חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-021793
סיכום דיון
מיום רביעי, כ"א באייר התשפ"ד, 29.5.2024, בנושא:
זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024
חה"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה - תופעת שריפת הפסולת לסוגיה באופן לא מבוקר ולא מוסדר קיימת באזור יו"ש מזה עשרות שנים. המזהמים שנפלטים לאוויר עלולים להביא לנזקים בריאותיים מסוגים שונים.
אזור יהודה ושומרון הנו אזור ייחודי מכיוון שכל אחד מהשטחים שלו מסווג ביטחונית באופן שונה, ועל כן הסמכויות הריבוניות על שטחים אלו מבוזרות בין גורמים שונים, דבר שמקשה על הטיפול בנושאים הסביבתיים.
אחת מהבעיות המרכזיות שעולה היא מספר רב של משרדים, גופים וארגונים שמטפלים בנושא (המינהל האזרחי, המשרד להגנת הסביבה, מועצות ביו"ש, כב"ה, מחוז ש"י ועוד) ואין גורם אחד שמתכלל, וכל זה מבלי להזכיר את הרשות הפלסטינית ומועצות מקומיות פלסטיניות.
נבקש להבין מי לוקח אחריות על התיאום, מה המדינה עושה על מנת למנוע זיהום אוויר שמגיע אלינו ומי מטפל בסיבות לזיהום זה.
משרד מבקר המדינה – אהרון הלינגר-מנהל אגף – התופעה של זיהום האוויר שמקורו ביהודה ושומרון קיימת זה כ-20 שנה, וגורמת לזיהום אוויר רחב היקף המאיים על איכות חייהם ובריאותם של תושבי היישובים הישראלים והפלסטינים ועל המערכת האקולוגית שבאזור. בשנים האחרונות התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והרוח כתוצאה משריפות אלה באופן שפוגע ברמה היום- יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה והמרכז לגורמי ממשלה שונים בתלונות על החמרה בהיקף המפגעים והנזקים הנגרמים בשל תופעה זו. ממצאי הביקורת בנושא, שפרסם משרד מבקר המדינה במרץ 2024, משקפים תמונת מצב עגומה של כשל רב שנים בכל הנוגע למניעת שריפת פסולת ביו"ש ולטיפול בנזקיה בידי הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, תוך הסרת החסמים והכשלים שהביאו להתמשכותה והתגברותה.
בתוצרי הביקורת שפרסם משרד מבקר המדינה, הכוללים תשתית ידע מבוססת והמלצות אופרטיביות לטיפול יעיל בתופעה, יש כדי לסייע באופן ניכר ומהותי לגורמי הממשלה השונים, לרבות הצוות הבין משרדי שהוקם לטפל בנושא זה ובזיהומים חוצי גבולות נוספים.
מאיה מינס-סגנית מנהל אגף – מטרת הביקורת: * בדיקת פעילותם של גופים ממשלתיים, שבסמכותם וביכולתם להביא לצמצום התופעה של זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפות פסולת ביתית ואלקטרונית ביו"ש
* הערכה והצגה של היקף התופעה, השפעותיה על יישובים ישראליים והעלות הכלכלית של פוטנציאל הנזקים לאיכות החיים, הסביבה ולבריאות הנלווים לה, כל זאת - כחלק משקיפות ציבורית, ולשם הנחת תשתית ידע רלוונטי בפני מקבלי ההחלטות
* מתן המלצות אופרטיביות, מתוך ראייה רב-מערכתית ומתכללת, שיש בהן לשפר את פעילותם של הגופים הממשלתיים לצמצום התופעה
תקופת הביקורת: פברואר-דצמבר 2023
נתוני המפתח: 20 השנים האחרונות משך הזמן שבו שריפת פסולת ביו"ש יוצרת זיהום אוויר חוצה גבולות, בלא שנקבעה מדיניות ובלא שגובשה תוכנית ממשלתית לטיפול בתופעה ובמפגעיה.
יותר מ-50,000 מספר התלונות של תושבים ישראלים למשרד להג"ס בשנים 2017 - 2022 על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכמחצית מהן דווח על תופעות פיזיולוגיות (כגון קשיי נשימה, צריבה בעיניים ובעור).
כ-180,000 טונות כמות הפסולת הפלסטינית הביתית המעורבת שנשרפה ביו"ש בשנת 2022 ויצרה זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי, שאותו המשרד להג"ס לא העריך ולא כלל בדיווחיו לציבור בישראל.
כ-30%-40% שיעור הפסולת האלקטרונית שהוברחה מישראל ליו"ש בשנת 2020 (כ-57,000 - 64,000 טונות) לפי דוח של האו"ם משנת 2020. לפי המנא"ז, חלק ניכר מהפסא"ל הנשרף ביו"ש מקורו בישראל.
עד כ- 1.3 מיליארד ש"ח בשנת 2023 ועד כ-9.1 מיליארד ש"ח בשנים 2023 – 2030 העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות, מזיהום אוויר חוצה גבולות משריפות פסולת ביו"ש, לפי הערכות משרד מבקר המדינה (בתרחיש "עסקים כרגיל").
אם כן, יש זיהום סביבתי נרחב, קשה ומשמעותי שאינו מטופל כנדרש במשך כעשרים שנה, והוא מתבטא ב: העדר מדיניות, העדר תכנית להתמודדות עם הבעיה, נזק של מיליארדי ₪, קידום איטי של פרויקטים לטיפול בפסולת פלסטינית, העדר ניטור של הזיהום, טיפול לקוי בתלונות תושבים, הברחות של פסולת אלקטרונית מישראל ליו"ש, שימוש דל בסמכויות אכיפה ושימוש דל בסמכויות לכיבוי שריפות.
יובל חיו-מנהל חטיבה – לא פשוט לעסוק בימים אלה בדוחות בנושאי איכות הסביבה. הדוח הזה מצביע על מכת מדינה. אנו מסתכלים על תחום איכות הסביבה בהרבה היבטים, ומדובר פה בנזק ארוך וכבד שמשפיע במישרין על אנשים רבים שמרימים זעקה במשך שנים ללא מענה. במשך 20 שנה המערכת הממשלתית כשלה בנושא, וזה מביא את אזורי קו התפר למציאות סביבתית של עולם שלישי. הכשלון מתבטא בהיעדר מדיניות, גבולות גזרה שלא סגורים, אין תכנית פעולה, נזק בשווי מיליארדי ש"ח, פרויקטים למתן מענה לפסולת הפלסטינית זוחלים, אין ניטור של זיהום אוויר ואין טיפול בפניות התושבים. הפסולת האלקטרונית היא אירוע משמעותי, והאכיפה דלה. הפניית האצבע בתוך הממשלה היא אל השר הנוסף במשרד הביטחון והשרה להגנת הסביבה.
המינהל האזרחי - קמ"ט בני אלבז-קמ"ט איכה"ס – החלטת ממשלה 592 מיוני 2023 נמצאת כרגע בהטמעה ע"י 5 צוותים שהוקמו לטפל בסוגיה. אנו עובדים על כל הנושאים שעלו ע"י המבקר. רף סיום העבודה הוא בחודש יולי, כאשר בחודש זה אנו רוצים להעלות את ההמלצות לממשלה ולדאוג לכ"א, תקציב ולוגיסטיקה. בצוותים חברים: משרד הבריאות, כב"ה שרושם נוהל לטיפול בשריפות בשטחי C ור' המינהל האזרחי.
במסגרת הפתרון הכולל , 2 מיליון פלסטינים שופכים פסולת באתרים מוסדרים והם יקימו אצלהם כיבוי אש ע"י אג"א.
כמות שפיכת הפסולת לאדם פלסטיני היא 800 גרם, ולאדם ישראלי היא 1.7 ק"ג. השרה להגנת הסביבה הקצתה 42 מיליון ₪ (עבור הטמנה ושינוע לפלסטינים ל- 3 שנים) + 10 מיליון ₪ להקמת תחנות מעבר באיו"ש. בעוד 3 שנים לא יהיו לנו אתרי הטמנה אם לא נפתח אתר להשבת אנרגיה. אנו עובדים על זה נמרצות ור' המינהל הגדיר את זה כפרויקט דגל. במקביל פלסטינים גזרו סרט בג'נין בהשקעה של כמיליארד ₪.
מרכז השריפות הוא במרכז השומרון, ונעשית פעילות אכיפה קשה ביותר. כאשר משאית נתפסת, היא מועברת למגרש להחרמה (בפרט פסולת אלקטרונית), ונפתח תיק במשטרה. החזקת משאית לחודש היא 100 אלף ₪ נזק לאדם. אנו מקדמים במסגרת הצוות המשפטי קנסות. שמנו כמעט מיליון ₪ בכיבוי שריפות והשקענו 11 אלף שעות בתחום, תוך סיכון חיים בשטחים B+C.
הפתרון הקצה שיפתור את הבעיה שלא תהיה שפיכת פסולת ביהודה ושומרון היא אתר רימונים לכל יישובי דרום מערב רמאללה, זה עבר בג"ץ ואנו נמצאים בשלבי היתר בניה.
ר' מינהל האזרחי קבע את שנה זו כשנת איכות הסביבה.
ר' המינהל האזרחי, השרה להגנת הסביבה והשר במשרד הביטחון מקבלים דוחות באופן קבוע על מה שנעשה ביהודה ושומרון, קרן הניקיון השקיעה 42 מיליון ₪.
אנו עובדים יחד עם משרד הבריאות על הצבת תחנות ניטור ניידות (כמו עראם, ענתות) וקבועות (אלעד וראש העין) למדידת זיהום האוויר. כרגע אין הערכה של מידת זיהום האוויר, רק מאיפה מגיע הזיהום. אנו משתפים את המידע לציבור בנוגע לתחנות הקיימות.
סגרנו 400 נקודות בעירה באזור ג'נין.
צה"ל - סא"ל מורן חדד – רע"ן אזרחי – הדבר החשוב ביותר הוא לקחת את המלצות הצוותים ולתרגם אותה לפרקטיקה, לתת מענה עתידי. המון הצעות עולות, אך נגזרות מהן השלכות תקציביות, כ"א ועוד. אנו עושים פורום אכיפה אחת לשבוע, ור' המינהל תיעדף את הבב"חים של פסולת אלקטרונית. ככל שלא יהיו משאבים, היכולות יהיו מוגבלות.
ארגון אזרחים למען אוויר נקי – יניב בלייכר – מנכ"ל– לצערנו ברגע האחרון הוציאו מהחלטת הממשלה 592 לפני כשנה את נושא התקצוב. יש לדחוף תקציבים ותקנים כי אחרת שום דבר לא יקרה בטווח הקצר ובטווח הארוך. 5 הקבוצות צוות יציעו פתרונות, אך הן לא מוסמכות לתת תקציבים. נוכח המצב החמור קיבלנו יותר מ- 700 דיווחים, שאנו יודעים לקשר אותם לשריפות ביהודה ושומרון. אני מציע להקים קבוצה שישית שתדון במקרה ולא יהיה תקציב.
בשטחי ישראל פועלת יחידת ינשוף של רשות הטבע והגנים, היא אינה רק יחידת אכיפה אלא גם מתכללת את הטיפול בנושא משלב המיפוי, בהמשך מניעה ועד הטיפול. היחידה אינה צריכה להיות תחת יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי.
יש בעיה רצינית מאוד עם כיבוי אש בשריפות פנימיות.
המשרד להגנת הסביבה - חנן חיים מלמד-יועץ השרה – החלטת הממשלה היתה הרבה יותר גדולה וצומצמה בגלל עלויות תקציביות. אנו הבנו שאם נכנס רק להיבט התקציבי, לא יקודם שום דבר ולכן הקמנו צוותים להכין אבני דרך. בהחלטה הקודמת התקציב היה מקרן הניקיון איו"ש.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי - מדינת ישראל תחת התקפה של פסולת, אנו מתנהלים כמו אחרונת הרפובליקות של עולם שלישי. אין מקומות הטמנה במדינת ישראל ואין פתרונות קצה.
עיריית ראש העין – רז שגיא-ראש העיר – שריפת הפסולת משליכה באופן ישיר על התחלואה, ובעיקר על ילדים (עייפות כרונית, חולשה, כאבי ראש, אסטמה). מדובר באלפי משפחות שאינן פותחות חלון בבתיהן, וחלקן מתקינות מסננים כי האוויר מזוהם. יש צורך במעקב, אכיפה וענישה חמורה.
כבאות והצלה לישראל – עו"ד איתי שרון-עוזר משפטי ליועמ"ש – הרשות נותנת מענה בשטח C ועובדת בשת"פ עם המינהל האזרחי. יש אירועים שהם בשטח C, אך דורשים מעבר בשטח B, ונדרש ליווי בטחוני. הטיפול בדלקות נמשכת ימים רבים, ונדרש לצורך כך ציוד כבד. כעת מתנהל טיפול מתקדם של הנוהל, ויש פערים תקציביים.
עיריית מודיעין - יורם כרמון-מנכ"ל – אנו מרגישים בעיר שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. מדובר במלחמה ואסור לוותר על הטיפול בנושא.
משטרת ישראל – רפ"ק עינב קוך - סגן יועמ"ש מחוז ש"י – שריפות פסולת הלכה וגברה, והיא מתרחשת בעיקר בשטחי A+B. המשטרה אינה יכולה להיכנס לשטחים אלה ללא ליווי צה"ל. אנו מסייעים למינהל האזרחי בהתאם לצורך וחברים בצוות הבין-משרדי. אנו מכירים את התלונות הרבות שהוגשו בזמן האחרון, ואנו פועלים בכלים שברשותנו: סיורי שטח, מיפוי שטח, החרמת כלי רכב, עיכובים, מעצרים, הידברות עם הרשות הפלסטינית, פתיחת תיקי חקירה נגד עבריינים ישראלים ועבריינים פלסטינים והמשכנו בהמשך איסוף הראיות. מרחב שומרון מופקד על האזורים הבעייתיים (מודיעין, ראש העין וכו'), יזמנו דיוני התנעה עם כלל הגורמים הרלוונטיים ובימים אלה אנו עושים פעולות במסגרת הכלים שבידינו.
עמדת המשטרה היא שיש להעלות מדרגה בפן המשפטי ולקדם הוראות נוקשות, כדי שלא ישתלם לנהגי המשאיות להשליך פסולת. כלומר פחות סנקציות פליליות ויותר חקיקה מנהלית - קנסות של עשרות אלפי ש"ח. ככל שנפגע בכיס זה ימנע את המצב. לצורך הטיפול האפקטיבי יש לשלב זרועות עם כלל הגורמים הרלוונטיים. כמו כן מוצע להאריך את התפיסה המנהלית של המשאית לתקופה ממושכת יותר.
מבצע אוויר נקי 1 (שנת 2023) – נתונים: 110 תיקי פלא במחוז ש"י
ב- 95 תיקים הוגשו כתבי אישום. סך הכל בשנה זו הוגשו 34 כתבי אישום נגד ישראלים ופלסטינים.
חולטו כ- 2 מיליון ₪.
נתפסו 25 משאיות.
טרם גובשו הנתונים לגבי מבצע אוויר נקי 2.
מרכז השלטון המקומי – שלמה דולברג-מנכ"ל – אנו עוסקים במשך שנים רבות בנושא, אולם מהותית לא השתנה שום דבר, אנשים ממשיכים לחלות ולמות. יש המון תלונות של ראשי רשויות ותושבים, ושקלנו להגיש בג"ץ בנושא. לפני כשנה מונה צוות בינמשרדי ולא שמענו עד עתה שום תשובה. ביקשנו שנציג של השלטון המקומי ייקח חלק בצוותים. אני סבור שיש להגביר את האכיפה והבקרה שתהיה אגרסיבית.
אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' ג'רום יעקב גארב – אני חוקר את הנושא במשך עשור ואני מסיק שאנו לא שונים ממדינות אחרות בפן של טיפול בפסולת עירונית ומיחזור לא פורמלי. פער התל"ג בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 1 ל-16. הפעולות שנעשו: מיפוי ממוקד של 3,000 אתרים ו- 10,000 שריפות בין השנים 1999-2023 בשטח וגם על בסיס תצלומי אוויר, כ- 1,000 מדידות במקומות שונים לאפיין מזהמים, מתכות כבדות וחומרים אורגנים והוצאת פרסומים על השפעות בריאותיות.
השריפות מתבצעות כדי להתפטר מדברים, וגם להפיק ערך. החל מה- 7 באוקטובר מימון הפסולת מגיע מהעיריות, ולכן היכולת לשנע זבל היא פחותה. יש ענף מיחזור פורמלי שמתבצע בצורה פרימיטיבית והרסנית, אך יש רצון לעבוד נקי.
איגוד ערים לאיכות הסביבה – ד"ר נעמה אברהמוב – מנהלת מחלקת פסולת– אנו חברים בצוותים של החלטה 592. יש לנו 8 רשויות במרחב יהודה ואנו עוקבים אחר מס' השריפות. באזורים לכיש והר חברון דווחו 42 שריפות בחודשים ינואר- מרץ, ומאז ועד היום היו 42 שריפות. הכשל העיקרי שעלה מדוח מבקר המדינה הוא השת"פ בין הגופים. אני מבקשת להכניס את המושג "ריבונות סביבתית" שתחול על כל השטחים, וכולנו נרוויח ממנו. מעבר לרקע הלאומני שקיים בין הצדדים, מדינת ישראל צריכה לקחת את האחריות המקסימלית לנהל את האירוע.
משרד מבקר המדינה - יובל חיו – יש לנו צוותים שעובדים כעת, ולפי החלטת הממשלה הם היו אמורים להניח את מסקנותיהם כבר בחודש ינואר 2024.
סוגיית הקצאת התקציבים מטרידה, לא הצליחו להגיע להסכמות על 20 תקנים וכך לא נוכל להתקדם.
42 מיליון ₪ עומדים על הפרק. 53 מיליון ₪ בשנים 2020-2023 הוקצו, אך 50 מיליון לא בוצעו.
בשנים 2019-2022 היתה מגמת ירידה באכיפה.
הקמת אתר רמון (אזור המרכז) מתעכב משנת 2000.
בשנת 2024 ר' המינהל האזרחי קבע אותה כשנת הסביבה, גם שנת 2023 הוכרזה כשנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה כותב לנו שלא ניתן לנטר, ולכן צריך ניתוח נתוני פליטה. אין כלום היום בנושא זה.
דובר על שריפות באזורי A ו-B, אך רוב השריפות בשנת 2022 היו באזור C.
בשוטף רוב התיקים נגנזים או נסגרים ללא כתבי אישום.
השיתוף מול משרד הבריאות בכל הנוגע לתלונות לא התקיים.
אנו נמשיך לעקוב אחר הנושא יחד עם הוועדה.
ח"כ יוראי להב הרצנו – עשרות אלפי תלונות מגיעות למשרד להגנת הסביבה בנוגע לתחלואה, זיהום אוויר ועוד, והן לא מועברות לשום המשרד. אני רוצה להודות לצוות משרד מבקר המדינה על עבודתו, מאחר שיש השפעה על בריאות הציבור וכנגזרת מכך למשק ולהגנת הסביבה. למעלה מ- 2,500 איש מתים מידי שנה מזיהום אוויר.
משרד מבקר המדינה – אהרון הלינגר-מנהל אגף – במהלך הביקורת נפגשנו עם עשרות רבות של משפחות באזורי קו התפר. כתוצאה משריפות פסולת ביהודה ושומרון, תושבים נאלצים לסגור חלונות, ילדים לא יכולים לשחק בגני משחקים, התושבים רוצים למכור את בתיהם, פיח על המיטות. לכל המשפחות היתה בקשה אחת – לעזור להם כי הם לא קיבלו מענה במשך שנים. בביצוע הביקורת היתה לנו תחושת שליחות גדולה.
משרד הבריאות – ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית – הכנו דוח שכולל בתוכו סקירת ספרות מקצועית מבוססת מחקרים ומאגרי מידע כדי להבין מה ההשפעה של שריפות על בריאות האוכלוסיה.
יש שחרור חומרים אורגנים מסרטנים שמשוחררים לאוויר, וההשלכות הבריאותיות על האוכלוסיה יכולות להיות מידיות או ארוכות טווח. היות ואין ניטור סביבתי להבנת המצב, אנו מתייחסים לתחנות הניטור הקיימות, שלדעתנו לא משקפות תמונת מצב. בנוסף סקרנו פניות למיון, אשפוזים, תוצרי לידה ומחלות סרטן ותמותה. אנו משווים את הנתונים של מחוז יהודה ושומרון למחוזות אחרים במשך מס' שנים. אין הסכמה בין הנתונים הקיימים לספרות המקצועית, כגון - במשך מס' שנים הפניות למיון מאזורי יהודה ושומרון גבוה יותר. הדוח נמצא בשלבי סיום ואנו נציג אותו בישיבת המעקב.
עיריית מודיעין - אור גרינפלד-סגן ראש העיר – אנו מרגישים ורואים על התושבים את ההשפעות של שריפת הפסולת. אני מוטרד כי אין תיאום וניטור, ולמרות שנשלחו פניות שום דבר לא מתקדם.
תנועת רגבים – נעמי קאהן – מנהלת המחלקה הבינלאומית – משרדי רגבים בבנימין פונו עקב זיהום חמור כתוצאה משריפה. אלו שריפות שמתחדשות תחת האף של משרדי המינהל האזרחי. יש אפשרות למנוע את השריפות באמצעות כלים קיימים שלא מופעלים לטווח המיידי, ויש כלים לטווח הביניים שאם בונים אותם - ניתן למנוע.
הפעולות הנדרשות לטווח המיידי:
* בלימת משאיות במעברים, כיום הן עוברות ללא בידוק באין מפריע. יהודה ושומרון הפכו לפח הזבל של המדינה.
* ענישה שיוצרת הרתעה – המזהם צריך לשלם.
* סנקציות כלכליות שיוצרות הרתעה. כלים כבדים צריכים להיות מוחרמים, מושמדים או חלוטים.
המלצות לטווח הבינוני:
* החלת החוק הישראלי בנושא הסביבה על שטח C.
* יצירת יחידת שיטור אכיפה ייחודית.
* סיירת ירוקה שתשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.
* טיפול בבעיית הפסולת בשטחים A+B, ע"י בניית אתרים תקניים לטיפול בפסולת ע"י אותם ממשלות שמחזיקות בכספי הסילוקין.
ארגון הגג חיים וסביבה - קרן בן נון נציגת הארגון בוועדה העירונית לאיכות הסביבה – כבר יותר מחצי שנה אנו נמצאים תחת טרור אקולוגי, ולצערנו אין לנו כיפת ברזל לעשן. ימים שלמים החלונות סגורים, ואני מנסה מס' חודשים לפנות לגורמים שונים כדי לקבל פתרון.
עיריית מודיעין מכבים רעות - מירי שרון דה פריס -חברת מועצה – מחזיקת תיק איכות הסביבה – 36 אלף ילדים נושמים מידי יום חלקיקים מסרטנים, מי לוקח אחריות על כך? על השרה להגנת הסביבה לטפל בזה עכשיו!
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מברכת על הקמת הצוותים הבינמשרדים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב ביולי 2024 לאחר סיום עבודת הצוותים המקצועיים להצגת התובנות ומימוש התקציב, בהשתתפות משרד האוצר.
הוועדה מודאגת מכך שאין תחנות ניטור, יש לקבוע את אופי התחנות והצבת תחנות נוספות.
הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לממש את ההמלצות, ולדרוש תקציב מהשר במשרד הביטחון.
הוועדה מבקשת מכבאות והצלה לישראל לקבל דיווח בדבר המקצועיות והיכולת.
הוועדה דורשת לדעת היכן עומד שינוי החקיקה בנוגע לענישה.
הוועדה מבינה שאין תיאום בין המשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי ומשרד הבריאות, יש לעשות שולחן עגול כדי לקבוע נהלי עבודה.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר את הדוח שהכין לוועדה ולמשרד מבקר המדינה.