החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-044897
סיכום דיון
ישיבת ועדה משותפת עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
מיום שני, כ' בטבת התשפ"ה, 20.1.2025, בנושא:
זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – קליטת עליה היא אחד היסודות עליהם מושתת מדינת ישראל מיום הקמתה. הקריאה ליהודי העולם לעלות לישראל ולבנות כאן את ביתם אינה יכולה להיות ריקה מתוכן. מצד אחד המדינה, באמצעות גופים מדינתיים וחוץ מדינתיים, מחזיקה מערך שליחים לעידוד עליה, יוצאת בימי עידוד עליה באמצעות משרד העלייה והקליטה, ומקיימת ירידים במדינות שונות בהם היא קוראת ליהודים לעלות לארץ. מצד שני, לאחר העלייה, המדינה לא עושה מספיק על מנת לקצר ולהקל על הבירוקרטיה ועל החסמים אשר פוגשים את העולים.
מדינת ישראל צריכה רופאים, מורים, מדענים, ספורטאים ומהנדסים. הוועדה לענייני ביקורת המדינה שמעה בדיוניה על הגירה שלילית מישראל של בעלי מקצוע אקדמאיים בלא מעט תחומים. הוועדה תמהה כיצד יכול להיות שעולים חדשים אקדמאים, שיכולים להיקלט מידית בשוק העבודה בישראל במקצועם, נאלצים לחכות מעל לשנה לאישור התואר שלהם? כיצד יכול להיות שהם עוברים מסכת ייסורים ובירוקרטיה במקביל לקריאות שר העלייה והקליטה לעלות לישראל?
חה"כ עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה 4 דיונים בנושא, ובכל אחד מהם עלה סיפור מסכת הייסורים שהעולים עוברים בשנתיים האחרונות כדי לאשר תארים. לאורך השנים השתרשה התפיסה, גם בסקטור של המגזר הפרטי, לקבל אישור ממשרד החינוך שהתואר תקף. תפקיד המדינה לייצר את הפתרון לעולים שהגיעו לישראל. במסגרת הדיונים ביקשנו ממשרד החינוך לגבש מסלול מהיר לצורכי השכלה שלא במסגרת המגזר הציבורי, אולם מסלול זה אינו פועל. ההכרה והשקילה נדרשים בעיקר בסקטור הציבורי למשרות ממשלתיות, אולם מסלול זה חסום בשל היעדר יכולת מצד העולים להתמודד במכרזים. בעת דיוני הוועדה התברר כי ישנם 11,000 בקשות שממתינות לשקילת תארים. באגף מועסקות 4 עובדות שבודקות את הבקשות באופן ידני. במדינות אחרות מייצרים מערכות להכרה בתואר. נכון לעדכון אחרון שהתקבל החודש יש 10,635 בקשות שממתינות לאישור, מתוכם 7,695 מעולי רוסיה ואוקראינה. עוד נמסר כי בימים אלה האגף מטפל בבקשות שהוגשו ביולי 2023.
ב- 4 באוגוסט התקבלה החלטת ממשלה שיוקם אגף במשרד העלייה והקליטה שיטפל בבקשות העולים החל מה- 1 בינואר. המלצתי למשרדי הממשלה לא לפצל את הנושא ל- 2 אגפים שיטפלו בנושא בתוך הממשלה, אלא שעובדי אגף העלייה יועברו למשרד החינוך וכך יקצרו את התור. שוחחתי על כך עם השרים הרלוונטיים והם נצמדים להחלטת הממשלה. המשמעות היא שמשרד העלייה והקליטה לא יטפל ב- 10,000 הבקשות שהוגשו לפני ה- 1 בינואר. לקראת הישיבה המשותפת ביקשנו נתונים לגבי הגשת בקשות בכל שנה, והממוצע הוא 10,000 בקשות. בשנת 2023 הוגשו 14,668 בקשות, ובנובמבר 2023 נוצר מסלול מהיר באגף למשרות במגזר הציבורי. נכון ל- 12 בינואר 2025 - 10,585 בקשות ממתינות לאישור משרד החינוך, מתוכם 1,769 התקבלו אחרי ה- 1 בינואר. אבקש לדעת מה קורה עם הבקשות שמוגשות למשרד החינוך אחרי ה- 1 בינואר – מי מטפל בהן? אנו מבינים ש- 64 בקשות מטופלות כעת במסלול המהיר, מתוכם 39 לאישור תואר שלישי. עוד נודע לוועדה ממשרד החינוך כי בוטל המענה הטלפוני באגף, והמענה ניתן באמצעות המוקד הארצי של המשרד. המשמעות היא חוסר יכולת למתן מענה מהיר.
החל מ- 1 בדצמבר 2024 אושר מסלול מהיר, לבקשת ועדת העלייה והקליטה, שלא לצורכי שכר שמאשר את המוסד שנלמד בו התואר ואת המסלול הכללי. לא ידוע כמה בקשות הוגשו ונבדקו במסלול זה.
לא סביר בעליל שעולים ידרשו להמתין שנה וחצי להכרה בתעודה. האגף להערכת תארים פונה לעולים ומבקש מסמכים נוספים ממדינות אחרות. צריך להבין שמדינות אחרות, כמו רוסיה, אינן משתפות פעולה עם ישראל. ראוי שהממשלה תקבל החלטה חדשה ותזנח את הפרדיגמות הישנות נוכח המחשוב המתקדם והבקרה. במידה ועולה יתפס שזייף את התואר – זה סיפור אחר.
חה"כ טלי גוטליב – מאיזה כוח חוק משרד החינוך שוקל תארים ממדינה אחרת? יש לשקול קודם להכיר בתארים ואז לבדוק אותם, אלא אם יש חוק ספציפי לגביו, כמו רפואה. עולה חדש, שמגיע ממדינות שאנו בקשרים איתן, אינו צריך להמתין שהתואר שלו יאושר. על משרד העלייה והקליטה להוציא הנחיה סדורה בשפות שונות לעולים חדשים שהתואר אינו נעשה במרמה.
משרד מבקר המדינה - עו"ד יונתן מרקוביץ-מנהל אגף בנציבות תלונות הציבור – קיבלנו תלונות בנושא, ושמענו ממשרד החינוך על הצעדים שננקטים כולל תוספת כ"א כדי לפתור את הסוגיה. הבירור המערכתי עדיין בעיצומו, ואנו מקבלים דיווחים מידי פעם. אנו רואים שהבעיה טרם נפתרה ואלפי בקשות עדיין ממתינות. קיבלנו 16 תלונות על האגף להערכת תארים. ראוי לשמוע ממשרד החינוך את ההסברים שהוא העביר, ולא להתעלם מהסקטור הפרטי. מרבית האנשים שמבקשים לקבל הכרה בתואר - מתמודדים למכרזים ותפקידים (הליבה הקשה), ויש מסלול מקוצר לצורך כך.
לשכת הקשר נתיב – גנאדי פולישצ'וק-ראש אגף קונסולרי - בשנת 2022 משרד החינוך פנה אלינו בבקשה לסייע באזורים בהם אנו פעילים, ונענו בחיוב. איננו זקוקים לתרגום ויש לנו גישה לרוב מוסדות החינוך. נתיב תוכל לסייע ולבדוק את המסמכים בשטח כמו גם האם המוסדות האקדמיים קיימים.
משרד החינוך – ד"ר דלית אטרקצ'י-מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ – האגף מבצע שקילות תואר חו"ל ביחס לתואר בישראל (לא מבחינה אקדמית). העולים אינם חייבים בשקילת תואר, אלא אם כן הם מיועדים להעסקה במגזר הציבורי. המנדט שניתן למשרד בשנות ה- 70 נוצר מתוך צורך של השירות הציבורי להגדיר את המסגרת שמתוקפה תינתן לאדם תוספת שכר. האגף אינו עוסק ברישוי, זה לא במנדט שלו. בנוסף יש הסכמים קיבוציים ואנו עובדים מול משרד האוצר ונש"מ בהקשר של השירות הציבורי, כמו גם אמנות בין-לאומיות שהמשרד חתום עליהן. עולה שמגיע לארץ כפסיכולוג, יכול לעסוק במקצועו במגזר הפרטי.
ב- 23 בספטמבר המתינו כ- 11 אלף בקשות לאישור שקילות, ומאז התווספו עוד 2,600 בקשות. נכון להיום אנו עומדים על 10,400 בקשות, מתוכן כ- 700 בקשות של עולים חדשים והיתר הן בקשות של אזרחים חוזרים. בחלק מהמקרים הבקשות מתעכבות משום שהפונה צריך להשלים מסמכים.
מה- 1 לדצמבר 2024 אנו מפעילים את המסלול הכללי, שעל פיו אנו בודקים שהמוסד מוכר במדינתנו. יש 11 אלף מוסדות בעולם לכל מקצוע רשמי. האגף נותן אישור לפונה שאכן המוסד לגיטימי והתואר רלוונטי, ובמידה והעולה יצטרך אישור שקילות מלא – הוא יידרש להגיש בקשה נוספת. במסלול הכללי הכרנו ב- 1,000 תארים. הקצב שאנו מתקדמים כעת יאפשר להגביר את המנעד של העבודה שלנו כדי להדביק את הפער. בנוסף ביקשנו להסתייע בעובדי משרד החינוך במתן שעות עבודה לסיוע בעבודת המעטפת. אנו מקווים שתוך 4 חודשים נחזור למצב שגרתי רגיל. הסיטואציה נוצרה בעקבות המלחמה בין סוריה לאוקראינה.
המשרד אינו מבקש מתרגמים נוטריוניים למסמכים בשפות רוסית, אנגלית ואוקראינית. העברת המענה הטלפוני לאגף השירות לציבור לא נעשתה באופן שרירותי, אלא לאחר שנתנו את כל הכלים במס' שפות. 15 שעות עבודה בשבוע באגף לכל עובדת. עפ"י החלטת הממשלה מחודש אוגוסט, אנו לא נקבל בקשות חדשות מעולים.
התחום היחיד שאין בו חוק רישוי הוא בתחום ההוראה, אולם יש צורך בתואר מוכר ותעודת הוראה בתחום החינוך. מורים עולים מגישים בקשות למשרד החינוך לאישור תואר בהוראה, הבקשה מטופלת בתוך שבועיים ע"י המשרד ומינהל עובדי הוראה.
משרד העלייה והקליטה - מרים סלע-מנהלת תחום בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה – כרגע אין תקנים ואנו נמצאים בתהליך מכרזי בעניין מיקור חוץ. מלכתחילה המשרד נכנס לאירוע כדי להקל על העולים ברישוי מקצועות. העולים המקצועיים חייבים בשקילת תואר. קיימנו שולחן עגול לקראת החלטת הממשלה שהתקבלה בחודש אוגוסט. החל מינואר 2025 הפורטל נפתח אך טרם נקלטו בקשות חדשות. משרד העלייה יטפל בבקשות של עולים ולא של אזרחים חוזרים. ראוי להקל ולעשות דברים בצורה יעילה, להכניס כלים חכמים ובאופן דיגיטלי. לאחרונה נפגשנו עם האוניברסיטאות ודווח לנו כי הן עושות את תהליך השקילה. המשרד מלווה ונותן מעטפת לעולה החל מעלייתו על המטוס וכלה באישור התואר.
שלומית אבינח-מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – הוועדה מטפלת בפניות פרטניות. יש להתבצע מנגנון שיבדוק את תוכן הפנייה שנמצאת בתוך ערימת הפניות, ולראות איך ניתן לטפל בה.
ארגון קעליטה-ארגון הגג של עולי צרפת בישראל – אסתר בלום – הארגון בקשר יומיומי עם משרד החינוך ועובד עמו בשת"פ. יש כמה חסמים שעולי צרפת מתמודדים איתם: חיוב בתרגום מסמכים על חשבונו של העולה, מחסור במענה אנושי טלפוני, שליחת מיילים ועוד. השירות החדש של משרד העלייה לא עלה עדיין לאוויר ואנו מבקשים שלא יהיה צורך בתרגום נוטריוני, וכך העולים לא יצטרכו לשלם 3,000 ₪ עבור שירות זה.
משרד הבריאות מבקש הצגת תואר עבור מקצוע דימות כמו גם עבודה בבנק. עולים פיספסו משרות כי לא היה בידם אישור לתואר.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדות מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדות ממליצות לשקול שימוש בבינה מלאכותית כדי לזרז את הטיפול בבקשות, ולוותר על הקמת אגף נוסף.
הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לקבל עדכון באופן חודשי על מס' האישורים שניתנו.
הוועדות התרשמו שאין גורם מתכלל לנושא. הוועדות דורשות להקים שולחן עגול בהשתתפות משרד העלייה, הקליטה והתפוצות ומשרד החינוך.
הוועדות תשלחנה מכתב לשרי החינוך והעליה והקליטה לשקול לאשר תארים שאינם קשורים לרישוי תוך אזהרת הפונים מפני זיוף תארים.
הוועדות מבקשות שכל הבקשות שיוגשו למשרד החינוך ימויינו בהתאם לדחיפותן.
הוועדות מבקשות דיווח כיצד תטופלנה הבקשות שהגיעו למשרד חינוך החל מה- 1 בינואר 2025? האם וכיצד תועברנה למשרד העלייה והקליטה, שטרם החל את פעילות האגף וטרם גויסו עובדים יעודיים לטיפול בבקשות?
הוועדות יקיימו דיון מעקב בעוד חודשיים.