פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 516
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 9:00
סדר היום:
<< נושא >> הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה -2024 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שמחה רוטמן – היו"ר
אברהם בצלאל
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
יצחק פינדרוס
גלעד קריב
מוזמנים:
יוסרי זיו
–
סא"ל (במיל), יועץ קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון
נרמין ברהום
–
עו"ד, משרד המשפטים
יאיר הראל
–
המועצה להשכלה גבוהה
עמרי גולן
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה
ייעוץ משפטי:
נעמה מנחמי
רכז תחום פרלמנטרי
אבירן יחזקאל
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה -2024 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אנחנו פותחים את הדיון בנושא צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024.
מי שמציג את הצו מטעם הממשלה, בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
עוד פעם מחליפים אותך? למה להחליף אותך כל הזמן?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
יש ועדה אחרת שאני צריך להשתתף בה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אולי לא היית צריך לעסוק במקביל לוועדות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
צודק אבל יש עומס בכנסת. אולי נוריד פיליבסטר ואז יהיה פחות עומס.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא. אולי תפסיקו להביא חוקים גרועים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם תרצה להחליף אותי, אני אתן לך.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא. אני ממש לא רוצה להחליף אותך.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
משרד המשפטים. אנחנו מבקשים להאריך את תוקפו של צו הגנת הפרטיות בעוד שנה, צו המאפשר העברת מידע אודות משרתי מילואים, עקב המלחמה שעדיין קיימת והנסיבות שעומדות על כנן.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
את ההקראה נעשה לפני ההצבעה. זאת הארכה של צו שהסדרנו כאן בכנסת. לפני כשנה נפגשנו בנוגע להעברת מידע מאוניברסיטאות, מוסדות לימוד להשכלה גבוהה, אל קצין מילואים ראשי לטובת הקלות והטבות של משרתי מילואים. הדבר הזה די פשוט ולכאורה אפשר להעלות ישר להצבעה. אין כאן איזשהו דבר מיוחד.
יש לנו גם בחוק, גם בהוראת שעה לחרבות ברזל, הטבות למילואימניקים בקבלה למוסדות ולא רק כשהם כבר סטודנטים. השאלה היא האם הצו הזה בנוסח הנוכחי נותן מענה לאנשים שנרשמו. אלה יכולים להיות אנשים שנרשמו כשהם לא ידעו שהם מילואימניקים או שהם לא היו מילואימניקים ונקראו למילואים רק אחרי שהם נרשמו. כלומר, לא תמיד יש חפיפה בין מועד הרישום למוסד לבין מועד שבן אדם נכנס לסטטוס מילואימניק או לסטטוס לוחם או כל מיני סטטוסים. אני אפילו לא יכול להגיד שאני מסתמך רק על ההצהרה שלו. יכול להיות שיש הקלה או הטבה שנבחנת חצי שנה אחרי שהבן אדם נרשם. זה אפילו לא בזמן הרישום ובואו נעשה בדיקה נקודתית, תביא את התעודות בזמן הרישום ונגמר הסיפור. יכול להיות שבן אדם נרשם ואז התפנו 10 מקומות בתואר כי קרה משהו והחליטו בהנהלת המוסד שאת 10 המקומות האלה הם מייעדים למשרתי מילואים כחלק מהחובה שלהם ואז עכשיו תפנה בחזרה אליהם? אני צריך לבחור מתוך ה-פול של האנשים. השאלה היא האם ההסדר הזה על מל"סים, מועמדים להיות סטודנטים.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
יש כאן אנשים שמבינים יותר ממנו בסטטוס של אדם שהוא עדיין מועמד להיות סטודנט ולא סטודנט בפועל. למעשה אדם שעדיין מועמד להיות סטודנט ולא סטודנט בפועל. למעשה אדם שהוא עדיין לא נרשם ללימודים, הוא מועמד, הוא נרשם לכמה וכמה מוסדות לימוד והוא עדיין בסטטוס של מועמד ולא רשום ולכן הוא לא סטודנט.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
היום ההסדר הנוכחי לא חל עליו.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
ההסדר הנוכחי לא חל עליו כי אז נעביר המון מסה של מידע לגבי אנשים שהם עוד לא נחשבים סטודנטים מצה"ל למוסדות הלימוד.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הרציונל הוא אותו רציונל.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
אדם שנרשם ללימודים, הוא גם נמצא באיזשהו שיח עם המוסד הלימודי. הוא גם יכול להסכים לעצם העברת מידע בעניינו ואז הוא יכול בעת הרישום לומר שהוא מועמד.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ואם לצורך העניין מסמן וי שהוא מוכן שיימסר לגביו מידע, אז המוסד מעביר אקסל. לא בקשה פרסונלית.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
זה יכול להיות אקסל לכל אלה שסימנו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
וזה בסדר? מבחינתכם הם יכולים להעביר את המידע בלי בעיה.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
בהסכמה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
השאלה האם הם צריכים לבדוק את ההסכמה או שבשנייה שהמוסד אומר שיש לו הסכמה, זה מספיק בשבילם לתת את המידע. זה שזה בהסכמה, זה טוב ויפה אבל השאלה מי בודק את ההסכמה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בעידן הצו?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בזמן הצו הזה. היום בזמן הצו הזה על הסטודנטים לא נדרשת הסכמה. ההנחה שלא נדרשת הסכמה לגבי סטודנטים נובעת בין היתר מכך שבן אדם נרשם להיות סטודנט ועכשיו להביא אותו לידי כך שיפנה לאוניברסיטה.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
צריך להסכים על מנגנון הסכמה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הם אומרים עכשיו המועמד. אני אומר אותו רציונל יכול להיות קיים גם על מועמד במקרים מסוימים. הם אומרים בסדר, עכשיו שאתה יודע שנת לימודים, אתה עכשיו בתאריך מסוים, אנחנו לא מדברים עכשיו בתיאוריה, כשהאוניברסיטאות יכניסו לטופסי הקבלה ללימודים שלהן טופס האם הוא מסכים, יסמנו וי וכאשר יש סימן וי האוניברסיטאות יכולות להעביר בלוק לקצין מילואים ראשי וקצין מילואים ראשי יענה. אם זאת המציאות – בסדר, אז אין לי בעיה כי אז בן אדם שרוצה יסמן וי ובן אדם שלא רוצה, לא יסמן וי. זה לא מטריד אותי. השאלה האם קמל"ר, לא הייעוץ המשפטי שלהם או מישהו יבוא ויגיד שזה שהוא סימן וי למוסד, זה לא אומר שהוא נתן את ההסכמה אלי, אולי המוסד משקר ואולי לא, אני צריך לבדוק וזה אני לא מוכן שיקרה. בלגן כזה נראה לי כטיפשות. אין לי בעיה שיהיה כתוב על בסיס הסכמה שהמוסד גבה ושהמוסד אחראי לזה בדרכו שלו. אני לא מטיל את האחריות על קמל"ר. קמל"ר מבחינתו מקבל רשימה מהמוסד.
<< אורח >> יוסרי זיו: << אורח >>
אני אתייחס לשני דברים. הדבר האחד הוא הזמינות אחר כך אל מול חיילי המילואים כי גם בשנת 2025 הם הולכים בין 70 ל-90 ימים לתעסוקות וזה בהנחה שהמצב יהיה כפי הוא עכשיו.
העניין השני הוא שנסתכל על זה קצת אחרת מבלי לפגוע חלילה בכבודו של אף אחד ושל אף מוסד. לנו כקמל"ר יש את האינטרס של מה שנקרא לדחוף את ההטבות האלה ולתת את ההתאמות האלה. אם נתחיל עכשיו בכך שכל מוסד כן שם את הרובריקה או לא שם את הרובריקה, זה כן נקלט, זה לא נקלט - אני רוצה לדחוף את זה קדימה ושכל מוסד יקבל ולומר לו שאלה האנשים שזכאים להטבות ושלא עכשיו להיכנס ברצון שאני רוצה להניח שהוא אולי קיים אצל כל המוסדות כן לתת או פחות לתת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל אתה כל מקרה לא תהיה בעולמות של דחיפה. לפי ההסדר שעשינו אתה מקבל רשימה מהמוסד ואתה עונה להם Go no go. כלומר, הטבה ללוחם.
<< אורח >> יוסרי זיו: << אורח >>
כן אדוני אבל אנחנו כאילו מבקשים עכשיו מהמוסד שהוא יבקש את ההסכמה מחייל המילואים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ואז לוודא שההסכמה מתאימה לצרכיו. בהנחה שהמוסד עשה את הכול – מה שהוא מדבר עליו זה מה שנקרא רמה ב' – המוסד רשם הכול, רשם בטופס ההסכמה שהוא מאשר לכם לקבל מידע מקמל"ר וכתב את זה בשפה שאתם בייעוץ המשפטי של קמל"ר אמרתם למוסד לכתוב. אני אומר שזה קייס מושלם. אתם מקבלים סיטואציה שהמוסד מעביר רשימה לקמל"ר וקמל"ר עונה בלי שום בדיקה נוספת מצידו של קמל"ר או שאתם אומרים שהוא צריך לוודא שההסכמה ניתנה ולראות את טופס ההסכמה. זו שאלה מאוד מדויקת כי אם התשובה לזה, כל שאר הדיון מיותר.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
חשוב לי להגיד את מה שרציתי לומר לפני. בסופו של יום צו הגנת הפרטיות הוא חריג לכלל.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הכול טוב. השאלה שלי מאוד פשוטה. זה מספיק או לא מספיק?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
קודם כל צריך לוודא שבאמת ההסכמה הזאת קיימת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זאת אומרת, הם יצטרכו לוודא?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
לא. הם צריכים לוודא את אופן קבלת ההסכמה. אם זה מניח את דעתם וזאת מערכת - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הם צריכים לעשות בדיקה פרטנית.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
לא בדיקה פרטנית. זאת מערכת שמסמנים בה.
<< אורח >> יוסרי זיו: << אורח >>
מה אני אעשה עם שמשתנים? הם הרי משתנים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא, זה לא מטריד אותך. אם הבן אדם אישר וי לקבל את המידע לטובת ההטבות, זה לא משנה אם הנתונים משתנים כן או לא.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
זה עניין טכני.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה עניין טכני. אני שואל האם הם צריכים לוודא את קבלת ההסכמה.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
לא. הם יוודאו את אופן קבלת ההסכמה, אם זה אמצעי שהוא שמבטיח גם את דעתם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זאת אומרת, הם עכשיו צריכים לנהל מול 200 מוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל ואולי יותר. יש מכללות. כל דבר שחוק זכויות הסטודנט חל עליו.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
הייעוץ המשפטי צריך להוציא הבהרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
השאלה אם הם צריכים לוודא שבמוסד הזה קיימת מערכת שמניחה את דעתם, שהמוסד הזה מעביר להם אקסל, אפילו ברמת פר-מוסד. התשובה היא כנראה שכן כי אחרת לא תוכלו להגיד להם שיש הסכמה. לא על כל סטודנט.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
אם הם מצהירים שיש להם הסכמה. המוסד מצהיר שיש לו הסכמה.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
בסוף כדי לקבל הסכמה, צריך לוודא את אופן קבלת ההסכמה אבל זה יכול להיות בהנחיות.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
פרטני או כללי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא לכל אדם. לכל מוסד.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
כן, כל המוסדות. יכול להיות שצה"ל אומר כך ואתם מקבלים את ההסכמה. זה מה שמניח את דעתי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לפרסם למוסדות והמוסדות יסמנו וי על כך שהם קיבלו הסכמה?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הם לא צריכים לבדוק שבמוסד פלוני, איך זה מופיע אצלם ברובריקה, אם כתבו את זה נכון ואם סימנו?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
יכול להיות שאחר כך נחשוב על זה ונצטרך להעביר הנחיות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שמעתי את זה. היא אמרה את זה והיא צודקת.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
זה משהו שנצטרך לבחון אותו. אני לא יכולה לתת עכשיו את התשובה. זאת העברה של מסות שלא נדרשות במוסדות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם כן, שלא יסמן וי.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
זה מעקף ל-וי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אין לי בעיה שנכתוב בצו שזה בכפוף להצהרת המוסד כי הוא מבקש הסכמה. שכל מוסד יבוא ויאמר שהוא ביקש הסכמה. הסמכות לעשות דבר היא גם הסמכות לעשותו בתנאים.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
צריך לקרוא את הסעיף המסמיך של הצו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני מכיר את הסעיף המסמך של הצו.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
אני יודעת שאתה מכיר אבל לאפשר מסירת מידע והסכמה ללא - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל אני לא רוצה שהוא יבדוק הסכמה של שני מיליון מועמדים. הוא לא יכול לעשות את זה וזה יהרוג את התהליך.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
שאלה יותר בסיסית. אנחנו נמצאים בתקופה חריגה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
גם ההטבות למילואימניקים הן תופעה חריגה. זה חוק זכויות סטודנט וגם הוראת שעה לחרבות ברזל.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
האם תחת דיני הגנת הפרטיות, לאור התקופה בה אנחנו נמצאים, למה אנחנו לא נמצאים במציאות שבה הבקשות לא עוברות פרטנית ולא תלויות בעניין הזה של הסימון?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא הבנתי. מה זה עוברות פרטנית?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אם אני מבין נכון, יכול להיות שאני לא מבין.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה מאוד פשוט. למוסד יש 50,000 אנשים שמבקשים להתקבל ללמוד אצלו.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
למה לא יצרנו מתווה שבו אוניברסיטת תל אביב מעבירה רשימה של 50,000 סטודנטים?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל היום זה על סטודנטים. לסטודנטים יצרנו את הרובריקה הזאת. את זה אנחנו מבקשים עכשיו להאריך בשנה, על סטודנטים קיימים לצורך הקלה בבחינות ולצורך כל מיני דברים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
שם זה ללא הסכמה פרטנית.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שם זה ללא הסכמה פרטנית. זה חריג לצורך בבקשה פרטנית. זה מוסכם. אין בעיה ואין ויכוח.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
עכשיו אתה פותח סוגייה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
פתחתי סוגייה של המועמדים להיות סטודנטים. המועמדים, מצד אחד אלה יותר גופים שמקבלים את המידע. זה לא כל סטודנט נרשם למוסד אחד אלא יש כאלה שנרשמים לשני מוסדות. בעקרון בן אדם יכול להירשם לחמש מוסדות ואז חמש מוסדות ידעו את סטטוס השירות שלו והפגיעה בפרטיות יותר גדולה. לא מפריע לי אבל אני אומר שקודם כל מבחינת היקף המידע, בן אדם נרשם להרבה מאוד דברים, יותר מוסדות מקבלים עלי מידע ולא רק המוסד בו בחרתי ללמוד. שנית, הטענה שעלתה כאן עכשיו היא שבניגוד לבן אדם שהתחיל לימודים לפני שלוש שנים, לא ידע שתפרוץ מלחמה לא ידע הוא צריך את ההקלה ולא סימן. אל תכריח את המוסד לפנות לכל הסטודנטים שלו ולבקש הסכמה כדי שהם יוכלו להעביר לפה ולשם אלא תן את זה כבלוק. לגבי מועמד, מומחי הגנת הפרטיות אומרים שכאשר בן אדם ממלא טופס מועמדות, שיסמן וי על כך שהוא מאשר למוסד לקמל"ר לקבל את סטטוס השירות שלו. אני בעד. אין לי בעיה שזה יהיה הצו. אני לא מוכן שקמל"ר – כי זה מה שיהרוג את התהליך – יצטרך לבדוק כל מוסד איך הוא מסמן את ה-וי, האם ה-וי מספיק ברור, האם זה לא מטושטש. כל טופס הסכמה של כל מוסד יעבור עכשיו לבדיקה אצל קמל"ר וקמל"ר יהפוך להיות בודק הטפסים של המוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל כדי לתת את אותה הקלה. לא מקובל עלי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בעניין הזה אני רוצה לומר שאני כן מציע לחשוב עוד פעם, ואני פונה לאנשי הרשות להגנת הפרטיות, האם לא נכון להחיל את הכלל שקיים בצו גם על המל"סים. אני מבין שזה פותח חזית טיפה יותר רחבה. אני לא בטוח - אחרי שאישרנו את המהלך עם הסטודנטים - שעוצמת הפגיעה כאן היא דרמטית אם היא נעשית בהוראת שעה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כרגע אנחנו מדברים על שנה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני אומר לאנשי הגנת הפרטיות שאני מציע לבדוק. נאשר היום את הצו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בפעם הקודמת הם באו ואמרו לגבי מילואימניקים כן ולגבי נשות מילואימניקים – נחשוב. אני אומר לא, זה לא היה בצו שאתם באתם לאשר. אני אמרתי להם בוועדה שעם כל הכבוד אני מאשר למילואימניקים ולנשות מילואימניקים. אני רוצה אותו דבר גם כאן. לא לשלוח אותם עכשיו לגלגלי הבירוקרטיה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
צריך לחשוב האם באמת יש כאן איזושהי קפיצת מדרגה דרמטית בפגיעה בפרטיות מכיוון שהמל"סים רשומים לשניים-שלושה מוסדות ולא למוסד אחד. אני אומר שאני חרד לנושאים האלה, הם מטרידים אותי מהגנת הפרטיות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אירוע נקודתי בו אנחנו נמצאים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון. אני רוצה גם להזכיר שזרימת המידע הרחבה היא מהמוסדות אל הצבא. הצבא מחזיר תשובה יותר מצומצמת בהיקפה מבחינת כמות האנשים. כאשר המידע זורם מהגוף הציבורי אבל לא הממשלתי אל צה"ל, אני פחות מוטרד מאשר אם הזרימה הרחבה הייתה לכיוון השני.
הדבר השני שאני אומר זה שאם תשובתכם היא שלא ניתן להחיל את המנגנון של הצו גם על המועמדים ללימודים, לדעתי השיטה הייתה צריכה להיות אופט-אאוט ולא אופט-אין. אני חושב שלבוא לאדם ולשים לו בטופס קבלה שזה איזושהי רובריקה פוזיטיבית שתסמן ואחר כך בן אדם משום מה לא הבין ולא סימן ועכשיו הוא ירדוף כדי לבקש את ההקלות, זה לא הגיוני. אם אתם מתעקשים על אוטומטי, הבקשה צריכה להיות פוזיטיבית כשאני לא רוצה שהמידע על המועמדות תעבור.
<< אורח >> יוסרי זיו: << אורח >>
הבקשה היא גם לגבי... כי גם להם יש מתווה מכוח תיקון חקיקה שהיה. גם המועמדים אבל גם להעביר מידע על מי הוא לוחם.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בסיטואציה בה אנחנו נמצאים אין לי ספק שחלק מבקשות המועמדים ממולאות על ידי בני משפחה. בן אדם שנמצא בשירות מילואים פעיל לא ממלא. בואו נפשט. אם אתם לא מוכנים את הכלל הרחב בזרימת המידע אל הצבא, לכו אל אופט-אאוט.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אופט-אאוט זה אפילו יותר רחב ממה שאני ביקשתי לתת להם. אני אמרתי שאין לי בעיה שיהיה כתוב ובלבד שהמוסד הצהיר שהוא מבקש את ההסכמה. בלי שצריך לבדוק. אני רוצה את זה בצו, לבוא ולומר שהמוסד הצהיר שהוא מבקש הסכמות. אם ייפלו טעויות במוסד, בן אדם יגיש נגדו תביעה על הגנת הפרטיות שהוא סימן או לא סימן - שיתמודד. אני לא דואג לזה. אבל שהמוסד יבוא ויאמר הוא מבקש את ההסכמות. מה שאתה אומר זה לא רעיון רע, אני לא מתנגד למה אתה אומר, שהמוסד הצהיר שהבן אדם לא ביקש שלא ימסרו את המידע, משהו כזה, אבל זה קצת מוגזם.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
הצו מאפשר להעביר מידע לפי פנייה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
גם ללא הסכמה. אני יודע.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
זה החריג כאן. אנחנו נוכל לעשות בירור משפטי כדי לראות איך הדרך הנכונה לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אומר לך שוב שזה בדיוק מה שאני לא רוצה. אני רוצה שלא תצטרכו, לא אתם, יש לכם דברים יותר חשובים לעשות בזמן מלחמה, לא קמל"ר שיש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות בזמן מלחמה בלי לקבוע כרגע את הדירוג, לא רוצה שתתעסקו באופן קביעת ההסכמה על טפסים של מוסד להשכלה גבוהה, מכללה עם 30 סטודנטים באיזשהו מקום, האם הם סימנו את ה-וי או לא. לכן מבחינתי אני מוחל על ההסכמה בכלל.
אני אומר שאם אתם רוצים להרגיש טיפה יותר טוב, שהמוסד יבוא ויגיד שהוא ביקש הסכמה ובזה יהיה די לקמל"ר ומבחינתו מולאה הדרישה, אני מוכן להוסיף את האקסטרה לוול או הפרוטקשן הזה. אבל מבחינתי גם בלי הסכמה, מה שאמר גלעד, אני מסכים. לא מעניינת אותי כרגע ההסכמה. החזקה שלי, ההנחה שלי בוודאי לתקופה של הוראת השעה הקרובה, אולי פעם הייתי חושש שמוסדות לא ירצו סטודנטים במילואים כי סטודנט במילואים הוא אחר כך שיגוע שכל. במציאות הקיימת היום, בשנה הקרובה לשנת הארכת הצו – אני לא חושש מהסיטואציה הזאת. אולי בסיטואציה רגילה הייתי חושש שסטודנטים יופלו לרעה בשל היותם משרתי מילואים. היום אני לא חושש שבשנה הקרובה זה המצב. לכן מבחינתי אני הייתי בכלל מוותר על דרישת ההסכמה. זה כמו לבוא ולומר שבן אדם שהתלונן על כך שהעניקו לו פרס ישראל, יש לו אינטרס להגנת הפרטיות שלא ידעו שהעניקו לו פרס ישראל. אין לו אינטרס כזה. בן אדם שנתנו לו פרס ישראל, אין לו אינטרס להגנת הפרטיות, שאנשים לא ידעו שהוא קיבל פרס ישראל. כל מטרת פרס ישראל היא שכל העולם ידע שהבן אדם קיבל פרס ישראל. היום בן אדם שמשרת במילואים ועוד כלוחם או נפצע בשירות שלו, אני רוצה שנפרסם את השמות של כולם עם עיטורי זהב. הסיבה היחידה שאני לא עושה את זה, כדי שלא יעמידו אותו לדין בהאג.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
הצורך בכתיב הצו היה כי המילואימניקים היו בלחימה ולא יכלו לגשת או לתת את הסכמתם או ליצור קשר עם מוסד הלימודים. הסיטואציה הזאת שאדם נרשם ללימודים - הוא יכול להביע את הסכמתו, הוא יכול להעביר את המידע בעצמו.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אם בן אדם יכול לרשום, אל תעבירו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בכל מקרה זה החוק.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
בפרט שזו הוראת שעה. בוא נראה. אם יהיו אנשים שהם נפגעו, לא נתנו להם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אגב, אני הייתי אומר שאת האופט-אאוט צריך לעשות מול קמל"ר ולא מול המוסד. בן אדם שהוא מודאג יודיע לקמל"ר שלא ימסרו מידע אודותיו.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני רוצה לומר במאמר מוסגר. אני מבקש שלא נפתח על זה דיון כי יכול להיות שצריך לקיים על זה דיון חסוי. אני רוצה לומר בעקבות הערת צד של היועצת המשפטית. אנחנו נצטרך לקיים דיון, להערכתי חסוי, בנושא ההגנה על רשימות המידע של לוחמים קרביים לאור כל מיני התפתחויות בזירות מטרידות. אני מבקש אדוני היושב-ראש שנקיים על כך דיון ואני רוצה להסביר למה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני הבנתי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מאוד מוטרד מכיוון זרימת המידע. כאשר מידע זורם לצה"ל, אני יוצא מנקודת הנחה שרמת אבטחת המידע היא בפיקוח של גורמי הצבא, של מערך הסייבר הלאומי וכולי. כאשר מידע זורם למכללה אקדמית מכובדת ככל שתהיה והיא מקבלת רשימה של חיילי צה"ל, שירת כלוחם בתקופה האחרונה, לא יודע כמה מאגרי המידע שלה מאובטחים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אתה צודק. זה נכון לגבי הצו עצמו. זה לא לגבי ההרחבה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון. חבל להיכנס עכשיו לדיון. זה גם לא נכון להיכנס עכשיו לדיון.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
לא הייתה לך ברירה. לא הייתה לך דרך ליצור קשר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מבקש שיהיה דיון - בין אם בוועדה הזאת ובין אם בוועדת חוץ וביטחון – עם מערך הסייבר הלאומי ועם הרשות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אנחנו נבדוק את הנושא. אם אני מאשר לכם את הצו הזה בלי שינויים, תוך כמה זמן אתם מביאים לי את הצו לגבי מועמדים?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
צריך להעביר את זה לאישור השר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
מבחינתכם מתי זה יהיה מונח על שולחנו של השר כדי שזה יעבור אלי? מול השר אני אתמודד. השאלה כמה עוד זמן עבודת מטה אתם צריכים לדבר הזה? אם לא, אני רוצה לאפשר את זה היום.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
לא.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
מתי מתחיל הרישום?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
בערך בפברואר.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
בפברואר מתחיל הרישום לשנת הלימודים הבאה?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
כן. המוסדות צריכים להיערך לכך.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לכן זה חייב לקרות עכשיו. נעשה את זה עכשיו.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
בכל מקרה זה צריך להגיע לשר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בכל מקרה צריך הסכמה של השר. זה עולה לאישור השר כשזה כבר אומר מה הוועדה רוצה. אחר כך תתמודדו מול השר ואם צריך תחזרו אלינו ברוויזיה כמו שקורה לפעמים. בואו נאשר את זה אנחנו ואחר כך אתם תעשו את הבדיקות מול השר.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
אפשר לאשר את הצו הזה ולתת שבועיים לבחינת התוספת הזאת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אומר שנאשר את הצו הזה ותבואו תוך שבועיים אם יש רוויזיות. אני אאשר את הצו הזה ותהיה רוויזיה פתוחה שלכם.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
למה לא הפוך? כמו שאתה הצעת.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אתה לא יכול.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
הנוסח שאתה רוצה ואם יש בעיה, שיחזרו אלינו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם השר יבקש, אני אגיש רוויזיה ואפתח. כמו שיואב אומר, אני אאשר את זה עם התוספות. בכל מקרה זה צריך לעבור לאישור השר. אם במסגרת העבודה של אישור השר יבוא השר ויגיד שיש בעיות – יחזרו אלינו ונפתח. זה כבר קרה. עשינו את זה.
<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>
אבל אז זה לא יהיה ביום שבת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה לא יהיה בשבת. העברת המידע שהייתה אמורה להיות בשבת תקרה ביום שלישי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
זה לא פותח לנו איזושהי בעיה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא.
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
אני חושבת שחשוב לאשר את הצו הזה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אלה העברות מידע. כל כמה ימים נערכת העברת מידע כזאת?
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
ברמה שבועית.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
ממש ברמה שבועית. אלפי סטודנטים במילואים והמוסדות כל הזמן מעבירים מידע. אם יש איזשהו עיכוב, המוסדות לא הגישו, הסטודנטים לא נמצאים אצלם בקמפוס והמוסדות לא התכוננו למסות שפתאום חוזרים והולכים. קחו את זה בחשבון.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל לא זאת הייתה מטרת הצו, ההתכוננות להולכים-חוזרים. המטרה הייתה להטבות.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
הצו נועד על מנת לתת התאמות לאותם סטודנטים שהם חוזרים. אז לדוגמה המוסד ידע לפתוח להם קורס או לתת להם ישר תגבורים. המוסד ייערך לכמות הסטודנטים שמגיעה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני מאשר לכם את זה בנוסח הזה. תביאו תוך שבועיים אבל באמת תביאו תוך שבועיים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לכמה זמן הצו הזה מאושר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לשנה. אתם רוצים שאני אאשר לכם אותו לשבועיים?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא. אני רוצה לומר משהו. אם הסיפור הוא קריטי, הרישום מתחיל בפברואר, אני הייתי מאשר את זה לחודש או לחודשיים כך שתצטרכו לחזור עם צו חדש ומתוקן כי אחרת שום דבר לא יקרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כן. נכון. אתה צודק. מקבל.
אנחנו מאשרים את הצו כרגע לחודש כדי שהוא יחזור מתוקן.
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
תאריך?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
חודש מהיום. תבואו בעוד חודש עם הצו המתוקן. אם הרישום הוא בפברואר, כבר בינואר המוסדות צריכים לדעת מה הם עושים.
18 ינואר חל בשבת ולכן התאריך הוא יום שלישי, 21 בינואר.
צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024
בתוקף סמכותי לפי פסקה (2) להגדרת "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1. תיקון סעיף 1
בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבורים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, בסעיף 1, במקום "בתקופה של שנה מיום פרסומו של צו זה" יבוא "בתקופה שמיום פרסומו של צו זה עד יום 21 בינואר 2025".
<< אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>
אולי חודשיים?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
כן. חודשיים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל אז בפברואר תהיה לכם בעיה. בפברואר מתחילים קבלה. אתם חייבים בינואר לבוא לכאן עם חוק מתוקן. תבואו מוקדם יותר ונאריך לכם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני מאוד חושש שיהיו איזשהם עיכובים והמוסדות לא יקבלו את צו העברת מידע הרגיל. זה החשש שלי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם כן, אל תעכבו. 21 בינואר זה תאריך טוב. אתם רוצים שניתן לכם עוד שבוע? אפשר 28 בינואר.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
הפחד שלי הוא שיהיו עיכובים בצו ההעברה הרגיל ולא יקבלו אותו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הם יקבלו אותו. לא יהיה עיכוב אבל תבואו בזמן ולא ברגע האחרון.
אני משנה את התאריך ל-28 בינואר. עד ליום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת התשפ"ה.
מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אושר פה אחד. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:30. << סיום >>