חומר רקע
1
כ"ז תשרי תשפ"ה
9
2
,אוקטובר2024
הקצאת פירות קרן העושר ל
חיזוק הב
י
טחון האנרגטי של מדינת ישראל
על רקע דיוני התקציב לשנת2025
,אנו פונים אליכם בבקשה להקצ
ו ת230
מלש"ח מפירות הקרן לשנ
ים
2025-2026
לטובת תמיכה בפרויקטים
אסטרטגיים למשק האנרגיה ה ישראלי על מנת לעודד צמיחה, לחזק
את הבטחון האנרגטי, ולתרום לכלכלת ישראל.
במסגרת חוק קרן לאזרחי ישראל
, תשע"ד-
2014
הוחלט כי ,סכום ההקצאה השנתי ישמש למטרות חבריות
כלכליות וחינ
וכיות ,כאשר הוחלט ש "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת
"ולפיתוח ומחקר שלה
יפורט באופן מפורש . ניסוח זה מדגיש את החשיבות המיוחדת שהקנה המחוקק לקידום
המו"פ בישראל בכלל ולקידום תחום האנרגיה המתחדשת ולמו"פ שלה בפרט.
על אף זאת, בחלוקת פירות הקרן הראשונה בשנת התקציב2023-2024
, הסכום שהוקצה לטובת
אנרגיה מתחדשת ומו"פ בתחום זה עמד על0
.₪
נציין שנוסח החוק לא מחייב הקצאת אחוזים קבועים מהקרן לטובת תחומים אלו, זאת בעיקר בשל רצון
המחוקק להשאיר מרחב של גמישות לגיבוש מדיניות בה.תאם לנסיבות המתהוות יחד
,עם זאת מנוסח החוק
המפורש, ומעיון מדוקדק בתהליך חקיקת החוק, אין כל ספק ביחס
לחשיבות המיוחדת שהמחוקק ראה בדבר
קידום תחומים אלו באמצעות פירות הקרן.
ל
הקצאת פירות הקרן לטובת משק האנרגיה המקומי בכלל, ולקידום המחקר והפיתו
ח שלה בפרט
)בהתאם
,(לכוונת המחוקק
חשיבות
רבה
.עוד יותר נוכח אירועי השנה האחרונה חשיבות האנרגיה המתחדשת לחוסן
האנרגטי ותרומתה לבטחון, התחדדה במהלך"מלחמת "חרבות ברזל . זאת, נוסף לתועלות הכלכליות
הנובעות מאנרגיות מתחדשות והשקעה בפיתוח שלהן. יתרה מכך, כחלק מהשפעות המלחמ,ה
בוצע קיצוץ
תקציבי עמוק בכלל המשרדים, ובתוך כך במשרד האנרגיה והתשתיות. קיצוצים אלו מקש
ים
על השקעה
בפיתוח תשתיות
, ו על גיוסי כספים משווקים בינלאומיים של
חברות אנרגיה
וסטרטאפים
ישראלים.
אנו סבורים, שדווקא בעת קשה זו,
להשקעות נרחבות בתחום האנרגיה והתשתיות וקידום המחקר והפיתוח
שלו יכולים להיות אפקטים ממריצים גם להנעת הכלכלה המקומית ולחיזוקה. התמיכה הממשלתית בעת זו
נדרשת מתמיד בכל כלי אפשרי.
,משכך
נמליץ
ל
הקצות
230
מלש"ח לכל הפחות:מפירות הקרן לטובת הפרויקטים הבאים
1.
0
4
1
מלש"ח
ל טובת
תכנית האצה להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת על מבני מגורים :
התוכנית
מגובשת בימים אלו על ידי משרד האנרגיה והתשתיות ומיועדת לקדם הקמת מערכות סולאריות על מבני
:מגורים על מנת לתמוך, בין השאר, במטרות הבאות
2
סיוע בעמידה ביעדי הממשלה של30%
יצור אנרגיה מאנרגיות מתחדשות עד שנת2030
. התכנית
צפויה להוסיף כ-
1.2
ג'יגוואט הספק סולארי מותקן במגזר המגורים עד2030
.
ביזור משק האנרגיה על ידי התקנת מערכות סולאריות בדו-
שימוש המקטינות את התלות במתקנים
.גדולים
הורדת יוקר המח יה בכלל ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט באמצעות הוספת אפיק השקעה משתלם
.ובטוח המניב הכנסה קבועה למשק הבית
:לצורך כך נדרש תקציב לפעולות הבאות
,הקמת מרכזי יישום רשויות להנגשת מידע לציבור, לסיוע מקצועי ולעבודה פרטנית מול האזרחים
.בדגש על רשויות מוחלשות
תמיכה בהקמת מ ערכות סולאריות על מבני מגורים בדגש על מבני מגורים משותפים, מבני דיור
.ציבורי ואוכלוסיות מוחלשות, תוך שילוב אגירה
הרחבת תוכנית החינוך להגברת המודעות לאנרגיה מקיימת ולשינוי הרגלי הצריכה והגדלת
החשיפה של תלמידים למקצועות האנרגיה–
.'הנדסה, מדעים וכד
קמפיין פ ,רסום רציף ונרחב להעלאת מודעות האזרחים ליתרונות הכלכליים
הביטחוניי
ם
.והסביבתיים של מערכות סולאריות
להלן חלוקת התקציב המבוקשת .
התקציב יוקצה בין היתר בשים לב לתעדוף הממשלתי לאיזורי עימות
בדגש על איזור:הצפון
פעולה תקציב נדרש הסבר
מרכזי יישום לרשויות
25
מלש"ח כחצי מיליון למרכז פר שנה, כ-
10
מרכזים
אזוריים/רשותיים, על פני5 שנים
מענקים להקמת מערכות סולאריות במבני
,מגורים בדגש על מבני מגורים משותפים
.מבני הדיור הציבורי ואוכלוסיות מוחלשות
100
מלש"ח
תמיכה ב-
10
אלף מבנים, תמיכה ממוצעת של10
אלף שקל פר מבנה.
הרחבת תוכניות חינוך
10
מלש"ח
הקמת אתר ייעודי, שיתופי פעולה עם משרד
.החינוך וחינוך בלתי פורמאלי
קמפיין פרסום לעידוד הציבור הרחב
להתקנת מערכות ייצור אנרגיה מתחדשת
ואגירה במבני מגורים
5
מיליון שקל
3
2.
40
מיליון שקל לקידום אנרגיה מתחדשות ומו"פ בים )
BLUE TECH
:(
ישראל מתמודד
ת
עם קשיים
ייחודיים של צפיפות גבוהה, מיעוט שטחים פתוחים וגידול מתמיד בביקושים, אשר מקשים ומגבילים את
יכולת הפריסה של אנרגיה סולארית בשטחיה ומחייבים פתרונות יצירתיים במיוחד. שימוש מושכל
במרחב הימי יכול לאפשר לישראל נגישות למרחב עצום אשר עשוי
להוות מכפיל כוח משמעותי בכל
הקשור להפקת אנרגיה ממנו: אם באמצעות הצבת פאנלים סולאריים צפים ואם בהפקת אנרגיה בדרכים
.אחרות כגון ניצול אנרגית הגלים, הצבת טורבינות רוח וכיו"ב התקציב המבוקש הוא חלק מתוכנית
ממשלתית נרחבת יותר המשותפת ל
משרד המדע
, ה משרד
להגנ"ס ומ
שרד החקלאות .
בתוך כך לשנת
2025
המשרד
מבקש תקציב ייעודי ל יצירת התנאים המאפשרים וקידום ראשוני של אנרגיה ירוקה
ומתחדשת וכן מו"
.פ בים
מרכיבי התקציב יחולקו בין 3 הרגליים הבאות:
ביצוע סקרים ומחקרים ותמיכה בטכנולוגיות מתקדמות -
קידום סקרים אסטרטגיים סביבתיים
ותמיכה במחקרים של הסביבה הימית בישראל לצורך קידום תשתית ידע אשר תאפשר את מיצוי
משאב טבע זה. לרבות: חקירת מסלולי נדידת ציפורים לצורך איתור אזורים מתאימים להצבת
טורבינות רוח במרחב הימי, מחקרים למדידת השפעת תהליכים שונים על הסביבה הימית לצורך
הערכת יישומיות פ
ריסה של טכנולוגיות שונות במרחב הימי, איתור אזורי
ם מיטביים ל ניצול אנרגית
גלים וזרמים'וכו . כמו כן
הכספים ישמשו ל
תמיכה ראשונית בסטרטאפים במסלול בלו-
.אנרג'י
קידום תכנון מקיים - יצירת תמ"אות למרחב הימי שיאפשר
ו פריסת פתרונות אנרגיה במרחב זה.
פיתוח אתרי ניסוי ימיים )
Marine test site( וקידום טכנולוגיות ימיות -
הקמת מנהלת שתתכלל
את כלל הפעילות בנושא, לרבות ליווי יזמים וקידום רגולציה מאפשרת לפרויקטים פוטנציאליים
.במרחב זה
בפרט התקציב יאפשר לרכוש ציוד מחקרי משמעותי לקידום יכולות המחקר של המרחב
הימי כגון
מכשיר
ר ליד סורק למדידה ארוכת טווח של רוח בים ,
מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי
כנף מעל הים
.וכיו"ב
3
.
40
מלש"ח לתמיכה בסטרטאפים בתחום האנרגיה הנקייה לצורך פיתוח והטמעה של פתרונות
פורצי דרך למשק האנרגיה המקומי:
להשקעות במו"פ בתחומי האנרגיה הנקייה חשיבות עצומה הן
.לקידום משק האנרגיה והן לקידום הכלכלה המקומית אנו עדים בשנים האחרונות להשקעות עולמיות
בהיקף חסר
תקדים בתחום האנרגיות המתחדשות והנקיות -
היקף ההשקעות העולמי כמעט והכפיל את
קידום
תכנון
מ
קיים
ביצוע סקרים
ומחקרים
ותמיכה
בטכנולוגיות
פיתוח אתרי ניסוי
ורגולציה
מאפשרת
4
עצמו ב-5
השנים האחרונות )מ-1
טריליון דולר לשנת2019
ל-2
טריליון דולר לשנת2023
( ועל פי
ההערכות של ה-
IEA
המגמה צפויה להמשיך כך שההיקף ההשקעות השנתי המוערך בתחום צפוי להגיע
ל-4 טריליו ן דולר עד לשנת2030
.
,השוק העולמי משווע לפתרונות חדשניים בתחומי האנרגיות הנקיות
כאשר לפי ההערכה כ-
35%
מהפליטות במשק האנרגיה לא יהיו ניתנות להפחתה עם הטכנולוגיות
הקיימות ויידרשו פתרונות חדשניים לצורך הפחתתם1. צירוף ש
ת י עובדות אלו מדגיש את הפוטנציאל
הכלכלי.העצום בפיתוחם של פתרונות חדשניים למשק האנרגיה הקצ את פירות הקרן לטובת מתן
מענקים לתמיכה ישירה בסטרטאפים, הקמת מרכזי חדשנות,
לתקצוב פיילוטים והשתתפות בחממות
יסייעו לחיזוק האקוסיסטם המקומי
, הגדלת ההכנסות למדינת ישראל והגברת החוסן האנרגטי.
במסגרת
ההצעה נבקש ל תעדף חלק מהתקציב לתמיכה ישירה במרכזי חדשנות וחברות מחקר ופיתוח באיזורי
.העימות בצפון ובדרום
4
.
10
מלש"ח לתמיכה ב תחבורה
נקייה :למעבר ההדרגתי ל
כלי רכב חשמליים צפוי
ות
להיות השלכות
מרחיקות לכת על משק האנרגיה, על איכות הסביבה ועל המרחב הבנוי. על מנת למצות את הפוטנציאל
הגלום בשינוי זה, נדרשת היערכות מחושבת ומושכלת, כך שיינתן מענה למאפיינים הייחודיים של רכב
.חשמלי ושל התשתיות התומכות הנדרשות לאימוצו בקנה מידה רחב בשימוש מו שכל ברכב חשמלי ניתן
להסיט
את הטעינה לשעות ביממה בהם יש כושר ייצור אנרגיה סולארית, וכך
להרחיב את
ייצור החשמל
ממערכות
פוטו-ט וול
איות ללא הכבדה על רשתות ההולכה,
.בזכות ניצול האגירה בסוללות הרכב
,מעבר לכך
פוטנציאל חשוב ביותר מיוחס ל
טכנולוגיית רכב-
) לרשתV2G– vehicle to grid
(ה מאפשרת
טעינה דו-
,כיוונית בין רכב חשמלי לרשת החשמל כך
שרכב מחובר לשקע
יכול לסייע
לייצוב הרשת,
ל
הגדלת ניצול ואגירת אנרגיה סולארית , אספקת כוח
ו.גיבוי במהלך הפסקות חשמל ועוד
בדומה, יש
חלופות של
רכב-לבית )
V2H– vehicle to home
( ו
רכב-
לבניין )
V2G– vehicle to building
( .
יש צורך
לבצע בישראל פרויקטים
בגודל
משמעותי בתחום זה, בכדי לפתח טכנולוגיה ישראלית ופתרונות
.המתאימים לצרכים המקומיים בדגש על היבט החירום ,התקציב יוקצה בתעדוף הממשלתי לאיזור הצפון
לשני פיילוטים שייבחר
ו כמיטבי מבין האפשרויות שלהלן:
פיילוטG/V2H
2
V במגזר הפרטי
)עד500
(רכבי נוסעים
פיילוטV2G/V2B
בכ-
100
רכבי נוסעים בציי רכב, כולל הקמת מיקרוגריד
פיילוטV2G
בתחבורה כבדה )כ-
100
(משאיות ו/או אוטובוסים
1
tatista 2024
S
" , הנתונים תואמים גם לדו"חNet Zero Roadmap: A Global Pathway to Keep the 1.5 °C Goal in
Reach
"העדכני ביותר של ה-
IEA
מ-
2023