חומר רקע
19.1.2025
נייר עמדה לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא
רצח נשים וקורבנות נשים וילדים בחברה הערבית
לציון יום מיוחד בנושא המאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית
רקע
בשנת 2024
,
20
נשים ערביות קיפחו את חייהן בנסיבות של פשיעה ואלימות בישראל, נתון המהווה עלייה מאז שנת
2023
, בה קיפחו את חייהן 16
נשים. במבט רב שנתי, ניתן לראות כי התופעה של רצח נשים ערביות בישראל היא
יציבה מבחינה מספרית, ולא משתנה בצורה משמעותית על רקע העלייה המטאורית של המספר הכללי של קורבנות
הפשיעה והאלימות הערבים. מאז שנת 2018
,
106
נשים ערביות מצאו את מותן בנסיבות אלה, המהוות 11%
מכלל
הקורבנות.
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
2025
15
10
16
16
13
16
20
?
הרקע למקרים אלה מתחלק לשניים: מקרים של אלימות מגדרית ובהן בן הזוג או קרוב משפחה אחר של האישה
הוא הפוגע באישה, ומקרים של מאבקי כוח נקמה בין ארגוני פשיעה, בהם גם בלתי מעורבים, וביניהם לרוב נשים,
משלמות בחייהן. אך על פי כן, לעתים יש הצטלבות של הסיבות, כאשר בן זוג או קרוב משפחה של האישה באופן
משתמש בגורם חיצוני )״רוצח שכיר״(, שמבצע את הרצח. ישנם מספר מקרי הריגה של נשים ערביות בשנים
האחרונות שבהם הרקע לא ידוע. בין כך ובין כך, בשני סוגי המקרים נשים מהוות קורבנות ולמותן השפעה הרסנית
על רווחת ילדיהן, שבמספר מקרים אף היו עדים לרצח.
לפני מספר שנים לקח על עצמו ארגון יוזמות אברהם לסקור את התוכניות הממשלתיות הקיימות בהקשר של רצח
ואלימות מגדרית נגד נשים ולבחון את פעילותן ואת מידת התאמתן לצרכי החברה הערבית. כאשר בוחנים את
התוכניות השונות, עולה כי הבעיה לא נעוצה במחסור בתוכניות מתאימות, אלא בעיקר בתפקוד לקוי ובהיעדר
משאבים. בראש ובראשונה, המצב החמור של תופעת האלימות נגד נשים בחברה הערבית נובע מהזנחה מצד
המדינה בהקצאת משאבים ובאכיפה. חרף הנתונים המדאיגים, המענה מצד המדינה הוא דל, ומחלקות רווחה
ברשויות המקומיות הערביות נמצאות במצב רעוע, כאשר עובדות סוציאליות נאלצות להתמודד עם לחץ מצד
המשפחות, העדר הכשרה מתאימה וכוח אדם מצומצם.
כמו כן, יש קושי רב בטיפול במקרי אלימות במשפחה בחברה הערבית מצד המשטרה, כאשר מספר החוקרים
והחוקרות המוכשרים לטיפול באלימות במשפחה )אלמ״ב( הינו נמוך מאוד. יתרה מזאת, במקרי תלונות של נשים
קורבנות האלימות ישנה חשיבות רבה לכך שהחקירה תתבצע על-ידי חוקרות ערביות )להבדיל מחוקרים ולהבדיל
מחוקרות דוברות ערבית שאינן ערביות(. כיום, במשטרת ישראל ישנו מיעוט של חוקרות אלמ"ב ערביות, כוח אדם
בלתי מספק ביחס למקרים הרבים שעליהם הן מופקדות. הדבר נכון במיוחד בנוגע לנשים ערביות נפגעות תקיפה
מינית.
למרות הנשים הרבות שנפגעות מאלימות, בפעם האחרונה שהנושא נבדק, נמצא שישנם רק 193
חוקרי אלמ"ב
במשטרת ישראל, מהם 64
עובדים בתחנות המשטרה הנותנות שירות לחברה הערבית. מהנתונים לא ברור כמה
מהחוקרים ערבים וכמה נשים. בהחלטת הממשלה 549
הוקצו 15
תקנים לחוקרי אלמ״ב, מהם אוישו 12
עד לכתיבת
דוח המעקב של יוזמות אברהם אחר יישום ההחלטה, באפריל 2024
.
המלצות:
1.
התאמת המענה לנשים ערביות:
א. הנגשת החקירה על ידי חוקרת עבירות מין או חוקרת אלמ"ב בעלת הכשרה מתאימה. לשם כך, יש לדאוג לאייש
בכל תחנה תקן זמין לביצוע חקירה.
ב. כיום, הכשרת שוטרים מתקיימת במסגרת של 6 חודשים המחייבים התנתקות מלאה מהבית, מסגרת שמהווה
חסם לנשים ערביות. על מנת לאפשר לנשים ערביות להשתלב בתפקיד זה, מומלץ להתאים את ההכשרה למאפייני
החברה הערבית, למשל באמצעות הכשרת חוקרות ערביות במסלול הכשרה אקדמי מותאם במוסד להשכלה
גבוהה, בדומה להכשרה של חוקרי הנוער במשרד הרווחה.
ג. תיקון ושיפור עבודת מערכת מנ"ע )מערכת מידע לנפגעי ונפגעות עבירה( – על מנת לשפר את המענה שהמערכת
מספקת לנשים ערביות נפגעות אלימות, יש להתאים ולהנגיש אותה בשפה הערבית, הן במערכת הממוחשבת והן
במערכת הטלפונית.
2.
חיזוק מעמד העובדת הסוציאלית בחברה הערבית: נדרש שינוי מהותי בתפיסת העובדת הסוציאלית ובכלים
הניתנים בידיה. נמליץ להרחיב את היקף ההכשרות לעובדות סוציאליות בחברה הערבית ולתמרץ איוש של התקנים
החסרים באמצעות העלאת התגמולים וגיבוי מקצועי לעובדות הסוציאליות ברשויות המקומיות. בנוסף, יש למנוע
מצב שבו עובדת סוציאלית תטפל בקהילה שבה היא חיה, על מנת למנוע ניגודי אינטרסים. נדרשת גם הסברה
והנגשה בקרב החברה הערבית של המענה שמציעה העובדת הסוציאלית, ויידוע נשים בכך שיש גורם שניתן לפנות
אליו למניעה של מצב קיצון.
3.
הרחבת וחיזוק המענים הקיימים בקהילה: יש צורך בכך שנשים נפגעות אלימות תקבלנה ליווי ומענה בתוך
הקהילה ולא רק בפתרון הקצה בדמות מקלט. כמו כן, נדרשת מעטפת טיפולית בקהילה לאישה לאחר היציאה
ממקלט, שתדאג לצרכיה ולצרכי ילדיה. בשל הסיכון הקבוע לחייהן של נשים נפגעות אלימות, הליווי קריטי
להעצמת האישה ולהמשך התהליך שהחל במקלט.
4.
חיזוק שיתופי הפעולה בין גופי הממשלה בטיפול באלימות נגד נשים: הפעילות שנועדה להתמודד עם אלימות נגד
נשים מפוזרת בין מספר משרדי ממשלה, המפעילים עמותות וגופים שונים ברחבי הארץ. יש צורך בהגדרת גורם
מתכלל אשר יציג תכנית ספציפית למיגור תופעת האלימות נגד נשים בישראל, ויפקח על יישומה ותוצאותיה. זאת
משום שבפעמים רבות תוכניות לא מיושמות בשטח בשל קשיים תקציבים או שיקולים זרים.
5.
שיתוף פעולה עם ארגוני השטח בקביעת מדיניות וביצירת תוכניות: לארגוני השטח יש מידע, נתונים רלוונטיים,
ניסיון רב שנים והיכרות בלתי אמצעית עם הקהילה. קביעת מדיניות ויצירת תוכניות ללא שיתוף הארגונים עלולה
לפגוע באפקטיביות.
6.
הקצאת משאבים נוספים לחברה הערבית: נוסף להתאמה ייחודית של תוכניות לחברה הערבית, יש להקצות
משאבים ייעודיים לטיפול בתופעת האלימות נגד נשים בחברה הערבית, בין השאר לטובת הבראת מחלקות הרווחה
ברשויות הערביות. כמו כן, נדרשת הקמת מקלטים נוספים, בדגש על אזור הדרום, לנשות החברה הערבית. בנוסף,
יש לתגבר גם את דירות הקלט לגברים מהחברה הערבית.
7.
הקמת מרכזי טיפול ומניעה לגברים אלימים ומאיימים: אזלת היד של מחלקות הרווחה ברשויות באה לידי ביטוי
גם בכך שלא נעשית מספיק על מנת לטפל בגברים אלימים, לזהות מקרים מועדים ולמנוע אלימות חוזרת. יש להקים
מרכזי טיפול ובהם בעלי מקצוע בעלי הכלים המתאימים לטיפול בנושא.
8.
חינוך למניעת אלימות: יש לפתח תוכניות חדשות או להפעיל תוכניות קיימות למניעת אלימות מגדרית והכשרות
לזוגיות בריאה לנערים וגברים ערבים.
9.
שינוי ההגדרה החוקית של אלימות במשפחה: יש לכלול בהגדרה החוקית גם אלימות מצד חברי המשפחה
המורחבת של הנפגעת, תופעה נפוצה בחברה הערבית, ולא רק אלימות מצד בני זוג.
10
. מתן עדיפות לתיקי אלימות כלפי נשים על ידי המשטרה והפרקליטות: פעמים רבות תהליך הטיפול בתיקים של
אלימות כלפי נשים מרגע הגשת התלונה לוקח זמן רב, אשר מקשה מאוד על הנשים המתלוננות ואף שם אותן
בסכנת חיים. בשל סיכון זה, יש לעשות מאמץ ולתעדף את הטיפול בתיקים אלה על ידי משטרת ישראל
והפרקליטות.
לפניות: מנהלי מיזם קהילות בטוחות בארגון יוזמות אברהם
למא יאסין -
0505767812
[email protected]
יוני אריה -
0545585595
[email protected]