פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 530 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (07 בינואר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: ורד הראל – מזכירת מועצת רואי חשבון, משרד המשפטים גילית מנטינבנד – ממונה באשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים אמיר ארן – משרד המשפטים עמית שרפי – יו"ר וועדת האתיקה כללי התנהגות, לשכת רואי החשבון בישראל חברות של רומי גונן – מטה משפחות החטופים הדסה מנצור – אחות של שלמה מנצור, מטה משפחות החטופים ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי רכזת בוועדה הוועדה: הודיה שאול רישום פרלמנטרי: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר היום הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024. מדובר בהצעה של תקנות מטעם הממשלה. מי יציג לנו אותן? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בוקר טוב. אני ראש האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים. נמצאת איתי רואת חשבון ורד הראל שהיא מזכירת המועצה ועורכת הדין גילית מנטיבנד מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים, ואנחנו נציג. אנחנו מביאים היום תיקון לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) בשני עניינים: א', עדכון או החלפה של ההסדר לגבי החלפת רואה חשבון בין לקוחות. היה הסדר ותיק שאנחנו מציעים להחליף אותו בהסדר עדכני יותר שתואם גם את התקינה המקצועית של רואי החשבון; והנושא השני – עדכון כללי הפרסומת של רואי החשבון שגם הם לא עודכנו הרבה שנים. זה צוות מקצועי שישב על כללי הפרסומת, לדעתי, כבר ב-2018, והגיש איזושהי הצעה, ובצוק העיתים ובחילופי הכהונות לא הזדמן לאשר את זה למרות שזה הוגש כבר פעם לוועדת חוקה. עשינו עיון מחדש, פרסמנו את זה מחדש להערות הציבור, קיימנו התייעצות עם לשכת רואי החשבון ועם מועצת רואי החשבון, ואנחנו מביאים את זה פה כדי שזה יאושר היום, ונוכל להביא בשורה גם לרואי החשבון שיוכלו לפרסם. זה בעצם ליברליזציה של כללי הפרסום: מצד אחד שומרים על כבוד המקצוע ועל הייחודיות של המקצוע. האיזון בין רואי החשבון לעורכי הדין הוא שונה. אם נשאל עורך דין מה הרזון דטרה שלו הוא מייצג את לקוחו; אצל רואה חשבון יש איזון אחר – הוא חייב חובה בלתי תלויה לאתיקה המקצועית, לבקרה של הדוחות. לכן האתיקה המקצועית שלו בנויה בצורה אחרת. למשל, אסור לו לקבל שכר טרחה מותנה, הוא חייב לשמור על היותו בלתי תלוי בלקוח. לכן יש הבדלים בדגשים. אבל בכל זאת בתוך איזון בין השוק שאנחנו מכירים אנחנו רוצים לאפשר תחרות. לכן עדכנו גם את הסדר מעבר הלקוח וגם לאפשר פרסום ולאפשר לרואי החשבון לבטא את עצמם ואת העשייה המקצועית שלהם בפלטפורמות החברתיות ולא להיות כבולים לפלטפורמות מסוימות. מכאן ההצעה שאנחנו מביאים. כמו שאמרתי, בהידברות ובהסכמה של לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לעורך דין יש officer of the court. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> באחוזים שונים. אנחנו תמיד מסבירים את זה. לא כתוב בשום מקום שהאחוזים שונים אבל בהסדרים הספציפיים שחלים רואים איזונים אחרים. לכן יש ניו-אנסים. לשניהם יש גם אינטרס ציבורי וגם אינטרס כלפי הלקוח וחובות כלפי הלקוח. אבל הייתי אומר, וכך גם מלמדים ובוחנים את רואי החשבון שחובות הביקורת ואי התלות של רואי החשבון וגם של שמאים הם באופן מובהק שונים ומוגברים מאשר של עורכי הדין שבסופו של דבר מכיוון שהם מייצגים את הלקוח מותר להם הרבה יותר דברים בהקשר המקצועי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עורכי דין וגם רואי חשבון יש להם אלמנט, וכשעוסקים בביטוי "שומרי סף" פעם ראשונה שמתייחסים לשומרי סף גם בפסיקה וגם בחקיקה. בסרבנס אוקסלי מתייחסים פעם ראשונה גם לעורך הדין וגם לרואה החשבון של החברה הציבורית בכפל התפקידים הזה – גם עובדים עבור חברה אבל גם אמורים לעבוד עבור המקצוע ולמעשה עבור החברה, ולשמור מפני התנהלות בעייתית בתחום ניירות הערך. אחר כך כבר הייתה אינפלציה במושג הזה. נתחיל בחלק הראשון, בבקשה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אני עורכת הדין גילית מנטיבנד ממשרד המשפטים, אני מלווה את תקנות רואי החשבון. אני אציג את התיקון המוצע בעניין מעבר לקוח. אני רק אגיד באופן כללי שאנחנו מדברים על תקנות האתיקה שתפקידן להסדיר את ההתנהגות האתית של רואי החשבון, והמטרה של התקנות האלה הן מצד אחד לשמור על ערך המקצוע ועל התדמית שלו; ומאידך להגן על הציבור ולראות שהלקוחות של רואי החשבון והציבור בכללותו לא נפגע ממעשים כאלה ואחרים. האכיפה של כללי האתיקה מתבצעת באמצעות הגשת קובלנה שמתבררת בפני בית דין משמעתי, וזאת הסנקציה שיכולה לחול על רואה חשבון שמפר את כללי האתיקה. התיקון הראשון שאנחנו מציעים הוא בעניין מעבר לקוח. הנושא הזה מוסדר היום והוא קובע שכדי שלקוח יוכל לעבור מרואה חשבון אחד לרואה חשבון חדש רואה החשבון החדש מחויב לקבל את הסכמתו של רואה החשבון הקודם. ההסדר הזה היה קיים בעבר גם במקצועות אחרים. הוא נתקף בבג"ץ לפני המון שנים בהקשר של לשכת עורכי הדין, ובעקבות אותו בג"ץ שמספרו 4330/93 פריד גאנם תוקן הכלל הדומה בעניין עורכי הדין. בהמשך לכך לפני כשנתיים או שלוש גם אנחנו במשרד המשפטים תיקנו כללים דומים בהקשר של חוקרים פרטיים ושמאי מקרקעין, ובעצם החלפנו את חובת ההסכמה לחובת יידוע – הכול כדי להקל על המעבר ולאפשר תחרות ולאפשר ללקוחות לבחור את רואי החשבון שהם רוצים; וגם להקל את הרגולציה וגם להגביר את התחרות. בעניין רואי החשבון הנושא התעכב קצת בשל חילופי הממשלות, אבל ההסדר הוא דומה להסדרים שעשינו ביתר המקצועות בהבדל אחד: פה אנחנו מטילים חובה לא רק ליידע את רואה החשבון הקודם, אלא קובעים חובה נוספת על רואה החשבון החדש שמחויב לבחון שאין מניעה לקחת את השירות לטיפולו. כדי לבחון את המניעה הזאת הוא חייב לקבל את כל המידע שנדרש לו מרואה החשבון הקודם. זה משהו ייחודי שאנחנו מבקשים במקצוע הזה בגלל החשיבות שיש לתוצרים של עבודת רואי החשבון ולעובדה שהמשק וגופים ממשלתיים ובכלל מסתמכים על הדוחות הללו. זאת הייחודיות של ההסדר הזה והסיבה להבדל בין ההסדר בעניין רואי החשבון לבין הסדרים דומים ביתר המקצועות. זה באופן כללי, אפשר לעבור על הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה להגיד משהו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. אפשר לעבור לנוסח. << דובר >> אריאל: << דובר >> לפני שתעברו אנחנו נוכל לדבר? יש כאן חברות של רומי גונן שחטופה בעזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אפשר. רק להבא בפעם הבאה להירשם בהנהלת הוועדה. << דובר_המשך >> אריאל: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי אני אריאל. אני כאן כדי לדבר בתור חברה של חטופה, בשם צבא רומי ובשם כל החברים והחברות של החטופים. דמיינו את אחד החברים הכי קרובים שלכם נעלם פתאום – נעלם למקום הכי אפל בעולם; האדם הזה שאתם יודעים בדיוק איך הוא אוכל, איך הוא ישן, איך הוא מדבר, מה הוא הכי אוהב, מה הוא הכי שונא, ממה הוא הכי מפחד – בן אדם שאתם רגילים לדבר איתו כל יום; בן אדם שהוא חבר נפש. אני בטוחה שכולכם יודעים על מה אני מדברת. האדם הזה נמצא בשבי. רומי גונן, חברה שלי ושל כולנו פה, בחורה בת 24, נמצאת בשבי. דמיינו אותם שם מנותקים מהעולם, עוברים עינויים וזוועות שמוח האנושי לא יכול לדמיין. וזה מה שעובר על רומי במשך 459 יום. רומי גונן, בחורה בת 24, נחטפה ממסיבת הנובה. מאז לא שמענו ממנה. מאז הדאגות היומיומיות שלנו הן האם היא אוכלת, האם היא ישנה, האם היא בסדר, האם היא מתקלחת, האם היא נאנסת. ברגע זה יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו בפעם אולי לא יודעת כמה. האם אני אזכה לראות אותה אי פעם? האם היא תזכה לראות את המשפחה שלה אי פעם? אני כבר לא יודעת להגיד כי עבר כל כך הרבה זמן. אני שואלת אתכם, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מה אני יכולה לעשות? באמת אני שואלת. אני בת 24 יושבת פה בכנסת. לא חשבתי שאני אי פעם אגיע לסיטואציה הזאת, למעמד הזה. אני מדברת אליך, חבר הכנסת שמחה רוטמן, ושואלת אותך מה אני יכולה לעשות. עבר מלא זמן, עבר המון זמן. מה עוד אפשר לעשות? רומי, אביתר, אוהד, אמלי, שלמה, יאיר הם לא סתם שמות ולא סתם פוסטרים – הם אנשים, הם משפחה, הם בני אדם והם אזרחים פה במדינת ישראל. המקום שלהם בדיוק כמו שהמקום של כל אחד ואחד מאתנו פה הוא פה במדינת ישראל בבית שלנו ולא שם. רומי היא אחותנו. לא צריך קשר דם כדי להיות משפחה. ואנחנו צבא רומי – משפחה אחת גדולה שהגורם המחבר שלה זה האהבה שלנו לרומי. אין אחד שלא מכיר את הפנים היפות שלה, אין אחד שלא מתמכר לחיוך היפה שלה, אין אחד שלא יודע מי זאת רומי גונן – אין אחד שלא יודע. אבל אי אפשר באמת להכיר אותה רק דרך תמונות וסרטונים. בתור חברות שלה אנחנו יכולות לספר לכם מי זאת רומי באמת; מי זאת הבחורה הזאת שיש לה צבא שלם שעומד מאחוריה, שעושה הכול כדי לנסות להחזיר אותה הביתה שלמה ובריאה, בחיים. רומי היא פשוט בן אדם טוב. הכול אצלה תמיד מגיע מכוונות טובות. היא הכי אוהבת בעולם; אכפת לה מכולם יותר מעצמה לפעמים. היא מצחיקה וזה אפילו לא כי היא באמת מצחיקה, פשוט ההוויה שלה מצחיקה – יש אנשים כאלה והיא כזאת. היא מפוזרת ושכחנית אבל היא אף פעם לא תשכח לשאול איך היה ריאיון העבודה למרות שדיברנו על זה חודש לפני כן. היא משוגעת אבל מאוזנת, היא מתוקה ונחמדה אבל כשצריך היא גם יודעת לא; היא לוחמת צדק. אם משהו נראה לה לא תקין היא תילחם עד שהצדק ייעשה. היא הכי חזקה שיש, הכי אמיצה והכי לוחמת. אין לנו ספק שהיא חזקה. אין לנו ספק, ולו אפילו קטן, שהיא לא שורדת את זה. אין לנו ספק. מי שמכיר אותה יודע. יש לה העוצמות הכי מטורפות שאי פעם הכרתי בבן אדם; ויש סיבה למה יש כל כך הרבה אנשים, יש סיבה למה אנחנו צבא של עשרות שעושה הכול בשבילה. כמה היא עוד יכולה להחזיק – עם כמה שהיא חזקה? כולנו יודעים שבחורה בשבי – כולנו יכולים לשער וגם יודעים בוודאות שזה מה שקורה שם בשבי – אונס; אונס על בסיס יומי. אולי יש לה ילד – אנחנו לא יודעות. אולי היא תחזור עם עוד בן אדם. אחרי כמות כזאת של זמן אולי היא הספיקה להיכנס שוב להיריון. עוד כמה סבל הם צריכים לעבור כדי לקבל את מה שמגיע להם – לחזור הביתה? זה המינימום שמגיע להם – לחזור הביתה. הם אזרחים במדינת ישראל שנחטפו ממדינת ישראל. 459 יום זה לא נתפס. אני פונה אליכם, אני פונה אליך, חבר הכנסת שמחה רוטמן: כולנו יודעים שזה חלון ההזדמנויות הכי גדול שהיה לנו. טראמפ נכנס לתפקיד ב-20 בינואר, וזה הזמן שלנו להגיע להסכם כולל של כולם: של החיים לשיקום ושל הנרצחים לקבורה ראויה במדינת ישראל. אנחנו יהודים – זה אחד מהערכים שלנו, אחת האמונות שלנו. לא מפקירים אף אחד מאחור. לכל אדם מגיעה קבורה ראויה במדינה; לכל אדם מגיע הביטחון המינימלי שזה לא להיחטף. ואם זה קרה אז תחזירו אותם. אני לא מאשימה אתכם אבל הכוח אצלכם. אני יכולה להמשיך לבוא לפה כל יום בשמחה, ברצון – אבל נמאס לי. באמת, אני אישית יכולה להגיד על עצמי שאני מיואשת. אבל אני כל כך אוהבת את רומי, ואני כל כך רוצה שהיא תחזור. אני אעשה הכול בשבילה ולא רק אני – כל הבנות שנמצאות פה מאחוריי – אנחנו נעשה הכול בשבילה, וזה הכול. בבקשה, אל תוותרו עליהם, אל תוותרו על רומי. מגיע לה לחזור הביתה, מגיע לכולם לחזור הביתה. לא צריך לחכות לעוד סרטון של חטוף, לא צריך לחכות, חס וחלילה, לעוד גופות של חטופים; לא צריך לחכות יותר. צריך פשוט להחזיר אותם. אני לא יודעת מה לעשות – אולי אתה תוכל להגיד לי מה לעשות. אבל, בבקשה, תעשו את זה. הכוח אצלכם – אתם נבחרי הציבור שלנו. אני מקווה שהחיוך הזה הוא לטובה, אני מקווה שאתה מבין, אני מקווה שאתה יודע על מה אני מדברת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> א', אני מזדהה מאוד עם האמירה שאסור להשאיר אף אחד. את מכירה את זה, מן הסתם. אמרת שלרומי יש צבא של כמה עשרות – אני חולק עלייך; לרומי יש צבא שלם של מדינת ישראל שעושה הכול כדי להחזיר אותה, ויחד איתה את כל שאר החטופים, והוא עושה כל מה שניתן. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> אנחנו שומעים את זה כבר שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפעמים בעיה היא לא פשוטה. היה חיוך מר כשאמרת "פשוט". הלוואי שזה היה פשוט. כולנו היינו מאוד רוצים שזה יהיה פשוט; כולנו מאוד היינו רוצים פשוט להחזיר אותם. אנחנו מתמודדים מול אויב שאין אכזר ממנו, שאחד הדברים שהוא שם לעצמו למטרה זה לגרום לנו לריב זה עם זה כביכול על השאלה האם רוצים להחזיר אותם או לא שזה באמת, בעיניי, אחד הדברים הכי קשים באירוע. ישבו פה אתמול דודה ואבא של חטופה שלצערנו, לפחות נראה שהם יודעים, שהיא אינה בין החיים, והיא פחות או יותר דרשה ממני להמשיך להתאמץ שבשום באופן לא תהיה עסקה חלקית. במקרה הזה היא דרשה ממני משהו שאני מרגיש שאני עושה בכל מקרה. אבל זה לא משנה – גם זה לא פשוט. כלומר גם ההתעקשות להגיד, לא תהיה עסקה חלקית או ההתעקשות לפעול בדרך שבה אני חושב שישובו כמה שיותר חטופים בחיים וכמה שיותר חטופים בכלל מול אנשים שבאים ואומרים, זה פשוט, בוא תעשה חלקי, בוא תשחרר אותו – המציאות שאנחנו נמצאים בה היא לא פשוטה. זה הדבר היחיד שעליו חייכתי – זה חיוך מר מאוד, ואני מתנצל עליו – זה על המילה "פשוט". << דובר >> דובר: << דובר >> אני אוסיף שהמציאות שבה הם חיים היא עוד יותר לא פשוטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ודאי, ודאי. << דובר >> דובר: << דובר >> ברור שזה לא פשוט אבל מה שהם עוברים זה ייסורים ברמה הכי גבוהה שאפשר לחוות. בגלל זה זה מצב חירום, ולא משנה כמה זה קשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין כמה זה קשה, זה עניין שזה פשוט לא פשוט. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> זה גם עניין של מחיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את יודעת, הלוואי שהתשובה שלך הייתה פשוטה. בעיניי, הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים להבין – אני מאוד מעריך את ההתגייסות. בדרך כלל אני לא מצטט אותו כמקור – אני חושב שהוא פעל בצורה מאוד בעייתית בפרק הזמן מאז תחילת המלחמה, אבל שר החוץ האמריקני בלינקן, הדבר שהכי הדהים אותו – הוא אומר שכולם מפעילים בכל ההקשרים של המלחמה הזאת לחץ על ישראל כשהלחץ צריך להיות מושקע במקום אחר. אם את שואלת אותי מה אפשר לעשות? להשקיע את הלחץ במקומות האחרים. את באמת לא צריכה לשכנע אף אחד בכנסת, אפילו לא את האנשים שמבחינתי הם אויבי מדינת ישראל שנמצאים פה בכנסת, לצערי. אפילו אותם את לא צריכה לנסות לשכנע שצריכים להחזיר את החטופים. << דובר >> אריאל: << דובר >> אבל אני לא יכולה לשכנע את חמאס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את לא צריכה לשכנע את חמאס, אבל את יכולה להשמיע – ואני יודע שחלק גדול מהתומכים עושים את זה – אין מזרזים אלא למזורזים – יש מספיק מקומות בעולם שמסתכלים על האירוע הזה ומחפשים איך לגנות את ישראל ולתקוף את החמאס. ואני חושב שאם הצבא של רומי ושל כל אחד ואחד מהחטופים – ולכל אחד יש איזה צבא קטן מאחוריו לבד מהצבא הגדול של מדינת ישראל, שכאמור מאחורי כולנו – היה מנסה לעשות את הלחץ האמיתי שנדרש על כל אחד מהפרלמנטים בעולם הייתה לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר לשכנע את המשוכנעים בהקשר הזה. שוב, אני לא מבקר אתכם על מה שאתם עושים. להפך – אני מודה על זה שאתן באות לפה, אני מודה על זה שאתן לא מאפשרות לנו לעבור לסדר היום במובן הזה של תזכורת יומית, שבועית לזה שאנחנו במלחמה, כמו שאמר יושב-ראש הכנסת. זאת תזכורת חשובה. אבל בסופו של דבר יש מקומות שזאת תזכורת, ויש מקומות שזה ללמד את התורה מ-א'. << דובר >> אריאל: << דובר >> אני יכולה לבקש ממך משהו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ודאי. << דובר >> אריאל: << דובר >> אני לא מנסה לשכנע. גם זה שבאתי לפה זה לא כדי לשכנע. רומי לא יכולה להשמיע את הקול שלה. אנחנו פה כדי להשמיע את הקול שלה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חשוב מאוד. << דובר >> אריאל: << דובר >> - - ואני רוצה לבקש ממך לזכור את הפנים שלנו ואת החולצות שלנו ואת הפנים של רומי ואת חברות של רומי – לזכור את כל מה שאמרנו לך פה היום כי אנחנו סומכות עליך בתור חבר כנסת – ושוב, זה לא עניין של שכנוע, זה יותר עניין של יותר מעשים, ואני סומכת עליך שתעשה הכול בשביל רומי ובשביל כל החטופים. כי זה מה שמגיע להם. אחרי 459 יום מגיע להם הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב – זה לא עניין שזה מגיע להם – זה מגיע לנו. מגיע לנו כמדינה. הם בוודאי חשובים, אבל מגיע לנו. << דובר >> אריאל: << דובר >> גם לנו. נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. תודה שבאתן והסכמתן - - - << דובר >> אריאל: << דובר >> תודה שהקשבת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. הדסה, בבקשה. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> בוקר טוב. שמי הדסה לזר, ואני אחותו הקטנה של שלמה מנצור שנחטף ממיטתו מביתו שהוא מבצרו מקיבוץ כיסופים. שלמה בן 86. שלמה ניצול שואת הפרהוד בעירק בילדותו והיום הוא בשואה נוספת בזקנתו. הוא המבוגר ביותר והחטוף היחידי, שלמה אחי הבכור והיקר מכול. קולו של אחי זועק אליי ממעמקי האדמה: אל תשליכוני לעת זקנה. אני זועקת שוב ושוב את זעקתו אליכם, נציגי הציבור שלנו ומקבלי ההחלטות. יש פה נציג אחד, אני רואה. אני מקווה שאתה הקול. תתעוררו, תזעזעו, תתעסקו בנושא הכי בוער ב-500 הימים האלה שקפאו אצלנו מ-7 באוקטובר 2023 ואצלכם השגרה, עולם כמנהגו נוהג. ידעתם להוציא את ראש הממשלה ממיטת חוליו למען הצבעה - הכי חשוב. חוק ההשתמטות או התקציב – בלי זה המדינה תתמוטט. לא ולא – ללא שחרור כל מאת היקירים שלנו שנמקים במעבה האדמה המדינה שלנו בהתמוטטות עם כל ערכיה. איך אתם ישנים בלילה? איך אתם מתפקדים לאחר קריאת הדוח של משרד הבריאות על ההתעללות ביקירים שלנו? היכן שר הבריאות שחתום על הדוח? היית צריך לקום ולזעזע את כל מקבלי ההחלטות לקבל החלטות אמיצות ועוד אתמול לשחרר את כולם בעסקה אחת: את הנרצחים לקבורה ראויה בארצנו ואת החיים לשיקום דחוף. הם כבר שבר כלי. בקצב העבודה שלכם איני בטוחה כמה מהם עוד נותרו בחיים. מה יהיה? אל מי נזעק? בחרנו בכם שתייצגו אותנו, שתהיו לנו לפה, שתהיו השופר שלנו. היכן אתם? מדוע נדם קולכם? כל כך הרבה ימים חלפו ואנו מתקדמים צעד קדימה ושניים אחורה. לפעמים מרימים לנו את הרוח, ופתאום אנו צונחים לתהום ומנסים לטפס שוב ושוב ומחכים לניסים. ראש הממשלה שלי, הבטחת לי שמעשים מביאים ניסים בקרוב. בבקשה, תעשה. הקרוב מתרחק מאתנו. תן למשלחת מנדט מקסימלי. איך לא סמרו שערותיכם למשמע הדברים הקשים האלו? איך אפשר לעבור לסדר היום? אלי שבשמיים, היקירים שלנו הם בני ערובה בידי הממשלה. הם נחטפו על-ידי החמאס ועל-ידי ההנהגה. זאת התעללות בנו, בנשמותינו וביקירים שלנו. אני רוצה להקביל משהו מהמקורות שלנו, כפי שאמר אלוהים בשירת הים: "מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". היקירים שלנו נמקים בגיהינום ואתם מתעסקים בחוק סגירת התאגיד, בחוק ההשתמטות, בתקציב. החטופים צריכים להיות בראש מעייניכם. בשלה העת להסכם כולל שישיב את כל החטופים. אני חוזרת שוב – החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה ראויה. לא משאירים אף אחד מאחור. אלה הערכים שעליהם גדלנו וגדל האח שלי שהוא ממייסדי קיבוץ כיסופים. 70 שנה הוא במשק, 70 שנה הוא הפריח את השממה, והיום הוא נשאר מאחור. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> זה בראש מעייניכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שכן. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> הם בסדר העדיפויות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שכן. גם כאשר אנחנו מצביעים על תקציב הם בראש מעיינינו כדי שתהיה יכולת לצה"ל להילחם ולשחרר אותם; גם כאשר אנחנו עושים כל פעולה וגם כאשר אנחנו מחזיקים את המדינה כדי שיהיה לאן לחזור. הכנסת חייבת לעבוד, לכן אנחנו נעשה את זה. אבל זה, ודאי, לא קל גם כשאתם לא פה וכשאתם פה – זה לא משנה. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> ברור שלא קל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קל לעסוק בשגרה. אבל, א', אנחנו יודעים שלהם קשה יותר; ו-ב', אנחנו יודעים שהמחויבות שלנו היא לדאוג בדיוק לזה. בעזרת ה', נשמע בשורות טובות בקרוב. << דובר >> הדסה לזר: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במעבר שאין חד ממנו – נא להקריא את הנוסח של התקנה שאנחנו מדברים עליה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו כמה תקנות. תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11(א) ו-17 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), לאחר התייעצות במועצת רואי חשבון ובלשכת רואי חשבון בישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון הפתיח 1. בתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965 (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח אחרי "התשט"ו-1955" יבוא "(להלן - החוק)". יש לפניכם גם נוסח משולב של התקנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תיקון נוסחי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, ההגדרות "אמצעי תקשורת אלקטרוניים", "דיוור ישיר" ו-"פרסום ברשות הרבים" – יימחקו. תיקון תקנה 1א 3. בתקנה 1א לתקנות העיקריות – (1) במקום פסקה (12) יבוא: "(12) מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו של רואה חשבון אחר, ללא יידוע האחר תוך זמן סביר ממועד ההתקשרות וללא בחינה האם קיימת מניעה ליתן את השירותים; על רואה החשבון לוודא כי הודעתו התקבלה אצל רואה החשבון הנעבר; לא הגיב רואה החשבון הנעבר תוך 21 ימים, יחליט רואה החשבון אם בידיו המידע הנדרש לבחינת קיומה של מניעה ליתן את השירותים, ואם המידע מספיק, יחליט על בסיסו אם לקבל את המינוי; בפסקה זו- "מניעה ליתן את השירותים" – התקיימותן של נסיבות שבעטיין מתן השירותים עשוי לנגוד את חובותיו לפי דין של רואה החשבון; לעניין זה, יראו מניעה ליתן השירותים, בין השאר, אם הלקוח דרש מרואה החשבון הנעבר לנהוג בניגוד לחובתו כרואה חשבון או בניגוד לדין, לכללים, או לתקנים והנוהלים המקובלים במקצוע; "מתן שירותי ראיית חשבון" – מתן שירותי ראיית חשבון כהגדרתו בחוק וכן כל תפקיד אחר שרואה חשבון הוסמך לבצע בדין בין אם באופן ייחודי ובין במקביל לבעלי מקצוע אחרים"; (12א) אי תגובה לפנייתו של רואה חשבון לפי פסקה (12), שבאה לידיעתו וזאת תוך 21 ימים." לפני שנמשיך הלאה לעניין הפרסומת אנחנו כן היינו בשיח בימים האחרונים עם משרד המשפטים ואנחנו מבקשים להציע לוועדה גם נוסח חלופי שאולי הוא קצת יותר קריא הגם שמבחינה מהותית הוא די דומה. אז אם זה בסדר אנחנו נקרא, והוועדה תחליט מה מתאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נקרא את הנוסח המשולב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו של רואה חשבון אחר באותו עניין בלי שהתקיימו שני אלה: א. הודיע על רואה החשבון האחר תוך זמן סביר ממועד ההתקשרות על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון בתחום שבו יינתנו שירותי ראיית החשבון, ווידא כי הודעתו התקבלה; ב. בחן האם קיימת מניעה ליתן שירותים בשים לב למידע שבידיו, לרבות המידע מרואה החשבון הנעבר, ואם רואה החשבון הנעבר לא הגיב תוך 21 ימים להודעתו בחן האם יש בידיו המידע הנדרש לבחינת קיומה של מניעה ליתן את השירותים, ואם המידע מספיק יחליט על בסיסו האם לקבל את המינוי". "בפסקה זו המניעה ליתן את השירותים – התקיימות נסיבות שבשלהן מתן השירותים נוגד או עשוי לנגוד את חובותיו של רואה החשבון לפי דין, לרבות אם הלקוח דרש מרואה החשבון הנעבר לנהוג בניגוד לחובתו כרואה חשבון או בניגוד לדין, לכללים או לתקנים על-פי הנהלים המקובלים במקצוע". "מתן שירותי ראיית חשבון – מתן שירותי ראיית חשבון כהגדרתו בחוק וכן כל תפקיד אחר שרואה חשבון מוסמך לבצע בדין בין אם באופן ייחודי ובין במקביל לבעלי מקצוע אחרים". (12א) נשאר כפי שהוא. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אני עורכת דין מהלשכה המשפטית במשרד המשפטים. לגבי ההתחלה – "מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו" – זאת גם שאלה שהופיעה – "לפני כן" זה מונח לא מספיק ברור. לכן אנחנו מציעים: "לקבוע מתן שירותי ראיית חשבון ללקוחו של רואה חשבון אחר". ואז מדובר, כמובן, בזמן נוכחי, ברואה חשבון נוכחי אבל גם לפני כן, אם הוא טיפל בכך לפני כן. זה מבחינת ניסוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "לפני כן" יכול להיות גם לפני 10 שנים כשבדרך הוא עבר עוד ארבעה רואי חשבון בעוד שלמי שהוא לקוח - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בסדר גמור. אני רק סתם אומר – יש פה משהו שהוא טמון מאוד במה שהלקוח מוסר לרואה החשבון. הלקוח יכול להגיד לרואה החשבון – פוטרת, אני לא עובד איתך יותר. ומאותו רגע אני לא הלקוח של רואה החשבון. ואז שנייה וחצי אחר כך אני הולך לרואה חשבון אחר ואני אומר לו, בוא, אני מעסיק אותך. אז אם אומרים "לפני כן" אז אתה פותח את הדוח הכספי ואתה רואה שבדוח הכספי של שנה קודמת חתום רואה חשבון אחר, ואתה צריך לשאול איך יסתיים הקשר עם רואה החשבון האחר, למה אתה לא ממשיך עם אותו רואה חשבון. ואתה צריך לשאול את רואה החשבון למה הוא לא ממשיך איתך. זה יכול להיות מכיוון שיחסיכם הסתיימו בהסכמה, וזה יכול להיות שיש לכם חיכוך על שכר טרחה, ויכול להיות שאתה ביקשת ממנו להלבין הון – יש כל הרמות. אם אתה אומר "לקוחו" אז אתה אומר, אדוני, אין היום רואה חשבון, אני לא לקוח. אז השאלה היא איך את נותנת לזה מענה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אז הכוונה ברורה. ברור שצריך לקוח נוכחי וכמובן אם הוא פיטר אותו באותו רגע - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא אדע את זה - - << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אז אנחנו צריכים לחשוב על ניסוח שאומר את שני הדברים האלה: גם, כמובן, בעבר אבל גם כמובן הנוכחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש אלמנט. מאחר שזאת עבירה אתית אפשר לבוא ולהגיד שזאת עצימת עיניים. אבל לפעמים חלק מרואי החשבון עובדים בחוזה מתחדש. אז יש לו למשל חוזה שהוא יגיש את הדוח ל-2024. אין לו חוזה שאומר משהו על 2025. אבל במשך 20 שנה יש לו איתך חוזה שנתי. כל שנה הוא עושה איתו חוזה חדש. אין לו חוזה שאומר, הפסקתי. לא שלחתי לך הודעת הפסקה – אני לא הלקוח שלך ל-25'. אתם רוצים שבמצב כזה בן אדם יבקש כי חלה עליו חובה? יכול להיות שתבואי ותגידי שלא חלה עליו, אלא רק אם באמת הוא היה רואה חשבון ופוטר. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לפי התקנה הקיימת, מתן שירות ללקוחו של רואה חשבון אחר בעניין שהאחר כבר החל לטפל בו. פה נמצאת רואת חשבון ורד הראל שאומרת שהמועצה פירשה גם בדין המשמעתי שהיה בסמכותה שהכוונה היא החלפת רואה חשבון לאותו לקוח. את רוצה להגיד איך זה נתפס על-ידי המועצה? תגידי לפרוטוקול. << אורח >> ורד הראל: << אורח >> אני מזכירת מועצת רואי החשבון. הדין המשמעתי עד 2019 היה במועצה עצמה. היו לנו הרבה תלונות שקשורות להעברת תיקים, בעיקר סכסוכים של שכר טרחה. המועצה פירשה שכל העברת תיק מרואה החשבון, גם אם הלקוח פיטר אותו, זה נחשב שרואה החשבון החדש חייב לפנות לרואה החשבון הקודם. גם אם, נניח, הוא סיים את העבודה על 2021 והוא רוצה לעבור ל-2022 המועצה תמיד פירשה בזמנו שרואה החשבון החדש חייב לקבל הסכמה מרואה החשבון הקודם. זה גם אם הלקוח פיטר אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה, בעניין שהאחר טיפל בו? הרי מעולם לא טיפלתי לך בדוחות של 25'. << אורח >> ורד הראל: << אורח >> מפרשים את זה כביקורת. לא לשנה מסוימת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם רואה חשבון נותן שירותי ראיית חשבון לעסק מסוים זה התקשרות נמשכת. << אורח >> ורד הראל: << אורח >> כן. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> מחזיק את תיק הביקורת. כל עוד לא התקיימה הפרוצדורה של החלפת רואה החשבון המבקר בתיק הביקורת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין מצב שאני מסיים יחסים עם בן אדם - - << אורח >> ורד הראל: << אורח >> אתה יכול לסיים את היחסים עם רואה החשבון אבל רואה החשבון החדש - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד לא לקחתי רואה חשבון חדש. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יש עניין של יתרות הפתיחה. זאת אומרת רואה החשבון שעכשיו מקבל את התיק צריך להתקשר עם רואה החשבון הקודם לגבי יתרות הפתיחה. הרי התיק נסגר באיזשהן יתרות מסוימות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אם יש לי רואה חשבון בעסק? עדיין אני צריכה מישהו שיעביר את יתרות הפתיחה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> רואה החשבון המבקר החדש מקבל יתרות מסוימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק על רואה חשבון מבקר? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה על ראיית חשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל רואה חשבון זה לא רק ביקורת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רואה חשבון שביקר הוציא דוח. האם רואה החשבון הבא לא יכול לקחת את הדוח שרואה החשבון הקודם חתם עליו? עם יתרות סיום, אני מניחה. << אורח >> ורד הראל: << אורח >> אלה פעולות מקצועיות שהוא חייב לנקוט אותן כדי לוודא את נכונות יתרות הפתיחה שהועברו אליו. שירותי ראיית חשבון - - - מוגדרת בחוק שירותי ביקורת, ואנחנו כמובן מפרשים את זה "שירותי מיסים". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לפי איך שמוצע לקבוע בתקנון זה גם עוד כל מיני פעולות שגם מקבילות בדין לעורכי דין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם החלפת מייצג במס הכנסה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. וגם ייצוג בביטוח הלאומי, לדוגמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זאת לא רק ביקורת. אני שואל, אני עכשיו העסקתי אנשים בעסק שלי, ולכן לקחתי רואה חשבון לטובת ייצוג מול ביטוח לאומי; ועכשיו גייסו אותי למילואים ל-300 יום השנה ואני החלטתי שאני לא צריך את כל העובדים שלי ואני עובר להיות self employed לשנה. ואז חזרתי מהמילואים, המלחמה נגמרה, ברוך השם, ואני מתחיל להעסיק אנשים והחלטתי לקחת רואה חשבון אחר. אין באמת נקודת חפיפה. מה הכלל אומר? אני באמת לא יודע. עזוב, אני לא צריך לדעת את הכלל, זאת לא בעיה שלי, זאת בעיה של רואה החשבון. אני אעשה מה שאני רוצה – אני לא רואה חשבון, לי יש עסק. אבל כשאני אבוא לרואה החשבון החדש האם הוא חייב לדבר עם רואה החשבון הקודם שלי? << אורח >> ורד הראל: << אורח >> כן. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אם אין לי עובדים? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יש - - - ביקורת. אם פיטרת את כל העובדים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ביקורת. אני מסכים איתך – הוא צריך להסתכל על מאזן פתיחה ולבדוק את מאזן הבוחן ולראות את המסמכים ואת כל הדברים. בסדר. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה לא אותו עניין. אם זה עניין ייצוג מול ביטוח לאומי והסתיים עניין מסוים וזה עניין חדש עם עובדים חדשים ועניינים אחרים יכול להיות שזה לא יחול. כי זה עניין אחר. הרי אמרנו שזה יהיה בעניין מסוים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יודע. בצורה שאתם ביקשתם לנסח את הכלל הוא יותר מדי רחב אבל מצד שני הוא תופס הכול. הצורה שבה אתם מבקשים לשנות עכשיו – הכלל הוא מאוד צר בלשונו. בכל זאת אנחנו מדברים פה בסנקציה משמעתית. נכון שזה לא בדיוק דין פלילי, אבל לעיקרון החוקיות יש איזשהו חשיבות בדין המשמעתי, וזאת לא התנהגות שאינה הולמת כללית. יש פה כלל ספציפי. התנהגות שאינה הולמת זאת עבירת סל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אז אני אתן משהו משלים. מעבר לתקנה הזאת שעל בסיסה הסתמכנו היו כל מיני נוסחים וגם היה רצון להגיע להבנה הסתמכנו על תקינת הביקורת. תקינת הביקורת שזה בעצם הכללים שקיימים לרואי החשבון שמבוססת על התקינה הבינלאומית, זה אומר לרואה החשבון כשהוא מקבל לקוח חדש מאפס או לקוח חדש מרואה חשבון אחר, מה הוא צריך לבדוק. ואז הוא צריך לבדוק את היושרה של הבעלים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאיפה אתה מקריא? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני לא מקריא, אני אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הרפרנס? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה לא רפרנס, זאת חשבונאות. << אורח >> ורד הראל: << אורח >> חשבונאות תקני ביקורת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני מקריא לך מתקני הביקורת של לשכת רואי החשבון בישראל שמבוססים על תקינת הביקורת הבינלאומית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה מתחבר לזה שרואה חשבון בפרקטיקה המקצועית שלו יודע מה הוא צריך לבדוק. הוא צריך לבדוק האם נושאים משמעותיים שעלו במהלך הביקורת הנוכחית או הקודמת, את היושרה של בעלי התפקידים, וזה אומר לו להשיג מידע שנחשב לו נחוץ בנסיבות העניין. זאת אומרת יש לך בסוף שיקול דעת מקצועי לראות אם זה נחוץ בנסיבות העניין. אם תחשוב שזה לא נחוץ ואתה יכול לבצע את הארכת ההתקשרות ללא זה אז אתה לא חייב. בסוף זה עניין של שיקול דעת מקצועי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני קיבלתי עכשיו ארגז שלם של כל החומרים כי רואה החשבון סיים ולא רוצה להרחיב את האירוע והחזיר לי את כל התיק. אני לא שומר אצלו שום דבר, סגרתי אצלו את החשבון ונפרדנו כידידים – הכול בסדר. הביא את התיק, את הארגז – מצוין. אני נכנסתי לייצג את הבן אדם והוא מביא לי את הארגז שכתוב עליו: הכנה להגשת דוח 2024. הוא מביא לי את הארגז וגם אותם ארגזים ל-21', 22' ו-23' ואומר לי, אני רוצה אותך ל-25'. האם נעשה פה מעבר מרואה חשבון בלי שאני יודע שום דבר נוסף? << אורח >> ורד הראל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתם אומרים, לקוחו – אז לא. כי זה לא אותו עניין. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני רואה חשבון עמית שרפי, אני יושב-ראש ועדת האתיקה של לשכת רואי החשבון. אני מחזק את דבריך, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני לא רואה סיכון בנוסח, שלמעשה גם סוכם איתנו, של מי שהיה לפני כן לקוחו של רואה החשבון יותר מאשר הסיכון לרשום בדוגמה שגם נתן שמחה ש"לקוחו" זה יכול להיות רק נכון להיום, ואם הוא פיטר אותו אכן יש פה בעייתיות. אני לא רואה את הסיכון שקיים למי שהיה גם לפני עשר שנים, כי אם היה לפני עשר שנים לקוח שנים אז כנראה הוא עבר בעשר שנים לרואה חשבון אחר. אז מן הסתם לא יבואו אליי ויבקשו את השחרור של התיק כי הוא כבר שוחרר לפני עשר שנים למישהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הייתי אומר, או להשאיר את זה ככה - - << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> גם אני חושב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - או להקציב זמן. כלומר לבוא ולהגיד – שהיה לפני כן, שהיה בשנה האחרונה או שנתיים. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני לא הייתי רוצה. עדיף להשאיר ככה כמושג פתוח מקצועית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אחרת, בעיניי, זה משאיר עמימות. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> - - - הצעת השר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> באותו עניין זה בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כן אשאל – בנוסח הקודם דובר גם על שאלת השכר; ופה אין התייחסות לשאלת השכר. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> לגבי שאלת השכר יצאה הבהרה של המועצה שאי אפשר בגלל חובות לא להסכים להעביר את התיק. יש על זה הבהרה של המועצה, הגיעו המון מקרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה עם זכות העיכבון? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביטלתם אותה? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אם הוא לא נותן הסכמה בגלל שיש חובות שכר טרחה מבחינת רואה החשבון החדש - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נחשב איסור. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא איסור על רואה החשבון החדש. אבל מבחינת העברת המסמכים? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> לא התערבנו במישור החוזי איך הוא גובה את הכסף. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> האתיקה גם לא יכולה לבטל את הזכות החוזית. ככל שיש זכות עיכבון גם לפי התקינה הבריטית שבה העיכבון משמעותי יותר, אם יש עיכבון אז מה שחל ברמת העיכבון. אבל זה לא נכנס למישור האתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, השאלה אם להשתמש בזכות העיכבון זאת לא אתיקה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> זה לא ברמה האתית, זה ברמה המסחרית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני מעכב את המסמכים ולא משחרר אותם כרואה חשבון ולא חייבים לי כסף – הכול בסדר איתי – ברור שזה אתי. נכון? זאת אומרת אם בן אדם יגיש עליי תלונה ויגיד שלא העברתי את המסמכים, ואני לא טוען לעיכבון או טוען לעיכבון בשקר, ברור שאתיקה צריכה להתערב. יש לכם מה לומר על זה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> ברור. הכוונה היא שיש זכות עיכבון בגלל חוב כספי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> באותו עניין אין לנו בעיה עם התוספת; זאת תוספת חשובה ומבהירה. "בלי שהתקיימו" אנחנו יכולים להגיד - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזו תוספת? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בנוסח שהוצע באותו עניין; שיהיה ברור שהוא לא כבול לביטוח לאומי בגלל שעשו לו את הביקורת של העסק. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> "מבלי שהתקיימו שני אלה" – אנחנו מציעים "בלי שנעשו שני אלו" כי בעצם מפורטים החובות שרואה החשבון צריך לעשות. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה צריך להיות מי שעשה; כי "הודיע ובחן" זה מה שעשה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> יש לכם את זה כתוב? כי אנחנו לא קיבלנו את הנוסח שאתם רוצים לעדכן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נמצא באתר הוועדה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני אשמח לקבל את זה כתוב כי אני מכיר את מה שדובר לפני כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז עוד שנייה הנהלת הוועדה תיתן לך. אם אפשר להדפיס עוד שני עותקים של מסמך ההכנה ולתת להם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> וגם אחר כך של הטבלה. נגיע אליה עוד מעט. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> תודה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> דבר אחרון: בפסקה (א) בסיפא כתוב "על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון והתחום בו יינתנו שירותי ראיית החשבון". המונח "התחום בו יינתנו" לא מתאים, ואנחנו מציעים להגיד "את העניין": "על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון באותו עניין, ווידא כי הודעתו התקבלה". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "זמן סביר" – שאלתי אותך גם לפני הדיון – אולי תוכלי להבהיר לנו למה הכוונה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> הכוונה בחובת ההודעה היא שאסור לרואה החשבון החדש להתחיל לתת שירותים לפני שהוא עמד בחובות לתת הודעה לרואה החשבון הקודם ובדק שאין מניעה. הדגש הוא על מתן של שירותי ראיית החשבון. אז לא רצינו מצד אחד להגיד, אתה חייב תוך איקס זמן, אבל זה גם האינטרס שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל שזה אינטרס שלו אני לא מבין את העניין. אם פנה אליי בן אדם ולא הודעתי לו ולא לרואה החשבון השני, אז ממילא לא התחיל מועד ה-21 יום, וממילא אני לא יכול לקחת. אין פה תחילת התקשרות, למעשה, כי אני לא יכול להתחיל להתקשר. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז יש פה ביצה ותרנגולת לא הגיונית. לכן צריך תוך זמן סביר. אני לא יכול להתחיל התקשרות אם לא פניתי ואחרי 21 יום בדקתי. מניסיון החיים מידיעה שיפוטית לפעמים יש דברים שצריך להגיש דוח מהר, ורואה החשבון או לא זמין או לא רוצה לענות או גם וידא קבלה. אני לא יודע איך עושים וידוא קבלה. אני לא יודע אם יש לכם כללים לזה; אני יודע איך אנחנו עושים את זה בהוצאה לפועל ואיך עושים את זה בכל מיני מקומות. שלחתי למקום העסק שלו – יש לכם כללים של המצאה באתיקה שלכם – אני לא יודע. אני יודע שבאתיקה של עורכי דין רשום: לשלוח מכתב לכתובת הרשומה, ויראו אותה כאילו היא התקבלה. אני לא יודע אם לכם יש כללים דומים – אני שואל. אבל כל האירוע הזה הוא שאלה אחת, ופה אתם אומרים, תראה לי מה אתם מבקשים כאתיקה, מתי אני יודע שאני בסדר. שלחתי בדואר רשום לכתובתו הרשומה של רואה החשבון. שלושה ימים אחר כך זה נחשב כאילו זה התקבל או לא; כי אנחנו יודעים שהיום הדואר הרשום במדינת ישראל, סליחה שאני אומר – אולי עכשיו עם המהלך שעושים – לא שווה הרבה. אז מתי מתחילים להיספר 21 יום? ממועד המשלוח, ממועד הקבלה? יש פה פרטים שצריך לתת עליהם את הדעת, בייחוד שמדובר פה בחובה אתית. בן אדם יכול, לצורך העניין, לאבד את הרישיון שלו על זה – חופש עיסוק. אז צריך לקבוע פה כלל מאוד ברור: לעניין זה מועד 21 יום יתחיל להימנות ממועד שליחה או ממועד המצאה – תוציא שליח, תעשה הדבקה. אני לא יודע, תחליטו אתם, אני לא אגיד לכם. אבל צריך לייצר פה נקודה בזמן, במיוחד אם אתה סופר ממנה 21 יום. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אמרנו ידיעה. דווקא הרף על התביעה המשמעתית יהיה להוכיח שרואה החשבון הקודם ידע שהוא קיבל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אתה מעמיד אותי בסיטואציה מאוד בעייתית – נניח שהוא נפטר, נניח שהוא בבית חולים – אני לא יודע. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> זה הנוסח שיש גם בכללי האתיקה המקבילים; גם בשמאי מקרקעין קבענו "ויוודא מסירת הודעה כאמור", גם בחוקרים פרטיים קבענו – "ויוודא את מסירת ההודעה. לדעתי, גם בלשכת עורכי הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלשכת עורכי הדין יש הוראות מאוד ברורות על כל התכתובת בין האתיקה לבין עורכי הדין. עורך דין חייב להחזיק כתובת מעודכנת, ואם שלחו לך לכתובת המעודכנת יש חזקת ידיעה. אני לא יודע את הכללים במקומות אחרים. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> פה קבענו משהו ספציפי שרואה החשבון צריך לוודא שההודעה התקבלה. - - - פונים למשרדים אחד של השני והוא יכול לבקש אישור קבלה. אבל גם אם אישרנו והוא בבית חולים, אחרי 21 יום אם רואה החשבון וידא שההודעה התקבלה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא תשובה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא, גם לעניין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעזור לי כרגע: רואה החשבון שלי ברח מהארץ. פניתי לרואה החשבון עמית ואמרתי לו, הושיע – רואה החשבון שלי נעלם, לא עונה לטלפונים - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אחרי 21 יום - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא לא יכול לוודא קבלה – איך 21 יום? הוא לא יכול לוודא קבלה, הבן אדם בחו"ל. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> זה נכון, אבל הרי בסוף איך אוכפים את הדבר הזה? באמצעות הגשת קובלנה. ויש פה שיקול דעת ופרשנות של נסיבות מיוחדות. ברור שבמצב כזה שלא נמצא הבן אדם ונעשו מאמצים ברור שהוא עמד בחובתו אם הוא לקח את החומרים שיש לו ובדק שאין מניעה וניסה להשלים כל מה שהוא יכול. בוודאי שנגד רואה חשבון כזה לא תוגש קובלנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא בדין פלילי, אבל בכל זאת דין משמעתי הוא מאוד משמעותי. אני משתדל לא לקבוע עבירות שהשאלה האם בן אדם מועמד לדין או לא מועמד לדין בנושא שהוא מעשה שבכל יום; מעבר לקוחות זה לא אירוע. אצל עורכי דין יש מקרים של לקוח שנפטר – לא שמרת את המידע 20 שנה אחרי כן במקרקעין, בסדר. זה לא אירוע שבכל יום. בדרך כלל עורך דין מסיים, מעביר את הדברים ומסיים את התיק. יש מספר מסוים מתוך מסה של עורכי דין. מעבר לקוחות זה אירוע יומיומי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> דווקא לא כל כך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי אחרי התקנות. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אולי אחרי התקנות זה יהיה יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל בעסקים הקטנים זה בוודאי אירוע יומיומי. אני מסכים איתך שמי שעובד עם הפירמות הגדולות בדרך כלל יישאר איתן, ומקסימום הוא יעבור לרואה חשבון אחר בתוך הפירמה. אבל כשאתה עובד עם רואה חשבון עצמאי יכול להיות שאפילו אין לו מזכירה. הוא רואה חשבון עצמאי שנותן שירות לשלושה-ארבעה עסקים קטנים. עכשיו אנחנו גם באירוע, בתוך מלחמה. עם כל הצער והכאב, ידידי, אתה עכשיו במילואים, רואה החשבון שלי במילואים כבר שנה ואין לי למי להגיש דוחות, אני חייב לעבור, הוא לא זמין. אני לא יכול לעשות וידוא קבלה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אפשר להוסיף סעיף של מאמץ סביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לשם הייתי מכניס, למשל: "עשה מאמץ סביר לוודא קבלה". << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> הנוסח בשאר הדברים הוא "ויוודא את מסירת ההודעה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זאת בדיוק הבעיה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> מסירה, לא קבלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, מסירה. כן. לוודא מסירה זה אפשרי. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> "ויוודא את מסירת ההודעה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז אפשר להגיד או שתייצרו את זה דרך הפסיקה, שחזקה שדואר רשום לכתובתו של כך וכך נחשב. אבל זה, לפחות, משהו שאפשר לעבוד איתו. כי לוודא קבלה זה משהו אחר, לוודא מסירה זה אפשרי. מסירה לכתובת הרשמית וזה נחשב. עכשיו נשאל ממתי נמדדים 21 יום – ממועד השליחה או ממועד המסירה? אני מניח שממועד המסירה, זה הגיוני. אבל אני עדיין שואל מה עושה אותו רואה חשבון כאשר יש פעולות דחופות שצריך לבצע: הגשת דוח מע"מ - זאת עבירה פלילית אם אני לא מגיש בזמן. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בדרך כלל אפשר לבקש ארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא יכול להגיש ארכה אם אני לא נרשם כמייצג. אני לא יכול לבקש ארכה אם לא לקחתי את התיק. לכאורה עצם פעולת הייצוג – סליחה שאני טוען בשמכם, אגב, אתם הייתם צריכים להגיד את זה. אני לא יכול להגיש ארכה אם אני לא נרשם כמייצג. אם נרשמתי כמייצג כבר עשיתי את העבירה האתית. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אני יכולה להגיד ששאלתי את השאלה הזאת בדיון שעשינו במועצת רואי החשבון וגם בלשכת רואי החשבון, ומה שנמסר לי ש-21 זה לא מועד שיפגע לא בהתקשרות ולא בציבור. אין דברים שהם מעכשיו לעכשיו למעט בחברות ציבוריות; וגם בחברות ציבוריות כדי להחליף רואה חשבון ממילא צריך אישור דירקטוריון שגם ככה לוקח זמן. לכן נאמר לי שב-99% מהמקרים 21 יום לא יסכלו את ההתקשרות ולא יפגעו בציבור. אבל אם יש פה רואי חשבון שרוצים להתייחס לזה אז, בבקשה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני מסכים עם מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אפשר עם 21? אין בעיה עם המע"מ וייצוג? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אם תעלה השאלה האם הוא יגיש ייפוי כוח רק כדי לבקש ארכה ל-30 יום לא נראה לי שיעמידו אותו לדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לכתוב: למעט פעולות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיד לכם מהו העולם שאני חי בו. העולם שאני חי בו הוא שהיו באים כעורך דין אליי לפעמים כל מיני גופים ב-31 בדצמבר, והם היו צריכים משהו לטובת קבלת אישור לניהול תקין לשנה, אחרת התקציב של כל השנה הולך להם. והיו פעולות שרואה חשבון היה צריך לעשות בטווח זמן של שעות לפעמים. אם רואה החשבון הקודם הזניח או לא טיפל או לא הגיש את הדברים נכון, צריך להגיש דוח מתקן. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> דווקא בגלל החובה של רואה החשבון כלפי רשם העמותות בדוגמה הזאת הדברים האלה של 31 בחודש הכי מסוכנים. צריך לשמור עליהם ועל האינטרסים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. אבל מצד שני אם אני כלקוח בתחילת דצמבר אומר לרואה החשבון שלי, הבטחת לי שעד תחילת דצמבר אני מקבל אישור לניהול תקין אז מה קורה? ואז אני מגלה שהקו לא זמין כי הוא במילואים השאלה מה אני עושה. ואללה, בעיה. אבל אם רואי החשבון יודעים לחיות עם זה אז יודעים לחיות. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אנחנו חושבים שעדיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הנוסח כפי שהוקרא יתוקן? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אז הורדנו את "זמן "סביר" מהראשון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. ודיברנו על המסירה ולא על הקבלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> והחלפנו "שנעשו" במקום "התקיימו". << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כתוב "שעשה". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, "שעשה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ותוך 21 ימים למסירת הודעתו. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> ומה זאת הגדרת מסירה? זה רשום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, עד כאן. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> כי זה יכול להיות גם מייל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> מייל זה בסדר גמור. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> קודם דיברנו על דואר רשום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אם אתה אתה יודע שהמייל נמסר יש דרך לוודא מסירת מייל. אתה מרים טלפון שהמייל התקדם, רשמת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בדרכים המקובלות. אם תעלה שאלה נבהיר את זה. מייל הוא קביל. אפשר לפנות למועצה ולבקש את המייל, מי שאין לו מייל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מייל, ובן אדם עונה: "קיבלתי". זה הכי טוב. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> מייל, אישור קבלה, טלפון, תרשומת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו שמוסרים דברים. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> התיקון השני שאנחנו מציגים הוא בנושא הפרסומת. גם זה דבר שמוסדר כבר היום, ואנחנו מבקשים לקבוע הסדר חדש או שונה. ההסדר הנוכחי לא מאפשר כמעט פרסומות לרואי חשבון. הפרסום היחידי שמותר היום לרואה חשבון הוא בעיתון, בדיבור ישיר פיזי או באתר הפרטני שלהם. בעצם אין היום פרסומת בכל המדיות המוכרות היום לפרסום, היא לא מותרת. זה הדבר המרכזי שאנחנו מתקנים – אנחנו קובעים שאמצעי הפרסום יהיו מותרים בכל מקום, למעט במקומות שבעינינו הם לא מכבדים את המקצוע. ואז קבענו רשימת של חמישה, שישה עניינים שבהם אסור, תכף נעבור עליהם. אבל כל מה שלא אסור מותר. זה התיקון המרכזי הראשון שנוגע לפלטפורמת הפרסום. הדבר השני הוא לגבי תוכן הפרסומת. כיום יש רשימה מוגדרת של דברים שמותר שהפרסומת תציין במסגרתה. אנחנו שומרים על אותם דברים ומוסיפים עוד כמה דברים. זה תיקון תוספתי. דבר אחרון הוא שאנחנו מאפשרים בתוך פרסומת להוסיף תמונות, איורים גרפיים, סרטונים, ראיונות, סרטי תדמית. אלה בגדול שלושת השינויים המרכזיים לעומת ההסדר הנוכחי. מבנה התקנה בנוי באופן שקובע כלל מרכזי שמרחף מעל הפרסומת כולה, שהפרסומת שמותר לרואה החשבון לעשות היא מותרת כל עוד אין בה כדי להטעות או להטריד את הציבור וכל עוד אין בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע או - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרסומת שלא מטרידה את הציבור היא לא פרסומת. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> זה הכלל השלישי שמגדיר איך הפרסומת אמורה להיות. אחר כך בתקנה הבאה אנחנו קובעים באלו אמצעים אסור לעשות את הפרסומת. כל מה שלא אסור מותר, מן הסתם; ובחלק השלישי אנחנו קובעים אלו פרטים ותכנים יכולים להופיע בתוך הפרסומת; הדבר הרביעי הוא שמותר להשתמש בתמונות, בגרפים ובאיורים. ככה התקנה בנויה. אני מציעה שנקריא ונתייחס לכל אחד בנפרד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נתחיל בהקראה של פסקה (13) של תקנה 1א שעוסק בהתנהגות שאינה הולמת. (1) בפסקה (13), במקום פסקת משנה (א) יבוא: "(א) עשיית פרסומת לעצמו בניגוד למפורט בתקנה 2, ואי נקיטת אמצעים סבירים למניעת פרסומת כאמור בידי אחרים, לרבות פרסומת בישראל לתאגיד זר לראיית חשבון שרואה החשבון או משרדו עושים לפעילותם שימוש בשמו או מהווים נציגות שלו;". זה משפט ארוך קצת אז אולי תסבירו לנו את הסיטואציה שמטרידה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> כל תקנות האתיקה בנויות באופן שבו כתוב מה מהוות התנהגות שאינה הולמת. לכן להלן המעשים שמהווים התנהגות שאינה הולמת, ואז יש פרט 13, ואז כתוב: עשיית פרסומת בניגוד למפורט בתקנה 2, ובתקנה 2 אנחנו מגדירים מה כן מותר. אנחנו קובעים שאנחנו מרחיבים פה, ופרסומת כאמור יכולה להיות גם לתאגיד זר לראיית חשבון "שרואה החשבון או משרדו עושים לפעילותם שימוש בשמו". זה משהו מאוד נפוץ היום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה זה אומר: "עושים לפעילותם שימוש בשמו"? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני אסביר, זה מאוד ידוע. יש משרדי ראיית החשבון הגדולים שמתהדרים באותיות זרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא רוצה להגיד KPMG. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא רוצה להגיד. יש UI, KPMG, DELOITE – זה הכול שמות של משרדי רואי חשבון באנגליה או בארצות-הברית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני יודעת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני יודע שאת יודעת. לפרוטוקול יש להם גם שם ישראלי כי יש להם שותפות ישראלית, מה שפעם היה ידוע בשמות של שותפים ישראלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, לא הייתי כל כך מתגאה – אני יודעת, KPMG – זה לא משהו להשוויץ בו. אלה דברים שמספרים בשקט. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> הם עושים שימוש דואלי. המועצה התירה להם לעשות שימוש בשמות האלה. הם חלק מרשת בינלאומית, ויש להם שם ישראלי. זאת אומרת שהמייסדים הם גם בשמות האלה, והיום הם משתמשים בעיקר בשמות בחו"ל. לכן עשו את הלינקג' הזה בין השמות הישראליים לבין השמות שהם משתמשים בהם ברשות המועצה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סימנתי את "לעצמו" בסוגריים כדי לשאול, מה זה משנה אם עשיתי את זה לעצמי או למישהו אחר? אם עשיתי פרסומת אסורה גם עבור מישהו אחר עדיין - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה מי אחראי לזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אני רואה חשבון שעושה פרסומת עכשיו למישהו אחר אז אותו מישהו אחר אולי לא נקט באמצעים סבירים בשביל למנוע את הפרסום. אבל אני לא עברתי עבירת משמעת כי לא עשיתי לעצמי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה האינטרס שלי? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא יודעת. אולי אנחנו מחליפים - - << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> "עשיית פרסומת לעצמו" זה הנוסח הנוכחי. זה כבר מופיע במקור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה עושה פרסומת למשרד רואה החשבון שלך, אתה לא עושה פרסומת לאחרים. השאלה המעניינת יותר היא מה קורה אם בן אדם - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עושה פרסומת רעה למישהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. למשהו שהוא לא רואה חשבון. תנובה יחליטו שהפרזנטור הכי טוב שלהם הוא רואה החשבון שלהם, כי באמת אין מקצוע יותר מושך קהל מאשר רואה חשבון. אז הם יחליטו לשלוח את רואה החשבון לפרסם. השאלה היא האם מותר לרואה החשבון לפרסם את תנובה. זאת שאלה אחרת. לכאורה כן, הכללים לא חלים עליו. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> ברגע שרואה החשבון בפרסומת של תנובה מציג את עצמו כרואה חשבון - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה אסור לו. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> - - חלים עליו כללי הפרסומת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? הוא לא מפרסם את עצמו. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> ברגע שהוא מציג את עצמו כרואה חשבון, כנראה יש ערך במידע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק אומר שזה לא כתוב. יכול להיות שזה רעיון יפה, מה שאמרת. אבל זה לא כתוב. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא משנה, זאת לא השאלה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> הפרסומת לעצמו זאת הכוונה שאם הוא מציג את עצמו כרואה חשבון – לא משנה באיזו מסגרת של תנובה או לא תנובה, אלא בכל מקום שבו רואה החשבון מציג את עצמו כרואה חשבון, בהגדרה הזאת הוא מפרסם את עצמו כרואה חשבון. זה אסור. גם היום זה מוגבל. ברגע שאתה אומר, פלוני-אלמוני רואה חשבון – על זה חלים הכללים איך אתה מתנהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת פרשנות מאוד מעניינת. נניח שאני לא רואה חשבון עצמאי, אני באמת רואה החשבון השכיר של תנובה או של שטראוס או של חברה אחרת – אני לא מעמיד את עצמי לשירות, אני לא מפרסם את זה שאני רואה חשבון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אתה לא מפרסם שאתה רואה חשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני רק כותב שאני רואה חשבון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אז זה נקרא שאתה מפרסם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. אני לא מפרסם את עצמי בשום צורה. הבנה פשוטה של פרסומת זה שאני מפרסם כדי שאנשים יקנו את שירותיי. זאת הגדרה פשוטה של פרסומת. אני לא מפרסם כדי שאנשים יקנו את שירותי רואה החשבון שלי, אלא רק מודיע לאנשים שאני רואה חשבון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה אומר שזה רק הטייטל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טייטל זה לא פרסומת. אני לא מקבל את ההגדרה הזאת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בוא נגיד ככה, כשהיו תקדימים שנגעו לרואי חשבון שהשתמשו בטייטל הם אלה שיש להם גם עסק עצמאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> ואז אומרים, חזקה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אני מסכים איתך. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לגבי שכיר לא היו פניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת שאלת קצה אבל לכן המילה "לעצמו". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להשאיר. ברשותכם, אני אקרא מהנוסח המשולב – עמ' 6 למסמך ההכנה: (א) רואה חשבון רשאי לעשות פרסומת לעצמו". התוספת שהתבקשה אחרי הנחת הנוסח: "למשרדו או לשותפיו ובלבד שאין בה כדי להטות או להטריד את הציבור, לפגוע בכבוד המקצוע או באי תלותו כרואה חשבון או להוות דברי שבח עצמיים". (א) פרסומת לפי תקנת משנה (א) לא תיערך באמצעים אלה: (1) בשילוט הכוונה בגודל או בצורה שאינם סבירים; (2) בשלטי חוצות שאינם על המבנה שבו פועל משרדו של רואה החשבון, או בכרזות אוויר; (3) על גבי תחבורה ציבורית; ב-(1) השאלה היא מה ייחשב סביר או לא; ב-(2) לדעתי, זה "לרבות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כי זה מתריס. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> ועדה מקצועית שכללה נציגים מלשכת רואי חשבון ונציגים מאצלנו מהמועצה וממשרד המשפטים, ואלה המקומות שמבחינתנו לא הולמים את כבוד המקצוע לפרסומים. לכן אנחנו מחליטים לקבוע במפורש שאלה מקומות שלא ניתן לפרסם בהם או על גביהם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אני באמת שאלתי. כלומר אם ההגבלה חלה על תחבורה ציבורית האם אני יכולה לפרסם על אוטובוס פרטי? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> לדעתי, אוטובוס פרטי זה תחבורה ציבורית. אבל, לדעתי, על האוטו הפרטי שלך את יכולה אם צריך לעשות את ההבחנה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אני יכולה בכל אוטו - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להסתובב עם רכב עם שלט. אבל זה שלט חוצות. שלט חוצות שאינו על מבנה, זה על האוטו. אבל אם אני מפעיל את המשרד שלי מתוך קרוואן גדול אני אשים עליו שלט ענק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה מוגדר שלט חוצות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה ההבדל בין שלט לשלט חוצות? איפה שלט שהוא לא שלט חוצות מונח? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> שלט שלא נמצא סמוך למשרד רואי החשבון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> יש שילוט הכוונה קרוב למקצוע, בדרך למשרד – אלה שלטי הכוונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ואם שמתי את זה על תחנת האוטובוס? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> שלטי חוצות לא רצו – זה לא מכובד למקצוע. לא רצו שיהיו בבניינים באיילון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר – אני לא מבין. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> גם לעורכי דין זה אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זה כתוב? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לעורכי דין מותר באמצעים שהכללים קבעו, ושם לא כתוב שזה מותר, אז זה אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. בסדר, עורכי דין זה באמת משהו להתבייש בו, אבל רואי חשבון זה כבוד. אני חייב לומר: פרסומת קופצת – אני מבין; פנייה יזומה למי שאינו לקוחו של רואה חשבון ולא הביע התעניינות בשירותיו – אני מבין; במקום או בדרך שיש בהם לפגוע בכבוד המקצוע או שמיועד לקטינים – כי באמת, קטינים יתחילו לקחת רואי חשבון? לאן נגיע? או שכולל תכנים בלתי חוקיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אגב, זה גם נמצא אצל עורכי הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה סבבה. אני לא מצליח להבין מה כואב לכם כשיש שלט חוצות או על אוטובוס. שוב – דיברנו קודם על שמות – אני לא רוצה לעשות להם פרסומות. פה עוד יגידו אחר כך שהם לא נקטו אמצעים סבירים כדי שלא אגיד את השם שלהם. אבל מה כואב לכם שיהיה? אגב, בארצות הברית אני רואה גם עורכי דין וגם רואי חשבון. לא כואב לי. אני מודה שכשאני רואה פרסומת לעורך דין בכביש מהיר – אוקיי; ראיית חשבון פחות מטריד, ולכן גם פחות עושים את זה. אבל ראיית חשבון – מה יגידו? עשית תאונה – תתקשר לרואה חשבון? זה לא עובד. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יש עניין של המיסוי והעניין של השידול שמרחף ברקע. מכיוון שהנושא הזה יכול לחפוף קצת לגבול השידול שהוא אסור ולהיבט שרואה החשבון כמייצגים מול רשות המס – כי זה מה שבסוף מפרסמים – או לפרסם בהיבטים האלה – הרעיון היה לשמור על המכובדות של המקצוע וגם הסתכלו מה מותר ומה אסור לעורכי הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדוני, אני חייב לומר, לי זה קשה. קשה לי גם הנושא של שילוט הכוונה. אני לא מצליח להבין למה שלטי חוצות ותחבורה ציבורית מוחרגים. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> מה אומרים נציגי הלשכה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממה אתם חוששים? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אתה מציג עמדה שלא מקובלת הרבה שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ליברטריאנית – כן, זה אני. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא, ליברלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. גם ליברטריאנית. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני אציג פה עמדה יותר שמרנית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, תמיד אצלי בוועדה אני הליברל ומי שמדבר הוא השמרן. זה כלל. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אנחנו לא רוצים לגרום למקצוע להפוך לג'ונגל, שכל אחד שיש לו ישים פרסומת על האוטובוס או על שלט. אנחנו רוצים לפתוח את האפשרות; ולהכניס היום הרבה רואי חשבון לגדר החוק – כי היום יש פורומים וקבוצות באינטרנט, ואנשים נכנסים אבל זה עדיין לא מותר. לכן התקנות האלה הן עדיין בשורה גדולה לרואי חשבון שמאפשרת להתקדם עם המציאות הנוכחית. אבל עדיין שלט חוצות או כרזות אוויר, שזה אותו דבר . << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משט מותר לי. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> משט אולי ביום העצמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשאני מסתכל על הגבלות על חופש ביטוי יש לי משהו נגד זה באופן בסיסי. אני לא רואה סיבה שכשאני מגיע למשרדי רשות המסים לא כואב לי שיש שם שלט שיגיד: רואה חשבון עם ניסיון של 35 בייצוג מול רשויות המס. זה לא פוגע בי. אם יש כללי תוכן שדיבת עליהם, דברי שבח עצמיים, לפגוע בכבוד המקצוע, באי תלותו כרואה חשבון – תשלם לי כסף ואני פוטר את המס – זה דבר, שבוודאי תגישו עליו. במקום לשלם לרשות המסים 1,000, משלמים לנו 2,000. זה לא יעבוד. "שילוט הכוונה בגודל ובצורה שאינם סבירים" – בסדר, אני מבין, זה יכול להיראות מגוחך. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> שלטי חוצות זה גם אסור היום לעורכי דין. כללי הפרסומות היום במה שמקובל ובמה שקורה זה שלא מאפשרים את שילוט החוצות. זה כל השילוט שקונים. בואו נהיה ריאליים – מדברים על המדיה שניתנת לקנייה בחוצות. יש חברות שנותנות את השירות הזה, וכנ"ל זה מתרחב גם על גבי האוטובוסים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולקנות שער של עיתון זה לא נותן איזה יתרון לפירמות הגדולות? הרי אפשר לקנות שער של עיתון. ועושים את זה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> את עורכי הדין הגבילו לרבע גיליון בגלל זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רואה את הפרסומות. דווקא בגלל טיב המקצוע וההיקף של הנושאים – ראיתי פרסומות שפגעו לי בכבוד המקצוע כי אמרו: אשתך שוב עצבנה אותך – טלפון של עורך דין לדיני משפחה. אלה פרסומות אמיתיות שראיתי בארצות-הברית. "חלית, נפצעת" שהיה של לבנת פורן, רק אותו דבר של עורכי דין. כל הדברים האלה. הסכנה ברואה חשבון זה שתהיה מודעות לפירמה – אנחנו הפירמה הגדולה והמכובדת ביותר. מקסימום ישימו תמונה של רואה החשבון. מה החשש? בעניין של עורך דין זה באמת יכול להיות – שוב עצרו אותך על סמים, אנחנו נוציא אותך בזול – וואלה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> רואי החשבון מבחינת הציבור נותנים את השירות כמו עורכי דין מול רשויות המס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אבל, שוב, מס זה משהו שיש לכולם; זה לא דבר שיש בו גנאי. כל מדינת ישראל היא נישומה. לעומת זאת עורך דין לדיני משפחה – יש אמירה כמו, אני אסכסך בינך לבין אשתך כדי שתשכור את שירותיי. יש פה אלמנט של פגיעה בכבוד; יש בנושא של אמבולנס צ'ייסר – תזייף פגיעות. רואה חשבון זה מקצוע הרבה יותר סולידי. לכן אני צוחק עליו כל הזמן שהוא כל כך פראי. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> בסופו של דבר זאת שאלה של מדיניות וכבוד המקצוע. בסופו של דבר אנחנו לא רואים היום - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש שתשקלו לצמצם את הסעיף הזה. נניח, בשילוט הכוונה באמת אפשר לעשות דברים מגוחכים אם שמים מעל זה "כאן גר בכיף"; אבל שלטי חוצות – תורידו; כרזות אוויר – לא מטריד אותי וכנראה גם לא מטריד אתכם. אבל אם תרצו. כך גם לגבי תחבורה ציבורית. בפרסומת קופצת הפנייה יזומה ובמקומות בדרך שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע או מיועד לקטינים או כולל תכנים בלתי חוקיים – זה בסדר; אבל את שלטי החוצות אני מבקש להוריד. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זאת החלטה של השר בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> רק לפרוטוקול לומר שלעורכי דין שני האמצעים האלה אסורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסברתי את ההבדל, לדעתי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> העמדה של הלשכה היא חד-משמעית להשאיר את האיסור? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אנחנו נבחן את זה אחרי העמדה הזאת. זה משב מרענן, אנחנו צריכים לבחון את זה אצלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את הרציונל השוקי של האירוע. זאת אומרת אנשים אומרים שהם לא רוצים שהפירמות הגדולות ישתלטו עליהם. אבל, עם כל הכבוד, זה שיקול שקשה לי איתו. אני מבין את השיקול הזה אבל קשה לי איתו כי זאת פגיעה בתחרות ובשוק החופשי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> השיקול הוא כבוד המקצוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם זה כבוד המקצוע אז, עם כל הכבוד, יהיה כתוב בצד האחורי של האוטובוס KPMG שהיא הפירמה המפורסמת בעולם – אני לא רואה איך זה פוגע בכבוד המקצוע. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אבל לא בטוח שאז הייתי מאפשר מלל חופשי. כי זה שונה. זאת חשיפה ציבורית רחבה יותר. כי באתר האינטרנט אתה צריך בסופו של דבר להיכנס, והאוטובוסים מייצרים את התודעה הרכה הזאת של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל באוטובוסים - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל (ג) חל גם על (ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. עדיין אסור יהיה לך לכתוב דברים אחרי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סליחה, ב-(ג) כתוב: "פרסומת לפי תקנת מבנה (א)". אתם רוצים לכתוב "(א), (ב)"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (א) הוא הכלל המרכזי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אבל שיהיה ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - כללי, אין הבדל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> ברור שזה חל על (ג). השאלה אם כל מה שב-(ג) מתאים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספר המילים שלך הוא מוגבל. מה תכתוב שם? זה מודעות למותג – זה מה שיש. או שאתה שם נבחרת של אנשים שנראים רציניים עם עניבות - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אבל אנחנו אישרנו גם מלל חופשי – זאת השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה מלל חופשי? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בסוף הדברים שכתבנו שמותר לכלול כתבנו מלל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון. לא חשבנו איך זה יתורגם מחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "בואו לצמוח איתנו". << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> בסדר, אני מדבר על המקומות שגם אתה הסכמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני אומר: "בואו לצמוח איתנו ברשת רואי החשבון רוטמן ובניו בע"מ" – אני לא רואה חשבון אז כללי האתיקה שלכם לא חלים עליי. מה הבעיה? אם השיקול הוא כבוד מקצוע, לדעתי המלל כרגע מכסה את זה; אם השיקול הוא מניעת תחרות – אני פחות זורם עם זה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא באנו לפה בשם מניעת התחרות, חס וחלילה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני ממשיכה עם הנוסח המשולב: (ג) פרסומת לפי תקנת משנה (א) יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד, ביחס לרואה החשבון, משרדו או שותפיו: זה לבקשת לשכת רואי החשבון. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני אוסיף שסמוך לישיבה הסכמנו להוסיף גם "את עובדיו שהם רואי חשבון". זה גם היה קיים בתקנות היום. לא רק "שותפיו", אלא גם "עובדיו שהם רואי חשבון". יש שכירים שהם רואי חשבון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אני אומרת שזה המצב הקיים. אנחנו חושבים שזה חל גם על העובדים אבל ללשכת רואי החשבון מאוד חשוב שזה יירשם במפורש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. "ביחס לרואה החשבון, משרדו, שותפיו או עובדיו שהם רואי חשבון". << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יש עובדים במשרדי רואי חשבון שהם אינם רואי חשבון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. התוספת שלי לאור התוספת שהתבקשה כאן: "ובלבד שברור מהפרסומת שמיוחסת כל תכונה". כלומר אי אפשר לשים את התמונה של ראש המשרד וליצור מצג שהוא נותן את השירות גם ברוסית, ערבית ואמהרית. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> איך יישמו את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תכתוב שהמשרד נותן. שיהיה ברור - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא שיהיה ברור. מותר לי לכתוב: "לעובדינו באופן מצרפי יש 1,000 שנות ניסיון"? למה שלא אוכל לכתוב את זה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אתה כותב שהעובדים נותנים שירות בחמש שפות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עובדינו יודעים לתת שירות בכל השפות המדוברות בפפואה ניו גיניאה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> יש הוראה כללית שאסור להטעות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, את יודעת מה – האמת שזה נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ביחס לרואה החשבון, שותפיו ועובדיו שהם רואי חשבון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? האם מותר לי לכתוב: "מלבד רואי החשבון המצוינים שבפירמתנו יש לנו גם מנהלי חשבונות א', ב', ג' וחשבי שכר? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אסור לי לכתוב את זה? למה? "אנחנו נותנים one stop shop. קבל אצלנו במשרד את כל השירותים. מלבד נבחרת רואי החשבון המצוינת שלנו יש לנו גם מנהלי החשבונות הטובים במדינה". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לדעתי, זה קיים: "תחומי העיסוק של רואה החשבון ושל משרדו תוך הבחנה בין עיסוקו בראיית חשבון - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בין העיסוק שלו. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> תחומי עיסוק ושירותים נלווים אפשר יהיה לכתוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> זה גם מופיע בפסקה 15: "מייל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים של רואה החשבון". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, של רואה החשבון עצמו. אני שואל מה רע בפרסומת שאומרת - - << אורח >> ורד הראל: << אורח >> של רואה החשבון או משרדו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הלשכה, אני מסתכל עליכם כי אתם מהפרקטיקה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אני אגיד לכם איך זה עובד באתרים של רואי חשבון. בדרך כלל יש "אודות המשרד", יש תמונות של ראש המשרד עם שותפים ועובדים שגם הם רואי חשבון; ויש גם למטה לפעמים אפשרות לשים תמונות של חשבת שכר, של מנהלת חשבונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי הכלל, פה לא. לפי הניסוח פה, זה עבירה אתית. הפרקטיקה של משרדי רואי החשבון היום באתר, שאתם לא אוכפים – לפי הרשום פה, זה עבירה אתית. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אתר זה לא פרסומת, לדעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא דן כרגע בפרשנות הזאת. אבל, נניח, שאני שולח עכשיו את הטקסט של האתר במיילינג ליסט - - << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אז למה האתר זה לא פרסום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזוב, עזוב, אני לא רוצה להתווכח כי זה לא משנה. נניח שאת האתר שלי אני שולח במיילינג ליסט לאנשים שביקשו להיות רשומים. כי אסור לי לפנות לאנשים שלא ביקשו להתעניין בשירותיי. אני שולח להם לינק לאתר או PDF עם טקסט האתר. זאת פרסומת אסורה? למה? כי רשמתי שם שיש לי גם מנהלת חשבונות רמה 3 שהיא מהמצטיינות בארץ? למה? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> מותר לציין את האתר שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזבי את האתר. שלחתי את הטקסט של האתר בפלייר. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אם אנחנו בעולם של פרסומת כדי לשמור על כבוד המקצוע זה נכון להציג את השירותים החשבונאיים ואת השירותים הנלווים להם. אז אם יש כלכלנים שכותבים חוות דעת זה יהיה מותר במסגרת הנוכחית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. ההפרדה תישמר, הכול בסדר. אני לא ארשום שרואה החשבון יודע גם לעשות אחלה ספונג'ה. אבל אני מדבר עכשיו על השאלה, האם אני יכול להציג שיש לי גם כלכלן שנותן גם חוות דעת כלכליות. הוא לא רואה חשבון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> את שם הכלכלן - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אוכל לכלול. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אבל אתה תציג שאתה נותן שירותים נלווים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אני לא יכול לרשום: משרדנו הנפלא התקשר עם כלכלן מהטופ בארץ, והוא נותן חוות דעת כלכליות בדברים שרואי החשבון שלנו מסתייעים בו. מה פוגע בכבוד המקצוע בזה? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> כי אין לזה גבול. כלכלן זאת דוגמה שקשה לי איתה קצת, אני מודה; אבל אם יתחילו עורכי דין וכל מיני דברים שמושכים את תחום ראיית החשבון - - << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אבל יש גם עורכי דין שהם שכירים שמתעסקים במיסוי שהם גם בתוך משרדי רואי החשבון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> בסדר. ויש גם אנשי מנהלה. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אלה השירותים הנלווים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז שהעורך דין יתמודד עם האתיקה שלו, ורואה החשבון עם האתיקה שלו. הסברתי לכם את ההבדל, אל תלכו למקום של עורכי הדין כל הזמן. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> נניח, יש משרד רואה חשבון קטן שיש בו שני רואי חשבון - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומנהלת חשבונות. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> - - ויש לו עוד 20 עובדים אחרים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לו עוד 20 עובדים, ולכן הוא מצליח לתת שירותים. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אף אחד מהם לא רואה חשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> ואז הוא מציג משרד - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאין בו משום הטעיה – הוא רושם שכל אחד מהם - - << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אז זה לא רואה חשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. אני עסק, יש לי 5,000 עובדים. אני רוצה לקחת משרד רואי חשבון שיש שם רואה חשבון אחד שמבין עניין ו-30 חשבות שכר, כי אני חייב כל אחת שם עם שעון נוכחות דיגיטלי ולחשב להם את ההטבות והוותק זה סיפור מההפטרה ועוד עם הסכמים קיבוציים. יותר מעניין אותי יכולות ונפח העבודה שהוא יודע לתת בחשבות שכר. חשוב לי רואה החשבון – אני חייב רואה חשבון שיחתום על זה בסוף, יגיש את זה ויעשה את הבדיקה. אבל התחום שאני רוצה בעיקר זה שאני אומר לו שעה ושכל התלושים יוצאים עד 31 בחודש – זה הכי חשוב לי. זה משהו שפוגע בכבוד המקצוע? זה משהו שהוא לא רלוונטי לי לדעת או לפרסם? למה אתם מונעים את זה? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> בעיקרון זה לא שירותי ראיית חשבון. לכן אם אתה מפרסם את עצמך לשירותי ראיית חשבון ובסוף מה שיש לך במשרד זה 20 חשבי שכר ומנהלה יש פה משהו שקצת מטעה את הציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם יש בזה להטעות תלכי על הטעיה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> - - - מתירה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזבי. שוב – יש לי חשבת השכר המצטיינת בארץ שזכתה בכל הפרסים האפשריים לחשבות שכר. אני מתגאה בה, היא מדהימה. אני רוצה להכניס אותה בפרסומת שלי. להגיד: יש לנו שלושה רואי חשבון תותחים ואת חשבת השכר הכי מוצלחת במזרח התיכון. מה הבעיה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> היום זה אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. גם בכללים פה זה אסור. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, נכון להיום כל מי שכתב את זה באתר שלו – זה גם אסור. אני לא יודע מה ההבחנה. אין הבדל בין אתר לבין פרסומת אחרת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז, בבקשה, שימו קונצרטינה מסביב לתל-אביב ותכניסו את כל רואי החשבון לשם. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני לא בטוח שהם כתבו. היום כתוב: "מותר פירוט רואי החשבון שהם שותפיו ועובדיו לרבות הפרטים האמורים בפסקאות לגבי כל אחד מהם". זה מה שמותר היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אסור לכתוב שאני מעסיק חשבת שכר מצטיינת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> מותר לך להגיד שאתה נותן שירותי חשבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אסור לי לכתוב שיש לי חשבת שכר או לשים את התמונה של חשבת השכר באתר. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפה. כולם עושים את זה. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני לא יודע אם כולם עושים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שכולם עושים את זה. תיכנס לכל אתר. אבל, כאמור, ידיעה שיפוטית. אין לזה היגיון – תעזבו. לכן "ביחס לרואי החשבון, משרדו, שותפיו ועובדיו". איסור הטעיה הוא איסור הטעיה. בסדר גמור. אבל זה מידע רלוונטי גם עבור לקוח של משרד רואי חשבון לדעת כמה מנהלי חשבונות הוא מעסיק. בסופו של דבר רואה חשבון יש אחד, ומנהלי חשבונות יש הרבה, ואני צריך לדעת שהמשרד רץ, מה שנקרא. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> להגיד כמה יש זה משהו אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אסור לי להגיד כמה חשבים יש. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כמה יש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. אסור לי. "פרסומת תכלול פרטים בלבד לרואה חשבון, משרדו, שותפיו או עובדיו ובלבד שהם רואי חשבון". << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כן, אבל תחומי העיסוק - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחומי עיסוק – מותר לי להגיד שאני גם נותן שירותי חשבות שכר. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אתה יכול להגיד מספר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זה כתוב? אסור לי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא כתוב שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המילה "בלבד" אומרת שלא. יותר מזה, אסור לי לשים באתר - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> תמונה ושם. אסור, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> היום יש הרבה בעלי תפקידים במשרדי ראיית חשבון וזה יוריד את הדגש - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המידע הזה רלוונטי לקהל הנהנה משירותיו של רואה החשבון? זה פרט רלוונטי? יש סיבה לאסור עליו? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אם לקוח בא למשרד והוא חושב שיטפל בו רואה חשבון, ובסוף לא מטפל בו רואה חשבון - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תאסרי על הטעיה – אני מסכים איתך. אם תציגי אותם כרואי חשבון או שתציגי כאילו יש לך יותר רואי חשבון ממה שיש או לא תצייני בצורה ברורה - - << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אבל לא מוצג העובד שעושה ראיית חשבון שהוא לא רואה חשבון; מוצג שהוא כלכלן. אם יבוא לקוח, מן הסתם הוא יעשה לו חוות דעת כלכלית. זה לא שיש פה הטעיה שרואה החשבון מפרסם שיש לו רק ראיית חשבון, ואסור לו לפרסם אחד שיש לו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "רואה חשבון, משרדו, שותפיו ועובדיו". תורידו את המילים "שהם רואי חשבון". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הורדנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (2) כשירותו לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל; (3) מספר שנות הוותק בעיסוקו בראיית חשבון; << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיד יותר מזה: יש סדרות של עורכי דין. מי הדמות הכי חשובה בסדרה Suits? מי הדמות שבשבילה רואים את הסדרה? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> המזכירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, המזכירה. אז אנשים באים למשרד כי המזכירה הביאה אותם. אני רואה במשרדי רואי חשבון שמפרסמים, ומישהי שהיא עם ותק כמזכירה, כמנהלת משרד היא חלק מהפנים של המשרד. הגיוני שאדם שמגיע למשרד יראה את הפנים שלה באתר. לא הגיוני שרואת החשבון תיכנס, ואי אפשר יהיה לציין רשימת "עובדינו" – עובד מצטיין, למשל - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> רשימת "עובדינו" מותר, דרך אגב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בלבד שהם רואי חשבון. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא, כי גם בהצעה שלנו זה שם רואה החשבון, שם משרדו ושמות שותפיו ועובדיו – זה במפורש מותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> גם מותר תמונות שלהם בעצם. כי זה פרט מותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה התמונה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> ב-(ג)(1) כתוב "עובדיו". אבל את התארים האקדמיים שלהם אסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כדי לא לערבב את השירותים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני נגד זה. בואו נמשיך. (1) שם רואה החשבון, שם משרדו ושמות שותפיו ועובדיו; (2) כשירותו לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל; (3) מספר שנות הוותק בעיסוקו בראיית חשבון; (4) תחומי העיסוק של רואה החשבון ושל משרדו, תוך הבחנה בין עיסוקו בראיית חשבון ובין עיסוקים נלווים; הנה מה שאתה צריך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אתה רוצה להוסיף כאן: "ושל עובדיו"? כדי שזה יהיה ברור שאפשר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> ביקשנו ברישא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. מאחר שהיה כאן - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סערה. משבר בוועדת החוקה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (5) תאריו האקדמיים ותארים שבהם הוא מחזיק שדין אחר מסדיר את השימוש בהם; << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> ב-(4) לא נגענו - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-(4) לא. דיברנו על (5). פשוט תפני ל-(1). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תארים אקדמיים שמחזיקים המנויים ב-(1). << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אבל הרישא כבר חלה על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הרישא חלה. לא צריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. (6) דרכי התקשרות עם רואה החשבון ומשרדו, לרבות כתובת דואר אלקטרוני וכתובת אתר האינטרנט של רואה החשבון או משרדו; מה עם רשתות חברתיות? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> רשתות חברתיות מותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז למה את עושה "לרבות"? "דרכי ההתקשרות עם רואה החשבון ומשרדו", נקודה. כשאת כותבת "לרבות" את ממעטת. מה עם פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק? << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתם רואים ערך. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני חושב שעדיף כי אחרת אתם יכולים להגיד שמישהו יכול לפרש את זה בצורה מאוד מצומצמת מאוד שדרכי ההתקשרות הם דרכי ההתקשרות המסורתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, לא אכפת לי להשאיר את זה. יש רשתות חברתיות? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אני חושב ש"כתובת אתר אינטרנט" במובן של הגדרת - - - זה גם כולל רשת חברתית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (7) שמות שותפים של רואה החשבון שיצאו לגמלאות ושמות שותפים שנפטרו, תוך ציון העובדה כי השותף יצא לגמלאות או נפטר; (8) שעות קבלת קהל במשרד; (9) השפות שדובר רואה החשבון; ב-(9) "או עובדיו" – אם מחילים את הרישא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, צריך לנסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (10) ספרים, מאמרים, עבודות מחקר ותוכנות מחשב בתחום המקצועי שחיבר רואה החשבון; << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ש"חיבר"? "מחברים" תכנת מחשב? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> זה גם יצירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נקרא "חיבור"? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יצירה מחברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "שחיבר או יצר". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (11) משרות הוראה שבהן שימש או משמש רואה החשבון; (12) חברות של רואה החשבון בארגונים מקצועיים בארץ או מחוץ לישראל; (13) כל תפקיד שממלא רואה החשבון או מילא בעבר, לרבות בשירות הציבורי, בשירות הצבאי או בשירות לאומי; לדעתי, פשוט כדאי לכתוב: בסעיף זה – רואה החשבון. ואז שיהיה ברור שזה עובדיו או שותפיו. ואז זה חל על הכול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (14) פעילות התנדבותית של רואה החשבון או עובד מעובדיו; אז גם פה ב-(14) כנ"ל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> פה הוספנו במפורש כי המשרדים ביקשו מאיתנו. היה להם ברור שזה לא יחול על עובדים אחרים, ופה אמרו שכיוון שפעילות התנדבותית של משרד אי אפשר להבדיל רצו שיהיה במפורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אפשר לרכז את הכול. רואה חשבון זה כולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שהכול יחול רואה חשבון יהיה כל מי שנחשב - - - ורואה חשבון. (15) מלל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים של רואה החשבון שאינו כולל ציון שכר טרחה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אני אעלה את השאלה: אם אני החלטתי שאני רוצה לתת בהתנדבות סיוע להגשת בקשות לעסקים של מילואימניקים ואני רוצה לפרסם את זה. אני לא יכולה. << אורח >> גילית מנטינבנד: << אורח >> לדעתנו, לפי הנוסח הנוכחי זה לא ניתן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> גם לעורכי דין זה לא ניתן, לדעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? שכר מצווה. להפך, לדעתי, זה נכלל בתוך (14). זאת פעילות התנדבותית של רואה החשבון. זה לא שכר טרחה. אתה אומר, אני מתנדב לעשות דוחות בחינם לאנשי מילואים – זה נכנס ב-(14). << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> יכול להיות. הבעיה שלי היא מקרים שבהם זה יהיה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תכתוב: "פעילות התנדבותית לרבות פעילות פרו-בונו". << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> הרעיון הוא לא להגיד שכר טרחה אפס כדי למשוך לקוחות ואז להגיד שזה לא באמת אפס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אבל שכר טרחה זה לא התנדבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תכתוב: פעילות התנדבותית לרבות פעילות פרו-בונו. יש שם לפרו-בונו באיזה חוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "ללא שכר" או משהו כזה. נמצא את הניסוח. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> רק שלא יפרשו פרו-בונו שלמעשה נותנים שירות מסוים והשירות השני יהיה בפרו-בונו. זה יכול להיות בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. זה הרבה פעמים קורה בפרו-בונו. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אתה אומר, אתה עכשיו מגיע אליי בשביל דוח שנתי ואתה מקבל עוד שנתיים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יכול להיות פרסומת אסורה או שידול. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אבל ברגע שאתה אומר שאפשר לפרסם פרו-בונו זה עלול להיות - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל ודאי מותר לי לפרסם פעילות התנדבותית של רואה החשבון. בדרך כלל מה רואה החשבון יעשה בהתנדבות? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אין בעיה. כשאתה מוסיף "או פרו-בונו" זה לאו דווקא פעילות התנדבותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל אני חושב שלגיטימי, ואני יודע שבדרך כלל עושים את זה גם במשרדי עורכי דין שמפרסמים: אנשינו פעילים בייצוג כך וכך בתכניות שכר מצווה – שזה פרו-בונו. זה מופיע. ראיתי את זה בפרסומות. אנחנו עושים פרו-בונו. הרבה פעמים לפעילות פרו בונו יש תועלת שכתוצאה מהפרו-בונו מכירים אותך יותר, ואולי אנשים שלקחת אותם פרו-בונו בהתחלה השתקמו ולוקחים אותך כשירות. זה גבול דק. זה נכון – מי שעושה את זה באופן שיטתי הוא מרמה; כי הוא בעצם אומר, אני נותן לך פרו-בונו אבל התוספות בתשלום, ואז זאת רמאות, זה להטעות. אבל מי שבאמת עושה פרו-בונו ואומר, כל עסק בשנתו הראשונה של משרת מילואים, אני אתן לו חינם. האם דבר כזה מותר לי להגיד? זה ברור שבן אדם שעושה את זה יוכל להשתמש בזה אחר כך. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> זה כבר שידול. מה שאתה אומר זה שידול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שזה שידול. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> זאת משיכה של לקוחות. שנה ראשונה זה פרו-בונו ומשנה שנייה כבר יש לי לקוחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע להגיד לך. זה היופי של אתיקה – מאיפה עובר הגבול בין פרו-בונו לבין שידול בתי הדין של אתיקה להגיד. אבל לגיטימי שאדם יגיד שהוא עושה פרו-בונו לחיילי מילואים. זה לא שידול. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אבל זה אפשר להשאיר בחוות דעת "שאיננו כולל שכר טרחה". אם עכשיו יגידו שיש עכשיו מלחמה וישאלו האם מותר לנו להציע שירותים, כמו שיכול להיות שחלק נותנים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. אפשר להשאיר לשאילתה או לחוות דעת. מסכים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני דווקא שמעתי על רואי חשבון שלקחו מאנשי עסקים שעושים להם ריטיינר שכר טרחה נוסף באחוזים מהפיצויים שהם קיבלו מהמדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה אסור להם בהקשר אחר, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתם שיש ברואי חשבון משהו? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אם זה שירות נלווה אתה יכול לקבל אחוזים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל למה זה נלווה? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> שירות - - - מענק? מענק זה לא ביקורת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא מענק, זה פיצוי. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> זה מענקי פיצויים. אסור לרואה חשבון לקבל אחוזים בכל הקשור לחוות דעתו או לדוחות כספיים שהוא מחווה דעה. זה ראיית חשבון. יש לראיית חשבון עוד שירותים נלווים כמו למשל סיוע בענקי חרבות ברזל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אבל יש פה גם ייצוג. אני לא הייתי אומר את זה לפרוטוקול. לא נערכנו לתת תשובה לשאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה באמת - - - חוות דעת. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> לא פנו אלינו, ואנחנו לא מכירים את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אעביר לך כמה שמות של עסקים שדרשו מהם בין 5% ל-15% מהפיצויים בחרבות ברזל כדי למלא את הטופס. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> רואי חשבון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רואי חשבון. אני אעביר לך מקרים קונקרטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לדעתי בייצוג רשויות המס מותר לקחת אחוזים, לא? << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> שירותים נלווים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השאלה אם עסק משלם ריטיינר - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז שיפנו ספציפית. אבל רואה החשבון שלהם או דפק אותם או לא. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> אם אני לא טועה בעריכת דין אפשר לקבל גם אחוזים בסוגים מסוימים של שכר טרחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אסור להתנות בתוצאות בפלילי. << אורח >> עמית שרפי: << אורח >> נכון. אבל עדיין ראיית חשבון יוחדה בכך שאי אפשר לקחת אחוזים על מתן חוות דעת של ביקורת כי זה יכול לפגוע באי התלות. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> נכון, זה בוודאות. השאלה לגבי המקצועות שאתה עושה במשותף עם עורכי הדין – אם אפשר או לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה, זאת הרחבת חזית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (ב) בפרסומת לפי תקנת משנה (א) רשאי רואה החשבון לפרסם תמונות, איורים גרפיים וסרטונים, לרבות ראיונות וסרטי תדמית. (ג) רואה החשבון רשאי לשלוח מידעון (ניוזלטר) לרשימת תפוצה של לקוחות משרדו שביקשו זאת ושל אחרים שביקשו זאת; המידעון יכול לכלול פרטים כמפורט בתקנת משנה (ג) ו- (ד). (ד) רואה החשבון רשאי – (1) לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות וכן לנהל פורומים, והכל בלי שהוא שילם על כך; (2) לשלם בעד פרסום מאמרים מקצועיים, ראיונות וניהול פורומים, ובלבד שיצוין במסגרתם במפורש כי מדובר בפרסומת." ואם הוא לא ערך את התוכן אז, מן הסתם, הוא צריך לכתוב שלא הוא ערך את התוכן, שלא הוא כתב את התוכן. כי אז זאת הטעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם הוא לוקח עורך תוכן שמפרסם מאמרים בשמו לכאורה בכל מיני עניינים מקצועיים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אפשרת שיחתמו והעסקת מישהו שיכתוב עבורך ואתה חתמת על התוכן – זה לא עניין של הטעיה או אי הטעיה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תלוי בנסיבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אבל לא צריך לכתוב את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בגלל זה לא הכנסתי את זה לנוסח אבל כן הבהרה לפרוטוקול שבאיזשהו שלב זה גם הופך להטעיה, אם השם שלך מופיע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתה נותן למישהו לפרסם משהו בשמך בלי שאתה חתום על התוכן זאת הטעיה מסוג - - - << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> הכוונה הייתה לאפשר לשלם במה שנקרא פרסום ממומן; כשאתה כותב משהו ולא קיבלו אותו לכתב העת היוקרתי, ואתה משלם כסף כדי שיפרסמו אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או מנהל פורומים מקצועיים – כנ"ל. מה שקיים באתרים. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו כאן הוראות שעה. תחילה ותחולה 4. (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). (ב) תקנה 3 תחול גם על פרסומת שפורסמה ערב יום התחילה אם רואה החשבון פעל לאחר יום התחילה להמשך פרסומה. לאור השינויים כדאי להודיע לחברי הלשכה והמועצה שזה יהיה ברור. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אנחנו שולחים תפוצה לכל מי שיש לנו מיילים שלו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי כדאי להדגיש את הנושא הזה. כלומר גם מי שכבר פרסם משהו צריך לוודא שמה שממשיך להתפרסם - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למרות שהכלל פה מקל. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> נכון. בגדול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לרוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בעצם יש לנו שינויים. מבחינתי לאשר בשינויים. אם יהיו בעיות עם השר אז תחזרו אלינו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רק מזכירה שהיו שני הפרטים לגבי פרסומת אסורה שביקשת להסיר, שזה נושא של שלטי חוצות ותחבורה ציבורית. << דובר >> אמיר ארן: << דובר >> אתה מאשר את זה בשינויים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאשר בשינויים, ואם השר ירצה נחזור לפה. מי בעד תקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024, עם השינויים? ירים את ידו. 1 – בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי התקנות אושרו בשינויים. ככל שהשר יסכים להם הם יפורסמו במקום ובשעה. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>