פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 333 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 12:40 סדר היום: << נושא >> המשבר בצהרונים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר משה טור פז חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה ששון ששי גואטה ירון לוי מוזמנים: לילך ברקאי – ממונה תוכנית הצהרונים הלאומית, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי, ראמ"ה, משרד החינוך דן פיקמן – רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד החינוך אורית זילברברג – מנהלת תחום פיקוח ותזונה, משרד הבריאות אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוד יפרח – ראש מועצה אזורית שדות דן מוטי עוזר – חבר מועצת שדות דן ונציג מושב אחיעזר חיים ברוד – חבר מליאת מועצה אזורית שדות דן מנחם בלויא – יו"ר סיעת כח, מועצה אזורית שדות דן מנחם דוברוסקין – חבר מועצה אזורית שדות דן שמואל אזימוב – חבר מועצה אזורית שדות דן מאיר עוזר – מזכירות מושב מתתיהו - מטה בנימין ענת פליישמן – מנהלת תחום גילאי 8-3, החברה למתנ"סים ד"ר יערה שילה – מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה לאה האריס – פורום אימהות הלוחמים אסתר אבירם – ארגון צעדת האימהות אמיר השכל – נציג מטה משפחות החטופים רווית אקשטיין – אימהות בחזית החינוך משתתפים באמצעים מקוונים: מורן כהן – מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המשבר בצהרונים << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ב בכסלו התשפ"ה, 23 בדצמבר 2024 בנושא המשבר בצהרונים, ישיבת מעקב. בפתיחת הדיון, משפחות החטופים. בבקשה, לאה האריס. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> שלום, אני לאה האריס, אני אימא לחמישה לוחמים, אחד בסדיר, עוד ארבעה במילואים, אני חמות לעוד שני חיילי מילואים ויחד הם עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. בשבוע שעבר ציינו את יום ההצדעה לפצועי צה"ל, ולצערנו, אלפים רבים הצטרפו לקבוצה הזאת בשנה האחרונה. יותר מ-1,500 חיילים נפצעו פעמיים ויותר, אך מתעקשים לחזור ללחימה. אני ישבתי פה לפני שבוע וסיפרתי על האחיין שלי שנלחם ברפיח וכחמש שעות אחרי שהייתי כאן הוא נפצע. הוא היה במבנה ברפיח שקרס והוא עמד מטרים ספורים מחבריו מושיקו ואלכסנדר זיכרונם לברכה שנהרגו שם. והוא משתקם והוא מתעקש לחזור ללחימה כי ככה הם חיילינו. בנינו, חיילינו המסורים והגיבורים ממשיכים להילחם למען עתיד העם הזה ולמען החזרת החטופים למרות הסכנות הרבות והממשיות שעומדות בפניהם. מה הם מבקשים מאיתנו? לתמוך בהם וכמובן לא לסכן אותם עוד יותר חלילה. אך לצערי, המערכת, שהיא גם אתם, נבחרי הציבור, לא תמיד עומדת לטובתם. במלחמה הזאת, הזרקור נמצא על החיילים שנלחמים בזירות בצפון ובדרום, אך בנוסף אליהם, ישנם גם אלפי חיילים שמשרתים ביהודה ושומרון ועומדים בפני סכנות רבות. גורמי האכיפת החוק יכלו להוריד דרמטית את רמת הסיכון בחלק גדול מהמקרים אם רק היו רוצים. במה הדברים אמורים? ראשית, חיילינו מסכנים את עצמם באופן קבוע במעצרי מבוקשים בכפרים של יהודה ושומרון. זה תפקידם והם מוכנים לעשות את זה במסירות, אבל כל כך מתסכל כשהם רואים שלרוב משחררים את המבוקשים תוך שעות ספורות וזה משהו ששמעתי מהחתן שלי רק השבוע. השב"כ ומערכת הביטחון משחררים שוב ושוב את אותם מחבלים שמבקשים לפגוע בחיילים ובאזרחים. למה? ולמה אתם, נבחרי הציבור, לא קוראים אותם לסדר ודורשים מהם לאפשר לחיילינו לפעול כמו שצריך למען ביטחונם וביטחוננו? בנוסף, חיילינו נאלצים לפעול בתוך אווירה אזרחית מסוכנת מאוד של הסתה מטורפת ורציפה לרצח חיילים ברשתות החברתיות, ובמיוחד בקבוצות טלגרם רבות של האוכלוסייה הערבית. מדובר בקבוצות עם מאות אלפי משתתפים שמעודדים את האוכלוסייה הערבית המקומית לרצוח חיילים ואף לפעול לעוד מבול אל אקצה, כמו 7 באוקטובר. אין לי מידע מודיעיני מסווג, הכול גלוי, פתוח, נגיש לכל מי שרק פותח את עיניו, אך משום מה השב"כ שוב בוחר להתעלם, כמו שהיה לפני שנה וחודשיים. בשב"כ בוחרים לא לפעול למניעת ההסתה החמורה הזאת ברשתות החברתיות, במיוחד בטלגרם, איפה שאין פיקוח על תכנים ולכן היא זירה פרוצה ומסוכנת במיוחד. ההסתה והמילים של היום הן הפיגועים והנרצחים של מחר, חלילה. יש גם אנשים טובים, אזרחים שדואגים להביא את ההסתה הזאת לידיעת הגורמים הרלוונטיים, אבל כנראה יותר חשוב למערכת לעצור את הנגד א' עד תום ההליכים או להרחיק את אריאל דנינו שמתעסק בדיוק בזה ועוקב אחרי הסתה ברשתות הערביות מיהודה ושומרון, מאשר לעצור את המסיתים. די, איבדנו יותר מדי חיילים ואזרחים ב-7 באוקטובר. תפקידכם הוא לוודא שזה לא קורה שוב, לא בישובי יהודה ושומרון, לא בבת חפר, כפר סבא או רעננה. ואם ראש השב"כ הנוכחי מבולבל לגבי מהו תפקידו, תפקידכם הוא לחדד לו את זה או להחליף אותו. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. אסתר, בבקשה. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> תודה רבה. שמי אסתר אבירם, אני מארגון צעדת האימהות. אנחנו באנו לפה, כמו שאמרה חברתי, שאני לא מכירה אותה, קודם כול להגיד שבזמן שאנחנו יושבים פה, יש עצור צדיק, לוחם נאמן לעמו ומולדתו, שהשטאזי באשר הוא, אנחנו לא יודעים מי בדיוק, אנחנו יודעים מי הוא, אבל אסור להגיד את זה, החליט שהוא נעצר על זה שהוא הדליף חומר לראש הממשלה. ואנחנו רוצים רגע לדבר על הטרמינולוגיה של הדליף, שזו עוד סוג של מכבסת תודעה, שמהנדסים לנו שלהעביר חומר מתוקף תפקידך לראש הממשלה הפך להיות הדלפה. בואו נחדד פה את המונחים. הנגד א', אבא לילד, בחור צעיר, יפה, בעל, נמצא עכשיו מעל חודש וחצי כמעט במרתפי השב"כ. אני חושבת שכל מי שפה, וזה לא משנה אם זה ימין, שמאל, או אולי זה כן משנה, צריך לשאול את עצמו מי ערב לזה שזה לא יקרה גם לו או לאימא שלו או לאבא שלו או לילד שלו. הילד שלי שנלחם בלבנון עכשיו שנה וחצי, מ-7 באוקטובר, הוא שואל אותי, הוא יצא החוצה ושואל אותי מפעם לפעם, אימא, מה מבטיח לי שלא יעצרו גם אותי? אני אומרת לו, אני לא יודעת, אין לדעת, הכול פתוח. זאת שאלה וזעקה שאנחנו רוצים להציף אותה פה. ולא שאני משווה, אבל כמו שכל המשפחות החטופים שואלות מה עשינו בשביל החטופים, אנחנו צריכים לשאול מה עשינו בשביל שהנגד א' יצא החוצה. זה דבר אחד. אני רוצה לדבר על עוד שתי נקודות קצרות. אחת, ביקשו ממני לא להגיד שמות, אנחנו רק נגיד שבעקבות תחקיר שנערך בעזה לפני שבועיים נהרגו שלושה לוחמים שאני לא אגיד את שמם, ובסרטון ששיחרר חמאס ניתן לראות באילו נסיבות שהסתיר צה"ל נפלו הלוחמים ונפצעו אחרים. ביזיון שאין לתארו. החיילים עומדים באזור לחימה כמו ברווזים, ללא נשק, כמו על משאיות זבל, עומדים מאחורה. רואים ממש איך חמאס מכוון אליהם ויורה. משאית פתוחה וללא מיגון בטרם יציאתם הביתה, כפי שפרסם הלל ביטון רוזן. כך הוא כותב: "תדע כל אם עבריה שאיש לא יטריד את הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום בגין האירוע." אנחנו לא נגיד פה דברים כדי שלא יוציאו אותנו החוצה, אבל השמירה על החיילים שלנו עוד פעם צפה ועולה פה כשאנחנו ראינו, רואים מה קורה פה עם הפרסום ורואים מה קורה עם זה ששוב ושוב ושוב נכנסים לג'באליה ויוצאים מג'באליה ונכנסים ויוצאים, קרוב לשש, שבע פעמים שאין פה הכרעה. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר עליו, גם באופן כללי מאוד, זה העניין של הרחפנים. אנחנו, ארגון צעדת האמהות, קיבלנו מידע ממש קונקרטי שיש בידו של צה"ל להפעיל רחפנים כדי למנוע מחיילינו למות מבתים ממולכדים. לצערנו, לא נעשה בזה שימוש. מה שכן נעשה שימוש זה שלוקחים את הרחפנים האלה ומייצאים אותם לארצות הברית במחירי עתק, בזה כן נעשה שימוש, אבל על הילדים שלנו חוסכים. אנחנו לא אמרנו את הדברים סתם, הדברים האלה נבדקו טוב לפני שהם הגיעו לפה. אני מבקשת מכל מי שנמצא פה בחדר ויש לו נגיעה לביטחון או לאנשי הביטחון בצורה כזאת או אחרת, אנחנו זועקים את זה מעל כל במה, בבקשה, להתחיל להשתמש ברחפנים האלה, אלה אותם רחפנים שגילו את יחיא סינוואר. אלה דברים שיש לנו אותם פה. כל חייל כזה שהולך, זו משפחה שלמה שמתפרקת, אנחנו לא צריכים להרחיב את הדיבור. תודה רבה, בשורות טובות לכולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. אמיר השכל, בבקשה. << אורח >> אמיר השכל: << אורח >> תודה. הייתי פה בפתיחת הדיון הקודם ב-10:30, כשדיברה פה מכבית, ובאופן מפתיע, לא תיאמנו בינינו את הדברים. אבל מה שאני רוצה לומר לך, אני למעלה מחצי שנה מלווה את המשפחות בוועדות, ואחרי חצי שנה, כבר יש ועדות שאני לא נכנס לשם. כי יש לי את התחושה שכשמדברים, זה כאילו לדבר לקיר. והחלטתי להתמקד בוועדות שלפחות אני מתרשם שיושבי הראש קשובים וגם מאוד יכול להיות שיכולים לקדם דברים. בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל היו כמה וכמה אירועי חטיפה, והמדינה עשתה כל דבר כדי להגיע ולשחרר את החטופים. ב-1972 נחטף מטוס סבנה עם 99 אזרחים ששוחררו. ב-1976, מבצע יונתן, אחיו של ראש הממשלה הקריב את חייו בשביל לשחרר את 105 החטופים על המטוס. במהלך השנים, 20, 30 שנים האחרונות, המדינה הזאת שולחת משלחות הצלה לכל מקום בעולם בעקבות רעידות אדמה, בעקבות אירועי טרור, אנחנו מסייעים לכל העולם. אבל כשמדובר ב-100 חטופים שלנו שנמצאים כבר 444 ימים ברצועת עזה, נכון להיום, שום דבר לא קורה. ואנחנו יודעים כולנו, זה לא קורה מסיבות פוליטיות. ואני שואל, מה קרה לנו? איך נהיינו אטומים כאלה? איך יכול להיות שבגלל סיבות פוליטיות אנשים לא משתחררים? למה אני פה? קודם כול, אמרתי, אני מקבל פה לפחות קשב, אבל יותר מזה, אני יודע שיש לכם, סיעת ש"ס, את היכולת להשפיע הרבה מעבר למה שקורה עד היום. אתה יודע, הייתי בבוקר בוועדת הבריאות בראשותו של יוני מישרקי והוא דיבר על זה שהוא פותח את כל הבוקר בתפילה להשבת החטופים. תפילות זה בסדר, זה מצוין, ואוטוטו יש לנו את חנוכה, בתקווה לניסים, אבל אתה יודע, גם התפילות וגם הניסים, צריך לחבר אותם למעשים. ואני אומר לך, יש לכם את היכולת לקדם את הדברים ואני מאוד מקווה שתעשו את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה, אמיר. כפי שאמרתי מקודם, מדובר בדיון מעקב. אנחנו נחשפנו בחודשים האחרונים מאז ההחלטה של אותו קיצוץ, בסוף נלקחה החלטה בנושא הצהרונים. זה לא סוד שמתברר שהורים צריכים לשלם השתתפות גבוהה יותר ברוב המקרים. קיימת תופעה שלצערי, משרד החינוך מתמקד ולוקח את ההחלטה על פי קריטריונים של האשכול או לפחות הרמה הסוציואקונומית של האשכול עצמו, ואנחנו רואים פערים גדולים בין הרמה הסוציואקונומית שנקבעה לאשכול מול הרמה הסוציואקונומית של יישוב מסוים או יישובים מסוימים מתוך האשכול. ולכן אני חושב שבדבר הזה אנחנו צריכים לטפל ואנחנו נעלה את זה במשך הדיון. לפני שאנחנו מתחילים בדיון, אני רוצה לקבל איזושהי סקירה מאתי מהמחלקה של מידע ומחקר של הכנסת, שנדע על אילו נתונים אנחנו מדברים. במשך הדיונים האחרונים עלו מספר שאלות, האם ההחלטה של הקיצוץ בסוף השפיעה בצורה כזו או אחרת על מספר המשתתפים מתוך הצהרונים. לא רק מספר הצהרונים שנפתחו או לא נפתחו, אלא מספר ההורים שבסוף שולחים את ילדיהם או לא שולחים את ילדיהם מתוך התוכנית הזאת. << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> זה נתון חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שבלי היסוד העובדתי הזה יהיה מאוד קשה להבין מה ההשלכות של ההחלטה שנלקחה. אתי, בבקשה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה. כמו שנאמר פה וגם נדון בדיון הקודם, בשנת הלימודים תשפ"ה, סמוך לתחילת שנת הלימודים, משרד החינוך הודיע בעקבות קיצוץ בתקציב שהוא מקטין את ההשתתפות שלו בעלויות צהרוני ניצנים, כפועל יוצא מכך יש עלייה בתשלומי ההורים לצהרונים. אנחנו רואים פה את החלוקה לפי אשכול, כשברשויות החלשות ביותר התשלום עלה מ-50 ש"ח לחודש ל-130 עד 150 ש"ח לחודש. השינוי הזה בוצע לאחר תקופת ההרשמה לצהרונים, כך שהוא לא השתקף בנתוני הרישום לצהרונים שהיו בידי משרד החינוך בדיון הקודם בנושא הזה באוקטובר 2024, לפני חודשיים, קצת יותר, אבל זה משהו שכן היה אמור להשתקף בנתוני הפעילות בפועל שהרשויות דיווחו לגבי שלושת החודשים הראשונים של השנה, ספטמבר-נובמבר 2024. פנינו למשרד החינוך, ביקשנו ממנו את הנתונים והנתונים שקיבלנו לגבי דיווחי הרשויות על פעילות בפועל של הצהרונים, השתתפות תלמידים, בכמה מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, הופעלו צהרונים בנובמבר 2024. חשוב להדגיש שהנתונים שיש לנו כרגע הם נתונים חלקיים, כלומר, מה שיש זה מתוך 216 רשויות שענו לקול הקורא, 164 העבירו דיווחי ביצוע, כך שלא מדובר על נתונים מלאים. ועוד דבר שחשוב להגיד, שבכל שנה יש פער בין נתוני הרישום לנתוני הביצוע בפועל, ובגלל שהנתונים האלה עדיין חלקיים, אנחנו לא יכולים להגיד אם הפער שמשתקף כרגע הוא חריג ביחס לשנים קודמות. בכל זאת, מה שאנחנו רואים בהשוואה בין נתוני הרישום לדיווחי הביצוע באותן רשויות שיש לנו דיווחי ביצוע עבורן, כלומר רק באותן 164 רשויות, אנחנו רואים שברשויות החלשות ביותר הפער גדול הרבה יותר. כלומר, 69% מהתלמידים שנרשמו לצהרונים באשכולות 1 עד 3 השתתפו בפועל בצהרון בהשוואה ל-90%-95% ברשויות החזקות יותר. והפער הזה גם בא לידי ביטוי בנתונים לגבי מוסדות חינוך שהשתתפו, זה דומה, כל הנתונים מופיעים במסמך שמופיע בחומר הרקע לוועדה. כלומר, רואים פה שתלמידים חלשים, תלמידים ביישובים שחלשים לפי המדד הכלכלי-חברתי של הלמ"ס השתתפו פחות בהשוואה לתלמידים ביישובים חזקים יותר. אנחנו במקביל פנינו גם לרשויות המקומיות, לאותן רשויות מקומיות שבהן המספר הגדול ביותר של תלמידים בצהרונים כדי לקבל גם מהן את הנתונים במקביל, ואנחנו רואים פה שרוב הרשויות המקומיות דיווחו על ירידה במספר התלמידים בצהרונים. גם רשויות מקומיות חזקות, גם רשויות מקומיות חלשות, אבל ברשויות מקומיות חלשות כמו ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלה ששם למטה, הירידה הרבה יותר גדולה. שאלנו את הרשויות המקומיות למה להערכתן השינוי קרה, מי שענה לנו ענה שזה קשור לעלייה במחיר הצהרונים ולא לגורמים האחרים. אני אגיד גם, כמו שדיברת, כמה מילים על הנושא של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו יכולים להסיק את המסקנה שמי שנפגע מאותו קיצוץ בסוף אלה האוכלוסיות החלשות. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני חושבת שכולן, אבל על הרשויות החלשות רואים שזה השפיע יותר, אלה שהעבירו דיווחים. וחייבים להגיד שגם בין אלה שלא העבירו דיווחים, כלומר 57 רשויות מקומיות שאין לנו בכלל מידע, יש יותר רשויות חלשות, כך שיכול להיות שההשפעה עוד יותר חמורה ממה שראינו בנתונים האלה. אני אגיד גם כמה מילים על הנושא של מודל הסבסוד. כמו שנאמר, מודל הסבסוד בהתאם לאשכול חברתי- כלכלי של הרשות המקומית כפי שמפורסם בקול קורא. בשנת 2021, על רקע עתירה לבג"ץ ודברים נוספים, הודיע משרד החינוך שהוא משנה את מודל הסבסוד כך שהוא יתחשב במדד הטיפוח. בפועל, זה לא קרה. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> לא קרה כי עוד פעם, הממשלה נפלה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> מסיבות שונות, משרד החינוך בוודאי יפרט. מכיוון שכך, משפחות שמתמודדות עם קושי כלכלי או יישובים שהמדד החברתי-כלכלי שלהם שונה מזה של הרשות המקומית ישלמו לפי התעריף של כל הרשות. אחד המענים שיש לזה הוא שבמסגרת הקול הקורא משרד החינוך מאפשר לרשויות חזקות להציע מלגות סיוע להורים. הוא לא מקצה לזה תקציבים, אבל הרשויות המקומיות יכולות להקצות תקציבים. כששאלנו את הרשויות המקומיות האם יש מלגות, רק שתיים מתוך העשר אמרו שישנן. ובאותן רשויות, כמובן, על רקע העלייה במחירי הצהרונים, מקדישים יותר תקציבים למלגות בשנת הלימודים תשפ"ה. כלומר, יש יותר נטל עליהן בהיבט הזה. וכל הדברים כמובן מופיעים במסמך, בחומר הרקע לוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יוסי, אני רציתי להתייחס למה שאני רואה בקטע של אשכול הרשויות, זו הסיבה שגם באתי לדיון הזה. במועצות האזוריות הם מסתכלים לי, למשל קח את שדות דן שיושב פה, כמה יישובים יש לך במועצה? << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> תשעה יישובים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יש לו יישובים יותר חזקים ויש לו יישובים הרבה יותר חלשים. ועכשיו מה קורה? היישובים החלשים, אלה שחווים את הקושי, בגלל שהיישובים האלה מעלים את הסוציו, הם משלמים הרבה יותר כסף. וזה גם איפה שאני גר, במעלה יוסף, יש יישובים חזקים ויש יישובים חלשים. אנחנו צריכים לשנות את התקנה, אם אפשר פה שיועצת המשפטית, היושב ראש וכל מי שיושבים פה, שאנחנו נשנה את זה בתוך משרד החינוך, את התקנה. שיסתכלו על כל יישוב, יש למשרד החינוך את הנתונים, כל יישוב לפי הסוציו שלו. אי אפשר להכליל מועצה שלמה ואז יישובים חלשים באמת אוכלים אותה ואין להם את היכולת לשים את הילד במעונות, אדוני היושב ראש. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שנאמר, שהייתה החלטה של לשנות את שיטת הסבסוד ב-2021 וזה לא בוצע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הייתה החלטה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו תיכף נשמע ממשרד החינוך למה לא בוצע. אני בדיון הקודם ביקשתי מהייעוץ המשפטי של הוועדה לבדוק קודם כול, לקבל חוות דעת משפטית על הנושא של העלאת מחיר הצהרונים לאחר הרישום. אני מבקש מהייעוץ המשפטי של הוועדה לפרוס לנו את חוות הדעת ומכאן אנחנו נתקדם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל לפני כן אני אשמח גם באמת להתייחס לנקודה שעלתה פה. החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, יש חוק, הוא נחקק ב-2017, ולפיו היו אמורות להיות גם תקנות וצו. אני לא אתייחס לכל ההיבטים הרבים שהיו אמורים להיות מוסדרים בתקנות שהם חשובים, כל מיני היבטים פדגוגיים ושל בטיחות ותקינות, שהיום עוד אין תקנות שקובעות את הסטנדרטים האלה והכול נעשה לפי חוזר מנכ"ל ובצורה וולונטרית על ידי הרשויות ומשרד החינוך. אני אתמקד כרגע בהיבטים של העלויות וההשתתפות של המדינה שגם הן היו אמורות להיות מוסדרות בצו מכוח אותו חוק, שעד היום לא, הצו הזה היה אמור להתייחס למחיר מירבי לעניין הצהרונים וגם להשתתפות המדינה ולהיקבע על בסיס אמות מידה שהיו אמורות גם להגיע פה לוועדה לאישור ואז היה דיון באמות המידה. היום באמת אמות המידה מתייחסות לאשכול, לרשות המקומית ולא לסל טיפוח או ליישוב הספציפי או לבית הספר הספציפי, לפעמים גם ממש מתייחסים למדד טיפוח של מוסד חינוך מסוים. שזה באמת משהו שכמו שצוין פה, הייתה לגביו עתירה, גם הייתה החלטה, ראו את זה כמוצדק לשנות את מודל התקצוב, אבל הוא לא שונה. כל זה יכול להיות שהיה מסודר בצורה הרבה יותר טובה אם היה צו שמותקן בתהליך מסודר, מובא פה לאישור וגם קובע סטנדרטים אחידים עם איזשהו מנגנון פיקוח. זה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב רק לומר שהוועדה פנתה למשרד החינוך ב-16 בינואר 2023, לפני כמעט שנה, להתקין את התקנות, ולצערי, עד עצם היום הזה, משרד החינוך, אנחנו עדיין לא רואים תקנות, לתשומת ליבכם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, הייתה טיוטה של תקנות שפורסמה ב-2022, אבל היא לא התקדמה לשום מקום. בהקשר של הבקשה של הוועדה מהישיבה הקודמת, אני אגיד שיש פה כמה היבטים לשינוי הזה של ההשתתפות של הסבסוד, השינוי של הסבסוד שקרה בסמוך לפתיחת שנת הלימודים. בהיבט החוזי, כל הגורמים שמרו לעצמם את שיקול הדעת לשנות בהתאם להחלטות של משרד החינוך והתייחסו לסעיפים האלה גם במכרזים וגם בפנייה להורים, אבל יש פה כמובן את הצד של ההחלטה המנהלית של משרד החינוך שהיא קרתה גם בסמוך לתחילת השנה וגם בסכומים שהם משמעותיים. היו מקרים שבאמת בעתירות, גם לאחרונה בנושאים שהיו קשורים לקיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד, וגם בהקשר של הסבסוד של מעונות לאברכים שנפסלו החלטות על רקע זה שלא ניתנה תקופה מספקת להתארגנות והיערכות ונקבע שצריכה להיות תקופת מעבר. אבל כל מקרה פה נבחן לגופו, על פי המועד שבו התקבלה ההחלטה, ההשפעה שלה על ההתנהלות של המשפחות, ויש פה השפעה, במקרה הזה משמעותית, אבל אנחנו לא יכולים להיות אלה שקובעים במקרה הספציפי הזה איך בית המשפט - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו יכולים אבל להגיש איזו הצעה הצעת חוק בנושא? כלומר, אם הם לא זזים, אולי בואו אנחנו נעשה איזה משהו בוועדה, או שאני אגיש פרטי, לשנות את זה. כי אני אסביר לך. פה נגענו בשדות דן, אם אני לוקח את מטה אשר, יש שם שני כפרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מדבר על מודל התקצוב, שהוא סוגיה בפני עצמה, שכמו שאמרנו, כמו שצוין פה, החלטה בעניין הזה כבר התקבלה לשנות אותו, אבל היא לא מומשה וזאת שאלה בפני עצמה. ובנוסף, לא הותקן צו שאמור להסדיר את זה בצורה מסודרת על פי החוק. בהקשר של המועד לקבלת ההחלטה על היקף ההשתתפות, מצד אחד, אין לאזרח זכות מוקנית לקבל סבסוד מהמדינה, מצד שני, יש לו זכות שההחלטה תתקבל בשלב שיאפשר לו היערכות ולא יגרום לחוסר תפקוד של כל המשפחה כי עכשיו אין מסגרת. זה תלוי מה ההיקף, מה הסכומים, מה המועד, זה דבר שנבחן לפי נסיבותיו, מה ההשפעות של הקיצוץ בתקציב על כל משרד החינוך והמערכות שלו. יש פה שאלה, ויכול להיות שבמקרה הזה הייתה מתקבלת החלטה, זה עניין של סבירות ההחלטה. יש פה קושי, אבל זו לא החלטה שלנו לקבל, אנחנו לא הגורם שמקבל החלטה בעניין הזה. זה מה שאני יכולה לומר בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. כיוון שאנחנו בדיון מעקב, אני אפנה גם לאוצר. אני ביקשתי בדיון האחרון כמה דברים, אחד, כמובן ביקשתי מהאוצר לחזור בו מההחלטה של הקיצוץ של ה-250 מיליון, זה אחד. אני מבין שלא חזרתם מהקיצוץ, אבל הוועדה כן ביקשה מהאוצר לערוך סימולציה על הפגיעה בכלכלה נוכח הקיצוץ בתקציב הצהרונים ולהעביר את הנתונים תוך חודשיים. עברו מאז הדיון שלושה חודשים. האוצר, בבקשה, דן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה, גם ביקשנו לדעת אילו יישובים שלא מתקיים בכלל בגלל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה משרד החינוך. תאמין לי, כל משרד בעתו ובזמנו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סומך עליך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי רק עוד הערה כדי להשלים את הדברים, סליחה. אני כן אגיד שבהקשר למשל של הקיצוץ של שעות הלימוד במסגרות החינוך המיוחד שבזמנו הייתה החלטה גורפת והיא בסוף בוטלה באמת על ידי בית המשפט העליון, אחת ההערות הייתה שהעובדה שהקיצוץ הזה היה כל כך גורף ולא בחן מסגרות שבהן כן יש פתרונות ואולי במסגרות שאין שום פתרון אחר כן לקצץ את שעות הלימוד, אבל לאפשר למסגרות שכן יש בהן פתרונות להמשיך לעבוד, זו אחת הבעיות. ואולי גם פה, אם הייתה התייחסות פרטנית לאשכולות הנמוכים, בסופו של דבר, כל הנושא של צהרונים וחוק הפיקוח על צהרונים בא באמת לצמצם פערים. זאת אומרת, זו אחת המטרות של החוק הזה ובסוף יוצא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא נועד לזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא נועד לזה, כל המסגרות האלה, המשלימות של שעות ארוכות יותר. לא נדבר על חוק יום חינוך ארוך שזו סוגיה בפני עצמה. יכול להיות שאם היו מסתכלים פרטנית ומקטינים את הקיצוץ ולפחות במקומות החלשים משאירים את הסבסוד, זה היה אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. דן, בבקשה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כאמור, התקציב הופחת בתקציב 2024 המעודכן, בתיאום עם משרד החינוך, בהתאם לעלויות המלחמה שאנחנו חווים כל הזמן. ולגבי הבקשה לסימולציה, הסימולציה טרם נערכה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מאוד מאוד מורכב לעשות סימולציה כזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור, לפגוע בחלשים זה הכי קל. שתבינו, אתם לא רק פוגעים בחלשים ובמשפחות עצמן, אתם פוגעים במדינה. אני בטוח שכשתעשו את הסימולציה, אתם תראו שהכסף שהפסידה המדינה עוקף בכפל כפליים את ה-250 מיליון של הקיצוץ הזה. מה קורה איתכם? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסוף, הקול הקורא הוא דיפרנציאלי בהתאם למצב סוציואקונומי וגם ההפחתה שנעשתה או העלאת תשלומי ההורים נעשו באופן דיפרנציאלי על מנת למזער את הפגיעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל לא מספיק, לא מספיק. אם אתם לוקחים בחשבון את האשכול כולו, מתוך האשכול, ניקח את שדות דן, נמצא פה דוד יפרח. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> 71% סוציו 5-3. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא הגיוני. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> 71%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא הגיוני. אוקיי, החלטתם לעשות קיצוץ, יש מלחמה, כולנו מבינים. אתם לא רוצים לעשות סימולציה ולראות שבסוף אתם מפסידים יותר כסף ממה שאתם מרוויחים פה, 250 מיליון? החלטה שלכם, אבל לפחות אל תפגעו במשפחות עצמן, תשנו את שיטת הסבסוד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בנוגע לשינוי, אנחנו צריכים - - - << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> רוצה לצמצם פערים? פה ההפך, הוא מרחיב ומגדיל ומרווח. << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> הם עושים אפליה מאוד בוטה בין ערים לבין יישובים במועצות. האפליה הזאת היא בלתי הגיונית, אתם פשוט מסכנים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, נבדוק תיכף עם משרד החינוך למה לא השתנתה שיטת הסבסוד, נבדוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה האפליה? מה המשפט שאמרת עכשיו, האפליה בין ערים ומועצות? << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> בסוף, הדירוג הסוציואקונומי קובע את רמת הסבסוד. אני נגיד מייצג, אני חבר מליאה במועצת שדות דן ויישוב שצמוד ללוד, שבאותו דירוג כמו שלי. אותם ילדים שיושבים פחות מקילומטר מהיישוב שלי. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> צמוד דופן. << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> צמוד גדר. זוכים לקבל את הסבסוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, לוד מקבלת ושדות ודן לא למרות שהם באותו סוציואקונומי? << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> בדיוק אותו דבר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך למה הוא מתכוון. << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> ולכן העיוות הזה נעשה מתוך איזושהי מילה מאוד יפה, אשכול, שניסו לעשות את זה. לצורך העניין, יש יישובים מאוד חזקים אצלי שמשלמים פחות כסף כי באשכול הוא מאזן אותם. כך שאצלי הם יושבים בבית, ילדה בת שש שומרת על אח שלה, תינוק בן שנה, בסיכון חיים אמיתי, בסכנה ממשית, כי לנציג האוצר קשה לעשות את אותו שקלול. אנחנו יודעים את המילים היפות האלה שפוגעות בילד בסוף. אני פונה לחברי הכנסת שתפעילו שיקול דעת, ואותם פקידים צריכים להבין שהם לא יכולים לפגוע ולסכן ילדים קטנים ופעוטות. ילדה בת שש, השכנה שלי, שומרת על תינוק בן חמישה חודשים כי אמא שלה עובדת כמטפלת במועצה שלי. אותה אימא שמטפלת בגני הילדים משאירה פעוט קטן כי אין לה כסף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו חובת דיווח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק שזה לא בין ערים ליישובים, גם בתוך עיר יכול להיות פער מאוד גדול בין מוסדות חינוך, בין שכונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. יכול להיות שצריך להתייחס לטבלת שטראוס ולא זה. דוד, אני אתן לך תיכף, אני רוצה רק לשמוע ממשרד החינוך. קודם כול, האם יש לנו נתונים באילו מקומות צהרונים לא נפתחו, וירידה של תלמידים בפילוח לפי יישובים. << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> צוהריים טובים. אני העברתי לבקשת אתי את הנתונים. יש לנו כמובן עוד רשויות שכרגע חוזרות אחרי מצב החירום, יש גם רשויות מפונות שהתלמידים שלהם פשוט נקלטו בערים אחרות, אז אנחנו ב אוקיי, אז מעבר למפונים ואלה שלא חזרו יש לנו את כל הנתונים, אתי? אני העברתי לאתי את כל מה שהיא ביקשה. כמו שאתי ציינה קודם וזה חשוב, אנחנו כרגע נתנו את דיווחי הביצוע של חודש נובמבר ויש רשויות שעדיין לא דיווחו, זאת אומרת, הן יכולות להמשיך לדווח. ברגע שיהיו לנו את הנתונים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד מתי הם אמורים לדווח? << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> עד 10 בינואר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם כך, הוועדה תתכנס פה שוב ב-15 בינואר לדיון מעקב ואנחנו נעקוב אחרי הנתונים האלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - סך הכול מבינים. כלומר, גם מהדיווחים שהתקבלו, אלה רוב - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בסדר, אני לא יורד מהסיפור הזה, הסיפור הזה לא ירד מסדר היום. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כמו שאמרתי, בדיווחים של משרד החינוך יש 164 רשויות שאנחנו יודעים שפועלות, יתר הרשויות לא העבירו דיווחים. יכול להיות שיש בהן רשויות שלא פועלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי אפשר להתייחס למקום אחד, דוגמה למקום אחד? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה, חברים, אנחנו ניגע בנקודות המהותיות, אחרי זה ניתן לכל אחד. משרד החינוך, אתם יכולים להסביר לנו למה לאחר שכן התקבלה הודעה על שינוי שיטת הסבסוד בשנת 2021 בסוף לא שונתה שיטת הסבסוד? << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> אני לא יודעת על החלטה, אני יודעת שהיה דיון והדיון דיבר על מדד טיפוח. צריך להבין שבגני הילדים אין מדד טיפוח, יש מדד טיפוח רק בבתי הספר. האוכלוסייה והחלק הארי בתוכנית ניצנים הם גני ילדים, ולגני הילדים אין מדד טיפוח. יכול גם להתייחס שותפי מורן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אני רק רוצה להבין, מאיפה - - - << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> חברי הכנסת, אני מחזיק בידי מסמך שמשרד החינוך חזר בו מזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בלי התפרצויות. מאיפה הבאתם את זה שהייתה הודעה של משרד החינוך על שינוי מודל התקצוב בשנת 2021? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> קודם כול, במסגרת עתירה שהייתה לבג"ץ בנושא של סבסוד הצהרונים בדיוק בנושא הזה של שינוי המודל וגם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יכולה להקריא מפסק הדין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, בבקשה, הייעוץ משפטי. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> גם בוועדה לזכויות הילד בשנת 2021 בנובמבר היה דיון בדיוק באותו נושא ובו הודיע משרד החינוך שהוא בוחן את שינוי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוחן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על בסיס ההחלטה הזו דחו את העתירה ואמרו בפסק הדין, "נוכח החלטתו של משרד החינוך לשנות את מודל התקצוב שעמד ביסוד העתירה ולשים קץ להסתמכות על דירוג הרשות המקומיות, הרי שהתשתית שהציבו העותרים הנה אקטואלית עוד. נכון, גיבוש המודל עוד לא הושלם, אך די בפרטים שהוצגו בהודעת העדכון כדי לשמוט את הקרקע". אגב, זו לא פעם ראשונה שלבג"ץ כבר מכריזים שמתקינים תקנות או שיש תהליך, העתירה נמחקת, ואחרי שנים שום דבר לא קורה, יש לנו כמה דוגמאות כאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. שאלה שלישית, משרד החינוך, מה עם התקנות? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> שלום, לירן שפיגל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. ב-2022 פרסמנו טיוטת תקנות, וזה נכון, אנחנו לא התקדמנו עם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> גם חילופי השלטון לא סייעו בעניין. אנחנו כרגע עובדים על עדכון של הטיוטה, אנחנו נצטרך לעשות RIA, לפי חוק עקרונות האסדרה אנחנו מחויבים לעשות RIA. כחלק מהתהליך של ההיערכות להתקנה גם צריך למנות ממונה על הצהרונים שאיתו אנחנו נעבוד על כל העדכון של התקנות. לכל הפעולות האלה המשרד כרגע - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק רוצה להגיד שבעקבות התקנות של הסעות בטיחותיות לילדים עם מוגבלות, קיימתי שיחה עם היועצת המשפטית של רשות האסדרה שהבהירה לי שגם אם צריך RIA, זה לא אמור לעכב את העבודה על התקנות. באותו מקרה גם לא צריך. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אני לא אמרתי שזה מעכב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אתייחס. אני אמרתי כמה דברים במקביל ואתם פשוט לא הספקתם לשמוע. כדי שנוכל לעבוד על התקנות, זו לא עבודה של הלשכה המשפטית עם עצמה, אנחנו צריכים ממונה על הצהרונים שיכיר את התחום, שנוכל לעבוד איתו. המשרד בתהליך במקביל, אנחנו גם עובדים על התקנות כי כבר יש לנו איזשהו בסיס, גם נערכים לפרסם RIA וגם אמור להתמנות ממונה על הצהרונים שאיתו אנחנו נעבוד. אני רק יכולה להגיד שזה יקח עוד זמן כי גם על התקנות שפרסמנו ב-2022 קיבלנו הרבה מאוד הערות, למשל של השלטון המקומי, יש שם דרישות שונות שגם מגיעות ממשרדי ממשלה נוספים שהם רגולטורים של תחומים מסוימים כמו משרד הבריאות, כך שאנחנו נצטרך לתת על כל הדברים האלה את הדעת, אבל אנחנו בהחלט פועלים לקדם את התקנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לילך ברקאי היא לא הממונה על נושא הצהרונים? << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> אני ממונה על תוכנית הצהרונים הלאומית ניצנים, התוכנית המסובסדת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל לא על כל הצהרונים, לא על כל המערך. << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי. אני רק אחדד לכם, החוק הזה עבר ב-2017. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשמאז היו תקנות של דברים אחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דבר נוסף, אפשר היה גם להוציא צו שנוגע למחיר המירבי ולהשתתפות, אולי להביא בנפרד. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אלה נושאים שאפשר יהיה לקדם אותם אחרי שיהיו תקנות. כי ברגע שנקבע את אמות המידה בתקנות, נוכל לקדם גם את כל הנושא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבל למה הוא לא מתקדם עם זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בגלל זה אנחנו מתעקשים שיהיו תקנות, חברים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מי אמור לשאת את התקנות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דוד יפרח, בבקשה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כמה זמן אתם מתעכבים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מ-2017. דוד יפרח, ראש מועצה אזורית שדות דן, בבקשה. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> אני אחדד כמה נקודות וחשוב שחברי הוועדה יהיו קשובים. אחת, תוכנית הצהרונים נועדה, וקודם כול אני מברך עליה, כן? שלא תהיה אי הבנה, היא נועדה לצמצם פערים. ובסופו של דבר, אתה מנגיש משהו למישהו שלא יכול להשתמש בו, הוא לא שווה כלום. ולמה הוא לא יכול להשתמש? אני לוקח את המועצה שלי, מועצה אזורית שדות דן, שלצערי, 71% מהמועצה סוציו 5-3, ולמעשה הם משלמים מלא, למה? כי זה נבחן לפי הסוציו המועצתי ולא היישובי, ואת זה כולנו יודעים ומדברים על זה. ומה לעשות שאני צמוד דופן לעיר לוד ופתאום יש לי הגירה שלילית. למה? כי בלוד מחלקים את זה בחינם. מה יוצא מזה? שאני כל שנה סוגר גן ועוד גן ועוד גן ועוד גן. כשמנגישים לי משהו, תוכנית צהרונים, שלצערי, 50% מהגנים אצלי לא נפתחים, למה? כי אין להורים את האפשרות לשלם, אין להורים את האפשרות לשלם את זה. ריבונו של עולם, אם אנחנו בונים תוכנית כדי לצמצם פערים, פה ההפך. אני חושב שפה אנחנו מרחיבים, מגדילים את הפערים מקצה לקצה. החזק יודע להסתדר לבד והחלש נשאר מסכן. בא משרד החינוך ומדד ובדק עם הבג"ץ של העדאלה הזה וקיבל את ההחלטה לפי טיפוח בית ספרי. מאידך, אני אומר, רגע, אני משקיע את כל כולי כדי לטפח את בתי הספר שלי, כדי לתת להם שם את הכול לילדים האלה, אלה הילדים של מחר, אז גם שם אני נמדד? מה עשיתי בזה? אני אפסיק להשקיע שם. זה לא נכון. הגיע הזמן שיקבלו, נגב גליל קיבל את ההחלטה הזו, הוא מתייחס לאותם יישובים כנגב גליל לפי סוציו. הייתה הצעה של המשרד לצאת לקול קורא. אני כרשות יוצא לקול קורא לתקצב 71% מהצהרונים? נראה לכם שיש רשות כזו שמסוגלת? יש רשות אחת בארץ שמסוגלת לתקצב 71% מהצהרונים? איפה קיים דבר כזה? היום אצלי ב-50% מגני הילדים בקושי מתנהלים צהרונים וגם ב-50% שהם מתקיימים אנחנו בדין ודברים עם אותה חברה, מתחננים בפניהם כדי להוריד את מספר הילדים כדי שיפתחו עוד כמה ועוד כמה. אני חושב שנעשה עוול, עוול גדול לאותם היישובים החלשים שלי. כי מה לעשות? לא כולנו שווים. יש חזק, יש חלש, יש בינוני, יש מי שיש לו את המסוגלות ומי שאין לו. אנחנו ממשיכים להעצים את הפער, אנחנו ממשיכים להיות שותפים לעוול שנעשה, אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. אני מבקש פה, יו"ר הוועדה, חברי הוועדה, משרד החינוך, משרד האוצר, לחשוב מחוץ לקופסה, איך אנחנו עוזרים לאותם ילדים שזקוקים לנו היום? הם זקוקים לנו היום. הרי הצהרון הוא לא איזה בייביסיטר. כי אתם בניתם תוכנית לצמצום פערים, ושם הם לא מקבלים את זה. בא הפער גם מבתי ספר וממשיך הלאה גם מכיתה א', והילד שלא קיבל את מה שקיבל בגן בא עם חוסר מכיתה א' וזה הולך איתו לאורך כל הדרך. למדינה זה עולה הרבה הרבה יותר יקר, אדוני יושב ראש הוועדה, זה עולה הרבה הרבה יותר יקר. ללוות ילד כזה שלא קיבל את מה שמגיע לו בתור ילד, אתם יודעים טוב מאוד שלכולנו זה עולה. בסופו של דבר, המדינה תסבסד את כל מה שמגיע לילד הזה לאורך כל הדרך אם לא ניתן לו את זה היום. כמו שאמרתי, הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לאותם יישובים שמגיע להם בזכות, לא בחסד של אף אחד, את מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. חבר כנסת קינלי, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, יש לי דז'ה וו מדיון קודם שניהלנו בסוגיה הזו. ואתה יודע, מתחדד לי יותר ויותר, כל פעם אנחנו מגיעים לכאן עם אותה בעיה, כי זה לא דיון על צהרונים, זה דיון על פלסטרים. אלה פלסטרים שמדינת ישראל הניחה על חוק שהיא העבירה בשנות ה-90 שזה יום לימודים ארוך, תמי הזכירה את זה. בעצם מדינת ישראל החליטה לפני 20 ומשהו שנים שהיא צריכה יום לימודים ארוך, שזה הדבר הכי חברתי, הכי מחובר לצורכי המשק, הכי מקדם כלכלה, הכי דואג גם להורים העובדים וגם כמובן לתלמידים, ואז יש לה פלסטרים. פעם היה פלסטר שקראו לו יוח"א, אחר כך שינו וקראו לפלסטר יול"א שזה עוד מאותו דבר, ואז קראו לזה צהרונים ואז קראו לזה צהרוני ניצנים ועוד. הכול זה בעצם פלסטר על פלסטר במקום שיום הלימודים בבית הספר יהיה יום ארוך. לא רק בגלל ההתאמה להורים, כי באמת ילדי ישראל מקבלים הרבה שעות לימוד אבל לומדים מעט, שזה אחד האבסורדים הישראליים, פטנט שאנחנו המצאנו. אני רוצה להעיר על המוצר הזה שלושה דברים. קודם כול, באמת, גם בבסיסו וגם בשיטת התקצוב שלו, זה מייצר, סליחה על הביטוי, מוצר חינוכי נחות שאנחנו מאוד מתקשים לייצר אותו איכותי בגלל הדרך שהוא מתוקצב. שתיים, בגלל החטא הקודם, הקודם-הקודם, וזה שעשו אותו בכסף זמין, כמובן מקצצים אותו כל פעם שיש בעיה כלכלית, שזה פשוט אבסורד. אתם יודעים, 250 מיליון שקלים זה שמינית משעת תקן. כל אחד יגיד לכם שכסף מקובע מול כסף גמיש, כסף גמיש הוא יותר יעיל מהמון סיבות. במקום לקחת שמינית שעת תקן, אם כבר מקצצים, ולהוריד אותה, אנחנו מקצצים במקום שהוא אפשרי, אבל הוא הכי כואב, בצדק, כי זה הזמן שהילדים כל כך צריכים אותו. והדבר אחרון, וזה באמת על הפלסטר של הפלסטר של הפלסטר, דיברנו פה בוועדה על זה שאנחנו נפעיל את הסטז'רים בצהרונים כדי לחזק, כדי - - - וזה לא קרה למיטב הבנתי. ואני אומר שוב, חבל, משאב קיים, לא עולה כמעט כסף, יכול לשפר את המוצר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפילו כחלק מההתמחות שלהם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, חלק מהתמחות, ווין-ווין קלאסי, וזה לא קורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, באמת זה די מזכיר את הדיון הקודם וגם את השאלה שאתה שאלת, אם משרד האוצר בחן את הדברים, כמה כסף יעלו למדינה אותן המשפחות שלא יכולות לרשום את הילדים שלהן. דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, אבל שווה להזכיר את זה שוב, הבעיה היא לא רק למי שאין כסף, הבעיה היא גם למי שיש כסף. כי ברגע שלרשות לא שווה לפתוח את הצהרון בגלל מספר מועט של ילדים, זה לא כלכלי, הרשות לא תפתח וזה יוצר בלגן ממש גדול. דוד, יושב ראש המועצה, דיברת על זה שאנחנו אמורים לספק לילדים את כל הדבר הזה, אבל יש בכל הדבר הזה דבר מאוד חשוב שהוא ארוחה חמה. הרבה ילדים מקבלים בצהרון את הארוחה ואת המזון שהם לא יכולים לקבל בבית שלהם וזאת נקודה ממש חשובה. ואני חושב שחבל לנו בגלל 250 מיליון שקל שזה סכום מאוד קטן למדינה לעומת הסכום המאוד גדול שהורים הולכים להוציא והם כבר מוציאים. אולי לקראת התקציב יקרה משהו טוב בעקבות הדיונים של הוועדה הזאת והתקצוב של הצהרונים יחזור להיות כפי שהיה, לפי מפתח סוציואקונומי ויתייחס בצורה מאוד טובה, כמו שהיה עד עכשיו, אין לי שום טענה לגבי מה שהיה. כמובן למה שקורה כאן זה ממש בזיון, אתה שומע את זה ואתה רואה את זה בשטח. הלוואי והדברים יסתדרו כתוצאה ממה שקורה כאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מנחם בלוי, יו"ר סיעת כוח במועצה אזורית שדות דן, בבקשה. << אורח >> מנחם בלויא: << אורח >> ידבר במקומי חברי, חבר לסיעה חיים ברוד. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> חיים ברוד, חבר מליאת שדות דן. אני את הנושא הזה של הצהרונים מלווה כבר ארבע שנים. אם דיברנו על בג"ץ עדאלה, משרד החינוך הציע מתווה בבג"ץ שיהיה מדד הטיפוח הבית ספרי, מתווה שהוא לא יכל ליישם אותו פשוט. המתווה הזה לא קיים בגני ילדים ורוב גדול של תוכנית הצהרונים הוא בגני ילדים ובאמת משרד החינוך חזר בו. אני כאן רואה מסמך של עורכת הדין שגית הראל מהמשרד שבאופן מוצהר חוזרת בה מהשיטה הזאת. מה קורה לנו בשדות דן? 60% מתושבי שדות דן הם בדירוג חמש ומטה, 71% מהילדים של שדות דן, כפי שאמר ראש המועצה שלנו דוד יפרח, הם בדירוג חמש ומטה. אם אנחנו מדברים על הילדים, המספרים הם עוד יותר גבוהים. בשדות דן לא קיימת תוכנית ניצנים בכלל בגני הילדים, היא קיימת אך ורק בבתי הספר. המשמעות היא שהעלות לכל ילד היא 750 ש"ח. כפר חב"ד, שהוא היישוב שאותו אני מייצג במליאת המועצה, הוא היישוב הגדול ביותר בשדות דן והוא מונה היום 8,000 תושבים. יש 60 רשויות מקומיות שקטנות יותר רק מכפר חב"ד. אם היו מכירים בנו, לצורך העניין, רק בשביל המשחק המחשבתי, כמועצה מקומית, לא היינו בדיון הזה בכלל. אנחנו לא רוצים להיפרד, טוב לנו בשדות דן, טוב לנו עם השכנים שלנו, אבל לא ייתכן שבגלל שיש לנו יישובים שאני שמח שהם יישובים מבוססים באשכולות תשע ומעלה, ומי שמבין בזה יודע שאלה יישובים חזקים, לא ייתכן שאני אמדד יחד איתו. תחברו את קריית יערים עם מבשרת ציון, הם יצאו באשכול שש כשזה שתיים ומבשרת ציון שמונה, זה פשוט לא הגיוני. מה קורה כתוצאה מכך? אין להורים בכפר חב"ד כסף לשלם לצהרונים. הילדים נשארים בבית, ב-13:30 יום הלימודים מסתיים, כפי שאמר מוטי מאחיעזר שזה יישוב בעל מאפיינים דומים גם כן בשדות דן, הילדה בת השמונה שומרת על אחותה בת השלוש שסיימה את גן הילדים טרום חובה עד שהאימא חוזרת מהעבודה. התוכנית הזאת, ולילך, את תופתעי לשמוע. לילך, אין לי שום טענה על האיחוד של ההפעלה של הצהרונים ואני יודע שנשמעו טענות כאלה. בשדות דן זה עובד נהדר, יש שני זכיינים, הם מתחרים אחד עם השני, השירות הוא מעולה, הילדים זוכים לארוחה חמה, הילדים מקבלים חוג לפי המאפיינים של התוכנית. הבעיה הגדולה היא שלא יכולים להרשות את זה לעצמנו, ובגני הילדים זה לא קיים. בבתי הספר זה קיים, אבל אני משלם לפי דירוג שש שזה הדירוג הרשותי שלנו, כשרוב התושבים הם חמש ומטה. זה פשוט עוול שזועק לשמיים. אני אסיים במה שפתחתי, משרד החינוך הציע מתווה, חזר בו ולא מציע פתרון אחר. למען השם, מי משלם את המחיר? או שהמחיר יהיה מחיר משפחתי סוציואקונומי אישי משפחתי שההורים פשוט יפסיקו לעבוד, או שהילד פשוט יהיה בלי מסגרת, בלי פיקוח, וכנראה ששני הדברים קורים. כי יש הורים שמסיימים לעבוד ויש הורים שבאמת הילדים נמצאים לבד בבית עד שהאימא או האבא חוזרים ממקום העבודה. אני רוצה עוד איזה משפט ברשותך, היושב ראש, קצת על המאפיינים של שדות דן וכפר חב"ד. כפר חב"ד הוא יישוב חרדי של חסידי חב"ד. ביישוב הזה כולם עובדים, באופן אידיאולוגי עובדים אצלנו. יש כולל שלומדים בו שנה אחת אחרי החתונה ואז יוצאים לשוק העבודה. אנשים אצלנו עם תארים, אנשים אצלנו מתגייסים לצבא. מגיעה המדינה ומענישה אותנו בגלל שאנחנו יישוב, לצורך העניין, אם היינו יישוב בעל מאפיינים חרדיים דומים, היינו אולי שלוש או שתיים ואז היינו מורידים את כל האשכול כלפי מטה. כתוצאה מכך, המדינה פוגעת בנו, אבל פוגעת במי? בילד קטן בן שלוש, ארבע, חמש עד גיל שמונה. זה לגבי גני הילדים. תוכנית ניצנים כן פועלת בבתי הספר, רק ששם את המחיר משלמים לפי דירוג שש. אנחנו משלמים 550 שקל בגלל שיש לנו עוד תוספת יוקר מסוימת על כשרות שאנחנו צריכים כשרות ברמה קצת יותר גבוהה, זה 70 שקלים תוספת, כך שהמשמעות היא 550 שקל. לא ניתן לקבל דרגה, לא ניתן לקבל השתתפות. את מאשרת את דבריי, נכון? אלה הנתונים. << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> אני מאשרת רק את הכשרות הנוספת. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> לא, אי אפשר לקבל דרגה בבתי הספר, רק בגני הילדים אפשר לקבל דרגה. << אורח >> לילך ברקאי: << אורח >> הנתונים מראים שדיווחתם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 550 לחודש? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> נכון, ונכון להיום, משרד העבודה והרווחה טרם פתח את האפשרות לקבל דרגות בגני הילדים למי שזכאי לכך. המחיר הוא כבד, שינוי מדיניות חייב להיות. ואדוני ממשרד האוצר, זה כלכלי לעודד תעסוקת הורים, זה כלכלי לתת מענה לילדים שאיתו הם יוכלו לפתח כלים, זה פשוט כלכלי, לא יכול להיות אחרת. תודה רבה. << אורח >> מנחם בלויא: << אורח >> אם אפשר רק להוסיף הערה אחת. רק שימו לב, השיטה של משרד האוצר, לא רק שהיא לא מוסיפה, היא גורמת גם לדבר הפוך. לקחתם את היישובים העשירים, הורדתם להם את הסכומים בגלל היישובים המוחלשים, ומה שקרה זה שגם הפסדתם כלכלית כי אותם יישובים עשירים היו עומדים בעוד 50 שקל או 100 שקל. כשהגשנו פה את המסמכים לוועדה הראינו שיכול להיות שמבחינה כלכלית משרד האוצר בכלל לא יצטרך להוסיף כסף לקופה אם הוא רק יעשה את זה בצורה נכונה ומאוזנת. השיטה הזאת, אני אומר גם בצורה עצמה הישירה של הדבר הזה, משרד האוצר סתם מפסיד כסף על שום דבר, אין פה אפילו הגיון כלכלי בצורה שבה אתם מודדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רווית אקשטיין, בבקשה. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> שמי רווית אקשטיין מאימהות בחזית החינוך. אני חושבת שהדיון שקורה פה, יש לו קשר ישיר גם לדיון הקודם שהיה לגבי נשירת נערות ונוער בסיכון בכלל ומצב החינוך בישראל. תקשיבו, מדינת ישראל זה לא שינוי מדיניות כמו שאמר פה מישהו, זה לשנות את האנשים קשי הלב שמנהלים את מה שנקרא הילדים שלנו. ההתעלמות מההתפתחות של הילדים בגילאים הרכים האלה, בגילאים הצעירים האלה, זו ערלות לב. לא יכול להיות שילדה קטנה שומרת על ילד קטן, לא יכול להיות שאימא יוצאת לעבודה וצריכה להיות בדאגה על הילדים שלה בבית, לא יכול להיות שאין אוכל ומזון לילדים ומדינת ישראל פשוט מתעלמת. איזה זלזול בילדים ובהורים שלהם. אנשים פה עובדים, אנשים משרתים, אנשים מקריבים את החיים שלהם, וממשלת ישראל, פשוט לא מעניין אותה. סליחה על הביטוי, זה פשוט בית זונות של מערכת חינוך. אני נדהמת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. המילה הייתה מיותרת ובזה הפסדת את זכות הדיבור שלך. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> לא, רגע, לא סיימתי. סליחה, אתה צודק, אני חוזרת בי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, יש מינימום, אנחנו לא בשוק, אנחנו בכנסת ישראל. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> אתה צודק, אני חוזרת בי, סליחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ענת פליישמן, החברה למתנ"סים, בבקשה. << אורח >> ענת פליישמן: << אורח >> שלום לכולם. שמי ענת, מנהלת תחום צהרונים בחברה למתנסים, כבר 15 שנה בתחום הצהרונים. חשוב לי להגיד, הנושא של המפגש פה הוא משבר בצהרונים, המשבר הוא מאוד מאוד גדול גם בתחום. ניצנים פועלים באשכולות אחת עד חמש בגנים ובכל האשכולות בבתי ספר. יש לנו את האשכולות של שש עד עשר שבהם גני הילדים, מעבר לסבסוד שהם כמובן לא מקבלים, הם גם לא מקבלים תקצוב לסייעות, סייעות אישיות לילדים עם אלרגיה, סייעות אישיות לילדים עם סוכרת, סייעות אישיות לילדים על הרצף, ילדים שמשולבים. צריך לתת גם על זה את הדעת. בנוסף לזה, יש את כל הנושא של כוח אדם, קושי בכוח אדם בכל האשכולות. יש לנו ראייה מאוד רחבה, גם במועצות אזוריות, גם ביישובים קטנים, גדולים, הקושי הוא מאוד מאוד גדול וצריך פה איזשהו איגום משאבים של הרבה מאוד. נאמר פה על הנושא של סטאז' בחינוך, זה לא רק סטאז', זה גם כל הנושא של עבודה מועדפת, שיתוף פעולה עם רשויות שמקבלות בשעות הבוקר סייעות ורגע לעשות להן אילו שהם תנאי עסקה של יום ארוך. גם עניינים של תיאום מס. זאת אומרת, יש הרבה מאוד קשיים והמשבר בצהרונים בא לפתחנו והוא מאוד מאוד חמור, קושי מאוד חמור בכוח אדם. צוותים לא רוצים להגיע, שעות עבודה, שלוש שעות בשעות הצוהריים, הורים מאוד מקשים על הצוותים, וזה מגיע לפתחנו וזה הולך להיות חמור ואנחנו מרגישים את זה בכל הארץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל מנקס מהשלטון המקומי בזום, בבקשה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> צוהריים טובים. אני חייבת קודם כול להודות על הדיון הזה ולומר שאין הרבה דיונים שאני מסכימה עם כל מה ששמעתי מכל הדוברים לפניי. כל אחד דיבר מהמקום שהוא חש את המצוקה ולצערי, המצוקה היא גדולה. אני רק רוצה לעשות סדר. אני הייתי שותפה יחד עם חבר הכנסת יעקב מרגי שהיה בזמנו יו"ר הוועדה לכתיבת טיוטת החוק ולהעברתו בוועדה. החוק נועד לתת מענה, נאמר פה פלסטר ובצדק, לעובדה שמדינת ישראל, משרד האוצר, במשך שנים טוען שהמשך יישום חוק יום חינוך ארוך עולה מיליארדי שקלים ואין את התקציב. ובכל זאת, מאז ועד היום לא עודכנו התעריפים. הדבר היחידי שעשתה עשתה המדינה זה היא התעמרה בהורים. היא שינתה את מודל התקצוב כך שכל ההורים מקבלים יותר. שמעתי פה שבאחת הרשויות השכנות לשדות דן ההורים לא משלמים. אין דבר כזה, אין לא משלמים. בהחלט, התשלום נקבע על פי מדד סוציואקונומי של הרשות, זה לא אומר דבר וחצי דבר, ודאי לא עכשיו. אני לא צריכה לספר לכם מה המצב הכלכלי בכל מדינת ישראל. אני כן יודעת לומר לכם שדווקא ברשויות הגבוהות צריך את השירות הזה לא פחות. הגבוהות מבחינה סוציואקונומית אני מדברת. אני רוצה לומר, אלה הם ההורים העובדים שמחזירים למשק ומניעים אותו בכך שהם עובדים וצריכים מסגרת לילדים שלהם, מפוקחת, מקצועית וכולי. המודל נשחק, ההורים נושאים בנטל פעמיים, ואם אפשר לחדד את מה שנאמר פה על ידי נציגת חברת המתנ"סים, אשכולות שש עד עשר בכלל לא מוכרים על ידי המדינה כזכאים לסבסוד. זאת אומרת שהורים עובדים צריכים לעבוד במשרה שאינה מלאה ואולי אפילו לוותר על עבודתם משום שאני לא בטוחה שהם יכולים לעמוד במחיר הצהרון שהם מסבסדים אותו ב-100%. יש פה בעיה שאנחנו נוטים לא להסתכל עליה. בכל יישוב, אין היום יישוב הומוגני, גם אם נסתכל על יישוב במעמד סוציואקונומי תשע, ישנם אנשים רעבים גם באשכול תשע. ואני לא משווה, אבל כשלילד מקרקרת הבטן, לא מעניין אותי איפה הוא גר. ונכון, הצהרון גם מאפשר ארוחה חמה. אגב, יש פה, לא אגיד משחק, אני לא רוצה לומר מילים שישמעו ביקורתיות, אבל יש חוק ארוחה יומית לתלמיד, יש ילדים שזכאים לו ולא מקבלים את הארוחה משום שהוריהם לא יכולים לממן את שכר הצהרונים. דבר אחרון כמעט שאני רוצה לומר, הרשויות המקומיות לא צריכות לשאת בשום תשלום, מדובר פה בשירות שהרשויות המקומיות מאפשרות לתושביהן במימון וסבסוד המדינה. הן כן מכניסות יד לכיס ולצערי יותר ויותר עמוק מכמה סיבות. האחת היא ההתייקרויות וזה שלא התאימו את התעריפים. חוג שתקצב בשנת 2017 היום עולה הרבה יותר ולכן או שמורידים את איכות החוג או שנותנים אותו בתכיפות הרבה יותר קטנה. מעבר לזה, יש לנו הוצאה של אחוזי השתתפות בסייעות, בהסעות. ומה שהכי גרוע זה שבקשת ההנחות של ההורים, ואין להם כתובת אחרת אלא הרשות המקומית, הולכת וגדלה. אני מזכירה לכם גם את מצב הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שמדינת ישראל רצתה לעשות דבר למען הורים ותושבים ואזרחים שבסוף התהפך וייפול על כתפיהן של הרשויות המקומיות. צריך לעדכן את התעריפים, צריך להתאים אותם ליוקר המחיה, צריך להוזיל את ההשתתפות להורים, צריך להכניס את גני הילדים באשכולות שש עד עשר לתוכנית כדי שאפשר יהיה לעבוד, כדי שהורים יפסיקו לקחת על גבם את ההוצאה לחינוך מבוקר עד ערב. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה אל טיוטת התקנות. אכן, כמו שאמר לירן ממשרד החינוך, אנחנו היינו שותפים להערות רבות שהיו לנו ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם. בכל פעם שנכתבות תקנות, בעיקר בחלוף זמן, יש תחושה שכל אחד רוצה להכניס את כל מה שהוא יכול לתוך אותן תקנות. לפחות בטיוטה שאנחנו ראינו מ-2022, יש כאן דברים שכל משרד מנסה להכניס, ולתחושתי, אני לא רוצה להגיד דברים יותר קשים, לתחושתי, מדובר ממש בהכשלה של התוכנית הזו. התוכנית עובדת, יותר טוב, פחות טוב, אפשר לשפר. ככל שיחמירו ויוסיפו התניות בתקנות, ואגב, אנחנו עברנו על הדברים, גם שאין בהם הגיון רב וגם שיש בהם עלות מאוד גבוהה. אני כבר אומרת מראש עוד מבלי שראיתי את הטיוטה המתוקנת, ככל שיהיו הוצאות לרשויות המקומיות בגין הפעלת הצהרונים, כדאי שמשרד האוצר כבר יתכונן לשפות את הרשויות. אחרת, בוודאי ובוודאי שמענו כאן את ראש המועצה אזורית שדות דן, הוא בוודאי לא יוכל לתת שירות כשעוד יצטרך להוציא כסף מכיסו ולהוסיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. תעלו בבקשה את מורן כהן, מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי ממשרד החינוך. מורן, ההתייחסות שלך בבקשה למודל תקצוב. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> שלום לכולם. בגדול, אמרו את זה כבר לפניי, אבל אני אחזור, בחנו את האפשרות לייצר מודל שברמת המיקרו מסתכל במדד טיפוח של בית הספר ולא סוציואקונומי, ובחנו את זה ואין לנו את האפשרות בסופו של דבר לעשות את זה, גם רשמנו את זה, זה נאמר פה מקודם, כי אין לנו את מדדי טיפוח בגנים. רוב האוכלוסייה, מעל 70%, אלה מסגרות בגנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הבעיה להתבסס לפי הרמה הסוציואקונומית היישובית? למה אתם מתבססים רק על האשכול? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> יש לנו היום מדד סוציואקונומי ואנחנו לפי זה מתקצבים ובחנו את מדד הטיפוח כדי לרדת לרזולוציה של גני ילדים, לדייק שם את ההקצאה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מורן, מה הבעיה להתייחס לרמה הסוציואקונומית היישובית ולא של האשכול כולו? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני לא רוצה להגיד פה דברים שאנחנו לא בדקנו, אבל יש דברים שאנחנו בדקנו והסתמכנו ברמת המיקרו בכוונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, לא ירדתי לסוף דעתך. אוקיי, בדקתם ומה? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני אומר, אמרו את זה פה לפניי, היום אנחנו פועלים לפי מדד סוציואקונומי שמתפרסם על ידי הלמ"ס ועליו אנחנו מסתמכים, אנחנו יודעים שהוא מתוקף והוא פעיל. לפי זה אנחנו מתקצבים לא מעט פעולות בתוך משרד החינוך באופן רוחבי, וגם התוכנית הזו נבנתה עוד ב-2017 או אפילו לפני בתוכנית הראשונה לפי סוציואקונומי. כשבאה בקשה ועתירה לבחון את זה ברזולוציה יותר מדויקת, בחנו את האפשרות הזאת, אבל אין לנו מדדים שאנחנו יכולים להסתמך עליהם ברמת - - - ברמת המיקרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל בדקתם לפי הרמה של הגנים, אוקיי, שם אין לכם את הנתונים בגנים, אז תיקחו בחשבון את הרמה הסוציואקונומית היישובית. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני שוב אומר, אני לא רוצה להגיד דברים, הבדיקה הזו כבר נעשתה וראינו שזה לא רלוונטי, המדדים האלה, או שהם לא מדויקים או לא מתוחזקים על ידי הלמ"ס. מדובר פה על מעל מיליארד שקל, כן? אנחנו לא יכולים לשים את יהבנו על משהו שאנחנו יודעים שהוא לא מתוקף. לכן כשאנחנו מתקצבים בהיקפים כאלה גדולים, תוכנית כל כך רחבה, אנחנו חייבים להבין שהמדדים האלה הם מדדים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מורן, אנחנו נחשפנו עכשיו לנתונים לא פחות קשים בזה שהקיצוץ הזה שהמשרד החליט לווסת כלפי התוכנית הזאת של 250 מיליון לאחר דרישה של האוצר של קיצוץ רוחבי במשרד. ההשלכות הן ישירות כלפי יישובים מוחלשים בעיקר. הורים לא שולחים את הילדים שלהם לאותה תוכנית, הורים מפסיקים לעבוד במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב נותנים לילד, לא יודע באיזה גיל, אבל בוא נגיד שזה לא הדבר הטוב ביותר בלשון המעטה, שומרים על אותם תלמידים. בסוף יש פה השלכות רוחב של החלטה שנלקחה ולצערי, לא נלקחו בחשבון ההשלכות של אותה החלטה. לכן אני מבקש שתבדקו שוב את האפשרות שבתוכנית הזו ספציפית לאור ההשלכות של הקיצוץ ולאור הפגיעה של אותה אוכלוסייה, תיקחו בחשבון דווקא את הרמה הסוציואקונומית היישובית ולא האשכולית. לא ביקשתי עכשיו שתשנו את כל שיטת הסבסוד בכל התוכניות של משרד החינוך, אני מדבר בתוכנית הזאת ספציפית של הצהרונים. יש פה השלכות רוחב קשות מאוד כלפי אוכלוסיות מוחלשות ואני מבקש מהמשרד לשקול ולבנות מתווה חדש שבו יילקח בחשבון הנושא היישובי, הרמה הסוציואקונומית היישובית ולא האשכולית. מוטי עוזר, בבקשה, יישוב אחיעזר. << אורח >> מוטי עוזר: << אורח >> אני נציג מליאה ומייצג את יישוב אחיעזר. אחיעזר הוא יישוב חרדי דתי שמונה 2,400 נפש, מתוכם 240 ילדים שאמורים להיות בצהרוני גנים ולצערי מרביתם לא נמצאים. ואני רוצה לפנות אליך, יושב ראש הוועדה, איזשהו נתון קצת מעניין. הרי בסוף אנחנו מדברים מי נמצאים באשכול הנמוך, מדברים על חתך אוכלוסייה שלדעתי נעשית פה אפליה, אולי גם על רקע גזעני, צריך לבדוק את זה, שהוועדה תבדוק את זה. אם אנחנו ניקח את היישובים האלו, מדובר ביישובים עם צביון מיוחד, בין אם הוא דתי חרדי, אולי גם ערבי, ולהם נעשית אפליה שצריך לבדוק אותה, אולי על ידי מחלקת המידע, ולראות אם האוצר והחינוך, אולי ביד לא מכוונת, כן מכוונת, דאג שיעשו את הדבר העצוב הזה שמפלים בין ילד לילד, ילד שנמצא קילומטר ממני נמצא בגן עם ארוחה חמה עם חוג לילד שנמצא ממש סמוך לבית שלי עם אחותו בת השש ששומרת עליו. אתם מסכנים אותם ברמה האישית, מסכנים את שלומם, מסכנים את חייהם ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון. אתם אמורים לייצג אותנו, אנחנו משלמי המיסים אמורים לקבל את השירות הזה וביד פוגענית אתם גורמים למשהו שהוא אסון. ואם יקרה אסון, הוועדה הזאת תתעסק באסון לילדים ולא איך לסבסד אותם. מצד שני, אפשר לעשות איזונים, יושב ראש הוועדה. אם אצלי במועצה יש יישובים חזקים, שישלמו קצת יותר והם יאזנו אותנו, לא חייב להכניס את היד לכיס, צריך לעשות את האיזונים. האוצר יודע לעשות איזונים, הוא גם יודע לתת מילים מכובסות כמו ששמענו פה במשך השעתיים האחרונות. אני לא יוצא מרוצה ממה שהאוצר ומשרד החינוך נתן, אני יוצא מאוד מאוכזב ויוצא יותר מודאג כי אני לא רואה את הדאגה האמיתית שלהם לילדים ולפעוטות. ואני מצטער, זו פוגענות לשמה ואולי גם על רקע גזעני, ואני מאוד מבקש שתבדקו את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאור מה שנאמר על ידי מוטי, דן, בבקשה, התייחסות שלך. לא, בסדר, אני נותן זכות. אני מנסה להיות ממלכתי ולתת לכל אחד לומר מה שיש על ליבו, לא אמרתי שאני מסכים עם מה שנאמר. << אורח >> דוד יפרח: << אורח >> ברשותך, אני אוסיף נתון אחד, נתון אחד שהוא כואב וחשבתי פעמיים אם להציג אותו או לא, אבל באמת שהוא כואב ואני מוציא אותו מפה. נניח ובאמת האוצר וכל הנוגעים בדבר חושבים איך לצמצם פערים, איך לעזור ואיך לתת לאותן משפחות. נתון בדוק מה שאני אומר לך עכשיו, וחשבתי פעמיים אם לגעת בו או לא. ביטחון תזונתי, אני מברך עליו, כי אותן משפחות שמקבלים את הכרטיס הזה, בלי הכרטיס הזה, אני חושב שלצערי, אני אומר את זה בכאב, המקרר ריק. ורוב אותן משפחות, אתם שומעים חבריי? רוב אותן משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן לקנות חלב, בטח ובטח שלא ירשו לעצמם לרשום את הילד או את הילדה לצהרון. זה נתון כואב ואנחנו חייבים, כמו שאמרתי קודם, לחשוב מחוץ לקופסה כדי באמת לסייע לאנשים שבאמת זקוקים לזה. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. יערה שילה. לפני כן אני רק אגיד, מוטי, אין לי ספק שלא משרד האוצר ולא משרד החינוך לקחו את ההחלטה הזאת על רקע גזעני כלפי אוכלוסייה כזו או אחרת, בסדר? זה לא הדיון וזו לא הכוונה. אני סמוך ובטוח שההחלטה שנלקחה פשוט נלקחה בלי ללמוד את הסוגיה לעומק מספיק ובלי להבין את השלכות הרוחב שיהיו כלפי התוכנית הזו. וכמו כל קיצוץ, לצערנו, בסוף מי שמשלם את המחיר הכבד, ברוב המקרים הן האוכלוסיות המוחלשות. כמו במקרה הזה וכמו הנתונים שנפרסו בפנינו על מרכז המחקר והמידע, אנחנו רואים ששוב היישובים המוחלשים, האוכלוסיות המוחלשות, הבתים קשי היום, בסוף הם אלו שמשלמים את המחיר. ובסוף, אני אומר לכם, האוצר מתעקש לא לעשות פה סימולציה כי אם יעשו פה סימולציה יראו שהם לא הפסידו פה 250 מיליון שקל, הם הפסידו פה 2 מיליארד שקל, ותבדקו אותי. יערה שילה, בבקשה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> ד"ר יערה שילה, מומחית בגיל הרך. תודה, יוסי, על ישיבת המעקב. אני אתחיל מהתקנות. ב-2018 נחקק חוק הפעוטות והתקנות נכנסו ב-2021 עם הרבה יזע, דמעות וכולי, כבוד היו"ר היה. אני לא מבינה למה אין תקנות ומה הערבובים האלה, באמת, בלתי ברור בעליל. דבר נוסף, אני אתחיל בזה שהאוזניים שלי ממש, אני לא מבינה איפה הרווחה פה ומה המקום שלה ואיפה חוק הילדים בסיכון, פעוטות בסיכון שנחקק בשנת 2000, נעגן יותר ב-2010, באמת ניצלו לי כמעט האוזניים. קודם כול, כבוד ראש מועצת שדות דן, כאימא, אחריות החינוך על הילדים על ההורים קודם כול, ואם יש פה איזושהי פגיעה, יש לך חובת דיווח. אין כזה דבר שילד בן שש ישמור על ילד בן שנה. צר לי, כמומחית בגיל הרך, בעיניי זו שעוריה. היושב ראש, אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת ולתת מענה אם צריך. זה מהבחינה הזאת שאני לא יכולה לשמוע את זה כמומחית בגיל הרך. דבר נוסף, היו"ר ביקש ממשרד החינוך את הסיפור של הסטאז', זה יקל על המערכת בכוח האדם. יושבת ענת פליישמן פה, הוציאו מירושלים את ניצנים, כאב לב, אתם לא מבינים מה קורה לנו בירושלים, כל יום יש אנשים אחרים. הייתה כבר תוכנית יציבה עם המתנ"סים, הייתה איזושהי התייצבות עם כוח אדם, הוציאו אותם, המצב הולך ומידרדר. אין כוח אדם, תבינו, כל יום ילדים רואים דמויות אחרות. ילדים בסיכון, זה מגביר את הסיכון. כולנו יודעים, וגם ועדת שפירא הראתה את זה בדיונים, הכול מתחיל בגיל הרך. הילדות האלה שנושרות, זה מתחיל שם, בחללים שאנחנו יוצרים ובפערים שאנחנו יוצרים. והפער לא נוצר בגיל שלוש, הפער נוצר כבר לצערי היום במעון. ילד יוצא מהמעון עם מספר מילים מסוים, מגיע לגן והפערים גדלים, בטח בירושלים. כחברת מועצת העיר לשעבר, ראיתם את הנתונים בירושלים, איך יש ירידה? תהיה עוד ירידה. אני לא מדברת על ביטחון תזונתי, יושבת לידי משרד הבריאות, ביטחון תזונתי זה לא רק הסיפור של האם הם רעבים או מקבלים אוכל. תראו את הנתונים של ילדים שעלתה הסוכרת, נכון? אני צודקת? אני לא יודעת, אני באמת יוצאת מפה בוכה, אני פשוט יוצאת בוכה ואני חושבת שהגיע הזמן שיהיו תקנות כי זה מחייב, כי תהיה איזו דרך לאכוף, וגם אני חושבת שהסיפור של יוח"א, של מיל"ת, מסגרת יום לימודים תוספתית היא הכרחית. זהו, אין לי מה לומר מעבר לזה חוץ מתודה לך ושכבר יהיו תקנות ומעקב על הסטאז' שהוא קריטי בעיניי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מנחם דוברוסקין: << אורח >> מנדל דוברוסקין, אני גם חבר במליאה של שדות דן. אני פונה אליך, הרפרנט של האוצר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להביא נושאים לסדר יום, יש לכם רוב כאן, לא? << אורח >> מנחם דוברוסקין: << אורח >> הנושא הזה הוא באמת בדמינו, לא סתם עלו כל כך הרבה חברי מועצה לכאן על הנושא הזה. אני חושב שבתל אביב אתם כן עושים לפי אזורים בעיר חישוב דיפרנציאלי, לא? או שככה היה בעבר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא בהקשר הזה. << אורח >> מנחם דוברוסקין: << אורח >> דרום תל אביב וצפון תל אביב זה אותו אשכול, אותו דבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> מנחם דוברוסקין: << אורח >> אגיד לך מה, השיטה הזאת היא משהו מוזר. אני כבר הגשתי כנראה 20 או 25 פעם את כל התהליך של התמ"ת כי אני אבא לחמש בנות, ופעם הייתה השיטה, עד 2017, כל אחד לפי הסוציואקונומי הפרטי שלו, משק בית, הכנסות של הגבר, הכנסות של האישה, חלקי הנפשות, יוצא ככה וככה, דרגה ככה וככה. ואז, אני חושב שכחלון ב-2017, זו התוכנית שלו, עשו את התוכנית שזה הולך לפי אשכולות. אני מבין את הרציונל אם אתה עושה פר משפחה, זה נשמע הכי נורמלי, מה אני אכפת לי שהשכן שלי מרוויח 40,000-30,000 שקל לחודש אם לי יש רבע מזה למשל? זו שיטה שמובנת, מה יש לך, לפי זה תשלם. השיטה שהמציאו, לקחת יישוב, לא יודע, יש לנו משמר השבעה, ניר צבי, אשכול שמונה, תשע ולקחת אחיעזר וכפר חב"ד ששם נמצאים, כמו שראש המועצה הזכיר, 71% מכלל הילדים של המועצה שהם לא יותר מאשכול חמש, ואז עושים ממוצע, אין בזה שום הגיון. זה ששלושה קילומטר ממני יש משק בית עם שלושה ילדים שמרוויחים סכום גבוה ושיהיה להם לבריאות, גם כן הזכירו את זה, זו גם טעות כלפי מעלה. אתה נותן לאותם אנשים בעלי יכולת. כביכול האנשים שבאים מהיישובים המוחלשים מורידים את הממוצע, הם משלמים פחות, הם נהנים. זאת אומרת, העשיר נהנה פעמיים והעני כביכול, האדם שמתקשה בגלל מצבו מממן אותו. אם הולכים על שיטה כמו שהיה עד 2017, כל משק בית מגיש בפני עצמו, זה הכי נשמע הגיוני. אבל כשאתה עושה חיבור של זה, בזה אני לא מבין את ההגיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שזה מה שצריך. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות הנופלים, מקווה ומתפללת לשיבתם לשלום במהרה של כלל החטופים והחיילים. הוועדה רואה בדאגה את הירידה החדה בהשתתפות ילדים בצהרונים וזאת נוכח הקטנת התקצוב ממשרד החינוך והשינוי בסבסוד, התופעה בולטת יותר ברשויות החלשות. הוועדה רואה בחומרה כי החלטת משרד החינוך משנת 2021 לשינוי שיטת סבסוד הצהרונים לא קוימה ולא נמצאה לה חלופה. הוועדה דורשת ממשרד החינוך למצוא חלופה לעניין. הוועדה רואה בחומרה כי תקנות וצו שהיה השר צריך להתקין לפי חוק הפיקוח על הפעלת הצהרונים לשם הפעלת החוק ויישומו – עדיין לא הותקנו; הוועדה דורשת ממשרד החינוך לקיים לאלתר את התקנת התקנות והצו. נוכח השלכות הקיצוץ בתקציב הצהרונים והפגיעה באוכלוסיות המוחלשות, הוועדה דורשת ממשרד החינוך לעבור למודל סבסוד הצהרונים לפי הרמה הסוציואקונומית היישובית או לפי הכנסה לנפש של אותה משפחה. אגב, זה קיים במעונות היום, המנגנון קיים, זה לא מסובך. הוועדה חוזרת ודורשת ממשרד האוצר לחזור בו מההחלטה על קיצוץ בתקציב לתוכנית ניצנים ולערוך סימולציה על הפגיעה בכלכלה נוכח הקיצוץ בתקציב הצהרונים ולהעביר לה את הנתונים תוך חודש. הוועדה תתכנס לדיון מעקב באמצע חודש ינואר 2025. ברשותכם, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>