החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-131213
סיכום דיון
מיום שני, ח' בכסלו התשפ"ה, 9.12.2024, בנושא:
ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הדוח המונח לפנינו הוא דוח חדש שעוסק בתחום חדשני שמשנה ומשפיע באופן דרמטי על חיינו כבר מספר שנים, אך לאחרונה נראה שהוא עושה קפיצת מדרגה חסרת תקדים.
אנחנו כבר עדים לפיתוח של כלי רכב עצמאיים, שימוש הולך וגובר בתחום הרפואה, יחסים בין צרכנים לעסקים בדמות מעני בוט למיניהם (צ'אט, GPT) ועוד. האינטליגנציה המלאכותית הוכיחה את עצמה גם בשימוש הולך וגובר במלחמה האחרונה הן בהיבט השימוש המבצעי, הן בהיבט זיהוי ואיתור חללים וחטופים ויצירת סרטוני הסברה במגוון שפות. כפי שאנחנו למדים - לתחום זה אין גבולות כלל. כמו בכל מהפכת מידע הוא מביא לקידומה של האנושות, אך ללא פיקוח ראוי, ניתן לנצל את הטכנולוגיה ולגרום נזקים אדירים לאזרחים ולמדינות.
כיצד, אם בכלל, מדינת ישראל נערכת למהפכה זו? ההתרשמות היא שכלל לא! הדוח מצביע בין היתר על היעדר גורם ממשלתי מתכלל האמון על הובלת תכנית לאומית בתחום האינטליגנציה המלאכותית. לפני 6 שנים התקבלה החלטת ממשלה לקדם את התחום, אולם טרם אושרה תכנית. עפ"י דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, נמצא כי בארה"ב הוקם המשרד ליוזמה הלאומית לבינה מלאכותית, בבריטניה הוקם גוף ייעודי חדש הפועל תחת משרד החדשנות וכך גם בסינגפור.
למדינת ישראל אין תכנית אסטרטגית לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלכותית. הדוח מצא כי משרד החדשנות מצמצם את עיסוקו לנושאים ספציפיים בתחום הבינה המלאכותית ולא מוביל את התחום ברמה הלאומית.
ישראל, מדינת ההייטק והסטארט-אפ, ירדה משמעותית בדירוג העולמי בפעילות והשקעה בתחום.
נקודה נוספת היא נושא האסדרה, כולנו מבינים את הסיכונים הקיימים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית אך נראה כי משרד המשפטים ומשרד החדשנות לא מתמודדים כלל עם הנושא הרגולטורי. אמנם גובשה תכנית עקרונית, אך היא לא אושרה בממשלה. כמובן שמדינת ישראל צריכה להוביל בפיתוח הבינה המלאכותית וצריך להיזהר מעודף רגולציה אך מצד שני לא ניתן להשאיר נושא זה פרוץ.
חה"כ אביגדור ליברמן – חלה נסיגה קשה ברמת ההשקעות בתחום ובהשוואה לעולם. התחום היחידי שהפריון של ישראל גבוה יותר מממוצע מדינות ה- OECD הוא בתחום ההייטק ויש להשקיע בו. התחום חייב להתחיל מהאקדמיה, ממעבדות שאינן קיימות, סגל אקדמי, תשתיות ועוד. המדינה מכשירה 8,000 מהנדסים בכל שנה, בעוד שאיראן מכשירה בכל שנה 250 אלף מהנדסים. הפער מהווה פגיעה בביטחון הלאומי. בעבר התקבלה החלטה לרכז את הנושא במשרד המדע שיוביל ויתאם בין המשרדים וכך ראוי לעשות. לא נכון להעבירו לתחום אחריותו של משרד רה"מ, משום שריכוז הנושא במשרד רה"מ פוגע ומאיט את התהליך.
הפערים בין משרד מבקר המדינה לבין רשות החדשנות הם גדולים מידי, וחייב גישור בין הגופים והבנה מי צודק.
משרד מבקר המדינה – דניאל ג'יקובס-מנהל האגף לביקורת טכנולוגיות דיגיטליות - טכנולוגיה זו פרצה לחיינו בשנת 2022. משרד מבקר המדינה עוסק כעת בדוח נוסף יחד עם מדינות באירופה בנושא הטמעת הנושא במגזר הציבורי.
מטרת הביקורת: בחינת ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, את דירוגה הבין-לאומי של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תכנית לאומית לבינה מלאכותית.
הנושאים העיקריים שנבדקו: * דירוגה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית.
* פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תכנית לאומית לבינה מלאכותית: "המיזם הלאומי" למערכות נבונות, ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים )ועדת תל"ם) והתכנית הלאומית לבינה מלאכותית של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
* מימוש החלטות הממשלה - הפעימה הראשונה והשנייה.
נתוני מפתח: לא קיימת בישראל תכנית ואסטרטגיה לאומית מאושרת בתחום הבינה המלאכותית.
40% בלבד מתקציב הפעימה הראשונה שאושר בממשלה לשנים 2023- 2021 - מומש (220 מיליון ש"ח מתוך כ- 550 מיליון ₪).
רק מיליארד ₪ הסכום שאישרה הממשלה בשתי פעימות, כאשר מרבית הסכום טרם מומש.
11% שיעור מימוש הפעימה הראשונה בתחום מחשוב עתיר ביצועים )מחשב-על), כ- 30 מיליון ש"ח מתוך 270 מיליון ש"ח שאושרו.
ליקויים: - היעדר גורם ממשלתי מתכלל האמון על הובלת תכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית.
- המלצות "המיזם הלאומי" ו"ועדת תל"ם" לא הוגשו לממשלה ולא נדונו בה, וכן לא נדונו בשום פורום ממשלתי כלשהו שמוסמך לקבל החלטות בנושא. הן גם לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש. גם המלצות ועדת תל"ם, אשר גובשו והושלמו בדצמבר 2020 כבסיס להחלטת ממשלה, לא נדונו בממשלה במתכונתן המלאה.
- מימוש חלקי של הפעימה הראשונה: * נכון לתום מועד הפעימה הראשונה ( דצמבר 2023) המימוש התקציבי של הפעימה הראשונה היה רק כ- 40% מהסכום שאושר בממשלה.
* מימוש של 220 מיליון ש"ח מתוך כ- 550 מיליון ש"ח.
* שיעור המימוש האמור מתייחס להתקשרויות שנחתמו, אך עשרות מיליוני ש"ח מתוכן טרם בוצעו או הושלמו בפועל.
- תשתיות מחשוב: שיעור מימוש - 11% תשתיות החישוב הקיימות מוגבלות ואינן מספקות לעניין קידום המחקר והתעשייה בישראל.
עיבוד שפה טבעית: שיעור מימוש - 76% רק ב- 31.12.23 (היום האחרון ליישום הפעימה הראשונה), מפא"ת חתמה על הסכם התקשרות בהיקף כספי כולל של 37 מיליון ש"ח למימוש פרויקט מודל שפה בעברית ובערבית.
הון אנושי: שיעור מימוש - 55%, לות"ת ולרשות החדשנות אין מידע עדכני על מספר החוקרים הקיים ועל מידת ההשפעה של חלוקת מלגות על קידום ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית.
- למרות הסיכונים הקיימים בבינה המלאכותית, נמצא כי העקרונות שגובשו במסמך המדיניות טרם אושרו על ידי הממשלה, וכי ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה לאסדרה באיחוד האירופי.
- הסכמי הפעימה הראשונה והשנייה לא כללו התייחסות לתחום אוריינות הנתונים ומשרד החינוך לא שולב כחלק מהסכמי השותפים לקידום הבינה המלאכותית.
- בשנת 2023 הממשלה החליטה על פעימה שניה, אולם רק בספטמבר 2024 נחתם הסכם השותפים של פורום תל"ם לפעימה השנייה למימוש בשנים 2027-2024. האמור משקף פער משמעותי, זאת בין היתר לנוכח ההערכה כי בשנה הראשונה והשנייה מתוך הארבע שעליהן החליטה הממשלה ימומשו במסגרת הפעימה השנייה בסך הכול רק כ- 10% מהתקציב הכולל שנקבע בהחלטת הממשלה למימוש בשנים 2026-2023.
למרות מיצוב ישראל במקום גבוה בעולם בתחום הבינה המלאכותית, אנו רואים בין השנים 2019-2024 ירידה בשליש העליון.
הדוח אינו מציג היעדר מעש, אלא פער בפיגור והמדדים מדברים בעד עצמם. הדגש הוא על המוכנות הממשלתית ואנו בירידה בתחום לאורך שנים. גופים רבים בממשלה עוסקים בנושא, אולם הקצב הוא איטי בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
אין היום תכנית לאומית לבינה מלאכותית. אנו בשנתיים פיגור בלו"ז שנקבע ע"י הממשלה והיעדר תקצוב. אנו מקווים שמשרד החדשנות, שקיבל את האחריות, ירים את הכפפה ויוביל את התחום. יש פער בהון האנושי, ונדרשים למצוא פתרונות כדי לגשר עליו ולאסדר את פתרונות ההסדרה. ההיערכות הלאומית טסה לאט ונמוך מידי. ולכן נדרשת פעולה נמרצת של כל גופי הממשלה האמונים על כך.
משרד הביטחון - אלעד דביר-רע"ן בינה מלאכותית-מפא"ת – בסוף שנת 2023 המשרד התחיל פרויקט GPT, ובחודש אפריל יצא מודל שפה ראשון בעברית שפתוח לציבור הרחב בשת"פ עם אינטל ומכיל מס' פרמטרים כמו של גוגל. עם פתיחת התכנית התקיים שיח עם החברות הגדולות אולם הן לא שיתפו פעולה עם פיתוח מודל שפה עברית בחינם, וחברת גוגל היא היחידה שהסכימה לשוחח בנושא. גוגל תוציא גרסה ראשונה באמצע שנת 2025, והמשרד יוציא בהמשך מודלים נוספים גדולים יותר. כיום יש 50 מיליארד מילים בעברית, ועוד 2 מיליארד מילים בערבית מדוברת. מהלך זה הצריך מאמץ אדיר ולתכנית יש את המאגר הייחודי והגדול שיש במדינת ישראל, לאחר איסוף ממקורות שונים כמו עיתונות, ארכיון וכו'.
רשות החדשנות – ד"ר זיו קציר-מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית – יש תכנית לאומית שמתוקצבת במיליארד ₪ ל- 6 שנים. היא נמצאת בסוף שנתה השלישית ועומדת בכל יעדיה. בתקופת הממשלה הקודמת היתה כוונה להגדיל את הסכום, אך הוא לא אושר. הסקירה לשנת 2023 היא שגויה בעיננו.
ישראל ממוקמת במקום מצוין בעולם בנושא הבינה המלאכותית. בתחום הבינה היוצרת ישראל נמצאת במקום ה- 3-4. הרשות איננה מקלה ראש והטענה הבסיסית שאין מינהלת, תכנית, ביצוע ומעקב - אינה מקובלת עליה.
הצורך שעולה הוא לקדם מחקרים באקדמיה ובתעשייה, לשפר את הזמינות והנגישות של תשתיות גדולות כדי שמחקר פורץ דרך יוכל להתקיים, ואנו עוסקים בהקמה של תשתית מסוג זה בימים אלה שתספק מענה לרמה המקומית ותהיה נגישה. הנושא נמצא בעיסוק מסיבי ובתהליך של מכרז, והרשות פועלת למציאת נקודת האיזון הנכונה שבה אפשר להביא את היתרון היחסי של ההייטק הישראלי והאקדמיה הישראלית לידי ביטוי.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – גדי אריאלי-מנכ"ל – עם כניסת השרה לתפקידה, היא לקחה את התחום בשתי ידיים במטרה להנגיש את הנושא לציבור. תכניות המשרד בתחום מתחילות בגיל גן, ובפרט בקבוצה הבלתי-פורמלית.
בינה מלאכותית אינה כמו סייבר, אלא מדובר בטכנולוגיות שמוטמעות במגוון רחב של תחומים. הפרסומים והבדיקות הם בפיגור קל אחר ההתקדמות המהירה. למשרד יש תכנית רחבה להטמיע את הנושא ברשויות המוניציפאליות, והוא מקיים פגישות עימן כדי לעלות את הצרכים.
הדסה גטשטיין-ראש מטה – פורום תלם הוא גוף שמורכב מכמה גופים, והמשרד מתכלל ועובד עמו בשת"פ. המעמד של מדינת ישראל רחוק מלהיות עגום. המשרד שם את הנושא בראש סדר העדיפויות, ועל אף המלחמה והאתגרים - ההישגים הם רבים. ישראל במקום הראשון בהצבת ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית בשוק העבודה, מקום 5 בשיעור הכישורים המתקדמים, מקום 4 במס' הסטארטאפים AI, מקום 4 בהיקף גיוס ההשקעות של חברות בישראל, מקום 4 בפיתוחים פורצי דרך של מודלים משמעותיים. בתחום המחקר ישראל מצטיינת בהשוואה למשקלה הדמוגרפי. בשנת 2023 חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות למידה משמעותיות בעולם. הפרסומים הישראליים מצוטטים למאמרים אקדמיים פי 6 מהממוצע העולמי.
בזכות העשייה הרבה המשרד הצליח לשמר את מעמדה של ישראל ואף לחזק רכיבים כמו תשתיות, ובמיוחד רכיבי מדיניות ממשלתית. טענת המבקר על כך שישראל התדרדרה במדדים ביחס למדד חדשנות גלובלי משמעותה התעלמות ממספר מדדים עדכניים. ישראל שמרה על מקומה השני בנרמול ביחס לנפש ומדובר בהישג מרשים. ישראל נמצאת בכל הפורומים הבינלאומיים הקיימים בעולם, כמו: OECD, האו"ם, GPT וכו'. ישראל חתמה השנה על האמנה הראשונה בהיסטוריה בנושא בינה מלאכותית ומדובר בהישג היסטורי אדיר. יש סביבה רגולטורית תומכת חדשנות תוך מניעת פגיעה בזכויות יסוד בשת"פ עם משרד המשפטים. לאחר עבודה של שנתיים פורסם מסמך מדיניות רגולציה ששם את האדם במרכז ומחייב ערכים של ניהול סיכונים. הוקם מוקד ידע במשרד המלווה מעל 200 רגולטורים בארץ המתאימים את עצמם לעידן החדש. המדיניות משתנה כל הזמן ומתאימה את עצמה למצב.
אנו בין הראשונים בהטמעת הבינה המלאכותית במשרדי הממשלה (9 משרדים). בשנה הבאה התוכנית תורחב גם לרשויות המקומיות שמהוות מקור קריטי לשירות הציבור.
חה"כ אביגדור ליברמן – התמונה שהוצגה ע"י משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הפוכה ממה שהוצג ע"י משרד מבקר המדינה, ועלינו להגיע לחקר אמת. אבקש לקבל פירוט בנוגע לתפקידי משרדי הממשלה העוסקים בתחום, מי כפוף למי ואיך נעשית הזרימה של המידע והתכניות. אין לנו שום החלטה ברמת-על בנוגע לתכנית "מחשב על".
בנוסף, אבקש התייחסות בישיבה הבאה להערת מבקר המדינה בנוגע להיעדר גורם מתכלל לאחר חילופי הממשלה, היות ומשרד החדשנות לא פעל לקידום והובלת תחום הבינה המלכותית. המשרד צמצם את פעילותו לנושאים ספציפיים ולא הוביל את קידום התחום ברמה הלאומית.
מל"ל – יואב זקס-רח"ט מו"פ וטכנולוגיות – נפלה שגגה בדוח המבקר בנוגע ללידת תחום התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. המיזם הלאומי שמוזכר רבות לא עמד בדרישות הייעוץ המשפטי ובוטל. קביעת הייעוץ המשפטי היתה שדינה של העבודה הוא כדין עבודה פרטית שהוגשה לממשלה כחוו"ד. סוכם עם הייעוץ המשפטי שהמל"ל יתכלל את מה שנכתב בעבודה ובעבודת "פורום תלם". חרף כל המשברים ניתנה עדיפות לנושא. העברנו את המלצתנו לר' המל"ל, ואחת מהן היא להטיל את הובלת הנושא על משרד המדע. כל השוואה תקציבית עושה אי צדק עם התכנית. ר' המל"ל קיבל את ההמלצות והציע לשרת המדע דאז להציג אותן לרה"מ. הוא חשב שנכון יותר שהנושא יוצג ע"י השר שהסמכות אמורה לעבור אליו מאשר המל"ל. יכולנו לעשות יותר אם היה לנו תקציב ולא היתה מלחמה וקשיים נוספים.
דיון דומה מתקיים מול מערכת הביטחון בעולם המסווג, וכן יש בינה מלאכותית שאיננה מסווגת לשימוש האזרחים. אנו מקיימים בקרה על 2 תכניות כדי לקיים את הסינרגיה. בראיה כוללת של כלל האילוצים הבעיה מס' 1 של המדינה היא בעיית ההון האנושי, היא חוצה את כל התחומים והמגזרים ואנו זקוקים לתגבור גדול בנושא זה.
חה"כ אורית פרקש הכהן – בממשלת השינוי כיהנתי כשרת החדשנות הראשונה מתוך הבנה שהעולם מתקדם לעבר תעשיית ההייטק, ושראוי לחבר את הדיגיטל והות"ת. החלטת ממשלה 212 קבעה שאני אוביל את תחום הבינה המלאכותית, והוטל עלי להכין תכנית לאומית וכללי רגולציה. תחום הבינה המלכותית, כמו בכל מדינה מתקדמת בעולם, כולל מדיניות, רגולציה, השכלה, השבת מוחות ונושאים נוספים שחורגים מעבר לשת"פ של גורמים מקצועיים וחייבים להיות מנוהלים תחת הממשלה. כשרת החדשנות צירפתי את המדינה לגוף מיניסטריאלי GPT, התנענו תהליכים, הוקמו קבוצות עבודה, פעלתי לשילוב ישראל ב- INST, נחתם הסכם בנושא הקוונטום, ונעשתה עבודה מול שר האוצר על תכנית לאומית לבינה מלאכותית. התכנית אושרה על ידו וכללה יעדים כמותיים. לצערי לא היה תקציב נוכח נפילתה של הממשלה, והיה מצופה שהנושא יקודם ביתר שאת. הצורך לעסוק בתחום הוא רק מתגבר נוכח התקדמות מדינות בעולם. הרגולציה והחקיקה צריכים לעבור לאדפטציה לעולמות החדשים תוך שימור התעשייה. יש איחור גדול בקידום המכרז של פורום תל"ם.
ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) – דניאל מליבאוור-אסטרטגיה ובינלאומיות – לפני כשנתיים הוועדה יצרה קשר עם ראשי בתי הספר למדעי המחשב כדי להבין מהם החסמים שעומדים לקליטת חברי סגל, ונאמר על ידם שאין בעיה של תקנים אלא הקושי הוא בהיצע מועמדים איכותיים שרוצים לשוב מחו"ל לישראל. ות"ת פועלת בתחום האנושי באופן נרחב ומשמעותי: הגדלת התכניות פי 2, פתיחת תכנית חדשה לתואר שני ועוד. ות"ת איננה שחקן יחידי בתחום, אלא בכל אוניברסיטה היום יש מרכז מחקר במדעי הנתונים שמעניק תמיכה בהון אנושי בתמיכת הות"ת.
איגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות – עו"ד קרין מאיר רובינשטיין-מנכ"לית – המילה "תעשייה" חסרה בשיח. לא ניתן לעשות שום מהלך ללא עירוב התעשייה משום שיש לה את הידע באיזה מצב נמצאת הבינה המלאכותית. האתגרים היום הם אדירים ויש לגייס את מיטב המוחות, בסיוע הכנסת, כדי להתקדם. ההמלצה היא לכנס את בכירי התעשייה, שמכירים את המצב בשטח, כדי לרכז את האתגרים המרכזיים ולהחליט על המלצות למציאת פתרונות. האיגוד החל במהלך חדש עם משרד החינוך בנוגע לקידום הבינה המלאכותית בבתי הספר.
משרד החינוך – מירב זרביב-סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה – המשרד פועל בשיתופי פעולה אינסופיים בתחום קידום הבינה המלאכותית. התכנית הלאומית זהה למדדים שהוצגו כאן. המשרד בנה תכנית שמבוססת על 4 צירים מתוקצבים: ההון האנושי, תשתיות טכנולוגיות, רגולציה (הוקמו ועדות שעוסקות ברגולציה של הבינה המלאכותית) ועולם החדשנות.
הפעולות שנעשות: * חיבור המשרד ל- 100 חברות בתעשייה, ובכל בית ספר יש איש צוות שעובד בשת"פ עם התעשייה.
* חברת גוגל עתידה להכשיר את סוכני השינוי של משרד החינוך.
* מייקרוסופט פיצחה כלים עבורנו כדי לצאת עם יעד שאפתני, 100% כשירות בזמן קצוב.
* צוות היגוי נפגש בכל שבוע עם מנכ"ל המשרד, וידוע מי הן קבוצות הסיכון באזורים מורכבים, וכל אזור מטופל בהתאם.
* פיתוח 2 סוגי בוטים שיהיו בטוחים ונכונים בלימודים בבתי הספר היסודיים.
* עבודה עם רשות החדשות באופן המותאם לכל משתמש.
הדוח לא התייחס לעומק, אלא לעולמות מדעי הנתונים. ישראל היא מבין המדינות היחידות שמקיימת בחינות במדעי הנתונים, בגרות במדעי המחשב בשת"פ עם הטכניון ופתיחת מגמה בתיכון בשנת התשפ"ו שעוסקת בבינה מלאכותית.
מערך הדיגיטל הלאומי – ניר ינובסקי-ראש יחידת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית – יש אנשים רבים שעובדים סביב השעון ומובילים להצלחה בתחום הבינה המלאכותית. פורום תל"ם הוא פורום התנדבותי והוא נכס עבור המדינה. יש מס' יחידות במערך שעוסקות בתחום מדיניות ובניית אסטרטגיה. מרכז המצוינות מקדם את הבינה המלאכותית במשרדים. יש צורך בפרויקטים לאומיים למתן מענה בין-משרדי ולאפשר הוצאת דאטה החוצה. אספקת שירותי ענן ציבורי לממשלה (פרויקט נימבוס) הוא חשוב בהקשר של בינה מלאכותית היות והוא מאפשר למשרדים לקפוץ קדימה בכלים הנגישים להם. הרצון הוא להפחית בירוקרטיה ואלמנטים מיותרים בחווייתו של האזרח מול המגזר הציבורי.
משרד המשפטים - שרית פלבר-ראש אשכול טכנולוגי במחלקה למשפט כלכלי – המשרד שותף לדברי מבקר המדינה בדבר קידום אסדרה עבור בינה מלאכותית עם שימוש אחראי והגנה על זכויות, אולם המחלוקת היא על הדרך לעשות זאת. לאחר דיוני מדיניות הוחלט לבחור בגישה אחרת – סקטוריאלית שנוקטת בכלים גמישים ולא בחקיקה נוקשה, ויש לבחון אותה בכל עת בהתאם להתפתחויות בעולם. המבקר ציין שמסמך המדיניות ועקרונות הרגולציה לא אומץ בממשלה, אך צריך לתת את הדעת לכך שהמסמך פורסם ע"י המשרד בתמיכת הממשלה ומאומץ ע"י משרדי הממשלה והגופים הפועלים על פיו.
ראוי לחשוב גם על האזרחים שניזונים מבינה מלאכותית, יש לדאוג לאיזון נכון בין שמירה על האינטרסים הציבוריים ועל הזכויות לבין הצורך לאפשר לטכנולוגיה להתפתח. משרד המשפטים יפעל במקומות שיש בהם פערים.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה שנושא הבינה המלאכותית הוא חלק מהפסיפס העתידי של מדינת ישראל.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים שולחן עגול עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות ולהעביר לוועדה את המסקנות.
הוועדה מבקשת ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להעביר את נייר העמדה עם כלל הפעולות שנעשו ויעשו בעתיד ויכלול גם מדיניות, תכנון ותקציבים.
הוועדה מבקשת מהאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות לקבל רשימה של אנשי תעשייה בכירים כדי לקיים דיון מקצועי בנוגע לכיוון העתידי הרצוי של המדינה בתחום הבינה המלאכותית.
הוועדה תקיים ישיבה בהקדם בנושא לימודי מתמטיקה ומבחני פיז"ה, בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך.
הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל נייר עמדה בדבר פעולותיה בתחום הבינה המלאכותית.
הוועדה תקיים דיון סגור בנושא השימוש בבינה המלאכותית בעולם המסווג של מערכת הביטחון.
הוועדה סבורה שהרגולציה צריכה להיות חכמה ומותאמת כלפי חוץ, אולם רגישה ועדינה כלפי פנים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא.