חומר רקע

1 2 השתתפו בהכנת הדוח : ד"ר בנימין בנימיני – ,אחראי הרישום הלאומי לשבץ מוחי.המרכז הלאומי לבקרת מחלות כרמית ליברודר– .אפידמיולוגית, הרישום הלאומי לשבץ מוחי, המרכז הלאומי לבקרת מחלות מיכל ראובן – ,עוזרת מחקר ,הרישום הלאומי לשבץ מוחי.המרכז הלאומי לבקרת מחלות ריטה דכטיאר – מנהלת היחידה לעיבוד נתונים., המרכז הלאומי לבקרת מחלות פרופ' דוד טנה – מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם. פרופ' נתן בורנשטיין – מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי-צדק ב ירושלים . פרופ' רונן לקר – .מנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה הישראלית לשבץ פרופ' ליטל קינן- בוקר– .מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות 3 תוכן עניינים תקציר ................................ ................................ ................................ ................ 5 רקע ................................ ................................ ................................ ................... 8 אוכלוסיית הרישום ................................ ................................ ................................ 8 איסוף הנתונים ................................ ................................ ................................ ..... 8 תיקוף הנתונים ................................ ................................ ................................ ..... 9 עיבוד הנתונים ................................ ................................ ................................ ...... 9 המשתנים המדווחים ................................ ................................ ........................... 10 ממצאים ................................ ................................ ................................ ............ 11 1 . אפיון החולים ................................ ................................ ................................ . 11 1.1 התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי וגיל................................ ................................ ................. 13 1.2 התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי, גיל ומין ................................ ................................ ........... 13 1.3 התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי ומגזר ................................ ................................ .............. 14 1.4 התפלגות החולים לפי חומרת האירוע המוחי, על- פי סולםNIHSS ................................ ..................... 14 1.4.1 חומרת האירוע, סך הכול ולפי סוג השבץ המוחי ................................ ................................ ....... 15 1.4.2 חומרת שבץ איסכמי , סך הכול ולפי גיל ומין ................................ ................................ ............. 16 1.4.3 חומרת שבץ איסכמי , לפי מגזר ................................ ................................ ............................. 16 2 . גורמי סיכון ומחלות רקע ................................ ................................ ................... 17 2.1 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, סך הכול ולפי סוג האירוע המוחי ................................ .............. 17 2.2 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ................................ ................................ ............... 17 2.3 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ומין ................................ ................................ ......... 18 2.4 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ומגזר ................................ ................................ ...... 20 3. אופן ההגעה לבית החולים ................................ ................................ ................ 22 3.1 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי סוג האירוע המוחי ................................ ................................ ........... 22 3.2 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי גיל ................................ ................................ ............................... 22 3.3 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי מין ................................ ................................ ............................... 22 3.4 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי מגזר ................................ ................................ ............................ 23 3.5 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל וסוג האירוע המוחי ................................ ............. 23 4. מאפייני האשפוז ................................ ................................ ............................. 24 4.1 מחלקת אשפוז ראשונה ................................ ................................ ................................ ............. 24 4.1.1 התפלגות החולים לפי מחלקת אשפוז ראשונה וגיל ................................ ................................ ... 24 4.2 אשפוז במחלקה נוירולוגית ................................ ................................ ................................ ......... 26 4.2.1 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי מין ................................ ................................ ...... 26 4.2.2 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה ................................ .................... 26 4.2.3 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי בית חולים ................................ ............................. 27 4 4.3 משך האשפוז ................................ ................................ ................................ .......................... 27 4.4 טיפול לזיל וח מחדש: טיפול תרומבוליטי(t-PA) או צנתור מוחי ................................ .......................... 29 4.4.1 מתןt-PA ................................ ................................ ................................ ........................ 29 4.4.2 ביצוע צנתור מוחי ................................ ................................ ................................ ............. 30 4.4.3 טיפול כלשהו לזילוח מחדש של כלי דם ................................ ................................ ................. 30 4.5 ביצוע בדיקות דימות במהלך האשפוז ................................ ................................ ........................... 31 4.5.1 דימות מוח ................................ ................................ ................................ ....................... 31 4.5.2 דימות כלי דם ראש/צוואר במאושפזים עם אירוע מוח איסכמי................................ ...................... 31 4.5.3 ביצוע אקו/הולטר לב במאושפזים עם אירוע מוח איסכמי ................................ ............................ 32 4.5.4 ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר ובירור קרדיו- אמבולי במאושפזים עם אירוע מוח איסכמי, לפי גיל ...... 33 4.6 טיפול תרופתי באשפוז ובשחרור ................................ ................................ ................................ . 33 4.6.1 טיפול תרופתי באשפוז והמלצה לטיפול בשחרור, לפי סוג האירוע המוחי ................................ ....... 33 4.6.2 המלצה לטיפול בנוגדי קרישה בחולים לאחר שבץ איסכמי ופרפור פרוזדורים ................................ . 34 4.7 פטירה באשפוז ................................ ................................ ................................ ....................... 34 5 . הישרדות לאחר אירוע מוחי חד ................................ ................................ ......... 35 6 . מגמות לשנים2022-2014 ................................ ................................ .............. 38 6.1 שיעורי היארעות ................................ ................................ ................................ ...................... 38 6.2 הגעה ב אמבולנס................................ ................................ ................................ ...................... 38 6.3 טיפול לזילוח מחדש של כלי דם, בחולים לאחר שבץ איסכמי ................................ ............................. 39 6.4 אשפוז במחלקה נוירולוגית ................................ ................................ ................................ ......... 39 6.5 ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר בחולים לאחר אירוע מוח איסכמי ................................ ...................... 40 7 . סיכום ................................ ................................ ................................ ........... 41 5 תקציר רקע ושי הר ם הלאומי לשבץ מוחי הוקם במרכז הלאומי לבקרת מחלו ת בשנת2014 , מתוקף חוזר מנהל הרפואה 'מס44/2013 . הרישום נועד לספק מידע אודות שיעורי ההיארעות של שבץ מוחי בישראל, לסייע באפיון אוכלוסיית החולים ובניטור הטיפול , ולצורך הערכת ההישרדות והתוצאים לאחר האירוע . דוח זה הנו הדוח השביעי של הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל והוא מספק נתונים עדכניים מבתי החולים עבור שנת 2022 . שיטות מדווחים לרישום כל המקרים של אירוע מוחי חד (שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף) בקרב אזרחים ו תושבי ,קבע בישראל ,אשר אושפזו באחד מבתי החולים הכלליים החל מה- 1 בינואר2014 . הדיווח מבוסס על שליפה ממוחשבת ממאגרי המידע בבתי החולים ,אחת לרבעון, באמצעות זיהוי קודיICD-9 של אבחנות ה שחרור . הדיווח כולל נתונים דמוגרפיים וקליניים, בהתאם לזמינותם במערכות המידע של ב תי .החולים בהמשך מועברים פרט ,י החולים לקופת החולים המבטחת, להשלמת נתונים על גורמי סיכון ותחלואת רקע ולצורך מעקב על המשך הטיפול שניתן לחולה בקהילה. דוח זה מסכם את נתוני האשפוז שדווחו לר ישו ם עבור שנת2022 והוא כולל את האוכלוסייה הבוגרת בלבד (גיל 18 .)ומעלה נתוני המעקב מקופות החולים .יסוכמו בדוח נפרד מקורות מידע : המידע בדוח זה מבוסס על דיווחים שהתקבלו מ- 23 מתוך27 בתי חולים לאשפוז כללי. נכון למועד ,פרסום הדו"ח טרם התקבלו ה נתונים לשנת2022 מארבעה בתי חולים,ממשלתיים עקב מעבר .לתיק קליני ממוחשב חדש עם קבלת הנתונים, יעודכן הרישום רטרואקטיבית . ממצאים עיקריים היארעות בשנת2022 דווחו לרישום הלאומי לשבץ מוחי16,349 מקרים של אירוע מוחי חד (שבץ מוחי ו אירוע מוחי חולף) מ- 23 בתי חולים לאשפוז כללי. אנו מעריכים כי אי רעו כ- 2,700 מקרים נוספים, אשר אושפזו .בארבעת בתי החולים שלא דיווחו נתונים לשנה זאת הללו מהווים כ- 14% .מסך המקרים מתוך המקרים 6 ,המדווחים 67.5% היו מקרי שבץ איסכמי , 24.1% מקרי אירוע איסכמי חולף ( TIA )ו- 8.5% מקרים של דימום מוחי . מאפיינים דמוגרפיי ם הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי היה 71.9 שנים . 18% מהחולים היו מתחת לגיל60, וכ- 30% היו בני80 ( ומעלה. מעל מחצית מהמקרים56.7% ) היו גברים. הגיל הממוצע( ± )סטיית התקן בעת האירוע היה צעיר ( משמעותית בגברים לעומת נשים69.8±13.0 לעומת74.7±13.4 ( ), ובערבים לעומת יהודים65.3±13.3 לעומת73.4±13.0 .) תחלואת רקע מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי חד היו יתר לחץ דם ( 56.6% ), יתר שומנים ( בדם43.8% ( ), סוכרת34.4% ( ) ומחלת לב איסכמית18.7% ). בנוסף , בבני80 ומעלה פרפור פרוזדורים ( היה שכיח25.3% .) שכיחות מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בערבים לעומת .יהודים, כאשר באוכלוסייה הערבית בלטה במיוחד שכיחות גבוהה משמעותית של השמנה וסוכרת אופן הגע ה נתון זה דווח באופן תקין מ- 21 בתי חולים. כ- 53% מהחולים אשר א ושפזו עקב אירוע מוחי חד הגיעו לבית החולים באמבולנס. אחוז ההגעה באמבולנס היה גבוה יותר בשבץ לעומת TIA ( 65.7% בדימום מוחי , 54.8% ב שבץ איסכמי ו- 42.9% ב- TIA ). הגעה באמבולנס הייתה שכיחה יותר ,באופן מובהק בגיל מבוגר בנשים לעומת גברים ( 56.2% לעומת50.3% ), וביהודים לעומת ערבים ( 56.8% לעומת35.6% ). הפער בין יהודים לערבים נשמר .בכל קבוצות הגיל ובכל סוגי האירועים מאפייני האשפו ז כ- 49% מ החולים אושפזו במחלק ה הנוירולוגית כמחלקת אשפוז ראשונה, וכ- 38% אושפזו במחלק ת אשפוז פנימית. הגיל הממוצע של( המאושפזים במחלקות הפנימיות75.6±12.5 ) היה גבוה באופן מובהק ( בהשוואה למאושפזים במחלקות הנוירולוגיות69.7±13.1 .) משך האשפוז הממוצע עבור כלל החולים היה 8.3 ( ימים, והוא היה ארוך יותר בדימום מוחי15.0 ) וקצר יותר ב- TIA ( 3.9 .) 7 שיעור ביצוע הדמיה כלשהי של כלי דם ראש/צוואר היה מעט גבוה יותר בחולים לאחרTIA , בהשוואה ( לחולים לאחר שבץ איסכמי89.9% לעומת84.6% ) . נצפתה ירידה בביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר ובדיקות לבירור קרדיו- .אמבולי, עם העלייה בגיל טיפול תרומבוליטי / צנתור מוחי מתוך23 בתי החולים המדווחים לשנת2022 , 11.2% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלוt-PA ( n=1,230 .) אחוז מתןt-PA נע בין2.4% ל- 29.6% ., בבתי החולים השונים7.8% מה חולים עם שבץ איסכמי עברו צנתור מוחי(n=857) . ,מתוכם23.6% ( n=202 ) קיבלו גםt-PA . ,נזכיר כי חסר דיווח מארבעה בתי חולים .שניים מהם מרכזים מצנתרים הישרדות :שבץ מוחי כרוך בסיכון גבוה לתמותה6.6% מהחולים עם שבץ איסכמי ו- 24.0% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו באשפוז. שיעורי התמותה כעבור30 יום היו כ - 8% לאחר שבץ איסכמי ו כ- 25% לאחר דימום מוחי . כעבור שנה שיעורי התמותה כ היו- 19% וכ- 37% .בהתאמה סיכום ו המלצות 1. שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות והחברה , הן מבחינת היקף התחלואה והן מבחינת ה סיכון הגבוה לתמותה ולנכות קבועה . יש להמשיך לפעול ל הפחתת שיעורי ההימצאות של גורמי הסיכון הידועים לשבץ מוחי בכלל האוכלוסייה, ובפרט ב קבוצות.אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לשבץ 2. יש להמשיך לפעול לעידוד מגמ ת העלייה באחוז ב יצוע דימות כלי דם ראש/צוואר לאחר אירוע מוחי איסכמי ובמתןt-PA ל טיפול ב שבץ איסכמי , .במיוחד בבתי חולים בהם שיעורי הביצוע נמוכים 3 .יש להמשיך לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבות ההגעה לבית החולים באמבולנס, היות ו הגעה באמבולנס מעלה את הסיכוי לה גיע בחלון הזמן המתאים לטיפול התערבותי לחידוש זרימת הדם (טיפול )תרומבוליטי או צנתור מוחי . שיעור ההגעה לביה"ח באמבולנס היה נמוך משמעותית ב אוכלוסייה הערבית, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית . יש למפות את הגורמים לכך ולפעול להסרת חסמים . 4. יש להמשיך לפעול להקמת יחידות ש בץ ייעודיות ו ל הכשרת כוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ. ארגון ( השבץ האירופיESO ) הגדיר כיעד לשנת2030 אשפוז של כ- 90% .מחולי השבץ ביחידות שבץ ייעודיות ישראל רחוקה מיעד זה . .יש להגדיר יעד ריאלי לישראל לתקופה הקרובה, ולבחון עמידה ביעדים 8 רקע .שבץ מוחי הנו גורם מוביל לתמותה ולנכות קבועה באוכלוסייה ושי הר ם הלאומי לשבץ מוחי הוקם במרכז הלאומי לבקרת מחלו ת בשנת2014 , מתוקף 'חוזר מנהל הרפואה מס44/2013 . הרישום נועד לספק מידע אודות שיעורי ההיארעות של שבץ מוחי בישראל, לסייע באפיון אוכלוסיית החולים ובניט ור הטיפול , ולצורך הערכת ההישרדות והתוצאים לאחר האירוע . דוח זה הנו הדוח השביעי של הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל והוא מספק נתונים עדכניים עבור שנת2022 . אוכלוסיית הרישום נכללים ברישום כל החולים אשר אושפזו באחד מבתי החולים הכלליים, מיום ה- 1 בינואר2014 , עם אבחנה פעילה של שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף, והם אזרחים או ת ושבי קבע בישראל. זיהוי המקרים מבוסס על רישום אחת מאבחנות השחרור הבאות, המסווגות לפי ה- ICD-9 : איסוף הנתונים הרישום מבוסס על שליפ ה ממוחשבת של המקרים בהם נרשמה לחולה אבחנת שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף בשחרור מאשפוז, על פי קודיICD-9 שלעיל . לפיכך, נשלפים הן מקרים בהם השבץ היה סיבת האשפוז והן מקרים בהם השבץ אירע בחולה שאושפז מסיבה אחרת. הדיווח כולל נתונים דמוגרפיים וקליניים מהתיק הרפואי ה 'ממוחשב בבית החולים, כמפורט בחוזר מס44/2013 , בהתאם לזמינותם במערכות המידע של בית החולים. המשתנים המדווחים כוללים פרטים דמוגרפיים, אבחנות רקע, טיפול 9 תרופתי ובדיקות דימות שנעשו באשפוז. בתי החולים מחויבים להעביר לרישום השבץ קובץ ממוחשב , פרטני ומזוהה ,אחת לרב עון ,בפער של שישה חודשים מסוף הרבעון . בהמשך מועברים פרטי החולים לקופת החולים המבטחת, לצורך השלמת נתונים על גורמי סיכון ותחלואת רקע, ולצורך מעקב על המשך הטיפול שניתן לחולה בקהילה, בשנה הראשונה לאחר האירוע. פרטי החולים מוצלבים באופן שוטף מול קובץ מרשם .האוכלוסין, לצורך אימות פרטים דמוגרפיים ומעקב אחר הישרדותם בדוח זה נכללים חולים מגיל18 ומעלה, אשר אושפזו בין ה- 1 בינואר2022 ועד ה- 31 בדצמבר2022 . המידע מבוסס על דיווחים שהתקבלו מ- 23 מתוך27 בתי חולים לאשפוז כללי . הללו כוללים את בתי החולים הממשלתיים ( 5 מת וך9 בתי)חולים , בתי החולים העירוניים- ( ממשלתיים2 בתי"ח), בתי החולים של ( שירותי בריאות כללית8 ( בתי"ח), הדסה2 ( בתי"ח), בתי החולים הציבוריים4 בתי"ח) ובתי החולים של ( המיסיון2 .)בתי"ח בדוח זה חסר דיווח מארבעה בתי חולים ממשלתיים, עקב מעבר לתיק קליני חדש וחוסר בממשק זמין לשליפת הנתונים. .עם קבלת הנתונים, יעודכן הרישום רטרואקטיבית נתוני ההשלמה .מקופות החולים יפורסמו בדוח נפרד תיקוף הנתונים במהלך2017-2016 , בוצע תיקוף של נתוני הרישום לשנת2016 . במסגרת התיקוף בוצעה בדיקה פרטנית של רבעון דיווח מכל בית חולים ונבדקו הנתונים של מעל ל- 4,500 מקרי אירוע מוחי חד, אל מול תיקי ,האשפוז. על פי ממצאי התיקוף4.7% ( מהמקריםN=220) בלבד לא היו מקרים של אירוע מוחי חד, וב - 3.3% ( מהמקריםN=152 ) סיווג האירוע (דימום מוחי/ שבץ איסכמי/ אירוע מוחי חולף) היה שגוי. ממצאי התיקוף מצביעים על הטבה משמעותית באיכות הנתונים הנשלפים לרישום בהשוואה לשנים קודמות, והם תוצאה של עבודה מאומצת של הצוותים בבתי החולים (רשמות רפואיות, אנשי מחשוב ומנהלי איכות), אשר מסייעים בטיוב מתמיד של הנתונים הנשלפים לרישום. בנוסף מתבצעות בדיקות שוטפות מו ל מאגרי נתונים נוספים של משרד הבריאות כגון קובץ אשפוזים ומדדי האיכות, על מנת לבחון פערים ולוודא את שלמות הדיווח של משתנים חיוניים כגון מתן טיפול תרומבוליטי .וביצוע צנתור מוחי עיבוד הנתונים ניתוח הנתונים בוצע ( באמצעות תוכנתSAS ) Statistical Analysis Software (גרסה9.4 .) 10 המשתנים המדווחים (נכון לשנת2022 ) 11 ממצאים בשנת2022 דווחו לרישום הלאומי לשבץ מוחי 16,349 .מקרים של אירוע מוחי חד כאמור, בדוח זה חסר הדיווח מארבעה בתי חולים ממשלתיים. בהתבסס על מספרם של המקרים בבתי חולים אלו משנים ,קודמות אנו מעריכים כי אירע כ ו- 2,700 מקרים נוספים , המהווים כ- 14% מסך המקרים; הללו לא ייכללו בניתוח הנתונים של דוח זה. .בשל חסר זה, לא ייכלל בדוח הפרק העוסק בהיארעות אירוע מוחי חד 1 . אפיון החולים הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי היה 71.9 ( ±13.4 ) . 18.0% ( מהחולים2,936 ) היו מתחת לגיל60 , 52.2% ( 8,534 ) היו בני79-60, ו- 29.8% ( 4,879 ) היו בני80 ומעלה. ( מעל מחצית מהמקרים56.7% ) היו גברים. הגיל הממוצע בעת האירוע בגברים היה צעיר בכחמש שנים מהגיל הממוצע בנשים( p<0.001 , תרשים1 .) 18.4% מהחולים היו ערבים. הגיל הממוצע בעת האירוע בערבים היה צעיר בכ שמונה שנים מהגיל ( הממוצע ביהודיםp<0.001 , תרשים2 ) . נציין כי לכל אורך הדוח, בקבוצת היהודים נכללת גם .קבוצת "אחרים" הכוללת תושבים ללא סיווג דת, נוצרים לא ערבים, ארמנים וצ'רקסים מיעוט החולים ( 8.5% ) ,סבלו מדימום מוחי67.5% לקו בשבץ איסכמי ו- 24.1% אובחנו עם אירוע מוחי חולף. הגיל הממוצע בקרב חולים עם שבץ איסכמי היה מעט גבוה מהגיל הממוצע בקרב חולים עם דימום מוחי ( p<0.001 ) וחולים עם אירוע( מוחי חולףp<0.001 , תרשים3 .) תרשים1: התפלגות החולים לפי מין 12 תרשים2 : התפלגות החולים לפי קבוצת אוכלוסייה תרשים3: התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי 13 1.1 התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי וגיל החלק היחסי שלTIA ודימום מוחי יורד( עם הגילp<0.001 ), ובמקביל עולה החלק היחסי של שבץ איסכמי ( p<0.001 ) (תרשים4 ) . תרשים4 : התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי וקבוצות גיל 1.2 התפלג ,ות החולים לפי סוג האירוע המוחי גיל ו מין ,בסך הכול בגברים נמצא אחוז מעט גבוה יותר של( שבץ איסכמי מאשר בנשיםp=0.01 ) ואחוז מעט גבוה יותר של דימום מוחי ( p<0.001 ) , ואילו בנשים נמצא אחוז גבוה יותר של מקריTIA ( p<0.001 ). בחלוקה ,לקבוצות גיל שבץ איסכמי נמצא בשכיחות גב ו הה יותר בגברים לעומת נשים , עד גיל80 ( p<0.001 ) , בפער שמ צטמצם עם הגיל , ובגיל80 השכיחות+ הייתה ( מעט גבוהה יותר בנשיםp<0.05 ). ,מנגדTIA נמצא בשכיחות גבוהה יותר בנשים, עד גיל80 ( p<0.001 ), בפער ש מ צטמצם עם הגיל ו אינו מובהק סטטיסטית ( בקבוצת הגיל המבוגר80 .)+ פער מובהק בין המינים בשכיחות דימום מוחי נמצא בגיל80 +בלבד ( p=0.004 ) (תרשים5 ) . תרשים5: התפל גות החולים לפי סוג האירוע המוחי, גיל ו מין 14 1.3 התפלגות החולים לפי סוג האירוע המוחי ומ גזר בחנו הבדלים בהתפלגות סוג האירוע המוחי, בהתאם למגזר (יהודים חרדים/ /יהודים לא חרדים )ערבים. החלק היחסי הגבוה ביותר של דימום מוחי נצפה ביהודים חרדים, והנמוך ביותר בערבים ( p=0.004 ). במקביל, החלק היחסי הנמוך ביותר של שבץ איסכמי נצפה ב יהודים חרדים והגבוה ביותר בערבים ( p<0.001 ) (תרשים6 ) . תרשים6: התפל גות החולים לפי סוג האירוע המוחי ו מגזר 1.4 התפלגות החולים לפי חומרת ,האירוע המוחי על- פי סולםNIHSS סולםNIHSS ( The National Institutes of Health Stroke Scale ) הוא כלי ניקוד סטנדרטי המשמש למדידת ו לתי וע .ד רמת הפגיעה שנגרמה מהשבץ המוחי הסולם נע בין ערכים של0 )(אין סימני שבץ מוחי ל- 42 .)(שבץ חמור לתיעוד חומרת השבץ חשיבות רבה בקליניקה ובמחקר . נתונים על חומרת האירוע המוחי התקבלו מ- 15 .בתי חולים דיווח חסר זה נובע מהיעדר תיעוד חומרת השבץ בשדה ייעודי הניתן לשליפה, ותיעודו לחילופין בטקסט חופשי בגיליון האשפוז. גם בבתי החולים המדווחים קיימת שונות רבה, ואחוז הדיווח על סולםNIHSS במקרי שבץ איסכמי נע בין1.1% ל- 69.2% (תרשים7 .) 15 תרשים7 : אחוז הדיווח על סולםNIHSS *במקרי שבץ איסכמי, לפי גודל בית חולים 1.4.1 חומרת האירוע ,סך הכול ו לפי סוג השבץ המוחי חומרת האירוע גבוהה משמעותית בחולים לאחר דימום מוחי, בהשוואה לחולים לאחר שבץ איסכמי (טב לה 1 ; p<0.001 .) הערה : נציין כי בשל הדיווח החסר, הערכים המוצגים בטבלה1 וההתפלגויות המוצגות בטבלה2 ובתרשים 8 חושבו עבור כ- 25% מכלל חולי השבץ., ולכן תתכן סטייה מנתוני האמת בכלל אוכלוסיית החולים טבלה1 : חומרת השבץ על- פי סולםNIHSS, בסך הכול ולפי סוג השבץ ממוצע( SD ± ) חציון טווח בין-רבעוני כלל החולים ( n=3,030 ) 6.0 ( 5.8 ± ) 4 2-8 שבץ איסכמי ( n=2,848 ) 5.8 ( ±5.7 ) 4 2-8 דימום מוחי ( n=182 ) 9.0 ( 6.5 ± ) 8 4-13 16 1.4.2 חומרת שבץ איסכמי, סך הכול ו לפי גיל ומין בטבלה2 ניתן לראות שכ - 57% ממקרי השבץ האיסכמי הוגדרו כ קלים , כ- 34% הוגדרו כבעלי דרגת חומרה בינוני ת, ו כ- 9% מה מקרים נמצאו בדרגת חומרה גבוהה . חומרת האירוע עולה באופן מובהק עם העלייה בגיל( p<0.001 .) חומרת האירוע גבוהה באופן מובהק( בנשים לעומת גבריםp<0.001 ). הפער מצטמצם ,לאחר תקנון לגיל אך נותר מובהק. הערה : מוצגים .הנתונים עבור שבץ איסכמי בלבד, עקב מיעוט המקרים של דימום מוחי טבלה2 : חומרת שבץ איסכמי על- פי סולםNIHSS, סך הכול ולפי גיל ומין 1.4.3 חומרת שבץ איסכמי, לפ י מגזר ניתן לראות כי בקרב יהודים חרדים נמצא האחוז הגבוה ביותר של אירועים בדרגת חומרה גבוהה, בעוד בערבים נמצא האחוז הנמוך ביותר של אירועים בדרגת חומרה גבוהה, ולהפך ( p<0.05 ). תרשים 8: התפלגות חומרת האירוע (על- פי סולםNIHSS ) , בהתאם למגזר 17 2 . גורמי סיכון ומחלות רקע דיווח תקין על גורמי סיכון ומחלות רקע התקבל מ- 21 ( בתי חוליםN=14,194 .) 2.1 ,התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע סך הכול ו לפי סוג האירוע המוחי .מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי חד היו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וסוכרת שיעור ההימצאות של מרבית מחלות הרקע היה גבוה יותר בקרב החולים שלקו בשבץ איסכמי, בהשוואה לחולים עם דימום מוחי ו- TIA (טבלה3 .) הערה: שיעורי ההימצאות המוצגים מהווים הערכת חסר של התחלואה בפועל, מאחר והדוח מבוסס על התיעוד ברשומות בתי החולים בלבד (אבחנותICD-9 ). תמונה מלאה של גורמי הסיכון, הכוללת השלמת .נתונים מהקהילה, תפורסם בדוח נפרד בדוח ההשלמה יוצגו גם שיעורי העישון ו - BMI .בקרב חולי השבץ טבלה3 ,: שיעור ההימצאות של גורמי הסיכון ומחלות הרקע סך הכול ו )%( לפי סוג האירוע המוחי גורמי סיכון ומחלות רקע * דימום מוחי (n=1,211) שבץ איסכמי (n=9,424) אירוע מוחי חולף (n=3,559) סה"כ (N=14,194) יתר לחץ דם 54.5 58.6 51.9 56.6 יתר שומנים בדם 31.1 46.2 41.9 43.8 סוכרת 27.3 37.6 28.4 34.4 מחלת לב איסכמית 16.4 20.5 14.8 18.7 פרפור פרוזדורים 14.0 17.0 10.3 15.1 השמנה 5.6 9.3 8.7 8.8 מחלת כליה כרונית 9.2 9.2 6.2 8.4 אי ספיקת לב 6.2 7.7 3.7 6.5 ( מחלה של כלי הדם הפריפרייםPVD ) 2.1 3.2 1.9 2.7 * נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהתפלגויות, בין סוגי האירוע השונים ( p<0.001 .) 2.2 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל בטבלה4 ניתן לראות מגמת עלייה מובהקת, עם העלייה בגיל, בהימצאות יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, פרפור פרוזדורים, מחלת כליה כרונית ואי -ספיקת לב ( p<0.001 ) . לעומת זאת, השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת ויתר שומנים בדם נמצאה בקבוצת הגיל79-60 , ואילו השמנה נמצאה במגמת ירידה מובהקת עם העלייה בגיל( p<0.001 ). 18 טבלה4 )%( : שיעור ההימצאות של גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל 2.3 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ומין ב קבוצת ה גיל הצעיר (עד60 ), מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע נמצאו בשכיחות גבוה ה באופן מובהק .בגברים לעומת נשים ב קבוצת הגיל79-60 נמצאה שכיחות גבוהה ,באופן מובהק של מחלת לב איסכמית מחלת כליה כרונית ואי ספיקת לב בגברים לעומת נשים, ואילו בנשי ם נמצאה שכיחות גבוהה באופן מובהק של השמנה ופרפור פרוזדורים . בקבוצת הגיל המבוגר ( 80 ) נמצאה שכיחות גבוהה באופן מובהק של יתר+ לחץ דם , השמנה ופרפור פרוזדורים בנשים לעומת גברים, ואילו בגברים נמצאה שכיחות גבוהה באופן מובהק של מחל ת לב איסכמית ומחלת כליה כרונית ( תרשים9 .) הערה : הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המינים ( p<0.05 .) מסומנים בכוכבית 19 תרשים9: התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ומין 9א<. גיל60 9ב. גיל 79-60 9ג. גיל 80 ומעלה 20 2.4 התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ו מגזר שכיחות מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בערבים לעומת יהודים , בכל קבוצות הגיל . באוכלוסייה הערבית בולטים שיעורים גבוהים משמעותית של השמנה וסוכרת ( p<0.001 ) . הפערים בין יהודים לערבים מצטמצמים ,עם העלייה בגיל במרבית גורמי הסיכון , להוציא הפער בהשמ נה אשר גדל . ,בהשוואה בין אוכלוסיית החרדים ליהודים שאינם חרדים נמצא אחוז נמוך באופן מובהק של יתר שומנים בדם ב קרב חרדים, בכל קבוצות הגיל( p<0.04 ). ,בנוסף בקבוצת הגיל79-60 נמצא אחוז נמוך באופן מובהק של יתר לחץ דם ומחלת לב איסכמית ב קרב יהודים חרדים ,לעומת יהודים שאינם חרדים ( p<0.02 .) יתר ההבדלים אינם מובהקים סטטיסטית (תרשים10 .) 21 תרשים10: התפלגות גורמי הסיכון ומחלות הרקע, לפי גיל ו מגזר 10 <א. גיל60 10ב. גיל 79-60 10ג. גיל 80 ומעלה 22 3 . אופן ההגעה לבית החולים הנתונים בסעיף זה מבוססים על מידע מ- 21 ,בתי חולים אשר דיווחו על שדה זה באופן מלא. בסך הכול 52.9% .מהחולים המאושפזים עקב אירוע מוחי חד הגיעו לבית החולים באמבולנס 3.1 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי סוג האירוע המוחי אופן ההגעה לבית החולים התפלג שונה בהתאם לסוג האירוע המוחיp<0.001) , תרשים11 .) תרשים11: אחוז המגיעים באמבולנס, לפי סוג האירוע המוחי 3.2 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי גיל נצפתה עלייה באחוז המגיעים לבית החולים באמבולנס עם העלייה בגילp<0.001) , תרשים12 .) תרשים12 : אחוז המגיעים באמבולנס, לפי גיל 3.3 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי מין ,בסך הכול :אחוז ההגעה לבית החולים באמבולנס היה גבוה יותר בנשים לעומת גברים56.2% מהנשים הגיעו לבית החולים באמבולנס, לעומת50.3% מהגבריםp<0.001) .)בחלוקה לקבוצות גיל , עד גיל60 נצפה אחוז גבוה יותר של הגעה באמבולנס בגברים לעומת נשים ( p=0.04 ) , ואילו בגיל80 נצפה+ אחוז גבוה יותר של הגעה באמבולנס בנשים לעומת גברים ( p<0.001 ) . בקבוצת הגיל79-60 לא נמצא הבדל מובהק בין המינים . 23 3.4 אחוז המגיעים באמבולנס , לפי מגזר אחוז ההגעה לבית החולים באמבולנס היה גבוה משמעותית באוכלוסייה היהודית, בהשוואה לאוכלוסייה :הערבית56.8% מהיהודים הגיעו לבית החולים באמבולנס, לעומת35.6% מהערביםp<0.001) .) בקרב האוכלוסייה היהודית, נצפה אחוז גבוה יותר של הגעה באמבולנס בקרב יהודים חרדים , בהשו ואה ליהודים שאינם חרדים ( 60.1% לעומת56.6% , p<0.05 .) 3.5 אחוז המגיעים באמבולנס, לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל וסוג האירוע המוחי לאור הפער הגדול שנמצא באופן ההגעה לבית החולים בין יהודים לערבים, בחנו את הפער בין קבוצות האוכלוסייה גם בהתפלגות לקבוצות גיל ולסוג האירוע המוחי. הפער בין יהודים לערבים נותר משמעותי ומובהק סטטיסטית בקבוצות הגיל השונותp<0.001), תרשים 13), ובסוגים השונים של ה אירוע המוחי p<0.05) , תרשים14 .) הן ביהודים והן בערבים, אחוז המגיעים באמבולנס עולה עם הגיל ועם העלייה .בחומרת סוג האירוע המוחי תרשים13 : אחוז המגיעים לבית החולים באמבולנס, לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה תרשים14 : אחוז המגיעים לבית החולים באמבולנס, לפי סוג האירוע המוחי וקבוצת אוכלוסייה 24 4. מאפייני האשפוז 4.1 מחלקת אשפוז ראשונה כ- 49% מ החולים אושפזו במחלקה הנוירולוגית (כולל יחיד ו ת שבץ מוחי וטיפול נמרץ נוירולוגי) כמחלקת ,אשפוז ראשונה וכ- 38% אושפזו במחלקה הפנימית כמחלקת אשפוז ראשונה (תרשים15 ). הגיל הממוצע של המאושפזים במחלקות הפנימיות( 75.6±12.5 ) היה גבוה באופן מובהק בהשוואה למאושפזים במחלקות הנוירולוגיות( 69.7±13.1 ) ( p<0.001 .) הערה : אשפוז בפנימית כ ולל גם אשפוז במחלקה הגריאטרית (כ- 3% .)מהחולים אושפזו בגריאטרית תרשים15 : התפלגות החולים לפי מחלקת האשפוז הראשונה 4.1.1 התפלגות החולים לפי מחלקת אשפוז ראשונה וגיל בחנו האם קיים הבדל בהתפלגות מחלקות האשפוז בין חולים קשישים לצעירים יותר, באמצעות חלוקה ל- 2 :קבוצות גיל1 . גיל70 .ומטה2 . מעל גיל70 . בקבוצת הגיל הצעיר נצפה אחוז גבוה יותר של מאושפזים ( במחלקה הנוירולוגית בהשוואה למאושפזים במחלקות הפנימיות% 58.1 ו- % 27.9 ;בהתאמהp<0.001 .) בקבוצת הגיל המבוגר, לעומת זאת, אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית היה מעט נמוך יותר מ אחוז ( המאושפזים במחלקות הפנימיות43.5% לעומת44.9% ;בהתאמהp=0.007 ) (תרשים16 .) 25 תרשים16 : התפלגות החולים לפי מחלקת אשפוז ראשונה וגיל 16 א. גיל≤ 70 16 > ב. גיל70 26 4.2 אשפוז במחלקה נוירולוגית בחנו את אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית כמחלקת אשפוז ראשונה או אחרונה. האחוז עלה מ- 49.4% (על-פי מחלקת אשפוז ראשונה בלבד) ל- 55.5% . 4.2.1 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי מין אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית היה גבוה באופן מובהק בגברים לעומת( נשיםp<0.001 .) תרשים17 :אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי מין 4.2.2 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית היה גבוה באופן מובהק בערבים לעומת יהודים ( p<0.001 ) . תרשים18 : אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה 27 4.2.3 אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי בית חולים אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית נע בין37.3% ל- 95.6% , בבתי החולים השונים (תרשים19 .) תרשים19 : אחוז המאושפזים במחלקה הנוירולוגית, לפי גודל בית חולים * 4.3 משך האשפוז משך האשפוז הממוצע עבור כלל החולים היה8.3 ימים. משך האשפוז היה שונה באופן מובהק בסוגי ( האירוע המוחי השוניםp<0.001 ). משך האשפוז הארוך ביותר נצפה במאושפזים עם דימום מוחי, והקצר ביותר בחולים שלקו באירוע מוחי חולף (טבלה5 ). בחלוקה לסוג האירוע ולגיל, נמצאה עלייה במשך האשפוז הממוצע עם העלייה בגיל, במא ושפזים עקב שבץ איסכמי ו- TIA ( p<0.05 ) ,. לעומת זאת בקרב המאושפזים עקב דימום מוחי נצפתה ירידה ב משך האשפוז עם העלייה בגיל ( p<0.001 ; תרשים20 ) , ככל הנראה עקב שיעורי תמותה גבוהים בקבוצת הגיל המבוגר. משך האשפוז הממוצע בבתי החולים השונים נע בין3.1 ( ±1.5 ) ימים ל- 10.5 ( ±15.5 ) ימים (תרשים21 ). הערה : הואיל ובחלק מבתי החולים קיימת מחלקת שיקום, הורדנו מניתוח הנתונים את המקרים בהם מחלקת השחרור של החולה הייתה שיקום(N=449) ., למניעת הערכת יתר של משך האשפוז 28 טבלה5: משך האשפוז (ימים), בסך הכול ולפי סוג האירוע המוחי ממוצע( SD ± ) חציון טווח בין-רבעוני כלל החולים 8.3 ( 10.9 ± ) 5 3-9 דימום מוחי 15.0 ( ±17.6 ) 8 4-19 שבץ איסכמי 9.2 ( 11.0 ± ) 6 4-10 TIA 3.9 ( ±3.8 ) 3 2-4 תרשים20: משך האשפוז הממוצע, לפי סוג האירוע וגיל תרשים21 : )משך האשפוז הממוצע (ימים , לפי גודל בית חולים* 29 4.4 טיפול לזילוח מחדש : טיפול ת רומבוליטי(t-PA) או צנתור מוחי 4.4.1 מתןt-PA בשנת2022 , מתוך23 ,בתי חולים מדווחים 11.2% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלוt-PA ( n=1,230 .) אחוז מתןt-PA נע בין2.4% ל- 29.6%, בבתי החולים השונים (תרשים22 ). הער ות : .א בתי החולים1 - 8 הם בתי .חולים מצנתרים .ב מקרים שקיבלוPA -t בבית חולים בו שהו במיון בלבד אינם משויכים לבית חולים, מאחר ו ב רישום מתקבלים מקרי אשפוז בלבד. מקרים אלו נכללים בסך הכול, אך לא בהתפלגות על- .פי בית חולים תרשים22 : אחוז מתןt-PA , לפי גודל בית חולים * 4.4.1.1 מתןt-PA , לפי גיל נצפתה ירידה ב אחוז מתן t-PAעם העלייה בגיל: מ- 14.0% בחולים עד גיל60, ל- 9.5% בקרב בני80 + ( p<0.001 ) . 4.4.1.2 מתןt-PA , לפי אופן ההגעה לבית החולים אחוז המקבליםt-PA היה גבוה משמעותית בקרב חולי שבץ איסכמי אשר הגיעו לבית החולים באמבולנס - פי2.3 ( לעומת אלו שלא הגיעו באמבולנס14.4% לעומת6.2% ,בהתאמהp<0.001 .) 30 4.4.2 ביצוע צנתור מוחי בשנת2022 , 7.8% מה חולים עם שבץ מוח איסכמי אשר דווחו ל רישום עברו צנתור מוחי(n=857) . ,מתוכם23.6% ( n=202 ) קיבלו גםt-PA . נ זכיר כי חסר דיווח לשנת2022 מארבעה בתי חולים , שניים מהם מרכזים מצנתר ים . 4.4.3 טיפול כלשהו לזילוח מחדש של כלי דם בשנת2022 , 17.1% מה חולים עם שבץ מוח איסכמי אשר דווחו לרישום , קיבלו טיפול כלשהו לזילוח מחדש של כלי דם ) 885 , 1 (n= . האחוז נע בין% 4 . 2 ל- % 9 . 29 בבתי החולים השונים (תרשים23 .) הערה : בתי החולים1 - 8 .הם בתי חולים מצנתרים תרשים23 :אחוז מתן טיפול כלשהו לזילוח מחדש של כלי דם ( t-PA )או צנתור , לפי גודל בית חולים* 31 4.5 ביצוע בדיקות דימות במהלך האשפוז חילקנו את בדיקות הדימות במהלך האשפוז ל- 3 :קטגוריות1 .. דימות מוח2 .. דימות כלי דם ראש/צוואר3 . .בדיקות אקו/הולטר לב 4.5.1 דימות מוח בשנת2022 , 22 בתי חולים דיווחו על ביצועCT ראש ו- 18 בתי חולים דיווחו על ביצועMRI ראש. עבור 99.2% .מהחולים התקבל דיווח על הדמיה מוחית כלשהי 4.5.2 דימות כלי דם ראש/צוואר במאושפזים עם אירוע מוח איסכמי בטבלה6 ניתן לראות ש- 86% מסך המאושפזים עקב אירוע מוח איסכמי (שבץ איסכמי אוTIA ) עברו .הדמיה כלשהי של כלי דם ראש/צוואר בקרב הלוקים באירוע איסכמי חולף בוצע דופלר עורקי הצוואר או דופלר תוך גולגלתי בשכיחות גבוהה יותר, בהשוואה לחולים עם שבץ איסכמיp<0.001) ) , ואילו בקרב הלוקים בשבץ איס כמי בוצעCT/MRI -אנגיו בשכיחות גבוהה יותר, בהשוואה לחולים עם אירוע איסכמי חולףp<0.001) .) הדמיה כלשהי של כלי דם ראש/צוואר בוצעה בשכיחות גבוהה יותר בחולים שלקו באירוע ( איסכמי חולף, בהשוואה לחולים עם שבץ איסכמיp<0.001 .) אחוז הדיווח על ביצוע הדמיה כלשהי של כל י דם ראש/צוואר לאחר אירוע מוח איסכמי נע בין66.6% ל- 98.5% בבתי החולים השונים (תרשים24 .) טבלה6: אחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר, לפי סוג הבדיקה וסוג האירוע המוחי 32 תרשים24 : אחוז הדיווח על ביצוע הדמיה כלשהי של כלי דם ראש/צוואר , לפי גודל בית חולים * 4.5.3 /ביצוע אקו הולטר לב במאושפזים עם אירוע מוח איסכמי בדיקות אקו והולטר לב בוצעו בשכיחות גבוהה יותר בחולים עם שבץ איסכמי, בהשוואה לחולים עם אירוע איסכמי חולף(p<0.001) . אחוז ביצוע אקו לב היה גבוה מאחוז ביצוע הולטר לב, הן בחולים עם שבץ איסכמי והן בחולים עם אירוע איסכמי חולף (טבלה7 ) . טבלה7 : אחוז ביצוע בדיקות אקו/הולטר לב, לפי סוג האירוע המוחי 33 4.5.4 ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר ובירור קרדיו-אמבולי במאושפזים עם אירוע מוח ,איסכמי לפי גיל בטבלה8 ניתן לראות כי דימות כלי דם ראש/צוואר ובירור קרדיו- אמבולי בוצעו בשכיחות נמוכה יותר בחולים קשישים (גיל 80 ), בהשוואה לחולים הצעירים יותר. נצפתה מגמת ירידה מובהקת באחוז הביצוע של+ ( הבדיקות השונות עם העלייה בגילp<0.001 ), להוציא בדיקת דופלקס עורקי הצוואר, אשר בוצעה <( בשכיחות הנמוכה ביותר בקבוצת הגיל הצעיר60), בשל ביצועCT -אנגיו בשכיחות גבוהה יותר . טבלה8 : אחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר ובירור קרדיו- אמבולי, בקרב המאושפזים עם אירוע מוח איסכמי, לפי גיל 4.6 טיפול תרופתי באשפוז ובשחרור 4.6.1 טיפול תרופתי באשפוז והמלצה לטיפול בשחרור, לפי סוג האירוע המוחי בקרב המאושפזים עקב אירוע מוח איסכמי , טיפול אנטיתרומבוטי (נוגדי טסיות או נוגדי קרישה) ניתן באשפוז לכ- 94% מהמאושפזים , ו אחוז דומה של חולים שוחרר עם המלצה לטיפול אנטיתרומבוטי בשחרור . סטטינים ניתנו באשפוז לכ- 73% מהמאושפזים עקב אירוע איסכמי, ו כ- 78% קיבל ו המלצה לטיפול בסטטינים בשחרור מאשפוז (טבלה9 .) בקרב המאושפזים עקב דימום מוחי , טיפול אנטיתרומבוטי ניתן באשפוז לכ- % 42 מהמאושפזים ,ו אחוז דומה של חולים שוחרר עם המלצה לטיפול אנטיתרומבוטי בשחרור . סטטינים ניתנו באשפוז לכ- 36% ,מהמאושפזים עקב דימום מוחי וכ- 41% קיבלו המלצה לטיפול בסטטינים בשחרור מאשפוז (טבלה9 .) 34 טבלה9 )%( : מתן תרופות בבית החולים והמלצה לתרופות בשחרור, לפי סוג האירוע 4.6.2 המלצה לטיפול בנוגדי קרישה בחולים לאחר שבץ איסכמי ופרפור פרוזדורים בקרב החולים לאחר שבץ איסכמי ופרפור פרוזדורים , כ- 74% קיבלו המלצה לנוגדי קרישה בשחרור ( NOAC או קומדין), כאשר מרביתם (כ- 97% ( ) קיבלו המלצה לנוגדי קרישה מהדור החדשNOAC .) 4.7 פטירה באשפוז בשנת2022 נפטרו באשפוז6.6% מהמאושפזים עקב אירוע מוחי חד. בקרב המאושפזים עקב דימום מוחי נמצא האחוז הגבוה ביותר של פטירות באשפוז ( 24.0% .) בקרב המאושפזים עם שבץ איסכמי נפטרו באשפוז6.6% , ובקרב המאושפזים עם אבחנתTIA נפטרו באשפוז0.3% מהחולים . אחוז הנפטרים באשפוז עולה( באופן מובהק עם העלייה בגילp<0.001 ) (תרשים25 .) תרשים25 )%( : פטירה באשפוז לפי סוג השבץ וגיל 35 5 . הישרדות לאחר אירוע מוחי חד ( שיעור ההישרדות הגבוה ביותר נמצא לאחר אירוע מוחי חולף99% שרדו30 יום לאחר האירוע ו- 95% )שרדו כעבור שנה מהאירוע . שיעור( ההישרדות הנמוך ביותר נמצא בקרב הלוקים בדימום מוחי75% שרדו 30 יום לאחר האירוע ו- 63% ,שרדו כעבור שנה). ההבדלים בהישרדות לפי סוג האירוע המוחי היו מובהקים הן כעבור30 יום והן כעבור שנה מהאירוע( p<0.001 ) (תרשימים26 ו- 27 .) בריבוד לפי סוג האירוע המוחי, גיל ומין- שנה לאחר שבץ איסכמי נמצא הבדל מובהק ב שיעור ה הישרדות לאחר שבץ איסכמי ,בין המינים בקבוצת הגיל80 בלבד+ (תרשים28 ) . בריבוד לפי סוג האירוע המוחי, גיל וקבוצת אוכלוסייה– לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בהישרדות לאחר שבץ מוחי בין יהודים לערבים, באף קבוצת גיל (תרשים29 .) תרשים26 : הישרדות30 יום לפי סוג האירוע תרשים27 : הישרדות שנה לפי סוג האירוע 36 תרשים28 *: הישרדות שנה לפי סוג האירוע, גיל ומין 37 תרשים29 *: הישרדות שנה לפי סוג האירוע, גיל וקבוצת אוכלוסייה 38 6 . מגמות לשנים2022-2014 6.1 שיעורי היארעות נצפתה מגמת ירידה מתונה ומובהקת בשיעורי ההיארעות המתוקננ ים לגיל של אירוע מוחי חד , בין ה ים שנ 2021-2014 ( p<0.001 .) לא מוצגים נתוני היארעות עבור שנת2022 היות וחסר דיווח מארבעה מרכזים רפואיים . תרשים31 : שיעור היארעות אירוע מוחי חד, לפי שנה 6.2 הגעה באמבולנס נצפתה מגמת עלייה מתונה באחוז ההגעה באמבולנס ב ין השנים2020-2014 ( p<0.001 ), עם התמתנות משנת2020 . העלייה הייתה מובהקת בקבוצות האוכלוסייה השונות: ביהודים ו ב ,ערבים, בגברים ובנשים .בצעירים ובמבוגרים תרשים32 : הגעה באמבולנס 39 6.3 טיפול לזילוח מחדש של כלי דם , בחולים לאחר שבץ איסכמי מתןt-PA : נצפית מגמת עלייה מובהקת באחוז מתןt-PA בין השנים 2021-2014 ( p<0.001 ) , עם התייצבות משנת2019 . :צנתור מוחי נצפית מגמת ע לייה מובהקת באחוז ביצוע צנתור מוחי בין השנים2021-2016 ( p<0.001 ) . לאחר התמתנות שנצפתה בין השנים2019-2018 , ניכרת עלייה משמעותית באחוז ביצוע צנתור מוחי, בין השנים2019 ל- 2021 . :הערה לא מוצגים הנתונים לשנת2022 היות וחסר דיווח מארבעה מרכזים רפואיים, שניים מהם מרכזים מצנתרים. תרשים33 : טיפול לזילוח מחדש של כלי דם בחולים לאחר שבץ איסכמי , לפי שנהa 6.4 אשפוז במחלקה נוירולוגית נצפתה מגמת עלייה מובהקת באחוז המאושפזים במחלקה נוירולוגית בין השנים2021-2014 ( p<0.001 ). העלייה הייתה מתונה עד2019, ו בין2019 ל- 2021 נצפתה עלייה חדה .יחסית בין השנים2021 ל- 2022 נצפתה ירידה קלה( p<0.001 ). יתכן וירידה זאת קשורה בשונות בין בתי החולים הנכללים בניתוח הנתונים. 40 תרשים34 : אשפוז במחלקה נוירולוגית 6.5 ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר בחולים לאחר אירוע מוח איסכמי נצפ ית מגמת עלייה מובהקת באחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר בין השנים2022-2014 , הן בחולים לאחר שבץ איסכמי והן בחולים לאחר אירוע איסכמי ( חולףTIA ( ) p<0.001 ) . ,בשני סוגי האירוע העלייה הייתה חדה יותר.בשנים המוקדמות אחוז הביצוע גבוה יותר בחולים לאחרTIA , מאז שנת2015 . תרשים35 : דימות כלי דם ראש/צוואר 41 7 . סיכום שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות, הן מבחינת היקף התחלואה והן בסיכון הגבוה .לתמותה ולנכות קבועה הדוח הנוכחי מסכם את נתוני שנת2022 , והנו הדוח השביעי של הרישום הלאומי .לשבץ מוחי בישראל המלצות 1 . יש להמשיך לפעול ל הפחתת שיעורי ההימצאות של גורמי הסיכון הידועים לשבץ מוחי בכלל האוכלוסייה, ובפרט ב קבוצות.אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לשבץ 2 .יש להמשיך לפעול לעידוד מגמ ת העלייה באחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/צוואר לאחר אירוע מוח איסכמי ובמתןt-PA ל טיפול ב שבץ איסכמי , .במיוחד בבתי חולים בהם שיעורי הביצוע נמוכים 3 . יש להמשיך לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבות ההגעה לבית החולים באמבולנס, היות ו הגע ה באמבולנס מעלה את הסיכוי להג יע בחלון הזמן המתאים לטיפול התערבותי לחידוש זרימת הדם (טיפול .)תרומבוליטי או צנתור מוחי שיעור ה הגעה לביה"ח באמבולנס היה נמוך משמעותית ב אוכלוסייה הערבית, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית . יש למפות את הגורמים לכך ולפעול להסרת חסמים . 4. יש להמשיך לפעול להקמת יחידות שבץ ייעודיות ו ל הכשרת כוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ. ארגון ( השבץ האירופיESO ) הגדיר כיעד לשנת2030 אשפוז של כ- 90% .מחולי השבץ ביחידות שבץ ייעודיות ישראל רחוקה מיעד זה . .יש להגדיר יעד ריאלי לישראל לתקופה הקרובה, ולבחון עמידה ביעדים 5 .על הרישום להמשיך ולפעול ל תיעוד מידע חיוני ב שדות,ייעודיים בגיליון האלקטרוני כגון: מצב תפקודי בקבלה ובשחרור, ,אשפוז במיטות ייעודיות לשבץ מוחי חומרת השבץ וצורך בשיקום . נציין כי המלצות דומות לאלו המופיעות בסעיפים5-3 הועלו גם בדוח מבקר המדינה אשר התפרסם ביולי 2024 .