החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-044892
סיכום דיון
מיום שני, כ' בטבת התשפ"ה, 20.1.2025, בנושא:
בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - לאחרונה עלו שוב טענות קשות על אפליה של תלמידות בקבלה לסמינרים במגזר החרדי על רקע עדתי. האחרונה שבהן חושפת לכאורה התנהלות מזעזעת בעיריית ירושלים שלפיה מתבצעת שיטה של סיווג תלמידות לפי מוצאן העדתי באמצעות קודים מיוחדים ושיקולים לא רלוונטיים כמו מצב זוגי של ההורים, מראה החיצוני של התלמידה ועוד.
המקרה נדון כעת בבית המשפט ואין כוונה לפגוע בהליך המשפטי, אולם לבקשתו של חה"כ מאיר כהן, מתקיים דיון על מנת לדבר על התהליך ועל תפקידן של הרשויות, לרבות משרד החינוך בפיקוח ומניעה של תופעות מזעזעות אלו שמלוות אותנו כבר שנים.
הוועדה ביקשה לקיים דיון זה במסגרת בקשה לחוות דעת של מבקר המדינה במספר פרמטרים:
רמת הפיקוח של משרד החינוך על הרישום והשיבוץ – הרשות המקומית היא האחראית לרישום ילדים ונערים למוסדות חינוך בחינוך המוכר שאינו רשמי. יחד עם זאת גם על משרד החינוך חלה האחריות להבטיח כי מטרות החינוך יתממשו גם במוסדות אלה ומוטל עליו לפקח על המוסדות הללו גם בכל הקשור לדרכי הקבלה אליהם על מנת להבטיח את עקרון שוויון ההזדמנויות.
מספר המפקחים – מה התקינה על הפיקוח? עד כמה הוא קיים ו/או אפקטיבי?
נוהלי רישום וקבלה – למשרד החינוך יש הנחיות בדבר קבלת תלמידים בחינוך המוכש"ר, האם זה מעוגן בחוזר מנכ"ל? האם הוראות אלו חלות גם על בתי הספר במגזר החרדי? והאם נהלים אלו הובאו לידיעת ציבור ההורים והמוסדות בחינוך החרדי?
על פי איזה תקנונים, אם בכלל, פועלים הסמינרים ומוסדות החינוך החרדיים?
הטיפול בתלונות – מי במשרד החינוך וברשות המקומית אמון על טיפול בתלונות מסוג זה ומי מוודא שתלמידים בגיל חינוך חובה לא יושבים בבית מכיוון שאין להם מסגרת?
לפי דוח של מרכז המחקר והמידע משנת 2010 משרד החינוך הקים ועדת ערר. האם הוועדה קיימת ובכמה פניות היא מטפלת בשנה?
חה"כ מאיר כהן – משרד החינוך, מבקר המדינה ועוד רבים יודעים על התופעה ושותקים. יש שיח במדינה על גזענות, אבל ממשיך לקרות דבר איום ונורא - ילדים וילדות מתקבלים למוסדות חינוך על סמך מוצאם בחסות משרד החינוך. קובץ אקסל של עיריית ירושלים, שמעודכן מידי שנה, מגלה שיטה של סיווג בנות לסמינרים עפ"י קודים לפי מוצאן. בתי ספר יוקרתיים מקבלים בין 16%-25% תלמידות ספרדיות. מתוך 539 תלמידות שנותרות ללא מענה בתחילת שנה, 65% מהן הן ספרדיות ו- 5% הן חצי אשכנזיות וחצי ספרדיות. כל מוסדות החינוך האחרים עברו תהליך והקבלה אליהם אינה נעשית עפ"י מוצאו של התלמיד. אבקש להודות למנכ"ל עמותת נוער כהלכה על פועלו בנושא.
משרד החינוך – חיים הלפרין-פרויקטור מחוז חרדי – עפ"י החוק - רישום ושיבוץ תלמידות הם באחריות הרשות המקומית, וזה מאפשר לה לשבץ את תלמידיה במקום תלמידי רשות אחרת. עיריית ירושלים משבצת את תלמידי העיר בהתאם לקבלה למוסד לימודי. הרשות מתערבת כאשר התלמיד אינו מתקבל ומוצאת לו את המקום המתאים עבורו. המשרד מקפיד שהרשות המקומית תנהל את התהליך כמו שצריך.
במקביל המשרד מנהל 3 תהליכים לפתירת בעיות: 1. ועדת ערר – תהליך מוסדר שבמסגרתו נעשית פניה למשרד בנוגע לאי תהליך מוסדר. כמות הפניות עולה נוכח הפרסום האינטנסיבי שנעשה ע"י המשרד.
2. ועדת ערר על הרשות המקומית – במידה ונעשה הליך לא ראוי, הפניה מוגשת למחוז וראש המחוז מחזיר את הפניה לרשות המקומית משום שהנושא בסמכותה.
3. המשרד מתערב במקרה קיצון כאשר המוסד מסלק תלמיד שאינו מעוניין בו, והמשרד אינו מאשר את ההרחקה.
אם יתברר שרשות חרגה מסמכותה, המשרד יכול למנוע תקציב מהמוסד ולשלול את רישיונו.
חה"כ מטי צרפתי הרכבי - המדינה פשטה את הרגל בתחום החינוך. היא אינה מפריטה את מערכת החינוך. יש אוכלוסיות שאינן ציונות, מדירות נשים משום שהמדינה אינה דאגה לחנכן לפטריוטיות.
עיריית ירושלים – יאיר אייפרמן-מנהל אגף חינוך חרדי – נוצר כאן מצג שווא. איני מכיר את קובץ האקסל שפורסם בנוגע לתיאורים על תלמידות המבקשות להתקבל לסמינרים. במשך שנה שלמה עיריית ירושלים פועלת לשבץ את בנות העיר ירושלים לסמינרים עפ"י התאמה אישית. העירייה משקיעה לא מעט משאבים כספיים כדי לסייע לתלמידות חלשות בלימודים. האגף ערך בדיקה בנושא והעובדת שרשמה את הקובץ ננזפה. זוהי אינה הדרך המקובלת. קיים קובץ שמכיל 3,000 תלמידות עם אפיון של כל תלמידה. האגף רואה חשיבות בכך שכל תלמידה תלמד במקום המתאים לה.
עמותת נוער כהלכה – יואב ללום-מנכ"ל – מעולם לא מונה מנהל מחוז חרדי ממוצא ספרדי בעיריית ירושלים. יש מוסדות שמשרד החינוך נתן להם רישיון להפעלת בית ספר, אולם בפועל יש בתוך המבנה כמה בתי ספר.
המדינה והרשויות אינן יכולות לומר שאינן מכירות את הנושא. נושא המכסות התחיל לפני שנים רבות, ויש לו ביטוי משפטי. המכסות אינן רק בעיה בירושלים, יש לבדוק את הסוגיה גם ברשויות נוספות, כמו גם את החינוך מיוחד, וסיווג של חינוך מיוחד משולב (07) .
יעקב ביטון-יועץ משפטי – הביטויים בקובץ האמור אינם נאמרים לתלמידות ורשומים בעמודה של תכתובות פנימיות בעירייה. לתלמידות נאמר שאין מקום במוסדות אולם הדברים מחלחלים. ביהמ"ש הטיל צו איסור פרסום על שמות הבנות. כל הציבור החרדי מזדעזע מהדברים. הסמינרים הספרדיים הם פחות טובים בעוד שהסמינרים האשכנזיים מקבלים את העשירונים העליונים. עיריית ירושלים נלחמת בתופעה של האפליה בשנתיים האחרונות באמצעות אי שיבוץ בנות ספרדיות לסמינרים אשכנזיים, אלא עפ"י מוצאן. משפחה אריסטוקרטית ספרדיה אינה מתאימה לסמינר ספרדי, לכן היא משובצת לסמינר אשכנזי.
עיריית אלעד – יצחק חלה-חבר מועצת העיר אלעד ויו"ר הוועדה לקידום הילד והנוער – עיריית אלעד מסרבת לשלוח נתונים בדבר שיבוץ תלמידי הרשות לחברי המועצה. חברי המועצה מבקשים לקדם דברים ולפעול, ומקבלים סירוב.
חה"כ משה טורפז – יש בעיה מהותית בכך שהחברה החרדית ממיינת את אנשיה על סמך מוצאן. משרד החינוך מתעלם מהתופעה במשך שנים רבות. במסגרת תפקידי כמנהל מנח"י נלחמתי בתופעה, אולם לא הצלחתי לשנות את שיטת המכסות הרקובה, והפוליטיקאים מגנים עליה. יש לכתוב דוח ביקורת נוקב כדי שהמדינה לא תמשיך לממן את הסמינרים הללו. בסמינר הישן היו 2,500 בנות וכולן רצו ללמוד בו. הדרך להתמודד היא באמצעות פתיחת תחרות בשוק מוסדות הלימוד לבנות או לקיחת 100% אחריות ע"י הרגולטור / המדינה. על משרד המשפטים לקחת החלטה בנושא ולבחור באחת מהאפשרויות.
חה"כ שלי טל מירון - המושג מכסות לוקח למקומות חשוכים. כשאני קוראת את האמירות בקובץ - אני מזדעזעת ויש להוקיע אותן. אני מצפה מנציג עיריית ירושלים לומר קודם כל שהוא מוקיע את התופעה. נערות צעירות רבות נשארות בבית כי הן לא מוצאות מוסד לימודים, ויש לעשות בדק בית בנושא באופן מהיר.
משרד המשפטים – עו"ד לירון בנית ששון-יעוץ וחקיקה – עם פרסום הכתבה המשרד פנה למשרד החינוך ולעיריית ירושלים ב- 31 ביולי וביקש לקבל מענה איך הדברים יטופלו נוכח חומרת הדברים. המענה התקבל ממשרד החינוך ב- 22 בספטמבר בנוגע למנגנונים הקיימים לפיקוח בעקבות תלונה או הגשת ערר. עוד נמסר שאין מידע קונקרטי ביחס לאחד מהמוסדות. המשרד פנה שוב ב- 10 באוקטובר בשאלה האם ניתן לעשות פעולה יזומה כדי לברר את הדברים. התשובה שניתנה היא שלא ניתן לעשות זאת נוכח קשיים טכניים, מקצועיים וראייתיים. אך נעשה כינוס של הגורמים הרלוונטיים בעירייה כדי לחדד את הנהלים. לאחר מכן הוגשה תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים.
יעל כהן –אם לתלמידה – האנשים שקשורים לכל התהליכים אינם נמצאים בדיון. יש 33 בנות משכונת רמות בירושלים שהן ללא שיבוץ. בתי ילדה מצטיינת בלימודים, מובילה חברתית, והאגף לחינוך חרדי החליט לעשות עסקה – היא תלך לסמינר מסוים ובתמורה הסמינר יקבל עוד 5 בנות נוספות. בתי סירבה ללכת לסמינר זה. הסמינרים הספרדים הם קטנים וחדשים. חיזוק סמינר נעשה באמצעות הרמה הלימודית ולא באמצעות שיבוץ תלמידות חזקות.
חה"כ משה סעדה – אני מבקש לדחות את ההצבעה על כתיבת חוו"ד בנושא ע"י משרד מבקר המדינה - בשבוע.
חה"כ אליהו רביבו - נוכח הרגישות הגבוהה לנושא והיות ומדובר בנושא שאינו פוליטי, אנו מבקשים לדחות את הנושא בשבוע. האפליה היא קיימת, איומה ודורסנית שחוצה מנגנונים וחברות רבות בעולם החרדי, בסמינרים ובעולם הישיבות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לחה"כ מאיר כהן, יוזם הדיון, ולכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה שהנושא אינו פוליטי, אלא ערכי.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק את הנושאים הבאים:
פיקוח הרשויות המקומיות ומשרד החינוך על הליך השיבוץ, נוכח הנתונים המצביעים לכאורה על רקע עדתי.
בחינת הליכי המיון לסמינרים במגזר החרדי והפיקוח עליהם.
חינוך מיוחד משולב (07).
הוועדה מבקשת מעיריית ירושלים להעביר לה את קובץ שיבוץ התלמידות.
הוועדה תקיים ישיבת המשך והצבעה בשבוע הבא.