פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 316 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, י' בכסלו התשפ"ה (11 בדצמבר 2024), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45) (תגמול לגרושות), התשפ"ה–2024, של חה"כ אופיר כץ << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, של חה"כ פנינה תמנו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון מיכל מרים וולדיגר חברי הכנסת: משה טור פז מתן כהנא אופיר כץ גלעד קריב פנינה תמנו מוזמנים: ריקי מורד – ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית, משרד הביטחון יגאל בר ניצן – ראש היחידה לתקציבי מינהלת ושיקום, משרד הביטחון תום עופר – ממונה משפטי לנושאי שיקום ומשפחות, משרד הביטחון דוד הראל – רפרנט ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר עפרה גולני – מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי יואב סטשבסקי – רפרנט חוקי השיקום, משרד המשפטים שולי מועלם רפאלי – חברת הכנסת לשעבר מיכל קסטן קידר – אלמנת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל רותי פרמינגר – נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה מורן שיין אסולין – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות שלומית קלמנזון – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות ליאת אורן וקס – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות ספיר וינר – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות ויקי מוצפי – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות תומר מורלי – מקדם את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות אדוה פינקלשטיין – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות ליאת קליין גנץ – מקדמת את המאבק הציבורי לזכויות של גרושות, עמותת חמניות מאירה בסוק – יועצת משפטית, נעמת רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45) (תגמול לגרושות), התשפ"ה–2024, פ/4708/25 כ/1065 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, פ/4749/25 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום י' בכסלו התשפ"ה, 11 בדצמבר 2024 למספרם. יש לנו שני נושאים על השולחן. הנושא הראשון, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45), ופה מדובר בתגמול לגרושות, לילדים של הגרושות, של חה"כ אופיר כץ. הנושא השני, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), של חה"כ פנינה תמנו. נפתח בדברי המציע, יו"ר הקואליציה, חה"כ אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. זה חוק נוסף חשוב שאנחנו מעבירים ביחד עבור מילואימניקים, משפחותיהם, נשות מילואימניקים, ארוסות, חטופים; מה לא העברנו בוועדה החשובה הזו. ועכשיו אנחנו בחוק חשוב שמגיע לנשים שנעביר אותו. מדובר בעיוות משנת 1952 שאנחנו מתקנים. אם מסתכלים על יתום והמדינה רוצה לסייע או לעזור, אז אני חושב שאין שום קשר מה היה הסטטוס של ההורים שלו. אם הכוונה היא לעזור לילד, אז ילד יתום הוא ילד יתום, ולא משנה מה היה הסטטוס של ההורים. כמובן, כל מקרה הוא קשה בפני עצמו, ואנחנו פה בשביל לנסות ולסייע לכל מי שצריך עזרה כתוצאה מהמלחמות שיש לנו. התחלנו את החוק עם העלאת הגמלה מ-5,000 ומשהו ל-8,500 שקלים. המשך החוק הוא לפי 24%. ואז התחלנו דין ודברים עם הגרושים והגרושות על הקשיים שלהם והדברים שהם צריכים, ולקחנו אותם בהלימה – לא בדיוק אותו דבר – מזכויות שקיימות לאלמנות. הוספנו בחוק הזה גם מענק לרכישת רכב בשווי 52,000 שקלים, טיפול רגשי להורים עד שאחרון היתומים יגיע לגיל 30. ועוד בקשה שהייתה – זכאות להיעדר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, שהם יוכלו לקבל את היום הזה. ודיור – מענק לשלוש שנים, של עד 2,500 שקלים לסיוע במשכנתה או שכר דירה. כל זה היה במסגרת שיחות ופגישות שלנו מול המשרדים. אני שמח שאנחנו ברגע הזה שבו אנחנו מעבירים את החוק. אני אשאיר את התודות לסוף, נשמע את האנשים. אני מזכיר שהחוק התחיל עם עוד סעיפים של האלמנות היקרות שלנו, שגם איתן אני בקשר, ונפגשנו גם השבוע. משרד הביטחון ומשרד האוצר אמרו שהם עובדים על תזכיר חוק גדול בעניין היתומים והאלמנות. לא חיכינו עד עכשיו לתזכירים, כמו שאמרו לנו, כי אם היינו מחכים, אני חושב שלא היינו מעבירים אף חוק ממה שהעברנו פה. אבל במקרה הזה זה באמת קורה, ואני יודע שהוחלפו טיוטות, והשבוע עברה עוד הצעה ממשרד הביטחון למשרד האוצר. אז זה בהחלט קורה. אנחנו לא שוכחים ולא מזניחים את זה. אנחנו פשוט רוצים להעביר את מה שיש לנו כרגע ולסייע למי שצריך, והשלב הבא יהיה לעבוד על החוק הגדול הממשלתי. וכשהוא יגיע לפה, לוועדה, תיקונים ודברים שצריך להיכנס לחוק ושלא היו בתזכיר החוק, נדאג להכניס בוועדה. וכמו שאמרתי, אנחנו נהיה איתכם, אנחנו נסייע, ואנחנו נעביר גם את החוק הנוסף. הינה, נכנסה גם חה"כ פנינה תמנו, ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה. פנינה, דיברתי על התזכיר של משרד הביטחון עם משרד האוצר שעליו הם עובדים, ואתמול עודכנתי שהועברה עוד טיוטה בין המשרדים. אני מקווה שהם יסגרו ונתחיל לגלגל את זה פה בוועדות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בעזרת השם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החוק של פנינה יישאר, כי שם יש תיקונים שאין בתזכיר החוק הממשלתי. ועד שהם יביאו את זה, אנחנו נלביש את החוק של פנינה על החוק הזה כדי להכניס את התיקונים שאנחנו צריכים. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה וגם לזה נגיע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה לדבר כבר עכשיו לדבר, או שאת רוצה לשמוע את משרד הביטחון? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר רק משפט קצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חה"כ תמנו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קודם כול, להודות לכל נשות הנופלים. אני יודעת שיש פה גם את שני הסעיפים, הסעיף של הגרושות ושל היתומים. בעיקר בוועדה לקידום מעמד האישה עשינו דיונים סביב נשות הנופלים, ועל הצורך והחובה שלנו כמדינה, לראות את האישה ואת פרנסתה, ואת כל עולמה, ולא להתעלם מכך, גם אם התגמולים שניתנים הם תגמולים שקבועים במשך שנים, והם יותר בפרספקטיבה של החיילים הגיבורים שלנו שנפלו. אמרתי לכן, בהתחלה הגעתן בחרדת קודש ואפילו סגירות, והרגשתן לא נעים להביא לכנסת ישראל את הצרכים שלכן. מאז עשינו דרך, והאמירה שאנחנו כאן בשבילכן ובשביל המשפחות היא לא מהפה החוצה. אנחנו כאן, קואליציה – שמעתן את חה"כ אופיר כץ – ואופוזיציה, כנבחרי ציבור, בשביל שאנחנו נהיה ראויים לנופלים. מבחינתי, ההפרדה נחוצה וגם סיכמתי עם חה"כ כץ, אחרי התייעצות עם היועצת המשפטית, שאנחנו נמתין לתזכיר החוק הממשלתי, אבל החובה שלנו היא לדאוג שזה יגיע כמה שיותר מהר, בטח כשאנחנו רואים שהתקציב עומד לעבור אוטוטו. אני מודה לכולכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ניגש לאנשי המקצוע. ריקי מורד ממשרד הביטחון, תפרטי לנו במה מדובר. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> בוקר טוב לכולם. חה"כ פנינה תמנו שטה, הזכרת את הנופלים, וכל-כך כואב לי שכל פעם שאני נמצאת כאן, אני מעלה את מספר השנים שמספר הנופלים משתווים למה שהיה עד עכשיו. אנחנו כבר עוברים את ה-20 שנים. מספר המשפחות המוכרות על-ידי אגף משפחות, הנצחה ומורשת של משרד הביטחון, הן כבר זהות למה שהיה בלמעלה מ-20 השנים הקודמות. זה מצמרר וזה כואב, וזה גם מעלה הרבה צרכים שדוקרים לנו בעין כקבוצות. את חלק מהצרכים שינינו ביחד עם הוועדה המכובדת בראשותך, היו"ר אייכלר. אנחנו בעניין של היתומים שההורים שלהם היו גרושים. אנחנו מבינים את הצרכים של הילדים, מבינים את המצוקה המאוד-גדולה שנכפית על האימא, על ההורה שנותר. נקודת המבט שלנו לסיוע היא לראות את הילד, לראות את הילד שהתייתם מהורים גרושים, ולראות אותו דרך המחסור שלו. אני חושבת שהמתווה נוגע בנושאי ליבה משמעותיים מאוד – גם עלייה של למעלה מ-50% בתגמול החודשי, גם טיפול רגשי-נפשי, גם התערבות רגשית או טיפול נפשי אצל מיטב המטפלים שאנחנו מממנים, גם נושא הדיור וגם נושא הרכב. אני חושבת שיש פה מתווה שמשנה ומשפר לאין שיעור את מצב הילד שהתייתם מאחד ההורים שהיו גרושים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חה"כ לשעבר שולי מועלם, בבקשה. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה לדבר על השינוי הדרמטי שמתרחש גם בוועדה שלך וגם בוועדה של חה"כ פנינה תמנו, מתוך ההבנה שהחוק מ-1950 חייב להשתנות. אנחנו נמצאים מול מספרים בלתי נתפסים בזמן כל-כך קצר של משפחות שכולות, וביניהם אלמנות ויתומים. אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחקיקה הזאת שמובילים חה"כ כץ וחה"כ שטה, הוא הפעם הראשונה שבה אנחנו מסתכלים על יתומים כישות שכולה בפני עצמה, ואולי על זה אנחנו בעצם מדברים בכל הדיונים בשנה האחרונה או בעשור האחרון שבו אנחנו מבקשים לדבר על היתומים הבוגרים. כיוון שאם עד היום היה ברור שיתומים נסמכים על שולחן אימם, אנחנו מבינים בשנים האחרונות וביתר שאת בדיונים שמתקיימים בו ובכנסת כולה, מקואליציה ואופוזיציה בשתי הוועדות האלה, ההבנה שיתומים הם ישות שכולה בפני עצמה. על זה מתבסס התיקון החשוב והמשמעותי הזה, ועל זה מתבסס הרצון שלנו להכרה וזכויות ליתומים בכל גיל, כי ההבנה שיתום הוא יתום הוא יתום מהרגע שאביו או אימו נהרגו או נרצחו, ועד יום מותו. אני ממש מבקשת שלא ניתן לזמן להמשיך לעבור לפני שמגיע תזכיר החוק הממשלתי. ההבנה שהתיקון בתזכיר החוק הממשלתי, עם הפרוז'קטור הגדול שהוא שם על היתומים, ועם הפרוז'קטור על אובדן ההשתכרות של האלמנות, ועם הפרוז'קטור המשמעותי מאוד ביחס לתהליכים שאנחנו נמצאים בהם בשנה וחודשיים האחרונים, חייב להגיע לשולחן בזמן הכי קרוב. אני מסתכלת עליך, דור, כי אני יודעת שמוחלפות כל הזמן הצעות וטיוטות בין משרד הביטחון למשרד האוצר. אבל זה חייב להגיע לכדי סיום, וסוף-סוף למסמר את ההבנה שיש פה הורים, אחים, אלמנות ויתומים, ואלה ארבעה עולמות שונים, שמדינת ישראל אמרה ב-1950, כשהמדינה הייתה במצב הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסבר החשוב מיותר. זה ברור מאליו. << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר_המשך >> כן, כן. אני רק רוצה שנצמצם את הזמן ונביא את זה כבר אל השולחן, כדי שנוכל, בעזרת השם, בהתגייסות הכללית שיש פה להעביר גם את תזכיר החוק הממשלתי, ולעשות את התיקון הכל-כך גדול ביחס ליתומים בכל הגילאים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יש לי שאלה למשרד הביטחון. כולם מדברים על 1950. אתם רוצים להגיד לי שאחרי מלחמת יום כיפור ואחרי מלחמת ששת הימים לא היו שום שינויים בחוק? << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> היו שינויים, והמלחמה לימדה אותנו שלא מספיק. ובל נשכח שהיינו חברה אחרת ב-1950. היו שינויים לאורך כל הדרך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל, איך יכול להיות שב-1973 ו-1974 לא היו - - - << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> ב-1974 היה שינוי שהתייחס לתגמולים של הורים שכולים שלא קיבלו עד אז תגמול. לא כל ההורים קיבלו תגמולים. עד ל-2008 ביטול מבחן הכנסה. ב-2010 נושא של יתומים לאלמנות נשואות. היו תיקונים, לא מספיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי היה עניין האלמנות הנשואות? << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> בנובמבר 2009 העברנו את זה פה, כשחיים כץ היה - - - << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> במרץ 2010. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> ובינואר 2010 החוק נכנס לתוקף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לשים זרקור על כך שזו המלחמה שיש בה הכי הרבה יתומים ומשפחות מרובות ילדים. לא רק יתומים. יש אלמנות עם ארבעה וחמישה ילדים. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> יש פה גם משפחות שכולות שחוו את הטראומה באופן ישיר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו רשות הדיבור לחה"כ מתן כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היו"ר, אנחנו דנים בנושא של אלמנות ויתומי צה"ל כבר תקופה ארוכה, ובעצם שום דבר לא מתקדם. זאת האמת. לשמחתי, זה מובא על-ידי חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, אבל לצערי, בנושא הזה לחברי הכנסת מהאופוזיציה אין המון השפעה לעומת חברי הכנסת מהקואליציה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש חברי כנסת באופוזיציה שהם מאוד פעילים ויש להם השפעה גדולה. עובדה שפנינה עושה את זה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לי רגע להשלים את דבריי. אנחנו מתקדמים לקראת תקציב 2025, ואם, בסופו של דבר, לא יהיו שמונה חברי כנסת מהקואליציה שיגידו בקול ברור שהם לא ייתנו להעביר תקציב שלא מטפל בלקונה הזו של יתומי צה"ל ואלמנות צה"ל, אז הם לא יצביעו בעד התקציב. אנחנו יכולים לעשות פה מה שאנחנו רוצים, לעמוד על הראש ולכשכש בזנב, בלי שמונה חברי כנסת מהקואליציה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מכשכשים בזנב. אנחנו מעבירים חוק חשוב שלגרושות והגרושים האלה הוא מאוד חשוב. הם מחכים לזה כבר מספר חודשים. אל תעשה פוליטיקה על החוק הזה. די, מתן, זה לא מתאים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, אני עושה בדיוק ההיפך מפוליטיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כנראה שאתה לא נמצא הרבה בוועדה הזאת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני נמצא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה הזאת היא קונצנזואלית. רוב הנושאים הם בקונצנזוס בין קואליציה לאופוזיציה. אופיר כץ הוא יו"ר הקואליציה. זה לא חבר זוטר בקואליציה שהציג את ההצעה. זה יעבור, בעזרת השם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אני ברשות דיבור, נכון? הרב אייכלר, אני אומר לך שוב, זה אל בקטע של לעשות פוליטיקה. גם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מבין שעכשיו הדבר הגדול שצריך לטפל בו זה יתומים מעל גיל 21. הדבר הבא בסדר העדיפויות זה אלמנות בתקופה שסמוכה להתאלמנותן. הפערים שנובעים מזה שהן לא יכולות לעבוד. אלה הדברים הכי דרמטיים. אם אנחנו ניתן לתקציב 2025 לעבור בלי שהנושאים האלה מטופלים, פישלנו פה בענק. כולם פה מדברים על כמה אלמנות ויתומים נוספו במלחמה הזו. הרבה מאוד יתומים מבוגרים מעל גיל 21. לא יתכן שיעבור תקציב שלא מטפל בלקונה הזו. אני לך אומר פה, ואמרנו גם בוועדה הזו, שצריך לעבור להקראה של החוקים שהונחו גם על-ידי חברי כנסת מהקואליציה וגם על-ידי חברי כנסת מהאופוזיציה, כדי ללחוץ על משרד הביטחון ומשרד האוצר. וכל פעם שאני שואל את משרד הביטחון, אומרים לי, זה משרד האוצר. אני שואל את משרד האוצר, אומרים לי, זה משרד הביטחון. אבל תשובות ברורות מה קורה עם זה עדיין לא קיבלנו. אני חושב שזה התפקיד של הוועדה לתפוס את משרד הביטחון ואת משרד האוצר, ולשאול אותם מה קורה עם הדבר הזה. זה לא יכול להיות שיעבור תקציב בלי שמטפלים בזה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה לעדכן אותך שזה מה שאנחנו עושים יום-יום. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בהצלחה מועטה מאוד, אם ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כשזה יהיה הצלחה, אתה תהיה שותף לה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היו"ר, בהמשך לדברים שאמר מתן, שמעתי את ריקי שעובדת מאוד-מאוד קשה, ואני רוצה לשמוע גם את משרד האוצר, כי ריקי לא התייחסה לזה. בסוף כן צריך לשים לב לחשיבות של הזמן של התקציב. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם האלמנות. אנחנו רוצים שזה יבוא ביחד עם התקציב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקבל את הצעתך. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אדוני, רק לפרוטוקול, אנחנו מדברים גם על אלמנות ויתומים של חללי איבה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין הפרדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב שהדגשת את זה. אצלנו זה מובן מאליו. אבל מה שמובן מאליו, טוב שייאמר. דור ממשרד האוצר, בבקשה. תעדכן אותנו במה שהתקדם עד היום, מאז שישבנו, בכל הנושאים שהעלו פה חברי הכנסת, לא רק בנושא הזה. << דובר >> דור הראל: << דובר >> ראשית, בעניין הגרושות, משרד האוצר שמח שהנושא מקודם ומקבל את הצורך המתאים. שנית, בעניין תזכיר החוק הנוגע ליתומים ואלמנות, כמו שנאמר פה, בשבועות האחרונים מוחלפות טיוטות בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, על-מנת להגיע להסכמות. כרגע זה נמצא עדיין במשא-ומתן מתקדם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ספציפית עם הסוגיה של תקופת השיפוי על אובדן ההכנסה בתקופת השיקום של האימא? << דובר >> דור הראל: << דובר >> כמו כל שאר תזכיר החוק, זה נמצא במשא-ומתן מול משרד האוצר ומשרד הביטחון. המהות של התיקון נכללת בתוך התזכיר, אבל זה עוד פעם במשא-ומתן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו לא תשובה, כי אנחנו היינו בכמה דיונים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. בוועדה שלך את תגידי את זה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרנו. אבל הוא אומר, זה במשא-ומתן. אני רוצה לדעת שזה בוודאות נכנס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יודעת שהוא אמר את זה קודם, ואת אמרת לי גם שאת יודעת שזה במשא-ומתן. אז מה זה, זה לא תשובה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני רוצה לדעת מה הכיוון. אנחנו צריכים לדעת מה הכיוון, כי הוויכוח היה על תבחיני הכנסה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הכיוון? << דובר >> מיכל קסטן קידר: << דובר >> אני מיכל, מרגון אלמנות ויתומי צה"ל. דור, יש לי הצעה. אם אפשר היה להכניס אותנו ללופ כבר בשלב חילופי הטיוטות, יכול להיות שהיינו יכולים לעזור לכם לקצר את הדרך. שני הצדדים דנים באיך אפשר ואיך צריך לעזור לאלמנות, בלי שאתם מכירים את המהות של מה צריכות אלמנות ויתומים. כך שיכול לעזור אם נהיה שם בחדר כבר בשלבים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חה"כ טורפז עוד לא דיבר. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אתמול הצטרפה למעגל העצוב והכואב הזה תלמידתי לשעבר, טל פלג מקיבוץ לביא, שבעלה שגיא רובינשטיין נהרג. אני מודה לשולי ולכל העוסקים פה שעסוקים בנושא הזה יום ולילה, וגם לחה"כ כהנא שמדם ליבו, עם חה"כ תמנו ואחרים פה, נאבקים על הנושא. גם לך, אופיר כץ. גם אני מצטרף לבקשה שהחקיקה הזו תקודם בהקדם, בנושא של היתומים הבוגרים – ויש לי ארבעה אחיינים שהם בקטגוריה הזו, הילדים של אחי, זכרונו לברכה. אני באמת מרגיש שיש פה לקונה שאנחנו חייבים לטפל בה כי היא פוגשת אותנו כל הזמן, גם כאן בוועדה. אז תודה לך, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חה"כ קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, תודה. אני אבקש לדבר על הצעת החוק של חה"כ אופיר כץ שמונחת כאן. אני רק מבקש לומר משפט אחד בנושא הכללי. אני כמובן שותף לתחושת הדחיפות של חברי כנסת מהקואליציה וחברי כנסת מהאופוזיציה, בכל מה שנוגע להסדרה הרוחבית של כלל הנושאים, ובתוכם גם נושא היתומים מעל גיל 21. אבל אני חושב שהדוגמה שמובאת לפנינו בהצעת החוק של חה"כ כץ היא תזכורת לזה שאי אפשר לחכות לחקיקה המלאה ולהזניח את הטיפול בעוולות נקודתיות. אנחנו לא יכולים את הכול לקשור לחקיקה הגדולה. נושא האפוטרופוסים ליתומים מתחת לגיל 21, הגרושים, הגרושות, זה דוגמה אחת. יש פה עוד דוגמאות. יש אלמנות מתחת לגיל 35 שלא מקבלות פנסיה בכלל, רק בגלל שהן מתחת לגיל 35. יש הפליה קשה של אלמנות צה"ל שבן-זוגן שנפל היה במסלול של הפנסיה התקציבית, ונגרעים מהן אלפי שקלים בחודש. אני מציע לכולנו להירתם לקידום של החקיקה הרחבה, אבל לרגע לא להזניח את היכולת שלנו גם לקחת סוגיות ספציפיות ולתפור להן מענה, ואני מקווה שנמשיך לעשות את זה, אופיר, אופוזיציה וקואליציה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתי את זה בהתחלה. עשינו פה את זה כבר בארבעה חוקים: חטופים, נשות מילואימניקים, ארוסות, ועכשיו זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. בסדר, אז כל הזמן ללחוץ גם על הדוושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז כדי להיות יעילים, אני אאפשר לדבי ביטון להגיד את דברה וניגש מיד להקראה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, אדוני. אני באמצע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה סיימת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני לא סיימתי, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך עוד משהו להגיד שלא אמרת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תגיד. פשוט הזמן עבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא הכרזת על הזמן מראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מכריז. אני קובע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אויש. טוב, אדוני. בסדר גמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם יש לך משהו חדש שלא אמרת, ואתה לא חוזר על עצמך, אז תגיד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני באמת מודה לך. עכשיו לגבי החקיקה הספציפית. החקיקה הזאת היא חקיקה חשובה. היא נותנת מענה לפער מאוד-מאוד דרמטי. אני רוצה להודות לחה"כ אופיר כץ שהצליח, אחרי שהוא הניח את הצעת החוק, להכניס בה בעזרת שר הביטחון - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החדש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, שר הביטחון המכהן. והוא הצליח להכניס עוד שיפורים. חשוב לומר שעדיין יש מספר פערים. נכון היה מלכתחילה, וחבל שלא לכך ניתנה הסכמה של השרים, לומר שמעמד של אפוטרופוס ליתום עד גיל 21 דומה למעמד של אלמן או אלמנה שמגדלים את היתום. זאת הייתה צריכה להיות דרך המלך, והיא לא נבחרה על-ידי הממשלה. אז טוב עשה חה"כ אופיר כץ שהצליח לשפר את התנאים מהצעת החוק המקורית. עדיין יש מספר פערים שצריכים לתת עליהם את הדעת. הגשתי מספר הסתייגויות, אז אפשר להצביע עליהן בחדא מחתא. הסיבה שהגשנו אותן היא, א', כי הלוואי שחה"כ כץ יוכל עד ההצבעה במליאה לשפר אפילו בעוד קומה, ואם לא, זו יכולה להיות תשתית לתיקון החקיקה בעתיד או תזכורת לדברים שצריך לעשות במסגרת החקיקה הגדולה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבר הגשת הסתייגויות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, חמש הסתייגויות ענייניות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היום. אני לא נכנס לדיון בהן כי אני חושב שאין מחלוקת ביני לבין חה"כ כץ. הלוואי שהיינו יכולים לעשות את זה. כרגע אי אפשר. חשוב שיהיה לפרוטוקול את הפערים הללו. רק כדוגמה אחת, ובזה אני מסיים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא צריך דוגמאות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נושא ההלוואות, למשל. אין סיבה לא לתת הלוואות לאפוטרופוסים ליתומים עד גיל 21 שנקלעו למצוקה כלכלית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה החלטנו? כרגע שמים בצד את החוק שלי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא ממזגים. מחכים. הוא נשאר פה. ממתינים לממשלתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חה"כ דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היו"ר, אני לא אכביר במילים. למצער, הלוואי שלא היינו נזקקים, ואפשר לראות שלאט-לאט אנחנו מתחילים לגבש פה חקיקה שתיתן מעטפת; אומנם בצעדים קטנים, אבל אני מניחה שזה יגדל. הלוואי ואמן שלא נזדקק לזה. כפי שנאמר כאן, הוועדה באמת פועלת ולא מבזבזת את זמנה, ואפשר לראות מה קרה בשנה הקשה הזו. זו הזדמנות להודות ליו"ר הקואליציה, לחה"כ אופיר ששם את ליבו בנושא האלמנות, כמו כולנו. אתמול העברנו בקריאה ראשונה את נושא שנת אבל, לא לפטר, שזה עוד נדבך הגנתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפרוטוקול, זה חוק שלך? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זה עבר בקריאה ראשונה אתמול. ואני מקווה מאוד שבימים הקרובים, תוך שבוע-שבועיים, נסיים ונתחיל כבר את המעטפת ונשאף לכמה שיותר הגנות, לתת להם את החוסן הנפשי. תודה על הכול. תודה, אופיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש כאן עוד חה"כ אחת, פה בצד. אני יושבת בשקט. אני חושבת שצריך להתקדם עם החוק הזה. לא נכביר במילים. אני מצטרפת בהחלט לדברים שנאמרו עד פה. צריך לקדם את החוק הזה. אלו בהחלט עיוותים. אופיר עושה עבודה. לא אהבתי את הפן הפוליטי, כי בוועדה הזו לא נכנסים עניינים פוליטיים מהסוג הזה, אלא עובדים עניינית, ולא אם זה ימין או שמאל. דיברתי עם אנשי האוצר, וחשוב אולי לעשות ועדה ציבורית שתדון בכל הדבר הזה שנקרא - - - << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> לא, לא, לא. הוועדה הציבורית, לקח לה שבע שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> מיכל, עברנו ויה דולורוזה עם ועדה ציבורית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עזבו, לא התכוונתי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפעמים דורכים על יבלת. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. לא הייתי פה כדי להיזהר מהיבלת הזו. שום כוונה להתסיס. אני אומר שעשינו, אנחנו עושים ונעשה שינויים ותיקונים של כל העיוותים. המילה כל היא קצת מוגזמת, אבל אני סומכת על אופיר שמוביל את זה בצורה מאוד-מאוד נחושה. אז בהצלחה שיהיה לנו ושנצליח לקדם את החוק הספציפי הזה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. בבקשה, מורן. << דובר >> מורן שיין אסולין: << דובר >> אני מורן שיין אסולין, אימא של רום, סאן ואמור אסולין, שאביהם ליאור אסולין נרצח בנובה. שלום ובוקר טוב לחברי הוועדה. אני רוצה להתחיל בהבעת תודה עמוקה לחה"כ אופיר כץ, שלא רק הגיש את הצעת החוק המבורכת הזו, אלא גם הראה לנו שיש מי שרואה ושומע אותנו, ומקדיש בו-זמנית זמן ומאמץ לתקן את חוסר הצדק בחוק. אז תודה, אופיר. באותה נשימה, אני רוצה להגיד תודה גם לחה"כ גלעד קריב על התמיכה והעזרה מהתחלה ועד היום, ולכל חברי הכנסת שעזרו ותמכו. עם זאת, אני אומר שעדיין נדרשת כאן השוואה מלאה בין יתום ליתום. אנחנו נמצאים בשנת 2024, בשנה שלא יכולות להיות הפליות. הפערים בין יתומים שהוריהם היו נשואים לבין יתומים שהוריהם היו גרושים או לא נשואים, הם עצומים ולא הגיוניים. בשנה שבה קיימים חוקים ומכירים במשפחות חד-מיניות, ארוסות ועוד, צריך להבין שלא כמו ב-1950, יש עוד סוגי משפחות, כמו גם אלה שלא נישאו מעולם. ולכן, הילדים וההורה שנשאר לגדלם לא אמורים לסבול מהפליות שיש להן השפעה ישירה גם על המצב הנפשי וגם על המצב הכלכלי של היתומים ולש מי שנשאר להיות איתם. המהלך שנעשה פה היום הוא צעד גדול מאוד לקראת הצדק, ובשם האחריות שלכם, נציגי הציבור, אני מבקשת לקרוא לכם בשמי, בשם ילדיי ובשם 55 משפחות, לתקן את העוול הזה בחוק, כי יתום הוא יתום ומשפחה שכולה היא משפחה שכולה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מוגבלים היום, שלא כמו ביום רגיל, ועד 11:00 אנחנו חייבים לסיים. והיות שאנחנו רוצים לאשר את הצעת החוק עד היום, אני רוצה להתחיל להקריא. ובהמשך ניתן להעיר למי שיש להעיר על סעיף מסוים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אתן, בעזרת השם. אבל אם נגיע ל-11:00 ולא קראנו, אז לא יהיה לכם חוק היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח לשלוש דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתן לך אחר-כך או באמצע ההקראה. אני אשמור לך את שלוש הדקות האלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סיעת העבודה הגישו הסתייגויות. אני אקריא את הצעת החוק. למשעה, זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה, ויש עליו תיקונים ותוספות שמופיעים בנוסח שבפניכם. "הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' ...), התשפ"ה–2024 תיקון סעיף 1 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950‏ (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "בן משפחה" יבוא – "אפוטרופוס" – מי שיתום של הנספה סמוך על שולחנו והוא לא אלמן או אלמנה של אותו נספה;" << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> למעשה אנחנו מוסיפים פה הגדרה של אפוטרופוס, כי אחר-כך אנחנו עושים שימוש בכל הזכאויות לגבי אפוטרופוס. הכוונה למי שבאמת מגדל את אותו יתום של הנספה, אבל הוא לא אלמן או אלמנה שמקבל את הזכויות מכוח היותו כזה. לגבי המונח אפוטרופוס, יכול להיות שנשנה אותו כי כבר יש בחוק התייחסות בסעיף 9(ה), אבל זה עניין לשוני. ההגדרה במהותה נשארת אותה הגדרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> אותו נספה, הכוונה היא להורה של אותו יתום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הכוונה? << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> כי אם הוא אלמן או אלמנה, הוא כבר זכאי מכוח זכאויות אחרות והוא לא נחשב אפוטרופוס. אני אתייעץ עם הנסחית שתבדוק את זה. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> יש לי שאלה. ואם יש מצב שיש אלמנה, אבל מי שמגדלת את היתום היא - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז זה אפוטרופוס, זאת בדיוק ההגדרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת ההגדרה אפוטרופוס. תיקון סעיף 13, בבקשה. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> "תיקון סעיף 13ב 2. בסעיף 13ב(1) לחוק העיקרי, במקום הסכום הנקוב בו יבוא "8,500 שקלים חדשים"." << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> זה הסעיף שמדבר על התגמול לגרושה שיש עמה יתומים. היום הסכום הוא בערך 5,500 שקלים. זה סכום מוצמד. העלינו אותו בהתאמה, ועכשיו הסכום יהיה 8,500 שקלים, וכמובן, גם הם ייכנסו למנגנון ההצמדה. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> זה ישרת עוד אוכלוסייה – יתומים שאינם עומדים ברשות עצמם, וכל מי שמקבל עכשיו את התגמול הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לפי 13ב, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב שאמרת את זה לפרוטוקול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "תיקון סעיף 15ז 3. בסעיף 15ז(ג) לחוק העיקרי, אחרי "21 שנה" יבוא "ולאפוטרופוס שיתום של הנספה סמוך על שולחנו, עד הגיע הצעיר שבין היתומים שסמוך על שולחנו לגיל 30"." << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 15ז זה הסעיף של ההטבות לטיפול פסיכו-סוציאלי. למעשה, פה אנחנו מוסיפים גם את האפוטרופוס שיהיה זכאי לקבל את אותן הטבות לטיפול. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> בעצמו. היום הוא מקבל הדרכה הורית או טיפול משפחתי. והכוונה היא בעצמו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק, עד שהיתום הצעיר ביותר מגיע לגיל 30. הוספת סעיף 15י – אלה סעיפים חדשים שנוספו מאז הקריאה הראשונה. "הוספת סעיף 15י 4. אחרי סעיף 15ט לחוק העיקרי יבוא: "סיוע ליתום שסמוך על שולחנו של אפוטרופוס 15י. (א) אפוטרופוס שיתום עד גיל 21 סמוך על שולחנו יהיה זכאי למענק חד פעמי לרכישת רכב בסכום של 52,866 שקלים חדשים. (ב) אפוטרופוס יהיה זכאי לסיוע במימון הוצאות מדור, כמפורט להלן, בעבור הדירה שמשמשת למגורי היתום שסמוך על שולחנו בסכום של עד 2,500 שקלים חדשים לחודש, בשלוש השנים שלאחר מות הנספה או עד הגיע צעיר היתומים שסמוך על שולחן האפוטרופוס לגיל 21, לפי המוקדם: (1) שכר דירה; (2) החזר של הלוואת משכנתה;" << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משכנתה לדיור, כן? << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> משכנתה לדיור. ככה זה מופיע בחוק בסעיפים אחרים, ולקחנו את זה מהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל שיהיה כתוב משכנתה לדיור, כי מישהו עלול להסתבך עם חובות. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> בסדר. נראה אם צריך, כי בחוק כבר יש אזכור למשכנתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם צריך. << דובר_המשך >> שלומית קלמנזון: << דובר_המשך >> "(ג) סיוע לפי סעיף זה ישולם לאפוטרופוס רק בעד יתום אחד של הנספה, גם אם יש יתומים נוספים של אותו נספה שסמוכים על שולחנו." << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> כלומר, הזכאות היא לא בעבור כל אחד מהיתומים. אלא עצם זה שאתה אפוטרופוס ליתומים, אתה מקבל את הזכאות הזאת פעם אחת. << דובר >> תום עופר: << דובר >> אפשר הערה לגבי (א)? אני תום ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש הרבה תומים במשרד הביטחון. תגיד את התפקיד שלך. << דובר_המשך >> תום עופר: << דובר_המשך >> אני יועמ"ש של אגף משפחות במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי אתה מתבייש בתפקיד הזה, או מה? יועץ משפטי של משרד הביטחון. אין לך מה להתבייש. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> לא, הוא מאוד גאה. << דובר >> תום עופר: << דובר >> חשבנו שנכון להבהיר לגבי הרכב שהסיוע הוא לאפוטרופוס בעבור היתום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כתוב: "אפוטרופוס שיתום". שיניתי את זה. << דובר >> תום עופר: << דובר >> את יכולה להקריא עוד פעם את 15י(א)? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "אפוטרופוס שיתום עד גיל 21 סמוך על שולחנו יהיה זכאי". << דובר >> תום עופר: << דובר >> בסדר גמור. פספסתי את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו בסעיף 5 להצעת החוק. "תיקון חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 5. בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, בסעיף 4א, בסופו יבוא: "(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אפוטרופוס, כהגדרתו בחוק משפחות חיילים"." << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה הסעיף שמעניק לקרוב משפחה את הזכות להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, ומעניקים את זה גם לאפוטרופוס. ובהתאמה, גם בחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה: "תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה 6. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7ה, בסופו יבוא: "(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אפוטרופוס, כהגדרתו בחוק משפחות חיילים"." << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> אני רק מעירה שכמובן שכל התיקונים שאנחנו עושים פה חלים גם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, פרק שלישי מוחל. ההטבות שהוספנו נמצאות באותו פרק, ולכן ממילא לא צריך לתקן אותו ולקבוע את זה מפורשות. אבל הן מוחלות כמובן גם על נפגעי פעולות איבה. << דובר >> אדוה פינקלשטיין: << דובר >> אפשר שאלה לגבי זה? אם בהמשך יתווסף איזשהו יום לגבי ה-7 באוקטובר, אנחנו ניכלל אוטומטית? לא נצטרך עוד פעם להילחם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תלוי איך יוסיפו אותו. אם יוסיפו אותו כזכות נפרדת ויקבעו מי זכאי, צריך יהיה למנות את מי שזכאי. אם יגידו שהזכות להיעדר ביום הזיכרון תחול גם על יום נוסף, זה יחול. זה תלוי באיזו דרך יעשו את זה. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> יש עכשיו את הצעת החוק שדנים עליה כרגע בוועדת החינוך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק תזכרו אותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביום שיחוקק החוק על יום הזיכרון הזה, אתם צריכים לעמוד על זה שיחולו כל החוקים שחלים על ימי הזיכרון. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> עלתה פה שאלה נקודתית להבהרה מהייעוץ המשפטי. << דובר >> ספיר וינר: << דובר >> לי לקחו שני ימי חופשה, ב-7 באוקטובר וגם בטקס הממלכתי בהר הרצל. שני ימי חופשה באוקטובר, ואידאולוגית זה מקומם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע ה-7 באוקטובר לא הוכר. רק יום הזיכרון. << דובר >> ספיר וינר: << דובר >> השאלה היא אם זה יהיה רטרו מול המעסיקים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. זה יום אחד. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, אפשר שאלה חשובה על הרכב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היות שהדברים שלך עד היום בוועדה היו תמיד מחכימים, בוא נשמע מה יש לך להגיד על הרכב. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> תודה. קודם כול, הנושא של הרכב הוא מאוד חשוב, ותודה לחבר הכנסת כץ. יש לא מעט חוקים, תקנות ונהלים במשרדי ממשלה שונים, שבהם נושא רכב נחשב כהכנסה נחשבת לחישוב זכאויות, קצבאות וכדומה. רכבים גם ניתנים לעיקול במקרים של חובות ודברים מהסוג הזה. אני חושב שאם מכניסים סעיף של רכב, צריך להחריג אותו מכל אותן פעולות, מכיוון שהרכב מיועד לסייע ליתום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, אבל אנחנו לא נותנים פה איזה רכב שירות. זה מענק. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> זה לא משנה. במסגרת הוצאה לפועל, אם יש חוב, ייקחו את הרכב. אם רוצים סיוע בשכר דירה נוסף, יחשבו את הרכב בתור הכנסה. זה בהחלט הולך ליצור בעיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה למשרד הביטחון בעקבות דבריו של מלמד. מה קורה לרכבים של משפחות שכולות רגילות שזכאים לרכב? יש להם איזושהי בעיה או שאפשר להשוות את זה לזה? << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> קודם כול, לא ידוע לי על איזושהי החרגה של ההטבה הזאת בחוקים אחרים. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אני חושב שאין החרגה, וזה לא בסדר. זה המקום לעשות אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. פה לא עושים דברים שלא שייכים לנושא. הם יהיו זכאים לכל מה שזכאים כל השאר שמקבלים רכבים ממשרד הביטחון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה נחשב תגמול לפי חוק משפחות חיילים. אם תגמול אחר מוגן מעיקול, אז גם התגמול הזה יהיה מוגן. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> רבותיי, מכיוון שאנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרעיון שלך נשמע. התייחסנו לזה ברצינות. שאלנו את משרד הביטחון. קיבלנו תשובות. תודה רבה. בוא נמשיך. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> יש דברים יותר בסיסיים של הוצאות רכב שלא כלולים פה, כמו ביטוח, ודברים שאלמנות כן מקבלות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש מנגנוני הגנה, ולמשל, אסור לעקל למי שמקבל קצבאות ביטוח לאומי. רכב נכה אסור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יודע, אבל פה זה לא חל. על הרכבים הקודמים זה לא חל, ועכשיו אנחנו לא מוסיפים משהו מיוחד כי אז יבואו כל בעלי הרכבים הקודמים, בצדק, ויגידו, למה הם כן ואני לא. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אבל אם שם מקולקל, לא צריך לקלקל גם פה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל התגמול יהיה באותו - - - כמו כל תגמול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכסף מוגן? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> התגמולים לא יכולים להיות מעוקלים לפי החוק, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכסף מוגן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכסף מוגן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> במקרה הכי גרוע מגישים בקשה להסרה. בנסיבות האלה אני מעריכה שיסירו לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הכסף מוגן חודש, 30 ימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר, נמשיך. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> רגע, אדוני. הערה על הסעיף של תיקון חוק יום זיכרון לחללי מערכות ישראל. הרי זה לא הגיוני. אם יתומים בוגרים לא מקבלים יום חופש ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אז אולי זה המקום לעשות את התיקון הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר_המשך >> יתומים בוגרים לא מקבלים יום חופש ביום הזיכרון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז יש הרבה חוקים - - - << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר_המשך >> בדיוק. שנזכור את זה שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לתקן את זה בחוק של - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל לא פה. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי: << דובר >> אני מבינה שלא פה, אבל אני רק שמה לנו כוכבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והשעון מראה לי שאני חייב – השעון מתקתק. נמשיך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "תחולה, זכאות לתגמול והוראת מעבר 7. (א) הוראות חוק זה יחולו על מי שזכאי לזכויות מכוחו" – גרושה, אפוטרופוס והיתום – אף אם יום פטירת הנספה חל לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), אולם תשלומים לפי הוראות חוק זה ישולמו מיום התחילה ואילך." << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זו ההוראה הכללית. אני מדגישה, ההוראה הכללית אומרת שהחוק מכיר אחורה גם במי שהפך לבן משפחה, לאפוטרופוס, לפני יום התחילה, אבל התשלומים צופים פני עתיד, כלומר מיום התחילה ואילך. זה הכלל. ועכשיו בסעיף קטן שלאחר מכן אנחנו מפרטים מספר חריגים. "(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) - (1) מי שזכאי לתגמול לפי הוראות סעיף 13ב לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה (להלן – הדין הקודם), יהיה זכאי מיום התחילה להפרש שבין סכום התגמול לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו בחוק זה ובין סכום התגמול שהיה זכאי לו לפי הדין הקודם בעד התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או מיום פטירת הנספה, לפי המאוחר." << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> אני אנסה להסביר את זה בשפה פשוטה. אנחנו מדברים פה על סעיף 13ב, שזה התגמול של 5,500, ועכשיו העלינו את התגמול ל-8,500, ואם יש ילדים נוספים יש תגמול גבוה יותר. אז אנחנו אומרים שמיום התחילה הם יהיו זכאים להפרש הזה שבו העלינו את התגמול, וזה ישולם להם החל מיום ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> כמובן שאם הנספה הוא לא מה-7 באוקטובר, אלא ממועד מאוחר יותר, אז זה מיום מות הנספה שהוא מאוחר יותר ל-7 באוקטובר. זה הסיפה. << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> עו"ד ענת, ברשותך אני חייבת להציג את עמדת משרד הביטחון, לאו דווקא לחוק הזה, אלא בכלל. כל התיקונים נעשים מתיקון החוק, כשהתשלומים צופי פני עתיד. אחרת, מאוד קשה להתנהל עם משפחות שלא עומדות בתאריך הרטרואקטיבי, וזה מלווה אותנו מאוד. ובכלל, כל המורכבות של העניינים הרטרואקטיביים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה נכון שבדרך-כלל חוק צריך להיות צופה פני עתיד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל מבחינה משפטית נעשה פה למשפחות האלה עוול מהרגע שזה קרה להן. אז בגלל שהולכים תמיד קדימה, ואני יודע, עברתי פה חוקים, נכון שהולכים קדימה, אבל הן לא אשמות בעוול שנעשה להן ולא תיקנו אותו מזמן. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> זה גם לא תיקון שנותן אקסטרה. זה תיקון של עוול. הייתה פה הפליה שאותה מתקנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל היא אומרת שיכול להיות שמישהו שהיה ב-5 באוקטובר, ולגביו לא מתקנים את העוול הזה. כלומר, ברגע שאתה חותך עם הצעת חוק איזשהו תאריך, תמיד יהיה מי שייפול מהצד השני, וזה נכון. במקרה הזה חברי הכנסת החליטו שזה המועד בגלל שזה היה אירוע שהרבה זכאים נוספו בו. << דובר >> אדוה פינקלשטיין: << דובר >> זכאים – זה מדבר גם על המדור הרטרואקטיבי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מגיעה לזה. "(2) תשלום לפי הוראות סעיף 15י(א)" – שזה הרכב – "לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה (להלן – הדין החדש), ישולם מיום התחילה גם לאפוטרופוס שיתום או יתומים של נספה היו סמוכים על שולחנו לפני יום התחילה ובלבד שצעיר היתומים שסמוך על שולחנו של האפוטרופוס לא הגיע לגיל 21;" << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> פה אנחנו אומרים שגם כאלה שהפכו לאפוטרופוס לפני יום תחילת החוק, מיום תחילת החוק יהיו זכאים לקבל את מענק הרכב הזה, ובתנאי שיש להם יתום עד גיל 21. זה תשלום חד-פעמי, אני מזכירה. "(3) תשלומים לפי הוראות סעיף 15י(ב)" – שזה התשלום עבור המדור – "לדין החדש ישולמו למשך שלוש שנים מיום התחילה או עד הגיע הצעיר מהיתומים שסמוך על שולחנו של האפוטרופוס לגיל 21, לפי המוקדם, בין שחלפה התקופה לזכאות לפי הסעיף האמור לפני יום התחילה ובין שלאו." << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> בעצם פה אנחנו אומרים, החל מיום תחילת החוק, כל אפוטרופוס שיש לו יתומים עד גיל 21 יהיה זכאי לשלוש שנים של תשלומים על דירה, למרות שבדרך-כלל הכלל הוא שזה שלוש שנים מיום מות הנספה. עכשיו אנחנו נותנים איזושהי הוראת מעבר. מתחילת החוק, שלוש שנים יהיה זכאי כל אפוטרופוס לתשלום הזה, שוב, או עד התקופה שהצעיר מבין היתומים הגיע לגיל 21, ויכול להיות שזה יהיה לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו, כשזכינו לסיים את ההקראה, אני אאפשר לכל מי שרוצה לדבר. גב' פרמינגר ראשונה, בבקשה. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> האם הסטטוס החדש הזה יאפשר להם להגיש בקשות לוועדת למ"ד? אני חושבת שאנחנו לא יכולים להחיל את כל האופציות ואת כל הדברים היוצאים מן הכלל. ואני רוצה שתהיה להם אפשרות להגיש בקשה לוועדת למ"ד למקרים ספציפיים-מיוחדים שלא נכללים בחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מהי תשובת משרד הביטחון להצעה? << דובר >> ריקי מורד: << דובר >> בעיקרון, לוועדת למ"ד זכאי להגיש בן משפחה. האפוטרופוס הוא לא בן משפחה, אבל הוא מגדל ילד שהוא בן משפחה. אז אצלנו מי שתמיד מגישים את הבקשה בשם הילד או בשביל הילד, תמיד הבקשה נוגעת גם בילד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואז יהיה להם את הלמ"ד הזה בגלל הילד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אז יש להם את העמידה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. עכשיו הבטחתי לך לדבר, בבקשה. << דובר >> אדוה פינקלשטיין: << דובר >> שמי אדוה, אני פרודתו ואם ילדיו של שלומי סבידיה שנרצח בנובה. יש לנו שני ילדים משותפים, תום בן חמש וגבע בן שלוש. אני רוצה להתחיל בתודות. אני המון נרגשת שהצלחנו להגיע לוועדה הזו. זה לא מובן מאליו. קודם כול לאופיר כץ ולנטע שתומכת בו ונמצאת שם, ועל הסבלנות אלינו. אני זוכרת את הפגישה הראשונה אצלך, כשהיית בשוק. כשישבנו וסיפרנו לך את ההבדלים וקצת נכנסנו לעומק הדברים, וסיימת את הפגישה ואמרת, זו פעם ראשונה שאני שומע את זה, תנו לי לבדוק ונראה. ואפילו לא פחות משנה אנחנו כאן, וזה לא מובן מאליו. אנחנו יודעות ויודעים שעשית עבורנו המון, ושהלכת ונלחמת, וזה באמת-באמת מוערך. וגם לחה"כ גלעד קריב שעוד לפני שהגענו לאופיר ישב איתנו, ובעצם היה הראשון שהקשיב לנו ונתן לנו תחושה שאנחנו נחשבות. ולמורן, שותפתי המדהימה, שהתחילה את כל הסיפור הזה, ואני חושבת שבלי השילוב שלי ושלה, אני לא יודעת אם היינו מגיעות ומגיעים לאן שהגענו. אני כן רוצה לומר, שוב, שיש עוד דברים שאנחנו צריכים להשיג ולעבוד עליהם, ואני גם רוצה לבקש מכל הנוכחים פה ובעיקר מחברי הכנסת – תזכרו אותנו בכל חוק שאתם מעבירים, בכל ועדה, תזכרו אותנו. אנחנו אוכלוסייה יחסית קטנה. מבחינה תקציבית זה לא אמור להיות איזשהו סיפור. יש פה דיבורים על שיקום תעסוקתי ועל כל עניין אובדן התעסוקה. בקטע הזה אנחנו אחד לאחד כמו אלמנים ואלמנות. נשארנו לגדל לבד ילדים, והעולם שלנו התהפך לחלוטין. בדיון של חה"כ דבי ביטון שאליו הגעתי לפני שבועיים, על איסור פיטורים בשנה הראשונה, לי ולחבריי זה כבר לא יעזור. אבל באתי ודיברתי, ובזכותי ובזכות זה שדיברתי והקשבתם לי, אני מקווה שזה ייכנס. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אציין שאתמול זה עבר בקריאה ראשונה, והקראתי במליאת הכנסת את דברייך כדי להבהיר כמה קשיים אתם עוברים וכמה זה היה חשוב. << דובר >> אדוה פינקלשטיין: << דובר >> לי היה מאוד חשוב להגיע כי זה לא מובן מאליו, וזו עיקר הבקשה שלי פה. פשוט תזכרו אותנו בכל חוק, בכל תיקון של ביטוח לאומי ממשרד הביטחון. אנחנו לא הרבה ואנחנו צריכים את העזרה הזו. אנחנו משוועים לה, הילדים שלנו התייתמו, עברנו גיהינום, וזו הבקשה הכי גדולה שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. שלומית קלמנזון, בבקשה. << דובר >> שלומית קלמנזון: << דובר >> קודם כול, תודה רבה על עצם הוועדה הזאת, המשמעותית מאוד. אני שומעת גם את הכאב שלכם ואני מודה שגם אני לא הכרתי. אני שלומית קלמנזון, אני אלמנתו של אלחנן שנהרג בבארי ב-8 באוקטובר. לא קל לי להגיע לפה. אני יודעת שהיום הדיון הוא על החוק של הגרושות, וזה משמעותי מאוד. כל יתום ויתום, המצוקה שלו היא נוראית. הבית מתהפך, נשבר, ולא משנה אם ההורים היו נשואים או גרושים. אני רוצה להניח פה בפני חה"כ אייכלר ובפני כל חברי הכנסת פה, משרד האוצר ומשרד הביטחון, את המקום של לא לשכוח את החוק שלנו, את המקום של האלמנות. כמו שכולם מדברים, וגם אתה היית בשוק, החוק מ-1950 לא תואם את 2024 ולא תואם את איפה שאנחנו היינו כאלמנות, במקום של ההשתכרות שלנו, וזה שהפסקנו לעבוד. גם אם נחזור לעבוד, זה כבר לא יהיה ל-100%. מאוד-מאוד חשוב לי שתלכו עם זה שהחוק יונח בהצעה ממשלתית. דיברו על טווח קצר. אני מאוד מבקשת שזה יישמע ויהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אתה רוצה להתייחס לבקשה הזאת? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסוף, לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תומר מורלי, בבקשה. << דובר >> תומר מורלי: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני פעם ראשונה מדבר בוועדות. הייתי ברובן, אבל פעם ראשונה שאני מדבר. רובכם אמרתם את רוב הדברים, אבל אתם מפספסים נקודה מאוד-מאוד חשובה, וזה זמן. אני אתן לכם נקודת מבט של גבר שנשאר עם שלושה ילדים קטנים. זה לא ללמוד ללכת, זה להיוולד בגיל 45, מכל הבחינות. אין את היכולת לרדוף אחרי ועדות. בסופו של דבר, בכל הוועדות שמעתי שזה עוול, החוק הזה משנת 1952, אבל זה מסתכם בכסף. הילדים שלנו הם לא שטר. הם ילדים שנפגעו, ולא באשמתם, והחיים שלנו התהפכו לא באשמתנו. אנחנו בחרנו ואנחנו בוחרים להשקיע בילדים. אנחנו לא בוחרים לשים את זה בצד. אף אחד לא בא ושאל אותנו אם אנחנו יכולים, מסוגלים או רוצים. השיחה שלי עם אופיר בשבוע שעבר היא שיחה ראשונה עם גורם רשמי מהמדינה מה-7 באוקטובר. הילדים שלי אזרחי צרפת. בדצמבר הם קיבלו הזמנה לארמון האליזה. זה לא אמור להיות ככה. זה אמור להיות הפוך. המדינה לא פה. אתם צריכים להבין, החוק הזה זה כוסות רוח למת. זה צריך לעבור השוואה מלאה. אני לא מבין את ההתנגדויות שיש פה. יש פה מישהו שיכול להסביר לי למה הוא מתנגד לחוק הזה, להשוואה המלאה, והכול רטרו אחורה? תקבעו חוק של 7 באוקטובר. אתם יודעים להעביר את החוקים האלה כשאתם רוצים בשנייה, לא בשנה ולא בטיפין טיפין. וזה המסר שאני רוצה להעביר. תבינו, אנחנו אין לנו זמן. עם כל הכבוד לוועדות, למשרדים, להשלכות אחורה וקדימה. לנו יש השלכה אחת – ילדים ובית. אנחנו לא מצליחים לחזור לעבודה. כל אלה שיושבים פה לא עובדים. אתם יודעים מה זה להחזיק בית עם ילדים שנה וחודשיים בלי לעבוד? אתם יודעים מה זה לגבר פתאום לנהל בית באופן מוחלט עם שלושה ילדים? ואלה לא ילדים במצב רגיל. הם במצב רגשי. כל טריגר מפעיל אותם במהלך כל היום. אתה קם בבוקר, ואתה לא יודע איך תסיים את היום. וזה בגדול המסר שרציתי להעביר לכם – החוק חייב לעבור ולעבור במלואו. לא יעזור לנו משהו אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעביר את זה, בעזרת השם, בחצי השעה הקרובה בוועדה. גב' ליאת אורן וקס, מקדמת את המאבק לזכויות של גרושות, בבקשה. << דובר >> ליאת אורן וקס: << דובר >> תודה רבה, כבוד היו"ר. חברי וחברות ועדת העבודה והרווחה, תודה שהזמנתם אותי לדבר היום. שמי ליאת אורן וקס. אני גרושתו הטרייה של יגאל וקס, זכרונו לברכה, שנרצח בדם קר על-ידי מחבלי חמאס במושב נתיב העשרה. יגאל יצא בשעה 7:00 בבוקר מהממ"ד שלנו עם מצ'טה – לא היה לו נשק – להגן בגופו על השכנים שלנו גיל וסבין תעסה מסרטון הזוועות. הוא לא הספיק הרבה, הוא נרצח מיד מטווח אפס, ודימם למוות במשך שעתיים כיוון שלא ניתן היה לשלוח אמבולנס או רופא לטפל בפצעים. צה"ל לא הגיע אליו, בישוב כל-כך אסטרטגי למדינה שלנו, שיושב על הגבול עם עזה. לא הגנו על התושבים, וכלל מערכות ההגנה של המושב קרסו בדקות. כל הביטחון זלג מהידיים, וכשיגאל שוכב ומדמם למוות במשך שעות, הוא לרגע לא מדמיין ששנה אחרי אני אשב פה ואדבר איתכם. אני אימא של יהונתן בן ה-12 שנמצא כעת בבית-הספר ולומד, ומשחק עם חבריו, ואני הקול ואני הפנים של שני האנשים האלה שאינם נמצאים כאן היום בגופם, אך הם אלה שהביאו אותי היום לעמוד בפניכם, ואני מבקשת שתראו ותשמעו אותם היום. אני עומדת כאן לא רק כאדם שנושא על כתפיו את הקושי האישי, אלא גם כקול עבור קבוצה שלמה שזועקת לצדק ותיקון חברתי. האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר השאירו פצע עמוק בלב שלנו, אבל הפצע הזה נחרת לא רק בזיכרון הלאומי, אלא גם בחיי היומיום שלנו, כמו מה ששמעתם פה מתומר, חברי. איבדנו את הכול, איבדנו את האהובים שלנו, את הבית, את תחושת היציבות. במקרה הפרטי שלי, ב-6 באוקטובר חייתי בארה"ב. אני אזרחית ארה"ב, אנחנו אזרחים. חיינו חיים שקטים ושלווים, שביום אחד נמחו כלא היו. המושב פונה ועד היום הזה תושביו פזורים ברחבי הארץ, כולל אותנו. האנטישמיות בארה"ב הראתה את פניה ופגעה בנו באופן ישיר ואישי כל-כך, והיה לנו קושי מאוד גדול לחזור לחיים רגילים לאחר השבר הנוראי. ההחלטה לשוב ארצה ביולי 2024 הייתה בלתי נמנעת. היינו חייבים טיפול עדין ורגיש בפצע הכואב והמדמם באמצעות המשפחה שלנו והחברים הקרובים. אני עזבתי עבודה מכובדת ונוחה כסמנכ"ל משאבי אנוש בחברה גלובלית. עזבנו קהילה, חברים קרובים, ופנינו מזרחה הביתה. הבנתי שאחזור ארצה למדינה מוכת אבל וכאב. זה היה ברור לי. אבל המעטפת והלב הגדול יעטפו אותנו מכל עבר. לרגע לא דמיינתי שאתקל בהרים של ביורוקרטיה, חטטנות, חוסר אמפתיה, ומין צורך תמידי לקטלג אותנו: מפונים, גרושה, חד הורית, תושבת חוזרת, כל המטרייה של הנזקקות והמסכנות שמעולם לא ביקשנו אותה. לא ביקשנו ולא הצגתי אותה כלפי אף אחד. הפנטזיה לחזור למדינה מחבקת ותומכת התנפצה לי בפנים והתחלפה במהרה בקשיים רבים, קשיי הסתגלות. הבן שלי לומד לקרוא ולכתוב בעברית. שפת האם שלו היא אנגלית. לשנות מנטליות, למצוא חברים חדשים, קשיים רגשיים, חרדות, פחדים, טראומה. יש לי ילד בן 12 שישן איתי כבר שנה וחודשיים. ולא אמרתי מילה אחת עליי, על הבדידות, על הצורך לקבל החלטות מאוד חשובות לבדי, על הפחד מהעתיד, על הצער, על העבר, על מה שלא ניתן יהיה לתקן, ובעיקר געגוע עז למשפחה שהייתה לי, שהיינו, יחד עם יגאל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מיכל קסטן - - - << דובר_המשך >> ליאת אורן וקס: << דובר_המשך >> אני לא סיימתי, כבודו. סליחה. יש לי עוד כמה דקות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל משפט סיום את יכולה להגיד. << דובר_המשך >> ליאת אורן וקס: << דובר_המשך >> אין לי כל-כך משפט סיום, יש לי עוד דף שלם להקריא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מצטער, אבל יש עוד אנשים. << דובר_המשך >> ליאת אורן וקס: << דובר_המשך >> אין בעיה, כבודו. תודה רבה על הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכל קסטן קידר, אלמנת צה"ל. << דובר >> מיכל קסטן קידר: << דובר >> שלום. שמי מיכל, אני אלמנתו של דולב קידר. רציתי להגיד שאנחנו מאוד שמחים שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר, כי אנחנו לגמרי בגישה של להעביר את החוקים בפרוסות, ולא כמו שאמרת קודם, מיכל, בוועדה ציבורית. הסיפור של היתומים הבוגרים מתנהל בוועדות ציבוריות כבר עשור, לדעתי. זאת הסיבה שאנחנו לא רוצים לעבוד ככה, אלא מה שיש מהר-מהר להעביר. יש עוד המון שאתה צריך לטפל בהם, דור, וההצעה שלי הגיונית, לדעתי. למה להעביר נוסח מאחד לשני ומאחד לשני? הרי אנחנו יודעים יותר טוב מה אנחנו צריכות וגם מה היתומים צריכים. ביניכם לבין האוצר, כל אחד מכם יודע, םחות או יותר, על מה אתם נאבקים. בואו נעביר את זה כבר. יש גם את הטיפול בהפליה של אלמנות בפנסיה תקציבית. גם את זה צריך להעביר כבר 15 שנה או 20 שנה, וזה מחכה שיעבירו את זה. בואו נריץ את זה כבר. חבל על הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יואב סטשבסקי, בבקשה. << דובר >> יואב סטשבסקי: << דובר >> אני יואב סטשבסקי ממשרד המשפטים. אני רק רוצה לחזור מהדברים הכואבים לנוסח. אני רק רוצה להבהיר, כמו שאמרו כאן קודם, המילה אפוטרופוס מופיעה בחוק גם פעם נוספת. בסעיף 9(ה) לחוק יש מונח אפוטרופסו שנתמנה כדין, ויכול להיות בלבול מושגים. אז קודם כול, אני מצטרף להמלצת היועצת המשפטית של הוועדה, להחליף את המונח – אולי מכלכל, אולי מפרנס. ויש לזה גם חשיבות מעשית, כי לאפוטרופוס יש סמכות חוקית לפי חוק הכשירות המשפטית לאפוטרופסות על הקטין. כאן אנחנו לא מדברים על קטינים בכלל. אנחנו מדברים על מישהו מעל גיל 18, יתום מעל גיל 18, בגיר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם. לא רק. << דובר_המשך >> יואב סטשבסקי: << דובר_המשך >> כן, גם על מישהו שהוא מעל גיל 18. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כול, יש אפוטרופוס גם לאנשים מעל גיל 18, לאנשים עם מוגבלות. << דובר >> יואב סטשבסקי: << דובר >> הצעת החוק המקורית הייתה לגבי גרושות, זאת אומרת, מי שהיה אפוטרופוס. אז אפשר היה להשאיר את זה כאפוטרופוס של היתום שבגר, בין אם היה לו אפוטרופוס שהתמנה לו בגלל שהוא אפוטרופוס טבעי, ובין אם היה לו אפוטרופוס שהתמנה כדין. אבל אם נגדיר את זה ככה, נוציא מהכלל את מי שהוא יתום מעל גיל 18 ולא היה לו מעולם אפוטרופוס, והוא גדל אצל מישהו אחר לגמרי שהוא סמוך על שולחנו. אז זה כמובן לשיקול דעת הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערתך נשמעה. אני מניח שהיועצת המשפטית תתייחס לזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה עניין ניסוחי. כולנו מבינים - - - ומה הכוונה. אנחנו נמצא את המונח המתאים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אי אפשר להשתמש בביטוי אפוטרופוס, שזה ביטוי משפטי, לתיאור עובדתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא משנה. היועצת המשפטית שלנו אמונה על הניסוח. היא תנסח את זה באופן שיכסה את כל הילדים וכל הגילים. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> ובלבד שלא יצמצם את הסמכויות של ההורים. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> אני עו"ד ליאת קליין גנץ, מעמותת חמניות, הבית ליתומים בישראל. אנחנו בסוף הדיון ואנחנו אחרי דרך די ארוכה. ותוך פחות משנה החוק הזה קורה, אבל הדרך היא מאוד ארוכה, ואנחנו ביום שהוא לא פחות מהיסטורי בשביל קבוצה גדולה של אנשים ונשים שדיברו פה היום, והתיקון הזה כל-כך חשוב. מאז ה-7 באוקטובר נחשפים עוד ועוד כשלים שקיימים בדין הישראלי. המדינה לא הייתה ערוכה לאסון בסדר גודל כזה. עוד ועוד כאבים, עוד ועוד מצוקות שמתגלות, שהן עדיין לא מכוסות בדין הקיים. אנחנו נמצאים פה כמעט כל שבוע, יום אחרי יום, חוק אחרי חוק, טלאי על טלאי, כדי לתקן את העוול הגדול מאוד הזה. והיום הוא תיקון נורא חשוב. אני רוצה להגיד תודה גדולה לחה"כ אופיר כץ. זה חוק כל-כך חשוב. תודה שלא חיכית ולא המתנת, ושפעלת לקדם את הדבר הזה. תודה שנלחמת להוסיף עוד ועוד לחוק הזה. זה לא מובן מאליו. אני נמצאת פה בכנסת כבר שנים, וזה לא מובן מאליו להעביר חוק כזה מול התנגדויות כאלה, בסדר גודל כזה, בפרק שמן קצר. אז תודה רבה לך, ותודה רבה לוועדה על המהירות שבה הדברים טופלו. אבל התודה הגדולה שאני רוצה להגיד זה לכל מי שיושבות כאן, שהובילו וליוו את המאבק הזה. כל האימהות הלביאות וההורים הגיבורים, שמעבר להתמודדות הפרטית שלהם עם הכאב ועם השכול, ועם האובדן ועם הילדים, ועם הצרכים, והצורך שלהם להחזיק את הבית, הגיעו לכאן שבוע אחרי שבוע ונלחמו כדי שהחוק הזה יעבור. זו פשוט גבורה שאין לי מילים. היה לי חשוב יותר מהכול, יותר מההסתייגויות שחשוב לי שיהיו על השולחן כדי שאולי בעתיד נרחיב, יותר מהכול חשוב לי להגיד את התודה הזאת. אנחנו נמצאים פה בשיחות לתוך הלילה ובימים, כדי שזה יקרה, והיום הדבר הזה קורה. אז נכון שיש תיקונים גדולים של גיל היתמות ושל מניעת תעסוקה, ואנחנו נמצאים כאן כדי לקדם את החוקים האלה. אבל יש כאן קבוצה קטנה שגם את הדברים הבסיסיים שאחרים מקבלים היום, הם לא קיבלו, ואת ההכרה הבסיסית במצוקה שלהם הם לא קיבלו, והיום אנחנו נותנים את ההכרה הזאת. זה דבר חשוב וזה תיקון היסטורי, ואני רוצה להגיד באופן אישי תודה על הדבר הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. עכשיו דבר החתן, חה"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, שבלעדיו זה לא היה קורה. << דובר >> אדוה פינקלשטיין: << דובר >> סליחה, נזכרתי בשאלה טכנית, אולי לביטוח לאומי ואולי עו"ד ענת מימון תוכל לענות. תעודת משפחה שכולה זה משהו שנמצא בחוק? כי חלקנו קיבלנו וחלקנו לא. האם יש דרך לפתור את זה דרך החוק? << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> זה לא קיים בחוק ונצטרך להסדיר את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היועצת המשפטית אומרת שאין מושג כזה בחוק. << דובר >> ליאת קליין גנץ: << דובר >> השאלה היא אם אפשר לקיים פה דיון עם ביטוח לאומי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל זה לא הנושא עכשיו, כי אין חוק כזה. חה"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה. נא לכבד את המציע. אבקש שקט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. אני אתחיל במשפט שבגללו כולנו פה עכשיו, ושמורן אמרה: יתום הוא יתום, והקושי הוא קושי, וזו מציאות חדשה בלתי אפשרית, ולא יתכן שאנחנו כמדינה ננסה לפחות ונשנה כמה שאפשר כדי להקל על המציאות הקשה של אותם יתומים באמצעות ההורים שנשארו, אם זו האימא או אם זה האבא. זו המטרה של התיקון החשוב הזה, כי זה מגיע לכם, ומגיע לכם בזכות, ואתם לא הייתם צריכים לרדוף ולא הייתם צריכים להתחנן. היינו צריכים לעשות את זה מיוזמתנו לפני המון שנים, אבל המציאות היא זו שמביאה אותנו למצבים המורכבים האלו. תומר, אני מבין מה אתה אומר. קראתי מה אתה חושב ומה אתה אומר, אבל זו עבודת הכנסת. אמרתי קודם ואני לא יודע אם היית פה, שהיו ארבעה חוקים שהעברנו עם היו"ר אייכלר, חוקים חשובים, ואני אזכיר אותם פעם שלישית. נשות המילואימניקים שסייענו להן, חוק הארוסות, משפחות החטופים שאנחנו נותנים להם סיוע. אתה יודע מה אמרו לנו בכל החוקים האלו? תחכו לממשלתית, תחכו, ואז נעשה את זה ביחד. אתה מבין שאם היינו מחכים, אז לא היינו מעבירים שום דבר ועד עכשיו זה לא היה קורה. נכון שהיינו רוצים לעשות את זה הכי מושלם שאפשר מבחינתכם, אבל בכנסת זה לא ככה. ואם השגת משהו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכל, את נשארת פה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עד כדי כך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייבת ועדת הפנים. מה אני אעשה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת הפנים לא תתמוטט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא מצביעים נגד החוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> על ההסתייגויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם על ההסתייגויות. אמרתי לך, מה שחשוב זה שהן יהיו במליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממש חמש דקות, נו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> וגם מה שהשגנו, תאמין לי, זה לא היה בהתחלה וזה קרב מאוד-מאוד קשה מול משרדי הממשלה. קרב חפירות. עשינו פה צעד וזה לא אומר שבזה סיימנו. אבל נכנסנו פנימה, מכירים בכם, רואים אתכם, אנחנו פה בשבילכם, ואני מקווה שזה קצת ישנה את המציאות שלכם ויסייע לכולכם. לגבי המהירות, אנחנו מצביעים היום ואני מבטיח לך שבשבוע הבא אני אזיז דברים אחרים, והחוק הזה יהיה על סדר-היום של הוועדה, להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. להגיד תודה למורן אסולין הלביאה, ביחד עם אדוה, כמובן, שהן הציפו את הקשיים בפניי. ומי שתיווך זה חה"כ גלעד קריב שסיפר לי על הפגישה ורתם אותי לסייע. אז תודה לך, גלעד. אדוה, תומר, ליאת, כל מי שנלחם, האימהות וההורים, לכם מגיעה התודה הגדולה, והחוק הזה הוא למענכם ובשבילכם. לדובי אמיתי על שיתוף הפעולה. לגלעד, אמרתי. לפנינה תמנו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שתמיד נמצא בחוקים שאני מעביר בשביל לסייע ולעזור ולקבל את האישור. לשר הביטחון הנכנס ישראל כץ, להבדיל מהחוקים האחרים שאף פעם לא קיבלתי סיוע ותמיכה ממשרד הביטחון, סוף-סוף יש שר שבשיחת טלפון הסברתי לו את הבעיה, הסברתי לו מה צריך, והוא אמר, רוץ עם זה קדימה, מה שלא היה לי עם השר הקודם. מצטער, אני חייב להגיד את זה. ליו"ר הוועדה אייכלר, זה חוק רביעי שאנחנו מעבירים ביחד, ואתה מבין את הרגישות ועושה את זה בנחישות, והכי חשוב, במהירות. לגורמי המקצוע במשרד הביטחון, האוצר, ביטוח לאומי, משרד המשפטים והיועצת המשפטית של הוועדה הנפלאה, שהחוק הזה הרבה בזכותה, בזכות הרעיונות שלה, ותמיד נמצאת בשבילנו להעביר את החוק הזה וחוקים אחרים. אז תודה, תודה גדולה. לראש המטה שלי, נטע מולכו, שעבדה מאוד-מאוד קשה, יעידו הגרושות פה. היא עבדה מאוד-מאוד קשה כדי שנגיע לרגע הזה. אז תודה לכולם. אנחנו עושים צעד חשוב, והוא הראשון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ניגש מיד להצבעה, כי אנשים ממהרים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש לנו שש הסתייגויות של סיעת העבודה. אני אומרת בקצרה: השוואה של התגמולים לאלמנה, מענק דיור כל עוד היתומים עד גיל 21, השוואה של מענק נישואים, רכב, ביטוח, אגרה, הלוואות, ומענק חתונה ובר-מצווה. אלה שש הסתייגויות שהצגת בדבריך, ואתה מוכן שנצביע עליהן כמקשה אחת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נצביע עליהן ביחד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> וזה יעלה למליאה כשש הסתייגויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר רק משפט אחד. מבחינתנו, ההסתייגויות האלה חשובות מכיוון שגם חה"כ אופיר כץ ידע שיש עדיין פערים. אני מקווה שאולי עד ההצבעה במליאה אפשר יהיה לקבל אחת או שתיים מההסתייגויות, וגם צופה פני עתיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם עולה למליאה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע. אופיר, לא הזכרת את זה, אבל אני חושב שפה צריך לברך גם אותך שהתחולה היא רטרואקטיבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא יכול לברך את עצמי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני אומר, התחולה היא רטרואקטיבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, אמרנו את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מי בעד ההסתייגויות שהוגשו? הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שניים בעד, שלושה נגד. את רואה למה היית צריכה להיות פה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה ביקשת, ובלי כל קשר אני פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע שאחרת לא הייתי מצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז ההסתייגויות האלו הוסרו והן יעלו למליאה. עכשיו אנחנו נצביע בעד החוק כולו, כפי שהקריאה היועצת המשפטית, עו"ד ענת מימון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, אפשר לבקש זמן דיבור במליאה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, אני רואה שיש הסתייגויות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להעלות אותן לזמן דיבור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אלה הסתייגויות חלופיות - - - אתם מבקשים להעלות את סכום התגמול בסכומים אחרים. זו הסתייגות אחת חלופית. אתם רוצים להצביע על זה? או רשות דיבור? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רשות דיבור או הסתייגות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רשות דיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכל חברי הסיעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר גמור. רשות דיבור. אז אנחנו ניגש, בשעה טובה, להצבעה על הצעת החוק כולה, כפי שהוצגה על-ידי עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית שלנו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין מתנגדים. אין נמנעים. החוק עבר פה אחד בקריאה שנייה ושלישית, ויעלה למליאה בקרוב ממש, בעזרת השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשעה טובה ומוצלחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:51. << סיום >>