פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 268 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ב באלול התשפ"ד (25 בספטמבר 2024), שעה 9:45 סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, של ח"כ אברהם בצלאל נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: אברהם בצלאל מוזמנים: עידו חי – רפרנט בט״פ ומשפט באגף התקציבים, משרד האוצר אילן טייכמן – מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון רסלאן עותמאן – עו"ד, רפרנט תכנון ובנייה, משרד המשפטים אלי בריסקמן – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים בנימין ארביב – סגן ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים יוסף צמח – יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים ענת כרמל – ראש תחום בכיר, משרד ראש הממשלה רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועית - מיסוי מקרקעין, רשות המיסים עליזה אהרון – ממונה מפקחת ראשית מיסוי מקרקעין, רשות המיסים אתי רוזנבלום – עו"ד, לשכה משפטית, מינהל התכנון עדי אבירם – מנהלת תחום תו"ב ונגישות, מרכז השלטון המקומי שלום זינגר – יועץ תכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי יפית טווסי – סגנית מנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניצן פלדמן – סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נחמה בוגין – יו"ר לשכת שמאי מקרקעין חגי קורח – מזכ"ל, המטה למיגון העורף ערן קרקוקלי – ראש תחום רגולציה ורישוי דוד סונינו – יו"ר, פורום התחדשות עירונית גידי מור – רכז התארגנות דיירים, פורום להתחדשות עירונית חנה כהן – דודה של ענבר הימן, משפחות החטופים גילת פיש – דודה של שגיא דקל חן, משפחות החטופים אילנית קדם – חברת משפחתה של ענבר הימן, משפחות החטופים שרי אליהו – מטה משפחות החטופים מיכל זמיר – מטה משפחות החטופים שלומית לוריא – מטה משפחות החטופים צביקה נוביק – מטה משפחות החטופים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, פ/109/25 כ/1057 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, פ/109/25 כ/1057, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. אני לא רואה אותו כאן. את היועץ אני רואה, זה סימן שגם חבר הכנסת בדרך. אבל לפני הדיון, נציגות של משפחות החטופים. בבקשה, נתחיל. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> בוקר טוב לכם, אני דודה של שגיא דקל חן, שחי וחטוף בעזה כבר 355 ימים. אנחנו אומרים שנה עברה, שנה חלפה ואני כפיי ארימה, כן? כולנו מכירים את השיר. לאן נרים את כפינו? לאן נישא את תפילותינו? שהם יחזרו. לא נשאר לאן, לא נשאר על מה להתפלל. הלב שבור, מנותץ, לכל המשפחות. המצב הוא בלתי אפשרי, ממש בלתי אפשרי. שמענו לפני שבוע שישראל יזמה איזו עסקה. מר גל הירש, נציג הממשלה, יזם עסקה על דעת עצמו, עסקה שלא רלוונטית לכולם. אני לא מדברת על החטופים. לא רלוונטית לא לממשלת ישראל ולא לחמאס, אבל יצר עוד ספין, עוד משהו – בואו נגיד שאנחנו עדיין עושים משהו ונוציא לפועל כאילו יש עסקה, יש הצעה. ולא קורה כלום, ואין עסקה. האמריקאים הוציאו עסקה, לא עברו אפילו 24 שעות כבר נפלה מהפרק, אף אחד לא מעוניין בה. אין שום חדר בשום מקום, לא במזרח התיכון, לא באירופה, לא בפריז, לא בקטאר, לא במצרים, לא בוושינגטון. אין שום מקום שבו מדברים על עסקה שמונחת על השולחן. הדבר היחיד שמדברים עליו בזמן הזה הוא עוד מלחמה, עוד טילים שייפלו על מדינת ישראל ובשאר מדינות העולם. על מלחמה כן, זה על הפרק, על זה מדברים, אבל על עסקה לשחרור החטופים לא מדברים בשום מקום. ועברה שנה, חלפה, ולמה הם עדיין בעזה? מתי נעשה משהו? באמת אני שואלת אותך חבר הכנסת, מתי אתם תקומו ותעשו משהו, תעשו מעשה. באמת, שנה חלפה לה. כן, נגלגל עיניים, נסתכל למעלה, נביט פנימה ללב, אבל לא נעשה מעשה? לא נחליט שזה עכשיו הזמן? הזמן כבר היה מזמן. לפני כמה שבועות התבשרנו על עוד שישה מתים. מה אנחנו מחכים? מדברים אולי על 50 בחיים. מה אנחנו מחכים? שנדע שכל ה-101 לא בחיים? אין לנו למה לחכות יותר, עכשיו צריך לקום ולעשות מעשה – הבוקר. לבוא ולהגיד, חייבים לקדם עסקה, חייבים לדבר על עסקה. אי-אפשר ככה, אי-אפשר שיעברו עוד יום, עוד שבוע ושום דבר לא מתקדם פה מעבר למלחמות. עכשיו צריך להביא אותם הביתה, כמה שיותר מוקדם. שנביא כמה שיותר חיים עדיין הביתה, ולא 101 ארונות או שקיות או מה שלא יהיה כשמחזירים אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, חנה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> שלום, שמי כהן חנה, ואני הדודה של ענבר הימן. ענבר התנדבה כהלפרית במסיבת הנובה, נחטפה בחיים, הועלתה על אופנוע ונרצחה בכניסה לעזה בצורה אכזרית ביותר. מאז עברה כמעט שנה, החיים שלנו פסקו מלהיות חיים מ-7 באוקטובר. הצער שלנו על רצח ענבר הוא כול כך גדול, אנחנו חיים בתוך בור עמוק, בתוך שאול. אין לנו בכלל חיים. אין לנו שבת, אין לנו חג. עזבנו מקומות עבודה, אנחנו כבר לא עובדים, העבודה שלנו היא לרוץ ממקום למקום ולהדהד שבמקביל לחשיבות החיים ישנה חשיבות עליונה להחזיר את הנרצחים – את קדושי המלכות האלה שזרוקים כבר כמעט שנה באדמת עזה. נרצחים לא מייצרים מודיעין, אנחנו לא נדע איפה כולם. וכחלוף הזמן כנראה שלא נמצא את כולם. אנחנו משכפלים פה עוד גולדין ושאול במספר הרבה יותר גדול. אני באה ממשפחה דתית – אצלנו אין להלין את המת – המת חייב להיקבר באותו היום. לצערי שנה שלמה ענבר לא נקברה. ענבר מתפוררת. מה נקבל ממנה? אין לי מושג, רק המחשבה הזו מייסרת אותנו. ב-7 באוקטובר פרצה שואה במדינת ישראל, פרצה שואה, אני קוראת לזה שואה. נכנסו נאצים, טבחו, שרפו, הרגו, חטפו. אנחנו לא יכולים לתת יד להמשך מתכונת של שואה. ענבר היא דור שלישי לשואה. תארו לכם את הסבל שהמשפחה שלה סובלת. היא בת יחידה להוריה, יש לה אח אחד, והיא אחיינית יחידה שלי, אין לי יותר אחייניות – יש לי רק את ענבר. אי-אפשר לעשות עסקה שתשחרר חלק ותשאיר חלק, זה בלתי אפשרי. אמנם אין סיכון לחיים שלהם, אבל יש סיכון לחיים של המשפחה שלי – להורים של ענבר. הם נרצחים כל יום עם ענבר, הם נרצחים אתה, תבינו. אתם לא מסוגלים להבין את זה. אנחנו מדברים פה רק על החיים, אין חולק שצריך להחזיר אותם, הנרצחים לא פחות חשובים. אני רוצה להחזיר את ענבר לקבר ישראל, אי-אפשר לשחרר אותם בסלקציה, ריבון העולמים. אחרי שנה כולם כבר הומניים. אחרי שנה כבר כל החטופים הם מקרים הומניטריים. את מי תשחררו? זה לחיים וזה להפקרה? אני לא מבינה איך אפשר לעשות דבר כזה, הראש היהודי שלי לא קולט את זה. איך? אני מבקשת ממדינת ישראל בכל לשון של בקשה, תגדילו ראש ותחשבו גם על משפחות הנרצחים. תגדילו ראש ותראו כמה שאנחנו סובלים – המשפחות שלהם. אני מבקשת מאוד שהעסקה הזו תהיה עסקה כוללת, שתשחרר את כולם עד האחרון שבהם. אי-אפשר לשחרר 30 ולהפקיר 80, אי-אפשר, מתי הם יחזרו? מתי נקבל את ענבר? מתי נקבל את הבחורים? מתי נקבל את החיילים? אי-אפשר לעשות עסקה כזאת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני מקווה שנתבשר בבשורות טובות כמה שיותר מהר. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו חוזרים לישיבה, כמו שאמרנו, בנושא שומה מוסכמת. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מעדיפים לא להגיד מוסכמת, לא משנה המילה, העיקר שזה יסתדר, כל הוויכוחים איך זה ייקרא ואיך יכתבו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו הוצאנו נוסח של הוועדה לאחר הדיונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאחר שהחוק אושר בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאחר שהחוק אושר בקריאה ראשונה. העלינו כמה נקודות במהלך הדיון בקריאה הראשונה בנוסח של הוועדה עשינו תיקון – אחר כך יציג אותו היועץ המשפטי, ואני רוצה להציג עוד תיקון שלא מופיע כרגע בנוסח. אני רוצה לחזור בגדול, אני אתן לך להציג. אבל להגיד בגדול שכל הרעיון של הדבר הזה הוא לבנות מסלול לשומות קטנות יותר, כשברגע שהשומה היא קטנה, ובדרך בשומות קטנות מדובר על אנשים שהם לא המשקיעים או היזמים הקלאסיים שיכולים להתעסק עם זה כמו בשומה רגילה, וליצור מסלול בו יש אפשרות להגיע עוד לפני שמאי מכריע, שזה תמיד קיים וגם יישאר קיים פה אם ירצה בעל הנכס או המגיש, אבל שתהיה אפשרות להידברות שמאית דרך שומה מול שמאי הוועדה. פה ההסתכלות שלנו היא כמה שיותר לפשט את זה. אבל מצד שני – כי היו פה כל מיני רעיונות – לקרוא לזה הליך פשרה וכדומה. אני לא מסכים לצאת מגבולות כללי המשחק עצמו, ולכן זה תמיד יישאר שומה. תכף היועץ המשפטי ינצנץ גם את התיקון הקודם שעשינו, וגם את התיקון שאני מציע היום על הנוסח שהוצע בוועדה, ונשמע את האנשים ונקבל החלטה ונוכל ללכת קדימה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקריאים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לומר כמה מלים, אדוני המגיש? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אגיד שתי מילים. אני מקבל את מה שאתה אומר, אדוני היושב-ראש. אני מגיע עכשיו מוועדת הכלכלה לגבי שיעורי נהיגה. היו שם דיונים לגבי יוקר המחיה, בסוף גם הדיון פה כרגע הוא חלק מנושא יוקר המחיה ופישוט הבירוקרטיה – אלה שני נושאים חשובים מאוד. אני חושב שכבר הגיע הזמן שבמדינת ישראל, קבלת היתר תהיה מהירה, תשלום שומה יהיה מהיר – שלא יהיה צורך לחשוב עשר פעמים איזה תהליך לעשות. אם אדם רוצה להרחיב דירה, הוא אומר שיש לו שבע שנים, תב"ע וכדומה. לדוגמה בירושלים, נמצאת פה קרן ג'רסי, אז אני אוהב להזכיר הרבה את ירושלים, גם כתושב ירושלים וגם כאחד שבא מהרשות הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למרות שצריך לומר שבשנים האחרונות יש שיפור בלוחות הזמנים. << דובר>> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> יש, יותר, נכון. יושב-ראש הוועדה שם מנסה הרבה להתייעל, אבל בסוף היום אדם חושב עשר פעמים. לפעמים אדם אומר אני כבר אעבור דירה מאשר לעשות את כל הדבר הזה. לכן אני אומר שלפשט בירוקרטיה זה הדבר הכי חשוב והכי קריטי בכל נושא ועניין. וגם יוקר המחיה, בסופו של דבר מדובר פה על שומות קטנות מאוד, כמו שהזכיר פה היושב-ראש, לא מדובר פה בקבלנים גדולים שמתעסקים כל-כך הרבה. השומה היא שומה קטנה, לכן אמרתי שלא משנה אם נקרא לזה הסכמה או פשרה, ודאי ששומה זו שומה כמו שהדגישו פה בדיונים הקודמים של הוועדה, שזה בעיה להגיד – זו לא פשרה, אם זה שומה זה שומה, אבל בסוף היום גם יוקר המחיה הוא נטל שחייבים לפשט אותו, ולהוריד אותו, ולצמצם אותו כמה שיותר. לכן אני מברך על הדיון הזה, ומקווה שנגיע להסכמות והבנות כמה שיותר מהר כדי להעביר את החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מטי, לפני שאני נותן לך, דקה – תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מציע ברשותך שנקריא את הסעיפים, זה רק סעיף אחד למעשה, בו נסביר את השינויים במהלך ההקראה, אם נראה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש שינוי אחד שהם לא ראו בנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כן, אנחנו נסביר אותו, לכן אנחנו נקריא אותו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו קוראים את כל החוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, ברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עושים הקראה מלאה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. את רוצה להעיר עכשיו או אחרי התיקון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. אני חייבת, אדוני, קודם כול להתחבר למה שהיה כאן בתחילת הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולנו מתחברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד אין מכונה שיודעת לגלות רגשות של אנשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לרגע לא חושבת שאדוני לא מתחבר. באמת 355 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק אדוני, ואדוני ואדוני וגברתי ואדוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> כולנו לא ישנים עם זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבוקר התלבטתי אם להיכנס לוועדת הכלכלה, והלכתי לכיכר פה בכנסת. יש גם את יעקב גודו, שהבן שלו תום נרצח, ויש גם שני אנשים ששובתים רעב – אחד מאפרת, מורה במכינה, ועוד יהודי מירושלים. אמרתי שבאתי לחזק אותם. הם אמרו לי שאני חברת הכנסת הראשונה שהגיעה לכאן. הם ניסו להסביר לי את מה שאנחנו יודעים, שרק שחרור החטופים יאפשר לנו להתרומם מהשבר הגדול שאנחנו נמצאים בו, בעיקר פנימה לתוכנו. אתמול הנכד שלי אכל אצלנו ארוחת ערב, ושאלתי אותו: מה אתה לומד בגן לכבוד ראש השנה? אז הוא אומר לי: סבתא, עוד תראי, עוד תראי, כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה. ואני נצבטתי על התום שלו, הוא בן שלוש וחצי. אבל בחודש האחרון, אנחנו בבית הזה עסוקים בכול כך הרבה דברים, ואני חושבת שהיינו צריכים לעצור ולעסוק רק בזה. כן לחשוב על הבריתות בין המפלגות שיקדמו עסקה ולא להיות שבויים בידי מפלגות שמטרפדות – חושבות שעסקה היא לא טובה. פשוט התיעדוף של הבית הזה חייב לעבור שינוי תודעתי, כי חייבים לשחרר אותם, אנחנו שנה. זהו, הייתי חייבת להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם , אני מסכים איתך שחייבים לשחרר אותם, אני חושב שאין בזה מחלוקת, אבל אני כן אומר, לא אני לא אומר. בגלל שאת מדברת על המפלגות, לא מדבר עכשיו על המשפחות – כל מה שהם עושים זה מוצדק, הם יכולים לעשות הכול. אני לא יודע מה אני הייתי עושה אם הייתי בסיטואציה הזאת, יכול להיות שהייתי פי חמישה יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יותר חמור, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכל אחד מאיתנו. רק כשאת מדברת על ההסכמות עם המפלגות, אני חושב שגם אם היה איזשהו – אני לא יודע מה המצב כרגע עם הצפון, ומה קורה, לא אני ולא את יודעים בדיוק מה, למרות שאני בקואליציה ואת באופוזיציה, אבל אני לא חבר ממשלה. אבל כשמדברים על זה, קשה לי להתאפק בעניין הזה, בגלל שיכול מאוד להיות שאם היו באופוזיציה כאלה שבאמת, למשל יושב-ראש המפלגה שלך, שאומר שאם הממשלה תיקח החלטות אמיצות ניתן לה רשת ביטחון. רגע, אבל חוץ מהמילים רשת ביטחון שום פירוט אחר. זאת אומרת: הרי אנחנו נמצאים בבית פוליטי, ואנחנו יודעים שאף אחד בבית פוליטי לא רוצה ללכת לבחירות, אני מדבר עכשיו על לשכנע אחרים, לא אותי ואותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו סיכמנו בינינו, זה לא נראה לי רציני כשאומרים את המלים רשת ביטחון ומשאירים את זה לגימטריות כדי להבין כמה זמן רשת הביטחון הזו יכולה להישאר טובה. להגיד שזה יעשה את הצעד הגדול, אם את צודקת שהשיקולים הם רק פוליטיים. אני מאוד מקווה שאת לא צודקת, ואני בטוח שאין אף אחד שמסיר את עיניו מהנושא של החטופים. אבל את יודעת מה? אני לא רוצה לדבר על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק אומר שבסוף צריך לקחת את המכנה המשותף הרחב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע בסוף דבר אחד, אם מישהו בא ואומר – זה הדבר היחיד שמעניין אותי עכשיו, אני מוכן לשים את הכול על זה, גם את המאוויים הפוליטיים שלי לשנה-שנתיים הקרוב, הוא בא ואומר, אני פה עד הבחירות הבאות, מישהו מוכן להגיד את זה אצלכם? אחד לא. סליחה שאני – כי אנחנו משחקים פה על הרגשות שלהם, וזה אני לא מסוגל לעשות. אם אנחנו בפוליטיקה, קיבלת תשובה פוליטית. אם אנחנו ברגש, כולנו ביחד עם אותן דמעות ואותו כאב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 355 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד כאן. זה נכון. טוב, אפשר למחוק את זה מהפרוטוקול? ובמעבר חד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> באמת מעבר חד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שנקריא, ותוך כדי היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אתן את הרקע, כי אנחנו בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתנו. אני נתתי את הרקע, גם המגיש נתן את הרקע, אבל תיתן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כנראה שלא הייתי פה, אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה רקע, הבקשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה המקור להצעה. לפי הדין הקיים, בכל מצב שבו ועדה מקומית מוציאה שומת השבחה, פתוחים בפני הנישום שני מסלולי השגה: מסלול אחד הוא מסלול של פנייה לשמאי מכריע, שבודק את השומה מבחינה שמאית ויכול להוציא שומה מכרעת בין שומת הנישום לשומת הוועדה המקומית; המסלול השני הוא פנייה לוועדת ערר. אלה שני המסלולים הקיימים לפניו כיום. המציעים מבקשים בשומות קטנות. בסכומים קטנים, לאפשר מסלול נוסף שלא מחליף את המסלולים האחרים, אלא בא בנוסף אליהם כדי לתת מסלול פשוט יותר יחסית. פחות פורמאלי במובן של סדרי דין ותהליכים מוסדרים במסגרת תהליכי ערר או שומה מכרעת. זה מאפשר לנישום לפנות לשמאי הוועדה המקומית, להאיר את עיניו בטעויות ושינויים שצריך להכניס בשומה, ואם מגיעים להסכמה זה מבטל את הצורך לנקוט בהליכי השגה כפי שציינתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בהצעת החוק גם הייתה ועדה של העירייה עם נציגים כאלה ואחרים ואנחנו ירדנו מהעניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהצעה המקורית היו מנגנוני בקרה נוספים לאלה שמופיעים כרגע, שהוועדה החליטה בקריאה הראשונה לוותר עליהם. לכן יש איזשהו מסלול – תכף נקריא את הסעיפים, הם מפרטים – הנישום פונה לוועדה שהוציאה את השומה, ומבקש להשיג בפני שמאי הוועדה על דברים כאלה ואחרים מבחינה שמאית. שמאי הוועדה מוצאי שומה שמועברת לנישום, שצריך להחליט אם הוא מסכים לתיקון, או לא מסכים לשינוי. אם מגיעים להסכמה, השומה שהוציא השמאי הופכת למוסכמת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> השמאי של הנישום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, השמאי של הוועדה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא צריך לערוך שומה מהתחלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מהתחלה, הוא רק מפרט את השינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, נגעת בשינוי של הוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי זה מורכב, הרי רוצים לפשט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי, אני רוצה להישאר במסגרת הכללים השמאיים, אבל אנחנו חייבים לתת לזה את האינפוט הנכון של מה זה. כי אם זה לחשוב מחדש הכול, ולצאת לסיור בבניין, ולעשות הכול, מה עשינו? אנשים לא יעשו את זה. את יודעת מה? גם שמאי הוועדה יגיד: מה אני הולך לקחת על הראש, ואני לא מקבל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי זו גם חשיפה משפטית, איך טעית קודם ומה עשית עכשיו, זה יכול לפתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אולי כדאי שתגיד את התיקון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשנגיע לסעיף עצמו נגיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, באמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה, נגיע לסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הקדם סעיף הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אני אומר, השומה הזאת עוברת גם לשמאי הממשלתי – השומה שהוסכם עליה, הוא יכול לעשות בקרה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זאת אומרת, שהתעריף המוסכם יכול להיות בין השמאות הנגדית, במנעד עד השמאות של השמאי. זאת אומרת שזה יכול להיות הפחתה או בכלל אימוץ העמדה, כלומר כל המנעד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיאורטית, גם יכולה להיות הגדלה אבל כנראה שהנישום לא יסכים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני אומרת על כל המנעד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש הסכמה ואין הערות של השמאי הממשלתי, השומה הזאת הופכת לשומה לכל דבר שמכוחה משולם היטל ההשבחה. אני מציע שנקריא את הסעיפים ונסביר גם את השינויים כפי שהיושב-ראש תאר אותם וגם אלה שמופיעים בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עוד שאלה לפני שמתחילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי כדאי אחרי הנוסח? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה משהו כללי. העליתי את זה בדיון הקודם, איך מבטיחים – אני מניחה שאי-אפשר להבטיח, אבל איך מבטיחים שלא תהיה נטייה של השמאים לעבור את הרף, זאת אומרת לא 70, אלא 71? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של ועדה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מראש, בשומה ראשונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כי כל העניין הזה לא נוח לי, ואני לא רוצה לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי, את שואלת שאלה נהדרת, איך גורמים לאנשים להיות ישרים. אני לא יודע. אני יוצא מנקודת הנחה שאנשים הם ישרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שנתת את התשובה. לכן, אני לא נכנס לזה ואני גם לא יכול להגביל את זה, אם השמאי יגיד שאחרי שבדק עוד פעם צריך יותר. אני לא יכול להגביל שזה יהיה רק פחות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני פוחדת ששכרנו יצא בהפסדנו, שזה יהיה כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא יצא בהפסדם בגלל שאז זו לא תהיה שומה מוסכמת או שהאדם ישלם את השומה המקורית או שילך לשמאי מכריע. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה בשוליים, זה לא יהיה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני יכול לטעון מ-70, אז השמאי יכתוב 71, 70 ו-50. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בשלב הראשוני זה נכון, אבל זה לא יהיה בפערים גדולים, כנראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כמו שתגידי לי שהאוצר יכול לעשות תחשיב. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> זה כמו שהמוסד לביטוח לאומי ייתן 64% נכות, ולא 65%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני, התחלתי להגיד בדיחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יעלה על הדעת. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> וכמה אנשים מתחננים רק על האחוז הזה, ולא מצליחים לשנות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כמו, חלילה, שהאוצר ייתן הערכה תקציבית קצת מופרזת כדי להגיע אחר כך לאמצע, לא יכול להיות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "חוק תכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מוסכמת) - -". << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא מתוקנת בהסכמה, אלא הסכמה בהסכמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוסכמת, זה השינוי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, זה השינוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, מצוין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "- - התשפ"ד–2024 . תיקון התוספת השלישית" << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, נדמה לי שזה המקום היחיד שיש בו שומה מוסכמת במדינת ישראל. ולכן נקרא לזה בשם, וזה יקבל את המעמד שלו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה בכל המקומות בתוך החוק? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, כשאקריא, אתם תראו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, בדיוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית – (1) בסעיף 6(ב), בסופו יבוא "או להגיש שומה מטעמו כאמור בסעיף 14(ב1)"; (2) בסעיף 13א, אחרי "כאמור בסעיף 5," יבוא "או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור בסעיף 14(ב1)";" גם כאן הורדנו את המילה מתוקנת. "(3) בסעיף 14 – (א) בכותרת השוליים, לפני "שמאי מכריע" יבוא "שומה מוסכמת,";" גם כאן הורדנו. (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על שומת השבחה שנערכה לו וסכום החיוב בהיטל לפיה אינו עולה על 70,000 שקלים חדשים, רשאי אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין." << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק אסביר את התיקון שעשינו כאן: כדי להבהיר שאם הנישום חולק על עצם החיוב במובן זה שהוא חושב שמגיע לו פטור, למשל – יש לו טענה לא שמאית, שלא מגיע לו היטל השבחה, כי מתקיים אחד מתנאי הפטור - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כלי אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - אז אין את המסלול הזה. כלומר המסלול הזה הוא מסלול שאין חולק שחייבים, אבל הוא חולק על הסכומים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה בעניין הזה: לעיתים, מאחר ואנחנו באים להיטיב דווקא עם אוכלוסייה של שמאויות קטנות ואנשים מהשורה, לא איזה יזמים גדולים. לעיתים כשמקבלים את השמאות יש הערות שמאיות, לא ברמת שמאי, כשהנישום חייב לקחת שמאי שיעשה שמאות, לפעמים למשל עורך הדין שמלווה אותו או מגיש הבקשה עצמם יכולים לטעון ולשכנע, נגיד לומר: טעית במטרים, לא משנה, המתכנן, המגיש, איך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם מדובר בטעויות כאלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או טענה שמאית שהיא Common Knowledge. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש טענה שמאית זה נכנס למסלול של שומה, מוגדרת ככה או ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש טענה של טעות טכנית זה קיים גם היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש טעות זה קיים גם היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קיים היום, לא צריך שומה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם יש טעות טכנית יש כבר היום הליך של תיקון טעות. אבל ככול שמדובר בשיקול דעת שמאי, הגורם היחיד שמוסמך לעשות את זה הוא שמאי מקרקעין, אף אחד אחר לא יכול. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בסדר. יש את שמאי המקרקעין של הוועדה, אני שואלת אם אפשר לטעון טענות שמאיות מינוריות גם על ידי מגיש הבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין חיה כזאת. טענות שמאיות יטען השמאי הנגדי, אין חיה כזו מינוריות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. כי זה לפשט, מתוך הרצון לפשט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אנחנו רוצים לשמר את הדבר הזה שנקרא שמאות, ולא להפוך אותו לאיזה – הרי היה פה רצון להפוך אותו לוועדת פשרות, אני לא הסכמתי. זו לא ועדת פשרות, זו לא ועדה שבוחנת יכולות של אנשים לשלם או לא. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מדובר בדיון מקצועי בנושאים שמאיים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני אתן לך תשובה, נחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משהו מקצועי, שתכף בעוד שורה אחת שהוספנו, גם כיוונו את זה. אני מציע לך, מטי, מאחר ואנחנו באמת רוצים להתקדם, בואי תשמעי את הכול, ולאחר מכן, אם יהיו לך הערות, את תקבלי ראשונה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "(2) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שהועברה אליו; החליט השמאי להפחית את שומת ההשבחה, יעביר לחייב שומה שנערכה בהתחשב במאפייני הנכס ונסיבותיו המתייחסת לשינויים מהשומה המקורית.". כאן זו תוספת שעוד מעט נסביר. " בתוך התקופה האמורה; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה המתוקנת, אם הוא מסכים לה." << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צריך להכין שומה חדשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה בדיוק. הוא יכול להכיל רק את השינויים. "(3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המתוקנת המוסכמת (להלן – השומה המתוקנת המוסכמת), לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי. (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקת את השומה המוסכמת, כי השומה המוסכמת אינה מאושרת; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה כמאושרת על ידו. (5) החליט שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1) שלא להפחית את שומת ההשבחה ולא הוציא שומה עם שינויים, או שהחליט להפחית את שומת ההשבחה והחייב לא הסכים לשומה המופחתת, או שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כי השומה המוסכמת אינה מאושרת על ידו, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והתקופות האמורות בסעיף קטן (א) יימנו מיום שתמו 21 הימים כאמור בפסקה(2) או (4), לפי העניין. (6) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.". זה צריך להיות סעיף 2. "תחילה ותחולה תחילתו של חוק זה ביום פרסומו ואולם על שומה שנקבעה לפי סעיף 4 ערב תחילתו של חוק זה יחולו הוראות התוספת השלישית ערב תחילתו של חוק זה.". << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה לגבי סעיף 4. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו קיבלת את כל הזמן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ראשית, מניסיון שלי כיושבת-ראש ועדה מקומית, לפעמים היו מתקבלות שם ראיות שמבוססות על עסקאות באזור, שניזונות מכל מיני – כשראיתי את רשימת העסקאות, מאחר ואני בקיאה בזה, אני מכירה עוד עסקאות, שממש יכולות לשנות בבסיס את השמאות. על כזה דבר אני צריכה ללכת לשמאי? לפעמים אני יכולה לספר, אני יכולה להעביר לשמאי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בוודאי, את חייבת ללכת לשמאי, כי הוא היחיד שמוסמך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אותו שמאי של הוועדה חייב לעשות את זה גם קודם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מטי, שמאי הוא היחיד שיודע איך לנתח את העסקאות האלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, האמיני לי, היו הרבה בקשות של הרבה חברים וגם אנשים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, שאלה נוספת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מטי, את מוזמנת לקורס שלי באוניברסיטה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שומר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בקטע של השמאי הממשלתי עם 21 יום, בחוקים אחרים לפעמים אנחנו אומרים, אוקיי, אלא אם כן הוא צריך ארכה של שבוע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> פה לא? אוקיי. הוא חייב תוך 21 יום, ואם הוא עמוס והוא מבקש ארכה, זה לא יינתן לו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עושים את זה מדגמי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אחרת לא נצא מזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מדגמי, אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, עושים את זה מדגמי, וטוב שיש את המסננת הזאת מבחינתי. וכל אחד יעשה את העבודה שלו בזמן שלו, זה הכול. אוקיי, התייחסויות? הערות? << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> שלום, אני שמאית עירונית, עיריית ירושלים. אני פה לא מטעם עיריית ירושלים, אלא מטעם חבריי בוועדות מקומיות נוספות. בעיניי שומה מוסכמת היא באמת דבר שיכול לסייע ולקדם. יחד עם זאת, אני חושבת שיש כמה דברים שיכולים להיות משמעותיים במעבר של החוק הזה לכלי עבודה שיכול לקדם, ולא שיהפוך לכלי עבודה משתק. אני חושבת שאחד הדברים שכתובים בהצעה, מתייחס לזה שהשמאי יוציא שומה מתוקנת ותוך 21 יום יודיעו לו, או יגיד לו הצד השני אם הוא מקבל את זה או לא. בעיניי, הסכמה צריכה להיות מראש. השיח או הכוונה, לדעתי, לייצר את ההידברות עבור האזרח הקטן שלקח את השמאי מטעמו. נקבע השמאי של הוועדה, עושים את השיח, מנסים לחתור להסכמות, ואם כן מוציאים נייר מוסכם. לא צריך לחלק לכל-כך הרבה פסקאות. דיברנו על זה. אבל אם אנחנו נותנים ששמאי ועדה יעשה תיקון, ואומרים לו: עכשיו תתקן ומה אתה אומר על זה? יש פה עוד נספח סטטוטורי, יש פה סטטוטוריקה של ועדה מקומית – ועדה מקומית מוציאה שומה מתוקנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. << דובר_המשך >> קרן ג'רסי: << דובר_המשך >> בעיניי, צריך שלא תהיה עוד שומה מתוקנת שמועברת תוך 21 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא חייב לנצל את הכול. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אם הוא באמת מסכים לא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שהוא מסכים ויוצאת שומה מוסכמת, לא צריך לחכות 21 יום. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> הניסוח כפי שקראתם. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> זה לא מחייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערה נכונה, אבל ניתן ליועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ההליך שצריך להתקיים. אין מניעה – אנחנו במדינה דמוקרטית, חופשית, מותר לשמאים להיפגש ולדסקס את הדברים. ברגע שהם הגיעו להסכמה ההליך הפורמלי הוא שהוא שולח לו שומה והוא מסכים, הוא יכול לשלוח לו שומה וההוא יסכים תוך שעה. לא צריך לנצל את כל 14 הימים אם מגיעים להסכמה קודם. המסגרת היא 14 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי תכתוב בנוסח. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> אני מדברת על הפרוצדורה שכשיוצאת שומה יש מסמך רשמי של ועדה, זה לא שמאי פרטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זה יהיה מסמך רשמי של ועדה. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> אני חושבת שכשוועדה מקומית מוציאה שומה היא אומרת אחרי שומה, היא לא מנהלת משא ומתן על השומה שהיא מוציאה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה הרעיון. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> לכן בעיניי, השיח הוא שיגיעו הצדדים להסכמות תוך איקס זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה הסכמות? אני לא יכול לאלץ להגיע להסכמות, אולי הם לא יגיעו להסכמות. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> אם הם לא יגיעו להסכמות יש לו את יומו למיצוי הליכים, אבל אם הם יגיעו להסכמות יוצאת שומה מוסכמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. רק תבדוק בנוסח הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרתי, בנוסח יש תהליך פורמלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שיוצאת שומה מוסכמת. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תמיד אפשר לשבת ולהגיע להסכמות, הוא מוציא את השומה, ואז הם שולחים לו אחרי שנייה אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, אני מסכים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מסכים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> רק שאנחנו נותנים לו בעיקרון את האופציה ל-21 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 14. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 14. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עורך דין זינגר, אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה להסביר משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עורך דין זינגר מייצג את מרכז השלטון המקומי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מייצג עכשיו את קרן. אני אומר מה מפריע לקרן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי תייצג אותי פעם? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מתי שתרצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא בהליכים כאלה, בפלילי הוא לא טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם השומה למשל מוגזמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר היועץ המשפטי, אם אקבל שומה מוגזמת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> קרן אומרת שיש פה פרוצדורה ששולחים את זה לוועדה המקומית, היא נותנת הצעה מטעמה, שאחרי שהיא נותנת אותה, אגב, היא לא תוכל לחזור בה. אם הוועדה המקומית פנתה וקיבלה את דעתו, זה כבר הבסיס. היא אומרת שאתם מעמידים את הוועדה המקומית במצב בלתי אפשרי. היא עשתה בחינה, באה לקראתו, לפעמים מעבר לדין, הוא לא מתחייב לכלום. מה שקרן מציעה הוא שאם אתה פונה לוועדה, אתה צריך לומר: אוקיי, מה שמוסכם מוסכם, זה הסוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ברגע שאתה פונה, אתה מוותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם לא מוסכם? << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> לא נותנים לו אפשרות, לצערי הרב. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> אז אל תפנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה לא התהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לקבוע מה תהיה התחזית, ומה יהיה מזג האוויר, ומה תהיה התוצאה, זה לא עובד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומי יהיו השופטים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, לא. כשאתה פונה לוועדה אתה מניח שהוועדה הולכת להיענות לך, או לחילופין לקבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה שיניח את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אתן הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה שיהיה מישהו כל-כך מקושר לעירייה שהוא יוכל להניח הנחות. אני רוצה לתת לאזרח זכות להגיש, ואז שמאי הוועדה ידע מה הוא צריך לעשות כדי לבדוק את זה. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> נתמודד. יש לי הצעה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, הצעות טובות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם הוא לא מקבל את ההצעה, חוזרת השומה המקורית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אולי במקום שומה מוסכמת הוא ישלח הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> זאת הכוונה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הרי הוא שולח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבין מה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אין הסכמה, השומה המקורית היא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין הסכמה אין שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר היועץ המשפטי שלי שזה ברור. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> בשביל זה אנחנו נמצאים באמצע ערכאות על חוקים ברורים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אבל אפשר לכתוב במקום שתישלח השומה המוסכמת – הצעת שומה מוסכמת, ואז יהיה ברור והרשות תהיה רגועה שזו לא שומה מחייבת. זאת הצעה, וברגע ש - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> - - החייב מקבל את ההצעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הצעה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, כדי להגיע למילה שומה מוסכמת, השמאים ידברו ביניהם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היא צריכה להיות מוסכמת, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם ידברו גם קודם, הם ידעו את רוח הדברים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, זה לא כתוב, כי כתוב כאן פנייה לוועדה המקומית, לא כתוב שתוכל להיות הידברות בין השמאים. זה מובן? אני שואלת. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תמיד זה כך, לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, שמאים לא מדברים ביניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד היום זה לא היה ככה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היום זה כבר לא ככה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אסור לתאם, אבל זה לא כתוב בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה השינוי בחוק שלך? << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> אני חייבת לתת רקע. דיברנו על זה בדיון הקודם בוועדת הפנים. הזכרנו מה היה לפני תיקון 84 שכולנו רוצים לשמור עליו. אמרנו שלפני תיקון 84 היו שומות מוסכמות. גם אז היה שמאי מול שמאי הוועדה, היו מקבלים את ההחלטה והיו מוציאים שומה מוסכמת או חותמים על הסכם. הפרוצדורה הייתה שפעם אחת יוצא מסמך מוסכם על הצדדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה היה מצוין, נכון? << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> חד-משמעית, בירושלים כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבקשה. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> ואני חושבת שישנם גם מקומות אולי שעליהם יצרו את כל העליהום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אוקיי. תודה. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> אבל צריכה לצאת שומה פעם אחת אחרי, יש הסכם שמשקף את הפשרות בין הצדדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, אין פשרות ואין הסכם. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכוונה היא שהם יוכלו לדבר ביניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, גברתי, תודה. כן, מילה אחרונה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חוזר למה שאמרתי קודם: אני לא רואה התייחסות. יכול להיות שאין לי את הנוסח המעודכן, למצב בו לא הסכים החייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פסקה 5, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקריאי רגע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אולי יש לי גרסה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תקריאי רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסתכל אם יש לך פסקה 5. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "(5) החליט שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1) שלא להפחית את שומת ההשבחה ולא הוציא שומה עם שינויים, או שהחליט להפחית את שומת ההשבחה והחייב לא הסכים לשומה המופחתת, או שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כי השומה המוסכמת אינה מאושרת.". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל אחד מהמקרים הללו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תומר, אבל אין פה התייחסות למקרה בו השמאי החדש הסכים לשומה המתוקנת אבל החייב לא רוצה לקבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנה כתוב: או שהחייב לא הסכים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אבל לא כתוב מה קורה אם שמאי הוועדה לא מחזיר תשובה תוך 14 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתה רוצה שנעשה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה בדיוק מה שרציתי לומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אדוני מציע? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הדבר היחיד שלא מכוסה הוא אם הוא לא מגיב תוך 14 יום. << דובר_המשך >> גלעד אלון: << דובר_המשך >> תן לו את 45 הימים הללו להגיש ערר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מציעה שאם הוא לא מגיב תוך 14 יום, ייחשב כאילו השומה הנגדית התקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי מציע לא את השומה הנגדית אלא להוריד את השומה לאפס כענישה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הצעתך מבורכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או אפילו מינוס, והוא ישלם את ההפרש. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רעיון מצוין. אבל עדיין, תומר, חסר מה קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל עוד לא קיבלת את רשות הדיבור. תקבלי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו את מקבלת את רשות הדיבור. מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להעיר משהו? אחרי גב' בוגין. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> בני, בקצרה. תגיד הכול, אבל בקצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יש לנו יום עבודה היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש גם הסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> קודם כול, אני מברכת מאוד על התיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, רוצה לנמק אחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, נימקה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מודה על הדיון בתקופת הפגרה, זה לא מובן מאליו, אני מעריכה את זה מאוד. לגופו של עניין, קודם: ההשמטה של מילה מתוקנת חשובה מאוד, משום שאם המילה מתוקנת נשארת זה יכול לסבך אותנו השמאים בכללי אתיקה שמצריכים עבודה נרחבת מאוד וזה יכביד גם על הרשויות, וזה יכול גם לפגוע בהליך עצמו, ולכן ההשמטה הזו חשובה מאוד. אני רוצה להדגיש שגם מבחינת הלשכה מדובר בדיון מקצועי, בתיקון של נושאים מקצועיים בלבד – לא שיקולים סוציאליים או אחרים, זה לחלוטין לא בסמכותנו, לכן ההסכמה פה תהיה מבוססת על נתונים מקצועיים. כמה בקשות לתיקון: קודם כל אין התייחסות למקרה בו שמאי הוועדה לא מגיב תוך 14 יום, ואני חושבת שצריך לתת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך הצעה? << דובר_המשך >> נחמה בוגין: << דובר_המשך >> את ההצעה שלי כבר אמרתי קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חושב שההצעה הזאת תורמת לבן אדם שהגיש את ה – הוא יגיד, אתה יודע מה? הנה קבל את התשובה מהר. אני חושב דבר אחד, שהתנהלות כזו של שמאי הוועדה תעמוד לו לרועץ בהליכים אחר כך. << דובר_המשך >> נחמה בוגין: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה, אפילו בהליך פרטי. אתה רוצה כסף. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאני מציע בהקשר הזה, הוא לתקן את פסקה 5, ולהבהיר בה – זה אחד המצבים בהם יוכל הנישום לפנות לשמאי מכריע. אם הוא לא מקבל את התשובה, הוא יוכל לפנות לוועדת ערר או לשמאי מכריע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, בזה לא עשינו כלום. להיפך, אז לא תראה אף שומה מוסכמת, זה לא יעבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, צריך להיות כתוב בחקיקה שהוועדה המקומית, באמצעות השמאי, חייבים לענות תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה כתוב, אז הם יהיו חשופים לתביעות אחרות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אוקיי, אנחנו נשאיר את זה כך בינתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אומר תומר, שהוא יכול לתקוע אותו עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא יוכל לעשות כלום. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון, והחייב לא יכול. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר לומר שאם לא ענה תוך 14 יום, כאילו הוא סרב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושבת, אם כבר שנשאיר את זה פתוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אני הולכת לערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשאיר את זה לחיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, מה שאדוני אמר זה הדבר החשוב. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מסכימה להשאיר את זה לחיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדבר החשוב הוא שאם השמאי לא עונה, אנחנו לא יודעים מה קורה, זאת אומרת שאנחנו תוקעים את הנישום, הוא לא קיבל תשובה, הוא לא יכול לפנות עדיין לוועדת ערר או לשמאי מכריע, והוא תקוע אם שמאי הוועדה לא עונה לו. מתי מתחיל המועד שהוא יכול לפנות? נגיד שהוא כן רוצה להתקדם בהליך של ערר, למשל אם הוא רוצה הליך בנייה ולא מסכים לשומה, והוא לא קבל תשובה מהשמאי של הוועדה המקומית, אני חושב שצריך לומר שאם שמאי הוועדה המקומית לא עונה לו בתוך התקופה הקבועה של 14 יום, אז עדיין פתוחה בפניו הדרך לפנות לערר או לשמאי מכריע – מחלוף 14 היום האלה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שאפילו לפני כן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שיש פה בעיה סמנטית, כי זה בעצם זורק אותו: אוקיי, אני לא אגיב תוך 14 יום, והם ילכו לשמאי מכריע. אני קצת חוששת מהתיקון הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה את רוצה שיקרה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> קודם כול, אני מקווה שהוא ייענה תוך 14 יום, אז כבר ירדתי מהעניין של להוריד את השומה האוטומטית לאפס. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> אבל הנישום יכול בכל שלב. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מוכנה לפחות שהוא יגיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא ברור. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> הרי בסופו של דבר, זה הליך שהוא מקדם מיוזמתו, ואם הוא רוצה בכל שלב לחזור למסלול הרגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יכול לעשות זאת כבר ביום הראשון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> כן, בכל שלב הוא יכול לחזור למסלול הרגיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש בפסקה 5, עורך הדין עותמאן, את המקרים בהם קובעים שחוזרים למסלול הערר והשמאי המכריע, ויכול להשתמע בהחלט שבמקרים אחרים לא. השאלה היא אם לא צריכים להבהיר את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בכל שלב הוא יכול לבדוק. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אם לא הגיב השמאי תוך 14 יום, אני בטוחה שהוא נצמד לשמאות המקורית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם אתה לא מבהיר את זה הוא מאבד זמן מ-45 הימים, אפשר להבהיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר למה לדעתי חשוב לומר, כי החוק מונה מועדים בהם אפשר להגיש את הבקשה לשמאי מכריע. אנחנו, וגם השמאים המכריעים וועדות הערר צריכים לדעת ממתי מונים את המועד, האם הערר הוגש בזמן. אם הוא פתח בהליך הזה מול השמאי של הוועדה המקומית, הנחת המחוקק, כפי שאני מבין אותה מהצעת החוק, היא שהמועד להגשת ערר מוקפא לתקופה של ההתדיינות, אחרת אין בה טעם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים לחסוך לו את ההליך הזה, אנחנו לא רוצים שיעשה את זה כדי להיות בצד הבטוח. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שצריך לקבוע הסדר שבו הוא מודיע שהוא מוותר על ההליך ופונה לוועדת ערר, ומהמועד שהוא מודיע מתחיל המרוץ. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נשמע כמו הצעה טובה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מציע שיודע לוועדה המקומית שהוא מוותר על ההליך, כך או אחרת באיזה שלב שהוא רוצה, ומאותו הרגע מתחיל מרוץ הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא רוצה שיגרמו לו לעשות את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הם לא יגרמו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. אבל מצד שני צריכה להיות התייחסות להארכת המועדים לפנייה לשמאי המכריע, זה נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שכתוב בפסקה 5, אבל היא לא מתייחסת למצב שבו לא עונים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> או שהוא רוצה לחזור בו, הוא יכול לחזור בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תנסח את זה בצורה שאחרי 14 יום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהוא יכול להגיש ערר, זה יהיה אחד מהמקרים שאו שלא ענו לו או - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> או שהוא לא קיבל תשובה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא לא קיבל תשובה תוך 14 יום, הוא יוכל . << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדעתי, זה כנראה יעמוד לרועץ כשזה יגיע אחר כך לדיונים, בגלל שאפשר גם לענות תשובה שאני לא מקבל, או שהתשובה שלי אותו הדבר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, ברשותך, יש לי עוד הערה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. אנחנו מתקנים את הדבר הזה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אוקיי, בדיוק, צריך לסדר את זה. קודם כול, אני רוצה להגיד לפרוטוקול, חברתי קרן פה, שיש לי הערכה רבה מאוד לעבודה של שמאי הוועדות המקומיות. כשאדוני הציע לבטל את השומה, ואני בבדיחות הדעת המשכתי להתבדח עם תומר. בוודאי שזו לא הכוונה וזו לא הייתה הצעה רצינית. אנחנו כאן בדיון רציני עם הערכה רבה לכל שמא המקרקעין באשר הם. לגבי ההצעה, גם לדעתי החוק הזה צריך לטפל בשומות קטנות, לתת סיוע לאזרח הקטן, ואני לגמרי עם הרשויות המקומיות בהבנה שהדבר הזה לא יכול לזלוג לשומות משמעותיות ולפרויקטים משמעותיים עתירי היטל השבחה. עדיין אני חושבת ש-70,000 שקל הוא מרווח קטן מדי, ואני חושבת וראוי אולי להרים את הסף ל-100,000 שקל. אני חושבת שזה סף סביר, ואני מקווה, בניגוד לחברת הכנסת מטי, ששמאי הוועדות ינהגו בהגינות, וזה לא יהפוך להיות 101. אלה פחות או יותר ההערות שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות נוספות? תכף אתייחס לנושא של הסכום. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> אני אתייחס רק לנקודה האחרונה שהעלתה נחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הסכום? << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, תתייחס, כי לי יש גם מה לומר בעניין הזה, כי בדקתי את ההיסטוריה. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> קודם כול, חשוב להגיד שכבר עשינו אז את הדיונים, והסכמנו שזה יעמוד על 70,000 שקל, ולא נכון שיש מקום לפתוח את זה. עכשיו אני לא אומר את זה סתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, הייתה החלטה של ועדת שרים, בכנסת העשרים אני חושב, הצעת חוק של חבר הכנסת פולקמן, שדיברה על 100,000, אבל אני לא נתפס לזה, זה עבר ועדת שרים. תכף אגיד מה אני חושב. << דובר_המשך >> רסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> רק אגיד, ממש בקצרה, שבכל מקרה צריך לזכור שהצעת החוק הזאת פורצת את תיקון 84. אני חושב שאנחנו צריכים לוודא שהפרצה הזו תהיה מצומצמת, ולא לפתוח אותה עוד ועוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתם אוהבים להיות דרמטיים? << דובר_המשך >> רסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> אני לא דרמטי, זה המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא פורצת, היא מייצרת מסלול, לזה, כי אתה לא יכול לדבר על עסקאות של מיליוני ועשרות מיליוני שקלים. שם אתה עומד מול יזם ופה אתה עומד מול אזרח, מול בן אדם, מול דייר או קבוצת דיירים. לכן זו לא פריצה, תהיה קצת יותר עדין. << דובר_המשך >> רסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> אני מבין. טוב, אנסה לחשוב על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשיים משפטיים תקרא לזה, אבל לא פריצה. << דובר_המשך >> רסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> דווקא קשיים משפטיים לא. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא פותחים את זה יותר מדיי, ולכן הסכום של 70,000 שקל הוא מאוזן, ואני לא חושב שנכון להגדיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשמתי לעצמי את בקשתך שלא נפתח את זה יותר מדיי. כן, הערות נוספות – מנהל התכנון. אני רוצה לסיים, אבל תעיר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אעשה את זה קצר. אני סגן ראש מינהל התכנון. שלוש הערות מהותיות – גם לטובת הפרוטוקול, ואחרי זה שלוש הערות נוסח. קודם כול, הנוסח מוסכם עלינו בגדול, בכפוף למה שאגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח שהוקרא היום בבוקר, עם השינויים. << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >> כן. רק חשוב להגיד שני דברים – לטובת הפרוטוקול – שוב, זה משקף את מה שנאמר פה, אבל חשוב לנו לחדד את הדברים, כי השאלות בטוח יעלו. המונח שומה מוסכמת הוא מונח עמום – מצד אחד כתוב בו שומה, ומצד שני כתוב בו הסכמה. לפי דעתי בתיקון 84 היה כתוב אותו הנוסח – שומה מוסכמת, לא בדקתי את זה כרגע, שם אנחנו יודעים שזה לא היה בדיוק בהתאם לעקרונות השומה, גם את זה בדקנו, ולכן חשוב לנו להבהיר שבמונח שומה מוסכמת מה שמכונן זה שומה, רכיב ההסכמה הוא לא זה שמכונן את המסמך, זו שומה בהתאם לעקרונות הדין, והפסיקה, והתקינה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כמו פסק דין מוסכם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא רכיב ההסכמה מכונן את השומה, אלא השומה היא השומה. זה לא דומה לתיקון 84, לא משנה מה הפרשנות, אני יודע מה הפרקטיקה. שומה מוסכמת בקיצור, ופה אני נוגע בנקודה השנייה, זה המהות וזה מוסכם, דיברתי כבר עם כל הנוגעים בדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >> הכלל הוא פשוט מאוד, השינוי – אני לא מדבר ברמה הצורנית, כמובן שלא צריך לערוך את השומה כמו שנאמר פה, הוא יכול להגיד בהתייחס לשומתי המקורית מיום וסעיף מסוימים – לאחר שבחנתי מצאתי - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, זו בדיוק ההבניה שהכנסנו היום. << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >> - - כי בהתאם לפנייה של פלוני קיבלתי, ונכון לתקן את ה – ברמה המהותית מה שניתן לכלול בשומה המוסכמת בשינוי, זה רק דברים שניתן היה לקבוע בשומה המקורית - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> - - זה הכלל, כלל פשוט מאוד – מה שלא ניתן היה לקבוע בשומה המקורית - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכוונה לעניינים שמאיים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> - - לא ניתן לקבוע בשומה המתוקנת. זה הכלל, אני אומר אותו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ויכוח. << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >> אין ויכוח וזו הבהרה חשובה מאוד. אני רק אומר בהקשר הזה, כי נשאלנו על זה כבר, וגם אתמול היה לנו מפגש עם היו"רים של ועדות הערר, הם שאלו על הצעת החוק הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם צריכים לשמוח, זה יוריד להם קצת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כבר אגיע לזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, פונים היום לתשומות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שזו שומה קטנה, הם לא ישמחו, שלא ישמחו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הם ישמחו בשמחתו של הציבור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הנקודה השלישית, שקשורה בדיוק לנקודה השנייה שהזכרתי: יש הסכמי פשרה שמבוססים על סיכון משפטי, יש פסיקה סותרת במחוזי וכו', לא עסקאות השוואה, אם השאלה היא שאלה משפטית מובהקת, כיוון שעל פניו בשומה המקורית שמאי הוועדה לא יכול. גם זו פרקטיקה לא אחידה, בררתי אתמול, כשהשאלה היא משפטית שמאי הוועדה המקומית לא יכול לקנות סיכון בשומה המקורית, ולכן גם בשומה המוסכמת לא זה המקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבהיר את זה היועץ המשפטי גם בנוסח וגם בדברי ההסבר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא בטוח שתומר דיבר על זה, דיברנו על זה בישיבות קודמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר את זה גם היום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא פטורים, פטורים זה ברור, זו בכלל לא שאלה שמאית, אבל ככל שיש עכשיו פסיקה סותרת במחוזי, למשל אם תמ"א 38 במצב קודם, וממתינים להכרעת העליון, תגיע, האם שמאי הוועדה המקומית יכול להגיד בשומה המקורית שהוא עושה 50%? לפי דעתי הוא לא יכול להגיד את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא יכול להגיד את זה גם בפעם הראשונה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כיוון שהוא לא יכול להגיד את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הוא לא יכול להגיד את זה בפעם השנייה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בדיוק, ולכן במקרים האלה צריך ללכת לוועדת ערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתה צריך ללכת כזה ארוך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את זה אל תגיד. את מה שאתה רוצה להגיד עכשיו אל תגיד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא אגיד, אבל אדוני היושב-ראש, כל מה שאני אומר חשוב לפרוטוקול. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני רוצה התייחסות קצרה לנקודות שבני העלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלא אם כן את מקבלת את ההערות האלה, אז למה התייחסות? יש לכם עוד תקנות אגרות ויש עוד דיון ארוך. אם את מקבלת את זה ואין הערות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הערה ראשונה, דיברנו על זה בישיבה קודמת, לא כל-כך ברור כרגע סכום החיוב, ואני לא יודע מה אדוני יחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה תחליט. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> האם סכום החיוב הוא במועד אירוע המס או במועד דרישת התשלום במקור? זאת אומרת שיש הצמדות וכו'. האם הסכומים האלה הם במועד דרישת התשלום, לרבות הצמדות או המועד המקורי של השומה לפני ההצמדות? מבקשים להבהיר את זה. היה כתוב בהתחלה בעת דרישת התשלום, זה נמחק. אם ברור בעת דרישת התשלום, די ברור שזה כולל הצמדות, כרגע כשכתוב סכום החיוב תעלה שאלה, אני מציע להבהיר את הנקודה הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עמדתכם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני חושב שזה צריך להיות הסכום הסופי לתשלום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היום זה לא ברור. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, אבל סכום החיוב. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> כולל הצמדות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תכתבי. נחזור לנוסח בעת דרישת התשלום, שיהיה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לי בעיה. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> כתוב: ההיטל. ההיטל הוא אחרי שקובעים השבחה והיא מוצמדת, ואז ההיטל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר, הלאה. מקובל עלייך, גב' בוגין? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהנהני בראשך, לא בשביל הפרוטוקול, בשבילי לפחות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ההערה השנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה בשולחן בעד או בשולחן נגד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ההערה השנייה נפתרה כמעט ברובה. כפי שתומר הציע, אם שמאי הוועדה לא משיב, שהמועד לערר יימנה 14 ימים. אבל חשוב לנו להבהיר, לא משנה מה שתחליטו, השאלה שתעלה היא האם שמאי הוועדה מאבד את סמכותו כעבור 14 יום אם הוא השיב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא כתוב. הוא שואל אם שמאי הוועדה מאבד את סמכותו אם הוא לא השיב אחרי 14 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אכן כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אכן מאבד? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מאבד את סמכותו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה חשוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש סופיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת בעיה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זאת כבר בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לגשת לזה ואז הוא כבר איחר את המועד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה איחור, יש איחור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> הוא לא הגיש את תשובתו תוך 14 יום, פתוחה לפניו האפשרות ללכת לערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל פתוחה בפניי האפשרות ללכת לערר. אבל אם אחרי שפתוחה בפניי, והתחלתי לבדוק האם אני הולך לעשות את זה. פתאום הגיעה אחרי יומיים התשובה שיש שומה מוסכמת, למה לעצור את זה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק, זה בעייתי. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> כל עוד ועדת ערר לא החליטה בסוגיה, אפשר לעצור את זה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא. רגע, את כל הדבר הזה אנחנו עושים כדי שייחסך לאזרח הצורך ללכת לוועדה, ולכן צריך לפתור את הנושא של 14 הימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי-אפשר, יש מועד. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> צריך לפתור אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק מגדיר מועדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המועדים לערר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לערר או לשומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להכול. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם שמאי הוועדה עונה אחרי 17. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי-שליחת התשובה, לא מונעת ממני להגיש במועדים, כדי שלא אפסיד את המועדים. אבל כבר התחלתי להגיש את המועדים, והגיעה תשובה, זה נקבע, כל המדינה תאמר תודה, גם ועדת ערר תגיד תודה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדוני, אני יכול להבין אבל אי-אפשר להשאיר את זה פתוח לאורך זמן. אי-אפשר שהוא יגיש ערר ויחכה לתשובה, זה ודאי לא הגיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להציע הצעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לקצוב זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 14 יום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, אני איתך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה אתה מעלה את השאלה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה את זה בצורה הזאת. אני לא רוצה להשאיר את זה עד כניסת – שיתנהלו שני דברים במקביל – דיון בוועדת הערר או בשמאי המכריע ועדיין תהיה אפשרות לדבר הזה. לזה אני לא מסכים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> 14 יום שהוא לא. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אבל אני חוששת שאם אחרי התקופה הזו פוקעת הזכות שלו לתת שומה מוסכמת, 14 יום לא יספיקו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושש בדיוק כמוך. אבל אני מנסה להציע ואתם לא עוזרים לי לתת את המונחים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> עד הגשת השומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגשת הערר. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> כלומר 45 ימים יספרו אחרי ה-14. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הרי החייב עצמו לא לוקח סיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, לא לדבר עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין מה הם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד מה אני רוצה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אסביר, אדוני היושב-ראש, יש הגיון מסוים במה שתומר מציע, המועד להגשת ערר או פנייה לשמאי מכריע יהיה בתום 14 יום אם שמאי הוועדה לא משיב. ברגע שהנישום נקט להליך חלופי – פנה לשמאי מכריע או לוועדת ערר, מפסיק ההליך של השומה המוסכמת ושמאי הוועדה כבר לא יכול לתקן את השומה, כלומר שלא יהיו הליכים תלויים באוויר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבנו. אבל מה קורה בינתיים? הוא לא עושה כלום בינתיים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> 14 יום לא יספיקו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא עשה כלום, אז או שיהיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז שמאי הוועדה שוקל את עמדתו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז הסמכות של שמאי הוועדה לא פוקעת, וזה לא עומד לנצח, כי יש לו רק 45 יום לפנות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה? הוא יכול להגיש? ממתי נמנים הפרשי ההצמדה לצורך העניין? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זה הפרשי הצמדה? הפרשי הצמדה זה לפי סעיף 9. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו יש שומה סופית, מתחילים הפרשי הצמדה שונים, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתה מדבר על ריבית פיגורים? לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממתי הם נמנים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי, תומר, הפרשי הצמדה זה לפי סעיף 9 במועד אישור התוכנית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, תומר, זה לא משתנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה משתנה הגשת השומה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה משתנה אחרי שהשומה הופכת לחלוטה. << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> ההצמדה נשארת בכל מקרה, אין ריבית, זה משהו אחר, אם יש מימוש ויש ריבית, אז הריבית בתקופת ההליכים זו לא תהיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממתי זה מתחיל? << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אם מוגש ערר ההצמדה נעצרת? << דובר >> קרן ג'רסי: << דובר >> לא, ההצמדה היא שמירת ערך הכסף, אתה מדבר על ריבית. ריבית לא תהיה מניהול הליכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם לא הגיעו? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שסמכותו של שמאי הוועדה להוציא הסכמה צריכה לחול עד הגשת ערר, ככול שהנישום מחליט להגיש, ואז אתה סוגר את הפינה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה את אומרת? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני אומרת שסמכותו של שמאי הוועדה להציע שומה מוסכמת צריכה להישמר עד הגשת פנייה לשמאי מכריע או לוועדה ככול שהנישום מחליט לעשות את זה. אולי שמאי הוועדה צריך עוד שבוע ולנישום לא אכפת לחכות עוד שבוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאתם אומרים הוא שעכשיו התהליך הזה נמשך עוד 60 יום ולא 14 יום, אתם רוצים? בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אולי. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> נכון, זה לא אמור, זה אמור לקצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו המשמעות של מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, 14 יום זה כרגע מה שכתוב בהצעת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. המשמעות של מה שאתם אומרים היא שזה 60 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מצד שני אני בא ואומר שאם באמת השמאי לא הספיק ואין לו גם את כל המניעים בעולם להספיק לזה, אני דואג בסוף לאזרח - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק, 14 יום זה לא מספיק, לדעתי צריך להאריך לו את התקופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - שלא ייפול על פאול טכני כזה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה נכון, צריך להאריך לו את הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה, אני לא מאריך לו את הזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה, שיהיה 60 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מאריך לו את הזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאתה עושה בפועל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא עושה בפועל, אני אומר שאם אחרי 14 יום הוא החליט שהוא לא עונה לו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא החליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בעל הנכס החליט, הוא הולך ופותח בהליך, באותו רגע הוא וותר על ההסכמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא פתוח בהליך. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> ואם הוא לא פותח << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא יעשה? הוא יפנה לשמאי ויגיד: לא ענית לי, אני שוקל עכשיו בכובד ראש להגיש ערר, בוא נדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייקח עוד כמה ימים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כל התהליך ייקח 60 יום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר, לפחות זה יצא לפועל. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אז ייקח עוד 60 יום, אבל בסוף הוא יכול להגיע להסכמה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אבל בסוף זה מוגבל בזמן, זה לא לעולמי עד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לי התנגדות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תומר, הניסוח כאן מאוד חשוב. כל עוד הנישום לא פנה למינוי שמאי מכריע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר. תומר צודק, ולמרות זאת, אם אני מסתכל על האינטרס האזרחי עדיף לי עוד מעט משיכת זמן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון, עדיף מאשר שהוא יאלץ להגיע לוועדת ערר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק חידוד אחד. לנו אין התנגדות להצעה הזאת, אבל זה לא רק 60 יום, אם הוא לא מגיש ערר, אז זה יכול להיות שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? זה המועד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם תכתוב בחוק שרק אם הנישום פונה להליך קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא פונה או שחלף המועד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם חלף המועד להגיש ערר פוקעת הסמכות של שמאי הוועדה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז תכתבו את זה שיהיה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, מה אתה משאיר לי את זה תלוי ועומד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז זה מקסימום 60 יום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה ברור. זאת אומרת, סמכות שמאי הוועדה נשמרת עד למועד שבו הנישום הגיש או בקשה למינוי שמאי מכריע או פנה לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שחלף המועד לפי המוקדם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> או שחלף הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את הגבול, כמו שאמר היועץ המשפטי והוא צודק, אבל עדיין זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאתם רוצים וזה בסדר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רגע, בני, לגבי ההערה הקודמת שלך – הסיבה שהורדנו בנוסח הקודם את - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> את המילים בעת פתיחת התשלום. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הייתה בעקבות הערה שלך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, שאלתי אותה שאלה, ולכן לא יודע מה הוחלט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אמרת אז שזה יכול להיות שגם המסלול הזה לא בעת מימוש, ואז יש בעיה עם ה – זה בסדר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שיכול להיות לוח שומה ושומה מוקדמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או בקשה לשומה מוקדמת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יכול להיות, כן. אבל נמצא את הניסוח, רק שהוועדה תסמיך אותנו שהסכום הוא הסכום הסופי, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אומר, רעות הציגה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הסכום הוא סכום לתשלום, אני לא חושבת שעל זה יש מחלוקת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אבל יכול להיות שזה לא סכום לתשלום, כי זה יכול להיות למשל לוח שומה, למרות שזאת אות מתה כמעט, או שומה מוקדמת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אבל בני, התשובה הייתה בגוף השאלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אבל שומה מוקדמת לא צריך לשלם, אבל יש עדיין רק 45 יום לערור על שומה מוקדמת, אז שומה מוקדמת היא לא דרישה לתשלום אלא פשוט שומה, לכן המלים בעת דרישת התשלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מעיר פה פעם ככה, זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הרגשה שהוא עושה פיליבסטר לאיזה דיון אחר שאמור להיות שני דיונים אחריו, בהתחדשות עירונית אולי? אדוני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> באמת יש פה שני היבטים, האחד האם זה כולל הצמדות, תשובת הוועדה הייתה חד משמעית כן; הסכום הוא סכום סופי, לא במועד אירוע המס, אלא כולל הצמדות, את זה סיכמנו. עכשיו יש פה הערה נוספת, שיש מצבים, נדירים פחות או יותר, כמו לוח שומה ושומה מוקדמת, בהם המועד – זו לא דרישת תשלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה שלא נכתוב סכום החיוב. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גם ללוח שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל נחמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר, נכון אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה פתרנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סכום החיוב כפי שמעודכן למועד עריכת השומה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אוקיי. הערה שלישית ואחרונה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו הערה מהותית. אני מציע: בנוסח שהוקרא כתוב בסעיף 2 – "יעביר לחייב שומה מוסכמת". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שומה. כבר לא כבר לא יהיה כתוב מוסכמת, הוא לא יכול להעביר לו שומה מוסכמת לפני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, שומה, בהחלט, יעביר לחייב שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היא תהיה מוסכמת היא תהפוך לשומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היא תדע להיות מוסכמת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יעביר לחייב שומה נערכה בהתחשב במאפייני הנכס ונסיבותיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> המחוקק מחייב, אני יודע מה הייתה הכוונה. אבל קודם כול זה מיותר, ואני אסביר למה, אבל גם אם זה לא מיותר ותחליטו להשאיר את זה, זה ודאי לא חייב להיות כך. אמרנו את הכלל הפשוט שכל מה שלא ניתן היה לעשות בשומה המקורית, לא ניתן לעשות בשומה המתוקנת וההיפך, לכן ברור שאם יש מאפייני נכס שמשפיעים על השומה לפי הדין והתקינה, ברור שאפשר לעשות את זה. זאת אומרת שאם יש לו מגרש לא רגולטורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל רגע, ההוראה הזאת שאתה מקריא היא לא רק על הערעור על השומה המתוקנת, אלא גם על השומה הראשונית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לכן הוא אומר שלא צריך אותה, הוא אומר שתמיד שומה נעשית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> צריך, צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אגיד לכם למה כן צריך. אני אתן ליועץ המשפטי שיעשה את זה יותר טוב ממני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גם לא כתוב ויכול שתתייחס. כתוב שנערכה בהתחשב, מה הקשר? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון, אבל זו כל המהות של שומה מוסכמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני, זו בדיוק מהותו של החוק הזה – להסביר למה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נחמה, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזו נחמה? דבר איתי, מה נחמה? דבר איתי, אני המחוקק, לא נחמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מאוד מאוד מצמצם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני, אני לא יודע מה זה מצמצם. אם זה מצמצם, יש לי יועץ משפטי שמוציא לי דגל אדום כשמשהו מצמצם או יכול לגרום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני יכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, סבלנות, תקשיב, באת היום עם אדרנלין, זה בסדר, דקה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> באתי היום מאוד רגוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני רוצה שתקשיב ואחר כך תפריך את דבריי, אין לי בעיה. כל הכוונה מבחינתי בדבר הזה היא להבנות את כל התהליך הזה, שכל ההליך שאנו עושים פה עכשיו, הוא הליך שהולך על סוג נכסים מסוים – נכסים קטנים תוספות וכדומה. כדי שחלק מהשיקולים של אותם אנשים או השמאי שמטפל בעניין הזה, הוא לא יסתכל על החלטה שלו, ספציפית על תוספת קטנה, ויגיד לי מחר שבשומה ענקית של 100 מיליון שקל על מגדל, בגלל מילה אחת יכולים לעשות לי הכפלות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנינו מסלול בדיוק לדברים הקטנים הללו, אז לא הלכנו על זה כפשרות, אבל הבנינו את ההבניה של מה ההתייחסות צריכה להיות, ולכן זה אכן שונה משומה רגילה אחרת. אתה רוצה להוסיף על דבריי, אדוני היועץ המשפטי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אין לי מה לומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לו מה להוסיף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע מה תומר חושב על מה שאדוני אמר, אבל אני אגיד שדעתי לא נחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני מנסה לסכסך בינינו, ואני מודיע – טובים ממך ניסו ולא הצליחו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> חלילה, אני רק אומר, לנו אין בעיה, אבל מה שכתוב פה מצמצם מאוד את הצעת החוק, וחשוב מאוד שאדוני יבהיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצמצם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מצמצם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מצמצם, תודה. עוד משהו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זו טעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, טעות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> חבל. כתוב פה שהשומה של שמאי הוועדה היא בהתחשב במאפייני הנכס ונסיבותיו, מה זה קשור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, הסביר אדוני היושב-ראש, אין לי מה להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסביר היושב-ראש, תודה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק אם המקרה הזה ייחודי. אם יש שאלה של עסקאות השוואה, אם יש שאלה כללית, אם יש שאלה של עסקאות השוואה כלליות שקשורות להרבה מאוד נכסים, אין בנכס הזה משהו ייחודי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך, אולי להתחשב גם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בין היתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הנכס הזה לחלוטין, לכל הנכסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהתחשב גם, או בין היתר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, מה שהוא רוצה זה שהמילה בהתחשב תהיה אחרי המילה שומה – זה מה שבני אומר. לא שהתיקון יהיה בהתחשב, אלא שהשומה תהיה, ואז זה מדויק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השומה מהתחלה? גם אני מתכוון לזה, אגב. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> ההקפדה היא ברורה, אני לא יודע איך עושים את זה בעברית נכונה. אם היינו אומרים: שומה שנערכה בהתחשב ב – ומתוקנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שעשינו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> השומה מתוקנת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, תסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להציע נוסח לעניין הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא רוצה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אני אומר, יכול שתתחשב. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שבכלל לא צריך את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ויכול שתתחשב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא טוב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוא לא רוצה שתתחשב. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> ברשות אדוני, אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אין לך משהו שמגשים לך את מה שאנחנו רוצים בלי שזה יצמצם לדעתך, בבקשה תגיד לי, ואם לא היועץ המשפטי אומר לי שאין פה צמצום << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אני אומר לפרוטוקול. אין בעיה, אבל כשאני קורא את החוק – יושבים פה עוד משפטנים, ואני לא יודע מה עמדת משרד המשפטים. כשקוראים את החוק – יעביר לחייב שומה שנערכה בהתחשב במאפייני הנכס יש פה הסדר שלילי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אתה חושב כך? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כי כל שומה נערכת בהתחשב במאפייני הנכס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אני אומר לשר שהוא צריך לקבל החלטה בהתחשב ב-א'-ב'-ג', אסור לו להתחשב בדברים אחרים? אני לא מבין את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שנייה, אחדד. אמרנו לפני רגע שזו שומה לפי כל כללי הדין והתקינה, למה המחוקק, שלא משחית את מילותיו לריק אומר בהתחשב, הרי ברור שכל תגובה מתחשבת במאפייני הנכס ונסיבותיו זה א'-ב'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אנחנו רוצים להבנות את שיקול הדעת, שזה גם מסביר למה – אתה יודע מה? מחר ילכו יזמים לבית משפט על פרויקטים גדולים ויגידו: למה פה נתנו להם כזה דבר, למה לנו לא? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ודאי, השאלה הזאת תמיד תעלה, כי זו שומה, והשומה הזאת מחייבת גם למקרים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל התשובה היא בגלל שכאן מדובר על נכסים קטנים יחסית. לא אכפת לי לכתוב את זה בצורה אחרת, אבל אם אתה רוצה לחדד את הדברים, אני תמיד שמח להערותיך הבונות. אבל כשאתה אומר לי: או שאתה מקבל את מה שאני אומר או כלום, אני לא מקבל את זה. תציע הצעה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדוני, רק אחדד שוב, חשוב לי להעיר כי זו הערה מהותית, ואני לא מעיר אותה סתם – היא עלתה מיו"רים של ועדות ערר שלא מבינים מה כתוב פה. וחבל שיהיו עמדות יועץ ותילי תלים של פרשנויות על משהו שלכאורה מיותר. אסביר שוב: המילים האלה נוספו בעקבות דיונים שהיו בדיונים הקודמים בוועדה של אדוני – האם השומה הזו מחייבת לשומות אחרות? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אבל זה מתפרסם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מתפרסם ושורה מנחה, ויוכלו להסתמך על זה בתיקים אחרים. אדוני רצה להגיד שיכול להיות שזו שומה שמתייחסת ספציפית לנכס הזה, כי יש מגרש לא רגולטורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא אמרתי דבר כזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני זוכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתקן אותך. לסוגי הנכסים הללו הקטנים. אני מתכוון יותר לעשות את ההבדל – יש לך מילה יותר טובה בעברית או משפטית? אין לי בעיה, ההיפך. כשאני בקשתי מכם שאולי תכתבו: בהתחשב בגודל הנכס – כדי להבדיל אותו מנכס גדול. אבל אמרו לי שזה לא דבר שאתה יכול לכתוב אחרת – תכתוב גודל תכתוב רוחב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה יכול, אבל כל המוסיף גורע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מסבך את העניינים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני חושבת שאני יכולה להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא צריך שתסבירי, כי אני לא מסכים עם מה שהוא אומר. מה ההצעה שלך, זינגר? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שיהיה כתוב – ובלבד שתיערך או שנערכה אף היא, כדי שיהיה ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שנערכה אף היא, אף היא – זה בסדר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אף היא זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה אף היא? זה ממש לא עוזר . << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני מתנגדת לתיקון הזה בכל תוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לפני שאת מתנגדת אני מתנגד עוד לפנייך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא לדבר עכשיו בלי רשות דיבור. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני קיבלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו קיבלת, הרגע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני קיבלתי קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו קיבלת, תציע הצעה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מה שמדאיג את בני ואת האחרים, הוא שכאילו יש פה שומה מיוחדת, שנערכת לצורך העניין. שומה מיוחדת, כאילו השומות האחרות הן לא, אבל כולם מתכוונים לשומה רגילה. לכן המילים אף היא, אומרות שלא מדובר בשומה מיוחדת, אלא בשומה ככל שומה אחרת, רק מתוקנת במקרה הזה. לכן המילים – אף היא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם פשוט לא יורדים פה לסוף דעתי. אני מגדיר פה את המסלול, חוץ מהמגיש. למה יצרנו כזה דבר? למה אני משגע את המערכת שיעשו עוד שומה? כי פה מדובר - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> בשומות קטנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - בשומות קטנות יותר ובדברים אזוטריים יותר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אתה לא רוצה שומה אחרת, אתה לא סוג אחר של שומה, אתה רוצה לעשות מסלול מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כן רוצה סוג אחר. אני לא אומר סוג אחר של שומה, אני לא משנה את כללי השומה במדינת ישראל. אני נותן את הפריזמה לעניין הזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם אדוני רוצה להכווין, מה שאדוני אמר עכשיו, קשור לפניית השמאי, לא קשור לשומה שנערכה בהתחשב במאפייני המכס. זה המחוקק שקבע את המלים האלה – יש לנו כלל פרשני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זו פניית השמאי? אתה רוצה להוסיף את זה למה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה שהנישום פונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה רוצה להוסיף לי נוסח שאני יכול להסכים איתו תציע, אתה אלוף בזה, אבל היום אתה רק מציע לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאתה לא רוצה להציע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בני, תציע את זה: אחרי פסקה 2, כאמור פסקה 1 המבוססת או על המילה בהתחשב - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> את הפנייה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> של הפנייה, כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הפנייה זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הפנייה, זאת אומרת שאני מחייב רק את הפונה לבקש שיתחשבו. אני רוצה שהשמאי יבדוק את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שמאי בוודאי יבדוק את זה, הוא חייב לבדוק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שמאי עושה שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חוזר להצעה שלי, בהתחשב בין היתר בדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, תמיד הוא יכול להתחשב בעוד דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שזה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשאיר את זה ככה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם כך תשאיר את זה בלי בין היתר, בהתחשב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בין היתר יכול להיות המצב הפיזי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עניינים אישיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אנחנו לא רוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא ממציאים מה שמאי עושה. שמאי לא מתחשב במאפיינים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בואו נצא מתוך הנחה שהשמאי יודע מה הוא עושה ולא צריך שהחוק יגיד לו בדיוק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ההצעה שלי פשוטה מאוד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> ההצעה שלך היא למחוק את הכול, אין פה את הדבר הזה להתחשב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> למחוק את המשפט הזה, ולכתוב שם שינוי לשומה המקורית ייעשה, ובלבד שניתן יהיה לכלול את השינוי בשומה המקורית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא, לא, ממש לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו המהות, נחמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר, אבל זה לא. אני מחכה שתינתן לי זכות הדיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתפלא שהדבר הזה לא נעשה קודם. הלא דיברת אתמול בלילה, אבל הנוסח כבר שבוע, אז אוקיי, זה לא חייב להיות בשבוע הזה, אבל מבחינתי הדבר הזה חשוב. זה משלים לי את ההגדרה של החקיקה הזו, למה עשית את החקיקה הזו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> טוב, לא משנה, שיישאר בין היתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בואו נסכם את המהות, אדוני, וחשוב מה שאני אומר עכשיו לפרוטוקול, ושגם היועץ המשפטי – המשמעות היא מאוד פשוטה, כמו שאמרנו שוב ושוב – ברור שחייבים להתייחס למאפייני הנכס בכל שומה לפי הדין והאתיקה – אם יש מגרש לא רגולטורי או מבנה, לא משנה מה זה, מובן מאליו לכל שמאי שכל שומת מקרקעין מתחשבת במאפייני נכס מסוים – זה מחויב המציאות. לכן כשכתוב פה: שומה שנערכה בהתחשב במאפייני הנכס ונסיבותיו, זה לא חריג או תוספת שמוכוונת, מצמצמת או מרחיבה וכו', כי זו שומה רגילה לכל דבר ועניין, זה פשוט תיקון לשומה המקורית. נכון היה, שהוא השתכנע שנפלה טעות בשומה המקורית – שינוי טעות, המינוח לא משנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שמעתי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> וזהו, אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה את רוצה לומר? תגובתך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני רוצה לחדד את דבריו של בני, ונדמה לי שהתפזרנו. אני מזכירה שאנחנו רוצים לייצר פה תהליך שהאדם הקטן שקיבל שומה קטנה יוכל לקבל תהליך הוגן בעלות סבירה, ולא להתפזר, ואנחנו גם רוצים שהרשות המקומית תוכל לתת לו את השירות הזה. אנחנו מדברים על שומה מוסכמת, וכזו ששמאי הוועדה לא יצטרך לצאת מחדש לשטח ולעשות וי על כל כללי האתיקה השמאיים, כמו בשומה המקורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זה לא קשור למה שהוא אמר עכשיו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, אין לנו זמן, תתייחסי למה שהוא אמר עכשיו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מה שהוא אמר עכשיו מבחינת זה שמדובר רק על הסכמות שנובעות משיקולים שמאיים טהורים, זה בהחלט מקובל בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו, תודה רבה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מאה אחוז. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדוני מסכים למה שאמרתי? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הוא לא צריך להנהן, הוא שמע את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עניתי לה בסדר גמור, כן, אני לא מתכוון לשנות את המהות. אני אומר אבל כן, אני רוצה שאתה תסכים, אם אתה רוצה שאני אסכים גם אתה תסכים שבסוג השומות הללו ההתייחסות צריכה לראות את האפיון המיוחד של סוג הבקשות הללו ולא כל שאר הדברים שבסכומים אדירים עם הסתכלות אחרת לגמרי – הסתכלות יזמית וכו'. פה מדובר על דברים כמו תוספות בנייה, תוספת חדר וכדומה, דברים קטנים שעליה תתחיל להוציא את כל המושגים ששמאים משתמשים בהם בוויכוחים אין סופיים על מגדלים של 40 קומות? אתה לא מבין שצריכה להיות הנחיה של מנהל התכנון? לא של המחוקק. אתם צריכים להוציא הנחיה של מינהל התכנון, לא מטה התכנון, מינהל התכנון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה כבר לא מבקש שאסכים. מטה התכנון. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אני ממטה התכנון הלאומי. המועד להגשת הבקשה הזו הוא 45 ימים, כמו המועד להגשת ערר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> לא, כתוב בתוך המועד לפי סעיף קטן א'. אי-אפשר לבקש הארכת מועד, זה מועד קשיח. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> זה ברור. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הסכום. עברתי על ההיסטוריה. בהיסטוריה הראשונית זה עבר אישור ועדת שרים בזמנו של החבר פולקמן ואחרים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> שנת 2020. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה בקריאה הראשונה, ואז הגיעו בחירות ולא המשיך. לאחר מכן הייתה את הצעת החוק של מלכיאלי, בוסו ואחרים, שם ההחלטה הייתה על 70 וגם המשיכו. אני רק מתייחס לדבר אחד: קרה משהו מאז עם הסכומים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> נכון, 70 זה לא 70 היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יבוא כל שמאי ויגיד לך. הייתה פה דרישה של 100 והיו גם דרישות יותר גדולות. אני מציע לוועדה, למטי ולחבר הכנסת בצלאל, למרות שאם היית שואל אותי הייתי צריך להכניס גם מנגנון הצמדה בהמשך, אבל אני לא רוצה לסבך את העניין. אני מציע שזה יהיה 90,000 שקל ובזה נגמור את הסיפור. << אורח >> רסלאן עותמאן: << אורח >> 90,000 השבחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי ניסית. הניסיון היום כשל. עכשיו ההסתייגויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני ההסתייגויות, אדוני. ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יהיו הסתייגויות, תהיה רק הודעה על ההסתייגויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני כן אנחנו רוצים להשלים את ההקראה בשני נושאים בעניין מסוים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדה מסוימת בכנסת קידמה חוק מסוים שנקרא תיקון לחוק רכבת תחתית מטרו. היא ההינה גם להכניס תיקונים בחוק התכנון והבנייה, אבל עשתה זאת בצורה רשלנית, ובגלל הרשלנות הזו נפלו טעויות סופר בהצעת החוק. נפלו שתי טעויות סופר בהצעת החוק לגבי הפניות לסעיפים אחרים בחוק התכנון והבנייה. אנחנו מציעים לוועדה לתקן את טעויות הסופר האלה, כדי לחסוך את ההליך של תיקון טעות שהוא יותר מורכב במליאה. אלה תיקונים טכניים לחלוטין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> טכנית – מספורים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אותו סעיף מופיע פעמיים? אותו מספר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מספור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מספור של סעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא מכיר, אבל חזקה על תומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה החזקה הייתה קודם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו אותה חזקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלמד כלל, אל תגיד חזקה, כי כל יום שני אתה הוא יזכיר לך את זה, לא אני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע מה הכוונות של תומר, אבל זו אותה חזקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכוונות של תומר תמיד טובות למען האזרח ולמען חקיקה אסתטית, טובה וראויה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להקריא את הסעיפים, ואחר כך אם תרצו להתייחס. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזו לא חזקה, זה דבר שמוכיח את עצמו, כל פעם מחדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להעביר נושא? הנושא הוא לא תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל תודה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו כמובן בחוק התכנון והבנייה בסעיף 6(ה). בסעיף קטן (א)(2), שמתחיל במלים: "בדיון בתוכנית לפי סעיף 76(ב)(ב1)" במקום הסימון א(2) יבוא א(3), ובמקום א(3) יבוא א(4). בסעיף 76(ב) בסעיף קטן (ה), המתחיל במילים: "אחד על אף האמור", במקום הסימון (ה) יבוא (ה)(1). אלה התיקונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה התיקונים. עכשיו צריך לומר לפרוטוקול שיש הסתייגויות של - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מטי צרפתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שתי קבוצות מסתייגים: קבוצת יש עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש יותר, יש שלוש קבוצות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. קבוצת יש עתיד הגישה הסתייגויות סיעתיות, האם הם רוצים לנמק? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ישר למליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם לא ינמקו וישר למליאה, אותו דבר המחנה הממלכתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, צריך להצביע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על כל ההסתייגויות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. תצביע על ההסתייגויות של יש עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לא על כולם ביחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא פה אבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא פה, אבל אני כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את רוצה, תעשה אחד ואחד, יש עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשה את כולם ביחד, מה הבעיה? אם יש בעיה תגיד לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישראל ביתנו, יש עתיד והמחנה הממלכתי, אלה שנמצאים אתנו ואלה שאינם נמצאים אתנו כאן. מי בעד ההסתייגויות שירים את ידו, מי נגד ירים את ידו. הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעד – 1, נגד – 2; ההסתייגויות נפלו, ואנחנו נשמע את ההסבר המנומק במליאה, כנראה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> במליאה עצמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך אני מעלה להצבעה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, פ/109/25 כ/1057. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מוסכמת, אדוני, לא מתוקנת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שומה מוסכמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מוסכמת, נכון. תיקון מתקן על התיקון המתוקן, פ/109/25 כ/1057 של חבר הכנסת אברהם בצלאל. מי בעד שירים את ידו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם כל השינויים והתיקונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם כל השינויים והתיקונים. מטי? מי נגד? מי נמנע? גם אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעד – 2, נגד – 1. אני אומר שמטי לא הייתה פה. אני רוצה להודות למינהל התכנון על ההערות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> למטה התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למטה התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למינהל. אם אני דואג לך אני דואג גם לגב' בוגין. ולמשרד המשפטים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני מודה, לא אתה. לייעוץ המשפטי, ולמשרד המשפטים על שיתוף הפעולה וההבנות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הפורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פורה כל-כך, אבל שיתוף פעולה. כמובן לצוות המשפטי שלנו ברשות עורכי הדין רוזנר ורעות בינג ולמנהלת הוועדה. מילת סיכום למציע החוק, חבר הכנסת בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מודה כמובן ליושב-ראש הוועדה, זה מה שהוא רצה, הוא לא יכול להודות לעצמו, אני מצטרף. גם ליושב-ראש הוועדה, על הרצון, התמיכה, העזרה והדחיפה הגדולה בחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני שמח שהוא עבר בקריאה שנייה ושלישית בוועדה, ואני מקווה שיעבור לטובת אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:19. << סיום >>