פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 290 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ה (14 בינואר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון - הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה-2024, (פ/4893/25), של חה"כ חוה אתי עטייה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: ארז מלול חוה אתי עטייה מוזמנים: קטיה קיל – מנהלת תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים, משרד הבריאות סיון שימונוביץ – לשכה משפטית, משרד הבריאות מירי כהן מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות לימור פוליאנסקי – רפרנטית תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר דביר פרנקפורטר – לשכה משפטית, משרד האוצר יואב סטשבסקי – עו"ד, ייעוץ וחקיקה - חוקתי, משרד המשפטים אלעד גונן ייעוץ משפטי, משרד העבודה אלי שמואל – מנהל תחום בכיר בטיחות, משרד העבודה לימור אבולוף – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה מורן יונה-ברק – מנהלת אגף רישוי והפעלה רכבות, משרד התחבורה נועה צור – מנהלת אגף תפעול, צוות תוכנית אב לתחבורה ישראל מרקו – סמנכ"ל בטיחות בטחון איכות וסביבה, רכבת ישראל אהוד קפלינסקי – סמנכ"ל שירות והפעלה, נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים יצחק ליבוביץ' – מנהל מחלקת מדיניות, מגן דוד אדום ד"ר חנה קטן – מועצה לאומית לבריאות האישה ייעוץ משפטי: מיכאל קוסשווילי מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון - הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2024, (פ/4893/25) של חברת הכנסת חוה אתי עטייה < נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם וצוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר-היום: הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון - הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. חברת הכנסת עטייה, אנא, הציגי בפנינו את בקשתך בהצעת החוק הזו ונעבור לדיון עם החברים פה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ראשית, תודה רבה. הדיון היה אמור להיות בשבוע הבא, ב-20 לחודש, ואני מודה לך על הקדמת הדיון לאור חשיבות הנושא ועל כך שמדובר בהצלת חיים. בראשית דבריי אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן, ואני מאחלת החלמה מהירה לפצועים. כידוע לכולנו, מדובר בהצעת חוק מצילת חיים. היא חשובה ונדרשת. אני הגשתי את הצעת החוק בעקבות כך שיצא לי להיות בניחום אבלים שבו פגשתי אלמנה שבעלה לקה בדום לב בקרון הרכבת, ומשם לקחתי ישר את הרעיון. החקיקה היא מחיי היום-יום. באופן כללי, כל החקיקות שהעברתי עד כה הן מחיי היום-יום. כמו כל הצעת חוק, זה קשה מאוד. ישר מקור תקציבי, אין תקציב וכו'. פניתי לשרה, למנכ"ל משרד התחבורה, והם דיברו עם הרפרנטית דנה דובר, והתנאי היה שרק רכבות ישראל. אני מודה לצוות משרד התחבורה, למנכ"ל, לשרה, לדנה. החיים לימדו אותי שעדיף משהו על לא כלום. התפשרתי והלכתי על רכבות בישראל. רבים פנו אליי ושאלו: למה לא רכבות קלות וכל מיני דברים, כי החוק אומר מעל 500 מבקרים במקומות ציבוריים. כשהעברתי את הצעת החוק בקריאה טרומית, קיבלתי מייד מכתב. אני רוצה לקרוא לכם אותו: חברת כנסת יקרה, אני מודה לך על הצעת החוק החשובה הזו. לפני שלוש שנים וחצי שנים חטף בעלי, זכרו לברכה, דום לב בזמן נסיעה ברכבת ישראל מתחנת ירקונים למקום עבודתו ברמת גן. ברכבת לא היה מכשיר דפיברילטור ולא ניתן היה להציל אותו. פניתי בזמנו, לאחר האירוע, לרכבת ישראל, לשרת התחבורה דאז מרב מיכאלי. פניתי אפילו להילה אלרואי מערוץ 13. לא קיבלתי תשובות מספקות, אלא רק שמשתתפים בצערי. לכן, אני מחזקת את ידך עד להעברת החוק החשוב ומציל החיים. תודה רבה. כמובן שלו היו מחוקקים את החוק הזה אז, היינו מצילים נפשות רבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממש ישר כוח על הצעת החוק הזו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בישיבות ההיערכות שלנו לקראת הדיון בהצעת החוק הזו, הוסבר לי שהסיבה שבגינה אנחנו מתמקדים כרגע ברכבות, מה שנקרא, רכבות ישראל, ולא ברכבות מקומיות, רכבות קלות, היא בגלל שרוב הרכבות הקלות הן נגישות. הן ממש במפלס הרחוב, ולכן הגישה של שירותי החירום וההצלה לשם היא נגישה, מה שאין כן ברכבות שעוברות בין כל מיני ערים וסלעים. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי עוד חידוש. יתחילו עכשיו לבנות בנייה רוויה, ורוצים להתנות שגם בלובי יהיה. חשוב לדעת גם את זה. לא בחוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תיכף נגיע לנקודה הזו. זה לא חלק ממה שאת הנחת. זו הצעה נוספת שעלתה פה תוך כדי הדיונים בהכנת הצעת החוק שלך. כמו שאת שמה לב, זה באמת עשה גלים והדים. עמדת משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל. אני מאוד מברכת על הצעת החוק הזו. כמי שהייתה בין אלה שיזמו וליוו את חוק הבסיס ואת התקנות שנכתבו בזמנו, אני חושבת שאין ספק שמדובר בחוק שהוא מציל חיים. אני לא יודעת למה בזמנו רכבות לא נכנסו לרשימה. בזמנו נעשה מיפוי לגבי מה שנדרש, כשההגדרה הבסיסית הייתה ש-500 איש עוברים ביום נתון באותו מקום, ולכן גם קניונים נכנסו. אני מודה שאני לא יודעת למה רכבות לא נכנסו. יכול להיות שהרכבות אז היו פחות זמינות. זה נכנס בתוספת. גם בתקנות עצמן כתוב כמה באותו מקום. יכול להיות שבמקום אחד יהיה יותר מדפיברילטור אחד – זה תלוי בגודל המקום. זה אומר שהמרחק צריך להיות בזמן הגעה נגיש, ובזמן שמאפשר הצלחת חיים. אם אנחנו מדברים על ארבע דקות הזהב, אז זה צריך להיות במרחק כזה שיאפשר הגעה נגישה, ולא ללכת עשר דקות או משהו כזה. למשל, באוניברסיטאות, בקניונים או במקומות כאלה, שהמרחקים בהם גדולים, יש חובה להציב יותר ממכשיר אחד. ולכן, כאן בוודאי ברכבות בין-עירונית, שהגישה אליהן היא בעייתית ואמבולנס וכוננים לא יגיעו תוך ארבע דקות או משהו כזה, חובה שהמכשיר הזה יהיה. הוא מציל חיים וצריך אותו. אם אני זוכרת נכון, יש גם במטוסים ובאוניות וכו'. כלומר, בכל מקום שהתפיסה היא שיש בו הרבה אנשים ושהנגישות היא יותר בעייתית. הפעלת המכשיר היא מאוד פשוטה. כל אחד יכול להפעיל אותו, ולכן זה לא סיפור גדול. גם המחיר שלו הוא לא בשמיים. היתרון שלו לעומת מזרק האפיפן, שגם הוא מציל חיים, הוא בזה שאת מכשיר ההחייאה לא צריך להחליף כל שנה ומשהו. קונים אותו אחת לכמה שנים טובות. צריך לבדוק. יש חובה לבדוק את הזמינות, אבל החלפתו היא לא בתדירות גבוהה, ולכן גם ההוצאה כאן היא לא גדולה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה עולה מכשיר החייאה? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> פחות 5,000 שקלים. המחירים היום גם יורדים. הם זמינים. ושוב, להבדיל ממזרק אפיפן, לא צריך להחליף אותו כל שנה ומשהו. זה זמין ופשוט. לא מדובר במספרים גדולים. זה מציל חיים. וכל הכבוד לך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. ישר כוח. מיכאל, היועץ המשפטי לוועדה, היא הזכירה את המקומות שאינם נגישים. התחנות של הרכבת קלה נמצאות מתחת לאדמה, וזה קורה בעיקר במרכז. אני לא חושב שזה קיים בירושלים. אולי תוכל להתייחס לזה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> צריך לבדוק בתחנת הרכבת המרכזית הלא קלה בירושלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מיכאל, בנוסף, אם תוכל להתייחס למספר הקרונות שבהם תהיה חובה להציב מכשיר דפיברילטור. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> לשאלתו הראשונה של היושב-ראש לגבי תחנות רכבת קלה – כרגע פרט 6 לתוספת לחוק, שמגדיר מהו מקום ציבורי, אומר שצריך להתקין בתחנות רכבת שמבקרים בהן כרגיל לפחות 500 איש ביום. אין חידוד. כיוון שלא מוגדר באופן ספציפי על איזה רכבות מדובר בהצעת החוק, וכרגע הכוונה היא להוסיף את פרט 6א, שיצוין בפירוש מהי רכבת ארצית, אז נכון להוסיף איזשהו חידוד שיתקן גם את פרט 6. יהיה כתוב בפרט 6: תחנת רכבת ארצית או תחנות רכבת מקומיות שמצויות בתוך מבנה. הצורך בחידוד הזה נובע מהעובדה שסעיף 3 לחוק הזה הוא סעיף שקובע עונשין. כלומר, זהו סעיף בעל סנקציה פלילית כלפי מי שמפר אותו. החובה חלה על מחזיק במקום ציבורי, ולכן רוצים לחדד את גדר החובה, וכפועל יוצא מכך גם את גדר החבות הפלילית. נדרש להגדיר באופן מדויק באיזה תחנות רכבת כן יצטרכו להתקין מכשיר החייאה ובאיזה לא. נדון בזה כמובן בהמשך לקראת ההקראה, אבל הכוונה היא לפחות לעשות איזשהו חידוד בפרט 6, ואחר כך להוסיף גם את פרט 6א. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומה לגבי מספר הקרונות או איך תתבצע החלוקה? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> זה יהיה בתקנות. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> כן. משרד העבודה אמון על יישום החוק. כשהוא נחקק בשנת 2008 הוא היה באחריות משרד הכלכלה, ואז הממשלה העבירה את תחום פעילות זה למשרד העבודה. למען הסדר הטוב, יהיה אפשר לעשות איזשהו תיקון משלים בתקנות, למרות שנציין שנוסח החוק גם היום אומר שהמכשיר צריך להיות במקום מרכזי ונגיש. הווה אומר, שאם אין נגישות אליו, או אם הנגישות לוקה בחסר, אז כן צריך לפעול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כלומר, רכבת שמורכבת משני קרונות שאין ביניהם מעבר, בכל אחד מהקרונות תהיה חובה להציב מכשיר. << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> עו"ד לימור אבולוף, משרד התחבורה. בכל מערך רכבתי שאין בו יהיה מכשיר אחד. נמצא כאן גם נציג הרכבת שיבהיר בדיוק איפה יוצבו המכשירים ואת יישום תיקון זה. << אורח >> ישראל מרקו: << אורח >> שמי ישראל מרקו, ואני סמנכ"ל ביטחון בטיחות ברכבת ישראל. קודם כול, חשוב לי להדגיש שבכל תחנות הנוסעים של רכבת ישראל יש מכשיר דפיברילטור, עוד מהצעת החוק הראשונה, עם שילוט. אנשי הביטחון, מנהל התחנה, צוות הרכבת, יודעים לתפעל. ואם הם צריכים עזרה של אחות, רופא פרמדיק, אנחנו כורזים והם עוזרים לנו לתפעל את האירוע. אגב, אני גם מכיר את האירוע שציינת מלפני שלוש שנים וחצי. בשנה האחרונה רכבת ישראל החלה תהליך, בלי קשר להצעת החוק, של אפיון ורכישת מכשירי דפיברילטור ולשים אותו במערכי הרכבת. זה לא משנה אם הרכבת מורכבת משניים-שלושה מערכים. בכל מערך רכבת יהיה מכשיר דפיברילטור משולט. פקח הרכבת יודע להפעיל ולתפעל. על השילוט יהיה גם טלפון. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> מה זה מערך? << אורח >> ישראל מרקו: << אורח >> מערך יכול להיות בנוי משלושה, ארבעה, שישה ושמונה קרונות. אתה יכול גם לחבר. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> בשפה עממית יותר זה אומר חלק של הרכבת. << אורח >> ישראל מרקו: << אורח >> בכל אחד אפשר לחבר. יש לנו מערכים שבנויים מארבעה ושישה קרונות, ואנחנו מחברים ביניהם, וזה יוצר רכבת של עשרה קרונות. אין מעבר בין הארבע לשש. בכל מערך כזה יש פקח רכבת שיודע לתפעל את הציוד. הציוד הזה נמצא תמיד במקום קבוע בתוך ארונית שיש בה גם ציוד עזרה ראשונה BLS, ועם שילוט. זה לא שהוא כל פעם מוצב במקום אחר. יצרנו גם תהליך שבו גם אזרח יכול לפתוח את הקופסה במקרה ולפקח אין נגישות, אם הפקח נפגע והוא לא יכול לתת את השירות הזה. זה איזושהי מערכת מנעול חכם, כשלמעשה הנוסע מתקשר למוקד והוא מקבל אפשרות לפתוח דרך המכשיר הנייד שלו את הארגז ולהוציא את המכשיר. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> הפקחים עצמם יודעים לתפעל את המערכת? << אורח >> ישראל מרקו: << אורח >> הפקחים עצמם יודעים, לומדים, מתורגלים אחת לשנה – חיובי. המספר של המוקד כתוב. זה מוקד בטיחות של הרכבת – זה התהליך. אני מעריך שתוך חודש וחצי-חודשיים כל המערכים יהיו כבר עם מכשיר דפיברילטור והתהליך יסתיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד האוצר, מה עמדתכם לגבי הסוגיה התקציבית? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> לימור פוליאנסקי, אגף תקציבים, משרד האוצר. קודם כול, נגיד שאנחנו מברכים על הצעת החוק. היא נדרשת. ואכן, יש הבדל, ולכן גם הגענו להסכמות בין רכבת ארצית למקומית מבחינת הנגישות שמגיעים לשירותי בריאות שמגיעים בזמן מהיר. הרכבת עוברת בטוואי בין-עירוני, לא צפוף. העצירות לוקחות יותר זמן, ולכן יש שוני מהותי ביניהם לבין רק"ל שעוצר כל שתי דקות, כל 500 מטרים, בתוך העיר, וכן הלאה. אתייחס לנקודה של הקרונות עליה דיברתם. בוודאי שהכוונה היא שיהיה מכשיר החייאה במקום נגיש לכל הנוסעים ברכבת, כשהכוונה היא רכבת שבה יש מעבר בין כל הקרונות. כלומר, אין צורך שיהיה בכל קרון כמובן. התקנות גם מתייחסות לאורך הקומה שבה יהיה נדרש מכשיר החייאה, ובהתאם זה חל על גם על הרכבת, כך שמכשיר החייאה אחד ברכבת, שבה יש מעבר בין כל הקרונות, מספק את זה. לעניין העלות התקציבית – כפי שנאמר, מכשיר החייאה עולה בסביבות 5,000–6,000 שקלים. כרגע, בהתאם להצעה, העלות צפויה להיות כ-2 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן, היא איננה תקציבית. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> ולכן, איננה תקציבית. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> חשבתי פחות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, בכל מקרה איננה תקציבית. מצוין. תודה על הדברים. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> ומבחינת העלות, יש גם מערך הסכמים של הרכבת שיודע לצמצם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וחיבור לחשמל של עמדת ההטענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החיבור הוא חלק מהעלות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, ולכן זה עולה יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלי שמואל ממשרד העבודה, בבקשה. << אורח >> אלי שמואל: << אורח >> אלי שמואל, ואני ממינהל הבטיחות. אנחנו אוכפים ובודקים שהאמצעים האלה הם אכן קיימים. אנחנו מטפלים בעיקר במקומות עבודה, אבל אנחנו גם בודקים במה שנדרש על פי החוק. אנחנו מברכים על ההצעה הזו. זה משהו שהוא מציל חיים. ברמה האישית, כאחד שסובל מפרפור פרוזדורים, אני מברך על זה עוד יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שתהיה לך תמיד רק בריאות. תודה רבה. האם עוד מישהו רוצה להעיר? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש לי הערה לפרוטוקול. עשיתי בירור, ובתחנות מרכזיות של אוטובוסים, וגם לא באוטובוסים עצמם, למרות שהחוק מחייב, אין אכיפה. אז אני רוצה ש - - - << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> בתחנות מרכזיות של אוטובוסים יש דפיברילטורים. בתחנות מרכזיות יש. בתחנות אוטובוסים אין צורך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש מבחן של מספר אנשים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני בדקתי ואמרו לי שאין. אני עשיתי בירור ואמרו לי לא. אני מעירה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בכל תחנה מרכזית? << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> פרט 5 לתוספת לחוק, שכאמור מגדיר מהו מקום ציבורי, מציין תחנות מרכזיות כהגדרתן בפקודת התעבורה, בלי לציין את מספר הנוסעים. זאת אומרת, כרגע בכל תחנה מרכזית, אם היא עונה על הגדרות בפקודת התעבורה, צריך להיות מכשיר החייאה. << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> בפועל יש. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> ברור שגם כדאי שבכל קרון יהיה לפחות איזשהו שילוט שאם צריך משהו, אז להכווין את האנשים למי לפנות וכו'. << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> אני מניחה שיש שילוט הכוונה. << אורח >> ישראל מרקו: << אורח >> ברכבת הכבדה יש. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> בדיוק. שיהיה במה שיהיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יואב ממשרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> כמובן שגם אנחנו מברכים על החוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מברכים, טוב מאוד. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> גם משרדי ממשלה ומקומות עבודה שיש בהם 500 איש מחויבים. אני מניחה שגם הכנסת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התקבלו אצלי בקשות לנושא שאני רוצה לדון בו כרגע. יצחק ליבוביץ' אתה הערת את תשומת ליבי לאיזושהי נקודה. אני מבקש שתעלה אותה פה כרגע. << אורח >> יצחק ליבוביץ': << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, גם אנחנו, במד"א, מברכים על הצעת החוק. זה לא הצעת חוק ראשונה של חברת הכנסת עטייה, שהיא הצעת חוק חשובה, חברתית, שמקדמת באמת הצלת חיים במדינת ישראל, וכל הכבוד. אנחנו, במד"א, הצבנו 2,000 מכשירים, לא במקומות ציבוריים אלא במקומות הומי אדם, בזכות תורמים. השותף הגדול שלנו הוא בעיקר מפעל הפיס, והוא מכניס עוד ועוד דפיברילטורים למרחב הציבורי. אנחנו רואים שזה מציל חיים יום-יום, שעה-שעה. יחד עם זאת, רוב החייאות שיש היום לא מתרחשות, לא במקומות ציבוריים ולא במקומות הומי אדם. זה קורה דווקא בבתים של אנשים. ולכן, אנחנו חושבים שבמיוחד היום, כשהדיור הולך יותר לקראת דיור של רבי קומות ובניינים מאוד גבוהים, נכון להציב גם מכשיר דפיברילטור בבניינים רבי קומות בלובי או במקום מרכז שייקבע, כי בסוף זה יציל חיים רבים במדינת ישראל. העלות היא שולית. אין כאן התקנות מיוחדות. זה כ-3,000 שקל למכשיר. יש לנו שיח שוטף עם איגוד הקבלנים בימים האחרונים. אני חייב לציין שהם באמת באופן מפתיע רואים איתנו עין בעין, והם רוצים להיות שותפים פעילים. הם גם מברכים על קידומו של הדבר הזה, וזה באמת מדהים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך המנגנון יעבוד? מי ירכוש את המכשיר ומי יתחזק אותו? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמו שיש מטף כיבוי אש, אפשר גם לחשוב על דפיברילטור. << אורח >> יצחק ליבוביץ': << אורח >> אנחנו חושבים שזה אותו רעיון. הקבלן ירכוש את זה באמת בעלות שולית מבחינתו בהשוואה לשאר הדברים. הוא לא יהיה כמובן אחראי על הבדיקה כל שנה. מרגע שהוא מציב את המכשיר, והמכשיר נבדק והוא תקין, זה כבר עובר לאחריות של הדיירים המתגוררים שם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיש הצעת חוק. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה מבורך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> - - - אם רוצים לקדם את זה כאן בהצעה הזו - - - << אורח >> יצחק ליבוביץ': << אורח >> יכול להיות שאפשר יהיה לעשות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אבל מיכל יודעת, וגם אתה יודע, שלקח לי שנתיים להעביר את חוק אגרות (נסיעה באמבולנס לקשישים סיעודיים), כי רצו להלביש על החוק שלי עוד דברים. חבל. אני מכבדת אותך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מאוד מעוניין לקדם את הצעת החוק שלך. כפי ששמענו כאן, יש פה תמימות דעים בצורך ובחשיבות הגדולה בלקדם אותה. אני הייתי רוצה בקלות לצרף גם את ההצעה של יצחק ליבוביץ', אבל אני אומר שזה לא יהיה על חשבון קידום - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אני יודע. ראיתי שאת מהנהנת בראשך מייד כשהוא התחיל לדבר ואמרת שאת מסכימה. אבל - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אנחנו יכולים לסיים את מושב החורף ולהתחיל במושב הבא, חבל. וכאן זה מציל חיים, זה לא כל יום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין שזה דורש בדיקה, ושאנחנו לא נוכל לקבל החלטה. ובטח גם לא בצורה אגבית. אנחנו גם לא מתכוונים לקדם הצעות מהשרוול. יש לנו גם אחריות ציבורית, ובסוף יש על האזרח והקבלן נטל וכו' וכו', ואנחנו רוצים שהכול יהיה בצורה הכי מגובשת. אני כן מניח את הנושא לדיון כאן כדי שגם אם אנחנו נרצה להאריך ולהתעמק בו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אז שנוכל לעשות את זה בצורה מסודרת. אני אומר את זה במפורש לפרוטוקול. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מברכת שתצליח, אבל אני לא חושבת ש - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. לימור, בבקשה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> בהיבט הזה אנחנו יכולים ליצור חשיפה מאוד משמעותית. בניגוד להצעת החוק שאנחנו דנים עליה כרגע לתיקון, את זה לא בדקנו. יש המון בנייה, המון בניינים שכבר קיימים. צריך לראות איך זה חל. הסכומים הם מאוד גבוהים ויכולים להיות בעלות תקציבית של עשרות מיליונים, אם לא יותר. יש גם את עניין התפעול. בשלב זה יהיה לנו קשה מאוד להתייחס ולדון ולהסכים לזה מבלי שאנחנו עושים את הבדיקות. לכן, אני מבקשת שנתמקד כרגע בהצעת החוק לתיקון של חברת הכנסת אתי עטייה, ובזה נדון בנפרד לאחר שנעשה את הבדיקות שלנו ונוכל להתייחס לזה באופן רציני ומעמיק בהיבט התקציבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. חבר הכנסת ארז מלול, האם אתה רוצה להתייחס לסוגיה שעלתה פה עכשיו לגבי בניינים רבי קומות? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על מה שאתה עושה בנושאי הבריאות, ובמיוחד מאז ה-7 באוקטובר. אני לא חבר בוועדה, ולכן אני לא משתתף בה רבות. אבל זו הזדמנות באמת להגיד לך תודה בשם אזרחי ישראל על כל מה שאתה עושה, וגם עמיתיי חברי הכנסת, וגם אתי המציעה. חוק הצבת מכשירי החייאה, שנחקק בשנת 2008, הוא חוק חשוב מאוד, ובזכותו חיי אדם רבים ניצלו. החוק קובע באלו מקומות ציבוריים צריך להציב מכשיר דפיברילטור - מפעם. ככל שנרחיב את המקומות כך ייטב לציבור. יחד עם זאת, שמעתי ממד"א שרוב מקרי ההחייאה מתרחשים בבתים ולא במקומות ציבוריים, ואם היו מכשירי החייאה בבנייני מגורים, שבהם יש ריכוז גבוה של תושבים כמו בבניינים רבי קומות, החיים של רבים היו יכולים להינצל. פניתי לאיגוד הקבלנים וביקשתי מהם שבבניינים חדשים הקבלן יתקין מכשיר החייאה כחלק מתהליך הבנייה. אני שמח לעדכן ולבשר שהקבלנים רואים עין בעין יחד איתנו את הדברים. לכן, צריך להרחיב את החוק ולקבוע שקבלן יציב מכשיר החייאה בבניינים רבי קומות. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתי, אל תדאגי. הכול בסדר. אני לא רוצה לעכב את הצעת החוק החשובה כי אני מאמין שהיועץ המשפטי בטח - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד ל - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש בעיה של עלות תקציבית. ההתניה שלי היא זה שהם הסכימו להעביר את זה כדי שאני אבטא רק רכבות. כבודכם במקומו מונח. תגישו הצעת חוק אחרת. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתי, אני מרגיע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> המושב מסתיים עוד חודש. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא חודש. הגזמת, עוד שלושה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני חיכיתי שנתיים להצעת החוק שעשו לי את אותו - - -. הינה, הם עדים. נכון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על מה אתם מתקוטטים פה? אמרתי קודם שאני רוצה לקדם לך את החוק. זה לא תלוי האחד בשני. אם נצליח, אני אברך. אם לא נצליח, זה יהיה בנפרד – הכול בסדר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתי, אני לא רוצה, ואמרתי ליושב-ראש לפני זה. אני מעלה את זה בתנאי אחד, שזה לא יעכב בשנייה את החוק. אם זה יעכב, אני מוריד את הסעיף הזה. אתי, אנחנו מדברים פה על חוק שעוסק הצלת חיים. זה לא חוק לשכת עורכי הדין. אני כן מנסה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון. שלוש שנים וחצי מחכים להצעה הזו, די. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם היועץ המשפטי יצליח להטמיע את זה בהצעת החוק, תבורכו. לא יצליח, נעשה הצעת חוק נפרדת. אתי, חלילה. תודה רבה, היושב-ראש. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה עלות תקציבית. אבל בהרבה בניינים זה כבר יוצא אל הפועל. קבלנים כבר הכניסו את זה בפועל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברת הכנסת חוה אתי עטייה, קחי נשימה. הכול יהיה בסדר. תשאלי את טטיאנה על הדיונים פה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה הישג להעביר הצעת חוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברור, בסדר גמור. אנחנו רוצים גם לתת לך את ההישג, וגם לתת לאזרחים את ההישג הזה. זה חשוב מאוד. אני מבקש שני דברים: ראשית, נציג מד"א, אני רוצה לקבל פה נתונים על מקרי החייאה שבהם נעשה שימוש במכשיר דפיברילטור בבניינים לעומת מרחבים ציבוריים. אתה אפילו יכול להגיד לי במספרים או באחוזים. שנית, הייתי רוצה שיתנהל שיח בין משרד הבריאות למשרד האוצר בנקודה הזו. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> החקיקה ­באחריות משרד העבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אז אני אבקש ממשרד העבודה לנהל שיח מול האוצר על הסוגיה הזו ולהגיד לנו כמה. אני שומע מחבר הכנסת מלול שהוא עשה שיחות מול התאחדות הקבלנים << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מי יממן את זה? כי רכבת ישראל מימנה את הדבר הזה ברכבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם מוכנים. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> הם מוכנים? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה שהשיח שיתנהל יהיה שיח - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אפשר לעשות מהפך - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה לחכות. אני רוצה להעביר את הצעת החוק עד המושב, ואני רוצה לתחום בזמן את מה שהעלית. לא שיביאו את התשובה בעוד כמה שנים. יש לנו ניסיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אני הבטחתי לך, חברת הכנסת עטייה. את לא מאמינה לי? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אנחנו איתך. תירגעי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד העבודה ינהל שיח בעניין הזה עם משרד האוצר וייתן לנו את הנתונים. הוא ידבר גם עם התאחדות הקבלנים. נבין בדיוק האם - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אם אתה יכול, בבקשה, לתחום בזמן עד מתי להעביר. מתי הם יביאו את זה? אני רוצה שתגיד את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לקראת הדיון הבא, כפי שייקבע. הוא עוד לא נקבע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ואם בעוד חודש הם יבואו עם הנתונים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם לא יהיה, אז נתקדם בלי זה. אנחנו לקראת הדיון הבא, בסדר? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אוקיי, זה לפרוטוקול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חובת ההוכחה עליהם, לא עלינו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל אפשר הצעת חוק - - -. יש לינון אזולאי ניסיון עם אגרות האמבולנס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלו שתי הבקשות שלי. לימור, בבקשה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שתי נקודות לשם ההבהרה. מבחינת ההתקדמות, מבחינתנו, גם כפי שאמרה חברת הכנסת אתי עטייה, חלק מהסכמות שלנו כאוצר עם משרד התחבורה, ושוב, זה פחות קשור למשרד התחבורה, היו אחרי שבדקנו את העניין התקציבי ואת הצורך. בהינתן שאומרים שתהיה התקדמות, כאמור, מבחינתנו, רק אחרי שנבדוק את הדברים ותהיה לנו אמירה בהיבט התקציבי, נוכל לומר את עמדתנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נרשם לפרוטוקול. הלאה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אחרת אנחנו מבקשים שזה יהיה בנפרד, ושללא הבדיקה שלנו לא נוכל. מעבר לכך, יש גם אמירה של הייעוץ המשפטי שלנו. << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> דביר, מהלשכה המשפטית באוצר. להגדיר בית משותף כמקום ציבורי – אנחנו בתוך החוק - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא מה שביקשתי. << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> לעשות בחוק אחר, אז זה דבר שידרוש - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא בחוק אחר. סעיף נפרד. לא להכניס את זה בהגדרות. הגדרה אחרת. << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> נצטרך לראות את הפתרון כי כרגע זה לא ברור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו שאלה שאני מניח אותה עכשיו פה לדיון. אני לא אומר שאני כרגע מעלה את זה להצבעה, אני לא אומר שום דבר. אני רק אומר שהנחתי את זה כרגע לדיון. שלא יגידו לי יום אחד שלא דיברנו על זה. אני כן מניח את זה לדיון. אני רוצה לשמוע את הקשיים שעולים מההצעה הזו ולפתח את הנושא הזה - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> העלות של המפעם היא בין 3,000 ל-5,000. זה לא בעיה לחייב קבלן לשים את זה. הוא מרוויח, הוא לא עובד בהתנדבות. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> המגמה כרגע היא של ציפוף ובינוי. צריך הרבה דירות. רוב הבינוי הולך להיות בבניינים רבי קומות. בכל אופן, כמובן שיש לזה השלכות, בטח כשאנחנו הולכים למגמה של ציפוף בבניינים רבי קומות. זה נושא חדש, ולכן אנחנו לא יכולים להתייחס אליו כרגע. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> רק נחדד שנושא חדש זה מושג תקנוני. כרגע אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה, ולכן נושא חדש אפשר יהיה להעלות בהמשך לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כרגע הוועדה ביקשה להניח את הנושא הזה לדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כדי שלא תטענו נושא חדש. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> כרגע אנחנו טוענים נושא חדש כי באמת לא נערכנו לזה. זה לא היה בשיח ולא נעשו הבדיקות. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> שוב, נחדד. טענת נושא חדש יכולה לעלות לקראת הקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המונח התקנוני. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> בדיוק, המונח התקנוני. ולכן, כרגע לא ניתן להעלות טענת נושא חדש. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני, בבקשה. << אורח >> אלעד גונן: << אורח >> אלעד גונן, לשכה משפטית, משרד העבודה. מבלי לגרוע מהצורך החשוב, כפי שמשקפים מד"א בבניינים רבי קומות, אומר שיצטרכו פה הרבה עבודה בהקשר של התאמת התקנות לסיפור הזה של רבי קומות, כי מלבד הרכישה הראשונה, שהיא 3,000 שקל, שזה שגר ושכח, של קניית הדפיברילטור, ישנן הרבה חובות בתקנות, וצריך לראות מי הגורם שיהיה אחראי לזה. יש חובת בדיקה. צריך לראות שיש חברת ניהול שמוכנה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ועד בית. במה שונה המעלית מהמפעם, שזה פיקוח נפש? << אורח >> אלעד גונן: << אורח >> לא, לא. במעלית יש בודק מוסמך ואיש מקצוע מהתחום. פה מדובר על אנשים רגילים מהשורה. אז מי יהיה הגורם שיבדוק את התקינות של זה כל שבוע ושנוכל לבוא אליו בהפרה, ככל שזה לא יעשה? מדובר פה בהוראות חוק שמי שלא מקיים אותן מפר אותן. צריך לעשות התאמות לעניין רבי קומות. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> לפי סעיף 2 לחוק, החובה חלה על מי שמחזיק במקום ציבורי. << אורח >> אלעד גונן: << אורח >> מחזיק ברבי קומות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> זה ברור שצריך יהיה לעשות התאמות בחוק. צריך לחשוב על זה בתקנות. << אורח >> אלעד גונן: << אורח >> צריך הרבה התאמות, ולכן אני חושב שזה לא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מירי, בבקשה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> נאמר כאן על ידי נציגת האוצר שמדובר בנושא חדש, אבל אני הסוגיה בכלל לא חדשה. הצורך הזה כבר מוכר לנו. הוא עלה כבר מספר פעמים. כפי שאתה אמרת, ונאמר על ידי מד"א, כ-8,000 איש מדי שנה מתים מדום לב. הרי האדם נמצא מרבית משעות חייו בבית ולא במקום העבודה וכו'. ולכן, הסיכוי שזה יקרה בבית הוא הרבה הרבה יותר גדול. ולכן, הנגישות. אם אנחנו דאגנו שיהיה בקניונים, בתחנות אוטובוסים וכו', זה מהירות הזמן שהאדם נמצא. רוב הזמן הוא נמצא בבית. ולכן, יש היגיון מאוד מאוד גדול להנגיש את זה דווקא בבתים. להגיד שכל אתר וכל בית יהיה כמו באני לא יודעת מה, זה קצת מוגזם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אז למה לא יזמתם את זה עד כה? למה לא עשיתם את זה? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> היו כמה יוזמות כאלה והן לא הבשילו. הדבר היפה כאן הוא שאיגוד הקבלנים מוכן לזה, וזו כבר התקדמות. לכן, אנחנו מאוד חושבים שזה רצוי מאוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. כמו שאמרתי, שוב, אני מבקש שמשרד העבודה ינהל שיח מול משרד האוצר בעניין. מד"א יספקו לוועדה נתונים על ההחייאות בבנייני רבי קומות לעומת שטחים פתוחים או ציבוריים. אני אבקש מאדוני היועץ המשפטי לעבור להקראת הנוסח. בבקשה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> ד"ר חנה קטן, המועצה הלאומית לבריאות האישה. אני רוצה להעלות את סוגיית דפיברילטורים במקוואות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> השאלה אם זה עומד בהגדרה של 500 איש ביום. כנראה שלא. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> זה תלוי. בערים זה בוודאי יכול להיות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אם כן, צריך לבדוק את זה. זו נקודה חשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם לדעתך זה נכלל בהגדרת מקום ציבורי? << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> נצטרך לבחון את זה. כרגע בחוק זה לא כלול. כלומר, כרגע הוא לא בתוספת בחוק. ושוב, זה משהו שנוכל לבדוק לקראת המשך העבודה על הצעת החוק. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בבתי הכנסת יש? למה שזה לא יהיה גם בבתי הכנסת? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> בבתי הכנסת זה נעשה באופן וולונטרי בצורה מדהימה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם היה דיון על זה כשהחוק חוקק? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לא, לא היה. למען האמת, עד היום לא ברור לי אם בית כנסת נחשב למקום ציבורי או פרטי – זו סוגיה. מדברים על 500 איש ביום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם מישהו רוצה להוסיף עוד איזשהו מקום? מיכאל, בבקשה. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> נעבור להקראה. רק נציין שהנוסח שהועלה לאתר הוועדה באמת כלל את התיקון המהותי שכרגע ביקשו לעשות בהצעת החוק. כלומר, להוסיף את פרט 6א לתוספת. וכדי להוסיף חידוד כדי למנוע את הספק הפרשני בנוגע להגדרה מהי תחנת רכבת, הוספנו איזשהו חידוד לפרט 6 עצמו. בנוסח שיש בפניכם יש כרגע התייחסות לתוספת שהיא פרט 6א, ואנחנו גם נקריא כאן תיקון לפרט 6 עצמו. הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2025 תיקון התוספת 1. בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008, בתוספת..., כרגע נקריא שוב את החידוד בפרט 6: בפרט 6 אחרי המילים "תחנות רכבת" יבוא: ארצית או תחנות רכבת מקומית שמצויות בתוך מבנה. נציין כאן לפרוטוקול שיכול להיות שנעשה איזשהו חידוד לקראת השנייה והשלישית שמבהיר ומחדד את ה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כאשר המטרה היא להכליל תחנות שנמצאות בתת-קרקע ברכבות קלות. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> במהות המטרה היא להכליל תחנות רכבת שנמצאות בתוך מבנה – אבל כן. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> הכוונה היא גם למבנה סגור שיש לו כניסה ויציאה מובחנים, כך שבאמת יש נוסעים שמבקרים ושוהים בהם. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> מבנים סגורים. ברובד המהותי, כמו שצוין גם לפני, יש המון תחנות רכבת קלה שנמצאות במפלס הרחוב. ולכן, הנגישות לשירותי רפואת החירום היא זהה לכל מקום אחר. לגבי תחנות רכבת קלה, שהנגישות אליהן היא מורכבת יותר בגלל שהן בתוך מבנה סגור, יש כוונה לבוא ולעשות איזשהו חידוד כמו שאמרנו בפרט 6. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לימור, האם אתם מסכימים עם מה שהוא אומר לגבי זה? << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא רק שהם מסכימים, הם אפילו מציגים את זה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא, כי הם נתנו לי התניה לגבי הסוגיה הזו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, הוועדה צריכה לעשות משהו. האם הכול חוה אתי עטייה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אתם עושים מעל ומעבר למען עם ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> התיקון שהוסיף תחנות רכבת נעשה ב-2008, וזאת לפני שהיו גם רכבות קלות. כשיש תחנות רכבת תת-קרקעיות שהם במבנה סגור, עם כניסה ויציאה, גם נכון שיהיה בהן מכשירי החייאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בקיצור, בעד. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> כן. לעניין בניינים רבי קומות – צריך שגם משרד השיכון יהיה פה על מנת שהוא יוכל להתייחס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> נקודה נוספת. להבנתי ממהלך העבודה על הצעת החוק, גם כיום יש בתחנות רכבת קלה תת-קרקעיות מכשירי החייאה. << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> כן. בתחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה בתל אביב יש מכשירי החייאה. כמה? אחד או שניים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> להערה של לימור, משרד השיכון צריך להיות מעורב. צריך גם את חוות דעתו בסיפור הזה. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> 2. אחרי פרט 6 יבוא 6א. רכבת ארצית, כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל, (נוסח חדש), התשל"ב–1972, המשמשת להסעת נוסעים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה? << דובר_המשך >> מיכאל קוסשווילי: << דובר_המשך >> זה בעצם מה שעשינו פה רכבת ארצית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ההגדרה של רכבת שהיא לא רכבת קלה. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> בדיוק. ההגדרה רכבת בפקודת מסילות הברזל מתייחסת גם לקרונות, לקרונועים ולמגוון סוגי רכבות. רכבת ארצית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל – הכוונה רכבת שנוסעת על מסילה ארצית, ובעצם רכבת של רכבת ישראל. << אורח >> לימור אבולוף: << אורח >> ומסיעה נוסעים, והיא מאחר ויש מספר סוגי רכבות. << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> בדיוק. רצינו לחדד שהרכבת הזו משמשת להסעת נוסעים. זה אומר שבקטר, לצורך העניין, לא תחול חובה להתקין מכשיר החייאה. בגלל שציינו בפרט 6א שמדובר ברכבת ארצית, ובפרט 6 כרגע, כמו שאמרנו, התוספת שותקת בנוגע למהי רכבת, הוספנו את החידוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> שוב, אני מבקש להבהיר שבפרט 6 לא הייתה כתובה הבחנה לעניין רכבת ארצית ומקומית כי בזמן התיקון עוד לא הייתה ההבחנה הזו בפקודת מסילות הברזל. עוד לא היית רכבת מקומית. זה נוסף ב-2011, והחוק עבר ב-2008 עם התוספת הזו. מבחינתנו, כבר עכשיו הפרשנות צריכה להיות שזה לא כולל תחנות רכבת מקומיות, כלומר, של רכבות קלות שבמפלס הרחוב, שהן נראות כמו תחנת אוטובוס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם אתה חושש מהסדר שלילי? << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >> רק להבהיר שאם התיקון הזה ספציפית לא יעבור, זה לא גורע מהפרשנות שלנו שזה לא כולל כרגע - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה אומר לפרוטוקול או שאתה חושב שצריך להכניס תיקון בחקיקה? << דובר_המשך >> דביר פרנקפורטר: << דובר_המשך >> לא, אני אומר שהתיקון הזה שמוצע בפרט 6 הוא בסדר גמור מבחינתנו, כפוף לחידודים שיצטרכו בעתיד. כלומר, לפני שזה יגיע לקריאה השנייה והשלישית. אבל הוא לא הכרחי מבחינת הפרשנות כרגע, לדעתנו. אני מנסה לומר שזה רק הבהרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. בסדר. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> בהמשך לדבריו של דביר, בוודאי אין כוונה לתחנות רכבת עיליות שנמצאות בשפת הרחוב, שאינן שונות מתחנות אוטובוס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם אתם אומרים את ההבהרה הזו כי יש צורך לתקן בחקיקה או שזו פרשנות שאתם חוששים ממנה? << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> לא, זו הפרשנות שאנחנו אומרים שגם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יואב, האם אתה חושב שצריך לחדד את זה? הם פוחדים מהסדר שלילי. שיבואו פתאום עכשיו ויגידו: רגע, תחנת רכבת, רכבת על מסילה, זה גם רכבת קלה שיש בה תחנה במפלס הרחוב. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> החידוד, כפי הנוסח שהציע היועץ המשפטי, לוועדה מקובל עלינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. בסדר? << דובר >> מיכאל קוסשווילי: << דובר >> שוב, נציין שיכול להיות שנעשה בו עוד חידודים בהמשך לקראת המשך העבודה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמובן. האם יש הערות נוספות? לא? כולם מברכים? האם אפשר לעבור להצבעה. אני עובר להצבעה על הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2025. מי בעד הצעת החוק של חוה אתי עטייה? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עברה פה אחד לקריאה ראשונה. היא תעלה, בעזרת השם, למליאה. אני מברך את כל השותפים. נמשיך, בעזרת השם, להוביל את הצעת החוק בצורה הכי טובה שיכולה להיות. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:40. << סיום >>