חומר רקע
ועדת
המעקב
לענייני
החינוך
הערבי
טיפול
באלימות,ובפשיעה
ובניית
האדם
והחברה1
הנושא
המרכזי
לשנת
הלימודים2024-2025
)(תשפ"ה
להנחת
היסודות
להמשך
פעולה
מסגרת
כללית
של
התוכנית
הקדמה
-זהו
נייר
המציג
את
המסגרת
הראשונית
לתוכנית,העבודה
במטרה
לפתח
אותה
ולגזור
ממנה
תוכניות.מעשיות
-ההנחיות,שהוצגו
עולות
בקנה
אחד
עם
החלטות
הועידה-ה9לחינוך
הערבי
(מאי2023
)ועם
המסרים
והמכתבים
של
ועדת
המעקב
לעייני
החינוך
הערבי
אל
בתי,הספר
המורים
והממונים
על
תחומי
החינוך
ברשויות
המקומיות.הערביות
-מסגרת
זו
גובשה
לאחר
היוועצויות
ודיונים
מעמיקים
מסביב
לשולחן
עגול
ביוזמת
ועדת
המעקב
לענייני
חינוך
ערבי
בהשתתפות
גופים,ייצוגיים
1נייר
זה
הוכן
על
ידי
ועדת
המעקב
לענייני
חינוך,ערבי
ונכתב
על
ידי
ר"ד
שרף
חסאן-ר"יו.הועדה
אנשי/נשות
חינוך.ופעילים/ות
התבצע
תיאום
עם
משרד
החינוך
לגבי
הנושא
המרכזי
בבתי
הספר.הערביים
שנת
הלימודים
האחרונה
הייתה
אמורה
להיות
שנת
תחילת
תוכנית,זו
היות
ורבים
מבתי
הספר
שלנו
חוו
וקיימו
הרבה
פעילויות
חשובות
במהלך
ספטמבר,האחרון
ובעיקר
יום
המחאה
עליו
הכריזה
ועדת
המעקב
העליונה
ביום3.9.2023
.אך
בגלל
האירועים-ב7.10.2023והתפרצות
המלחמה,בעזה
התרחבותה
,והימשכותה
ושינויי,המצב
הצרכים
וסדרי
העדיפויות
בבתי,הספר
לא
היה
ניתן
ל
המשיך
את.התוכנית
-למרות
הימשכות
המלחמה
ומצב
אי
הודאות,השורר
עלינו
לאזור
את
הכוחות
להשקה
מחודשת
של
תוכנית,זו
כדי
שבתי
הספר
שלנו
ישחקו
תפקיד
מוביל
בהתמודדות
עם
האלימות,והפשיעה
ובבניין
האדם
.והחברה
ההכרזה
וההזמנה
●החברה
הערבית
עוברת
תקופה
קשה
מאוד
בגלל
תופעת
האלימות
והפשיעה,המאורגנת
והעליה
הגדולה
במספר
הקורבנות
של
תופעות
אלה
בכל,שנה
בגלל
המלחמה
והעליה
במפלס
הגזענות
בחברה
.הישראלית
●אנו
נמצאים
במצב
חירום
שמצריך
הליכים
מיוחדים
ובניית
תוכנית
שתענה
על
הצרכים
של
החברה
המדממת.שלנו
●הנושא
המרכזי
בבתי
הספר
שלנו
ובכלל
מסגרות
החינוך
והנוער
בשנת
הלימודים2024-2025
)(תשפ"ה
יהיה
מאבק
באלימות,ובפשיעה
ובניית
האדם
והחברה
●שנת2024-2025
)(תשפ"ה
תהיה
שנת
ההתחלה
של
שינוי,הכיוון
התקומה
והפחת
רוח
חדשה
בחברה
ובמוסדות,שלנו
וקיבוע
היסודות
של
העבודה
בשנים
הבאות
לאחר
שנה.זו
●להוציא
לפועל
תנועה
חינוכית
וציבורית
בהשתתפות
ושיתוף
פעולה
רחבים
של
העוסקים/ות
בתחום
החינוך,וההוראה
וכן,ההורים
,התלמידים
הרשויות,המקומיות
המסגרות,הייצוגיות
אנשי,הדת
תנועות
וארגוני
החברה.האזרחית
נקודת,המוצא
הרציונל
והצורך
-מצב
החברה
שלנו
בגלל
החמרת
האלימות
והפשיעה
ומצב
ההפקרות
שמאיים
על,כולם
כולל
על,התלמידים
המורים.וההורים
-המשך
המלחמה
ועליית
מפלס
הגזענות
כלפי
החברה,שלנו
וההשפעות
השליליות
על
החברה
שלנו
כתוצאה.מזה
-יוזמה
וקבלת
אחריות
על
מצבנו
ויציאה
ממצב
חוסר,האונים,הטראומה
הפחד
והרפיון
אל
עבר
מצב
של
פעולה.ויוזמה
-תחום
החינוך
הינו
נדבך
מרכזי
בחברה
שלנו
וחייב
שיהיה
לו
תפקיד
מרכזי
בהתמודדות
עם
האלימות,והפשיעה
ובעיקר
מניעת
נפילתם
של
התלמידים
והבוגרים
אל
עולם,הפשיעה
והגברת
השייכות
ובניית
החוסן
החברתי,והאדם
ועידוד
פעילות
אקטיבית
בקרב
התלמידים
והמורים/ות
וההורים
להרחבת
מעגל
המעורבות
במאבק
של
החברה
נגד
הפשיעה
.והאלימות
-המאבק
בתופעת
האלימות
והפשיעה
מצריך
פעילות
חינוכית,מעמיקה
כוללנית
וממושכת
על
פני
מספר,שנים
כדי
להשפיע
על
ההווה
ועל
.העתיד
מטרות:כלליות
לשים
את
נושא
המאבק
באלימות
והפשיעה
בראש
סולם
העדיפויות
של
המוסדות
החינוכיים,שלנו
ולהשיק
יוזמות
ופעילויות
המסייעות
למאבק
בתופעה
וביישום
מוסדותינו
החינוכיים
את:תפקידם
בניית
האדם,והחברה
והגברת
החוסן
החברתי
בהתאם
לצרכים
של
החברה.שלנו
מטרות:מפורטות
1
)לפתח
הבנה
נרחבת
של
תופעת
האלימות,והפשיעה
ממידיה
וסכנותיה
וההקשר,החברתי
הפוליטי
וההיסטורי
שלה
בחברה,שלנו
ולהבליט
את
השפעת
מדיניות
האפליה
הגזענית
של
הממשלה
כלפי
האזרחים
הערבים,בכלל
וחוסר
הטיפול
בתופעת
הפשיעה
המאורגנת
והפצת
הנשק
על
התפשטות
הפשיעה
המאורגנת
במהלך
שני
העשורים.האחרונים
2
)הגברת
האחריות
העצמית,והקולקטיבית
היוזמה
והשיתוף
החברתי
למען
מאבק
בתופעה.זו
3
)הגברת
המודעות
לסוגיות
של
התלמידים
בשוליים,ובהדרה:וצרכיהם
פיתוח
ובניית
תוכנית
מותאמת
לטיפול
בנשירה,הסמויה
וחיבור
מחדש
של
התלמידים
בהדרה
ובשוליים
לתהליך.החינוכי
4
)בניית
תוכניות
והקצאת
משאבים
כדי
לענות
על
הצרכים
הנפשיים
והחברתיים
של
התלמידים
קורבנות
האלימות
באופן
ישיר,ועקיף
ולתלמידים
הסובלים
מתנאים
אקונומיים-סוציו.קשים
בניית
תוכניות
והקצאת
משאבים
משמעותיים
לעבודה
עם
בני
נוער
וצעירים
המעורבים,בפשיעה
הצלתם
והחזרתם
למסלול
חיים.טבעי
5
)חינוך
לשייכות,ולזהות
בעיקר,הלאומית
ולעודד
את
ההתנדבות
והנתינה
בהתאם
לרוח
של
מטרות
החינוך.הערבי
6
)השפה:הערבית
שפת
האם
והזהות-לגרום
לתלמידים
לאהוב
את
שפתם
ולשפר
את
שליטתם.בה
הרי
היא
האמצעי
המקשר
בין
התלמיד
לתהליך,החינוכי
החברה
והתרבות.שלו
להדגיש
את
המרכזיות
של
לימודי
השפה
הערבית
ושליטת
התלמידים
בה
החל
מהחינוך
בגיל
הרך
ובכיתה
הראשונות
בשלב.היסודי
7
)הרחבת
היקף
ההשכלה
והאופקים
של
המורים/ות
והתלמידים
בהיבטים,הפוליטי,הזכויות
החברתי.והביקורתי
8
)לעודד
את,התלמידים
ההורים
והמורים/ות
לשחק
תפקיד
פעיל
ואקטיבי
בפעילויות,החברתיות,הקהילתיות
הציבוריות
והמחאתיות
למאבק
באלימות
ובפשיעה.בחברה
9
)פיתוח
כלים
אצל
התלמידים
להתמודדות
עם
המציאות,הכלכלית
החברתית
והפוליטית,המורכבת
ובכלל
זה
מתן
עדיפות
להכוונה
מקצועית
מתאימה
לכלל
התלמידים
ולא
רק
למעוניינים
בלימודים
.אקדמיים
10
)לספק
תמיכה
נפשית
ומוראלית
לצוותים
החינוכיים,והמקצועיים
ולפעול
לחיזוק
מעמד
המורים/ות.בחברה
מגמות
חשיבה
ואסטרטגיות:פעולה
1
)אימוץ
של
שיח
חינוכי
רחב
ומפותח
הנשען
על
הערכים,האנושיים,צדק
שוויון,ושייכות
שאינו
מוגבל
להישגים
לימודיים,וציונים
ורואה
בבניית
האדם
והחברה
משימה
מרכזית
של
התהליך.החינוכי
2
)גזירת
תוכניות
עבודה
כוללניות
ומפורטות
בהתאם
לרוח
המטרות,הנ"ל
היכולות
לטפל
בצרכים
העכשוויים
ולמנוע
נפילות
קורבנות
חדשים
אל
תוך
עולם.הפשיעה
3
)עבודה
קולקטיבית
ובניית
שותפויות
ותנופה
ברמה.הארצית
השתתפות
בקמפיינים
ותוכניות
המחאה
והגברת
המודעות
אותן
יוזמים
המוסדות
הייצוגיים
והרשויות,המקומיות
לעודד
את
הפעולה
והתנועות,החינוכיות
לפרסם
את
היוזמות
ולהפיץ
חומרים
במטרה
לסייע
בלמידה
מהחוויות
.השונות
4
)שינוי
תפיסתי-המורה
המנהיג:והמחנך
כל
מורה
הוא
מחנך
ומנהיג
חינוכי
בחברה,שלו
ויש
לו
תפקיד
משלו
בהשגת
המטרות,לעיל
מהמקום
והתפקיד
אותם
הוא
ממלא
בבית.הספר
5
)לחזק
את
תפקיד
ההורים
בבית
ובבית
הספר
ולבנות
שותפויות
יעילות
בין,ההורים
בתי,הספר,המורים
התלמידים
והחברה.האזרחית
6
)ניצול
תקין
של
המשאבים
הבית
ספריים
כך
שהם
ישרתו
את
המטרות
וסדר
העדיפויות
והצרכים
של
החברה
ובתי
הספר.שלנו
ישנו
מרחב
פעולה,גדול
שיש
לנצלו
ולהשיק
יוזמות.חדשות
7
)קביעת
תוכניות
לימוד
המתאימות
לצרכים
של
כלל,התלמידים
בהיבט
,הנפשי,הרגשי
הלימודי,והחברתי
ומתן
דגש
מיוחד
לתלמידים
בשוליים
ובני
השכבות
הסובלות
ממצב
כלכלי
ו/או
חברתי.קשה
8
)מגמות
חינוכיות
ודרכי
לימוד
חדשניות
וסגנון
הלמידה
הפעיל
הרב
תחומי
-השיתופי
החוקר
הפעיל,ועוד
ביחס
לסוגיות
הבוערות
בחברה.שלנו
רעיונות
לתוכניות
מעשיות
להשגת
המטרות
-להקצות
שיעורים
(שעות)לימוד
שבועיים
המאפשרים
לתלמידים
ולמורים
להביע
את
רגשותיהם
ועמדותיהם
ולדון,במצב
לפתח
הבנה
נרחבת
כלפי
מצב
החברה
שלנו
והקשר
בין
כלל
הסוגיות,והבעיות
והתפקיד
שלנו
כחברה
והיוזמה
לשחק
תפקיד
פעיל
כדי
לשנות
את
המציאות
מלמטה
כלפי,מעלה
וכן
בהפעלת
לחץ
כדי
לשנות
מדיניות
ומיצוי.זכויות
-לקבוע
תוכניות
ולהקצות
משאבים
מיוחדים
לתמיכה
בתלמידים
עם
צרכים
מיוחדים
והתלמידים
בסיכון
וקורבנות
האלימות
והפשיעה
הישירים
.והעקיפים
-להקצות
שיעורים
ופעילויות
שוטפות:לנושא,הרצאות
מפגשים
עם
מומחים
והורי
הקורבנות,'וכו,סרטים
פעילויות
וסדנאות.ועוד
-אסטרטגיה:חינוכית
לאמץ
דרכי
חינוך
לא
מסורתיות
וחדשניות
המאפשרות
מעורבות
התלמידים
בסוגיות
המעסיקות
את
החברה
שלהם
כגון
החינוך
מבוסס
מיקום/פדגוגיה
לפתרון/בעיות
פדגוגיה
מבוססת
/פרויקטים
פדגוגיה
מחקרית،
.'וכו
דרכים
אלו
נותנות
את
האפשרות
למקם
את
סוגיית
האלימות
והפשיעה
כסוגיה
חברתית
בתוך,הכיתה
ועל
הכיתה
עם/המחנך,המורה
ללמוד
ולחקור
את
בעיה
זו
ולהעמיק,בה
ולאחר
מכן
להציע
פתרונות
ולקיים
פעילויות
כדי
ליישם
את
הפתרונות
.המוצעים
עדיף
שהעבודה
תהיה
שיתופית
ובתוך.קבוצות
:התוצרים,סרטים,קמפיינים,פלקטים,הפגנות
תהלוכות.'וכו
תפקיד
פעיל
של
התלמידים
בהעברת
השיעורים
והפעילויות
במהלך.השנה
-טיפוח
הכישרונות
השונים
של
התלמידים
ופיתוח
פעילויות
בתחומי
,הספורט,האומנות
התרבות
ותמיכה.ביצירתיות
-לשלב
את
ההורים
ולהגביר
את
תפקידם
בפעילות
החינוכית
באופן,כללי
ובעבודה
עם
הבנים
והבנות
שלהם:בפרט
1
.משימה
שבועית
שהתלמיד
יבצע
עם
המשפחה
שלו
(כולל
רגישות
למשפחות
חד
הוריות.)'וכו
2
.פעילות
שוטפת
(חודשית/שבועית)'וכו
בבית,הספר
בהשתתפות
,ההורים
התלמידים.והמורים
3
.פעילויות
קהילתיות
ומחאות
ביוזמת
ההורים
ומועצות
התלמידים
ובהשתתפות,התלמידים,ההורים
המורים
והפעילים...'וכו
-
:התנדבויות
פעילויות
לחזק
את
רוח
השייכות
והנתינה
ועיצוב:הזהות
,ביקורים,סיורים.מפגשים
-שילוב
במקצועות
לימודיים.שונים
-השפה
הערבית:והזהות
להפוך
את
נושא
השפה
הערבית
לסוגיה
של
כלל
בית.הספר
זה
כולל
את
העבודה
להגברת
אהבת
השפה
בקרב
,התלמידים
הוראה
טקסטים
יפים
מהתרבות
הערבית,והפלסטינית
עידוד
הקריאה,והיצירתיות
הגברת
הנוכחות
של
השפה
הערבית
במרחב
הציבורי
ושימוש
במונחים
המדעיים
בערבית
בכל
מקצועות
הלימוד
(לצד
שפות,)אחרות.'וכו
למה
אנו
מצפים
מבתי?הספר
-בניית
תוכניות
שנגזרו
מהנושא
המרכזי
ורעיונות
שהוא
מציע
בכל
הרכיבים
של
התהליך
הלימודי
והחינוכי
בבית
הספר
(נושאי,לימוד
חינוך
,חברתי
ייעוץ
חינוכי)'וכו
-הקצאת
המשאבים
שבשליטת
המוסדות
כדי
להשיג
את
היעדים
וגיוס
משאבים
חומריים
וחינוכיים
נוספים
ממשרד
החינוך
ומקורות.אחרים
-שיתוף
כלל
המורים
בתוכנית
והשתתפות.פעילה
-פעילויות
משלימות-לא,פורמליות
התנדבותיות
וקהילתיות
בהשתתפות
.השותפים
-השתלמויות
למורים
כדי
להשיג
את
מטרות.התוכנית
-עידוד
הקמת
ועדי
הורים
פעילים
וחיזוק
שיתופי
הפעולה
עם
ההורים
.והקהילה
-הרחבת
היקף
והגברת
פעילויות
החינוך
והגברת
המודעות
המופנות
.להורים
בניית
תוכניות
לספק
תמיכה
למשפחות
התלמידים
הסובלות
ממצוקה
ומצבים.מיוחדים
-עידוד
הימצאות
מועצות
תלמידים,פעילות
המשחקות
תפקיד
פעיל
בטיפול.בסוגיה
-הרחבת
היקף
השותפויות
עם
הכוחות
והגופים
של
החברה
האזרחית
בחברה,שלנו
אשר
מציעים
תוכניות
מתאימות
להשגת
יעדי.הפרסום
-מאמץ
עצמי
ויוזמות
של
המורים.והתלמידים
-קביעת
קני
מידה
להצלחה
אשר
לוקחים
בחשבון
את
ההצלחות
של
התלמידים
בשוליים
ובעלי
צרכים
מיוחדים
ואת
היוזמות
התואמות
את
המטרות.המוצעות
המורים/ות
-עדיף
שבית
הספר
יפעל
כולו
בהתאם
לרוח
המוצעת
במסגרת
נייר,זה
אך
ללא
כל
קשר,לזה
יכול
כל,מורה
באמצעות
פועלו
החינוכי
והתפקידים
שלו
בבית,הספר
לאמץ
את
הרעיונות
המוצגים
וליישמם
.ולהפיצם
-
:מאמץ
ללמוד
מהניסיון
של,אחרים,ממחקרים
ולפתח
תכנים
ופעילויות
ומודלי
פעולה
חדשים.ולשתפם
-ליזום
ארגון
פורומים
וקבוצות
פעולה
בתחום
החינוך
כדי
לתרום
לפיתוח
אנשי
ונשות
החינוך
הערביים
ולהעמיק
את
הקשר
שלהם
עם
ועדת
המעקב
לענייני
חינך
ערבי
והפורומים
החינוכיים.שבמסגרתה
תפקיד
הרשויות
המקומיות
הערביות
-לאמץ
את
נושא
המאבק
באלימות
ובפשיעה
ברמה
היישובית
ולהקים
צוות
יישובי,ליישומו
הקצאת
תקציבים
וקביעת
דרכים
להבטחת,היישום
כולל
בניית
תוכנית
עבודה
כוללנית
המיקפה
את
כלל
מחלקות
העירייה
,(ובמיוחד
מחלקות
החינוך)והרווחה
וכלל
התוכניות..היישוביות
-ליישם
את
המיזם
בכל
המסגרות:ביישוב
בתי
ספר
וחינוך
משלים
(לא
,)פורמלי
פעילות
נוער
ומרכזי
תרבות.ומתנ"סים
-לחזק
את
מעמד
השפה
הערבית
ולחוקק
חוקי
עזר
המגנים
על
מעמדה
.זה
-להפעיל
את
תפקידם
של
ועדי
ההורים
ומועצות
התלמידים
העירוניים
במאבק
להתמודדות
עם
האלימות
והפשיעה
ובניית
האדם.והחברה
-פעילויות
שונות,(התנדבויות,מחאות
פעילויות
קהילתיות)ותרבותיות
ברמת.היישוב
-עידוד
בתי
הספר
ליישום
תוכניות
עומק
כדי
להשיג
את
המטרות
הרלוונטיות
לפרסום.זה
תפקידם
של
ההורים
הפעילים
וועדי
ההורים
וארגוני
החברה
האזרחית
-לפנות
לבתי
הספר
ולמורים/ות
כדי
לעודד
את
העבודה
בהתאם
לתוכנית
.זו
לקבוע
תוכנית
עבודה
משותפת
עם
בתי
הספר
ומסגרות
וגופים
אחרים
ברשויות
המקומיות.ובקהילה
-ליזום
פעילויות,מחאה,קהילתיות
תרבותיות
והתנדבותיות
בשיתוף
התלמידים.והמורים
-ליישם
תפקיד
פעיל
בטיפול
בבעיות
השונות
ולבנות
שיתופי
פעולה
תקינים
עם
בתי.הספר
-לפעול
לבחירת
ובניית
ועדי
הורים
פעילים
ולפעול
לפתח
את
תפקידם
ברמה
הבית,ספרית
היישובית.והארצית
-לפעול
כדי
ליישם
את
התוכניות
החינוכיות
הקשורות
להעמקת
תפקידם
ופועלם
של
ההורים
בבית.הספר
-לפעול
כדי
להשיק
מיזמים
לתמיכה
במשפחות
במצוקה
וקורבנות
האלימות.והפשיעה
ועדות,עממיות
מפלגות
וכלל
המיזמים
החברתיים
-להגביר
את
המודעות
והפעילויות
התרבותיות
המיועדות
לתלמידים
ובני
נוער
במטרה
לשלבם
בפעילויות
ובמאבקים.החברתיים
-פיתוח
תוכניות
חדשות
התואמות
את
המטרות
המוצהרות
לשנה
.הנוכחית
-בניית
שותפויות
וחיבורים
בין
כלל
המסגרות
המקומיות,והארציות
ולעודד
אותן
להעמיק
את
תוכניותיהן
למען
השגת.המטרות