חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-018811
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ח בניסן התשפ"ד, 6.5.2024, בנושא:
המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל, דוח שנתי 66ג - דיון המשך
ח"כ מיקי לוי יו"ר הוועדה – זהו דיון המשך לדיון שהתקיים ב- 8 לנובמבר 2023, כאשר היה ברור שמלחמת "חרבות ברזל" הביאה להתגברות ניכרת של אירועי האנטישמיות בעולם. היום, חצי שנה אחרי, נראה שהמצב יצא מכלל שליטה מארצות הברית ועד אוסטרליה. המחקרים האחרונים מאוניברסיטת ת"א והליגה נגד השמצה מצביעים על זינוק של יותר מ 100% בשנת 2023. הדוח נחתם בהודעה המדאיגה כי "קיים חשש להמשך החיים היהודיים במערב".
התהליכים, המגמות, המספרים והסטטיסטיקה ידועים מזה שנים. האנטישמיות הופכת את פניה ומשנה את צורתה בכל תקופה. בסוף התוצאה זהה – יהודי מותקף באשר הוא יהודי. את הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית מותקפים ומנסים למנוע מהם כניסה, מבלי לשאול האם הם תומכי המדיניות הישראלית, מספיק שהם יהודים. כך גם התחושות הקשות של יהודי בריטניה וצרפת. אין ספק שהקהילות היהודיות בעולם מרגישות מצוקה השנה באופן מובהק.
משרד מבקר המדינה – ציפורה שלזינגר-מנהלת אגף ט"ז – משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלה בנושאים שונים שהתעוררו בעקבות המלחמה, ואחד מהם עוסק בהסברה בהיבט של הפעולות שנעשו טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחר המלחמה.
הסוכנות היהודית – יגאל פלמור-מנהל היחידה לקשרים בינלאומיים - יש מערך שליחים בקמפוסים ברחבי העולם, ובפרט בארה"ב, ותפקידו לגבש את הסטודנטים היהודים עם תאי הלל ולתת להם תמיכה, מידע ועוד.
עודד גברעם-מנהל מסלול עמיתי ישראל רוב עולם - השליחים שלנו נמצאים שם, מסייעים ותומכים בסטודנטים היהודים, ופועלים לחבר אותם לארץ בדגש חינוכי. כיום יש 75 שליחים בארה"ב ו- 20 ברחבי העולם. זיהנו לפחות 80 קמפוסים של מחאה בארה"ב נגד ישראל , ו- 30 ברחבי עולם. היה מקרה של השחתה של מרכז הלל. אנו רואים עליה חדה של אנטישמיות באוסטרליה, אנגליה ובצרפת. כל השליחים עושים את פעולתם כרגיל ביום השואה.
הלל ישראל – נוגה ברנר סמיה-מנכ"לית – אנו מודאגים מאוד מהתופעות שאנו רואים שסטודנטים מאוימים ומנודים. עיקר האיום הוא חברתי אקדמי, ותחושה של חוסר שייכות למוסד האקדמי שבו הם לומדים.
הלל ישראל, באמצעות שליחיה, עסוקה בחיזוק הזהות היהודית החיובית, דאגה לביטחונם של הסטודנטים, ושיח עם ההנהלות והאדמיניסטרציה של האוניברסיטאות והמכללות כדי לאכוף את החוקים והענישה. יש היערכות בטוחה לטקסי סיום שמתחילים בחודש מאי, וזו צפויה להיות תקופה מתוחה כי רבים מנסים להפריע לקיומם.
הקצנת השיח אינה עובדת לטובתנו. צריך להמשיך לחיות בתוך העולם האקדמי, ולכן יש לעבוד בדיאלוג עם הנהלות הקמפוסים כדי למגר את התופעה. רוב הסטודנטים מבולבלים, ויש בתוכם רבים שניתן לשתף איתם פעולה כדי להילחם יחד בתופעה הזו.
ישנם מרכזי הלל, שממוקמים מחוץ לקמפוסים, ומשרתים מכללות באזור. חיי הקהילה מתקיימים בכל מקום בהיבטים של כשרות, שבת ועוד. טקסי יום השואה מתקיימים השנה כרגיל.
ח"כ מאיר כהן – יש להביא את סיפורי האנטישמיות לתקשורת. תנועת הלל אינה צריכה לעבור לסדר-היום, אלא לשבת ולחשוב איך למנף את האירועים לכדי שיח, גם אם הוא לעיתים בוטה. אני סבור שקולנו אינו נשמע מחאתי בהצהרות. יש לתבוע מההנהלות דיון רציני, ולהכריז על ימים שלא לומדים בהם.
אנו מטשטשים את המושגים, שנאת ישראל הוא מושג הלקוח מרצח ישו. בכל מדינה, ככל שההגירה מהמזרח התיכון מכה שורשים, אנו נראה עליה באנטישמיות.
יש לחזק את הקהילות, ולחשוב אילו כלים ניתנים להם בייעוץ, בתקצוב כדי שהם יתנו תגובה ראשונית לאירועים.
אני לא חשתי ממשרדי הממשלה את תחושת החירום שאנו נמצאים בה.
ח"כ טלי גוטליב – אנו מרכינים את ראשנו באופן גלותי. יש לי אכזבה מהעולם האקדמי, משום שהוא מאפשר למרצים להלל מחבלים בזמן מלחמה. האקדמיה צריכה להוציא את האנטישמים מתוכה. אנו עם שנוא ותמיד נהיה כך. אם אנו לא נתעשת ונחזיר לעצמנו את העוצמה וההרתעה כדי שהאויב יוריד את ראשו, האנטישמיות תרד מתחת לרדאר.
הליגה נגד השמצה-ADL – אלון קובה-סמנכ"ל – בחודשים האחרונים הוצאנו 4 מחקרים גדולים שמראים שבשנת 2023 היתה עליה מאסיבית באנטישמיות ברחבי העולם, ובפרט באמריקה הלטינית ובאירופה. אנו רואים את העליה בכל סוגי הקטגוריות של האנטישמיות (ונדליזם, אלימות פיזית, התרעות שווא על מוסדות יהודיים). הדוחות שלנו פומביים, וחלקם מתייחסים לקמפוסים. רק 2 מתוך 85 מוסדות בארה"ב קיבלו ציון A בהתמודדות עם אנטישמיות. יש לנו השנה יחד עם שותפים נוספים (הלל, הסוכנות היהודית) כלים לסטודנטים במוסדות השונים בארה"ב, כולל כלים משפטיים מול גופים פדרליים וקמפוסים. ברמה הבינ"ל קיים פורום בשנה וחצי האחרונות, שנפגש ופועל יחד עם 7 קהילות יהודיות גדולות וממשלות, ואנו רואים שיפור במישור זה.
הוועד היהודי האמריקאי-AJC – אביטל ליבוביץ-מנכ"ל – הארגון הוקם בשנת 1906, ומטרתו לחזק את תדמיתה של ישראל בעולם. אנו נפגשים עם נציגי מדינות וחברי פרלמנט מאירופה כדי שיראו את המציאות כפי שהיא. בנוסף אנו פעילים גם בנושא האנטישמיות, ויש לנו 26 משרדים בארה"ב ו-15 משרדים ברחבי העולם.
אתמול קיבלנו תוצאות סקר שביצענו בצרפת בקרב 2,000 איש בנושא אנטישמיות. מהסקר עולה: 76% מהציבור הכללי מבין שיש עליה משמעותית באנטישמיות.
34% מהציבור הצרפתי הכללי נגוע בדעות קדומות אנטישמיות.
52% מהציבור הכללי מבין שהציבור היהודי הוא היעד להתקפה.
6% מהציבור הצרפתי מביע אהדה לחמאס. עד גיל 35 האהדה לחמאס הרבה יותר גבוהה. המניע לאנטישמיות בצרפת היא שנאה לישראל. כל יהודי רביעי בצרפת היה קורבן לתקרית אנטישמית מאז ה- 7 באוקטובר, 12% היו קורבן גם פעם שניה ושלישית.
44% מיהודי צרפת מסתירים סממנים יהודים (כיפה, שרשרת מגן דוד ) מפרוץ מלחמה.
כחודש לאחר פרץ המלחמה, 1 מכל 4 יהודים אמריקאים הותקף על רקע אנטישמי. זיהינו את התופעה גם בתיכונים הפרטיים, שיש בהם אוכלוסייה חזקה. אנו עושים הכשרה לחברות כדי שיזהו מהי אנטישמיות. עבדנו עם הבית הלבן על תכנית חקיקה, וראוי שהמדינה תשים לחץ על גורמי החקיקה באירופה ובארה"ב.
ההסתדרות הציונית העולמית – ד"ר רחל ברץ-ראש המחלקה למאבק באנטישמיות – היום פרסמנו דוח שמתייחס עד ל- 1 במאי 2024, שבו ניתחנו את 7 החודשים האחרונים, ויש מקום לדיון נרחב על הנתונים. 6 יהודים נרצחו מחוץ לגבולות ישראל בשל היותם יהודים. חודש אפריל הוא החודש הקשה ביותר. אסור לנו להמשיך להשתמש בנשק של אתמול ליום של המחר. יש למצוא כלים חדשים בתחום, וגוף שאינו ממשלתי, אך מתוקצב, שיתן מענה לאנטישמיות ברחבי העולם.
המרכז לאימפקט יהודי – לירון קורט-דירקטורית לקשרי חוץ ופרויקטים – המרכז מהווה כתובת עבור החברה הישראלית, יהדות התפוצות, והקהילה הדיפלומטית בארץ ובעולם. אנו עוקבים בדאגה אחרי מה שקורה בעולם. בחודש נובמבר העלנו את הנקודה שהאתגרים שעולים היום מגוונים ורב-זירתיים, ויש צורך בגוף שיתכלל את הנושא, באמצעות ועדת היגוי או המל"ל. בנוסף הדאגה היא איך אירועי ה- 7 באוקטובר ישפיעו על העליה לארץ. אנו מודאגים מכך שבאזור אוקראינה אנו לא רואים את טיפול המדינה, והאנטישמיות הולכת וגוברת שם.
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות – רון ברומר-ראש אגף בכיר יוזמות – כל תופעות החרמות והאנטישמיות מובלות ומבעבעות מתוך חברה אזרחית, ויש לטפל בהן ע"י גופים אזרחיים. תפקיד הממשלה באירוע הוא לגרום לדברים להתרחש באמצעות תקצוב, סנכרון, תכלול ומתן כלים. מאז ה- 7 באוקטובר השקענו 32 מיליון ₪ בפעולות הסברה בכל רחבי העולם בדרכים שונות (קול קורא, מנגנוני תמיכות), 2.5 מיליון דולר לפעילות בתוך הקמפוסים באמצעות גופים משותפים, ופעילות ע"י משפיענים. הואיל ואנו נמצאים במצב של נחיתות, הדרך להתמודדות היא באמצעות אפיקים ייחודים שהם מחוץ לקופסה. עתיד עולם ההסברה טמון ביכולות טכנולוגיות שנצליח לפתח.
אנטישמיות היא אנטי ציונות ולהיפך. מחוללי המחאות מנסים להגיד שהם רק נגד ישראל, ומנסים לנצל את הבורות המוחלטת של קהל היעד, שנחשף באווירת צדק חברתי, על מנת למשוך אותו לתוך המחנה. תפקידנו לוודא שמעגל הטרלול שעוטף את מה שקורה בקמפוסים לא יתרחב לציבור הרחב.
משרד החוץ – ד"ר אלון לביא-מנהלת מחלקה אגף דיפ"צ – יש לזכור שב- 1 בינואר 2023 נושא המאבק באנטישמיות הועבר למשרד התפוצות, וזה מקשה על פעילותנו בתחום. בסופו של דבר האנטישמיות היא אירוע פנימי בתוך אירופה ובארה"ב.
יש למצות גם את מה שיש בתוך הקופסה. ישנן פעולות שלא נעשו בשל מחסור בתקציבים, כגון -הבאת ראשי אגודות לארץ. בכל מחקר שנעשה עלה כי ביקור בארץ משפיע באחוזים גבוהים על המבקר. דוגמה נוספת היא הבאת מחוקקים לארץ כדי שיובילו חקיקה נגד ה- BDS. הגשנו הצעה סדורה בעניין ניצול התקציב.
למעלה מאלף מוסדות אימצו את הגדרת IHRA, כדי שההנהלות יפעלו באופן אקטיבי נגד גורמים אנטישמיים. עפ"י ההגדרה אנטישמיות היא גם אי-הכרה בציונות, כלומר חוסר קבלה שישראל היא הבית של העם היהודי. מדינות שקיבלו את ההגדרה, פעלו באופן נחרץ נגד מחוללי אנטישמיות.
יש להיזהר מהוספת גופים נוספים בטיפול בבעיה, הבעיה שלנו היא ביזור.
עו"ד אסף וייס-בוגר קולומביה וחבר ועד מנהל לשעבר - ההבנה היא שהאירוע הוא של כולנו. יש להיות כעת אקטיביים בניגוד ל- 20 שנה הקודמות שהיינו פאסיביים. ה- BDS בנה תשתית, ויכולת להוציא סטודנטים רבים יחד עם גופי חברה אזרחית. אין דרך לנצח את האנטישמיות באופן מוחלט, הצורך הוא לבנות תשתית באמצעות בניית כוח והפעלת כוח. יש להתאחד עם עוד קהילות, לבנות את הנרטיב, וליצור יכולת להעביר את הסיפור שלנו לאוכלוסייה המקומית. בנוסף יש לספק לסטודנטים כלים שיסייעו להם להגן על עצמם בהתמודדות מול האנטישמיות. הגורם שיתכלל את הנושא אינו צריך להיות ממשלתי, אלא גורם אזרחי.
מערך ההסברה הלאומי- גל אילן-מנהל אסטרטגיה – אנו הגוף שאחראי על תיאום, תכלול והנחיה במדיניות ההסברה הלאומית. החל מה- 7 באוקטובר פתחנו חמ"ל הסברה לאומי שבו מתקיימת הערכת מצב ותכלול הגופים.
הפעילות שלנו עוברת בכמה מישורים: אולפן תדרוכים וראיונות, פעילות מול עיתונאים, פרסום הפקות, דיגיטל, משפיענים ועוד. אנו בשיח שוטף אחת ליום סביב נושאים מגוונים. הפעילות עם החברה האזרחית מרוכזת במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. בנוגע לפעילות נגד BDS, אנו בשלבים מתקדמים של עבודת מטה יחד עם משרדי החוץ והתפוצות לתכנית קצרת טווח וארוכת טווח כולל תקצוב רלוונטי.
יש פעילות הדדית עם החברה האזרחית, שיתוף תכנים, מחקרים ותקשורת שוטפת. בפעילות הגלויה בוחרים את הזירות המתאימות להילחם באנטישמיות.
ח"כ שלי מירון – בחודשים האחרונים ביקרתי במס' מדינות באירופה, כדי לספר את הסיפור שלנו ולשים את הזרקור על אירועי ה- 7 באוקטובר. המפגש הוא משמעותי מול שרים, חברי פרלמנט, סטודנטים ועיתונאים. מדובר בקשרים חשובים מאוד, כי בסוף הם מזמינים אותי לדבר במקומות שאנו רוצים להילחם בהם בתופעות. אין מפקד עליון שמנהל את האירוע ויש נתק בין הגורמים. המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר משאבים ותקציבים, בעיקר בתקופת שגרה.
בימים הראשונים של המלחמה התחננתי לקבל דף מסרים ממשרד החוץ. יש אנשים נוספים שיכולים לעשות דיפלומטיה ישראלית.
מל"ל – אייל מנדלבאום-רע"ן אירופה - מערך ההסברה מוביל את העיסוק בנושא האנטישמיות. אנו מתואמים איתו ומביאים זאת לידי ביטוי במסרים. הבעיה המרכזית אינה מדינית.
המפגינים האנטישמים ביזו סמלים מדיניים בתוך המדינות.
תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל - פאר-לי שחר-חברה בוועד המרכזי - יש תחושה של סכנה ברורה. הצעדים שניתן לנקוט בהם באופן מידי: * דפי הסברה מעודכנים שיועברו מהשגרירויות לנציגות בקהילות.
* הצעירים אינם רק סטודנטים. יש לשנות את התדמית של הישראלי שזקוק להגנה. יש להכשיר את התלמידים הבוגרים בתוך המוסדות איך להגן על המוסדות ועל הקהילות היהודיות.
* לחימה הרבה יותר מהותית ברשתות החברתיות באמצעות כח משימה לאומי.
בצלמו - שי גליק-מנכ"ל - אין שום גוף ממשלתי שעוזר ליהודים שחווים אירועים אנטישמיים. יש צורך בהקמת חמ"ל/גוף מתכלל שישלח מכתב על כל מקרה אנטישמי. איך יכול להיות שמתנדבי החברה האזרחית עובדים לבד?
ור"ה – דבורה מרגוליס-ראש מינהל – האקדמיה עובדת על בסיס של קשר אנושי ישיר, ואנו בהחלט רואים מגמות מדאיגות כבר חודשים ארוכים. מתחילת המלחמה יצאו כבר 3 מכתבים משמעותיים לקולגות בחו"ל. אנו מבינים שיש פער בין מה שההנהלה חושבת לבין הממונים המוסתים. אנו כרגע עסוקים בלנסות ולשמר את הקשרים האקדמיים הקיימים בחו"ל. חשוב לנו שחוקרים ישראליים לא יודרו מכנסים.
אלישע בקר-סטודנט בקמפוס קולומביה – יש כאן קול יהודי שמסביר את הסיפור היהודי. יש לטפל באנטישמיות כבעיה רצינית, שונאים אותנו גם כשאנו מתחתם וגם בשל עוצמתנו.
ישנם 4 סוגי אנטישמיות מהחוויה שלי:
אנטימיות קלאסית – למצוא את הבעיות בעולם ולהאשים את היהודים.
תמיכה באלימות נגד יהודים.
מספרים ליהודים שהם חייבים לבחור בין הקשר לישראל לבין להיות בתפוצה שאינה פוליטית.
יהודים צועקים כל היום על אנטישמיות ואף אחד לא מאמין.
אנו צריכים ללמד את הילדים מהי אנטישמיות ומה הסוגים שלה, הקשר לעם היהודי ולמדינת ישראל.
אנו מסבירים למה לאהוב את המדינה, הבעיה היא שלא מבינים שהציונות והסיפור היהודי הם רעיון אחד.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את הצעתה של ההסתדרות הציונית העולמית.
הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לקבוע מיהו הגוף המתכלל.
הוועדה מברכת את ארגוני החברה האזרחית על עבודת הקודש שהם מבצעים. ארגונים רבים עובדים באמצעות תורמים מחו"ל.
הוועדה סבורה שישראל נמצאת במצב חירום בתחום, וראוי שנתכלל את כלל היכולות והתחמושת של הארגונים האזרחיים. הוועדה מבקשת ממשרד התפוצות, משרד החוץ, מל"ל ומערך ההסברה הלאומי להכניס את הגופים האזרחיים בתוך שיח העבודה.
הוועדה רואה את משרד החוץ בחזית.
הוועדה מצפה מור"ה שגילויי אנטישמיות כלפי אנשי סגל יטופלו בצורה ראויה.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב, בהשתתפות משרד המשפטים.