פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 562 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ"ח בכסלו התשפ"ה (29 בדצמבר 2024), שעה 13:53 סדר היום: << נושא >> הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו מוזמנים: שונית שחר – לשכה משפטית, משרד התקשורת עמי גילה – סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת צח בסול – רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהל/ת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צוהריים טובים. הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024. משרד התקשורת פה? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> שלום אדוני, אני מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת. סעיף 14(ג) לחוק התקשורת קובע כי: "לאחר שנקבעה חובת הפרישה של רשת מתקדמת לבזק, כלל הגופים החייבים כהגדרתם בסעיף 14א לחוק התקשורת ישלמו שיעור של 0.5% מהכנסתם החייבת לחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ("קופת התמרוץ"). כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פרישה של רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות החוק". כרגע, מה שאנחנו מבקשים לעשות, זה לתקן את צו התקשורת (בזק ושידורים), ולשנות את שיעור תשלום החובה, כפי שהוא קבוע היום בסעיף 14ג(א) לחוק, עבור שנת 2024, על מנת שיעמוד על 0%. זה בהמשך לוועדת מינהל כלכלה אצלנו במשרד, שערך חישוב ביחס למשקי הבית הכלולים באזורים הסטטיסטיים שעשויים להיכלל בקופת התמרוץ. ואת העלות המוערכת של המענקים, שיוקצו במסגרת המכרז השלישי. יצאו שני מכרזים – ראשון ושני. כמו כן נקבע בסעיף 14ג(א) לחוק כי שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לשנות שיעור זה בצו, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים. זאת, על מנת לאפשר, ככל שהדבר יידרש, שינוי של השיעור שנקבע בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות בשוק, לרבות היקף פרישת התשתיות ורמת התחרות בשוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת שהם לא ישלמו כלום? << דובר_המשך >> שונית שחר: << דובר_המשך >> כרגע, יש כסף בקופת התמרוץ, ולכן, עמדת גורמי המקצוע היא, שבשנת 2024, לא תהיה גבייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך הערות, היועצת המשפטית? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לי כמה הערות, אבל אולי כדאי להגיד באופן כללי, למה ההסדר הזה נוגע, ולמה נקבעה קופת התמרוץ, כדי שנראה את התמונה המלאה בעניין הזה. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> שלום רב. אני מאגף כלכלה במשרד התקשורת. בשנת 2020, עמדנו במצב שפריסת הסיבים האופטיים במדינת ישראל, הייתה נמוכה מאוד – גם בהשוואה בין לאומית, וגם באופן יחסי, והוקם מתווה הסיבים. על פי מתווה הסיבים, חברת בזק, נדרשה לבחור את האזורים הסטטיסטיים במדינה, שבהם היא חפצה לפרוס סיבים אופטיים, באזורים שייקבעו לראשונה בהם היא מחוייבת לפרוס. באזורים בהם היא לא תבחר, תוקם קופת תמרוץ שבמסגרתה יופרשו0.5% מההכנסות החייבות של כל חברות התקשורת – לרבות חברת בזק וחברות הבנות שלה. נוצר לבזק תמריץ, כשמחד היא הייתה צריכה להחליט היכן היא פורסת, ומאידך, באזורים בהם היא לא פורסת, היא הייתה צריכה להשקיע כספים בקופת התמרוץ. כתוצאה, היא בחרה לבחור בלמעלה מ-80% ממשקי הבית במדינת ישראל, וייתרת האזורים – 18 אזורים ליתר דיוק, הועברו לאזורי התמרוץ. במסגרת הזו, גבינו שנתיים ב-2021 וב-2022, כספים לקופת התמרוץ. נערכו שני מכרזים. במכרזים הללו, החברות הקטנות, שניגשו למכרזים באותם אזורים, ביקשו כמעט את כל האזורים בארץ מבחינת הכיסוי והחובה שלהם. ובתום המכרז השני, שנערך ברבעון הראשון של שנת 2023, נותר לנו 0.5% בלבד, שאין בו חובת פריסה. עם חלוף הזמן, חלק מהחברות שזכו במכרזי התמרוץ, נתקלו בקשיים, וחלק מהאזורים חזרו לוועדת המכרזים הבין משרדית. על פי החוק, חברת בזק רשאית לבקש אזורים מהסוג הזה, עד לרף, מקסימלי של 8% ממשקי הבית בישראל. זאת אומרת, שאם היא בחרה בהתחלה 82%, היא יכולה להגיע, במידה ובקשותיה מאושרות, עד ל-90%. במסגרת הזאת, בזק ביקשה, בין המכרזים – זה תמיד על פי החוק בתום מכרז אחד ולפני המכרז הבא, לקבל 170,000 משקי בית. מתוכם כבר אושרו לה, כאשר הסיבוב האחרון, היה בקיץ האחרון, כמדומני ביולי 2024, כ-36,000 משקי בית. כרגע יש בקשה תלויה ועומדת שלה לעוד 61,000. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה הם שילמו בשנה שעברה על קופת התמרוץ הזאת? << דובר_המשך >> עמי גילה: << דובר_המשך >> בשנה שעברה לא הייתה גבייה מאותה סיבה, כי המשאבים בקופה הספיקו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולפני שנתיים? << דובר_המשך >> עמי גילה: << דובר_המשך >> לפני שנתיים, כ-90 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה לכל משק בית? << דובר_המשך >> עמי גילה: << דובר_המשך >> במכרז הראשון כ-300 שקלים, ובשני כ-600, מבחינת התשלום לכל משק בית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משק בית שילם 300 שקל? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> המפתח של קופת התמרוץ לתשלום הכספים, היה לפי משקי בית. אם חברת תמרוץ נותנת הצעות לאזורים שיש בהם 10,000 משקי בית, לצורך העניין, אז זה נעשה באופן תחרותי, במכרז מקוון. החברה שמציעה את המחיר הנמוך ביותר לקופת התמרוץ עבור איזור, היא זו שמקבלת אותו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא המחיר לצרכן, שהוא 1,000-900 שקלים? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> זו הקצאה מקופות התמרוץ, באופן היעיל ביותר, שהכספים ינוצלו בצורה המיטבית. כאשר האלגוריתם של המכרז, נותן עדיפות לפריסה. זאת אומרת, שאם יש שתי חברות, האחת עם שלושה אזורים והשנייה עם שניים, וההצעה של זו עם השלושה, כוללת סכום גבוה יותר למשק בית, זו עם השלושה אזורים תגרוף את שלושת האזורים באותה הצעה, כיוון שהיא מבקשת לפרוס באזורים יותר נרחבים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אגיד, שהשאלה שעלתה פה על ידי היושב-ראש וחבר הכנסת דנינו, היא שאלה ששאלתם גם בדיון שעבר, לגבי המחירים למשק הבית, ומשרד התקשורת אמר שיעביר נתונים. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> יש לנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא קיבלנו אותם עד כה. האם יש לכם אותם עכשיו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל שנה אתם צריכים לאשר את זה מחדש? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> את הגבייה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמי גילה: << דובר_המשך >> לא, ברירת המחדל היא 0.5%, אלא אם כן אנחנו מגיעים לשר האוצר וועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משרד התקשורת, מחוייב לדווח לוועדה פעם בשנה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> זה הגיע 20 דקות לפני הדיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הדיווח היה אמור להתקבל במרץ, והתקבל ממש עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משקי שיטה? פרטנר, רימון, איזו חברה זו רימון? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> אינטרנט רימון, היא אחת מזוכות מכרזי התמרוץ. בטבלה יש ארבע חברות שזכו במכרזי התמרוץ, ואת בזק לצורך ההשוואה. פרטנר, אינטרנט רימון, משקי שיטה ואשד – זו דוגמה לחברות שהשתתפו במכרזי התמרוץ. פרטנר, כמובן, נמצאת גם במקומות נוספים, אבל היא השתתפה. אינטרנט רימון היא החברה הגדולה של המכרז הראשון. היא זכתה בלמעלה מ-100,000 משקי בית במכרז הראשון. היא פורסת באזורים נרחבים בירושלים, בני ברק, שאותם חברת בזק לא בחרה, כפי שהסברתי קודם. משקי שיטה, היא חברה שניגשה בעיקר למכרזים באזורים הסטטיסטיים שכוללים את הקיבוצים וגם התיישבות כפרית – לא רק קיבוצים. אשד היא חברה קטנה יחסית, זה בא לייצג את זה שבמכרזים האלה משתתפות גם חברות קטנות. היא זכתה באזורים במושבים במטה יהודה, ובמספר אזורים חרדיים בבית שמש. אלה לא כל חברות התמרוץ, אבל זה סוג של מדגם, שמראה שבחבילה מסויימת, יש אין ספור חבילות וקומבינציות של קצבים וכו'. אבל הסיב הקלאסי הוא סיב של 1,000 מגה, כלומר 1 גיגה, וזה מה שאנחנו מציגים במחירים לחודש. ראשית, בשנה הראשונה בטבלה הזאת. אפשר לראות שקצבי ההורדה הם גיגה, וקצבי ההעלאה הם בין 100 ל-250 מגה, לפעמים גם יותר. קווים סימטריים, הם קווים של גיגה גם בערוץ העולה, וגם בערוץ היורד. אלה התעריפים. יש תעריפים נמוכים יותר של קצבים נמוכים יותר. זאת אומרת שהסיב חי מה-300 מגה, 600 מגה וגיגה, אבל הסיב הקלאסי הוא של הגיגה, ואז המחירים נמוכים יותר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה נכס קבוע של החברות האלה, כלומר אי-אפשר לעבור מחברה לחברה? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> שאלה מצויינת, חבר הכנסת דנינו. אחת מדרישות המכרז הכי בסיסיות, היא שהרשת המוקמת תהיה בבעלות החברה שזכתה במכרז. היא זכאית להעביר את הבעלות לחברות אחרות, אבל רק לכאלה שזכו במכרז, ורק אחרי שהיא סיימה לפרוס. מבחינת הלקוח, הוא לא שבוי בידיו של מי שזכה באזור שבו הוא גר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולא אצל מי שהתקין לו? << אורח >> עמי גילה: << אורח >> מי שזוכה הוא גם מי שמתקין, אבל הוא יכול ללכת גם לחברות אחרות, דרך מנגנון של העמדת התשתית הזאת לרשות ספקים אחרים. זה המנגנון הכי בסיסי שקבוע במכרז, כדי למנוע מצב של מונופולים מקומיים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה חשוב. דעו לכם, שההתקנה היא מבורדקת. אלה גלילים שלמים שזורקים על עמוד, העיקר להתחבר. זה גם לא אסתטי. אין שם תקנות מסודרות איך מתקינים את זה, איך פורסים את הקו, איך מתחברים. וכמובן, שאם הם לא מצליחים להגיע לבית של מישהו, הם נסוגים. הם אומרים: סליחה, בעייתי. כמובן שגם משלמים סכום כסף של ההתקנה, שלא רשום פה. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> קודם כול, צריך לומר שהמחירים האלה לא מפוקחים, הם דרך השוק. יש הרבה ספקים, ואפשר לבדוק את המחירים של כל אחד וכל אחד יכול לעשות את ההשוואה שלו. אבל כעקרון, עלות ההתקנה יותר יקרה בבתים צמודי קרקע ופחות יקרע על - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על 20 דירות. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> בדיוק. סך הכול יש הרבה מבצעים שרוצים למשוך את הלקוחות ונותנים הנחות על עלויות ההתקנה. לדעתי זה בסדרי גודל של בין 300 ל-800-700 שקל בצמודי הקרקע במחירים של המחירונים לפני המבצעים. אני לא רוצה להגיד שאלה המחירים של המבצעים ב-100%, אבל בגדול, אלה סדרי הגודל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יותר 900-800. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> בצמודי הקרקע זה נכון, אבל זה בגלל שיש לזה עלות. אבל זו פעם אחת, לכסות את עלויות ההתקנה. אם הם רוצים לסבסד, זה כבר עניין שלהם. אני חייב להגיד, בקשר להערה על העמודים. כל הרפורמה הזאת מבוססת באזורי התמרוץ, הרבה מאוד על שימוש בתשתיות של חברת בזק. זאת אומרת שחברות מגיעות, ומשחילות סיבים אופטיים בקנים ובצינורות של חברת בזק. חברת בזק, לא מגיעה לכל מקום במדינה בעזרת קנים וצינורות, חלקם על עמודים. זה המקום שבו לא חפרו קנים בעבר, וזאת גם התשתית של בזק, ועל העמודים פורסים את הסיבים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רק אומר שזה כל-כך לא אסתטי להסתובב בישובים מאוד מסודרים, ולראות גלילים שלמים שמתגלגלים ונפתחים, וגדלה עליהם צמחייה. אבל לכם אין מה לעשות. אם בתקנות היה אפשר גם לתת את המפרט המפרט הטכני, שיורד כבל בגודל הנכון. מכיוון שהסיב נשבר, משאירים ספיירים לתיקונים ולשכנים שייצטרפו בעתיד. << אורח >> עמי גילה: << אורח >> אני לא בקיא בצד ההנדסי, אבל אני יכול לבדוק במה הם מחויבים, אם זה חשוב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רק מיידע אתכם, לא מטיל עליכם שום בקשה או בדיקה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק חידוד משפטי. לפי סעיף 14ג(ג) לחוק התקשורת, המנהל הכללי של משרד התקשורת צריך להודיע לחברות עד סוף יולי – 31 ביולי בכל שנה, מה הסכומים שעליהם לשלם. אני מציעה שתסבירו לוועדה, איך התנהל התהליך הזה השנה, וכוח מה אתם מביאים לוועדה את הצו הזה רק בסוף שנת 2024. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> לפי סעיף 14ג, המשרד צריך להודיע, עד 31 ביולי בכל שנה, אבל עדיין יש חריג, שמאפשר לנו להודיע בהמשך השנה. בחודש יולי פורסמה הודעה. יש לי כאן את ההודעה, גם שלחתי אלייך את הקישור, ואני יכולה להציג את ההודעה. פורסמה הודעה בעניין שיעור התשלום לקופת התמרוץ, על ידי מנכ"לית המשרד הקודמת, לפיה, לאור העובדה ששיעור התשלום מושפע, בין השאר, ממספר משקי הבית הממוכרזים, שנגזר מהיקף ביטולי הגבייה ומאישור אישורי פריסה נוספים לחברת בזק, הוחלט לדחות את מועד מתן ההודעה בדבר שיעור התשלום בשנת 2024 למועד מאוחר יותר השנה. כרגע, כפי שהצגתי קודם, אנחנו מבקשים לתקן את השיעור שקבוע בחוק, בכל הנוגע לשיעור הגבייה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוסיף את הזווית שלנו, אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. המטרה גם של ההערכה הזאת, אבל גם של כל הרציונל של אי הגבייה, הוא שהמדינה לא תגבה כספים שבהם אין לה כסף להשתמש בשנת התקציב הנוכחית, בהינתן גם, שהעודפים בקופת התמרוץ, מספיקים להערכתנו, לפרישה של מה שמוכרז עד כה. לכן, מבחינתנו, חשוב להביא את הדבר הזה, כדי למנוע את אותה גבייה רטרואקטיבית, ואת ההשארה של כספים פרטיים אצל גוף ציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפס, זה טוב לנו אפס, בבקשה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> "צו התקשורת (בזק ושידורים) (שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ), (הוראת שעה), התשפ"ה-2024". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא הנוסח שנשלח לוועדה, לדעתי. לנו, אין בכותרת בעד שנת 2024. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> זה הנוסח שהדפסתי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> טיוטת צו מטעם משרד התקשורת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, זה לא הנוסח שנשלח לוועדה. אני מבינה שזה תיקון נוסחי. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> זה מה שהדפסתי מהמייל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את רוצה להגיד את הנוסח שיש לך? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שהם שלחו לנו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן, כי אם אין לה פה, תנו לה שנוכל לקרוא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה המייל שנשלח לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיניתם את זה? הרי את זה שלחתם לנו. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> הדפסתי את זה מהמייל שנשלח לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אם אלה שינויים טכניים בואו נתקדם. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> " בתוקף סמכותי לפי סעיף 14ג(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן-החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: שינוי שיעור תשלום החובה בעד שנת 2024 1. שיעור תשלום החובה כמשמעותו בסעיף 14ג(א) לחוק בעד שנת 2024, ישונה ל-0%.". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה, חבר הכנסת ד"ר קרעי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד אישור הצו, שירים את ידו. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אחד הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>