מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה: ד"ר אילה אליהו |
:אישור עדו אבגר תאריך :"א י בכסלו
"תשפ
ה ,
12
בדצמבר
2024
הכנסת– מרכז המחקר והמידע עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
www.knesset.gov.il/mmm
רקע לדיון
עליית יהודי תימן עם קום המדינה
מסמך זה נכתב לבקשת הייעוץ המשפטי לוועדת החינוך, התרבות והספורט,
לקראת הכנת הצעת חוק לציון עליית
יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–
2024
לקריאה השנייה והשלישית
. במסמך
מתוארת
עליית יהודי תימ ן עם קום המדינה, על פי
מקורות ומחקרים
.בנושא
ב עלייה
ה
המונית מתימן ב שנים הראשונות לאחר הקמת
מדינת ישר
אל – עלייה
"המכונה "על כנפי נשרים1
או "מרבד
"הקסמים –
עלו מתימן
כ-
50,000
יהודים
, ו
אחרי
ה
נותרו בתימן
יהודים מעטים.
2
עליית יהודי
ם מ
תימן לארץ יש ראל בעת החדשה התחילה
ב
עלייה בשנת תרמ"ב–
1881
(עליי
ה שכינויה הוא
"אעלה
בתמ"
)"ר,
3 ו המשיכה,עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ו כן
בתקופת המנדט הבריטי (
1920
–
1948
.) וא מנם, החל
בשנת1922
האימא
ם התימני (שליט תימן המרכזית, בא )זור צנעא אסר ,על היהודים לצאת מתימן אך למרות
זאת ,
,אלפי יהודים,שסבלו מתנאי מחייה קשים הצליחו לצאת מתימן . היהודים
הגיע
ו
אל העיר
עדן, י שה יתה אז בשליטה
בריטית ,ו יצאו דרך נמל עדן, שהיה נמל היציאה היחיד
ב
עבורם.
4
במהלך השנים חלקם הצליחו להגיע לישראל, חלקם
נותרו כפליטים בעדן ו
ב
סביבותיה
, וחלקם חזרו לתימן בעידו
ד
ם של
.הבריטים,במהלך מלחמת העולם השנייה
כ-
5,000
יהודים עלו
תוך שימוש ב
סרטיפיקטים
שהקצתה להם ,הסוכנות היהודית לאחר
עצירת העלייה מאירופה.
בנובמבר
1948
מנתה הקהילה התימנית בישראל יותר מ-
30,000
איש.
5
לקראת סיום מלחמת העולם השנייה עצרו הבריטים
את עליית
ה
יהודי
ם מעדן,
ונתנו
עדיפות לעלייה
של פליטים
יהודים מאירופה. ב
עקב
ות זאת ,
,נוסף על היהודים תושבי עדן
אלפי
יהודים שכבר יצאו
מתימן נאלצו להישאר בעדן
או בסביבותיה, ו חלקם רוכזו במחנה
ה מעבר
חאשד
"(המכונה "גאולה,)
שהופעל על ידי ארגון
הג'וינט. ב-
1947
היו
באזור
עדן
כ-
4,700
פליטים יהודים – כ-
2,000
בעדן, כ-
1,600
ב
מחנה חאשד ,וכ-
1,100
ב,שייח' עות'מאן
ה
סמוך לעדן.
6
בשנים7
194
–
8
194
סבלו יהודי תימן מפרעות קשות: ב-
1947
התחוללו פרעות בעדן וב
שייח' עות'מאן,
על רקע
,החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בו-
1948
התחולל
ו
פרעות
בצנעא,
בעקבות רצח האימאם ועליית
,האימאם החדש
וכן בעקבות
הידיעות על
ניצחונות צה "ל
במלחמת העצמאות.
7
1 לפי הפסוק: "ואשא אתכם
.)'על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות י"ט, ד
2 המידע מבוסס על מקורות אלה :אסתר מאיר-
,גליצנשטיין
יציאת יהודי תימן, מבצע כושל ומיתוס מכונן
, תל אביב,: רסלינג
2012
(זמין
באתר כותר ;להלן
: מאיר-גליצנשטיין)
;דב לויתן, "על כנפי נשרים, העלייה מתימן ומעדן,"
,בתוך חיים סעדון בגלוי ובסתר: העליות
( הגדולות מארצות האסלאם1948
–
1967
) ,ירושלים : מכון
בן צבי
, ת
ש"ס (להלן): לויתן ;
,דבורה הכהן
עולים בסערה , ירושלים: יד יצחק בן
,צבי
1994
(להלן): הכהן.
3 העלייה ב
שנת תרמ"ב התקשרה לביטוי
""אעלה בתמר
)'(שיר השירים ז', ט מפני שתרמ"ב
."בסיכול אותיות היא "בתמר
4 לא
זור שבין עדן שבדרום לתימ
ן המרכזית שבצפון ניתן מעמד של א.)זור חסות (פרוטקטורט) בשליטת שליטים מקומיים (סולטנים
5 מאיר-גליצנשטיין, ע
מ '
45
–
55
.
6 שם
מ , ע '
59
–
62
.
7 שם
מ , ע'
62
–
63
,
98
,
106; לויתן.
עליית יה
ודי תימן עם קום המדינה
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לאחר קום המדינה התחדשה עליי
ת יהודי תימן, ב מבצע בן
שלושה שלבים. בשלב הראשון ,שהתחיל בדצמבר
1948
ונמשך
עד
מרץ
1949
,
עלו
כ-
5,000
יהודים –
2,000
פליטים ששהו בעדן, ו-
3,000
פליטים ששהו במחנה
חאשד,
שבו נקלטו פליטים נוספים מעדן בעקבות פרעות1947
.
לפי דרישת
הבריטים, לאחר עלייתם המחנה פורק.
8
במקורות
שונים מוזכרים תאריכים שונים לתחילת המבצע–
15
,
16
ו-
17
בדצמבר
1948
.
בספרה, יציאת יהודי
( תימן2012
,)
הסתמכה
החוקרת
אסתר מאיר-גליצנשטיין על התיעוד בארכיוני
הג'וינט
ובארכיון הציוני
המרכזי,
וציינה את17
בדצמבר1948
)(ט"ו בכסלו תש"ט כתאריך
תאי יצ המטוס הראשון מעדן.
9
,על פי המקורות ההיסטוריים
הרשויות בישראל וארגוני העלייה
תכננו
להמשיך את ה עלייה מתימן
ב
הדרג
ה ו בצורה
מסודרת
, בניהול הג'וינט: כינוס העולים במחנה מעבר חדש ו העלאתם
ברכבת אווירית מהירה, ב תיאום עם הגורמים
השונים בתימן; ך מ א
ה מקורות עולה שבתוכנית היו ליקויים, והאירועים לא התנהלו
כצפוי.
10 היהודים
הגיעו למחנה
חאשד החדש לאחר תלאות מרובות בדרך,
11 במספרים
ובקצב שעלו
על יכולת הקליטה של המחנה
(בין השאר
בעקבות האישור שנתנו האימאם והבריטים ליציאת יהודים מתימן במאי1949
,)
12 ו אלפים שהו
בו ללא כל מחסה
ו
בתנאים קשים. לפי הערכות ,מתו ב
מחנה
או בדרך אליו650
–
900
איש. קצב הטסת העולים ה יה נמוך ביחס
למספרם הרב ,ו
בספטמבר
1949
שהו במחנה
כ-
,000
3
1 איש ,למרות שהיה מיועד ל-
500
איש.
13
לדברי חוקרי
הנושא,
,בתחילה
ה
רשויות בישראל וארגוני העלייה
לא קיבלו
תמונת מצב ברורה
על מספרי
העולים ו על
מצבם ההומניטרי
הקשה ,
אולם גם כאשר קיבלו את המידע לא פעלו במהירות שנדרשה
להתמודדות עם המצב.
בחודשים יולי עד אוקטובר1949
קיבלה הממשלה בהדרגה החלטות שנועדו
לזרז את העלייה:
באוגוסט הוחלט
לאפשר ל
חולים הרבים לעלות
,מייד
מבלי ל
עכב
אותם לטיפול
טרם העלייה;
בספטמבר1949, לאחר
הפצת דוח של
מנכ"ל משרד הבריאות יוסף מאיר,
,שביקר במחנה על המצב החמור
בו, אישרה הממשלה העלא
ה
מיידית של יהודי
תימן (כולל השגת התקציב לכך), בשיתוף הסוכנות והג'וינט.
14
בדבריו בכנסת
ב-7 וב-
21
בנובמבר
1949
התייחס דוד
בן גוריון לפעולות לזירוז עליית יהודי תימן בשל מצבם הקשה (ב-7
בנובמבר הוא הזכיר את תימן ברמז, וב-
21
במפורש, לאחר פרסום המבצע ב)עיתונות.
15
,בסך הכול בש
לב השני של
המבצע (יוני עד
דצמבר
1949
) עלו
כ-
35,000
יהודים .
בשלב השלישי של המבצע ,מינואר
50
19
ועד ספטמבר
1950
,עלו כ-
10,000
יהודים –
בתקופה זו מחנה חאשד
התנהל כמחנה קבע
, ו הפינוי ממנו היה
איטי והדרגתי.
16
לאחר שלב זה נשארו רק כמה אלפי
יהודים בתימן.
17
8 מאיר-
,גליצנשטיין
עמ'
13
–
14
,
98
.
9 שם ,עמ'
21
,
98
. ה תאריך15
בדצמבר נזכר אצל ,משרד הביטחון, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מבצע "מרבד הקסמים" להעלאת יהודי
תימן ,
8
בספטמבר2015
; ה
תארי ך16
בדצמבר נזכר
אצל
.הכהן
10 מאיר-
,גליצנשטיין
עמ'
120
-
135
.
11
העולים נאלצו למכור את כל רכושם טרם היציאה, לרוב במחיר הפסד. הם עברו, לרוב ברגל, מרחקים גדולים כדי להגיע לְעדן. במעברי
הגבולות השונים נדרשו
לא-פעם
לשלם מס מעבר. בדרך לעיתים .נתקלו בשודדי דרכים
מאות אנשים ,ובייחוד תינוקות וילדים ,מתו בדרך
בשל
התנאים הקשים .
:ראו
מאיר-
,גליצנשטיין
עמ'
14
–
15
,
100
,
104
–
105
,
139
–
141
.
12 מאיר-
,גליצנשטיין
עמ'
115
–
119
.
13 שם ,עמ'
14
–
15
,
154
–
163
.
14
,שם
141
–
148
,
163
–
188
,מאיר-
גליצנשטיין ,הסתמכה
בין השאר, על פרוטוקול ישיב
ת הממשלה מ-
20
בספטמבר1949
;
;לויתן.הכהן
15
,הכנסת הראשונה, דברי הכנסת ישיבה81
,
7
בנובמבר1949
', עמ1
,; הכנסת הראשונה, דברי הכנסת ישיבה87
,
21
בנובמבר9
194
', עמ
128
.
16 מאיר-
,גליצנשטיין
עמ'
14
,
164
.
17 לויתן.