערבית מאידך בכדי
שנוכל לראות
ו
ללמוד קצת על סדרי העדיפויות.
אני מסכימה גם עם דברים שנאמרו כאן שיש איזשהו טשטוש בעיקר בקרב צעירים שניזונים
מהרשתות בין טוב לרע, מה זה טוב, מה ז.ה רע זה בכל עולמות התוכן
. זה גם סביב נהיגה,
זה גם סביב
פשיעה, זה גם סביב אלכוהול ו
סביב הרבה מאוד דברים. יש טשטוש כי אנחנו ניזונים מאוד מה
מדיה
וזה
משפיע על הצעירים.
אני חושבת שבשונ
ה מהחברה ה,ערבית
בחברה
היהודית יש אזורים שהם יחסית מוגנים.
בחברה
הערבית זה נמצא כמעט בכל ישוב. זאת אומרת, זה לא שאתה יכול להגיד:
,אוקיי
אני עובר דירה,
אני הולך
עכשיו לגור בעיר אחרת ושם אני ארגיש בטוח.
חוסר
ה
ביטחון של האוכלוסייה הערבית הוא עד כדי כך,
וזה
לצד חוסר אמון במשטר, חוסר אמון בממשלה.
השילוב הזה הוא שילוב שגורם לשגשוג של הפשיעה בחברה
הערבית. אם מישהו גר ב
עיר יהודית שיש ב ה
אחוז פשיעה גבוה ולא מתאים לו, אז הוא לוקח את הילדים ,
,קונה משהו מתפשר נגיד על גודל דירה,
אבל מוצא אזור שהוא
קצת יותר מוגן,
בחברה הערבית זה הרבה
יותר קשה. מה גם שציינתם גם שיש כאן הרבה מאוד אלמנטים של תרבות.
אני באה מדיון בוועדה למעמד האישה שדן
ב
חוק אכיפת איסור צריכת זנות
. אני לא א
גיד שהופתעתי
אבל
בשנה ורבע שהייתה ממשלת השינוי היו פי שלושה
דוחות לצרכנים, ל
זנאים, מאשר עכשיו, בשנה וחצי.
מה שמלמד שאפשר אחרת. ב
ממשלת השינוי הייתה ירידה,
נכנסו בנושא של הפשיעה בחברה הערבית במלוא
הכוח וגם שם הייתה הירידה,
ומאז זה הוכפל.או שולש זה מלמד שכשיש בצמרת הנהגה ש זה חשוב לה אז
אפשר לעשות שינויים.
זה לא ביום או
יומיים אבל כשיש תוכנית ארוכת טווח אפשר להילחם עם כשלים,
ולצער י
זה לא קורה בממשלה הזאת.
אנחנו כחברה לא יכולים להתעלם. לא יכולים להתעלם כחברה
. ו
פשיעה באשר היא פשיעה,
כשהיא
לא מ
מוגרת היא מחלחלת. כש
הפשיעה בחברה הערבית מתגבר
ת זה
בסוף מחלחל לכל האוכלוסיות במדינה
ואי אפשר להתעלם מזה.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
13
אני קצת מרגיש
ה לא נוח בתור נבחר
ת
ציבור שאחרי76
שנים שמדינת ישראל קמה יש אוכלוסייה
כל כך גדולה במדינה שלא בטוחה ושהיא לא באמון מול השלטון.
זה מה שאנחנו צריכים לשנות בהרבה מאוד
עולמות תוכן, ויפה שעה אחת קודם .
אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה תחזיר את הטיפול בפשיעה בחברה
הערבית לראש סדר העדיפוי
ות כי זה חשוב לכל האזרחים במדינת ישראל,
וזה לא משנה אם זה יהודי או
נוצרי או דרוזי
,או מוסלמי כולנו שווים בפני החוק.
:היו"ר איימן עודה
מה שאמרת הוא נכון כי המדינה בכל מקום בעולם היא
סוכן
השינוי העיקרי וזה לא אמור להיות
תלוי בממשלות אלא צריך להיות ב
ילד-אין חלק מהממסד עצמו,. דימא אסעד ניקולא בבקשה.
:דימא אסעד ניקולא
שלום, אני דימא אסעד ניקולא מ
איגוד האינטרנט הישראלי. אני רוצה להציג כמה מספרים,
,ממצאים ממחקרים אחר
ונים שעשינו על שימושים ברשת בחברה הערבית.
אני אתחיל בזה שפורסם לא
מזמן מחקר"מחוברים אבל לא שווים" שבחן את הפ
ער
ים הדיגיטליים של החברה הערבית בישראל.
המחקר
מראה ש
מעל ל-
80%
מ
חברה הערבית משתמשים ברשת לצורך גלישה ברשתות חברתיות.
אז אנחנו נמצאים
שם, כמו שאמרת
ם קודם.
93%
מהמשיבים הערבים מחזיקים בסמארטפון בהשוואה
ל-
95%
בחברה
,היהודית שזה כמעט
ללא הבדל,
אבל קיימים פערים בבעלות על מכשירים כמו מחשבים נייחים וניידים
שדרכם אפשר להשתמש- - -
:היו"ר איימן עודה
אז החרדים
, כש
אומרים לנו ש הם לא
משתמשים בסמארטפון, זה לא מדויק.
:דימא אסעד ניקולא
זה גם נתון שאנחנו נחקור מ
מש בקרוב .המחקר בחן גם את השימושים ברשתות השונות.
הרשת הכי
נפוצה היא הוואטסאפ,
93%
, לאחר מכן יוטיוב,
כמעט80%
, אחר כך מנועי חיפוש, לאחר מכן פייסבוק,
אינסטגרם
ו
טיקטוק.
חשוב להגיד שבהשוואה לציבור הכללי עולה כי בקרב מבוגרים בחברה הערבית
השימוש ברשתות מסוימות כמו
טיקטוק הוא גבוה בהרבה מהציבור הכללי .ה
פרש של מעל ל-
10%
.
סקר אחר שפרסמנו גם לאחרונה הוא סקר בנושא שיח אלים ברשתות החברתיות. מש ם עלה הנושא
של דיווח על תוכן פוגעני ונמצא
ש-
48%
מה
משיבים מה
חברה הערבית לא משתמשים במ
נגנוני
הדיווח
השונים כי הם לא מודעים כיצד לדווח או להשתמש,
לעומת22%
מהמשתמשים היהודים
שלא מדווחים
בגלל חוסר מודעות. עלה גם עוד נתון חשוב, שיש חוסר אמון וחולשה ש ל
כלי התקשו רת והעיתונות בחברה
הערבית,
מה
שמגביר את השימוש שלנו ברשתות חברתיות.
על רקע כל הנתונים האלה ועל רקע
מה שהצגתם קודם,
אנחנו באיגוד רוצים לעשות מיפוי
לשימושים והאפשרויות שהפלטפורמות מציעות, כמו האשטאגים, סרטונים, שידורים חיים, קבלת טיפים,
שזה גם קיים ב,טיקטוק ואנחנו רוצים למסגר א
ת התופעה הזאת. כמו שהצגתם קודם,
ואנחנו עכשיו
מד
גישים את זה,
יש מחסור במחקר בנושא שימוש ברשתות כדי לקדם את הנושא של אלימות ופשיעה
והמחסור הזה וחוסר
ה
הבנה הוא חלק מהבעיה.
זה
גם מה שחשוב לציין.
בעקבות כל הנתונים שה
וצגו אנחנו רוצים לתת מספר המלצות. בהתחלה בנושא הרגולציה ו
ה פיקוח
על הרשתות – צריך לדרוש מהפלטפורמות לאכוף את תנאי השימוש ואת כללי התוכן ש,הן קובעות
וחשוב
מאוד להגדי
ר
באופן מוחלט מהו תוכן מעודד אלימות ופשיעה ולהציג את כללי הקהילה באופן מלא
ו בהיר
גם בשפה הערבית. חשוב לדרוש ג
ם עדכון קבוע מהפלטפורמות על דרכי טיפול,
על משאבים והיקף התוכן
העברייני המוס
ר על ידם, כמו שקיים באיחוד האירופי.
לפלטפורמות אנחנו רוצים להמליץ כמה צעדים מאוד פשוטים: קודם כל,
על מנת להבין ולחשוף את
האופן שבו גורמי פשע ו
עבריינות
בחברה הערבית בישראל עושים שימוש ברשתות חברתיות אז חשוב מאוד
להכיר את דפוסי השימוש ברשת בחברה הערבית ולשלב אנשי צוות
ו מומחים מהחברה הערבית בצוותי
הבטיחות. בנוסף, חשוב לבנות מודל המבוסס על מחקר ו
היכרות ע ם התופעה על מנת לזהות שימוש לרעה
ו
אפשרו
יו
ת הפעולה שהפל
טפורמות מציעות למשתמשים, וכמובן ל
י צור הגבלות
ו סנקציות נגד חשבונות של
עבריינים.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
14
לחינוך
ולמשרד
החינוך–
אנחנו חושבים שיש חשיבות רבה למסגרת החינוך
בה עברת מידע ויצירת
מודעות על מוגנות ברשת ואיך להתמודד עם תוכן עוין ומסוכן.
לכן יש להשקיע מאמצים בבניית תוכנית
ל ימודי חובה בנושא מוגנות ואוריינות
ברשת,
איך להתמודד עם תוכן אלים ופוגעני ואיך לפתח כישורי חשיבה
ביקורתית לזיהוי מידע ותוכן בעייתי .
חשוב מאוד שהתוכניות האלה יהיו
מותאמות לחברה הערבית,
גם
מבחינת שפה וגם מבחינת תרבות. במקביל,
אנו חושבים שכדאי ומומלץ גם לפנות להורים ע"י קמפיין
ל העלאת מודעות בנושא דרכי מניעה וטיפול
ב
עידוד אלימות וליזום מהלכים וקמפיינים למ
יצוב
חיובי וחינוכי
ה של
פלטפורמות.
כמו שאמרתי קודם,
יש מחסור בנתונים
ו מחקרים על תופעות של שימושים של גורמי
פשע ו
עבריינות
ברשתות
, לכן אנחנו ממליצים לבצע מחקרים הבודקים חשיפה
, דפוסים
ודרכי התמודדות עם
משתמשי
רשת
בחברה הערבית עם תופעות אלו וזה באחריות של המדינה,
האקדמיה והחברה האזרחית לקדם מחקר
ויצירת ידע בנושא חשוב זה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה לך., דימא
יהודה ,בן יעקב חברתMeta
, בבקשה.
:יהודה בן יעקב
תודה רבה
על ההזמנה .לדיון החשוב
חשוב לי להגיד שהגעתי לכאן בעיקר כדי לשמוע.
אני כמובן
א
דבר על חלק מהדברים.
אני חושב שאחד
מהפערים שהצב יעו עליהם כל האנשים שיושבים סביב לשולחן זה
שבאמת יש כא ן איזושהי ,נישה
אזור,
שיש בו פער מבחינת התפיסה או
ההבנה שלו בקרב הרבה מאוד גורמים
– ממשלה, חברה אזרחית, מדינה – חסרים נתונים,
חסר.מחקר
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
ו
יש לנו אחריות משותפת.
:יהודה בן יעקב
,מאה אחוז אני באמת כאן כי אחד
מהדברים שעלו כאן, למשל הנושא של מוזיקה או של סרטים,
זה דברים שאני שומע ויכול לקחת איתי
. אני אמנם מייצג פה את החברה ובא לדבר על המדיניות שלה
, אבל
אני גם מייצג את החברה הישראלית כלפיMeta
וכלפי הפלטפורמות שלנו ואני יכול לקחת את
התובנות
שעולות כאן ול
הציף אות
ן הלאה ולכן אני מודה לכם על ההזדמנות להשתתף כאן בדיון הזה.
אני כן רוצה לעשות רגע זו
ם-אאוט למה שקשור למדיניות ואכיפה כי גם הנקודה הזאת עלתה.
המדיניות שלנו היא חד משמעית, מאוד ברורה,
הנושא של אלימות הוא
מאוד מאוד בולט שם,
יש מדיניות
גם בנושאים של חשבונות פיקטיביים ו של עוד
דברים שהוצ
פ
ו כאן. אכיפה זה אתגר.
זה אתגר לא רק
בפייסבוק או באינסטגרם, זה אתגר.
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
.גם בשוויץ
:יהודה בן יעקב
,זה אתגר נקודה. תמיד האכיפה היא פחות אופטימלית ממה שאנחנו מדמיינים אותו כמדיניות.
כדי
לאכוף
בסדרי גודל של פלטפורמות שיש בהם יותר מ-3 מיליארד משתמשים,
לא מספיק גם אם נביא עוד
מיליון ,בודקי תוכן
זה לא מספיק, צריך להשקיע המון המון בטכנולוגיה. על
ה כאן
הנושא של החשש מה
יקרה ב
עידן הבינה המלאכותית, אבל בינה מלאכותית יכולה להיות גם התשובה, גם הפתרון,
צריך לדעת
לעבוד איתה, צריך לדעת ליישם את הדברים בצורה נכונה, אבל אנחנו משלבים אות
ה
ואנחנו משקיעים המון
בטכנולוגיה כדי שנוכל לאתר את התוכן עוד לפני שמדווחים עליו
. מנגנוני
דיווח תמיד יהיו חשובים אבל
איתור של תוכן באמצעות בינה מלאכותית זו התשובה לאכיפה אופטימלית ב.סקייל
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
אתם בונים תוכנית אכיפה ש
היא
אופטימלית
וא מותאמת לאוכלוסיות שונות?
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
15
:יהודה בן יעקב
התשובה היא שהמדיניות שלנו היא גלובלית
מכיוון- - -
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
אבל בסוף, כשאתה בא להתאים את זה פר מדינה, אין דיוקים? אין התאמות? כ
מדיניות.
:יהודה בן יעקב
מכיוון ש הפלטפורמות שלנו
בתפיסה שלנו אות
ן ןה קהילה גלובלית, המדיניות היא גלובלית.
,לכן
למשל בנושא כמו עירום,
יש אוכלוסיות או מדינות
מסוימות ש
י
יצרו את ה
קו
במקום אחד ויש חברות
מ
תירניות
יותר
שיציירו את הקו במקום אחר ואנחנו לא עושים את ההבחנה הזאת.
יש לנו מדיניות ספציפית
גלובלית לגבי.עירום
:רועי גולדשמידט
.אבל אתם מתאימים לרגולציה המקומית
:יהודה בן יעקב
התשובה היא כן, בוודאי. ברגע שיש חוק מ
קומי
שאוסר על תוכן מסוים
ו מתקבלת תלונה מגורם
אכיפת חוק על הנושא הזה אז אנחנו יכולים להוריד את התוכן על בסיס הפרה של החוק המקומי,
אבל כללי
הקהילה שלנו בדרך כלל רחבים הרבה יותר ותופסים הרבה יותר מקרים מאשר החוק המקומי.
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
גם אצלכם האכיפה נ
עשית ב
מדינת עולם אחרת?
:יהודה בן יעקב
האכיפה היא גלובלית, היא ב
צוותי
ם גלובליים, אין
.צוותי אכיפה בישראל
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
?יש ישראלים, יהודים וערבים
:יהודה בן יעקב
יש ישראלים, יש לנו ד עוב ים
ב
כל השפות,
אני כן רוצה לחדד משהו בנקודה הזאת
כי העלית אותה.
לא תמיד
ה
תשובה לשאלה ה יא
אם אתה דובר שפה מסוימת או
אם מגיע
מ רקע תרבותי כזה או אחר מכיוון
שיש עוד הרבה מאוד נ.יואנסים למשל, אתה רוצה להי
ות מומחה לבטיחות ילדים כדי להבי
ן
ניואנסים של
בטיחות ילדים כמו אימוג'י
ס בתחום בטיחות ילדים.
אז אם מישהו מעלה משהו בתוכן בשפה הערבית עם
רמיזה–
סליחה
ש אני מעלה פה נושאים כואבים–
ל
פדופיליה בגלל איזשהו אימוג'י
, אז לאו דו
וקא דו בר
ערבית מהחברה הערבית
יי
דע לזהות את זה,
אולי
י
ידע לזהות את זה מישהו שמומחה יותר בנושא.
אבל
השיטה היא ט כנולוגיה לא רק שמאתרת
תוכן אלא גם י
ו דעת לנתב את התוכן בצורה אופטימלית לאנשים
הנכונים כדי לראות אותו וזה משהו שכל הזמן עובדים עליו. באכיפה תמיד יש לאן להשתפר.
אנחנו תמיד
עובדים- - -
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
מה שמעניין אותי, יהודה, זה ש
בישראל –
וגם כנציג ה
חברה הישראלית –
זה אירוע
, זה
אירוע
שמסכן את החברה בישראל. אני לא מפרידה אפילו – את החברה בישראל. בסוף, מה
שיח
שקורה כאן סביב
השולחן, מה אתה לוקח הביתה? מה אתה לוקח ל-
Meta
שבכלים שלכם אתה כן יכול להשפיע ולתרום בחלקת
האלוהים הק
טנה שלך? כל אחד פה צריך לשאול את השאלה הזאת, כל אחד.
כל אחד
מ
משרדי הממשלה,
כל
אחד מהגורמים, מ
טיקטוק, כולם צריכים להגיד. בסוף זה האינטרס שלנו
. אז
מה אתה לוקח
אתך כ שיעורי
בית?
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
16
:רידא ג׳אבר
מהדיבור שלך ,עולה שיש שוליים, שזה עמום
הסרטון
.לא ברור מבחינת איומים
החברים פה הגישו
סרטונים שהם ברורים,
יש פה,איום יש פה תמונה ש ל
נשק,
הדברים
פה
הם לא בשוליים שעניין האכיפה
יהיה קצת בעייתי
. המסות שאנחנו מדברים עליה
ן הן מסות ברורות מבחינת ה
תמונות ו
השיח האלים.
סביר
להניח שהאכיפה פה צריכה להיות מאוד,מהודקת מאוד ברורה., מאוד פשוטה
:יהודה בן יעקב
אתה
נוגע ב
משהו נכון, יש ספקטרום, יש דברים שהם ברורים יותר, מובהק,ים יותר
ויש דברים
שפחות, ובוודאי שהאכיפה טובה יותר בדברים המובהקים וטוב
ה פחות בדברים שצורכים יותר קונטקסט,
יותר נ ,יואנסים
וזה גם האתגר הטכנולוגי, למצוא את הקונטקסט והניואנסים.
אני אענה לשאלה של מה שלוקחים מכאן. יש לנו שיתוף פעולה לא מעטים בישראל,
גם עם איגוד
האינטרנט, שמפעיל גם קו חם לדיווח על תופעות שליליות ברשת, וגם זוכה למ עמד של גוף שיכול לדווח
ישירות לצוותי האכיפה הגלובליים שלMeta
ב
תכנים ש עולים ומוצפים בפניו
ב
נושא הזה.
אני מודה שעד
היום לא יצא לי לעבוד מול ארגו
ן מגזר שלישי, חברה אזרחית,
בתחום של החברה הערבית שעוסק בנושא
של תוכן ברשת.
מטי צרפתי הרכבי (יש:)עתיד
אז תי
קח את זה.
:יהודה בן יעקב
אני לוק ח את זה
ו אני גם בא ואומר
ב
שולחן,
אנחנו
נ
שמח, אם יש ארגונים כאלה
זאת ההזדמנות
להעלות את הנושא הזה, י כ כ כל שנהיה יותר מודעים בשוטף לנושאים– כ י
טרנד
ים משתנ,ים היום ז
ה ז
מרי,ם
מחר זה משהו אחר– אז כשהדברים האלה קורים אנחנו נשמח להיות חלק מהשיחות האלה,
גם באופן שוטף
ולא רק.בנקודה הזו
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
היו כאן שניים
שדיברו ממש אופרטיבית, אולי שו
ו
ה שפשוט ת
קבעו פגישת עבודה ,
תקבעו פגישת
עבודה
ותחלמו על תמונת עתיד טובה יותר.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה ,לך
יהודה
. רפ"ק
,מאהר הנו
משטרת ישראל., בבקשה
:מאהר הנו
צהריים טובים ל
כולם , אני מאגף
סי"ף .
בהמשך למה שאמר
מנכ"ל ועד ראשי הרשויות
, אנחנו
כן
י מפ
קים דוחות
. א
נחנו מ
נטרים באגף ס
י"ף גם רשתות חברתיות, זה חלק מהעשייה של האגף
, זה להיות
בתוך
הרשתות אבל יותר ,להבין הלכי רוח להבין מה מעניין את
הציבור הערבי מבחינת מוקד השיח, מה כואב ,
איפה
הטיפול מבחינתו שצריך,
בין אם
זה ברמה החברתית ,כלכלית או פלילית
. מ
פי
קים דוחות יומ
י ים גם
לפיקוד להשלים את התמונה הכוללת, להביא את הלכי הרוח עצמם,
אבל גם אנחנו
עושים העברת מסרים.
במדור דיגיטל הקימו גם אתרים ודפים למשטרת ישראל
ב
רשתות, פייסבוק,
אינסטגרם
ו
טוויטר,
ששם חושפים את עבודת המשטרה גם בטיפול בפשיעה אבל גם מבחינת
התכנים ה נוספים של אירועים שקרו
בחברה הערבית. אלה בגדול שני הדברים שאנחנו מתעסקים בהם.
אנחנו כן
לפעמים נתקלים בדברים ש ,העלו פה
סרטונים ואחרים, מעביר
ים
אותם לגורמים
הרלוונטיים ו הם
מטופלים. יכול שיש יותר סרטונים מ
מה שאנחנו חשופים אלי.ו ל דפים או קבוצות סגורות
אנחנו לא
נכנסים, גם פרופיל
ים פרטי
י ם אנחנו לא
רואים, אלא רק מה ש
גלוי לכולם, שכל אחד יכול לראות,
ל
שם אנחנו מ.כוונים
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
17
:היו"ר איימן עודה
,רפ"ק מאהר הנו אני רוצה לשאול אותך ,
הנושא הזה של הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית זה
נושא שכבר20
שנה עלה מ דרגה מאוד מאוד
חדה וא
ין בן-
אדם במדינה שלא שמע על כך ולא התייחס בצורה
זו או אחרת, אבל אני מדבר אל המשטרה .כשאני שומע את המשטרה עונה בצורה הזו –
אני וכל א
דם
נורמטיבי, כל א
דם נורמטיבי – א
ני א
ומר: או שהיא לא רוצה או שהיא לא יכולה. אין אופציה שלישית.
אין
אופציה שלישית.
כי כל ילד ערבי,
בן7, ב ן8
, בן10
,
יודע
ש
בסוגיה ה
כביכול ביטחונית,
המשטרה יודעת היטב איך
להגיע אליו – אין ילד ערבי שלא י
ו
דע את זה, אין, אין –
אז אני רוצה להעביר את זה לתחום הפשיעה, מה
?תענה להם
אם אחד אומר לך: נה יה, ב
טיקטוק אנחנו רואים שאומרים, הקבוצה הזאת אומרת לך:
אנחנו
נר
צח את זה ואת זה, מה המשטרה עושה? לפי הציבור הערבי,
הציבור הערבי רואה שהמשטרה לא עושה
כלום.
אתה יודע מה
הפענוחים? ה
פענוחים כמעט, ב-
80%
,
זה שהרוצח בעצמו בא למשטרה ואומר
"רצחתי."
אם אין דבר כזה,
90%
אין פע
נוחים.
אז או שהמשטרה
לא יכולה או לא רוצה , אין אופציה
.שלישית מה אתה עונה על זה?
:מאהר הנו
כנציג האגף –
ברור שיש מדורים אחרים שגם עוסקים בזה –
אצלנו
לפחות עושים
את ה דברים
שה
עברתי. כל הסרטונים שעולים, כל ה
א
יומים
, במידה ו
אנחנו נתקלים בהם כאגף, כ ן
מע
בי רים להמשך
טיפול.
:היו"ר איימן עודה
"נתקלים" או שצריך דרך שתדעו על כל דבר?
:מאהר הנו
ב מדור שלי אנחנו
מחפשים ספציפית
, יש לנו ייעוד מסוים לנו ולשם אנחנו מ.כוונים
כמובן
ש בנוסף
גם מקבלים את זה מאחרים, בין אם נתקלים ב
זה ב
גלישה ב
אתרי ה
אינטרנט.
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
אתם גולשים אקטיבית ומחפשים?
:אמיר בשאראת
זה הייעוד שלהם, לגלוש אקטיבית ולחפש מ.קרי פשע
:מאהר הנו
ברשתות כמובן יש קבוצות ש הן
ו סג
רות ופרופילים פרטיים.
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
אתה יכול לומר לי נניח
ב
שלוש השנים האחרונות, אם יש לך נתונים, כמה תכנים זיהית ם, או
הורדתם או הגשתם תביעה ? בשנים2021-2023
.
:מאהר הנו
אין לי את הנתונים האלה.
:)מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד
אלה נתונים חשובים שגם יכולים ללמד על סדרי העדיפויות ועל התעדוף בסוף במדיניות של
המחלקה שלכם
ב
שלוש-ארבע השנים האחרונות, אדוני, לר אות באמת על פי סוגי העבירות–
אני מניחה שיש
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
18
לכם קטגוריות–
ולתת
סטטיסטיקה קטנה על
האקטיביות. אולי לפעם הבאה, אדוני, אם אתה עושה עוד
.ישיבה, שהם יתנו את הנתונים
:היו"ר איימן עודה
אני רוצה להציע שנציג פרקליטות המדינה ידבר ולאחר מכן
,נפתח את זה לשאלות. איתי גוהר
.בבקשה
:איתי גוהר
שלום, אני עו"ד איתי גוהר ואני מרכז א
ת פעילות מחלקת הסייבר להסרה של תכנים מהרשת.
מטרת
הפעילות הזאת היא להפסיק מעש
ה עבירה ואנחנו עוב
ד ים
ה
מון מול רשתות חברתיות, עב מ ירים להם
דיווחים על פרסומים שמהווים מעשה
עבירה ו
בדרך הזו מובילים ל
הסרת התכנים.
אני חייב להגיד שהעמדה של המחלקה שלנו,
עוד לפני החלטה549
, הייתה שא נחנו כן רואים חשיבות
להפסיק מעש
ה העבירה ברשתות החברתיות דרך הכלי המשפטי שלנו. אנחנו כן ראינו, ועדיין רואים, ש הרשת
נותנת מקום, אם זה בעידוד אלימות או הקצנה של מעשים שקורים ומצולמים, ש אז הם הופכים לאכזריים
יותר במטרה לייצר יותר אינטראקציה ולהטיל יותר מורה
, ואם זה בעולמות של שוק פשיעה,
כל מיני פעולות
פליליות שהועתקו למרחב הרשתי ויש להם זיקה לחברה הערבית.
אנחנו מוכנים וערוכים לטפל בכל מה שיגיע אלינו
ל
מחלקה.
כרגע מגיעים אלינו מספרים יחסית
זניחים של תכנים. אנחנו לא מנטרים בעצמנו את הרשת. אנחנו כן מבצעים חסימות של אתרים,
בעיקר אתרי
הימורים שיש להם זיקה לחברה הערבית, באמצעות הפעילות שלנו, וגם פונים לגבי פרסומים
שמועברים
אלינו, לא בצורה סדורה, מדובר על ממש עשרות בודדות של פרסומים במהלך השנה,
ואנחנו ערוכים לקבל
עוד ולטפל בעוד מהתכנים.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה לכם
. אפשר לשאול שאלות, בבקשה.
:אמיר בשאראת
אתם?מקבלים מהמשטרה אמרת
שאתם מקבלים
מ
ספרים מזניחים של מקרים, זה מהמשטרה?
:איתי גוהר
גם מהמשטרה.
אנחנו עובדים מול גופי הביטחון
וה
אכיפה. אנחנו לא מ
נטרים
בעצמנו את הרשת אז
אנחנו נשענים על פניות שמועברות אלינו. מרבית הפניות שנוגעות לת
חום הזה, שהוא קטן, מגיע מהמשטרה.
:אמיר בשאראת
בהמשך לשאלה של
חבר
ת
הכנסת,מטי צרפתי המ-7 ב
אוקטובר
, כמה מקרים
קיבלתם מהמשטרה
על הסתה לטרור לעומת פשיעה ואלימות בחברה הערבית?
:איתי גוהר
יש לנו
איזשהו דשבורד עם כל הנתונים, אני יכול להגיד שמאז ה-7
באוקטובר
בחנו למעלה מ-
120,000
תכנים שקשורים להסתה לטרור
ו
למלחמה שהועברו אלינו, אבל זה בעיקר לא מהמשטרה
אלא
מ
גורמי אכיפה אחרים, אם זה צה"ל, אם זה שב"כ,
שהם
ה
גורמים שמזינים אותנו בתחום הזה.
אנס
:אבו דעבס
שתי שאלות,': א דיברת על דברים ש
מפורסמים
באופן סודי או
ב
קבוצות סגורות כאלה ואחרות,
הסקירה שעשיתי, וגם אחרים
, היא מתוך החומר הגלוי.
זאת אומרת זה רק מתוך דברים שנמצאים ברשת
כבר חודשים רבים מאוד, לפעמים יותר משנים,
עם איומים
ותיעודים כאלה ואחרים.
הם לחלוטין עדיין
נמצאים ברשת ואפשר עדיין להגיע אליהם אז אני אשמח לדעת אם
יש דרך לבדוק א
ת הנושא הזה, ל בדוק
מי האחראים על החשבונות האלה ש
מפיצים את התוכן הזה.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
19
לגבי הנושא ש
העל
תי בנוגע הל
סרת תוכן: במידה וישנו רצח כזה או אחר
, האם ישנה איזושהי פעיל ות
לאתר מידע
מהתוכן שעולה? כ י
תמיד, ברגע שיש רצח, בכל מקום, באותו ישוב,
בטווח של24
שעות,
אנחנו
רואים מגמה של עלייה רבה של
תוכן סביב,ו זה כמובן גורר גם טוקבקים, גם איומים,
גם תגובות לרצח הבא
'וכו.
האם ישנה איזושהי עבודה מבחינת סייבר או
מבחינת כל תוכן כזה א
ו אחר שקור
ית
בטווח
ה זמן הזה
כאשר הנושא עדיין נמצא בר?שת
:איתי גוהר
אנחנו לא מחוברים לשטח, אנחנו גם לא מ
נטרים את ה
רשת
וגם לא מכירים את האירועים האלה
בזמן אמת. הבחינה שנעשית אצלנו, על בסיס החומרים שאנחנו מקבלים מהשותפים,
היא
מבחינה משפטית,
כלומר, האם התוכן בהקשר של
ו מ
פר את החוק הישראלי.
אנחנו מכירים גם את תנאי השימוש של הרשתות
בצורה מאוד טובה
, האם הוא מפר את תנאי
השימוש של הרשתות
ו
האם יש אינטרס ציבורי לפעול ל.הסרה
אז
למעשה אני לא יכול לענות כי אנחנו לא נמצאים ברשת באזורים האלה, גם לא בטווח הזמן הזה.
:היו"ר איימן עודה
נאוה אביגדור כהן
, מהמטה
הלאומי105
., בבקשה
:נאוה אביגדור כהן
תודה רבה .
הזווית
שאני רוצה לה
א
יר היא
פחות התייחסות לפשיעה אבל התייחסות לאלימות
ועבירות פליליות כנגד קטינים במרחב המקוון .
אני נותנת גם את הזווית של המטה הלאומי105
וגם של סקר
שעשינו של ה
מטה והמשרד לביטחון לאומי .
המוקד התחיל לפעול בפברואר2018
. עד היום טיפלנו ב
מעל ל-
54,000
אירועי פגיעה בקטינים ברשת,
כאשר בין8%
ל-
12%
מתו
כם אלה פגיעות בקטינים בחברה הערבית.
בממוצע אפשר להגיד שכמחצית ממספרם באוכלוסייה,
אם דיברת קודם על20%
.אנחנו בהחלט
רואים
חשיבות בזה שיש פניה ישירה של קטינים ושל האוכלוסייה הערבית ישירות למוקד105
והמענה שאנחנו
נותנים הוא
מענה רב-תרבותי להרבה מאוד חברות, בטח לחברה הערבית.
עלה פה ה
נושא של דיווחים על פגיעות ועל חשיפה לתכנים פוגעניים באפליקציות,
אנחנו עושים הרבה
מאוד פעילות בתחום של הסברה ומניעה.
חלק מהחומרים שמונחים בחלק
פה על ה
שולחן
זה חומרים שאנחנו
עושים אותם
ו מפיצים אותם מהמטה
הלאומי. יש לנו אתר בערבית.
כל מה שאנחנו עושים בתחומי ההסברה
מתורגם לערבית, מופץ ואחרי זה גם נציגת משרד החינוך פה, שהיא חלק מהמטה הלאומי,
תוכל להוסיף
בהיבט הזה.
דיברו פה על החשיבות שילדים יבינו מה קורה ברשת, יהיו מוגנים ברשת, מודעות של הורים,
את
כל זה אנחנ
ו עושים מול החברה הערבית בהרצאות, במפגשים ובפעילויות מגוונות. למשל,
דיברו על היכולת
לדווח ישירות לאפליקציות, אז יש לנו ב
אתר מדריך דיווח לאפליקציות בערבית,
שכל מי שרוצה ללמוד איך
לדווח ישירות לאפליקציות על תוכן פוגעני שהוא נתקל בו יוכל לעשות את זה בקלות. הפ ניה למוקד יכולה
להיות כמובן גם בשפה הערבית, כולל בטופס מ
וון ק. אני יכולה להגיד שאנחנו מזהים בקרב בנות מה חברה
הערבית יותר אירועים של הפצ
ת תמונות וסרטונים מיניים וב
קרב בנים
יותר אירועים של סחיטה על רקע
מיני.
אני אסיים
ב
נתונים. בחרתי מספר מצומצם של נתונים אב
ל שלחנו את המ סמך כולו לוועדה לפני
הדיון על ס
ק
ר דפוס
י
שימוש ברשת בקרב
בני נוער בישראל ועשינו בדיקה מ הם עושים ברשת ועל הנוכחות
שלהם, בין חברה יהודית לחברה ערבית, כדי ללמוד ולהבין את התנהלות.
אז האפליקציות המועדפות על בני
נוער בכלל, בשתי החברות,
זהו,וואטסאפ אינסטגרם ו
טיקטוק. פה על
ה
הרבה מאוד
ה נושא של.טיקטוק
השימוש בוואטסאפ בקרב בני נוער יהודים הוא גבוה,
84%
, לעומת בני נוער ערבי
י ם שזה58%
.
לעומת,זאת
השימוש באינסטגרם גבוה, הן בקרב בני הנוער הערב
ים י,
79%
, והן בקרב בני נוער יהוד
ם יי,
71%
.
השימוש בטי
קטוק
גבוה
הן בקרב בני נוער ערבי
ים,
66%
, והן בקרב בני נוער יהוד
ים י,
59%
.
בני נוער
בחברה הערבית מרבים להשתמש
ב
סנאפצ'ט, לעומת בני נוער בחברה היהודית,
45%
לעומת5%
.
נתון מאוד
מעניין הוא ש
למעלה מ-
40%
מהנערות בחברה הערבית מבלות5 שעות ביום ויותר מזה ברשתות החברתיות,
לעומת
26%
מהנערים.
בחברה הערבית לא
נמצא קשר ישיר בין גיל לבין דפוס השימוש ברשתות החברתיות.
לדוגמה, השימוש ב
טיקטוק התאפיין יותר בקרב קבוצות גיל צעירות.
69%
מהמשתמשים היו בגיל13
ו-
58%
בגיל17
.
בחברה הערבית75%
מהנערים נמצאים ב
טיקטוק
ואילו רק17%
בפייסבוק.
81%
מהנערות נמצאות
באינסטגרם,
54%
בוואטסאפ והתייחסתי קודם לסנאפצ'ט.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
20
אני לא רוצה להמשיך להכביר בעוד נתונים,
אני רק אציין
ש
לגבי גיימינג, משחקי רשת,
הנוער הערבי
הצעיר,
בגיל13
, מ
בלה מספר שעות רב יותר,
מעל4 שעות ביום במשחקי רשת,
34%
,
לעומת הנוער
היהודי,
שזה
8%
.
ובני נוער בחברה הערבית בגילאי13
ו-
17
משחקים למעלה מ-5 שעות ביום במשחקי רשת.
אז אנחנו
גם בודקים לג בי מה שמגיע למוקד105
,
גם בודקים בכלל כדי ללמוד תהליכים ומגמות ואני באמת חושבת
שאנחנו עושים את מלוא
המאמץ כדי לתת מענה מותאם רב-
תרבותי ותמיד יהיה
יש
ל מה עשות עוד ולשפר
יותר. חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן, כשהייתה יושבת-
ראש הוועדה לקידום מעמד האישה
הגיעה
אלינו לביקור, רא
תה
את העשייה של105
ו
התרשמה ממנה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה.. תאופיק אגבאריה, בבקשה
:תאופיק אגבאריה
תודה, חבר הכנסת איימן.
,תאופיק אגבאריה מנהל אגף תעסוקה ורווחה,
הרשות לפיתוח כלכלי של
המיעוטים,
המשרד לשוויון חברתי
ו
קידום מעמד האישה .יש שני סוגים
לטיפול באלימות ובפשיעה ברמה
הכללית: הסוג הראשון, מה שכבר החברים פה,
גם בפרקליטות
ו
גם במשטרה, עשו את הסקירה,
זה המענים
האכיפתיים.
המענים
ה אכיפתיים הם מאוד חשובים וצריך לטפל גם בטווח הקצר
ב כל מה שקשור להסתה
ופרסומים מכל הסוגים בכל הרשתות החברתיות.
אני אתייחס
יותר למענים המניעתיים.
זה גם חלק מהפעילות שלנו ברשות לפיתוח כלכלי מתוקף
החלטת החומש550
. ב תוך ההחלטה
וב
תוכניות הממשלה שאנחנו מאשרים מדי שנה אנחנו
שמים דגש גם
על הגמישות במתן מענ
ים ו
בניית תוכניות חדשות ש
אמורות גם לטפל בתופעות שלא היו עם כתיבת ההחלטה.
זו
לא החלטה שנכתבה לפני שלוש, ארבע או חמש
שנים, שאנחנו דבוקים למה שנכתב, א לא תמיד יש לנו את
הגמישו
ת לשנות את התוכניות ולהתאים אות
ן למה שקורה כיום, בזמן אמת.
,אחד
דרך התוכניות של
משרד הרווחה – לדוגמה
, נמצאת פה יעל מ תוכנית"יתד "
–
אנחנו כל הזמן
מעודדים את הרשויות, מחלקות הרווחה, גם משרדי ממשלה,
להציע תוכניות שנותנות מענה גם לתופעה
הקיימת ברשתות הח
ברתיות. דבר שני, אנחנו כן מא
מינים שבסופו של דבר המענים המני
ע תיים שאנחנו
נותנים – שיכול להיות שזה לוקח זמן עד שרואים את התוצאות
, חמש, שלוש ו
אולי גם
10
שנים –
בסופו של
דבר אותו צעיר שכותב
, מסית או רושם כל דבר ברשתות החברתיות לא הגיע מהשמיים
, הוא
הגיע מתוך
החברה, הגיע מ
מערכת החינוך,
הגיע מתוך הרשות המקומית עצמה
ו
היה אמור לקבל את המענים לפני.
הדרך
הכי נכונה לכבות שריפה זה למנוע אות
ה וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בתוכנית החומש.
יש גם תוכניות דרך משרד החינוך, דרך משרד הרווחה ועוד משרדים, שיותר מתמקדות ב חינוך
פיננסי לצעירים, כל מיני תוכניות ש אמורות גם לתת לאותו צעיר את היכולת לא לזלוג לתחום הפשיעה וגם
לא לעודד את הפשיעה דרך הרשתות החברתיות.
בשנה האחרונה ברשות לפיתוח כלכלי אנחנו נמצאים חזק
בתוך הרשתות החברתיות, אנחנו מנסים לתת מענה,
גם באופן ישיר
ו
גם באופן עקיף,
לכל
סוגי ה
פשיעה,
אבל
חשוב לציין, זה לא המנדט שלנו. אנחנו לא משרד ראש הממשלה.
יש את החלטת ממשלה549
שהם אמורים
ל,טפל וכל התוכניות של משרדי הממשלה, גם החברתיים,
הם חלק מהפעילות של549
. אבל עדיין, ב-
550
אנחנו מודעים לאחריות הגדולה שמוטלת על הכתפיים שלנ
ו בתוך ה
רשות וגם במשרדים משותפים,
שאנחנו
גם צריכים לתת את המענה הזה גם לטווח הארוך.
כפי שהתחלתי להגיד,
אנחנו גם נמצאים חזק
ב
רשתות החברתיות בשנה האחרונה.
אנחנו מנסים
דרך הסרטונים והפרסומים שאנחנו עושים,
גם באופן ישיר
ו
גם באופן עקיף, לתת מענה לסוגיה הזאת .
גם
בפעילות שהייתה עם הוועד הארצי לראשי הרשויות ,עם מוקד החירום שהוקם. מוקד החירום שה
וקם
ב
תחילת המלחמה, גם היה לנו קמפיין,
שגם
לדיאא, ש
יושב פה, היה חלק בפרסום הקמפיין,
המאבק בשוק
האפור, אל סוק אל-סודא. אני
מאמין שאנשים שנכנסו לישובים הערביים בתקופה
ראו את ז
ה ב
שלטי חוצות.
אנחנו נמצאים בכל המקומות האלה וכן מעודדים את כל משרדי הממשלה לפעול בהתאם.
דבר אחרון .דיברו פה רבות על המחקר .
מתוקף החלטת ממשלה169
– למי שלא מכיר, הממשלה,
המדינה, הטילה אחריות על הרשות לפיתוח כלכלי עוד סמכויות שגם נותנ
ות לנו את היכולת להביא
מידע
עדכני שנשען על נתונים לממשלה בכדי לקבל החלטות
ש
מסתמכות על נתונים ומחקרים.
אני מזמין גם את
כל מי שדיבר
, כל מי שרואה שיש חוסר בנתונים, במחקרים, אני אשמח להיות בקשר גם עם איגוד האינטרנט,
,עם רידא ודיאא
כל מי שצריך את התמיכה ואת ההובלה של מחקרים לנתונים
לא קיימים, אני אשמח ש
נ חבר
אותם כמובן לתחומים חברתיים. שוב, אנחנו לא מחליפים את מ
שרד ראש ה ממשלה ולא549
,
אבל עדיין אני
אשמח שנשתמש גם במשאבים הקיימים שיכולים לתת מענה לצרכים שלנו. תודה.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
21
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה לך ., דברים חשובים
שירין
.חאפי נטור, משרד החינוך, בבקשה
:שירין חאפי נטור
תודה על ההזדמנות.
אני אגיד קודם כל שהקשר בין רשתות חברתיות לנוער ולצעירים הוא קשר
שהוא לא רק בחברה הערבית וידוע שצעירים מוצאים ברשתות חברתיות מפלט.
שימו לב שכשהצעירים היו
בפי יסבוק
ו
גילו שהמבוגרים ש
ם הם ברחו לאינסטגרם
, גילו שהמבוגרים שם, ברחו ל
טיקטוק,
ואם אנחנו
נהיה כמבוגרים ב
טיקטוק הם ימצאו גם פלטפורמה חדשה.
לכן הקשר הזה זה
המפלט ש ה ל
צעיר.
ככל
שהחברה יותר שמרנית – ובעיקר הבנות, ש לא
מוצאות את המרחב הפתוח והחופשי,
כי יש
פער בין
השאיפות
והרצונות שלהן לבין המציאות המאוד שמרנית – הם תלויים הרבה יותר ברשתות החברתיות.
למה אני אומרת את זה?
אנחנו כמשרד רוצים להשתמש ולמנף
את ה קשר הזה של צעירים עם
הרשתות החברתיות ולא לשלול את הקשר הזה.
מהמקום הזה אני יכול להגיד שבערים המעורבות הקמנו
או
לפנים כדי לחנך את הדור הצעיר איך להשתמש נכון בכוח של רשתות, איך לדבר בתוך הרשתות,
איך אפשר
למנף כוח חברתי ופוליטי וכוח נכון. המסר הזה, המסר החינוכי,
הוא
שלא הכל צריך לשלול,
לאכוף ולסנן
כדי שהדברים יתוקנו, אלא יש תפקיד למי שאוכף וזה התפקיד של המשטרה. ולנו, כמערכת חינוך ,
התפקיד
שלנו
הרבה יותר מורכב לחנך איך לצרוך נכון ולא למנוע
מה
צעירים לצרוך את הרשתות החברתיות.
אני חושבת ש
ב דיון על"מי משפיע על,"
האם האלימות השפיעה
על ה
רשתות או הר
שתות
השפיעו על
האלימות,
אין תשובה חד משמעית
מי השפיע על מי, יש קשר הדוק בין שני הדברים. אצלנו במשרד
אנחנו
מטפלים בשני מובנים: במניעה ובטיפול. המניעה נמצאת גם בידי שפ"י,
שתיכף
אדורה תספר מה ששפ"
י
עושים בכל הגיל
ים כדי למנוע אלימות ובריונות ברשתות החברתיות, וגם מנהל חברה ונוער בחברה הערבית,
ג'לאל ספ
די,
יש לו תוכניות
של הגברת המודעות.
חוץ מזה, אנחנו חושבים שצריך להכניס את זה לא רק למנהל חברה ונוער ושפ"
י אלא בתוכניות
הלימוד עצמ,ן שצריך לעדכן אות,ן
וכמו שיש ציפייה מהחברה הערבית ששלטונות האכיפה,יטפלו
גם לנו יש
ציפייה שיהיה מנגנון, ואנחנו עובדים על זה, של טיפול. לכן יושב ת פה.אדורה
ברגע שאנחנו מודעים לבעיה
רצינית של בריונות, של חרם, של תקיפה מינית אלימה קשה ברשתות החברתיות, מילולית או פיזית,
תיעוד
של,ה מיד,
דרך המנגנונים של המחוזות השונים וגם ברמה של
ה
מטה,
אנחנו עושים תוכניות התערבות בתוך
בתי הספר.
ברור לנו שיש לנו עבודה מאוד קשה, היא הולכת ומתגברת.
האתגרים של החברה הערבית הולכים
להיות הרבה יותר גדולים בשנים הבאות,
אבל אני אגיד שברור לנו עוד
צורך,
חסר לנו שיח ערכי בתוך בתי
הספר. אנחנו ממש בונים יחד עם שפ"
י ועם
ועד ראשי רשויות
תוכנית– היי תה פניה רשמית לבנות ביחד
תוכנית – תש
דבר על שיח ערכי ואי אפשר לנתק אותה משיח זהותי נכון, מותאם, עם כל המורכבות שיש.
ניתן ל
ה דור א את הבמה להגיד מה אנחנו עושים ברמה של מני
ע ה וטיפול וזה
ה
תפקיד ו
ה אחריות שלנו
כ משרד
חינוך.
אנחנו לא
מחליפים את המדינה בדברי
ם שאתה ציינת אבל זה מהמקום הקטן-גדול שלנו כ מערכת
חינוך ו
ה
אחריות שיש לנו.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה., שירין. אדורה, בבקשה
:אדורה אלעיס
תודה. אני א
שלים את שירי
ן ואת נ אוה
כי אני שייכת גם ל-
105
וגם למשרד החינוך.
אני אגיד קודם
ש כל למשרד החינוך ישנו תפקיד מאוד חשוב ומרכזי בחינוך תלמידים למוגנות ברשת ולהתנהלות מיטיבה
ברשת
ו
דגש על היבטים רגשיים-חברתיים ומניעת פגיעה.
כחלק מהתוכנית המערכתית ברשת ומניעת פגיעה
פועלת התוכנית"הכוחות שבדרך."
זו תוכנית המותאמת לכל החברות ולכל שכב
ו
ת הגיל.
הש
יעורים בנושא כוללים צפייה ביקורתית בתכנים,
כל הנושא של חשיפה לתכנים לא הולמים או
קשים, גם על רקע האלימות הגואה בחברה הערבית וגם התכנים של המלחמה,
פרסום והפצה של תכנים
בעלי גוון מיני, מניעת פגיע
ת אלימות ברשת ו
התמודדות עם אירועי פגיעה, והדגש על פניה לעזרה לא
להישאר
לבד. הוצאנו חומרים בערבי
ת ומערכ
י שיעור בערבית בכל הנושא של חשיפה לאירועים קשים ברשת.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
22
אנחנו מתמודדים גם ר
י
אקטיבית באירועים קשים שקורים במחוזות,
שהאירועים מצולמים ואז
מערכת החינוך נדרשת לטפל בסרטונים האלה ולהנחות את הילדים לא לצפות בתכנים האלה וגם לדווח
עליהם.
המוקד שלנו זמין24/7
,
מוקד105
, יש דוברי השפה הערבית, אנחנו נותנים מענה.
בתוך המוקד
נמצאות גם5
מפקחות של משרד החינוך
ו
אפשר גם לפנות אלינו ישירות מהמשרד.
אני אגיד שאנחנו עסוקים
ב
להכשיר את צוותי החינוך, בהרצאות להורים.
אנחנו עושים כל שנה כמה
הרצאות בערבית להורים כי אנחנו מבינים שההורים הם הקהל החשוב.
אנחנו רואים ילדים בגיל הרך
מקבלים טלפונים ונחשפים לסרטונים.
אנחנו מנסים לעשות הסברה שלא נותנים טלפונים בגילאים האלה
וגם אם נותנים ש
יהיו
באמת בקרה.ופיקוח הוריים אנחנו גם נת נו הרצאות שוטרים בבתי הספר לכלל החברה
וגם לחברה הערבית. בחודש הלאומי לגלישה בטוחה, חודש פברואר, נכנסים שוטרים לבתי ספר,
שוטרים
קהילתיים וגם
מ-
105
, ונותנים הרצאות.
יש לנו גם שיתוף פעולה עם האגף של ג'לאל ואנחנו עושים שגרירי רשת בחברה הערבית.
אנחנו
מגיעים לר שויות ונותנים תכנים של הסברה לחניכים מהחברה הערבית והם בתורם חייבים לעשות הסברה
בתוך הקהילה. אני רק אגיד שזה מאמצים של כל המשרדים וגם החברה הישראלית והחברה הערבית. תודה.
:היו"ר איימן עודה
תודה רבה לך
. עדן פרבר., מכון תכלית, בבקשה
:עדן פרבר
תודה רבה. שמענו על ההשפעה העמוקה של הרשת ות על התופעה של הפשיעה בחברה הערבית
ו אנחנו
נשמח להתמקד ב
שלושה
רבדים של ההשפעה אשר נגרמים מהממשק הייחודי שיש לחברה הערבית עם
הרשתות כתוצאה מהפ
ער ה
דיגיטלי: ראשית, כמו שהציג איגוד האינטרנט, יש פערים בדפוסי השימוש ב
קרב
החברה הערבית
ו בפרט ניכר כי היא פונה לרשתות כמקור מרכזי לצריכת מידע בעיקר בגלל חוסר אמון
במוסדות,
כאשר66%
בקרב המגזר הערבי צ
ו
רכים חדשות בעיקר מהרשתות,
לעומת47%
מתוך האוכלוסייה
היהודית .
בהתאם ,לכך
ישנה
חשיבות לביצוע סקר כולל ביחס לדפוסי השימוש הרלוונטיים ברשתות כחלק
מקידום מדיניות מבוססת נתונים.
שנית,
הרשתות החברתיות נגועות בהטיה אלגוריתמית אשר באה לידי ביטוי בתופעת בועת הסינון
ות,א ההד אשר מובילות גם להקצנה בדעות וגם לתחושה של הדרה של אוכלוסיות מסוימ
ות,
כמו החברה
הערבית, מתוך המרחב המקוון וכתוצאה מכך ממרחבים ציבוריים חשובים.
חשש נוסף שהתעורר ונדון בדיון הזה הוא מצב של אכיפת יתר כלפי האוכלוסייה הערבית ברשתות
החברתיות,
טענה שעמדה גם בבסיס
ה עתירה של"עדאלה"
נגד מחלקת הסייבר וגם התממש במסגרת מבצע
"שומ
ר החו
מות"
כעולה מדוח המיוחד של חברתMeta
. בהתאם,
אנחנו מאמינים שחשוב כי הוועדה תקרא
למחוקק להסדיר את פעילות מחלקת הסייבר ולוודא כי ישנה התמודדות סדורה עם החשש של אכיפת יתר,
במיוחד לאור הטי
ה מובנית בטכנולוגיה המגבירה את ה
פגיעות של אוכלוסייה זו להדרה מהשיח הציבורי.
שלישית, חשוב להביא בחשבון פערים ב
אוריינות ה
דיגיטלית בקרב החברה הערבית.
חשוב להקפיד
על הכשרות מונגשות שפתית ותרבותית במטרה לפתח אוריינות דיגיטלית ביקורתית אשר תחזק את החברה
הערבית ותאפשר לה להתמודד טוב יותר עם מידע
ב כוז וניצול לרעה ברשת. מדינת ישראל כ
ב ר משקיעה
מאמצים בהקשר זה ועדיין חשוב לוודא כי כל מהלך להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית עוסק בכלל
ה
ביטויים והגורמים ל,כך
לרבות ביחס
ל
ייחודיות של המרחב המקוון. אנחנו לרשות הוועדה בכל שאלה .
תודה רבה.
היו"ר איימן ע:ודה
תודה רבה .חבר הכנסת ש.וסטר, בבקשה
:)אלון שוסטר (המחנה הממלכתי
אני קודם כל מודה
על ה
הזדמנות לשמוע את הזווית הזו, שאני מכיר אות
ה מתחו
מי ה
חינוך ו
ה קהילה
שהייתי עסוק בהם בעשרות שנים .הרשתות ה ן זירה גם לאיומים
גדולים,
גם למידע אבל גם להזדמנויות
גדולות לחיבורים, להשכלה ו
ל
השראה .באופן כללי העיסוק בתחום –
אני מדמה אותו
ל ילדים שמחזיקים
קופס
ת גפרורים,
,או
אם תרצו בהקשר לפשיעה, אקדח טעון –
וכמובן שכאשר אנחנו מדברים על חברות יותר
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
23
מסורתיות, יותר קהילתיות, ו אני עצמי
בא מ
קהילה כזאת, מקיבוץ, סגורות יותר ,מונחות ערכים ,
הקונפליקט הוא בהכרח בעל משמעות יותר גדולה.
:היו"ר איימן עודה
.צרות של עשירים
:)אלון שוסטר (המחנה הממלכתי
יש
הרבה קווים מאוד דומים בין חרדים, קיבוצניקים ,מיעוטים,
'מסורתיים וכו.
:קריאה
.משאבים
:)אלון שוסטר (המחנה הממלכתי
ולכן אני מאוד מאוד אמפתי
ל
סיטואציה. אני אספר לכם סיפור שלכאורה לא קשור לכלום,
קשור
מאוד למציאות שלנו.
לפני24
שנים ,זאב צחור, שהיה נשיא מכללת ספיר,
הזמין בנובמבר שנת2000
לכינוס
שנקרא ספיר מול עזה, בין גדר לגשר ,ואז נפתחה האינתיפאדה וכל השאר היסטוריה.
:היו"ר איימן עודה
תמיד
הפלסטינים אשמים. איך אתם מצליחים להגיע ?תמיד למקום הזה
:)אלון שוסטר (המחנה הממלכתי
כל הסיפור זה כדי להגיד מטאפורה קטנה מהחיים היום-יומיים שלי. אני בא מקיבוץ מפלסים.
אנחנו עוסקים בכלי שהוא יכול להיות כמו דינמית,
הוא יכול להיות פיצוץ הרסני והוא יכול להיות כלי בונה
מאין כמוהו, והמשימה של כל אחד בתחומו זה לשים קווים אדומים, הגנות, מרחבים מוגנים,
ולהיאבק אל
מול האתגרים השליליים
ש
הטכנולוגיה הזאת מציבה בפנינו ו
לא לז
נ
וח בשום אופן את ההזדמנויות האדירות,
מעוררות
ה
השראה, משכילות, מחברות, שאותו כלי ממש נותן. שאו ברכה.
היו"ר:איימן עודה
תודה לך מקרב לב, חבר הכנסת שוסטר.. רידא, בבקשה
:רידא ג׳אבר
העניין של
ה טרמינולוגיה
חשוב לקונ
ס
פציה
של
איך אנחנו מסתכלים על הסיפור הזה.
אנחנו
מסתכלים על
הרשתות החברתיות
" כאל משהו שאנחנו משתמשים בו. אנחנו אומרים אנחנו משתמשים
ברשת
", אבל
האמת היא
ש
אנחנו חיים בתוך הרשת.
הנתונים של105
מראים
שחצי
מ
הזמן של הצעירים
או
שלנו אנחנו חיים בתוך הרשת. לכן התגובה, גם של המנגנונים, של החברות וגם של המשטרה,
היא התייחסות
לזירה הזאת
כזירה נוספת בחיים שלנו.
סוג הפעילות שלהם באכיפה וגם
העניין
של איך ניגשים לסיפור הוא
כאילו מ
דובר במ
שהו שהוא רחוק מהחיים שלנו. הקונספציה צריכה להיות כא
ל משהו שאתה חי יום-יום.
:)אלון שוסטר (המחנה הממלכתי
אבל זה החיים.
רידא:ג׳אבר
אלה החיים, אתה צריך לשנות את ההתייחסות.
הנקודה האחרונה זה
העניין של הרשתות עצמן.
יש
משהו מהותי שהן רוצות ללבות את השיח הציבורי, זה בתוכנית העסקית שלה.ן ה אכיפה נשלטת ע"י
התוכנית העסקית שלה.ן לכן לצפות מה
ן לאכוף את האכיפה הזאת
, שהיא תחב
ל ן לה בתוכנית העסקית
זה
לבקש ןהמ מ
שהו שהוא בניגוד אינהרנטי למהות של.הן
לכן צריך פה
התערבות שהיא יותר מהודקת,
שקשורה גם לחקיקה וקשורה גם להכריח את הרשת
ות האלה לשנות את הדיסקט ו
ש חלק מהתוכנית
העסקית שלה
ן תהיה אכיפה ולא משהו מזדנב לעניין.
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/07/2024
24
היו"ר:איימן עודה
תודה רבה לך. חברים,
אני
תחילה רוצה
להגיד דברים טובים
עליכם.
אני חושב שהצגת הדברים
הייתה
בצורה ש גם
כל בן-אדם ש צפה בנו בטלוויזיה יכול להיות גאה
ו
אפשר לראות שה אנשים כאן יודעים
היטב על מה הם מדברים. אנחנו קיבלנו תשובות ממש ממש חלקיות. המבחן שלנו זה בהתמדה.
המבחן שלנו
הוא איך לעשות
מהישיבה
הזו
י
שיבה מכוננת ראשונה ב
שביל
להתמיד ולהגיע לתוצאות ,אמת בשטח וזה
תלוי רק בנו
ו
תלוי בי אישית. לכן אנחנו חייבים לעמוד במבחן הזה.
אני רוצה לקרוא את
מסקנות הוועדה,: אחת
הוועדה רואה בעייתיות
ב
עובדה ש
יעפ לותן של רשתות
חברתיות בישראל,
שהיא מסחרית וכלכלית ,באופייה
מו
סדרת
רק באופן התנדבותי בהתבסס כביכול על
רצונ
ן
הטוב של
ה
פלטפורמות ו
לא מוסדרת בחקיקה מחייבת.
הוועדה קוראת לממשלה לגבש חקיקה ביחס
לאחר
ות י
ן של רשתות חברתיות על תוכן לא חוקי המופץ על גביהן, בדומה לחקי קה שעברה בנושא בפרלמנט
האירופי. אנחנו צריכים להגיש בשם הוועדה ולהתקדם בזה.
,שתיים
הוועדה
קוראת
למשרד לביטחון לאומי
לקיים
צוות ייעודי למיגור גורמי פשיעה מהרשתות
החברתיות. דרוש כי הצוות הזה יכלול נציגים מהפרקליטות והמשטרה,
משרד החינוך ומשרדים רלוונטיים
נוספים, נציגי הרשתות החברתיות ונציגי הארגונים, כולל איגוד האינטרנט.
דרוש כי הוועדה הזו היא
ש תגבש
את החקי
ק
ה שת
סדיר א
ת האכיפה של תכנים שקשורים לארגוני פשיעה.
,שלוש הוועדה מאמ
צת את המלצת איגוד האינטרנט וקוראת למשרד החינוך לבנות תוכנית לימוד
ייעודית לחברה הערבית אשר מלמדת דרכי התמודדות עם תוכן אלים ופוגעני ברשת,
וזאת בשיתוף פעולה
עם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
,ארבע ל
בסוף,
ניכר שיש מחסור
בסקירה
כוללת של התופעה של שימוש גורמי פשיעה
ב רשתות
חברתיות.
הוועדה הקוראת
ל רשות לפיתוח
כלכלי, בשיתוף פעולה עם הארגונים האזרח
ים י,
לערוך מחקר
מקיף בנושא הזה. בנוסף,
הוועדה
קוראת
למשטרה
ל
ספק לר
ות ש לפיתוח כלכלי גישה לנתונים ה
כוללים
של
פשיעה
ברשתות
לטובת
ביצוע.מחקר הוועדה תערוך דיון המשך בנושא. תודה רבה לכולכם מקרב לב,
תודה
עמוקה ואמיתית . ישיבה.זו נעולה
הישיבה ננעלה בשעה16:05
.