חומר רקע
לכבוד:
חה"כ ניסים ואטורי
יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
שלום רב,
הנדון: תוכנית הערכות לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל בים התיכון
הים כמשאב לאומי – כיום ולדורות הבאים
משרדי האנרגיה והתשתיות, הגנת הסביבה, החדשנות המדע והטכנולוגיה, ומשרד החקלאות, יחד עם מכוני מחקר לאומיים (המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגאולוגי) והות"ת, חברו יחד ליצירת תוכנית לאומית לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל, בהתאם ליעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל.
התוכנית תביא לפיתוח כלכלה כחולה בת קיימא באמצעות חדשנות במרחב הימי (BlueTech), דהיינו טכנולוגיות ימיות בתחומי מים-אנרגיה-מזון או בשילובם (Food-Energy-Water Nexus), התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי האקלים, לביטחון המזון של מדינת ישראל ולשיפור המצב הסביבתי של המרחב הימי של ישראל בים התיכון. טכנולוגיות אלו כוללות למשל הפקת אנרגיות מתחדשות בים, ייצור מימן, התייעלות וחיסכון באנרגיה ומים, יישומים מועילים לסביבה הימית ובטיחות מתקני הגז מפני אסונות טבע או מפחיתים השפעות שליליות על הסביבה, חקלאות ימית מקיימת, גידול ביומסה לאנרגיה, תחליפי חומרי גלם ומזון, קיבוע פחמן ועוד, כל אלו בצורה בת קיימא, תוך שמירה ושיפור מצב הסביבה הימית.
גיבוש אסטרטגיה לאומית לתכנון, פיתוח ויישום של טכנולוגיות בלוטק ושימוש מושכל במרחב הימי, תוך שמירה על בטיחות התשתיות הלאומיות בים והטמעת עקרונות של צמצום השפעות ושמירה על הסביבה הימית ויצירת תועלות סביבתיות ואקלימיות, מצריך הקמת תשתית ידע ייחודי שטרם קיים. לצורך יצירת הידע יש להקים תשתיות ניטור, לבצע מחקר מדעי ממוקד, להקים אתרי ניסויים ימיים ורציפי גישה, לסייע ליזמים, ולהנגיש את הידע הנצבר לציבור. התוכנית המוגשת כוללת ארבע זירות פעילות ארוכות טווח ("סלים"):
איסוף מידע ותשתיות ידע: סקרים, הקמת מערך ניטור ארוך טווח, מחקרים לסגירת פערי ידע ומחקרים תומכי מדיניות. לצורך כך נדרשים חיזוק והקמת תשתיות מחקר פיסיות, הכוללות, בין השאר ציוד מחקרי כבד כגון: מכ"מים, ליידרים, גליידרים, קווי עיגון, תחנות ניטור, רובוטים תת-ימיים, כלי שייט יעודיים ועוד. בנוסף יוקמו מאגרי מידע ייעודיים ומונגשים.
פיתוח אתרי ניסוי ימיים (Marine test site) וקידום טכנולוגיות ימיות: החסם העיקרי כיום בפני יזמים במרחב הימי, הינו מחסור בשטחי ניסוי להוכחת היתכנות. ישנו צורך אקוטי בגוף אשר ינהל שטחי ניסוי ימיים, יסייע ליזמים בהיבטים רגולטוריים, בתכנון הניסוי, בחיבור למשקיעים, ובתשתיות פיסיות כגון תחנת ניטור רציפה וחיבור לחשמל. מדובר, בדומה למקבילותיו בעולם, באתר הנמצא בים בשטח מוגדר סטטוטורית להצבת פיילוטים וניסוים ימיים, עם תשתית פיזית להצבה (אסדה או רפסודה או מצוף), נקודת חיבור חשמל לרשת וציוד מחקרי לחקר וניטור רציף של תנאים פיזיקלים (למשל גלים, זרמים, רוח, קרינה סולרית, עכירות, תנועת סדימנט), ביצועים אנרגטיים והשפעות סביבתיות (למשל הספק חשמלי מופק, מזהמים, ניטור אוכלוסיית חי, תכולת חיידקים). הקמת רציף תפעולי לספינות שירות, המהווה מרכיב תשתיתי הכרחי ותנאי לקיום הפעילות המו"פית הימית. בנוסף, יש צורך בקולות קוראים יעודיים לפיתוח טכנולוגיות בלוטק (משלב מחקר ומעבדה עד הקמת הפיילוט).
שיפור מצב הסביבה הימית ומניעת זיהומים סביבתיים והשפעות שליליות: הקמת מערך איסוף פסולת מנקזים חופיים, מימון פרויקטים להפרדת קווי ביוב מהניקוז העירוני ברשויות החופיות וסביב נחלי החוף, הקמת מאגר חירום לקולחין ומערכות טיפול מתקדמות בקולחין באופן שימנע את הזרמתם לנחלי החוף ולים ועוד.
חינוך, מורשת ימית והנגשה: הסברה וחינוך, הכשרת כוח אדם ובניית דור העתיד של חוקרי ויזמי הים תוך חיבור לשמירה על הסביבה הימית.
התוכנית מונחת כהצעה לתקצוב במסגרת הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2025, אך נבנתה בראיה רב שנתית, עד שנת 2030, על מנת לייצר תועלת מהותית מצטברת לאורך זמן. נעשה תיעדוף של הפרויקטים שהוצעו על ידי כל הגופים, וחלק מהפרויקטים שהינם בעלי חשיבות גבוהה אבל דחיפות נמוכה יותר, נדחה לשנים הבאות (פירוט בסוף המסמך).
הצורך בתוכנית אסטרטגית לאומית לים כמשאב לאומי בישראל:
בהשוואה בינלאומית, הצורך בפיתוח הים כמשאב לאומי מתבטא ביתר שאת בקונטקסט הישראלי, וזאת מ-8 סיבות עיקריות:
(1) המרחב הימי של ישראל דומה בגודלו לשטח המדינה כולה;
(2) ישראל תלויה בים עבור מי שתייה – 55% מהצריכה הלא-חקלאית של מים בישראל היא של מי-ים מותפלים;
(3) מגזר האנרגיה בישראל מתבסס ברובו על הים – 70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז, והים מהווה מרחב פוטנציאלי להפקת אנרגיה מתחדשת;
(4) 99% מהסחר הבין-לאומי של ישראל מתבצע דרך הים;
(5) צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם, והים מהווה מרחב פוטנציאלי למתקני תשתית עתידיים;
(6) מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים הדורשים פעילות ענפה וחדשנית בים;
(7) בישראל קיימים אזורים ימיים בעלי חשיבות אקולוגית מקומית ועולמית;
(8) המרחב הימי מהווה נדבך בפוטנציאל פיתוח תפיסת ביטחון המזון של ישראל וכמענה למשבר האקלים.
בראייה עולמית, מדינת ישראל נמצאת בנקודת פתיחה עדיפה לפיתוח בר קיימא של הים כמשאב לאומי, בדגש על פיתוח טכנולוגיות-ים וקידום פעילות חדשנית בים. בראש ובראשונה, בישראל פעילות אקדמית ענפה בתחום מדעי הים. כיום, ישנם שמונה מוסדות מחקר מרכזיים העוסקים במחקר ימי, ואלה מונים מעל 100 אנשי סגל. ב-20 השנים האחרונות, מספר הפרסומים (ואיכותם) גדלו באופן משמעותי, ומדינת ישראל מקיימת שיתופי פעולה בינלאומיים רבים עם מדינות מובילות בתחום.
מלבד פעילות אקדמית מפותחת, יתרון נוסף של מדינת ישראל נעוץ בתנאים הגיאוגרפיים העדיפים לפעילות מחקר ופיתוח בים. למשל, בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ישראל נהנית ממדף יבשתי רחב, אקלים צחיח, מגוון ביולוגי גדול, וגישה לארבעה גופי מים שונים. בנוסף, מדינת ישראל מחזיקה במומחיות בתחומים טכנולוגיים עם פוטנציאל יישום במרחב הימי (סייבר, בינה מלאכותית ועוד). לבסוף, ישראל נהנית ממובילוּת עולמית בטכנולוגיות חקלאות ימית והתפלה, ומחזיקה במוניטין בינלאומי כללי כ"אומת הסטארט-אפ".
למרות חשיבותו של הים לישראל והפוטנציאל לפיתוח טכנולוגיות-ים, היכרותנו את הים לוקה בחסר, ותחום ה-BlueTech המקומי נמצא בשלב עוברי. נכון למועד כתיבת המסמך, ישנן כ-80 חברות BlueTech בישראל, ו-4 חברות חדשות בלבד מוקמות מדי שנה.
בהשוואה בינלאומית, מספר חברות ה-BlueTech בישראל והיקף ההשקעה בהן נמוך בהשוואה למדינות המובילות בתחום (הן במונחים אבסולוטיים והן לאחר תקנון לגודל האוכלוסייה). בישראל שתי חממות טכנולוגיות בלבד (נמל אשדוד וחיפה) ומיעוט פעילות של קרנות הון-סיכון ייעודיות לתחום.
לאחרונה, רשות החדשנות בשיתוף משרד החקלאות הקימו את מרכז החדשנות סינוביישן באילת אשר מובל ע"י מספר גורמים שחברו יחד להובלת מרכז זה. בנוסף משרד החקלאות השלים הכנת תב"ע לשטחים ימיים למו"פ וחדשנות בחקלאות הימית בים התיכון. תוכנית לאומית תוכל לפתח Eco-System ישראלי מחקר-יזמי-תעשייתי בר קיימא, אשר יתרום לסביבה הימית, יסייע לישראל לעמוד ביעדים אנרגטיים, סביבתיים ותזונתיים, ויוסיף עוד נדבך להגדלה וגיוון תעשיית הסטארטאפים בישראל.
תוכנית תקציבית לשנת 2025
לקיום הפעילויות לעיל נדרשת השקעה מודולרית של כ-111.5 מיליון שקלים. חלק משמעותי מההוצאות המבוקשות הן הוצאות תשתית, אשר ישמשו את הפעילות לאורך זמן. בחלוקה בין ה"סלים", כמפורט להלן (במיליוני ₪):
בקשה זו מוגשת כבסיס לפעילת בשנת 2025 אך מתוך ראיה רב שנתית לפיתוח הים כמשאב לאומי. חלק מהפרויקטים צפויים להמשיך בעתיד, ובסדרי העדיפויות והדחיפות נדחו פרויקטים רבים לשנים הבאות, ובניהם:
פרויקטים להפרדת מערכת הביוב מהניקוז ברשויות חופיות וסביב נחלי החוף
הקמת מאגרי חירום לקולחין ומערכות טיפול בקולחין למניעת זרימתם לנחלים ולים
הקמת תחנה חופית באשקלון
הקמת אתר ניסוים ימי וחיבורו לרשת החשמל
הקמת רציף תפעולי לכלי שייט לשירות מו"פ הכלכלה הכחולה, על בסיס תת"ל 139 בנמל קצא"א ואתרים נוספים
הקמת יחידת תיאום משותפת לתפעול וניהול שטחי מו"פ כלכלה כחולה
הפסקת שיטת דייג מכמורתנים באמצעות מתן פיצוי לדייגים
פרויקטים נוספים בים סוף
תמיכה בקהילת בלוטק (אקסלרטור, הקטון, networking) (משרדי חקלאות, כלכלה ורשות החדשנות תומכים בקהילת Aquacultech שמפתחת את האקוסיסטם הישראלי בתחום חקלאות המים והימית. קהילה זו זקוקה לתמיכה נוספת)
מלגת בתר דוקטורט להכשרה טכנית לחוקרים מפעילים ציוד מדעי מתקדם, כגון כלי שייט אוטונומיים, רובוטים, וגליידרים.
על החתום:
גב' שרון חצור, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות
פרופ' נגה קרונפלד-שור, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה
איתן טי, סמנכ"ל תכנון ופיתוח, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
דר. מיכל לוי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
איסוף מידע ותשתיות ידע איסוף מידע ותשתיות ידע
1.1 תשתיות פיסיות למחקר וניטור 1.1 תשתיות פיסיות למחקר וניטור
מכשיר ליידר סורק למדידה ארוכת טווח של רוח בים והצבתו באזור הכרמל 2.5
מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים והצבתו באזור הכרמל 2.5
הקמה של מערכת מבוססת רדאר HF לניטור רציף של גלים וזרמי פני השטח במרחב הימי של ישראל 3.5
מערך ניטור צף (2 תחנות חדשות ושדרוג 2 קיימות) 12
פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות העתקים גיאולוגיים 2
ספינת מחקר חדשה 22
סה"כ תשתיות פיסיות למחקר וניטור 44.5
1.2 איסוף מידע: סקרים ומחקרים 1.2 איסוף מידע: סקרים ומחקרים
סקר לאיפיון גורמי סיכון גיאולוגיים לתשתיות בים, סקר גיאולוגי-פליאונטולוגי של מאספי רכיכות ופורמניפרה בקרקעית הים 2
סקר סביבתי אקולוגי כבסיס לקידום פיתוח ושימור הים (איתור שטחים לשמורות טבע ימיות/פיתוח) 15
מחקר ימי יישומי (חקלאות/אנרגיה/סביבה) 10
שדרוג מאגר מידע ימי לאומי נגיש לחוקרים ויזמים 3
ניטור פגיעה בבעלי כנף (ציפורים וקרוב לחוף גם עטלפים) כתוצאה מהתנגשות באנטנות ומתקני ניסוי ימיים וטורבינות ימיות, רעש תת ימי, מחלות דגים, מצב נוטריינטים במים וכו' סביב מתקנים בים להבטחת פיתוח בר קיימא 7
סה"כ איסוף מידע, סקרים ומחקרים: 37
פיתוח אתרי ניסוי ימיים, רציפים לתמיכה בפעילות מו"פ וקידום טכנולוגיות ימיות פיתוח אתרי ניסוי ימיים, רציפים לתמיכה בפעילות מו"פ וקידום טכנולוגיות ימיות
מעטפת ליזמים (יזמות, רגולציה, תשתיות, ידע) 5
תכנון אתר ניסויים ימי (Marine test site) 2
ביצוע סקרים מקדימים 3
מסלול לתמיכה בחברות הזנק- בלוטק 10
סה"כ לפיתוח אתרי ניסויים וקידום טכנולוגיות 20
הנגשה והטמעת ידע בציבור הנגשה והטמעת ידע בציבור
פיתוח תוכניות לימודים לקורסים מקצועיים 1
חינוך והנגשה של נושא הים 3
מורשת ימית 3
סה"כ להנגשה והטמעת ידע בציבור 7
שיפור מצב הסביבה הימית, מניעת זיהומים והשפעות סביבתיות שליליות שיפור מצב הסביבה הימית, מניעת זיהומים והשפעות סביבתיות שליליות
הקמת מערך איסוף פסולת מנקזים חופיים. 3
סה"כ לתוכנית לשנת 2025 –111.5 מלש"ח סה"כ לתוכנית לשנת 2025 –111.5 מלש"ח