חומר רקע

משרד החוץ 861 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 המאבק הדיפלומטי- תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל תקציר רקע כללי משנת2005 ואילך נחשפת ישראל לניסיונות בלתי פוסקים מצד ארגונים חוץ- ממשלתיים מסוימים בחו"ל להסית נגדה ולמצב אותה בתודעת הציבור הרחב בתור מדינה אלימה ומפרה סדרתית של החוק הבין - לאומי. ארגונים אלה מציגים את ישראל בתקשורת העולמית, בין היתר, כמדינת אפרטהייד מבודד ת, והם מעודדים קהלי יעד שונים בחו"ל להטיל חרם כלכלי, אקדמי, תרבותי ודיפלומטי ,על גופים על מוסדות ו על.אישים מישראל הפעילות האמורה כוללת מסע תעמולה ממוקד של ארגונים אזרחיים ממדינות שונות, המזהים עצמם כמי שמשתייכים לתנועת המונים אידיאולוגית, רב - ,לאומית המכונ הBDS ,שמטרתה לקדם שימוש באמצעים של חרם ) Boycott (, סנקציות (Sanctions) והסטת השקעותDivestments) ( נגד חברות מסחריות, מוסדות ציבוריים, גופי תרבות ומדע ואישים מישראל )להלן - BDS .(או תנועת החרמות על המאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל ובתנועת החרמות מופקדת במטה משרד החוץ )להלן גם- המשרד( מחלקת פעילות בחברה האזרחית במערך הדיפלומטיה הציבורית .את הטיפול הדיפלומטי השוטף בנושא זה מרכזים בנציגויות בחו "ל נספחי ההסברה ,התרבות והמדע ,וכן שליח ייעודי שהופקד על כך בשגרירות ישראל בלונדון .מדיווחי הנציגויות בחו "ל עולה כי חלק מהאירועים שמארגנת תנועת החרמות נגועים באנטישמיות .על המאבק בגילויי האנטישמיות בחו "ל מופקדת חטיבת תפוצות ודתות במערך הדיפלומטיה הציבורית במטה המשרד. באפריל 2013 הסמיכה הממשלה את משרד התפוצות לרכז את תחום המאבק בגילויי האנטישמיות בעולם. באוקטובר2015 הטיל ה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני -ביטחוני( על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות להנחות, לתאם ולתכלל את ה פעילות של כלל משרדי הממשלה ושל גופים אזרחיים בארץ ובחו"ל ב נושא המאבק בניסיונות הדה- לגיטימציה של ישראל וב.תנועת החרמות 09:18 23/01/2025 862 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 פעולות הביקורת בחודשים ץ מר - אוגוסט2015 בדק משרד מבקר המדינה את הפעילות הדיפלומטית של משרד החוץ בזירה התקשורתית בקרב קהלי יעד בחו "ל לנוכח ניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל וגילויי האנטישמיות בחו"ל. הבדיקה נעשתה במערך הדיפלומטיה הציבורית במטה משרד החוץ .בדיקות השלמה נעשו במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה )להלן גם - ה(משרד לנושאים אסטרטגיים ,ובמשרד התפוצות. הליקויים העיקריים המאבק בניסיונות לדה- לגיטימציה של ישראל בהיבט התקשורתי הסיכום משנת2012 לגבי חלוקת סמכויות הטיפול הבין - משרדי במאבק בניסיונות לדה- לגיטימציה של ישראל ובתנועת החרמות בחו"ל שיקף תמונת מצב של היתרונות היחסיים של משרד החוץ מחד גיסא ושל המשרד לנושאים אסטרטגיים מאידך גיסא. תמונה זו לא השתנתה במשך השנים. המשר ד לנושאים אסטרטגיים והסברה עדיין חסר את היתרונות התפעוליים המובנים של משרד החוץ, לרבות הידע והניסיון המקצועיים, הפריסה התשתיתית על פני106 נציגויות ברחבי העולם והיכרות חברתית ותרבותית מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח המקומי של תושבי כל אחת ממדינות השירות, הנדר שת לשם ניהול מערכה אפקטיבית נגד ה- BDS ; וזאת נוסף על הנגישות הבלתי אמצעית שיש לנציגי משרד החוץ בחו"ל לשדה .המערכה ולשותפים מקרב ארגונים אוהדים וגורמים עמיתים מחו"ל על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל ב שנת2013 לנהל את המאבק הממשלתי בניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל ובתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים בתחום האמור. כמו כן, בשנת2015 הוא עדיין לא מימש את תכניות העבודה .האופרטיביות שלו המחלקה לפעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ לא גיבשה מדדים ברורים להשגת יעדי המשרד בנושא המאבק בתנועת החרמות. משום כך המשרד מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה- לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. אדרבה, ניכר מ דיווחי הנציגויות בחו"ל כי הבעיות בתחום זה .הולכות ומתעצמות 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 863 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 המאבק בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ובעיקר באירופה , ו היא אף הולכת ומחמירה, ו .הדבר מובא לידיעת הממשלה בדיווחים שהיא מקבלת מדי שנה אולם במועד סיום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים - משרד החוץ ומשרד התפוצות - באפיקים .מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים ב שלהי שנת 2015 הנהלת משרד החוץ עדיין לא דנה ביז מת חטיבת תפוצות ודתות משנת 2014 לקיים מסע הסברה רחב היקף באירופה ובארה "ב להגברת המודעות לנושא הפליטות היהודית מארצות ערב ומאיראן. למעט במקרים מסוימים, לא הייתה למשרד החוץ אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה ,מטרות קונקרטיות , דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת בקרב כלל מוסדות הדת של ,הזרמים הנוצריים השונים ברחבי העולם ל שם הרחבת שיתופי הפעולה המדיניים וההסברתיים עם מוסדות אלה. ה המלצות העיקריות על הקבינט המדיני - ביטחוני לבחון את הדגם התפקודי הקיים בנושא המאבק בניסיונות הדה- לגיטימציה ותנועת החרמות בחו"ל על יסוד פעולת הערכה ש תתבצע מפעם לפעם בנוגע ל ן אופ יישום התכניות של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בהתאם למדדים ברורים שייקבעו, הן לפעולות הייעודיות שיבצע משרד זה והן לפעילות הבין- משרדית שעליה הוא הופקד. זאת בשים לב להודעת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה כי יש ברשותו משאבים משמעותיים ומגוונים לנהל את המערכה הממשלתית בניסיונות הדה- לגיטימציה .ובתופעת החרמות בחו"ל על מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ להציג להנהלת המשרד מדדי הצלחה ברורים שיאפשרו לו להו כיח את מידת הצלחתו לממש את תכניותיו למאבק בתנועת החרמות. בהתאם לכך, עליו למפות את הצרכים של הנציגויות העוסקות במאבק ב- BDS , ולהציגן לפני המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה .כדי שיוכל להיערך למימון הפעולות הדרושות למאבק בתנועת החרמות בחו"ל כדי לייעל את הטיפול הר ב - תחומי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם ולאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לכך, על הממשלה לבחון את האפקטיביות של הפעילות הנפרדת של משרדי החוץ והתפוצות ,ולקבוע חלוקה ברורה של ,סמכויות של זירות פעולה ושל תפקידים בין שני המשרדים האמורים. בעת הזאת, ועל מנת לבלום את ניסיונות הדה - לגיטימציה הדתית של ישראל, יש חשיבות יתרה לקידום יחסי החוץ של המדינה עם הכנסיות של הזרמים השונים בנצרות ועם גורמי אסלאם מתון ברחבי העולם . אי לכך, על הנהלת משרד החוץ לדון ב סוגיה המורכבת האמורה, לגבש את עמדתה בנוגע לצרכים הנדרשים למשרד לשם ני ,הול קשרי החוץ החיוניים עם מוסדות דת נוצריים ומוסלמיים בחו"ל .ולהציגה לפני הממשלה 09:18 23/01/2025 864 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 סיכום פעילותם של ארגונים בין-לאומיים אנטי ישראלים נועדה לגרום לדה- לגיטימציה ערכית ומדינית של ישראל במדינות שונות בעולם, ולגרום נזק ממשי לישראל באמצעות חרמות אקדמיים, תרבותיים, כלכליים ומסחריים. תופעה זו לא נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני, אך עד שלהי שנת2015 הייתה אי - בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין משרד החוץ ובין המשרד לנושאים אסטרטגיים לעניין ריכוז הטיפול בנושא, וסיכומים שהושגו בעניין זה בין המשרדי ם האמורים בשנת2012 .לא מומשו על אף החלטת הקבינט המדיני - ביטחוני מאוקטובר2015 להסמיך את המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה לנהל ולרכז את המאבק הבין - משרדי בתופעת החרמות, מוצע לתת את הדעת על .כך כי עדיין חסרים לו היתרונות התפעוליים המובנים שיש בידי משרד החוץ ל צד פעילות ה- BDS בחו"ל ובזיקה ישירה לה, התגברו בשנים האחרונות גילויי אנטישמיות של יחידים ושל קבוצות, בעיקר באירופה, שכללו פגיעה ממשית ביהודים ובמוסדות יהודיים, איום על המשך קיומם של חיי תרבות ודת יהודיים .במקומות אלה ואיום על תמיכתם בישראל פעילותה של תנועת החרמות בחו"ל בקרב המגזר האזרחי- ,הפרטי, המקצועי המסחרי והדתי - והעלייה המדאיגה בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם שנכרכה בפעילות אנטי -ישראלית אלימה ומאורגנת, מציבות אפוא לפני משרד החוץ ו לפני המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה אתגר הסברתי ודיפלומטי מורכב הדורש הק צאת משאבים ותשומות ייעודיות. כדי להשיג את מטרות המאבק הבין - משרדי בתופעות האמורות, על משרד החוץ לקדם ולשפר את ממשקי העבודה ואת יחסי :הגומלין בינו ובין יתר הגורמים הרלוונטיים במערכת הממשלתית, ובפרט המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, משרד התפוצות ומשרד ראש הממשל.ה ♦ 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 865 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 מבוא משנת2005 ואילך נחשפת ישראל לניסיונות בלתי פוסקים מצד ארגונים חוץ - ממשלתיים מסוימים בחו"ל להסית נגדה ולמצב אותה בתודעת הציבור הרחב בתור מדינה אלימה ומפרה סדרתית של החוק הבין - ,לאומי. מספרות מחקר ענפה וממסמכי משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עולה כי ארגונים אלה מציגים את ישראל בתקשורת העולמית, בין היתר, כמדינת אפרטהייד מבודדת, והם מעודדים קהלי יעד שונים בחו"ל .להטיל חרם כלכלי, אקדמי, תרבותי ודיפלומטי על גופים, על מוסדות ועל אישים מישראל הפעילות האמורה כוללת מסע תעמולה ממוקד של ארגונים אזרחיים ממדינות שונות, המזהים עצמם כמי שמשתייכים לתנועת המונים אידיאולוגית, רב - לאומית, המכונהBDS , שמטרתה לקדם ) שימוש באמצעים של חרםBoycott (, סנקציות) Sanctions ( והסטת השקעות ) Divestments ( נגד חברות מסחריות, מוסדות ציבורי ים, גופי תרבות ומדע ואישים מישראל )להלן- BDS או .(תנועת החרמות במרוצת השנים ביטאו בפומבי דוברים שונים מטעם תנועת ה - BDS עמדות השוללות את הלגיטימציה הבין-לאומית לעצם קיומה של ישראל בתצורתה המדינית- נורמטיבית הקיימת. נוסף על כך, תפיסות רווחות של פלורליזם ורב - תרבותיות בקרב חוגי האקדמיה במדינות המערב מאלצות את ישראל להתמודד בפורומים בין- לאומיים שונים עם הצורך להצדיק את קיומה כמדינת לאום יהודית. לניסיונות הדה- לגיטימציה מאפיינים מדיניים, מודיעיניים, משפטיים ותקשורתיים. דוח זה מתמקד בפן התקשורתי -הסברתי של המאבק בתו פעה זו ובמיצובה של ישראל בדעת הקהל ובתודעה הציבורית הכללית בחו"ל כמדינה המגשימה את זכות היסוד של העם היהודי להגדרה .מדינית ריבונית עצמית לצד הגשמתם של ערכי המשטר הדמוקרטי על המאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל ובתנועת החרמות מופקדת במטה משרד החוץ מחלקת פעילות בחברה האזרחית במערך הדיפלומטיה הציבורית. את הטיפול הדיפלומטי השוטף בנושא זה מרכזים בנציגויות בחו"ל נספחי ההסברה, התרבות והמדע, וכן שליח ייעודי שהופקד על .כך בשגרירות ישראל בלונדון מדיווחי הנציגויות בחו"ל עולה כי חלק מהאירועים שמארגנת תנועת החרמות נ.גועים באנטישמיות בינואר 2015 דיווח משרד החוץ לממשלה כי "בשנת2014 היינו עדים˙¢ˢËÈ‰Ï ÌȘ‰ ÌȄȯÙÓ‰ ÔÈ· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡ ˙È҇Ϙ ÔÈ·Ï ˙‡ ˘ ˙ È„Ó Ï‡¯˘È כמדינת היהודים. ישראל נהיית יותר ויותר Ȅ‰ȉ' ÔÈ·˘ ˙ÂÓ‡ ÌÏÂÚ‰ ' " ) ההדגשות במקור( .במחקר שפורסם בשלהי שנת 2014 אשר התקיים בקרב נשאלים בפריס ,בטורונטו ,בניו יורק ,בסן פרנסיסקו ,בלונדון ובמדריד נמצא מתאם חיובי בין דעות שליליות שהביעו הנשאלים כלפי יהודים ובין דעות שליליות שהם הביעו כלפי ישראל . במקרים שבהם אוזכרה ישראל בחדשות בהקשר של שימוש בכוח התעוררו בקרב הנשאלים רגשות שליליים כלפי יהודים. מנגד, חשיפה למאמרים אובייקטיביים על ישראל ועל הסכסוך .במזרח התיכון הביאה לפתיחות בקרב הנשאלים ולאימוץ רגשות חיוביים כלפי ישראל לצד זה יצוין כי ספרות המחקר ומסמכי המשרד מ,למדים כי בנוגע למעמדה של מדינת ישראל בקרב "חוגים ל "יברלים ממרכז המפה הפוליטית חברתית במדינות המערב ניתן להבחין בין גורמים אנטישמיים ואנטי - ישראלים מובהקים ובין גורמים המ ותחי ם ביקורת חריפה ופעילה על ממשלת ישראל בנוגע ל מדיניותה בנושא ה סכסוך עם הפלסטינים. את המאבק בגילויי האנטישמיות בחו"ל מרכזת במשרד החוץ.חטיבת תפוצות ודתות הכפופה לראש המערך לדיפלומטיה ציבורית באפריל2013 הסמיכה הממשלה את משרד התפוצות לרכז את תחום המאבק בגילויי האנטישמיות בעולם. ב אוקטובר2015 הטיל ה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני- ביטחוני( על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות להנחות, לתאם ולתכלל את ה פעילות של כלל משרדי הממשלה ושל גופים אזרחיים בארץ ובחו"ל ב נושא המאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל וב .תנועת החרמות 09:18 23/01/2025 866 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 פעולות הביקורת בחודשים ץ מר - אוגוסט2015 בדק משרד מבקר המדינה את הפעילות הדיפלומטית של ה משרד בזירה התקשור תית בקרב קהלי יעד בחו "ל לנוכח ניסיונות הדה- לגיטימציה של ישראל וגילויי האנטישמיות בחו"ל . הבדיקה נעשתה במערך הדיפלומטיה הציבורית במטה המשרד .בדיקות השלמה נעשו במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, ו במשרד התפוצות. המאבק בניסיונות לדה - לגיטימציה של ישראל בהיבט התקשורתי סמכויות ניהול המאבק הבין-משרדי ב ניסיונות ל דה- לגיטימציה מאמרים, מחקרים וכנסים בנושא זה משנת2009 ואילך1 מלמדים שמתנהלת מערכה תודעתית- תקשורתית כוללת נגד ישראל, שנועדה לפגוע באופן מצטבר ביחסי הכלכלה, המסחר והחוץ של ישראל ולהגביר את העמדות השל יליות כלפיה בדעת הקהל העולמית- עד ,כדי דמוניזציה דה-הומניזציה ודה- לגיטימציה של קיום המדינה. ניירות עמדה של משרד החוץ, סקירות שביצעו המשרד לנושאים אסטרטגיים וגופי המודיעין בשנים2014-2010 מלמדים שהמערכה מתחוללת בשלוש זירות עיקריות: מאמץ להשחיר את דימויה ש ל ישראל; ערעור על זכותה של ישראל להגן על עצמה ככל המדינות; ושלילת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי. על אלה נוספו כאמור יזמות החרם של ה- BDS הפונה לציבור הרחב בעולם בבקשה להשתתף בהטלת סנקציות אזרחיות קולקטיביות על ישראל בשם ערכי זכויות האדם וקידום המשפט הבין - .לאומי במכתבו של ראש הממשלה לשר לנושאים אסטרטגיים דאז מאפריל2012 נכתב כי בסמוך לאחר הקמתו המחודשת של המשרד לנושאים אסטרטגיים )ביוני2009 ( הטיל עליו ראש הממשלה "לעסוק בנושאים המהותיים לביטחונה של מדינת ישראל". ראש הממשלה הוסיף במכתבו האמור ,כי בהתאם לזאת "סוכם בהמשך כי המשרד לנושאים אסטרטגיים ימלא תפקיד מרכזי בתיאום מאמצי הממשלה במאבק בניסיון לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל". בדצמבר2012 אמר ראש הממשלה בדיון פורום ההסברה הלאומי כי "ישראל נתונה במתקפה של דה - לגיטימציה... ניסיון לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל ובז כות ההגנה העצמית". עם זאת נקבע בהחלטה האמורה כי הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים לא תגרע מסמכויות ותחומי אחריות שהוקנו לשרים אחרים או .למשרדיהם __________________ 1 ‰„‰ ¯‚˙‡ - χ¯˘È Ï˘ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï - ˙È È„Ó‰ ‰¯ÈÊ· ˙È˙ÒÈÙ˙ ˙¯‚ÒÓ :˙È È„Ó ˘‡ ˘ÓÂÁ ˙¯ÈˆÈ - ,ÈÓ‡ω ÔÂÁËÈ·‰ Ï˘ ˙ÈËÓÂÏÙÈ„ ) מכון ראות2010 ;( ‰„‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰ - χ¯˘ÈÏ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ,‰Ù¯ȇ· ) מסמך מסכם של מושב הצד בכנס הרצליה האחד עשר2011 .( 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 867 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 1. ˙ ˘·˘ Ì‚‰ 2009 ‡ÏÓÏ ˙ÂÎÓÒ‰ ˙‡ ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘ÓÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ïˆ‡ ˙ ÂÈÒÈ · È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜·‡Ó· ÈÊÎ¯Ó „ȘÙ˙ ‰„‰ - ‡È‰ ,Ï"ÂÁ· χ¯˘È Ï˘ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ˙Ú ‰˙‡· ÏÁ‰˘ ıÂÁ‰ „¯˘Ó .‰Ê ‡˘Â · ˜ÂÒÚÏ ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ Â˙ÂÎÓÒÓ ‰Ú¯‚ ‡Ï ͯÚÓ· ÂÊί˘ ˙ÈÚˆ˜Ó ˙ ÓÂÈÓÂ Ú„È ÌÈ ˘‰ ˙ˆÂ¯Ó· ¯·ˆ ,‡˘Â · ÏÙËÏ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · ‰Ú¯È‡˘ ˙Ȅ˜Ù˙‰ ˙ÂÏÈÙΉ .„¯˘Ó‰ ‰ËÓ· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ È ˘ ÔÈ· ˙˜ÂÏÁÓ ‰¯¯ÂÚ :ÔӘτΠÌÈ„¯˘Ó‰ א. בשנת2010 העביר המשרד לנושאים אסטרטגיים לראש הממשלה המלצה מנומקת להקים גוף מטה ייעודי בלשכת ראש הממשלה שיעסוק במחקר ובתכנון אסטרטגי, לשם גיבוש המדיניות הממשלתית הרצויה בנושא המאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה. המלצה זו נסמכה על הסכמת המשתתפים ב דיון פורום חשיבה בין - משרדי בנושא האמור מאוקטובר 2010, ולפיה על הממשלה לכונן מערך ארגוני שבו יועסקו למעלה מ - 100 איש. המערך הארגוני המוצע נועד לאפשר תיאום ומיצוי של כלל היכולות והמשאבים הממלכתיים למאבק בתופעת הדה -לגיטימציה, תוך פיתוח כלים חשיבתיים ואופרטיביי ם ויכולות .מודיעיניות באוגוסט2011 פנה שר החוץ דאז לראש הממשלה והודיע לו על התנגדותו להקמת מטה ,כאמור. לדעתו "מהלך זה מוטעה בהתעלמו ממספר גורמים מרכזיים, ביניהם: הניסיון הידע והתשתית של משרד החוץ, והמורכבות המשפטית שבפעולה זו. בנוסף מייצר הדבר כפילות בעייתית ומיותרת". בעקבות זא ת הציע שר החוץ כי אם יוחלט לייחד משאבים לצורך טיפול בנושא, יש להעבירם למשרד החוץ ולהכפיף את כל הגורמים הממשלתיים .העוסקים בכך לפיקוחו בסופו של דבר לא אימצה הממשלה את המלצת המשרד לנושאים אסטרטגיים והפורום הבין - ארגוני להקים גוף מטה ייעודי בלשכת ראש הממשלה ל מאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה. ב. בשנת2011 כינסו המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד החוץ ומשרד ההסברה והתפוצות בירושלים מנהיגים יהודים מרחבי העולם לדון בניסיונות הדה- .לגיטימציה של ישראל בתום הכנס יזם מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים דאז את הקמתה של רשת התנדבותית שתאג ד את הארגונים היהודיים שהשתתפו בכנס העוסקים בפעילות פרו- ישראלית הנוגעת לתחומי הדיפלומטיה הציבורית, למטרת מאבק משותף בתנועת החרמות. מאותה עת ואילך פועלת הרשת האמורה )להלן- רשת הארגונים( בתור פורום התייעצות ותיאום קבוע בראשות המשרד לנושאים אסטרטגיים ותוך שי תוף משרד החוץ .והיוועצות בו באוקטובר2011 הודיע מנכ"ל משרד החוץ דאז למשרד ראש הממשלה על התנגדותו להעברת תקני משרות ותקציבים למשרד לנושאים אסטרטגיים לצורך ניהול רשת הארגונים. לטענתו "ההתמודדות עם דימויה של מדינת ישראל בחו"ל, כולל נושא הדה - לגיטימציה הינו חלק מהתפקידים שבאחריותו של משרד החוץ. אנו מבצעים פעילות רבת ...מימדים הפרוסה בכל מאה נציגויותינו בעולם... עם הצלחות מרובות בזירות השונות הניסיון של... ]מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים[ לבנות קואליציה עם אחד מבני הברית הטבעיים שלנו בחו"ל... הינו לא רק מעשה פסול מעצם הגדרתו של תפקידיו של המ שרד לעניינים אסטרטגים אלא מעשה בזבזני ועל גבול המגוחך". משרד החוץ גם הסתייג מהניסיון שעשה המשרד לנושאים אסטרטגיים להקים עמותה שנועדה לייעל את .פעילותה של רשת הארגונים בחו"ל 09:18 23/01/2025 868 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 בנובמבר2015 כתב המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה למשרד מבקר המדינה כי המשאבים שהוקצו לו אז לא יועדו רק לניהול רשת הארגונים אלא גם למימון פעילות מגוונת נגד ניסיונות הדה-לגיטימציה "בזירת הניו - ."מדיה ובתחום הבאת משלחות לארץ בתגובתו על ממצאי הביקורת מפברואר2016 הוסיף המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, כי הוא ראה עצמו בעבר "כגוף מטה המעמיד תקציב ים ייעודיים שיתקבלו לטובת המערכה הממשלתית נגד קמפיין הדה - לגיטימציה לרשות משרדי הממשלה השונים העוסקים בנושא. ובדיעבד, אכן ניתן לראות שהתבצעו העברות כספיות בין ."משרדיות, דוגמת משרד החוץ ג. משרד החוץ מפעיל106 נציגויות ברחבי העולם ובאמצעותן הוא אוסף נתונים על י זמות של ארגונים התומכים בדה - לגיטימציה של ישראל. במסגרת פעילותן השוטפת רכשו הנציגויות ניסיון בזיהוי ובאפיון של הגורמים האמורים. בינואר2012 כתב מנכ"ל משרד החוץ דאז לראש המטה לביטחון לאומי דאז, בתגובה להחלטתו מדצמבר2011 בדבר חלוקת הסמכויות בין שני המשרדים ה אמורים, כי יש לחזק את גורמי המערכת בעלי המומחיות ויכולות הביצוע שהרבו לעסוק בנושא זה "ולא לייצר יחידות מקבילות ומכפילות שחסרונות עיסוקם בנושא זה עולה על היתרונות". זאת מאחר שהדבר עלול ליצור "בלבול וכפילות הפוגעים בעבודה במקום לקדם אותה... להחליש את נציגויו תינו ."ולהכביד על מילוי משימותינו .בסופו של דבר סיכמו מנכ"לי שני המשרדים שיש לחלק את הסמכויות והאחריות ביניהם על פי הסיכום שעוגן במכתבו של ראש הממשלה מאפריל2012 לשר לעניינים אסטרטגיים דאז, "משרד החוץ יהיה אחראי ויוביל את הפעולות של ממשלת ישראל בחו"ל ומול גורמים יהודים בחו"ל בתחומי המערכה לחיזוק מעמדה ודימוייה של מדינת ישראל", לרבות הפעילות של הממשלה במסגרת רשת הארגונים. המשרד לנושאים אסטרטגיים יופקד בעיקר על המאמץ בארץ לחיזוק ולהכוונה של גורמי מערכת הביטחון הרלוונטיים לעיסוק בנושא זה, ירכז את המעקב אחר קיד ום תרבות השלום ואחר ההסתה ברשות הפלסטינית, ירכז באמצעות משרד החוץ את הפעילות השוטפת של רשת הארגונים ושל ועדת ההיגוי שלה, ויקדם פעולות ייחודיות בארץ התורמות למאמץ לחיזוק מעמדה ולשיפור דימויה של ישראל בעולם. בסיכום נכתב גם כי יחסי העבודה של שני המשרדים האמור ים יתאפיינו בשיתוף פעולה ובפתיחות, וכי כל פעילות, בהקשר זה, של .המשרד לנושאים אסטרטגיים הנוגעת לחו"ל תתואם מראש עם משרד החוץ „¯˘Ó‰ ÔÈ·Â ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ· ˙ÂÈÂÎÓ҉ ÌȄȘÙ˙‰ ˙˜ÂÏÁÏ ÌÈÓÂÎÈÒ‰ ÈÎ ‡ˆÓ ˙ ˘Ó ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï 2012 Ï˘ Â¯Â˘È‡ ˙‡Â Â˙ÓÎÒ‰ ˙‡ ÂϷȘ Û‡˘ , ˘‡¯ .ÂÓ˘ÂÈ ‡Ï ,‰Ï˘ÓÓ‰ 2. בסיכום של ישיבת הממשלה מיוני2013 הודיע ראש הממשלה כי "הדה - לגיטימציה הינה תופעה חמורה ביותר. מדובר במערכת ההסתה המנוהלת נגד ישראל והעם היהודי במטרה לערער על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי ועל זכותה להגן על עצמה מפני אויב יה. לצערנו מדובר בגל, שבשנים האחרונות הולך ומתגבר". בנוגע לטיפול במאבק בדה - לגיטימציה אמר ראש הממשלה ש"כדי להביא למיטוב... המאמצים יש לשפר התיאום בין ."הגופים השונים הפועלים בתחום באמצעות תכנית פעולה כוללת בעקבות כך הטיל ראש הממשלה את האחריות הכוללת למאבק בניסיונות לדה- לגיטימציה על .המשרד לנושאים אסטרטגיים, והודעה כאמור שלח מזכיר הממשלה לשר הממונה דאז "אחריות זו כוללת "תיאום המאמצים עם הארגונים בישראל ובעולם להתמודדות עם התופעה וכן הקמה וריכוז של מטה מקצועי למאבק בדה - לגיטימציה. לשם מימוש אחריותו של המשרד 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 869 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 לנ ושאים אסטרטגיים הודיע ראש הממשלה כי "אנו נדאג שיועמדו לרשות המשרד הסמכויות ."והכלים הדרושים למילוי משימה חשובה זו בשנת2014 קיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים תקציב של4 מיליון ש"ח במזומן בתוספת הרשאה להתחייב בסכום של5 .מיליון ש"ח ÏÚ Û‡ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙·Á¯ ‰ ϷȘ˘ „¯˘Ó‰ Ìȇ˘Â Ï ÌÈȂ˯ËÒ‡ ÏÁ‰ · ˙ ˘ 2013 ‰„‰ ˙ ÂÈÒÈ · È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜·‡Ó‰ ˙‡ ω Ï - ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ,˙ÂÓ¯Á‰ ˙ÚÙÂ˙·Â χ¯˘È Ï˘ ÌÂÁ˙· ÌÈÈ˙ÂÚÓ˘Ó ÌÈ‚˘È‰ ‚Ȉ‰Ï ϷȘ˘ ·Èˆ˜˙‰ ‡ÂÏÓ ˙‡ ψ Ï Â„È· ‰ÏÚ ‡Ï ˙ ˘· ,ÔÎ ÂÓÎ .¯ÂÓ‡‰ 2015 ˙ÂÈ·È˯Ù‡‰ ‰„·ډ ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ ˘ÓÈÓ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ‡Â‰ .ÂÏ˘ 3. מש נת2009 , מועד הקמתו של המשרד לנושאים אסטרטגיים, הוא לא קיבל שירותי מטה עצמאיים, לרבות יעוץ משפטי, חשבות, רכש וניהול משאבי אנוש. בנסיבות אלה הוא נזקק ,לקבל את השירותים האמורים ממשרד ראש הממשלה לשם ניצול משאביו, בין היתר באמצעות התקשרויות עם ספקים וניהול הלי.כי מכרזים באוקטובר2015 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני- ,(ביטחוני באופן שאינו משתמע לשתי פנים, להקים מערכת בין- משרדית כוללת למאבק בתופעת החרמות ולהטיל על השר לנושאים אסטרטגיים והסברה ועל משרדו את האחריות הכוללת "להובלת המערכה נגד תופ עת הדה - לגיטימציה והחרמות נגד ישראל במישור הגלוי ובמישור "החשאי2 . במסגרת הסמכויות שאצלה הממשלה לשר האמור ולמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה :בהיבטי הסברת החוץ, נכללו אלה )1 ( לגבש, לתכלל ולתאם תכניות עבודה שנתיות ורב - שנתיות אינטגרטיביות ויעדים מוגדרים לטיפול במאבק בדה - ;לגיטימציה ובחרמות )2( לתאם את כלל הפעילות הממשלתית בתחום האמור ולבצע בקרה על מימוש היעדים ותכניות העבודה ;ועל הקצאת המשאבים הייעודים על ידי הגופים הרלוונטיים )3 ( לשמש מנחה מקצועי למשרדי הממשלה העוסקים בנושא זה, לרבות בעת ביצוע פעילויות וקיום אירועים בארץ ;ובעולם, ביצוע מחקרים ייעודיים וקידום חקיקה )4 ( לגבש תמונת מצב עדכנית של ההתפתחויות בתחום האמור, לרכז את עבודת המטה הממשלתית לבניית תשתית הידע בנושא ולהנגשתה לגורמי ם הנוגעים בדבר, לרבות קיום פגישות ושיח מקצועי עם גורמים בעלי ידע ;בארץ ובעולם )5( לייצג את עמדת הממשלה במגעיה עם ארגונים חוץ- ממשלתיים בארץ ובעולם בנושא זה, ולפעול בשיתוף פעולה עמם לשם קידום יעדי המאבק בדה- לגיטימציה .ותכניות העבודה על אף ההכבדה על פעילו תו השוטפת של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה שנגרמה בהיעדר גופי מטה כאמור, נקבע בהחלטת הקבינט המדיני - ביטחוני משנת2015 כי גם להבא ו "בכל מקרה לא יוחלט על הקמת שירותי מטה עצמאיים" במשרד .זה È È„Ó‰ Ë È·˜‰ ˙ËÏÁ‰· ‰È‰ ‡Ï - ¯·ÂË˜Â‡Ó È ÂÁËÈ· 2015 Ô¯˙Ù ˜ÙÒÏ È„Î ˙ÈÈÚ·Ï „¯˘Ó‰˘ Û‡ ,‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó· ÏÂ‰È Â ‰ËÓ Èӯ‚· ¯ÂÒÁÓ‰ .Ë È·˜‰ ˙ËÏÁ‰· ÂÈÏÚ ‰Ïˉ˘ ˙ÂȯÁ‡‰ ˘ÂÓÈÓ Í¯ÂˆÏ ‰Ï‡ ÌÈÓ¯Â‚Ï ˜˜Ê __________________ 2 /החלטה מס' ב30 מ- 13.10.15 . 09:18 23/01/2025 870 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 בנוגע למשרד החוץ נקבע בהחלטה כי הוא ימשיך לפעול "לקידום המטרות של ישראל" גם בנוגע למאבק בדה-לגיטימציה ובתנועת החרמות ו הכל בתיאום עם המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. כמו כן נקבע בהחלטה כי "כל פעילות בתחומי המערכה מחוץ לישראל ."תבוצע בהתייעצות עם משרד החוץ בנובמבר2015 כתב משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי עקרונות ריכוז המאמץ וחיבור הסמכות אל האחריות, וכן היכולת המוכחת של המשר ,ד בתחום הידע המקצועי הנצבר ,ההכרות של התרבות, של השפה ושל תנאי המקום הייחודיים לזירות המדיניות השונות "מחייבים כי עבודת משרדים חדשים, שיש להם נגיעה להסברת החוץ תתבצע תוך תאום הדוק ."עם משרד ]החוץ[ ודרכו בפברואר2016 כתב המשרד לנושאים אסטרטרגיים והסברה למש רד מבקר המדינה כי על אף היתרונות התפעוליים שיש למשרד החוץ, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה "הרחיב את ."מספר האנשים העוסקים ישירות בנושא וכן בידיו תקציב משמעותי להובלת המערכה ˙ ˘Ó ÌÂÎÈÒ‰ 2012 ˙ ÂÓ˙ Û˜È˘ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ˙ÂÈÂÎÓ҉ ÌȄȘÙ˙‰ ˙˜ÂÏÁ ¯·„· ¯˙ȉ Ï˘ ·ˆÓ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ Ï˘Â ‡ÒÈ‚ „ÁÓ ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÈÒÁȉ ˙ ˙ËÏÁ‰ ÈÙÏ Ì‚Â ,ÌÈ ˘‰ ͢ӷ ‰˙ ˙˘‰ ‡Ï ÂÊ ‰ ÂÓ˙ .‡ÒÈ‚ Í„È‡Ó ÌÈȂ˯ËÒ‡ È È„Ó‰ Ë È·˜‰ - ¯·ÂË˜Â‡Ó È ÂÁËÈ· 2015 ÔÈÈ„Ú ‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ÈÒÈ ‰Â ڄȉ ˙·¯Ï ,ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈ ·ÂÓ‰ ÌÈÈÏÂÚÙ˙‰ ˙ ¯˙ȉ ˙‡ ¯ÒÁ ÔÂ È Ù ÏÚ ˙È˙È˙˘˙‰ ‰Òȯى ,ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ 106 ˙È˙¯·Á ˙¯Îȉ ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ˙ÂÈ‚Ȉ ˙ ȄÓÓ ˙Á‡ ÏÎ È·˘Â˙ Ï˘ ÈÓ˜Ӊ Á¯‰ Íω ÌÚ ÌÈ ˘ ˙·¯Â ‰˜ÈÓÚÓ ˙È˙·¯˙ ‰ „‚ ˙È·È˘ه ‰Î¯ÚÓ ÏÂ‰È Ì˘Ï ˙˘¯„ ‰ ,˙Â¯È˘‰ - BDS ˙Â˘È‚ ‰ ÏÚ ÛÒ ˙‡Ê ; ·¯˜Ó ÌÈÙ˙¢Ï ‰Î¯ÚÓ‰ ‰„˘Ï ˙ÈÚˆÓ‡ È˙Ï·‰ ÌÈ˙ÈÓÚ ÌÈӯ‚ ÌÈ„‰Â‡ ÌÈ Â‚¯‡ .‰Ê ‡˘Â · ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙‡ ˜ÊÁÏ ÌÈÈÂ˘Ú Âȉ Âχ ˙ ¯˙È .Ï"ÂÁÓ בתגובתו על ממצאי הביקורת כתב המשרד לנושאים אסרטגיים והסברה כי היתרון המרכזי שניתן לו מכוח החלטת הקבינט הוא בכך שכל משאביו יוקדשו להתמודדות עם המאבק בדה - ."לגיטימציה ובתנועת החרמות: "משאבי זמן וקשב, תשתיות ידע ומחשוב, אנוש וממשקים יתר על כן, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה "רואה את משרד החוץ כמשרד המרכזי עמו עליו להיות מתואם בעשייה השוטפת, מתוך תפיסה של ניצול היתרונות היחסיים בפעולת ."המשרדים ˙Ú„Ï „¯˘Ó ¯˜·Ó ‰ È„Ó‰ È È„Ó‰ Ë È·˜‰ ÏÚ - È ÂÁËÈ· ÔÂÁ·Ï ˙‡ Ì‚„‰ Ȅ˜Ù˙‰ ÌÈȘ‰ ÏÚ „ÂÒÈ ˙ÏÂÚÙ ‰Î¯Ú‰ Ú‚Â · ÌÚÙÏ ÌÚÙÓ Úˆ·˙˙˘ Ï Ù‡ Ô ˙ÂÈ Î˙‰ Ì¢ÈÈ Ï˘ ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ˙ÂÏÂÚÙÏ Ô‰ ,ÂÚ·˜ÈÈ˘ Ìȯ¯· ÌÈ„„ÓÏ Ì‡˙‰· ,‰¯·Ò‰Â ÔÈ·‰ ˙ÂÏÈÚÙÏ Ô‰Â ‰Ê „¯˘Ó Úˆ·È˘ ˙ÂÈ„ÂÚÈȉ - „˜Ù‰ ‡Â‰ ‰ÈÏÚ˘ ˙È„¯˘Ó . ˙‡Ê ÌÈ·‡˘Ó Â˙¢¯· ˘È ÈÎ ‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ˙Ú„Â‰Ï ·Ï ÌÈ˘· ‰„‰ ˙ ÂÈÒ · ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ‰Î¯ÚÓ‰ ˙‡ ω Ï ÌÈ Â‚Ó ÌÈÈ˙ÂÚÓ˘Ó - ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ˙ÚÙÂ˙·Â .Ï"ÂÁ· ˙ÂÓ¯Á‰ 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 871 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית נגד ארגוני החרמות בחו"ל המחלקה לפעילות בחברה האזרחית באגף תקשורת והסברה שבמערך הדיפלומטיה הציבורית היא מוקד הידע הארגוני של משרד החוץ בנושא תנועת החרמות. המחלקה עוסקת, בין היתר, במיפוי הגורמים העוסקים ב- BDS , בהתוויית מתכונת שיתוף הפעולה בין המשרד ובין ארגונים תומכי ישראל בחו"ל, בהנחיית הנציגויות במאבק בדה - לגיטימציה ובגיבוש תכניות פעולה למאבק .בתנועת החרמות ˙‚˘‰Ï Ìȯ¯· ÌÈ„„Ó ‰˘·È‚ ‡Ï ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰¯·Á· ˙ÂÏÈÚÙÏ ‰˜ÏÁÓ‰ ÈÎ ‰ÏÚ‰ ˙‡Ê ÌÚ ˙· ˜·‡Ó‰ ‡˘Â · ıÂÁ‰ „¯˘Ó È„ÚÈ ‚Ȉ‰Ï ‰˘˜˙Ó „¯˘Ó‰ ÍÎ ÌÂ˘Ó .˙ÂÓ¯Á‰ ˙Ú ‰„‰ ˙ ÂÈÒÈ ÌÚ Â˙„„ÂÓ˙‰Ï ÌÈÚ‚Â ‰ ÌÈ‚˘È‰ - ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· χ¯˘È Ï˘ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï .„Úȉ ˙ Ȅӷ ·Á¯‰ ¯Â·Èˆ‰Â ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ ÌȄ‚ȇ‰ ,˙·¯˙‰ ,‰ÈÓ„˜‡‰ È‚ÂÁ ·¯˜· .˙ÂÓˆÚ˙Ó ˙ÂÎω ‰Ê ÌÂÁ˙· ˙ÂÈÚ·‰ ÈÎ Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ÈÁÂÂÈ„Ó ¯ÎÈ ‰·¯„‡ 1. מ מסמכי המשרד עולה כי פעילותם של הארגונים המזוהים עם תנועת ה- BDS ברחבי העולם כוללת, בין היתר, הפצת תעמולת שנאה בקמפוסים של מוסדות להשכלה גבוהה - לרבות אלימות מילולית ופיזית, ונדליזם, פגיעה ברכוש, איומים, מניעת חופש דיבור, שיבוש אירועים אקדמיים וסיכול הרצאות פרו - ישראליות; הפגנות רחוב ונוכחות בולטת במרחב הציבורי בערים רב ות באירופה, בצפון אמריקה ובאוסטרליה- אשר נועדו להשפיע על איגודים מקצועיים, על תאגידים ומוסדות ציבוריים, על חברות פרטיות ועל דעת הקהל להימנע .מלהתקשר עם ישראל ולהחרים מוצרים, שירותים ואישים המזוהים עמה בשנים האחרונות מתקבלים באגף תקשורת והסברה דיווחים רבי ם מהנציגויות בחו"ל, ובפרט מהקונסוליות בצפון אמריקה, על אירועים קשים של בריונות ופגיעות בסטודנטים יהודים באוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה בעקבות פעילות נמרצת של ארגונים המזדהים עם תנועת החרמות. הדיווחים מלמדים כי להסתה ולפעילות האנטי - ישראלית בקמפוסים שותפים סטוד נטים, אנשי סגל אקדמי ואף הנהלות של פקולטות מסוימות. לעתים פעולות אלימות כאמור מתבצעות בשיתוף פעולה עם גורמים מקומיים הפועלים ממניעים אנטישמיים, ולעתים הן מבוצעות ללא זיקה לגורמים אלה. סקרים שבוצעו לאחר מבצע "צוק איתן" מלמדים כי בשנת2014 חל גידול ניכר במספ רם של אירועי אלימות שהתרחשו על רקע אנטישמי .בקמפוסים בצפון אמריקה השגרירות בלונדון דיווחה בינואר2015 כי "קמפוסים ממשיכים להוות 'חלק הארי' בפעילות ה- BDS ... שם נמשכה אווירה˙ÈÏÈÏ˘ ˙ÈχÈË „ÂËÒ " )ההדגשה במקור(; וכי בשנת2014 "הייתה עליה במספר האירועים ברחבי ה קמפוסים" לעומת שנת2013 . ˙ÂÈ Ë¯Ù ‰ÏÂÚÙ ˙ÂÈ Î˙ ÏÚÂÙÏ ‡ÈˆÂ‰ ‡Ï ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ‰˜È„·‰ ‰„· ˜·‡Ó‰ ÔÈÈ ÚÏ - ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ· ÌÈÒÂÙÓ˜· χ¯˘È Ï˘ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï .‰È Ëȯ··Â ‰˜È¯Ó‡ ÔÂÙˆ· 2. אסטרטגיית הפעולה של משרד החוץ נגד תנועת ה- BDS ,מתמקדת בהרחבת השיח עם אישים עם גופים, עם ארגונים, עם תאגידים ועם מוסדות בחו"ל שאליהם פונה תנועת ה- BDS כדי לשכנעם להחרים את ישראל. מטרת הפעילות האמורה היא סיכול חרמות אקדמיים, תרבותיים מקצועיים ומסחריים נגד ישראל. במסמכי המשרד נכתב, כי יישום אסטרטגיה זו ת לוי בתגבור נוכחותם של נציגי ישראל בשטח מחד גיסא, והבאת משלחות של נמענים לביקור בארץ מאידך .גיסא. אולם הצלחת ביצוען של שתי הדרכים מותנית בהקצאת תוספת משאבים למשרד החוץ 09:18 23/01/2025 872 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 הדברים אמורים למשל בעניין המאבק בתופעת החרמות בקרב איגודים מקצועיים במדינות שונות. בשנת2014 יזם משרד החוץ שיתוף פעולה עם הסתדרות העובדים החדשה למיסוד קשרי החוץ שלו עם ארגוני עובדים בחו"ל לצורך מאבק בתופעת החרמות. במברק שנשלח מלשכת מנכ"ל המשרד ביוני אותה שנה לכמה נציגויות ברחבי העולם נכתב כי "האיגודים המקצועיים מהווים במדינות רבות מוקדי עוצמה ... הם מהווים או עשויים להיות גורם אנטי ישראלי... במשך השנים מתמודדים הדיפלומטים הישראלים עם פעילות האיגודים המקצועיים בחלק ממדינות העולם, אף יתכן כי יעיל יותר להתמודד עם אותם איגודים באמצעות מקביליהם הישראלים, ולא ישירות על ידי אנשי משרד החוץ". ביולי אותה שנה כתב מנהל מחלקת פעילות בחברה האזרחית דאז לראש אגף תקשורת והסברה כי "זירת האיגודים המקצועיים ]היא[ אחת הזירות הכי בעייתיות עבורנו, בה אנו סופגים הכי הרבה הפסדים במאבק בחרם". באוקטובר2014 אף הגדיר אגף אירופה המערבית את "הידוק הקשר עם האיגודים המקצועיים כגורם מרכזי במאבק ב- BDS " בתור חלק מיעדי הפעילות של האגף לשנת2015 . עם זאת, תחשיב העלויות של הצבת שליחי הסתדרות העובדים בנציגויות בוושינגטון, בלונדון ובבריסל, הקצאת תקציב פעולות לכל אחד מהם, תִ קנון עובדים מקומיים בכל אחת מהנציגויות והבאת עשר משלחות של איגוד ים מקצועיים ארצה הסתכמו באומדן של כ- 5.5 .מיליון ש"ח 3. הנציגויות עוסקות במאבק בתנועת החרמות, בעיקר בניטור יזמות של חרם מצד ארגונים אזרחיים המצהירים על השתייכותם לתנועה זו. אולם פרט לשליח המשרד ששירת בשגרירות בלונדון עד קיץ2015 , אין לנציגויות כוח אדם ייעודי לצורך ניהול מאבק בתנועת ה- BDS . אדרבה, באוגוסט2014 כתבה השגרירות בהאג )הולנד( למטה המשרד כי אחת משתי השליחות העוסקות בדיפלומטיה הציבורית בנציגות סיימה את שליחותה אך לא נשלח לה מחליף. זאת שעה ש"רק בשבועות האחרונים הורידו למעלה מ- 50 אלף הולנדים אפליקציה ליוז מה וקידום של חרמות של צרכנים" בעקבות פעילות אנטי - ישראלית נמרצת, לרבות פעילות המזוהה עם ה- BDS . בתגובתו על ממצאי הביקורת כתב משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי עמדתו היא שיש להציב שליחים יעודיים נוספים ועובדים מקומיים בנציגויות לתגבור המאבק בתנועת החרמות .בחו"ל המשנה למנכ"ל המשרד הוסיף וכתב כי המשרד מתמודד בשנים האחרונות עם ,"קיצוצי כוח אדם וגזירות תקציביות" ואף מתקשה לגייס צוערים לשירות החוץ. יתר על כן "כעשרים אחוז מן הצוערים שנקלטו במשרד בעשר השנים האחרונות" עזבו את המשרד מסיבות שונות, ולכן המשרד נאלץ להתמודד "עם פערים משמעותיים באיוש תפקידים בארץ ."ובחו"ל ‚Ȉ‰Ï ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò Âχ ˙·ÈÒ · ˘ÓÓÏ Â˙Áψ‰ ˙„ÈÓ ˙‡ ÁÈÎÂ‰Ï ÂÏ Â¯˘Ù‡È˘ Ìȯ¯· ÌÈ„„Ó ıÂÁ‰ „¯˘Ó ˙ω ‰Ï ÌÈίˆ‰ ˙‡ ˙ÂÙÓÏ „¯˘Ó‰ ÏÚ ,ÍÎÏ Ì‡˙‰· .˙ÂÓ¯Á‰ ˙Ú ˙· ˜·‡ÓÏ ÂÈ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ Ï˘ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙˜ÒÂÚ‰ ˜·‡Ó· ·- BDS , ‰ È ÙÏ Ô‚Èˆ‰Ï ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó ˙ÂÓ¯Á‰ ˙Ú ˙· ˜·‡ÓÏ ˙Â˘Â¯„‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÔÂÓÈÓÏ Í¯ÚÈ‰Ï ÏÎÂÈ˘ È„Î ‰¯·Ò‰Â .Ï"ÂÁ· 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 873 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 המאבק בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם מדיווחי הנציגויות בחו"ל עולה כי חלק מהאירועים שמארגנים גורמים המזוהים עם תנועת החרמות .נגועים באנטישמיות ארגונים ממשלתיי ם ובלתי ממשלתיים במדינות המערב אוספים מדי שנה נתונים עובדתיים על אירועי שנאה וביטויים אנטישמיים נגד יהודים המתגוררים או שוהים בתחומי השיפוט שלהם. משנת1995 ואילך המעקב בישראל אחר תופעת האנטישמיות הגלובלית מתבצע במרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברס יטת תל אביב. במסגרת המעקב והניתוח ;המחקרי המתבצעים במרכז זה מתקיים ניטור של מקרים באמצעות מגוון מקורות: תקשורת גלויה גופי שיפוט, אכיפה ושיטור; קהילות יהודיות; נציגויות בחו"ל; ורשת מתנדבים ועמיתים הפרושה בעיקר במדינות אירופה. דוח המחקר של מרכז קנטור מוצג מד י שנה לממשלה, והיא נוהגת לקיים .דיון בממצאיו על פי דוח מרכז קנטור, בשנת2014 תועדו766 אירועים אנטישמיים אלימים נגד יחידים ומוסדות .יהודיים ברחבי העולם, לרבות בתי כנסת, מרכזים קהילתיים, בתי ספר, בתי קברות ואנדרטאות ,אירועים אלו כוללים שימוש בכלי נשק, הצתה ונדליזם והפניית איומים ישירים. נתוני הדוח האמור מלמדים על גידול של38% במספרם של אירועים אלה לעומת שנת2013 ) 554 מקרי אלימות נגד (יהודים3 . מספר האירועים האלימים ביותר היה בצרפת; בינואר2015 אף נרצחו ארבעה יהודים בפיגוע מיקוח שאירע במרכול כשר בלב הבירה, פרי ס. דוח מרכז קנטור מציין את מבצע "צוק איתן" כאחד הגורמים המשפיעים על העלייה החדה באירועי האנטישמיות בשנת2014 . במהלך המבצע התקיימו מאות הפגנות במערב אירופה ובמרכזה, שכללו מחאה אלימה נגד יהודים ונשיאת שלטים עם ססמאות אנטישמיות. מאות קריקטורות בתקשורת האירופי ת הציגו יהודים וישראלים בתור דמויות אכזריות וצמאות דם. דוח קנטור מציין כי מאמצים שעושים מנהיגים ומחוקקים במדינות אירופה במסגרת המאבק בתופעת האנטישמיות והכחשת השואה אינם מחלחלים לתרבות הרחוב, המונעת מהסתה של גורמי ימין ושמאל קיצוניים במדינות אלה ושל גופי אס לאם קיצוני .הפועלים בשטחן הטיפול במאבק באנטישמיות במישור הבין-משרדי בסקר האנטישמיות העולמי שביצעה הליגה נגד השמצה4 מיולי2013 עד פברואר2014 בקרב מדגם מייצג של למעלה מ - 53,000 מרואיינים ב- 101 ,מדינות, לרבות משטחי הרשות הפלשתינאית ומעזה נמצא כי העמדות האנטישמיות היו שכיחות ביותר במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה )שיעורן במדינות אלה היה74%(. מבין כל הקבוצות הדתיות שנסקר ו, הקבוצה ששיעור עמדותיה ) האנטישמיות היה הגדול ביותר, בממוצע49% (, הייתה קבוצת המוסלמים. במדינות אלה שכיחותן .של עמדות אנטישמיות עלתה ככל שהמרואיין היה משכיל יותר ) המדד האנטישמי בצרפת היה מן הגבוהים באירופה37% (. לגבי המודעות לשואה - 35% מקרב כלל המרואיינ ים השיבו שהם מעולם לא שמעו על השואה ו - 54% .דיווחו שהם שמעו על הנושא 33% מהמרואיינים ששמעו על השואה סבורים שהדיווחים ההיסטוריים על אירועיה אמינים, ואילו __________________ 3 מרכז קנטור, ÌÏÂÚ· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡ - 2014 , פברואר2015 . 4 ) הליגה נגד השמצהA.D.L - Anti Defamation League( היא ארגון זכויות אדם הפועל בארה"ב .ומתמחה בניטור גילויי אנטישמיות 09:18 23/01/2025 874 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 32% מהם מאמינים כי מדובר במיתוס או בהגזמה ניכרת5 .הערכה זו אושרה גם במברק ששלח לכל הנציגויות סגן ראש האג ף לעניינים אסטרטגיים במשרד בנובמבר 2014 . בינואר2014 אמר ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ בכנס ראשי נציגויות כי גילויי האנטישמיות באירופה גברו על רקע "התחזקות פוליטית ומספרית של המוסלמים, גורמי ימין קיצוני", וכי יש פגיעה חקיקתית בחופש הפולחן בכמה מדינות ב יבשת זו. באפריל אותה שנה כתב מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ לסגנית שר הפנים דאז כי "נוכחותם של למעלה מאלף ג'יהאדיסטים מאומנים שחזרו משדות הקרב במזרח התיכון לאירופה... מהווה איום מתמשך ומשמעותי על ביטחון היהודים... מקרה הרצח במוזיאון היהודי השנה2014 בבריסל והרצח בבית הספר היהודי בטולוז ב - 2006 בוצעו על ידי ג'יהאדיסטים". בפורום הנהלת משרד החוץ שהתכנס בפברואר2015 .דווח על עלייה בכל המדדים של תופעת האנטישמיות :את המאבק הממשלתי בגילויי האנטישמיות בחו"ל מרכזים משרד החוץ ומשרד התפוצות כדלקמן 1. עם הקמת משר ד ההסברה והתפוצות במאי2009 ...העבירה הממשלה את "שטחי הפעולה 'חברה ותפוצות'" ממשרד ראש הממשלה למשרד החדש6 . בישיבתה בינואר2010 לרגל יום השואה הבין- לאומי החליטה הממשלה להקים צוות חשיבה, בראשות מנכ"ל משרד החוץ דאז ומנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות דאז, שימליץ לממשלה על דרכים להגברת המאבק בתופעות האנטישמיות בעולם, על חיזוק התיאום ושיתוף הפעולה בנושא זה בין גופים ממשלתיים, על השימוש במכוני מחקר והשיתוף עם ארגונים חוץ ממשלתיים7 . ביוני2010 הגיש צוות החשיבה דוח מסכם לממשלה8 )להלן- הדוח המסכם(. על פי הדוח המסכם, צ :וות החשיבה זיהה שלושה מופעים עיקריים של אנטישמיות פעילה בעת הזאת אנטישמיות דתית גזענית טיפוסית; אנטישמיות במרחב המוסלמי; ואנטישמיות חדשה - דה - לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה הקיימת, הצוברת תאוצה )ראו לעיל(. לנוכח זאת קבע הצוות יעדים מרכזיים במאבק באנטישמיות: העלאת המודעות הבין- לאומית והגברת המחויבות הממשית של ממשלות לטיפול בנושא זה באמצעות חקיקה, אכיפה וחינוך; גיבוש שותפות בין- לאומית נגד הכחשה ובנליזציה של השואה; צמצום התעמולה האנטישמית בעולם המוסלמי; שחיקה ועצירת יזמות של דה - לגיטימציה ודמוניזציה.של ישראל ) :עם ההמלצות האופרטיביות של הדוח המסכם נמנו אלה1 ( יש להקים ועדת שרים מיוחדת למאבק באנטישמיות בראשות שר החוץ או שר ההסברה והתפוצות, שבה ישתתפו כמה שרים ) .ובהם שר המשפטים ושר החינוך, כפי שיימצא לנכון2 ( יש להקים גוף מטה למעקב ולמניעה בראשות נציגי המשרד ומשרד ההסברה והתפוצות, שעם חבריו יימנו נציגי משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי, משרד המשפטים והסוכנות היהודית9 . ‰·È˘Á‰ ˙ˆ Á„ ˙ˆÏÓ‰ Ì¢ÈÈ ÔÙ‡ ˙‡ ‰ Á· ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ˙ ˘Ó ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡ÓÏ 2010 . 2. בדיון שהתקיים במשרד החוץ כבר בנובמבר2010 אמר נציג הסוכנות היהודית כי "יש מאות ארגונים יהודים ולא יהודים, העוסקים באופן לא מתואם בפעילות כנגד אנטישמיות ודה - __________________ 5 הליגה נגד השמצה, ‰ „„Ó - 100 ÈÓÏÂÚ‰ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡‰ ¯˜Ò :‰ˆÓ˘‰ „‚ ‰‚Èω Ï˘ , 2014 . 6 'החלטה מס71, מ - 3.5.09 . 7 'החלטה מס1269, מ- 24.1.10 . 8 חברי הצוות היו: נציגי מזכירות הממשלה, המטה לביטחון לאומי, ה סוכנות היהודית, מטה ההסברה ."הלאומי וארגון "נתיב 9 ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡ÓÏ ‰·È˘Á‰ ˙ˆ Á"„ , ינואר2010 . 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 875 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 לגיטימציה. חייבים להשתחרר מבעיות אגו ולפתח יכולת שיתוף פעולה". עניין זה הועלה גם בכינוס הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות שהתקיים בירושלים במאי2015 . בהקשר זה יצוין כי גם בדיונים שקיים המשרד לנושאים אסטרטגיים בשנים2010 ו- 2011 בנוגע למאבק בניסיונות הדה - לגיטימציה של ישראל עלה הצורך להשקיע מאמץ בחיזוק הזיקה של הנוער היהודי למדינת ישראל. זאת מחמת החשש שמא יהודים יחושו מאוימים מעצם ההזדהות עם ישר .אל ויימנעו מכל ניסיון פעיל להגן עליה במרחבי הפעולה השונים בסיכום הדיונים נכתב כי התרחקות הנוער היהודי בעולם ממדינת ישראל היא סכנה .אסטרטגית ˙ ˘· Ìχ 2015 ‰È‚˯ËÒ‡ ˘Â·È‚Ï ‰ÏÂÚÙ ‰ÂÂ˙Ó ıÂÁ‰ „¯˘Ó ‚Ȉ‰ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ÈÓ˘ÈË ‡· ÌȘ·‡ ‰ ÌÈȄ‰ȉ ÌÈ Â‚¯‡‰ ÏÏÎ Ï˘ ˙Ù˙Â˘Ó ˜Â„ȉÏ ̉È˙ Ȅӷ ˙ .χ¯˘È ˙ È„ÓÏ ˙ˆÂÙ˙· Ȅ‰ȉ ¯Ú ‰ ÔÈ· ¯˘˜‰ 3. ממועד הקמתו של משרד ההסברה והתפוצות בשנת2009 הוא עסק בנושא המאבק באנטישמיות. במסגרת החלטת הממשלה מאפריל2013 לשנות את שמו של משרד ההסברה והתפוצות למשרד לירושלים והתפוצות נקבע כי משרד זה יוסמך, בין היתר, לעסוק בתחום המאבק באנטישמיות10 . באותה עת מסר מנכ"ל משרד החוץ דאז את תוכן ההחלטה האמורה .לפורום הנהלת המשרד .א ÏÚÂÙ· ˙ÚÙÂ˙· ˜·‡Ó· È˙Ï˘ÓÓ‰ ÏÂÙÈˉ ˙‡ ÊÎ¯Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÍÈ˘Ó‰ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡‰ . ˙ÂÏÈÚÙ ,¯‡˘‰ ÔÈ· ,‰ÏÏÎ ‰ËÓ· ˙Â˙„ ˙ˆÂÙ˙ ˙·ÈËÁ ˙„Â·Ú ÌÂÁ˙· ÌÈ„ÚÈ ˙·ˆ‰ ;‰Ù¯ȇ ·¯ÚÓ· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡Ó‰ ÌÂ„È˜Ï ˙È È„Ó ÌÈ Ù‰ ‰˜È˜Á‰ - ÌÈ Â‚¯‡ „‚ ‰ÙÈ·‰ ÈˆÓ‡Ó ˙¯·‚‰ ;‰Ê ‡˘Â · Ï"ÂÁ· ˙È˙ È„Ó ÌÈÒ Î Ô‚¯‡ ;Ô˜Ӊ ·Á¯Ó· ‰ÚÙÂ˙‰ Ï˘ ¯ÂËÈ È Â‚ Ó ·ÂÈË ;ÌÈÈÓ˘ÈË ‡ ÌÈÚ¯ȇ ÔÈ· - · ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ÈÈÁ ‰Â ı¯‡· ÌÈÈÓÂ‡Ï Ï"ÂÁ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÏÏΠ̇È˙Ï .(ÔÏ‰Ï Â‡¯) ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ Â‚¯‡ ÌÚ ‰‡È˘ · ,˙ÈÏÓ¯ÂÙ ˙ÂÎÓÒ ˙Ï·˜· ‰ÂÂÏÓ ‰˙Èȉ ‡Ï ‰¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ Ìχ · ˙ÂȯÁ‡ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙‡ˆÂ˙Ï Â· È ÌÈ·‡˘Ó ˙Ï·˜ È ÌÈÈ„ÂÚ Ï˜˙ ‰Ó¢ÈÈ ÔÎÏ , ÌÈÈ˘˜· . ÓÓ‰ ,‡ÒÈ‚ Í„È‡Ó ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘ÓÓ Ï·˜Ï ‰˘¯„ ‡Ï ‰Ï˘ - Û‚‰ ‡Â‰˘ ‡˘Â · ˜ÂÒÚÏ ÍÓÒ‰˘ - ÌÈ ˙˘Ó ÔÓÊ ÈÁÂÂËÏ ˙ÂÈ·È˯Ù‡ ˙ÂÈ Î˙ Ï˘ ˯ÈÙ È„„Ó ‰„Â·Ú ˙ÂËÈ˘ ,‰ÏÂÚÙ Èί„ ,˙¯„‚ÂÓ ˙¯ËÓ ,ÌÈÈÏÏÎ ÌÈ„ÚÈ ˙ÂÏÏÂΉ .‰Áψ‰ בתחקיר משרד החוץ מנובמבר2014 על פעילותו במבצע "צוק איתן" נכתב כי "התגובות... בחו"ל הציפו את נושא האנטישמיות כסוגיה המחייבת התייחסות מיוחדת באחריות המשרד. התעורר צורך במקומות שונים ]בעולם[ לתת גיבוי לקהילות היהודיות וזאת גם בהתייחס לבקשתנו לקבל מהן תמיכה פ ומבית למבצע. בצד זאת, בלט העדרו של גורם ממשלתי בארץ שיתכלל את הטיפול בנושא על כל היבטיו". אי לכך ה ומלץ ב תחקיר לאמץ את הצעתו של ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית להקים רשות או מ נהל י ה לנושא באחריות משרד החוץ. __________________ 10 'החלטה מס74, מ - 28.4.13 . 09:18 23/01/2025 876 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 בינואר2015 הציג משרד החוץ לממשלה את תמונת המצב של תופ עת האנטישמיות בעולם בשנה הקודמת: נתונים בסיסיים על מגמת התחזקות התופעה החל בשנת2000 ; אפיון הגורמים העיקריים המפיצים תעמולה אנטישמית ברחבי העולם - ,אסלאם רדיקלי מפלגות ניאו - נאציות וניאו פשיסטיות באירופה, תנועות שמאל קיצוני; דיווח על מגמת ההתחזקות של הכחשת השואה וזילותה; ודגש על מספר התקריות האנטישמיות במהלך ."מבצע "צוק איתן במצגת האמורה נכתב בין היתר ,כי יהדות אירופה מרגישה מאוימת - יהודים רבים מהגרים ושוקלים הגירה מחוץ לאירופה ,ויהודים אחרים מצניעים סממנים יהודיים )כיפה ומזוזות (ונמנעים מללכת לבתי כנסת .כמו כן ,הקהילות היהודיות מהססות להביע תמיכה פומבית בישרא.ל ואף נמנעות מכך ,לנוכח הנתונים המצטברים בנושא המליץ משרד החוץ לממשלה להקים גוף מטה שירכז יתאם וינהל את הפעילות הבין - משרדית בנושא זה על היבטיה השונים, לרבות הפעילות שביצע בנושא זה משרד התפוצות. יצוין שבתכנית המשרד בעניין זה נכתב כי הגוף האמור יופקד בעיקר על ניטור תופעת האנטישמיות הגלובלית, יתווה את מדיניות הפעולה, יתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל, יוציא לפועל תכנית עבודה רב- שנתית למאבק באנטישמיות ולהכחשת השואה, ימנע יזמות לאיסור על מילה ועל שחיטה כשרה בחו"ל ויפעל למניעת שנאת זרים והשמדת עם. גוף המטה המומלץ יוכפף למשרד החוץ ויזדקק למשאבים יחודיים, לרבות תקנים הכוללים29 משרות בארץ, שש משרות שליחים בנציגויות בחו"ל ו - 12 .משרות של עובדים מקומיים זרים בנציגויות בתגובה על ממצאי הביקורת כתב ראש חטי בת תפוצות ודתות במשרד החוץ כי "ברור לחלוטין שיש צורך בגורם מתכלל ומרכז להיבטים השונים של המאבק באנטישמיות". עם זאת היה מקום לתמוך בפעילותו של משרד החוץ שהוא הגוף המקצועי "שאמור ומסוגל ."לעשות את הפעילות הזאת ˘ÈË ‡· ˜·‡ÓÏ È„ÂÚÈ ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó ˙È Î˙ ‰ ȇ Ï"ÂÁ· ˙ÂÈÓ „¯˘Ó ˙Ú„Ï .‰Ê ‡˘Â · ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó Ï˘ ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ‰ÏÂÚ ÛÒÂÓ‰ ͯډ ˙‡ Û˜˘˙˘ ÔÙ‡· Â˙È Î˙ ˙‡ Ô˜˙Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó .˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÛÒ ,¯ÂӇΠȄÂÚÈ ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰· ˘È˘ ב. ביוני2015 מסר משרד התפוצות למשרד מבקר המדינה כי מתוקף החלטת ה ממשלה משנת2013 הוא מחויב לגבש תכנית מקיפה ומשמעותית למאבק באנטישמיות, וכי מ - 2013 ואילך הוא פעל לגיוס עובד ש"יוביל את תהליך התכנון שיניב תכנית אסטרטגית לתחום זה". העובד גויס בשלהי שנת2014 , והוא "עובד על ניתוח זירות הפעולה השונות". משרד התפוצות הוסיף כי עם גיבוש תכנית הפעולה "נשב יחד עם כולם ועם ."גורמים חוץ ממשלתיים רלוונטיים לחלוקת אחריות ועבודה בנובמבר2015 ,כתב משרד התפוצות למשרד מבקר המדינה כי מאז אצלה לו הממשלה בהחלטתה משנת2013 , את האחריות הרשמית לטפל בתחום המאבק באנטישמיות, הוא פעל ללא דיחוי ליישם את ההחלטה האמורה. בין יתר פעולותיו פיתח משרד התפוצות תכנית אסטרטגית למאבק באנטישמיות שהתבססה על הדוח המסכם של צוות החשיבה משנת2010 . לטענת משרד התפוצות, התכנית האסטרטגית והחזון הממשלתי שהוא גיבש כוללים מטרות ויעדים אופרטיביים למאבק באנטישמיות, זירות פעולה בחו"ל, תכניות להפעלת מיזמים בתחום זה ועשייה שוטפת, לרבות אלה: חיבור הדוח השנתי על מצב האנטישמיו ת בעולם והצגתו לממשלה; השתתפות בהפקת הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות; שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ועם ארגונים יהודיים בתמיכה בקהילות היהודיות בחו"ל; ניהול "פורום התיאום הבין- ;"משרדי למאבק באנטישמיות 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 877 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 שימור זיכרון השואה ומאבק בהכחשתה; ייצוג המדינה והממשלה בכנסים בין- לאומיים בנושא זה; פעילות במרחב המקוון; מעקב אחר תכנים אנטישמיים בספרי לימוד בעולם .בדגש על מדינות אירופה והרשות הפלסטינית ‰Ê ˙‡ ‰Ê ıÂÁ‰ „¯˘Ó ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó ÂÙ˙È˘ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂ˙ „ÚÂÓ „Ú Â˘·È‚ ̉˘ ˙ÂȂ˯ËÒ‡‰ ˙ÂÈ Î˙· - ˘Â · ÌÈÏÚÂÙ ÌÈ„¯˘Ó‰ È ˘˘ Ì‚‰ ˜·‡Ó‰ ‡ ˙ ˘ È‰Ï˘· ,ÔÎ ÂÓÎ .Ï"ÂÁ· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· 2015 ÔÈÈ„Ú ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ÂÈ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ ‰Ï˘ÓÓÏ ‚Ȉ‰ ‡Ï - ˙‡ .È·È˯Ù‡‰ ¯Â˘Èӷ Ȃ˯ËÒ‡‰ ¯Â˘ÈÓ· ÔÈ·‰ ̯ÂÙ‰ - ˙ίÚÓ· ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÎ ÔÈ· ̇˙Ï „Ú ˘ È„¯˘Ó ¢‡¯Ï ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó Ò ÈÎ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ÌȘÒÂÚ‰ ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ¯·Óˆ„· ˜¯ ‰ 2015 . ˙ˢÙ˙Ó ‰È‚ÂÒÏ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡‰ ˙ÚÙÂ˙ ‰ÈÙÏ ‰‚ȇ„Ó ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ‰ÏÂÚ ı·Â˜Ó‰ ÔÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÚÈ„ÈÏ ‡·ÂÓ ¯·„‰Â ,‰¯ÈÓÁÓ ˙Îω ۇ ‰Ù¯ȇ· ¯˜ÈÚ·Â ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ¯Â˘ÈÓ· ÌÈÏÚÂÙ ˙¯Â˜È·‰ ÌÂ˙ „ÚÂÓ· Ìχ .‰ ˘ È„Ó ˙Ï·˜Ó ‡È‰˘ ÌÈÁÂÂÈ„· · ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡Ó‰ ÌÂÁ˙· È˙Ï˘ÓÓ‰ ‡Ï˘ ÌÈÏÈ·˜Ó ÌȘÈÙ‡· ÌÈ„¯˘Ó È ˘ Ï"ÂÁ .ÌȯÎÈ ÌÈ‚˘È‰ Â·È ‰ בתגובתו על ממצאי הביקורת כתב משרד התפוצות כי בכוונתו להפעיל פרויקטים שונים ,בנושא האמור בתחומי הדיפלומטיה הציבורית, הרשתות החברתיות, החקיקה, החינוך, הניטור הבקרה והמחקר, בשיתוף מומחים וגורמים חוץ -ממ .שלתיים מהארץ ומחו"ל ·¯‰ ÏÂÙÈˉ ˙‡ ÏÚÈÈÏ È„Î˘ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò ‰Ï‡ ÁÎÂ Ï - ÈÈÂÏÈ‚· ÈÓÂÁ˙ ÏÚ ,ÍÎÏ ÌȈ˜ÂÓ‰ ÌÈÈÓ‡ω ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ Ì‚‡Ï ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡‰ „‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ - ‰˜ÂÏÁ Ú·˜Ï ,‰¯ÂÓ‡‰ ˙È„¯˘Ó ÏÂÚÙ ˙¯ÈÊ ,˙ÂÈÂÎÓÒ Ï˘ ‰¯Â¯· .˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó ÔÈ·Â ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ· ÌȄȘÙ˙ ‰ טיפול משרד החוץ בגילויי האנטישמיות בחו"ל אחד מיעדי העל של מדיניות החוץ של ישראל שהגדירה הנהלת המשרד באוקטובר2014 הוא "התוויית תכנית פעולה למלחמה בגילויי האנטישמיות באירופה ובאמריקה הלטינית, חיזוק מעמדן של הקהילות היהודיות ושיפור יכולתן המדינית, זאת, לצד תמיכה וסיוע בהתמודדותן עם האיומים על ביטחונן". כמו כן נקבע ביעדי העל כי הגורם האחראי במשרד לטיפול בנושא זה הוא ראש מערך .הדיפלומטיה הציבורית תקנון שירות החוץ קובע כי חטיבת תפוצות ודתות במערך הדיפלומטיה הציבו רית מופקדת על הריכוז השוטף של הקשר בין ישראל ובין קהילות וארגונים יהודיים בתפוצות. בחטיבה שלוש מחלקות: מחלקת דתות, המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה ומחלקת קהילות יהודיות. בתקן המחלקות11 משרות- .עשר משרות של עובדים מקצועיים ומשרת עובד מינהלי 09:18 23/01/2025 878 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 · ı¯Ó 2015 ˙Â˙„ ˙ˆÂÙ˙ ˙·ÈËÁ Ï˘ Ì„‡‰ ÁÂÎ Ô ˜ƒ˙· ˙¯˘Ó Ú·¯‡ ˙¢ÈÂ‡Ó Âȉ ‡Ï - .˙Â˙„ ˙˜ÏÁÓ· ÌÈÈ˙˘Â ˙ÂÈ„Â‰È ˙ÂÏȉ˜ ˙˜ÏÁÓ· ÌÈÈ˙˘ 1. המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור יז כרון השואה מרכזת את הפעילות המשרדית במאבק בתופעה בחו"ל ואת תיאומה עם גורמים ממלכתיים ובין- .לאומיים שונים בסיכום שנת 2014 של המחלקה האמורה נכתב כי עדיין לא נכתבה תורת ההפעלה שלה. ‰·˙Î ‡Ï ‰˜ÏÁÓ‰ ÔÎ ÂÓÎ ‰¯È˜Ò ‰ÙÈ˜Ó ÏÚ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡ ˙ÈÓÏÒÂÓ ‰Ù¯ȇ· Û‡ , ÏÏÎ ÂÊ ‰ÏÂÚÙ˘ ˙ ˘Ï ‰Ï˘ ‰„·ډ ˙È Î˙· ‰ 2014 . 2. באוגוסט 2014 הציג מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות לראש המערך את תמונת ה מצב בנושא גילויי האנטישמיות באירופה בעקבות מבצע "צוק איתן", שהוגדרו גל חריג "בעוצמתו ."ובחריפותו לאחר י אור ית האירועים האנטישמיים כתב מנהל המחלקה שאם לא י י נקטו פעולות משמעותיות וארוכות טווח במדינות אירופה הבעיה עלולה להחריף "בכלל זה החרפת האיום הפיסי על הקהילות, פגיעה בביטחונן העצמי והיסוס וירידה... בנכונות לתמוך פומבית .בישראל" וביכולות לממש את חופש הביטוי שלהם במדינות אלה עוד כתב מנהל המחלקה כי נדרשת מעורב ות ישראלית נוסף על הטיפול המקומי ש באמצעותו הממשלות באירופה מ סייע ות לקהילות היהודיות להיאבק באנטישמיות, ולשם כך הוא אף הציג תכנית עבודה מדינית -משפטית-תקשורתית -חינוכית. אולם להבנתו, משרד החוץ צרי ך לטפל בכך רק א ם הממשלה הנחתה אותו לשאת באחריות לריכוז ולתכל ול של ,הפעילות הממלכתית בנושא זה ובכפוף לעיבוי משמעותי של החטיבה במשאבים. ˘ ‰Ù¯ȇ ˙„‰È ˙‚ȉ Ó Ò Î ÌÂÎÈÒ· Ô‚¯‡ ÈÏÂÈ· ıÂÁ‰ „¯˘Ó 2014 ÌÈȘ˙‰Â ÌÈÏ˘Â¯È· ˙ÂÙ˙˙˘‰· 60 „ÂÁȇ‰ ˙ Ȅӷ ÌÈȯ˜ÈÚ‰ ÌÈ Â‚¯‡‰ È˘‡¯Â ˙ÂÏȉ˜‰ È‡È˘ ÈÙ¯ȇ‰ , ¯ȇ· Ȅ‰ȉ È Â‚¯‡‰ ıÓ‡Ó‰" ÈÎ ·˙Î ˙È Î˙ ÏÂË ,¯ÊÂ·Ó ‡Â‰ ‰Ù ."ıÓ‡Ó ˙ÂÈÂÏÈÙÎ ˙ ÈÁ·Ó È Ê·Ê·Â ,˙„Á‡Ó ˙È·È˯Ù‡ 3. מחקרי תקשורת מלמדים שבמרשתת פועלים מאות אתרים, דפים וחשבונות ברשתות החברתיות הכוללים פרסומים אנטישמיים מסוגים שונים, מאמרי שנאה המטיפים להכחשת השואה וביטויי הסתה ועידוד לנקיטת אלימות נגד יהודים. תופעה זו התעצמה במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ2014 . במצגת שהציג משרד החוץ לממשלה בינואר2015 נכתב בעניין זה כי הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש במרשתת הם גורם מרכזי להסתה במרחב המקוון, וכי הם בגדר מרחב נוסף שבו "פורחת האנטישמיות וזוכה לעידוד רב". המ חלקה למאבק באנטישמיות .ולשימור זיכרון השואה אוספת נתונים בנושא זה גולת הכותרת של פעילות המחלקה למאבק באנטישמיות ולשימור זיכרון השואה היא כינוסו של הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות, שבו משתתפים נציגים רשמיים מעשרות מדינות ונציגים מארגונים בלתי ממשלתיים ברחבי העולם. במאי2015 התכנס בירושלים הפורום הגלובלי החמישי לשלושה ימי .דיונים רציפים שהתמקדו בביטויי אנטישמיות במרשתת בסיומו אימצו המשתתפים תכניות עבודה מפורטות להגברת המאבק באנטישמיות באירופה ובמרחב המקוון. התכניות כוללות כמה וכמה פעולות אשר משרד החוץ וארגונים חוץ - .ממשלתיים תכננו לבצעם במדינות אירופה בתיאום עם המשרד ממסמכי הכנס האמור עולה כי הפעילות הנדרשת כוללת שילוב של חקיקה מדינתית ועל - ,מדינתית בנושא זה, הגברת האכיפה של האיסורים שנקבעו בחוק, ניטור המרחב המקוון 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 879 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 שיתוף פעולה עם החברות הטכנולוגיות הגדולות- מפעילות מנועי החיפוש וספקיות השירות - לשם הסרת תכתובות ומסרים בעלי אופי אנטישמי, כתיבת תכניות לימודים בנושא השואה ולקחיה והגברת החינוך לשימור זכרה. עם זאת, תכניות הפעולה של הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות מותנות בקשר שוטף בין הגורמים הרשמיים והארגונים שהשתתפו בו, והקצאת משאבים במטה המשרד ובנציגויות להוצאת כל התכניות.והמשימות לפועל ÏÂ‰È · ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÏÚ‰ È„ÚÈ ˙‡ Ì˘ÈÈÏ ‰˘˜˙Ó ˙Â˙„ ˙ˆÂÙ˙ ˙·ÈËÁ ÈÎ ‡ˆÓ ‰‡ ˘‰ ÁÈ˘ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰˘˜˙Ó ‡È‰ ‰Ê ÏÏη ,Ï"ÂÁ· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò ˙‡Ê ÁÎÂ Ï .˙˙˘¯Ó·Â ‰ÈÙ ÚÏ ˙¯Â˘˜˙· ,ÈÓÏÂÚ‰ ȯ·Ȉ‰ ·Á¯Ó· È È„Ó Ï˘ ÏÚ‰ È„ÚÈÏ Ì‡˙‰· ÈÎ ‰ È„Ó‰ Ú‚Â · „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ‰˘·È‚˘ ıÂÁ‰ ˙ ͯÚÓ ˙¢¯Ï „ÈÓÚ‰Ï Ô˙È ˘ ÌÈ·‡˘Ó‰Â ÌÈÏΉ ˙‡ ˘„ÁÓ ÍÈ¯Ú‰Ï ‰ÈÏÚ ,‰Ê ‡˘Â Ï .¯ÂÓ‡‰ ÏÚ‰ „ÚÈ ˙‡ ˘ÓÓÏ ÏÎÂÈ˘ È„Î ,˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ 4. חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, התשע"ד- 2014 11 , קובע כי מדי שנה ב - 30 בנובמ בר יקוים בארץ ובחו"ל יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מהארצות האמורות. החוק הטיל על שר החוץ להורות על קיום פעילויות, לרבות באמצעות הנציגויות, להגברת המודעות הבין- לאומית בנושא הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן ולזכויותיהם לפיצוי12. בדברי ההסבר להצעת החוק13 נכתב כי בשנים1972-1947 נאלצו כ - 856,000 יהודים מארצות ערב לעקור מארצותיהם חסרי כול ולהפוך לפליטים. אי לכך, יש להעלות את הנושא במסגרת פעילותן הדיפלומטית של נציגויות ישראל בחו"ל ולעודד גופים רשמיים ולא רשמיים לקיים פעילות לקידום המודעות לסוגיית הפליטות .היהודית כאמור בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בינואר2014 אמר נציג משרד החוץ על הצעת החוק האמורה כי "כל שנה ב - 29 בנובמבר... יש אירוע גדול באו"ם... על מה שהם קוראים הגירוש של הפלשתינאים מארץ ישראל, וחסר בזירה הבין - ,לאומית הנרטיב היהודי הנרטיב הישראלי שמדבר על גירוש יהודי מדינות ערב ביוזמה מתואמת של הליגה הערבית ושל ההנהגה הערבית שבכוונה גירשה אותם בתגובה להכרזת העצמאות של ישראל. אנו רוצים ,לספר את הסיפור הזה". היועץ המשפטי של המשרד לאזרחים ותיקים, ממנסחי הצעת החוק אמר כי "אותו סעיף... לפיו משר ד החוץ יקיים בנציגויות ישראל את ההעלאה למודעות הבין - לאומית, זה אחד הסעיפים החשובים ביותר וזאת המהות". יו"ר הוועדה סיכם את הישיבה בעמדו על חשיבותו ההסברתית של החוק "להביא בפני העולם את עניין גירוש יהודי מדינות "ערב שנעשה כחלק מהקמתה של מדינת ישראל14. ביולי2014 כתב ראש חטיבת תפוצות ודתות למנכ"ל המשרד דאז בעניין החוק האמור כי "המענה ההסברתי, ההיסטורי והמוסרי העיקרי לטענת הפליטות הפלשתינאית הוא קיומה של פליטות יהודית בקנה מידה דומה... שהביא לחילופי אוכלוסין בדומה לסכסוכים אזוריים אחרים באותה תקופה". אף על פי כן , "תביעת הפליטות הפלשתינאית מבוססת יותר בתודעה הציבורית הבין- לאומית מהתביעה היהודית - דבר הגורם נזק הסברתי ומדיני כאחד". משום __________________ 11 ס"ח2457 , 3.7.14 . 12 ראו גם: מבקר המדינה ÛÈÚÒ ÈÙÏ ˙Ú„ ˙ÂÂÁ 21 Á"È˘˙‰ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˜ÂÁÏ (‡) - 1958 ÁÒ ] ËÈÏÙ ÏÚ Ú„ÈÓ ¯‚‡Ó [·ÏÂ˘Ó ,Ô‡¯È‡Ó ·¯Ú ˙ˆ¯‡Ó ÌÈ„Â‰È ÌÈ 2014 . 13 ,בנוסח שעבר בקריאה ראשונה בכנסת: הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב התשע"ג - 2013 . 14 הכנסת ה- 19 ', פרוטוקול מס143 ,מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט20.1.14 . 09:18 23/01/2025 880 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 כך, "נדרש כעת מענה הסברתי אשר יחדד את תודעת הפליטות היהודית מארצות ערב בקרב מקבלי ]ההחלטות[, כלי תקשורת אסטרטגיים ובציבור הכללי. ז הו גם רוח דברי החוק שהתקבל בכנסת לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב". בעקבות זאת המליץ ראש החטיבה למנכ"ל להגביר את המודעות הציבורית בנושא זה באמצעות מסע הסברה שייזום המשרד ואשר יכלול: כנס אקדמי באוניברסיטה יוקרתית בצפון אמריקה או באירופה אשר ממצאיו יפורסמו ;בספרות המחקר; קידום החלטות וימי עיון בפרלמנט האירופי ובפרלמנטים לאומיים קידום החלטות וימי עיון בנציבות לפליטים ובסוכנויות האו"ם בניו יורק ובג'נבה; וייזום .מאמרי דעה והרצאות מומחים בכלי תקשורת מובילים ולפני מעצבי דעת קהל ¯Á‡Ï ‰ ˘Ó ‰ÏÚÓÏ ,˙¯Â˜È·‰ ÌÂ˙ „ÚÂÓ· ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï"Î ÓÏ ‰·ÈËÁ‰ ˘‡¯ ˙ÈÈ Ù Û˜È‰ ·Á¯ ‰¯·Ò‰ ÚÒÓ ÏÚÂÙÏ ‡ÈˆÂ‰Ï Â˙ÓÊÈ· ‰ „ ‡Ï ÔÈÈ„Ú „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ,ʇ„ ·¯Ú ˙ˆ¯‡Ó ˙Ȅ‰ȉ ˙ÂËÈÏÙ‰ ‡˘Â Ï ˙ÂÚ„ÂÓ‰ ˙¯·‚‰Ï ·"‰¯‡·Â ‰Ù¯ȇ· .Ô‡¯È‡Ó על פי תגובת המשרד על ממצאי הביקורת, ההנהלה דאז הנחתה את הנציגויות בחו"ל לקדם פעי.לות הסברתית בנושא האמור, והן פעלו בהתאם להנחיות אלו ,Ô‡¯È‡Ó ·¯Ú ˙ˆ¯‡Ó ÌȄ‰ȉ Ï˘ ˘Â¯È‚‰Â ‰‡ÈˆÈ‰ ÔÂȈ ÌÂÈ ˜ÂÁ ˙‡¯Â‰ ¯Â‡Ï „"Ú˘˙‰ - 2014 ˙·ÈËÁ ˘‡¯ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò ‰Ê ˜ÂÁ Ï˘ ÂÈ˙ÂÈÏÎ˙ , Ï Ú‚Â · ÂÈ˙ÂÚˆ‰ ˙‡ ‰˘„Á‰ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ È ÙÏ ˙ÂÏÚ‰Ï ˙Â˙„ ˙ˆÂÙ˙ ˙¯·‚‰ ÔÈ·‰ ˙ÂÚ„ÂÓ‰ - ˙ω ‰ ÏÚ .Ô‡¯È‡Ó ·¯Ú ˙ˆ¯‡Ó ˙Ȅ‰ȉ ˙ÂËÈÏÙ‰ ÔÈÈ ÚÏ ˙ÈÓÂ‡Ï È È„Ó‰ ÌÂÁ˙· Ô‰ ÔÓ˘ÈÈÏ È‡¯ „ˆÈΠϘ˘Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÚˆ‰‰ ÏÂÏÎÓ· ÔÂ„Ï „¯˘Ó‰ .È˙¯·Ò‰‰ ÌÂÁ˙· ԉ ניהול קשרי החוץ עם קהילות דתיות ברחבי העולם ספרות המחקר15 ומסמכי המשרד כוללים עדויות בדבר מעורבותם הדומיננטית של מוסדות דת ומנהיגים דתיים מזרמים נוצריים ומוסלמיים מסוימים במדינות שונות בפעילות אנטי - ישראלית ואנטישמית. מדובר במוסדות דת המרכזים פעילות רחבת היקף של אנטישמיות מודרנית המשלבת עמדה אידיאולוגית-תיאולוגית קדומה בנוגע למעמדם החברתי, הלאומי והדתי של היהודים עם התנגדות חריפה למדינת ישראל )להלן- האנטישמיות החדשה(. ראשי הכנסיות המייצגים את הזרמים המרכזיים בנצרות- הקתולי, האורתודוכסי, הפרוטסטנטי והאוונגלי- חלוקים בדעתם בסוגיית החרמות על ישראל ובעניין היקף הקש.רים הדיפלומטיים שיש לנהל עמה ממסמכי המדיניות של הנהלת המשרד עולה כי בשנת2014 היא הגדירה עבור מערך הדיפלומטיה הציבורית:כמה יעדים ומשימות הנוגעים למאבק באנטישמיות החדשה ()א הכשלת מאמציהם של גורמים בזירה הבין- לאומית לערער על הלגיטימיות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי __________________ 15 ראו בין היתר: אילן גור- ,"זאב "האנטישמיות החדשהχ¯˘È ˙Ó˜˙· ÌÈ ÂÈÚ 21 ) 2001 ,(; אמנון רמון ÌȄ‰ȉ ˙ È„Ó· ÌȯˆÂ  ˙¯ˆ - ˙ÂȯˆÂ ‰ ˙ÂÏȉ˜‰Â ˙ÂÈÒ Î‰ ÈÙÏÎ ˙Èχ¯˘È‰ ˙ÂÈ È„Ó‰ ) 2010-1948 ( ) 2012(; בן דרור ימיני, Ìȯ˜˘‰ ˙ÈÈ˘Ú˙ - Èχ¯˘È‰ ÍÂÒÎ҉ ‰ÈÓ„˜‡ ,‰È„Ó - È·¯Ú ) 2014 .( 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 881 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 ;(ולקדם יזמות של חרם )ראו לעיל ()ב העמקת הקשרים בין ישראל ו בין מרכזי הדתות הגדולות בעולם והרחבת ם , לשם קידום הסובלנות, ההבנה, הפיוס והדיאלוג הבין - .דתי מחלקת דתות בחטיבת תפוצות ודתות עוסקת בקשרי חוץ בין - ,דתיים בדגש על יחסי ישראל עם מרכזי הכנסיות העולמיות - האוונגלית ,הפרוטסטנטית והקתולית .המחלקה מופקדת על ניהול המשא ומתן הכלכלי עם מוסדות הוותיקן, על קידום השיח עם תנועות מוסלמיות מתונות ועל בניית תשתית שיח תרבויות עם דתות מזרח אסיה. בנושא מורכב זה מטפלי ם גם הגופים האלה : משרד הפנים, עיריית ירושלים והרשויות המקומיות הרלוונטיות, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד התיירות ומתאם פעולות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון.  ˙ˆÂÙ˙ ˙·ÈËÁ ÈÎÓÒÓÓ ÈÎ ‰ÏÂÚ ˙Â˙„ ÏÂÏÎÓÏ È¯ˆÂ ‰ ÌÏÂÚÏ ‰ È„Ó‰ ÔÈ·˘ Ìȯ˘˜‰ - Ï"ÂÁ· ˙ÂÈÒ Î‰ Ȃȉ ÓÏ ,˯ٷ ÌÈÏ˘Â¯È·Â ÏÏη ı¯‡· ˙ ¢‰ ˙ÂȯˆÂ ‰ ˙„ÚÏ - ˙Ú„Â ‰„‰ ˙Ó‚Ó·Â ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· ˜·‡ÓÎ ÌÈÓÂÁ˙ ÏÚ ‰ÚÙ˘‰ - .χ¯˘È Ï˘ ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ÁΠډ ÌÚ ¯˘˜· ÌÈÏÙËÓ‰ ÌÈ Â˘‰ Ï˘ÓÓ‰ ÈÙ‚ Ï˘ Èω ÈÓ‰ ¯ÂÊÈ·‰ ȇ¯ ,˙ÂȯˆÂ ‰ ˙„ ÏÚ „˜ÙÂÓ‰ ,ıÂÁ‰ „¯˘Ó˘ ȯ˘˜ ‰ ıÂÁ ‰ ÔÈ· - ÌÈÈ˙„ , ˙‡ ÊÎ¯È ÌÈӯʉ ÌÚ È˙ È„Ó‰ ÁÈ˘‰  ȯˆÂ ‰ ÌÏÂÚ· ÌÈ Â˘‰ ˙‡ ̇˙È ÏÂÙÈˉ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈӯ‚‰ ÌÚ È˙ίÚÓ‰ ÌÈ ÈÈ Ú· ‰Ê ÁÈ˘· ÌÈίΉ ÌÈÈ·È˯Ù‡‰ . בשנת 2014 כללו יעדי הפעילות של מחלקת דתות את אלה: פיתוח היחסי ם עם הכנסייה הקתולית והנחיה מדינית של השגרירות לוותיקן; פיתוח היחסים עם ה מוסדות של :שאר זרמי הנצרות אורתודוקסים, פרוטסטנטים ואוונגלים ; הובלת המאבק נגד דמוניזציה של ישראל בכנסיות הפרוטסטנטיות הליברליות ו סיכול החלטות למשיכת השקעות מישראל; פיתוח השיח עם גורמי אסל אם ;מתון בעולם ו פיתוח הקשרים עם מוסדות דת ה של מזרח .אסיה ÈÎ ‰ÏÚ‰ ˙˜ÏÁÓ· „·Ï· „Á‡ „·ÂÚ ˜ÒÚÂÓ ˙Â˙„ ) „ȘÙ˙· ω Ó ‰˜ÏÁÓ‰ Ô˜˙·˘ Û‡ ,( ÌÈӯʉ ·¯˜· ˙ÂÏÈÚÙÏ „Á‡ :ÂÊ ‰˜ÏÁÓ· ÌÈ„·ÂÚÏ ˙ÂÙÒ ˙¯˘Ó È˙˘ ÂÚ·˜ „¯˘Ó‰ ˘· ÏÂÙÈËÏ È ˘‰Â ,˙¯ˆ · ÌÈ Â˘‰ Á¯ÊÓ‰ ˙Â˙„ ÌÚ ̇ÏÒ‡‰ ÈÓ¯Ê ÌÚ ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ÁÈ . :‰Ï‡ ˙‡ˆÂ˙Ï Ôȯ˘ÈÓ· ̯‚ ˙ÂÈ‚Ȉ ·Â ‰ËÓ· ÌÈ„·ÂÚ· ¯ÂÒÁÓ‰ ÈÎ Ì‚ ‡ˆÓ 1. בינואר 2014 דיווח ראש חטיבת תפוצות ודתות שיש קושי מתמשך ו מעמיק בשיח עם זרמים ליברליים משורות הכנסייה הפרוטסטנטית ,וכי אין התקדמות בשיח עם גורמי אסלאם מתון . 2. הכנסייה הקתולית מייצגת את הזרם הנוצרי הגדול בעולם, ועם מאמיניה נמנים למעלה ממיליארד איש. בשגרירות ישראל במדינת הכנסייה הקתולית - הוותיקן ברומא– הועסקו בעבר שני עובדים מדיניים, שליחי המשרד, ושמונה עובדים מקומיים. אולם בשנת2015 הועסק עובד מדי.ני אחד, השגריר עצמו, בתוספת שבעה עובדים מקומיים בלבד בדוח ביקורת פנים שהכין המשרד בשגרירות בוותיקן ביוני2015 נכתב כי יש להגדיל את מספר השליחים בשגרירות, לנוכח החשיבות הדיפלומטית של העבודה בנציגות זו, ובשים לב לכך שברוב הנציגויות הזרות בוותיקן משרתים4-3 עובדים מדיניים ובחלקן אף יותר מכך. עוד צוין בדוח האמור כי פעילות השגרירות ברשתות החברתיות, שנועדה להפיץ תכנים ומידע על ישראל בקרב כנסיות וקהילות קתוליות ברחבי העולם, טעונה שיפור. משום כך הונחתה השגרירות להכשיר את העובדים המקומיים להגביר את השימוש בחשבונות ה- Facebook וה- Twitter כדי להציג את ישראל שמעבר לסכסוך לפני קהל המאמינים, לרבות אוניברסיטות .קתוליות וערוצי התקשורת הקתולית 09:18 23/01/2025 882 דוח שנתי66ג :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 3. ארגונים נוצריים פרו - פלסטינים מארגנים מפעם לפעם בישראל ביקורים של משלחות כמרים ובעלי תפקידים במוסדות כנסייתיים ממדינות שונות. במאי2013 תיאר יועץ ההסברה של השגרירות בלונדון את המשלחות המגיעות מבריטניה במסגרת אותם ארגונים כבעלות "השפעה שלילית ביותר. המבקרים מקבלים תמונה מעוותת של הסכסוך, ומפיצים אותה בקרב באי הכנסייה". את תכנית ביקורה של משלחת בישופים בכירים מארה"ב בספטמבר2014 תיאר מנה ל מחלקת דתות: "בעייתית ביותר המקדישה זמן רב לצד הפלשתינאי... אין בתכנית הביקור אף מפגש עם גורמים מהחברה הישראלית או היבטים חיוביים על ישראל". בהרצאתו למשלחת במהלך ביקורה בירושלים אמר ראש חטיבת תפוצות ודתות כי תכנית הביקור הייתה חד - צדדית "ומוטה ביותר לטובת."הנרטיב הפלשתינאי 4. הכנסייה האנגליקנית, שהנהגתה שוכנת בבריטניה וחלק ממוסדות הכנסיות הליברליות שלה שוכנות בארה"ב, קיבלו בעבר החלטות אנטי - ישראליות כגון ההחלטה להטיל חרם על תוצרת ,יישובים באזור יהודה ושומרון והחרמת חברות אמריקניות הסוחרות עם ישראל. יתר על כן במאי2012 התריע המשר ד לנושאים אסטרטגיים כי בכוונת הכנסייה המתודיסטית בארה"ב לפעול להרחבת יזמות החרם בזירה הבין- לאומית באופן שהן יחולו על חברות מסחריות .הפועלות בשטחי יהודה ושומרון ‰˜È„·‰ ‰˙ÏÚ‰ ÈÎ ıÂÁ‰ „¯˘ÓÏ ‰˙Èȉ ‡Ï ,ÌÈÓÈÂÒÓ Ìȯ˜Ó· ËÚÓÏ ˙ÈȂ˯ËÒ‡ ‰ÏÂÚÙ ÁÂÂË ˙ί‡Â ‰·Á¯ ‰‚˘‰ È · ÌÈ„ÚÈ ,ÔÂÊÁ ˙ÏÏÂΉ , ˙ÂÈ˯˜ ˜ ˙¯ËÓ Èί„ , ‰Áψ‰ È„„Ó ˙ÂÈÙÂÏÁ ‰ÏÂÚÙ ·¯˜· ˙˘¯„ ‰ ˙ÂÏÈÚÙÏ Ú‚Â · ÏÏÎ ˙„ÒÂÓ Ï˘ ˙„‰ ,ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ÌÈ Â˘‰ ÌÈȯˆÂ ‰ ÌÈӯʉ Ï ÌÈÈ È„Ó‰ ‰ÏÂÚÙ‰ ÈÙÂ˙È˘ ˙·Á¯‰ Ì˘ ‰Ï‡ ˙„ÒÂÓ ÌÚ ÌÈÈ˙¯·Ò‰‰Â . 5. ממסמכי חטיבת תפוצות ודתות עולה כי מוסדות הכנסיה האוונגליסטית ברחבי העולם אוהדים .את ישראל, וכי לעם היהודי יש מעמד מיוחד לפי התיאולוגיה של הזרם האוונגליסטי בנצרות בנובמבר2015 כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה כי חטיבת תפוצות ודתות יזמה פעילות הסברתית בקרב הקהילות האוונגליסטיות במד ינות אמריקה הדרומית, אך הדבר לא הניב תוצאה מדינית ניכרת. עקרונית החטיבה תומכת בקידום מיזם להבאת צעירים .אוונגליים לביקור בישראל, אך חסרים לה משאבים לקיים פעילות זו „¯˘Ó ˙ω ‰Ï ‚Ȉ‰Ï ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ ÈÈ Ú˘ ‰ÓÈ˘È ˙È Î˙ ıÂÁ‰ ˙ÂÏÈÚÙ È„ÎÏ ÌÈËÒÈÏ‚ ‡ ÌȯˆÂ Ï˘ ‰„‰‡‰ Û ÈÓ ˜·‡ÓÏ ,ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ȈӇÓÏ ‰˙ÓÈ˙¯Ï ÌÏÂÚ· ÌÈ Â˘ ˙ÂÓ˜ӷ ˙ ‚¯Â‡Ó ˙È˙Ïȉ˜ .˙Èχ¯˘È ˙¯ˆÂ˙ ÏÚ ˙ÂÓ¯Á ˙Ïˉ ˙ÚÈ ÓÏ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡· 6. בינואר 2014 פנתה מחלקת דתות לנציגויות באירופה בבקשה למפות את כל הקהילות המוסלמיות המתונות במדינות השירות אשר ניתן יהיה לקיים ן עמ "דיאלוג זה או אחר ." המחלקה ביקשה גם להעלות רעיונות לתכניות פעולה שניתן יהיה לקדם בשיתוף קהילות אלו . ,¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ· ‡Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó· ˙Â˙„ ˙ˆÂÙ˙ ˙·ÈËÁ ‰‚Ȉ‰ ˙È Î˙ ‰ÏÂÚÙ ˙˯ÂÙÓ ÌÂ„È˜Ï ÁÈ˘‰ ÌÚ ˙‚ȉ Ó‰ Ï˘ ˙ÂÏȉ˜‰ ˙ÂÈÓÏÒÂÓ‰ ˙ Â˙Ó‰ ‰Ù¯ȇ· ÂÙÈÓ Ô˙‡˘ ¯ÂӇΠ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ . 09:18 23/01/2025 משרד החוץ 883 :שם הדוח משרד החוץ- המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל :מסגרת הפרסום דוח שנתי66ג :שנת פרסום התשע"ו- 2016 7. גם בנושא פיתוח הקשרים עם מוסדות דתות מזרח אסיה לא עשתה חטיבת תפוצות ודתות בשנ ים2014 ו - 2015 פעילות העולה בקנה אחד עם תכניות העבודה השנתיות שלה. ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ ÔÓ ÈÎ ‰„‰ ˙ ÂÈÒÈ ˙‡ ÌÂÏ·Ï ˙ Ó ÏÚ ,˙‡Ê‰ ˙Ú· - ˆÓÈËÈ‚Ï Ï˘ ˙È˙„‰ ‰È ·Â˘Á ,χ¯˘È Ì„˜Ï ˙‡ ÈÒÁÈ ıÂÁ‰ Ï˘ ‰ È„Ó‰ ÌÚ ˙ÂÈÒ Î‰ Ï˘ ÌÈӯʉ ÌÈ Â˘‰ ˙¯ˆ · ÌÚ Èӯ‚ ̇ÏÒ‡ ÔÂ˙Ó È·Á¯· ÌÏÂÚ‰ . „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Ì˘Ï „¯˘ÓÏ ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈίˆÏ Ú‚Â · ‰˙„ÓÚ ˙‡ ˘·‚Ï ,‰¯ÂÓ‡‰ ˙·Î¯ÂÓ‰ ‰È‚ÂÒ· ÔÂ„Ï È ÙÏ ‰‚Ȉ‰Ï ,Ï"ÂÁ· ÌÈÈÓÏÒÂÓ ÌÈȯˆÂ ˙„ ˙„ÒÂÓ ÌÚ ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ıÂÁ‰ ȯ˘˜ ÏÂ‰È .‰Ï˘ÓÓ‰ סיכום ÔÈ· ÌÈ Â‚¯‡ Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ - Ï ‰„Ú ÌÈχ¯˘È ÈË ‡ ÌÈÈÓÂ‡Ï ‰„Ï Ì¯‚ - ˙ÈÎ¯Ú ‰ÈˆÓÈËÈ‚Ï ˙ÂÓ¯Á ˙ÂÚˆÓ‡· χ¯˘ÈÏ È˘ÓÓ ˜Ê ̯‚Ï ÌÏÂÚ· ˙ ¢ ˙ Ȅӷ χ¯˘È Ï˘ ˙È È„Ó ˙ÂËÏÁ‰‰ ÈÏ·˜Ó È ÈÚÓ ‰ÓÏÚ ‡Ï ÂÊ ‰ÚÙÂ˙ .ÌÈȯÁÒÓ ÌÈÈÏÎÏÎ ,ÌÈÈ˙·¯˙ ,ÌÈÈÓ„˜‡ ˙ ˘ È‰Ï˘ „Ú Í‡ ,È È„Ó‰ ‚¯„· 2015 ȇ ‰˙Èȉ - ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙˜ÂÏÁ· ˙¯ȉ· ‰ ÌÈ·‡˘Ó ÔÈ· „¯˘Ó ÌÈÓÂÎÈÒ ,‡˘Â · ÏÂÙÈˉ ÊÂÎȯ ÔÈÈ ÚÏ ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ÔÈ·Â ıÂÁ‰ ˙ ˘· ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ‰Ê ÔÈÈ Ú· ‚˘Â‰˘ 2012 .¢ÓÂÓ ‡Ï ˙ËÏÁ‰ Û‡ ÏÚ È È„Ó‰ Ë È·˜‰ - ¯·ÂË˜Â‡Ó È ÂÁËÈ· 2015 ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ˙‡ ÍÈÓÒ‰Ï ÔÈ·‰ ˜·‡Ó‰ ˙‡ ÊίÏ ω Ï ‰¯·Ò‰Â - ˙ÚÙÂ˙· È„¯˘Ó ÏÚ ˙Ú„‰ ˙‡ ˙˙Ï ÚˆÂÓ ,˙ÂÓ¯Á‰ .ıÂÁ‰ „¯˘Ó È„È· ˘È˘ ÌÈ ·ÂÓ‰ ÌÈÈÏÂÚÙ˙‰ ˙ ¯˙ȉ ÂÏ ÌȯÒÁ ÔÈÈ„Ú ÈÎ ÍÎ ˙ÂÏÈÚÙ „ˆÏ ‰ - BDS ÈÈÂÏÈ‚ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· ¯·‚˙‰ ,‰Ï ‰¯È˘È ‰˜ÈÊ·Â Ï"ÂÁ· ÌȄ‰ȷ ˙È˘ÓÓ ‰ÚÈ‚Ù ÂÏÏ΢ ,‰Ù¯ȇ· ¯˜ÈÚ· ,˙ˆ·˜ Ï˘Â ÌÈ„ÈÁÈ Ï˘ ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡ ,ÌÈÈ„Â‰È ˙„ÒÂÓ·Â ‰Ï‡ ˙ÂÓ˜ӷ ÌÈÈ„Â‰È ˙„ ˙·¯˙ ÈÈÁ Ï˘ ÌÓÂȘ ͢Ӊ ÏÚ ÌÂȇ .χ¯˘È· Ì˙ÎÈÓ˙ ÏÚ ÌÂȇ Ï"ÂÁ· ˙ÂÓ¯Á‰ ˙Ú ˙ Ï˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ÈÁ¯Ê‡‰ ¯Ê‚Ó‰ ·¯˜· - ȯÁÒÓ‰ ,ÈÚˆ˜Ó‰ ,È˯ى È˙„‰Â - ÈË ‡ ˙ÂÏÈÚÙ· ‰Î¯Î ˘ ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ˙ÂÈÓ˘ÈË ‡‰ ÈÈÂÏÈ‚· ‰‚ȇ„Ó‰ ‰ÈÈÏډ - ˙ ‚¯Â‡Ó ‰ÓÈχ ˙Èχ¯˘È , ·ÈˆÓ ‡ÂÙ‡ ˙ ıÂÁ‰ „¯˘Ó È ÙÏ Â È ÙÏ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ ‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ ·Î¯ÂÓ ÈËÓÂÏÙÈ„Â È˙¯·Ò‰ ¯‚˙‡ ˙ÂÓ¢˙ ÌÈ·‡˘Ó ˙‡ˆ˜‰ ˘¯Â„‰ .˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ˙¯ËÓ ˙‡ ‚È˘‰Ï È„Î ÔÈ·‰ ˜·‡Ó‰ - ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÚÙÂ˙· È„¯˘Ó ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ , ÔÈÏÓ‚‰ ÈÒÁÈ ˙‡Â ‰„·ډ Ș˘ÓÓ ˙‡ ¯Ù˘Ï ̄˜Ï ÔÈ·Â Â È· ‚‰ ¯˙È ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÓ¯ ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó ,‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ :˯ٷ ,˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ίÚÓ· .‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó 09:18 23/01/2025 09:18 23/01/2025