פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 309
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024), שעה 15:32
סדר היום:
<< נושא >> הקמת מרכזי שירות לחברה הערבית לבדואים בנגב - עפ"י בקשתו של ח"כ יוסף עטאונה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יעקב אשר – היו"ר
יוסף עטאונה
מטי צרפתי הרכבי
חברי הכנסת:
יאסר חוג'יראת
מוזמנים:
רם רחמים נהרי
–
סגן מנהל מינהל הפיתוח ומנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך
איתי שרף
–
סטודנט באגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך
מתתיהו אלנשטיין
–
מנהל תחום מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך
יובל תורג'מן
–
מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
עדי ליבנה
–
מרכזת תקצוב רשויות מקומיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אמין אבו חייה
–
מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון
רוסלאן עותמאן
–
רפרנט תכנון ובנייה, משרד המשפטים
מירה סולומון
–
עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
סלימאן אבו נוירה
–
ואדי אלנעם, חבר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב
אדב אבו רביעה
–
יו"ר ועד יישוב מכחול אלקסום
בקר אל
–
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב
משתתפים באמצעים מקוונים:
מור מיטלמן
–
צוות יישובים בדואים מחוז דרום, מינהל התכנון
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הקמת מרכזי שירות לחברה הערבית לבדואים בנגב - עפ"י בקשתו של ח"כ יוסף עטאוונה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני פותח את ישיבת הוועדה. לצערי הרב אנחנו באיחור מהבוקר בגלל האופוזיציה. הנושא הוא הקמת מרכזי שירות לחברה הערבית לבדואים בנגב. בקשה לדיון הזה הייתה של חה"כ עטאונה שפנה במכתב. זה לא דיון דחוף, זה לא הצעה לסדר. זו בקשה ואני בטוח שגם האחרים מצטרפים לבקשה הזאת.
בבקשה, חה"כ עטאונה, תציג את הבעיה ואת הפתרון שאתה רואה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה כבוד יושב-הראש. אני אהיה הכי ממוקד, הכי ענייני בסוגייה הזו בדיון. לאורך תקופה ארוכה העלינו כל מיני נושאים לגבי החברה הערבית הבדואית בנגב. לאחר שיחות איתך וגם כהיכרות מהמציאות והמורכבות של העניין, הדיון יתמקד במרכזי שירות בכפרים הלא מוכרים. אלה מרכזי שירות ביישובים שלא מוסדרים כרגע ואין להם שום מעמד סטטוטורי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני מבין שמינהל התכנון נמצאים איתנו בזום.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חשוב מינהל התכנון. כי אני חושב שהמפתח לכל הדיון הזה זה מינהל התכנון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נכון. בגלל שאיחרנו.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אז לפי דעתי נחכה שהם יצטרפו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הם היו אמורים להגיע, אבל בגלל שזה נדחה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בגלל הדחייה של השעה, בסדר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מור ממינהל התכנון נמצאת איתנו. שלום וברכה. חה"כ עטאונה יציג עוד פעם את הבקשה לדיון. בבקשה חה"כ עטאונה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן. הבקשה לדיון שלנו היא על מרכזי שירות בחברה הערבית הבדואית בנגב, ביישובים שלא מוסדרים, שאין להם מעמד סטטוטורי שהמדינה לא יכולה לספק להם שירותים במציאות שיש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אין הסדרה של תכנון ובנייה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אין הסדרה. ולכן המדינה עצמה ב-2004 פיתחה כלי סטטוטורי שיכול לספק שירותים בכפרים הלא מוכרים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה נותן מענה לפחות לדברים החשובים.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן, עד ההסדרה. וב-2004 אושרה תוכנית תמ"מ 40/14/4 שנותנת מענה למקומות הלא מוסדרים. אישרו ב-2004 16 נקודות כאלה. ועם הזמן עודכנו. ב-2021-2022 הייתה יוזמה מחודשת לעדכן את הנקודות בתמ"מ 40/14/4, מה שנקרא בוועדה המחוזית שינוי 3/40.
לכן בדיון שאני מבקש אותו שני דברים משמעותיים: אחד, לעדכן את השינוי, לאשר אותו של 3/40 של התוכנית. שמשרדי הממשלה קידמו אותו ויש רשימה מוסכמת על כל הגורמים של 32 נקודות, כולל נקודות שהיו והתוספת. אבל לעדכן את התוכנית הזאת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
רגע, היום בתמ"מ, אני אשאל אותה תכף, תמשיך.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
התמ"מ היום הוא נותן מענה פחות מה-32. יש עדכון שמוסכם על כל משרדי הממשלה שיהיה שם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שלא קודם.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ב-2021-2022. זה התיקון, זה התוכנית שנמצאת בוועדה המחוזית.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מה זה מרכזי שירות שאתה מתכוון אליהם? בפועל.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני אגיע לזה. כשאנחנו מדברים על מרכזי שירות אנחנו בעיקר מדברים בהתחלה על שני דברים עיקריים: מוסדות חינוך ומוסדות בריאות, מרפאות לתת שירותי בריאות. בינתיים הילדים האלה, במקומות האלה, מקבלים שירותי חינוך בכפרים הסמוכים והצמודים. שזה עולה למדינה מעל 150 מיליון שקלים בשנה להסיע אותם בדרכים משובשות, מסוכנות, שאי אפשר לקיים אותם.
אני חושב שהגיע הזמן שהאנשים האלה, הילדים האלה לא ישמשו בני ערובה בפני המוסדות שצריך לתת להם את השירות הזה. אני ממוקד בקטע הזה שלא יגידו שמתפזרים על כל העולם, זה בכל גבעה רוצים מרכז שירות וכל צריף לעשות. לא, יש שישה מקומות בתוך התוספת שאנחנו מדברים עליה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ששם הצורך דחוף. מהם?
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שהם צורך דחוף.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אתה יודע להגיד אותם?
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני אגיד אותם אחד-אחד. זה בזערורה, שיש יותר מ-3,000 תושבים. עווג'אן – 2,500, אלררה – 3,500, ארווייס – 1,500 ואל בטה סרייה – 1,000 תושבים. בששת המקומות האלה כהתחלה זה צורך מיידי. יש את הילדים, יש את הסקר, יש את הכול. רק צריך לקבל את ההחלטה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
במקומות הללו לא הקימו מרכזי שירות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא הקימו מרכזי שירות. לכן יש צורך מיידי. אני יודע שמשרדי הממשלה בשנתיים האחרונות הקימו כל מיני צוותים. צוות של 180. אנחנו כבר שנתיים עם הממשלה הזאת ושום דבר לא התקדם. אנחנו צריכים לקבל תשובות חד משמעיות וביחד נקדם.
גם את השינוי של 3/40 של התמ"מ וגם הקמת ששת המרכזים – זה הדיון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
חה"כ חוג'יראת, רוצה לומר משהו?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כמה הוקמו מתוך ה-32?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תכף אני אשאל אותה. תני לי רגע.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני אהיה קצר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, כדאי שתהיה קצר.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני תמיד קצר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אנחנו רוצים למצות את הדיון הזה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
האמת, בעצם מי שביקר בנגב וביקר בכפרים הבלתי מוכרים, איך אומרים, הוא יראה את זה שם, לראות את המצוקה של האנשים שחיים שם. אני הייתי הולך במקום מרכזי שירות, צריך להכיר ביישובים קודם כל לדעתי. להכיר ביישובים. יש הרבה יישובים, 38 יישובים שאתה רואה גרים שם 1,000 ו-2,000 ו-3,000. זה כפרים קטנים, חבר'ה, זה כפרים קטנים. המדינה צריכה להכיר בהם. ולא צריך להקים מרכזי שירות. צריך להכיר בכפרים, לעשות תשתיות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תרשה לי רגע.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
עד ההכרה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני אומר, המדינה צריכה להכיר בהם ומרכזי השירות זה המינימום שהמדינה צריכה לתת לאותם תושבים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה. אני אעיר הערה פה, אני חייב להיות זה. אין ישיבה שקשורה בזה, גם יוסף שהוא חבר ועדה וגם אחרים, אני לא בודק מפלגות. התחלתם היום להכניס אותי קצת לעניינים האלה, אני לא הולך להיות שם. אבל שהוא מעלה את הנושא הזה של הסדרת היישובים עצמם וכו'.
אני אומר עוד פעם, אני גם אדם פרקטי. פה יש עניין של מדיניות ועניין של בעיה חוקית שעל המקומות האלה לא חל כרגע חוק תכנון ובנייה. אז אפשר להעלות את זה, צריך להעלות את זה. זה התפקיד שלכם, אתם מייצגים ציבור, זה בסדר גמור. אבל כאשר אני נחשפתי למכתבו של יוסף, קודם כל יש פתרונות שאפשר לפחות להציל כרגע דברים מסוימים ופתרונות שמגובים בחקיקה. זאת אומרת שהם קיימים בתוכנית. ולכן הדיון כרגע, ברור שיותר חשוב היה להכיר בכול ויותר חשוב היה להסדיר את הכול. ויהיו כאלה שיבואו ויגידו כן, אנחנו רוצים להסדיר, אבל שלא תהיו שם, תהיו במקום אחר. ואז נסדיר וכו'.
אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. אם ניכנס לזה עכשיו לא עשינו כלום. כי זה לא המנדט שלי בסוף בעניין הזה. לכן אני הייתי כן רוצה להתמקד בנקודות האלה של מרכזי שירות. ואם אין עוד חבר כנסת שמבקש רשות דיבור כרגע אז אני אשאל את השאלות ושם נמצה את רשות הדיבור שלנו. בסדר מטי?
גב' מור מיטלמן, שלום לך. אם את יכולה קודם כל קצת להשכיל אותי כדי שאני אבין מה זה ההחלטה הזאת, מה היא כוללת בתוכה כרגע. אחר כך נשאל את ההמשך אם יש כוונה להרחיב אותה. אם זה נכון להרחיב אותה. תני לי רגע קצת רקע של העניין.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
אז אני אסביר באמת. התמ"מ אושרה בעבר. עד כה אושרו מתוכה 20 נקודות. כאשר כרגע מתוכן רק 12 הן רלוונטיות. מה זה אומר? זה אומר ששמונה מתוכן הן כבר נכללות ביישובים המאושרים וכבר הפכו למבני קבע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ששם חוק התכנון והבנייה עובד.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שם כבר הייתה הסדרה של היישובים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יש הסדרה ואז זה. אוקיי, הלאה. הנה, עוד סיבה טובה לרענן את התב"ע הזאת.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
בעצם מרכזים שעדיין נדרשים במבנים יבילים. אני רוצה להגיד לגבי היוזמה של שינוי התמ"מ האחרון מה שנקרא שינוי 3, מה שחה"כ עטאונה הציג עכשיו, זה בעצם תמ"מ שבאמת גובש, אבל הוא לא הוגש בסופו של דבר והוא גם לא נעשה בהסכמה רשות לפיתוח והתיישבות הבדואים שאמונה על הסדרת הבדואים במרחב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זאת אומרת התמ"מ הקודם תקף והוגש אז בזמנו על ידי המדינה, על ידי הרשויות המוסמכות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני שואל אותך.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
זה לא רק אחד. זה מספר שינויים, זה התמ"מ המקורי ואז הרבה מאוד שינויים שנעשו עליו לכדי הגעה ל-20 נקודות האלה ול-12 שנדרשות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עכשיו אני שואל שאלה: התיקון הזה שאת מדברת עליו כרגע שהוא נמצא בהכנה, אבל הוא לא הוגש. אומר מה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתרים זמניים להנגשת שירותי ציבור - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
רגע, אני רוצה.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
הוא בעצם היה איזה שהיא יוזמה, אבל שוב, לא - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מה אומרת היוזמה? עזבי הוא היה והוא לא. לא הגישו אותו והוא עדיין לא חי, נושם ובועט. מה הוא אומר? מה השינויים שהוא מכניס בתמ"מ?
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
הוא בעצם מבקש - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
להוסיף עוד כמה יישובים?
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מרכזים, לא יישובים.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
הוא מבקש גם כן להוסיף מספר נקודות ולקבוע סך הכול 23 נקודות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אחרי שיקזזו את השמונה?
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
גם לגרוע חלק מהנקודות שכבר לא רלוונטיות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מצוין.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
וגם הוא מבקש לעשות כמה שינויים בעצם בהוראות. דברים שהם לא מהותיים, אבל עלו כצרכים לאורך השנים. וגם משרד החינוך יכול להציג וגם משרד החינוך עשה לאחרונה תהליך של בחינה של מה מרכזי השירותים האלה צריכים, מה הקושי התפעולי של מרכזי השירותים האלה. איזה סוג שירות מקבלים התלמידים שם. זה גם נושא שהם יכולים להתייחס אליו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוקיי. עכשיו בעצם את אומרת לי שהסטטוס כרגע של הדבר הזה שהייתה איזה שהיא עבודת הכנה קיימת. לא נדונה כי לא הוגשה עדיין על ידי הגופים הרלוונטיים. זאת אומרת זאת שאלת מדיניות. ופה אני אשאל את השאלה למה? האם מישהו עשה חשבון מה יותר נכון למדינה לעשות כרגע, כן או לא? אבל נשמע את זה אחר כך. אבל בעיקרון העבודה עצמה היא די מוכנה אם יחליטו להגיש אותה ולהתקדם איתה.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
אני לא בטוחה שהעבודה הזאת תוכל לקבל הסכמות. שוב, אני אשמח לשמוע את הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. אני לא בטוחה שהעבודה הקיימת תוכל לקבל הסכמה נרחבת. אני חושבת שגם משרד החינוך בתהליך שעשה בחודשים האחרונים כבר לא התייחס להיקף הנקודות האלה.
בעיקרון מה שחשוב להגיד, אנחנו במינהל התכנון נותנים שירות של קידום סטטוטורי. אנחנו לא יכולים לקבוע את הצרכים של החינוך, של הרווחה, של השירותים שנדרשים עבור התושבים. זה המשרדים אמורים לתת לנו שירות, את המידע הזה. לצד באמת החבירה. אמנם אנחנו לא מדברים פה על הסדר יישובים, אבל כן אני חושבת שמאמצי ההסדרה הם הולכים ביחד. ואני לא חושבת שקודמו בהמון שנים האחרונות, אני לא יודעת, לפחות 10 שנים האחרונות נקודות שלא היו בהסכמה עם רשות הפיתוח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, אבל כאלה שהיו בהסכמה כן קודמו?
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי. אני כבר הבנתי כמעט את הכול ותכף אנחנו עכשיו יהיה לי מה לשאול אותך.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני רוצה לחדד בעניין הזה רק משפט אחד. ורוצה לשאול את מור מי אמור, אתם לפי התקנון של התמ"מ עם מי אתם צריכים להתייעץ לקידום השינוי 3? להיות חד.
<< אורח >> מור מיטלמן: << אורח >>
אנחנו צריכים להתייעץ עם משרד החינוך, עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה, אלה שנותנים את השירותים, לגבי הצורך. וגם עם רשות ההסדרה לקידום המרחב. אני לא יודעת בדיוק איך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן. עם הרשות שאחראית על האזור שם.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מור, אני חוזר על השאלה ואני מתכוון לשאלה שלי. כי לפי התקנון של התמ"מ הסמכות להגיש היא מול המשרדים הרלוונטיים ולא רשות ההסדרה. רשות ההסדרה זה בסוף לקראת היתרים על הבניינים עצמם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ממש לא.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ממש כן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוקיי, תכף נשמע. אני הבנתי את השאלה. כן מטי, כי אני רוצה לעבור.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, רק אני רוצה כמה הערות. אחד, התיקון של התמ"מ נגזר מאין סוף פסיקות שקיימת אוכלוסייה וצריך לתת לה שירות. אין סוף פסיקות. מחוז דרום, מינהל התכנון, הכיר, הבין והסכים וקיבל החלטה שהפתרון על פי הפסיקות יהיה במבנים יבילים. אני מסתכלת שבעצם מגיש הבקשה לפי הטיוטה שעטאונה הציג היא ועדת התכנון מחוז דרום, זה לפי הטיוטה הקיימת. מתוך הכרה. כי הם ניסו להסדיר, כשהמטרות הן בעצם הסדרה של נ.צ למבנים יבילים להסדרת דרכי גישה לגמישות תכנונית בביצוע מתוך הבנה שכרגע עוד אין סטטוטוריקה. אני לא מדברת אפילו על הרשימה. וזה מיועד לתת שירותי חינוך, בריאות, דת. את כל זה. בעצם בעקבות הפסיקות אמר בית המשפט חבר'ה, יש שם ילדים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה, זה היה 60 שניות על התמ"מ. תודה על המידע.
לפני שנגיע לרשות ההסדרה, משרד החינוך. אני הייתי רוצה לדעת בהסתכלות שלכם, בצרכים שלכם, האם יש צורך בתיקון הדבר הזה? במבט שלכם בלבד. אתם לא נכנסים כרגע להחלטה הכוללת של המדינה מה שהיא תחליט או מה רשות ההסדרה תגיד וכו'. האם יש צורך בעדכון באמת המקום הזה. האם יש מקומות שבהם הצורך החינוכי הוא ממש זועק לשמיים?
אני בעצם הולך על אותו רציונל של ההחלטה הקודמת. כי ההחלטה הקודמת כיסתה מקומות מסוימים שהיו כבר חלק מהם לא צריך, ברוך השם. זה רק מראה, אגב, שהדבר הזה כנראה, תקן אותי אם אתה יודע בהיסטוריה, לא גרם לכך שברגע שהתחילו לעשות את מרכזי השירות ההסדרה לא התקדמה. זאת אומרת, יכול להיות שהפוך, זה כן תרם להסדרה בסוף או לא. אני לא יודע, אני שואל.
לכן אני אומר, מה ההסתכלות שלכם על הדבר הזה? בבקשה.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
רם נהרי, מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון. אז כפי שנאמר, הסוגייה הזאת קודם כל היא בהחלט מוכרת לנו, אנחנו חיים איתה בשנים האחרונות יותר ויותר. המצוקה שם היא בהחלט קיימת. התמונה הרחבה היא באמת מתן מענה וטיפול במשימה של הרחבת המענים לילדי הפזורה הבדואית וכל זמן שאין הסדרה, שמקבלים את זה ביישובי הקבע. לכן אנחנו עוסקים בזה רבות.
גם בהיבט התקציבים יש לזה תמונה יפה מאוד. זאת אומרת, בשנה האחרונה למעלה מ-100 מיליון שקלים להרחבת המענים לילדי הפזורה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
איפה? במקומות שהתמ"א נותנת לכם?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
בדיוק. במרכזי שירותים קיימים. זו הישות הסטטוטורית ששם אני יכול לשחק. בשנים האחרונות הוקם גם מרכז שירותים חדש במסגרת החלטת ממשלה - - -. ברגע שזו הייתה החלטת ממשלה כל השחקנים נרתמו וזה רץ קדימה. זו באמת דוגמה להצלחה.
אז זה רק בשנה האחרונה. בחודשים האחרונים התכנסה ישיבה של שלושה שרים: שר החינוך, שר הפנים ושר התפוצות, שבסיכומה החליטו על הקמה של צוות בין משרדי, על מנת לבחון את הרחבת המענים לאוכלוסייה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שר התפוצות אחראי על - - -.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כן. על מנת לבחון את הרחבת המענים. גם תשתיתית פיזית, אבל גם בהיבטים נוספים. באותו פורום, באותה ועדה שהובלנו דנו שם בכל המורכבויות, בכל ההיבטים שמשפיעים על הקמה של מרכזי שירותים כאלה. על מבחן הישימות שלהם, האם זה יכול להצליח או לא יכול להצליח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ועל הצורך.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
ועל הצורך בוודאי. ואחת התובנות הכי מרכזיות בסיפור הזה זה שהבנו שבלי שכלל הגורמים הרלוונטיים שעוסקים בסוגייה הזאת יהיו מתואמים ויסכימו על זה שצריך לקום מרכז שירותים – זה לא יצליח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מי זה כלל הגורמים הרלוונטיים?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
משרד החינוך, שזה הצרכן - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל אתם ישבתם שלושתכם אני מבין.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כן. רשות הבדואים, משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ומינהל התכנון.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
משרד הפנים, מינהל התכנון בוודאי. מור הייתה שותפה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה משרד הפנים בעצם.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
משרד הפנים. אז הגענו למסקנה שיש צורך, בסדר? אנחנו יודעים להצביע היום על איזה שהם שני מרחבים ששם אנחנו כולנו מסכימים שצריך להקים שם מרכזי שירות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שהיום לא מופיעים ברשימה.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כיום לא מופיעים. אגב, צריך להגיד, יש מרכזי שירותים שמופיעים ולא מומשו. נכון, זה משפיע על הרבה מאוד דברים. אני למשל לא ארצה לאשר מרכז שירותים במקום שאני לא יודע להביא לשם את התלמידים, להביא הסעות. להביא לשם אפילו פיקוח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ברור.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
ברמה הזאת. וזה לא יהיה חכם סתם לשתול נ.צ או נקודות במרחב בשממה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הפוך. אבל זה רק מחזק את הדבר שצריך לעשות פה "פרישמיש" של הקיים.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
בהחלט.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
של הקיים, אבל לא רלוונטי. זה שהוסדר, הצרכים.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
בהחלט. אז יובל הפך להיות אחד מהשותפים המרכזיים שלי בשנה האחרונה בסוגיות האלה, כדי לעמוד על האתגרים ולייצר חלופות הולמות שגם נדע לעמוד בהן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בתחשיב שלכם אתם מכניסים גם מה ההוצאות שלכם של משרד החינוך בעצם? של ההסעות?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כן, זה אחד הדברים. אין בין היתר רוצה לצמצם - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יכול להיות ש-10 מבנים יבילים, מסודרים, נורמליים והכול, יעלה לך פחות מאשר ההסעות שאתה תסחוב עוד מיליון שנים.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גם צריך להכשיר דרכי גישה.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
נכון, נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עוד פעם, אני מסתכל כרגע, שאף אחד לא יתבלבל, אני חי במדינת ישראל ואני מבין את הכול. מנסה להבין את הכול. אבל אני שואל אותך כרגע במבט במשקפיים שלכם. תכף נדבר עם רשות ההסדרה שהמבט שם הוא - - -
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
במשקפיים שלי צריך להרחיב את המענים לאוכלוסייה הפזורה הבדואית בנגב. זה קשור בין היתר בשיקולי הסדרה כמובן. אבל אני במשימה החינוכית שלי צריך לעשות את זה, צריך להתחיל את זה. אבל אני צריך בשביל עוד - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עוד שאלה. מעניין אותי לדעת, האם באותם מקומות שנעשו המרכזים הללו, בתחום החינוך למשל, זה יעניין אותי גם בתחום הרווחה, אבל כרגע תחום החינוך. האם זה שיר את המצב הפדגוגי, האם זה עשה איזה שהוא שינוי במקום? נרמל את זה יותר לכיוון העתיד וכו'? כן או לא. שוב, נקודת מבט שלכם. תכף נגיע למאקרו.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
בהיבט הפדגוגי חד משמעי כן. אנחנו הצלחנו להגדיל באחוזים את מספר המשתתפים במערכת החינוך. הצלחנו להרחיב את סל המענים לאותה אוכלוסייה. הצלחנו להפחית את אחוזי הנשירה במרחבים מסוימים. הצלחנו באמת לצמצם כמובן את ההסעות, שמדובר בהיקפים אדירים בכל שנה, למעלה מ-100 מיליון שקלים כל שנה רק על הסעות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
והסבסוד שלהם מלא?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הסעות באזורים האלה זה לא אותה עלות לקילומטר נסועה בגוש דן?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
נכון. זה אירוע משמעותי, אלה היקפים אדירים של הוצאות ושל עלויות. שתיים, להרחיב בכלל, זה משהו שהוא לא פחות חשוב, הנוכחות של המדינה במקומות האלה. בהיבט הערכי, לא רק הסוגייה החינוכית מקצועית. וכן, בכלל להרחיב את השירותים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בהיבט הזה גם יכול לבוא מישהו אחר, לא ממשרד החינוך, וזה לא תפקידך וזה בסדר. והוא יגיד אוקיי, אנחנו רוצים בסוף להגיע להסדרה כוללת של הכול. אנחנו לא רוצים מה שנקרא לנרמל את הדבר הלא נורמלי. פה זה ההבדל הדק. אבל לפעמים דווקא דברים כאלה מתחילם לסלול דרך לכיוונים יותר נכונים.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
זו משימה וזו משימה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אז רגע, מה קרה עם הצוות הזה? יש לכם היום איזה שהן החלטות, בהנחה שהנושא הזה יוגש או יוחלט על ידי המדיניות הממשלתית הכוללת? האם אתם יודעים מה אתם הייתם רוצים לראות בהחלטה הזאת עכשיו? איזה ישובים לגרוע ומה להשאיר ומה להוסיף וכו'?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
אנחנו השלמנו לעשות את כל האיגודים סביב כל הדיונים והכול. עכשיו אנחנו שלבים של בעצם להעלות את ההמלצות שלנו למנכ"לים ולשרים שלנו. זו הנקודה כרגע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי. ומשם זה ימשיך הלאה, כנראה יגיע לכיוון, יחנה בכיוון שלך כנראה.
משרד הרווחה כאן? אותה שאלה פחות או יותר, אותן שאלות.
<< אורח >> עדי ליבנה: << אורח >>
נעים מאוד, עדי ליבנה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני מבין שאתם באותו תהליך, נכון?
<< אורח >> עדי ליבנה: << אורח >>
פחות, כן. מבחינתנו שירותי הרווחה היום ניתנים לכלל היישובים בעזרת מועצות אזוריות נווה מדבר ואלקסום. אנחנו נעזרים במחלקות ההן ופותחים שלוחות. יש גם רכבים, משאיות וטנדרים, במיוחד בשביל שהעובדים הסוציאליים יגיעו גם למקומות האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מי מממן את זה?
<< אורח >> עדי ליבנה: << אורח >>
אנחנו. ובגדול אנחנו מברכים על כל מהלך שיסייע ויפתח שלוחות נוספות. אנחנו ניעזר שוב במועצות האזוריות של נווה מדבר ואלקסום.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
חוץ ממשרד החינוך מי עוד שחקן דומיננטי בזה?
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
משרד הבריאות.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בריאות. יש חמש תכליות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוריי, אז בוא ניתן לך את רשות הדיבור.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יובל תורג'מן, אני מנכ"ל רשות הבדואים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כמה זמן בתפקיד?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני בשנה האחרונה התמניתי, אבל הייתי סמנכ"ל ברשות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
באת מהשטח.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני אתחיל ואומר שהנושא הזה מרכזי שירותים זו חולייה מאוד חשובה גם בראייתנו. מאחר ומדובר, התכלית של מרכז השירותים היא לייצר מענים לצרכים חיוניים לחברה הבדואית בפזורה כמענה ביניים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בלי ששברת את הכללים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
עד ההסדרה הקבועה שלהם ביישובי קבע. התכליות במרכזי השירותים הם בגדול חמיש: חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון פנים. זאת אומרת זה צח"י וסע"ר, כל מיני היבטים. ודת. ניתן להקים מסגד במרכז השירותים, מחסן חירום לצוות חירום. כמובן כיתות לימוד, שירותי רווחה. זה בגדול הפעילות במרכז השירותים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שירותי בריאות.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
שירותי בריאות, כן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא. אני אגיד לך, כי שירותי רווחה עוד אפשר להבין שעם הסעות כאלה ואחרות אפשר. אבל שירותי בריאות, אם יש ילד חולה או שיש זה, נשים בהיריון שצריכות לנסוע את כל הדרכים האלה, רק זה לבד. אני רואה את זה בסדרי העדיפויות כחינוך, בריאות. או אולי בריאות וחינוך באותו מקום. וכל האחרים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
מרכזי השירות הללו הם על בסיס מבנים ארעיים, יבילים. וכמו שכאן חה"כ יוסף אומר שעל בסיס תמ"מ 4/14/40 זה האחרון שאושר וזה תמ"מ – תוכנית מתאר מיוחדת, שיש בה התחשבות באילוצים הללו. זאת אומרת שאין תשתיות מלאות. עד היום התמ"מ כלל 28 נקודות ולאורך השנים היו שבעה תיקונים. באבולוציה של התמ"מ הזה שבעה תיקונים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
התיקון האחרון היה מתי?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
התיקון האחרון נדמה לי היה ב-2019, זה האחרון. והיו כל מיני תיקונים. היו תיקונים של הנחיות בתמ"מ כמו מה המרחק מהנקודה שמותר להציב יביל.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שהם יותר תכנוניים טכניים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בדיוק. והיו תיקונים שהוסיפו נקודות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הוסיפו מקומות.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
התמ"מ הזה, באמת זה אירוע מאוד מורכב ואנחנו עוסקים פה בסוגייה מאוד מורכבת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מורכבת, חד משמעית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
וקשה מאוד לבוא ולשים אותה על השולחן ולהבין אותה אפילו בדיון כזה. אבל העיסוק במרכזי השירותים היא בהחלטה מאירה צדדים מאוד, נקרא לזה בקצוות של הנושא, שעוזרים לנו להבין את הנושא הגדול שנקרא הסדרת התיישבות.
למה צריך נקודה ארעית, בכלל למה צריך. כמו שאמר חבר הכנסת כאן, תקים יישוב קבע. בסדר? אז בסוף אנחנו כולנו מבינים שזה נושא מאוד מורכב וצריך לדרג גם את הפתרונות ואסור להזניח ערכים כמו חינוך, בריאות, רווחה. אסור להזניח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
למה? כי אתה תשלם על זה את המחיר אחר כך.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ברור. ולכן גם אנחנו שותפים להבנה לגבי הצורך. עד היום אושרו 28 נקודות. חמש נקודות מעולם לא מומשו. בסדר? 10 נקודות מומשו.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
12.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בסוף עזאזמה א' ו-ב' או אלפורעה א' ו-ב', יש פה כמה. תאמין לי, בסוף אני רואה פה את התמונה הזאת בצורה מאוד עמוקה. הייתי סמנכ"ל הסדרה חמש שנים. אני כתבתי את תוכניות ההסדרה ברזולוציה הכי קטנה. בסופו של דבר מרכז השירותים לא יכול להיות פלסטר במקומות שבהם אין אופק הסדרתי.
למה אני מתכוון? אנחנו ב-2023 הממשלה אישרה הקמה של שלושה יישובים. זה מצטרף לעוד שני יישובים אחרים שאושרו כבר קודם. אנחנו מדברים על חאשבזאנה, עבדה רחמה, מרווה בבקעת ערד, ואדי נעם, שזה גם כן יישוב שאושר. בכל המקומות הללו אנחנו מיד רצנו והקמנו מרכזי שירותים, כי אנחנו מבינים שהאוכלוסייה שנמצאת בפיזור סביב אותה נקודה עדיף שיגיעו לצרוך שירותים קרוב, אפרופו לצמצם את זמן ההסעות, לייתר הסעות וכן הלאה. וגם לייצר נקודת התכנסות עם איזה שהיא זהות, איזה שהיא הסכמה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לקראת הסדרה עתידית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ברור. הפיזור של האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא אדיר. הוא מבית קמה בצפון עד מצפה רמון בדרום ודימונה וערד בחלק המזרחי. זה פיזור ענק על שטח עצום. הפיזור מונה קרוב ל-2,000 מקצבים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אשאל אותך שאלה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, לא, יובל. אני מבקש, אני מכבד אותך, תתמקד בנקודות שאני העליתי. אתה משתמש בקטע של פיזור והכול, לא.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני לומד את זה, תן לי רגע.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
זה נושא חשוב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני זוכר שאתה הקראת שש נקודות, תכף נגיע אליהן.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בדיוק. אני אמרתי מראש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל אתה יודע, אני לא יודע עוד, אני לומד רק. יש לי ל' פה מאחורה. יש לי שאלה אחת. נגרעו כמה יישובים כי הם הוסדרו. נכון?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
הם לא נגרעו, הם בתמ"מ.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הם בתמ"מ, אבל הם כבר לא רלוונטיים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אבל תבוא תראה מרכז שירותים בתמ"מ במולדה או באבו תלול או בביר אדג' שזה יישובים שכבר אושר קו כחול ואפילו אושרו תוכניות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל יש לי שאלה, דקה. כדי להבין. כשיישוב מוסדר זה לא אומר שהוא מוסדר דווקא באותו מקום איפה שהוא היה קודם, נכון? זה יכול להיות גם קילומטר צפונה, דרומה או שאני לא מבין?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
הנקודה בתמ"מ נשארה. זאת אומרת, אם עכשיו במולדה או באבו תלול היה מרכז שירותים שבמעלה הזמן תוכנן יישוב שנקרא אבו תלול, אז היישוב לא הוקם. זה לא ביום אחד הוקם היישוב. מרכז השירותים נמצא בתוך היישוב. הוא עדיין ממשיך לשרת את האוכלוסייה שהיא עתידה להיות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי. אבל כאשר שמת את אותו יביל במרכז השירות אז, המגורים של אותו יישוב היו בדיוק באותו מקום או יכול להיות שזה היה - - -
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
רק שנבין, למשל אבו תלול זה אחד האתגרים הגדולים שלנו בהסדרה, שהיישובים שאושרו וגם אם זה היה לפני 20 שנים. הם אושרו על שטח עצום. אבו תלול למשל הוא 11,000 דונם. 11,000 דונם זה רעננה. רק שנבין את הגדלים של הקווים הכחולים שאושרו, בגלל חוסר התייחסות בוא נגיד בעדינות, בסדר? אולי מישהו חשב שזה נכון אז. אבל כאשר באים לפתח את היישובים הללו רואים שזה בלתי אפשרי לפתח יישוב שמשתרע על 11,000 דונם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ברור. אין לו זכות קיום.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ויש יישובים שמשתרעים גם על 22,000 דונם. לכן מרכזי השירותים במקומות הללו - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כי אני הבנתי מתוך הדברים שאתה אמרת שאנחנו כמדינה, אתה לפחות בחלק שלך, בא ואומר אני לא אשים מרכז שירות במקום שאני לא יודע שאני יכול להסדיר אותו שם. זה נשמע, אני רוצה לדעת האם זה קריטריון או לא.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא אמרתי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כי אם זה קריטריון הוא בעייתי במידה מסוימת, כי יכול להיות שיש הסדרה שתיקח עוד זמן. זה ששמת מרכז שירות יביל זה לא אומר שהסכמת שהמקום הזה יהיה שם.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה. אם יש מקום שיש אלטרנטיבה לאוכלוסייה להיות מוסדרת בסמיכות אליו, זה מקום שאנחנו חושבים שפחות נכון להקים שם מרכז שירותים. כי יש פתרון. למשל אמר חבר הכנסת, עווג'אן. זה, אגב, אני לא יודע מה זה. זו נקודה שיכולה להיות הרבה מאוד נקודות במרחב. זה לא מקום ספציפי שקוראים לו עווג'אן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה לא התקבצות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
דווקא בדוגמה, לא, אני רוצה לעצור אותך בדוגמה. אני רוצה להתחבר לדברים שלך. אתה אמרת עווג'אן. עווג'אן נקראת דרום לקיה. בתחילת השנה ראש מועצת לקיה הודיע למשרד החינוך, וחבל שמחוז דרום לא הגיעו לדיון. כי הודיע שהוא לא יכול לקבל אותם. ואז היינו בדין ודברים גם איתך וגם עם משרד החינוך, מחוז דרום. אמרנו לך, אנחנו לא מנותקים מהמציאות. אתה אומר עווג'אן זה שטח גדול. אמרנו תבחרו את הנקודה הכי קרובה ללקיה שאתה יודע ואני יודע שאתה היום בתוך לקיה, אתה מציע לו ללכת למלעית. אין לו מקום בלקיה.
אתה יודע, אני יודע טוב מאוד את הדברים, אני בא מהשטח, יובל. ולכן כשאתה בא לעווג'אן, דווקא שם שיש 1,200 תלמידים שב-1 בספטמבר יירשם לפרוטוקול, אני מודיע מעכשיו, על סמך מכתב של ראש מועצת לקיה בשנה שעברה, ויחד עם מחוז דרום דחינו את זה בשנה. ומשרד החינוך, מחוז דרום, התחייבו שיגישו בקשה למרכז שירות. ולכן גם מרכז שירות שאמרנו שאפשר לבחור בנקודה, כי תכנונית תשתלב עם לקיה בעתיד.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה. תתייחס לזה כטסט קייס.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ברור. מאחר והזמן פה אני מניח שהוא מוגבל, אני אתייחס גם לעווג'אן ואני רוצה אחרי זה להתייחס גם לערורה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, ניקח את זה כדוגמה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, ברור. זו דוגמה מצוינת, היא מספרת את הסיפור. אומר חבר הכנסת זו נקודה סמוכה שתשתלב בעתיד בלקיה. ואני אומר כאן אין סיכוי בעולם שהיא תשתלב בלקיה, כי עווג'אן נמצאת בתחום השיפוט של באר שבע.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ואז אני אומר לך שאין סיכוי בעולם שתהיה הסדרה שם. אם אתה חושב בתפיסה הזו, אין שום סיכוי בעולם שתהיה הסדרה עם אנשים האלה. כי אתה יודע שבלקיה אין לך שום סיכוי בעולם שאתה תכניס אותם לשם. כי אנשי לקיה יש לך בעיה היום. אתה יודע את זה טוב, יובל.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
רגע.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חבל שאתה מורח את הוועדה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, הוא לא מורח את הוועדה. אני אומר עוד פעם, יוסף, דקה, אני מדבר איתך רגע בארבע עיניים. אני לא רוצה להגיע עכשיו לדיון הרחב הזה. אין לי הרבה מה לתרום בו. אני כרגע, אמרתי לך כל הזמן ואני אומר לך את זה עשר פעמים תמיד. פה צריך משרדי ממשלה וזה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מסכים איתך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני רוצה לבחון את ההיגיון. אז אם לא ההיגיון הזה, אז אולי היגיון אחר. אני כן מנסה לשמוע ולהבין. כי אני אומר עוד פעם, יש חיבור בשכל הישר שצריך להשתמש בדבר הזה. רק צריך להשתמש בו במושכלות. המושכלות יכולה להיות לפי דעתו פה לא, בסדר. זה לא סותר שאחר כך יבוא הלחץ על העניין הזה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אתמול אני פגשתי את ראש מועצת לקיה. תראה, אני מאוד מכבד - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אל תזכיר את מה הוא אמר לך.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, לא, מאוד מכבד ומעריך את חבר הכנסת.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, הוא בכתובים שלח את זה ראש מועצת לקיה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תן לו עכשיו.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
גם לי הוא אומר ששנה הבאה הם לא יאפשרו לפזורות חיצוניות להיכנס ללמוד בתוך לקיה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חד משמעית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לקיה זה יישוב, יש לו קו כחול ש-70% ממנו הוא ריק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הוא לא מוסדר לקיה?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
זה מועצה מקומית. רשמית, חוקית. יש ראש מועצה. 70% מהיישוב הוא ריק. יש ביישוב בית ספר שהוא על קרוואנים, שהוא בעבר שירת פזורה. שכרגע בית הספר ריק. בית הספר בתוך היישוב ריק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
למה? בלקיה אין תלמידים?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יש תלמידים. אבל בעניינים של תביעות בעלות, סכסוכים, כן מאפשרים למשפחה הזו להיכנס, לא מאפשרים להיכנס. בית הספר עומד ריק. ואנחנו ביקשנו מראש המועצה תראה, יש פה בית ספר ריק. אתה מבקש שנקים מרכז שירותים בחוץ, אין לזה שום היגיון.
דבר שני, בתוך לקיה 70% מהשטח הוא ריק, אין בו כלום, אין בו בינוי. הוא מתוכנן, יש שם מגרשים חומים בייעוד למוסדות חינוך. יש שם מקומות שניתן לבנות שם לא בית ספר אחד, מספר בתי ספר. אבל שטחים ריקים בגלל סוגיות של תביעות בעלות בעיקר.
אנחנו חושבים שבסוף בלתי אפשרי למדינה להתפרס ברמה כזאת שהיא לא תוכל לספק שירותים במקומות הללו. אמרה קודם שמעבר לקרוואן ששמים שם צריך למתוח כביש וצריך לשים קו ביוב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ברור, חשמל, ביוב. ועכשיו אותו יישוב שהוא מדבר עליו, איך קראת לו?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
זה לא יישוב. זה פזורה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אותה פזורה אין תכנון כרגע שלכם שהיא תהיה בפני עצמה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אין תכנון. יש מקומות, למשל אני כאן אומר שבשנה האחרונה, לא, 2024 השקענו, רשות הבדואים - - -
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
תבין, זה 1,200 תלמידים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני הבנתי. השאלה כמה מפוזרים.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
פי שלוש, פי חמש לפחות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן. אבל גם אם תשים להם בית ספר שם הם באים מכיוונים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
מהרבה מקומות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא. בעווג'אן שהוא אומר לך זה פזורה, יש ילדים יותר ממועצת מרחבים ורמת נגב ביחד.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני מציע שנבדוק את הנתונים האלה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תבדוק את הנתונים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני לא חותם על זה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תבדוק את הנתונים, זה אי אפשר להתווכח.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, אבל אני אמרתי משהו אחר.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
חבל שלא מכרים את ההכרה בעניין הזה. כי אנחנו שנה שעברה והשנה הזו ביקשנו באופן חריג וקיבלנו אישור, השקענו 35 מיליון שקלים. מעולם זה לא היה. במרכזי השירותים הקיימים, אלו שעובדים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לשדרג אותם, להגדיל אותם?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
קודם כל לסלול כביש. לשים שם קו חשמל. בחלק מהמקומות אי אפשר למתוח ביוב כי זה מאות מיליוני שקלים. אבל שמנו בור ספיגה ואנחנו מתחזקים אותו. פאנלים סולריים איפה שהיה אפשר. להחליף גנרטורים, כי גנרטורים מרעישים וגורמים הרבה מאוד זיהום. בסוף השקענו 35 מיליון שקלים, שכל הסכום הזה כרגע בביצוע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
למרכזי השירות.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
גם במקומות שבהם אין אופק ליישוב, לשאלתך. זה אומר שמקום כמו אלפורעה, השקענו שם כביש חדש עם חניות, עם חשמל ומים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עכשיו תסביר לי את הרציונל. מה ההבדל בין זה לבין עווג'אן.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
שבמרחב אלפורעה גרים סדר גודל של 10,000 נפשות, שבתוכם יש הרבה מאוד תלמידים. ואין שם אופק הסדרתי. באלפורעה, בגלל שהמקום מוגדר אזור כרייה וחציבה של שדה זוהר, שדה בריר, זה אירוע מאוד מורכב. אני לא אפתח אותו כאן. רק נגיד שרשות הבדואים, אנחנו, אני בעצמי, יזמנו מהלך ואמרנו חברים אנחנו מבקשים - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זאת אומרת אתה יודע ליזום מהלך כזה גם במקום ששם לא יהיה קבע מבחינתך לפחות.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, מקומות שבהם אין כרגע עבודת מטה להקמת יישובים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בלקיה אנחנו מנסים במאמץ רב לשחרר תביעות בעלות, להגיע להסכמה עם תובעי בעלות ולפתח מקומות שבהם ניתן - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל כמה צריך פה? אתה צריך פה עכשיו חמישה דונם. את החמישה דונם תשחרר.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בדיוק.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יפה. אנחנו פיתחנו שכונה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, בלקיה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בלקיה. פיתחנו שכונה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
חמישה דונם. לא את כולם, לפתור את כל הבעיות של כולם.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אדוני יושב-הראש, פיתחנו שכונה בלקיה, שכונה 30, שחה"כ יוסף מכיר אותה היטב. של 700 מגרשים, ששם יש ארבעה אזורים שבהם יש אשכולות של שטחים חומים שניתן להקים בתי ספר. וזה מפותח כבר, מפותח. וזה זמין וזה לא רחוק מעווג'אן. מבחינתנו אנחנו מאוד נשמח אם המועצה בלקיה יחד עם משרד החינוך יקדמו בקשה, יקבלו הרשאה. משרד החינוך בקלות ייתן להם הרשאה להקים שם מוסד חינוך.
אני אתן עוד דוגמה. בעזאזמה ג', וזו דוגמה מאוד דומה למה שקורה היום בלקיה. שגב שלום, המועצה המקומית שגב שלום באה ואמרה אנחנו לא נהיה מוכנים לקלוט תלמידים מהפזורה של ואדי אל נעם לתוך שגב שלום, כי כבר אין מקום בכיתות. יש שם במרחב ואדי אל נעם זה מרחב שהפזורה נמצאת על 40,000 דונם. זה משגב שלום עד עיר הבה"דים. זה שטח עצום של הרבה מאוד פזורות שכולן מגיעות בהקשרים של שירותי חינוך מגיעים למרכז השירותים בעזאזמה א'-ב'.
עזאזמה א'-ב' נמצא בתחום ההשפעה של נאות חובב. ולכן מינהל התכנון לא כלל אותו בתוך התמ"מ. הוא נדרש לצאת משם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הגיע השלב שאיבדתי אותך.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, לא, שנייה, אני רוצה להשלים משפט, ברשותך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוקיי. לפרוטוקול.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ואז בעצם לאור מצוקת הכיתות בשגב שלום רשות הבדואים הייתה חלק, יחד עם משרד החינוך ומועצה אזורית נווה מדבר, למרות שהיא לא אחראית עדיין על ואדי אל נעם, הקמנו בית ספר חדש, תיכון עזאזמה ג'. היום בית הספר הזה, בשנת הלימודים הראשונה שלו, כבר מונה 244 תלמידים. רשות הבדואים עשתה כביש חדש משגב שלום עד לבית הספר, כולל מים וכולל פאנלים סולאריים. וביוב שהוא מקומי. השקענו שם סדר גודל של 11 מיליון שקלים מתקציבים מיוחדים, כי אנחנו לכאורה עדיין לא מוסמכים להשקיע כסף מחוץ לקווים כחולים. כי הוא עדיין לא בקו כחול.
במקביל אנחנו אישרנו תב"ע מהירה של ואדי אל נעם, שכונה 9. בתב"ע הזו כבר יש שם הרשאה לבנות בית ספר קבע. למרות שיש שם מרכז שירותים, כבר עכשיו משרד החינוך אישר הרשאה לביצוע של בית ספר קבע בעזאזמה ג', תיכון. שעוד שנתיים הוא כבר יקום.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אעצור אותך פה, דקה. קודם כל, ישר כוח על הפעילות. נעשים פה דברים והכול. אני רוצה רגע לכוון לנקודה אחת ונקודה נוספת. אתה כמובן מודע לעבודה הבין משרדית שנעשית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני חלק ממנה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ואתה חלק ממנה. לכן אני שואל, מה לוח הזמנים, קודם כל, של ההחלטה שתתקבל על העניין הזה לאחר, אתם די סיימתם ביניכם. נכון?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יש פה שתי עבודות, אדוני יושב-הראש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוקיי, אז תגיד לי בבקשה. בוא תגיד לי את זה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
עבודה אחת זו עבודה בין משרדית שמשרד החינוך, רשות הבדואים ומשרד הפנים – זה תהליך של כמה חודשים שעבדנו ביחד. שבוחן גם איך נראה מרכז שירותים, באיזה מראה, איך הדרך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל זאת אומרת אחת ההחלטות שיבואו ממנו זה גם יהיה עדכון התמ"מ.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יפה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה דבר ראשון, זה בשורה אחת טובה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
נקודה אחרת שהוזכרה בישיבה הזאת שאנחנו לא חלק ממנה, אנחנו לא מכירים אותה. היא נעשתה באמצעות גופים שהם לא ממשלתיים, עמותות כאלה ואחרות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ולא משרדי ממשלה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ממש לא.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא דיברתי על זה.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, כי בתחילת הדיון זה מה שהוצג. זה לא עבודה ממשלתית.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה לא מסמך של הוועדה המחוזית?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
זה לא עבודה ממשלתית.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה לא מסמך של הוועדה המחוזית?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני לא יודע מה אתה מחזיק, אני לא יודע מה זה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני אעביר לך.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני מכיר את העבודה של במקום.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, זה מסמך של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בבאר שבע. זה לא של יוסף עטאונה, לא.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
- - - שנמסרה לוועדה לטובת דיון. הוועדה לא יכולה לדון בדבר כזה מאחר ושום גורם ממשלתי לא חתום עליו. זה נייר שאנחנו גם התייחסנו אליו. אגב, בעבודה שלנו אנחנו עשינו - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אתן לך דוגמה מהחיים פה. יש הצעת חוק שהיא הנייר של זה. ויש הצעות של גופים ציבוריים שבאים ואומרים איך אנחנו רואים, מבקשים שתדונו בהצעה שלנו. כי הם לא מוסמכים להגיש את זה לוועדה. הם יכולים להשכיל את הוועדה בעניין הזה. אבל תן לי רגע להתמקד.
זה אני הבנתי. עכשיו אני שואל שאלה. האם בדיונים שאתם עושים עכשיו עם משרד החינוך, ואני מקווה גם משרד הבריאות?
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
בריאות פחות. זה מינהל תכנון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מינהל תכנון, פנים וחינוך, אני חושב שצריך להיות גם מבט על הבריאות. אני מבין שהמסקנות האלה צריכות להיות בחודשים הקרובים באיזה שהוא שלב. נכון? זה קודם כל דבר אחד. וזה בעצם אמור לתקן במידה מסוימת את התמ"מ הקיים. ואז זה יוגב אל הגברת הנכבדה מור ואז זה יטופל ואנחנו נעקוב אחריה עד גמר הטיפול.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
יתוקצב, יש פה הרבה מאוד שלבים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יתוקצב וכו'. אוקיי. עכשיו שאלה נוספת, בתור מרשו של הקליינט שלי פה עכשיו. האם חלק מהדברים שאתם מטפלים בהם עכשיו ישפיעו גם על המקומות, על שישה מקומות שאושרו?
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
גם רם ציין את זה, ששתי נקודות - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני לא רוצה להיכנס כרגע איפה כן ואיפה לא.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
שתי נקודות מתוך שש הנקודות שחה"כ ציין הן חופפות. כשאמרתי נגיד אל ווטאן או אל רוויס שהוא ציין כאן, זה מרחב, זה לא נקודה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל הפתרונות שלכם נותנים גם לפתרון המרחב הזה?
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, לא, שנייה. רק לגבי הנקודות, כבוד יושב-הראש שלא דן בעניין הזה. יש את אל רוויס, יש את המקומות האלה, יש ועדים מקומיים. על הנקודה אנחנו מוכנים יחד עם הוועד המקומי בכל מקום נסכים על הנקודה. אני לא אומר לקבוע לכל אחד נקודה. גם על הנקודה הזו אני מוכן ללכת אתכם, גם עם משרד החינוך, גם איתך, לוועד המקומי ויחד בהסכמה נקבע את הנקודה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
קודם כל מצוין. וזו מעורבות שהיא טובה כדי לגרום לכך, כי לפעמים יש עקשנות. אתה יודע, לפעמים יש לו לחץ בכפר, אומרים לו בחבר'ה 'אל תזוז מכאן. פה זה ארבעה כיווני אוויר'. עזוב. בוא, צריך בסוף לדאוג, אני אגיד לך על מה אני מסתכל. אני מסתכל בעיניים של ראש עיר, אוקיי? הילדים האלה, בהסעות האלה, שבטח זה שעה-שעה וחצי יכול להיות גם כן.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לפעמים כן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מה שקורה להם הם באים ללימודים הם לא לומדים. חלק כן, חלק פחות. בדרך אני לא יודע מה, אתם מפסידים את דור העתיד הזה. שהם בסוף כן יוסדרו באיזה שהיא צורה ככה או ככה או ככה. וזה חבל. זה חבל.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אז יש שתי נקודות שהן חופפות. וכמובן כאשר נגיע לשלב שבו נקבל אישור להקים אותן אז כמובן שניפגש עם הוועדים, עם האנשים הרלוונטיים כדי לדייק את הנקודה. ויש פה גם היבט נוסף שאנחנו, מאחר וכבר נכנסנו לנושא הזה, כמו שאמרתי, ב-2023 ושמנו 35 מיליון שקלים מהחלטת חומש 1297, אנחנו לא נוכל בסוף להגיד מאושרת נקודה בלי שאני יודע איך לעשות את הכביש, את החשמל או את הביוב או את המים. בסוף זה חייב לבוא יחד.
משרד החינוך גם כן לא יסכים לאשר נקודה בלי שיהיה תקציב צבוע לנקודות הללו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, אבל משרד החינוך גם יודע לבוא ולומר ביושרו שהוא מוציא את התקציב הזה - - -
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה עדיין ישתלם למשרד החינוך לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תקציבית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אין בעיה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, של איגום משאבים. למרות שאני יודע איך זה עובד, זה תקציב של זה, תקציב של זה. יגידו לך האוצר זה לא זה, זה לא זה.
<< אורח >> רם רחמים נהרי: << אורח >>
נכון. אבל הטיעונים שיובל מציין פה הם רלוונטיים גם לי. זאת אומרת, מוסד מתפקד זה גם מוסד שיש לו תשתיות מים, חשמל, תקשורת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ברור.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ברור.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוי ואבוי אם אתה תשים לי גן ילדים או בית ספר במקום שיבואו עם אומגה.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, זה אותו דבר, הוא ציין כמה השקיע בוואדי אל נעם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אנחנו בדקות האחרונות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
רק משפט אחד. הוא ציין למשל במרכזי שירות כמה הוא השקיע השנה, ונכון, השקיעו. אותו דבר אני רוצה שישקיע באותם מקומות. זה לא רק לפתוח את המקומות ולהשאיר אותם ללא השקעה. חד משמעית.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, זה יכול להיות חרב פיפיות. בגלל שככל שההשקעה הנדרשת יותר גדולה, אתה אומר זה כבר לא מרכז שירותים זמני אז אתה צריך להיות בעולמות של - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עלות תועלת.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אנחנו רואים את ה-trade off הזה, אנחנו מבינים אותו היטב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל לי חשוב דבר אחד לדעת ואני חושב שכך התרשמתי. אתה רואה חשיבות במרכזי השירות האלה, כחלק מהסתכלות כוללת בסוף שתטייב את זה ותביא את זה לחוף מבטחים באיזה שהוא שלב.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
עד שנה שעברה מדינת ישראל לא באה ושמה כסף כמו שאנחנו עשינו בשנה הזו. מעולם לא. והיום אנחנו מבינים את זה הרבה יותר. וכאשר נכנסים למרכז שירותים - - -
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש להם הרבה כסף בתוכנית 550.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא, לא, זה 1297 ועוד תקציב שלנו.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
הבעיה היא, לפני שהוא סיים הוא דיבר על זה. יש הרבה כסף בתוכנית 550, תוכנית החומש וכל הנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה לא אצלו, זה האוצר. עזוב, עוד פעם הולכים למתוק. אתם אוהבים פוליטיקה ובעיות בלתי פתירות. אני מנסה לקדם בעיות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני איתך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יפה, גם הוא איתי. הוא גם מסכים.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
ברשותך, מילה אחרונה בעניין שלנו. אחרי שתאושר העבודה ויאושרו ההמלצות, כי יש לנו המלצות לאשר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אל תגיד אפילו מה, אל תיכנס.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
לא. אני אומר בסוף אנחנו מבינים את זה, אנחנו נצא לדרך ונקים את הנקודות הללו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, נצא לדרך זה אומר תתחברו לתמ"מ.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אמירה כללית. בסוף התכלית להסדרת התיישבות של החברה הבדואית בנגב ביישובים מוכרים על פי חוק צריכה להיות - - -.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ברור.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
המדינה יודעת לבוא ולטפל בסוגיות מורכבות בהרבה מקרים. ואנחנו עושים את זה, אני חושב שאנחנו מנהלים את המשימה מהמורכבות ביותר שיש במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אבל אם לא תהיה התקרבות של האוכלוסייה אל השירותים, אל המדינה, המדינה לא תוכל להגיע לכל מקום.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה ברור.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אנחנו חייבים שבסוף לשים פה איזה שהיא מסגרת ולהגיד בעלות הזאת, במקומות הללו אנחנו בהחלט רואים לנכון, במקומות הללו אנחנו לא רואים לנכון. ואם יש יישוב שהוא ריק ויש בו תב"ע שמאפשרת בניית בית ספר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי, זה אני הבנתי.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אז צריך לבנות בית ספר. קילומטר וחצי מרחק. נגיד שזה הרבה יותר קרוב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני הבנתי. אני חייב לעצור אותך, כי אנחנו חייבים לסיים. אני ביקשתי הארכה וקיבלתי הארכה. רק עוד שאלה אחת, להנחתך מתי הדבר הזה יתחיל מה שנקרא להתקדם לכיוון התמ"מ? אל תיתן לי תאריך.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אני מעריך שבחצי שנה הקרובה, אז יהיה סיכום בין שרים לגבי אישור של נקודות חדשות. אנחנו גם בשנת תקציב שהיא כבר מסוכמת. אז אם משרד החינוך יודע לספוג את העלויות אז גם יתוקצב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, אבל אישור התמ"מ הוא עדיין לא, הוא לא תלוי תקציב. בוא, תגמור.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אנחנו רוצים ב-2025 להוריד מהתמ"מ את הנקודות הישנות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק. אני אומר, קח את התמ"מ כמו שהוא היום, נקה אותו ממה שלא צריך, תכניס את מה שצריך ואז יש לך את האפשרות. מפה והלאה מתחילים לחפש את המשאבים. כל אחד יביא.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
אנחנו ב-2025 נעדכן את התמ"מ שיש בו גם הוספת נקודות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בחציון הראשון של 2025, בעזרת השם.
<< אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >>
בעזרת השם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ובאווירה אופטימית זאת הישיבה נעולה. תודה רבה. נעשה ישיבת מעקב.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:28. << סיום >>