חומר רקע

ינואר 2025 נייר עמדה - החינוך החרדי והפיקוח עליו בתגובה לדו"ח שנתי ביקורת המדינה70 /ב2020 לקראת דיון בוועדה לביקורת המדינה תקציר דו"ח המבקר בנוגע לפיקוח על החינוך החרדי מצביע על המשך התנערות מדינת ישראל מאחריותה בכל נוגע לזרם חינוך זה ועל התוצאות החמורות של התנערות זו. בניגוד לשאר זרמי החינוך בישראל, החינוך החרדי מופקר בידיהן של מאות עמותות, מפלגתיות ואחרות, אשר אינן דואגות לצייד את ,בוגריהן בכלים להשתלבות בחברה הישראלית, בשוק התעסוקה במדינה דמוקרטית ובנשיאת הנטל הביטחוני והאזרחי. על מנת למגר הפקרות זו יש לפתח ולהרחיב את החינוך החרדי- ממלכתי ולעצור את הניהול והעברת הכספים של הרשתות המפלגתיות החרדיות עד ליצירת שקיפות, פיקוח א פקטיבי ושי .נוי מציאות דרמטי בתחומן ?איך הגענו עד הלום א. טרם הקמת המדינה פעלו ביישוב היהודי ארבעה ,זרמים. בזרם הכללי למדו את מקצועות הלימוד הרגילים בזרם העובדים שהיה משויך למפלגות העובדים ניתן דגש לחקלאות, סוציאליזם, ציונות והתיישבות, בזרם המזרחי של המפלגה הדתית לאומית של אז, ניתן דגש על לימודי דת וציונות, נוסף על התכנים הרגילים ובבתי הספר של אגודת ישראל הושם דגש מרכזי על לימודי הדת . ב. ב- 1948 ,מצאה הקמת המדינה את מערכת החינוך הרשמית כאשר כמחצית מהילדים למדו בזרם הכללי מעט יותר מרבע ב"זרם העובדים" ומעט פחות מרבע בזרם המזרחי. בסוף שנת1948 הוכרו במערכת גם .תלמודי התורה של אגודת ישראל, אך תלמודי התורה של ארגון כל ישראל חברים נותרו מחוץ למערכת כאשר היישוב הכפיל את גודלו בתוך שנה וחצי, הונהגה במעברות ובמחנות העלייה שיטת החינוך האחיד על ידי הסוכנות היהודית. כולם מקבלים חינוך זהה, וחילוני. הדבר יצר שערוריה וקונפליקט פוליטי שהוביל להקמת ועדה מיוחדת שביקרה בתקיפות את החינוך האחיד, ולמעשה גרמה לפיצ וץ ולהתפטרות בן גוריון .והפלת ממשלת ישראל השנייה עם הקמת הממשלה השלישית, פעלו בן גוריון וחברי ממשלתו להסדרת .החינוך הממלכתי ג. בחוק החינוך הממלכתי שנחקק לבסוף בשנת1953 עוגנו מטרות החינוך הממלכתי, המהוות עד היום את המצע הרעיוני של הליבה החינוכית בישראל, ובעצם הוסדר מעמד הזרמים - זרם העובדים מוזג אל תוך הזרם הכללי, זרם המזרחי, שהיה שייך למפלגה אחת, קיבל מעמד עצמאי כזרם הממלכתי דתי , ואילו זרם אגודת ישראל קיבל מעמד עצמאי חוץ מערכתי מיוחד, בו נותר עד היום. היום לומדים בחינוך הממלכתי 66% מילדי ישראל, כ- 14% בחינוך הממלכתי דתי, ואילו20% .הנותרים ברשתות החרדיות המפלגתיות ד. בפסקה הראשונה בחוק הוגדר החינוך הממלכתי כך" ,חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או של מי שהוסמך לכך על ידיו" . ה. בדוח ועדת דברת, שבחן את החינוך בישראל, נאמר כי החינוך הציבורי בישראל ח י " :יב לוודא כי החינוך הציבורי יתבסס על מכנה משותף רחב, הכולל ליבה ערכית, המבטאת את ההסכמות הבסיסיות הנגזרות ינואר 2025 מערכים הומאניים אוניברסליים ומהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, וליבה לימודית "משמעותית שקיומה מאפשר מימוש יכולותיו של כל תלמיד והכנתו להשתלבות בחיי העשייה והיצירה . ו. ( בשנת תשע"ד2013 – 2014 ), בהתאם לרוח דוח דברת, הוקם זרם ממלכתי חרדי )(הממ"ח תחת משרד החינוך, כאשר הותר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם מ"מוכר שאינו רשמי" ל"רשמי". בבתי ספר אלו התלמידים והתלמידות לומדים לימודי ליבה מלאים המותאמים למגזר החרדי ונתונים לפיקוח מלא .ומשמעותי של משרד החינוך יחד עם זאת, בשל מניעות שונות שנגרמו על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות, בדחיפת מפלגות ש"ס ויהדות התורה, צמיחת החינוך הממלכתי - חרדי הינה איטית, והוא עומד כיום על כ- 5% .מהתלמידים החרדים בלבד ז. "המחקר "שביל הזהב של קרן ברל כצנלסון משנת2023, מסביר כיצד ניתן להפוך את החינוך הממלכתי - ח .רדי (למסלול הלימודים העיקרי בחברה החרדית ולמפתח לשינוי מערכת היחסים בינה לבין מדינת ישראל ח. בהסכמים הקואליציוניי ם של הממשלה ה37 ,, הנוכחית ומניסיונו ת החקיקה של הקואליציה בהתאם, ניכרת כוונה להגדיל את המימון של מערכות החינוך המפלגתיות דרך הכפפת המורים ש ,להן להסכם אופק חדש .למרות שאין הם עומדים בתנאים הנדרשים מבחינת דיווח והוראת ליבה מה ניתן ללמוד מהדו" ח 1. מדוח הביקורת על מערכת החינוך החרדית עולה תמונה קשה, מצערת ו מ פחידה. מדינת ישראל מצויה במשבר משילות .עצום למול החברה החרדית 2. שלושה רבעים מהילדים החרדים לומדים אצל מורים שאין למדינה מידע על זהותם, בעוד1,000 ארגונים .שונים מנהלים מוסדות חינוך בחברה החרדית, מבלי שהמדינה יודעת מי הם ומהי האג'נדה שלהם 3. .משרד החינוך נמנע לממש את האחריות שלו הפיקוח של המחוז החרדי על החינוך החרדי הוא דל , וביחס למרבית המוסדות הוא מתמקד בתחום של רישוי, בטיחות וביטחון ולא בתחומים פדגוגיים, וגם המעט .שמבוצע תלוי בשיתוף הפעולה של המוסדות, שלא תמיד משתפים פעולה 4. המדינה מכירה בכך שרשתות החינך החרדיות מעבירות כסף בין המוסדות השונים , ובעצם מייצרות פגיעה אנושה בחלק מהילדים, לטובת הטבה עם חלק אחר מהילדים מבלי שהמדינה שו ת פה להחלטות הללו. אנחנו לא יודעים לומר היום, אם ההחלטות הללו מתבצעות על בסיס אפליה מגדרית, או אפליה עדתית או אפליה .אחרת משמעות 1. מדינת ישראל מכירה ומ מ מנת מוסדות אשר החינוך שניתן בהם פוגע בדמותה של מדינת ישראל כיהודית .ודמוקרטית, ופוגע ביכולתה של ישראל להתקיים כלכלית 2. מדינת ישראל הלכה למעשה התפרקה מאחריות לטיב החינוך אותו מקבלים ילדים חרדים. במדינה בה חל חוק חינוך ממלכתי, בפועל– ילדי החינוך החרדי לא זוכים לחינוך מיטבי, לא זוכים לפיקוח מהותי של משרד החינוך על טיב החינוך שהם מקבלים ובתוך כך, כפי שעולה במובהק ממסקנות הדוח ומההסכמים הקואליציוניי ם האחרונים- .עתידים לקבל יותר כסף על פחות חינוך 3. בוויתור ה על לימודי ליבה והענקת חינוך איכותי ל מאות אלפי תלמידי החינוך הפרטי החרדי- מדינת ישראל מייצרת דורות של תלמידים שיהפכו לאזרחים שאין בסל הכלים שלהם מיומנויות בסיסיות שמכינות את ינואר 2025 הציבור לשוק העבודה. בכך– מדינת ישראל מתמרצת חינוך לתלות בקצבאות ולחוסר יכולת עמידה כלכלית .עצמאית של התא המשפחתי 4. מדינת ישראל מממנת רשתות חינוך אשר אינן מחנכות לערכים דמוקרטיים ו קורא ות במפורש לבוגריהם שלא לקחת חלק בהגנה על בטחון המדינה, ו .שלא להשתלב בה ובמוסדותיה 5. מאות אלפי תלמידים יגיעו לבגרות כשאין ברשותם את הכישורים לשוק התעסוקה המודרני, לשותפות .בחברה דמוקרטית ולהשתתפות בנטל הבטחוני והאזרחי שחל על יתר אזרחי המדינה 6. זוהי הצצה למה שיקרה אם משרד החינוך ימשיך במגמת הפרטת האחריות שהחל ה .בה דוח מבקר המדינה חושף בצורה הברורה ביותר את הבעייתיות במיצוב משרד החינוך כרגולטור שאמור להסדיר ביצוע .על ידי גורמים החשופים להשפעה פוליטית ועסקית מובהקת מה ניתן לעשות ? 1. יש להציב יעד ממשלתי לפתיחת בתי ספר ממלכתיים חרדיים שיעברו תחת פיקוח המדינה בזרם החינוך ממלכתי חרדי , תוך ביטול התקציב המיוחד לרשתות החינוך , כך שכבר עד סו ף העשור הנוכחי 50% מהילדים החרדיים יהיו חלק ממערכת החינוך הממלכתית- .ציבורית 2. יש להוציא בדחיפות את הניהול התקציבי של הרשתות .מידן ולמנות מנהל מיוחד על ידי המדינה מהדו"ח וממכתבו של החשב הכללי .עולה תמונה ברורה של מערכת מושחתת ועבריינית 3. יש לדרוש העברה של כלל הנתונים ליועצת המשפטית לממשלה ועד אז לעצור את העברת התקציבים לרשתות ובכלל זה ביטול מוחלט של הנ י סיו ן לתקן תקנות ייחודיות לשם העברת כספי אופק חדש לרשתות .החרדיות .מדובר בתוספת כספית ניכרת למערכת כושלת 4. יש להרחיב את הדיון על שוויון גם ל חינוך ה ממלכתי דתי , תוך ביטול יתרת תשלומי ההורים, בקרה על פעילות רשתות החינוך גם בחמ"ד ובממלכתי הרגיל, שכן העברת כספים ממוסד למוסד לפי שיקולי הרשת .היא סכנה אמיתית לפגיעה בעקרון השוויון ולמשילות של המדינה 5. יש להפוך את המדיניות ממודל של הפרטת נכסים, תכנים וערכים לגופים חוץ משרדיים ,למשרד חינוך יציב ,מנותק מהשפעות מזדמנות של המערכת הפוליטית שכל תקציב החינוך יעבור דרך המשרד ולא יחולק דרך .מפלגות לכיסים עמוקים פרטיים ,עו"ד איתמר קרמר מנהל משמר החינוך הממלכתי