חומר רקע

27 ינואר2025 כ "ז טבת תשפ"ה לכבוד ח"כ מיקי לוי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה הכנסת ,שלום רב :הנדון נ ייר עמדה לקראת דיון על ג ביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע בשם לובי99 (חל"צ) אנו מ ברכים על קיומו של הדיון בנוגע לגביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע– דוח64א ומתכבדים להציג את עמדתנו . בישראל מספר משאבי טבע מרכזיים, בהם גז טבעי; ים המלח; משק הפוספטים . כל אחד ממשאבי טבע אלו, השייכים לציבור, מופקים כיום על ידי תאגידי ענק שהינם גורמים ריכוזיים המחזיק ים כוח רב השפעה על מקבלי ההחלטות ועל הרגולטורים. במבחן התוצאה ניתן לראות כי הרגולציה החלה על אותן החברות בתחומים השונים– ;משטר הרישוי מ שטר המיסוי ; דיני הסביבה ועוד , כמו גם החלטות אד-הוק של הרגולטורים – משרת ות פעמים רבות את טובת החברות ובעלי השליטה בהן, ומתעדפ ו.ת אותן על פני הציבור הרחב והסביבה כך, למשל, נוצרה גביית חסר של חלקו של הציבור מההכנסות והרווחים ממשאבי הטבע אלו( Government Take=GT ) , כשהמשמעות היא ויתור על הכנסות ,של מיליארדים לקופה הציבורית שהיו יכולות להיות מתורגמות לשיפור התשתיות, השירותים החברתיים ומילוי צו רכי הביטחון של המדינה. משאבי הטבע שייכים לציבור ויש להבטיח שהציבור יקבל את חלקו הראוי מהפקתם תוך הגנה מקסימלית על הסביבה; יש לקבוע מודל מיסוי פשוט שאינו נתון למניפולציות, שיבטיח את חלקה של המדינה במשאבים; יש להגביר את השקיפות על חלק המדינה בהם; ויש לפעול כדי לצמצם את הריכוזיות ואת יכולת המיקוח של הגורמים .המחזיקים במשאבי הטבע, מול מקבלי ההחלטות.הכל כמפורט להלן א. :משק הפוספטים 1. בעוד שבחינת ההסדרים בתחום הגז הטבעי ובתחום ים המלח מצויה בדיונים פנים - ממשלתיים, במסגרת ועדות ממשלתיות וצוותי עבודה ממשלתיים , כפי שיפורט בהמשך – תחום משק הפוספטים הוזנח ונותר מאחור , זאת למרות רווחיות גבוהה, שלא מתורגמת להגדלת חלקה של המדינה במשאב הטבע היקר .והמתכלה ולחיזוק הדרישות הסביבתיות 2. עם הפרטתה של כי"ל בשנות התשעים, הועברו לידיה גם זיכיונות כריית הפוספטים בנגב. כמו במקרה ים המלח , ,גם בתחום הפוספטים לא נעשתה בחינה של החקיקה המעצבת את היחס בין הזכיין ובין המדינה ( וחקיקה בת עשרות רבות של שנים ,פקודת המכרות חקיקה מנדטורית מיושנת) היא זו שמכוחה מעוצבים היחסים עד היום . התמלוגים ש נקבעו בפקודת המכרות היו זעומים, ועמדו על2.5% בלבד משווי סלע הפוספט. 3. בשנת2015 , בעת חקיקת 'חוק ששינסקי2 ', שתיקן את חוק מיסוי משאבי טבע , תשע"א– 2011 כך שיחול על משאבי טבע נוספים, שאינם נפט וגז, ה ו עלו התמלוגים ה קבועים בפקוד ה ל - 5% , אך נוספו ניכויים והחרגות שונים, שמאפשרים לחברה לשלם תמלוגים נמוכים במידה ניכרת מ- 5% . בנוסף, מכיוון שחקיקת ששינסקי2 לא התמודדה כראוי (כפי ש התברר בדיעבד, עת הגיעו תשלומי ההיטל לבוררות מול רשות המסים ) עם תחום מוצרי ההמשך ומחירי ההעברה בין החברות האחיות והבנות תחת כי"ל, מאז2015 ועד היום ,לא שולם ולו שקל אחד כמס רווחי יתר בגין תעשיית הפוספטים של כי"ל וזאת למרות רווחיות ( גבוהה מאודEBITDA של כ- 23% בתחום מוצרי ההמשך ושל כ- 35% בתחום מכירת סלע פוספט )כקומודיטי . 4. כך יצא ש שווי סלע הפוספט שנכרה במכרות בישראל בין השנים2012 ל- 2023 עמד על10.7 מיליארד דולר , ואילו התמלוגים ("דמי הזכות") עמדו בסך הכל על55 מיליוני דול רים. 5. ,זאת ועוד בתחילת השנה , העניק המפקח על המכרות זיכיון חדש לחברת כי"ל , למשך20 שנים נוספות , מבלי שהתייעץ על כך מראש עם ועדת הריכוזיות (כפי ש מחייב אותו החוק וכפי שהוא התחייב במפורש בפני וועדת הכספים של הכנסת בשנת2021 ). למרות שהמפקח על המכרות (ויחד איתו חברת כי"ל), טוענים מזה שנים מעל כל במה כי עתודות הפו ספ טים בשדות יספיקו לשנה-חמש שנים, הזיכיון ניתן לעשרים שנים . על כך הגשנו עתירה לבג"ץ, שהינה תלויה ועומדת (בג"ץ67534-12-24 לובי99 (חל"צ) נ' המפקח על המכרות .) 6. נציין, כי מניתוח כלכלי שערכנו עולה כיICL צפויה ליהנות בשנים הקר ו בות מהכנסות בהיקף של מעל ל - 5 מיליארד דולרים רק מכרייה של סלעי הפוספט האיכותיים ( נספח א'), אך זכויות כרייה אילו מוענקות ל ICL תמורת דמי הזיכיון העומדים על סכום זעום של16 בלבד₪ מיליון .)!( 7. לא זו אף זו, משק הפוספטים נשלט היום בידICL , המחזיקה אף בזיכיון ים המלח. ההחזקה הצולבת בשני משאבי הטבע, הופכת אתICL למעסיקה הגדולה ביותר בנגב ומייצרת לה כוח מיקוח משמעותי ביותר על .מקבלי ההחלטות, שמוביל, בתורו, למיקסום האינטרסים שלה, לעיתים קרובות בניגוד לאינטרס הציבורי 8. ל ,סיכומו של דבר, תחום הפוספטים בישראל סובל מהזנחה רבת שנים, שעולה למדינה בהפסד הכנסות בפגיעה סביבתית, ו ב הגדלת הריכוזיות הכלל משקית . ,המשך התעלמותה של המדינה ממשק הפוספטים עולה למשלם המסים מאות מליוני שקלים בשנה, ,כאובדן הכנסות פוטנציאליות. מדובר במשאב מתכלה .שהמשך עצימת העיניים ביחס אליו נושאת בחובה השלכות סביבתיות, כלכליות וחברתיות עצומות ב. :תחום הגז הטבעי 9. 'ועדת ששינסקי' שפעלה ב שנים2011-2010 ביקשה להגדיל את חלקו של הציבור ברווחים ממשאב זה משיעור של 24% - 31% לשיעור של כ- 52% - 65% לאורך חיי המאגרים. 1 על בסיס המלצותיה, ועל מנת לממש את זכותו של הציבור ליהנות ממשאבי הטבע שלו, חוקק חוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע, תשע"א- 2011 . 10 . ,ואולם בחלוף עשור מתחילת ההפקה במאגר תמר, להערכתנו הגבייה בפועל איננה עומדת בציפיות ,. כך בעוד הדוחות מ- 2012 של שותפות ישראמקו, השותפה במאגר, הצביעו על כך שחלק המדינה ברווחים בשנים 2023 - 2013 צפוי היה להגיע ל- 51% , 2 בפועל חלק המדינה להערכתנו בתקופה זו הגיע ל- 39% בלבד (ראו הרחבה בנספח ב' .)חלק מהפער נובע מ ,הערכת יתר של המכירות אך סיבה מרכזית לתוצאות הירודות היא להערכתנו פשרות בהליכי .השומה, אשר מתנהלים כידוע הרחק מהעין הציבורית3 1 מסקנות הועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, ינואר2011 (דו"ח ששינסקי1 .) 2 הכוונה לדוח העתודות ונתוני תזרים מהוון לחזקת תמר, אשר פורסמו במסגרת הדוח השנתי של ישראמקו2012 . 3 ראו תחקיר לובי99 ( בנושא באתר העין השביעית קישור ) 11 . בנוסף, תחום מיסוי .משאבי הגז לוקה בחוסר שקיפות חלק המדינה השנתי (התמלוגים, מס החברות והיטל )רווחי היתר מהמשאבים לא פומבי ולא ידוע לציבור ,באופן שיוכל לייצר שקיפות חלקו מפעילות הזיכיון .וכן להבטיח ביקורת ציבורית על גביית חלק המדינה 12 . נציין כי בעשורים האחרונים גוברת ההבנה בעולם כי תחום משאבי הטבע דורש שקיפות מוגברת, עם הצדקה :כפולה ראשית., מדובר בהפקה של נכס אשר הבעלות עליו היא ציבורית שנית , תעשיית משאבי הטבע היא תעשייה בה האפשרות לגביית רנטה כלכלית היא גבוהה מאוד, ותלויה בצורה מוחלטת ברגולציה. לכן, ישנו .סיכון מוגבר לשחיתות במגזר זה, וכן לניצול פערי מידע על ידי המפיקים 13 . ואכן במבט משווה, מדינות רבות וכן ארגונים רב - לאומיים אימצו סטנדרטים מורחבים לשקיפות בתחום של משאבי טבע, וכן חוקקו חוקים ייעודיים לעניין זה. ארגון ה- EITI ( Extractive Industry Transparency Initiative ) מהווה ארגון גג של מעל50 .מדינות, ספציפית בנושא של שקיפות במשאבי טבע4 על בסיס הסטנדרט שלEITI ,, מדינות שונות אימצו חקיקה ייעודית להגברת השקיפות בנושא זה כגון קנדה5 .והאיחוד האירופי6 14 . הצורך בשקיפות באשר לחלקה של המדינה מההכנסות והרווחים הנובעים ממימוש משאב הטבע, כ הו ר גם בטיוטת הדוח של צוות ממשלתי לבחינת עתיד הזיכיון .ים המלח כך נכתב בטיוטת מסקנות הצוות (סעיף 217 :) 7 "מוצע, כי חלק המדינה השנתי (התמלוגים, מס החברות והיטל רווחי היתר) כמקשה אחת יהיה פומבי ויפורסם לציבור באופן תקופתי, בהתאם לכללים שייקבעו בחוק זיכיון עתידי, באופן שיוכל לייצר שקיפות לציבור על חלקו מפעילות הזיכיון, וכן להבטיח ביקורת ציבורית על גביית חלק המדינה. " 15 . מאחר שהמדינה גילתה דעתה שיש ערך לפרסום חלק המדינה השנתי ממשאב ים המלח, אין כל עילה .שלא להחיל הסדר דומה בעניין מאגרי הגז לעמדתנו , הפורמט הנכון לשקיפות זו הינו דיווח חצי- שנתי לכנסת אודות חלק המדינה במשאבי הטבע השונים. מכיוון שחלק המדינה מורכב מגבייה המבוצעת ברשות המסים וגבייה המבוצעת במינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, ראוי כי הדיווח יהיה משותף לשני .הגופים ג. :ים המלח 16 . לפני חודשים ספורים פורסמה טיוטת המלצות הצוות הבינמשרדי ה עוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת2030 והקצאת הזיכיון העתידי. :להלן עיקרי עמדתנו בנוגע לטיוטה 17 . מתחשיב שפ ו רסם בטיוטה עולה כי ,גובה דמי הזיכיון המינימליים שעל המדינה לדרוש במסגרת המכרז עומד על כ- 4 – 4.8 ,מיליארד דולר תקופת ה זיכיון צריכה להיות מעבר ל - 25 שנה ו גובהו של חלק המדינה ,שנקבע בטיוטה צריך לעמוד על 50% . 18 . צוות הבדיקה גם קבע שיש להמשיך עם מודל .התמלוגים הנוכחי, כפי שנקבע לפי המלצות ועדת שישינסקי בנושא זה נציין, כי בכל הנוגע ל- GT ממשאב הטבע, בעוד שהמלצת ועדת ששינסקי 2 היתה כי זה יעמוד בין 46% - 55% , בפועל, בשבע השנים לאחר יישום המלצות הוועדה , ה- GT נע סביב ה - 30% . 4 factsheet - https://eiti.org/documents/eiti EITI Factsheet, 2024: 5 link Extractive Sector Transparency Measures Act (2014). 6 link European Commission, “Requirements for extractive and logging industries”. 7 ,משרד האוצר זיכיון ים המלח: היערכות לתום תקופת הזיכיון והקצאת הזיכיון העתידי – טיוטת מסקנות הצוות הכלכלי והצוות הסביבתי-תכנוני . 16 בספטמבר2024 19 . מתחשיב שביצענו, המתבסס על הנתונים ה כספיים שלICL ,וההערכות המפורטות בדוח של צוות העבודה עולה כי ערכו הנוכחי של הזיכיון, תחת משטרGT של50% , לתקופה של15 שנים המתחילה בתחילת שנת 2025, עומדת על למעלה מ- 5.1 מיליארד דולר ( 'נספח ג) . 20 . לעמדתנו, ה- GT ( הקבוע בטיוטה50% ) הינו נמוך מדי ויש לקבוע כי חלק המדינה יעמוד על בין50% - 80% ., כתלות ברווח של בעל הזיכיון העתידי העובדה כי משאבי הטבע המצויים בים המלח שייכים לציבור ;הישראלי בכללותו היתרונות התפעוליים הטמונים בהפקה בים המלח והסיכון הנמוך עבור היזם; וחלק המדינה המקובל במדינות אחרות– כולם מצדיקים שחלק גבוה יותר מהרווחים המופקים מהמחצבים בים .המלח, יישאר בידי הציבור 21 . ,בנוסף ל אור החסרונות הרבים של היטל רווחי יתר )'('מס ששינסקי ,והכישלון שלו בהשגת מטרתו אנו קוראים למעבר למודל של שני זרמי תשלומים בלבד : תמלוגים שייגבו מהכנסות הזכיין, ומס חברות שייגבה מהרווח. כך ניתן יהיה להבטיח כי התשלומים השוטפים למדינה יתבססו על שני עקרונות: שקיפות ופשטות . 22 . עוד אנו מציעים שהתמלוגים שייגבו על המחצבים השונים יהיו דיפרנציאליים , וזאת על- מנת לשמור על התכלית של היטל רווחי היתר– גבייה פרוגרסיבית של חלק המדינה מרווחי הזכיין. אנו מציעים לעצב את משטר התמלוגים כך שמדרגת התמלוג התחתונה תביא לכך שחלק המדינה מהרווחים על כל מחצב יעמוד על 50% , ויעלה באופן מדורג כך שבמדרגה הגבוהה חלק המדינה השולי יעמוד על80% מהרווחים . 23 . באשר לתקופת תקופת הזיכיון העתידי, אנו ס בורים שעליה להיות קצרה ככל הניתן , ולא לעלות על15 שנים, או לחילופין– תקופה של10 שנים עם אופציה להארכה ב- 10 שנים נוספות, ככל שהזכיין עומד במחויבויותיו. ,לסיכום 24 . משאבי הטבע שייכים לציבור ויש להבטיח שהציבור יקבל את חלקו הראוי מהפקתם – המכניסה מאות מיליארדי דולרים לחברות המפיקות אותם . יש לקבוע מודל מיסוי פשוט שאינו נתון למניפולציות שיבטיח את חלקה של המדינה במשאבים, יש להגביר את השקיפות על חלק המדינה בהם ויש לפעול כדי לצמצם את .הריכוזיות ואת יכולת המיקוח של הגורמים המחזיקים במשאבי הטבע, מול מקבלי ההחלטות ,בברכה אריאל פז- סוויצקי עו"ד זהר אלטמן- רפאל מנהל מחלקת המחקר מנהלת תחום ממשלה :'נספח א הכנסותICL ה צפוי ות מכריית הפוספטים – בהתבסס על חוו"ד כלכלית של מר משה קאשי, מנהל תחום הפיננסיים בלובי99 , שהוגשה לוועדת תו"ב מחוזית דרום במסגרת התנגדות לובי99 ותושבי הדרום לתוכנית 656-0908822 1. כדי לשקף את תזרים המזומנים הצפוי לנבוע מהפרויקט , הערכ תי את תזרים המזומנים הצפוי להתקבל ב מצב של הפקת כל עתודות הפוספט ( האיכותי על -פי הגדרות החברה, מדובר ב פוספט לבן ובפוספט דל אורגני.) בש ני זיכיו נות הכרייה בהם מחזיקה רותם , המשמשים אותה לכרייה בשלושה שדות שונים (רותם-חתרורים , אורון וצין :) (להלן השדות או המכרות ), נכון לתחילת2025 . תזרים המזומנים נגזר בראש ובראשונה מהיקף העתודות .הקיימות במכרות 2. על מנת להעריך את היקף העתודות הצפוי בתחילת 2025 , התבסס תי על דוח עתודות שפירסם הממונה על המכרות במשרד האנרגיה, במסגרת קול קורא לקבלת רישיונות חיפוש בשדות אלו, המעודכן לינואר 2023 . 8 לפי ,דוח העתודות סך כל עתודות סלע הפוספט האיכותי בשדות עמד,, בעת פרסומו על כ- 24.5 מיליון טון . מכמות זו הופחת היקף הכרייה בשנת2023 , כפי שדווח בדוחות הכספיים שלICL . 9 על מנת להעריך את היקף העתודות ב תחילת 2025 , הנח תי כי קצב הכרייה בשנת2024 יהי ה זהה לקצב הכרייה ב - 2023 .להלן פירוט החישוב לכמות סלע הפוספט המוערכת לשנת 2025 ,כפי שעמד ה בבסיס חישוב תזרים המזומנים : 3. סלע הפוספט הגולמי הנכרה ,עובר עיבוד במפעלי החברה בנגב .התוצר של תהליך העיבוד נמכר בחלקו בשוק פוס טפ -קומודיטי ו,מחלקו מופק חומר גלם המשמש ,בידי החברה או חברות קשורות לייצור מוצרי המשך :(חומצה זרחתית ירוקה, חומצה זרחתית לבנה ,וכו'. להלן חומר הגלם ). חלקו של הסלע הנמכר בשוק קומודיטי וחלקו של הסלע המשמש להפקת חומר הגלם, מסך הסלע הנכרה הינם כ- 45.5% וכ- 54.5% , מסך כריית ( הפוספט, בהתאמה, לפי ממוצע רב שנתי5 )שנים. 4. על בסיס חישוב זה, הנחתי כי מימוש כל עתודות הפוספט, נכון לתחילת2025 :יתבצע על פי החלוקה הבאה 8 משרד האנרגיה והתשתיות (מנהל אוצרות המדינה): כריית פוספט – עתודות, מקורות, תפוקות ושיקום בשטחים המיועדים לכרייה בשדות צין, אורון, רותם וחתרורים . נכון לינואר2023 . כאן 9 ICL – דוחות כספיים לשנת2023 '(עמ131 .) כאן שדה סוג פוספט)אלפי טון( כמות רותם דל אורגני3,000 אורון לבן6,100 אורון דל אורגני3,000 צין דל אורגני12,400 )2023 נכון לינואר( כ"סה24,500 2023 -כמות כרייה ב5,770 2024 -כמות כרייה מוערכת ב5,770 2025 עתודות פוספט מוערך לתחילת12,960 שנה2019 2020 2021 2022 2023ממוצע רב שנתי טונות שנכרו7,000 6,000 4,893 4,488 5,770 5,630 סלע פופסט לתעשיית מוצרי ההמשך2,807 3,090 2,431 2,170 2,309 2,561 סלע פופסט לשוק הקומודיטי4,193 2,910 2,462 2,318 3,461 3,069 סלע פופסט לתעשיית מוצרי ההמשך % 40.1% 51.5% 49.7% 48.4% 40.0% 45.5% סלע פופסט לשוק הקומודיטי % 59.9% 48.5% 50.3% 51.6% 60.0% 54.5% במיליוני טון*שיעור כמות 2025 עתודות פוספט מוערך לתחילת100% 12,960 סלעי פוספט למכירה בשוק הקומודיטי55% 7,128 סלעי פוספט לייצור חומרי גלם45% 5,832 5. על מנת להעריך את כמויות מוצרי ההמשך שיופקו מ ,עתודות הפוספט חישבתי את שיעור מוצרי ההמשך המופק ים מ חומר הגלם , בהתבסס על כמויות הייצור כפי שדווחו בדוחותיה הכספיים שלICL . 10 להלן טבלה המפרטת את כמויות ייצור מוצרי ההמשך , כפי שדווחו , ואת חישוב שיעור מוצרי ההמשך הממוצע ים המופק ים מסלע הפוספט : 6. אומדן כמות מוצרי ההמשך שיופק ו מ ,עתודות הפוספט חושב כמכפלה של שיעור מוצרי ההמשך המופק ים מסלע הפוספט כמתואר לעיל (ממוצע על פני 5 שנים) , בהיקף הפוספט הצפוי לשמש כחומר גלם בעבורם, כמתואר בסעיף22 . כמות מוצרי ההמשך אשר צפויה להיות מיוצרת מפורטת :בטבלה הבאה 7. שווי מוצרי ההמשך שיופק ו מעתודות הפוספט ,, לאחר תהליך העיבוד במפעלי החברה בנגב התבסס על ממוצע מחירי התוצרים השונים ב שלוש השנים האחרונות ,כפי ששימשו אתICL לצורך חישוב אומדני הרזרבות .במכרות הפוספט בנגב11 להלן פירוט המחירים שעמדו בבסיס התחשיב : 8. ההכנסה הצפויה ,ממכירת מוצרי ההמשך חושבה על בסיס שווי התוצר שיופק, באמצעות הכפלת כמות התוצר המוערכת, במחירי התוצר כפי שפורטו מעלה. להלן טבלה המסכמת את חישוב הערכת שווי ,מוצרי ההמשך לינואר2025 : 10 שם 2. 11 ICL – דוחות כספיים לשנת2023 '(עמ151 .) כאן שנה2019 2020 2021 2022 2023ממוצע )אלפי טון( תוצרת לאחר עיבוד ברותם ישראל סלע פופסט2,807 3,090 2,431 2,170 2,309 2,561 חומצה זרחתית ירוקה567 544 531 508 520 534 דשנים1,033 920 1,082 1,044 1,033 1,022 חומצה זרחתית לבנה134 171 168 176 150 160 MKP 66 70 72 95 78 76 שיעור התוצרת מסך סלע הפוספט חומצה זרחתית ירוקה20.2% 17.6% 21.8% 23.4% 22.5% 20.8% דשנים36.8% 29.8% 44.5% 48.1% 44.7% 39.9% חומצה זרחתית לבנה4.8% 5.5% 6.9% 8.1% 6.5% 6.2% MKP 2.4% 2.3% 3.0% 4.4% 3.4% 3.0% תוצר)2025 ינואר( היקף עתודות מוערך שיעור התוצרת מסך סלע הפוספט סלע פופסט לייוצר חומר גלם5,832 100% חומצה זרחתית ירוקה1,216 20.8% דשנים2,328 39.9% חומצה זרחתית לבנה364 6.2% MKP 173 3.0% תוצר מחיר לטון חומצה זרחתית ירוקה1,234 $ )GSSP( דשנים227 $ חומצה זרחתית לבנה2,344 $ MKP 1,767 $ סוג תוצר שיעור מסך סלע הפוספט כ עתודות"סה מחיר לטון)$ במיליוני( שווי תוצר חומצה זרחתית ירוקה20.8% 1,216 1,234 $ 1,500,364 $ דשנים39.9% 2,328 227 $ 528,429 $ חומצה זרחתית לבנה6.2% 364 2,344 $ 852,854 $ MKP 3.0% 173 1,767 $ 306,571 $ כ"סה3,188,218 $ 9. ההכנסה הצפויה ממכירת סלעי הפוספט בשוק הקומודיטי, חושבה באמצעות הכפלת היקף הפוספט הצפוי להימכר בשוק קומודיטי, בהתאם לשיעורו ההיסטורי מסך הפוספט הנכרה, (כ- 7.12 מיליון טון פוספט) במחיר הממוצע של סלעי הפוספט בשוק הקומודיטי בשנתיים האחרונות (כ- 250 דולר לטון פוס .)פט12 עפ"י תחשיב זה סך ההכנסות צפוי לעמוד על כ- 1.78 .מיליארד דולר 10 . לסיכום, סך ההכנסות הצפוי מ מימוש כל עתודות הפוספט האיכותי במכרות תחת רישיונות הכרייה של רותם אמפרט מוערך בכ- 4.97 מ יליארד .דולר 12 - Data - Historical - 0350012021/related/CMO - https://thedocs.worldbank.org/en/doc/5d903e848db1d1b83e0ec8f744e55570 Monthly.xlsx נספח ב : ,חישוב חלק המדינה במאגר תמר2023 - 2013 מניתוח שביצענו לגבי מאגר תמר על בסיס דוחות ישראמקו, מצאנו כי חלק המדינה המצטבר ברווחים עד השנה 2023 עמד על39% . בדקנו את אותם נתונים על בסיס תחזיות חברת ישראמקו מהדוח השנתי של2013 , ומצאנו שלפי התחזיות חלק המדינה אמור היה לעמוד כבר על51% . 13 :להלן ניתוח חלק המדינה עד כה14 :ובתצוגה גרפית ולהלן התחזית על בסיס נתוני הדוח השנתי2013 : 13 הניתוח בוצע בערכים נומינליים מתוך דוחות ישראמקו לשנים2013 ו- 2023 ,(לפי השיעור היחסי של ישראמקו28.75% ). שימוש בערכים .מהוונים מחריף את הפער לרעת המדינה, מכיוון שהיטל רווחי היתר משולם רק לאחר מספר שנים 14 הניתוח בוצע על בסיס המתודולוגיה המפורטת בחוות דעתו של דניאל ג'ונסטון .במסגרת מסמכי ועדת ששינסקי 61% 18% 14% 7% חלוקת הרווח בפועל , 2013-2023 חלק השותפות תמלוגים מס חברות היטל ששינסקי :ובתצוגה גרפית כלומר, בעוד שישראמקו חזו כי בשנים2013-2023 חלק המדינה יעמוד על51% , בפועל הוא עמד על39% . נציין כי החישוב בוצע בערכים נומינליים, אך היוון הערכים רק מחריף את הפער, מכיוון ששיעור המס, וגובהו בערכים .נומינליים, היה נמוך יותר בשנים הראשונות 49% 17% 16% 18% תחזית חלוקת הרווחים של ישראמקו- 2013 חלק השותפות תמלוגים מס חברות היטל ששינסקי 'נספח ג - תחשיב לבחינת גובה דמי הזיכיון המינימליים – ים המלח – מתוך תגובת לובי99 ל טיוטה להערות הציבור :בנוגע לזיכיון ים המלח היערכות לתקופת תום הזיכיון והקצאת הזיכיון העתידי 1. שטר הזיכיון העתידי, כמו הנוכחי, צפוי להעניק לבעל הזיכיון את הזכות להיות הגורם היחיד שלו תהיה גישה .לרווחים הפוטנציאלים מהמחצבים בים המלח15 בנוסף, הזיכיון יעניק לאותו גורם את הגישה הבלעדית לנכסי :הזיכיון. לפיכך גובה דמי הזיכיון שתדרוש המדינה צריך להיגזר משלושה רכיבים עיקריים)א הגישה הבלעדית ;לנכסי הזיכיון (המוחשיים והבלתי מוחשיים), בין אם באמצעות רכישתם ובין אם באמצעות זכות שימוש )ב תזרים המזומנים המייצג הצפוי להתקבל מהפקת משאבי הטבע בשטח הזיכיון, ביחס לשיעור התשואה ;הנורמטיבי שיקבע)ג מקדם ההיוון, כפי שמגולם כיום בשוק ותוך התחשבות בשיקולים נוספים אותם יש לקחת בחשבון (שיפורטו בסעיפים9-14 למסמך זה). התשלום בעבור דמי הזיכיון אינו מותנה בכמות המחצבים .שיופקו, ואף לא בשאלה האם בכלל יופקו מחצבים 2. על מנת לחשב את הסכום המינימאלי במסגרת המכרז עבור שני הרכיבים הראשונים שתוארו לעיל, קרי רכיב הנכסים ותזרים המזומנים, התבססנו על נתונים כספיים מדוחותיה הכספיים של החברה לשנים2021-2023 , כפי שדווחו לבורסה לני"ע. על-מנת לייחס את תזרים המזומנים הצפוי לפעילות מה זיכיון, נסמכנו על המתואר בנספח א' לטיוטה וייחסנו לזיכיון90% מהפעילות במגזר האשלג ו - 50% מהפעילות במגזר המוצרים התעשייתיים, הכולל את פעילות הברום. היקף ההכנסות המייצג מכל מגזר חושב על- ידי ממוצע של שלוש השנים האחרונות, והוכפל בשיעור הייחוס המצוין לעיל. כך, ה הכנסה המייצגת המיוחסת לזיכיון של פעילות האשלג ושל פעילות הברום, העומדת בבסיס המודל, היא2,181 ו- 768 מיליוני דולר, בהתאמה. חישוב שיעורי הרווח התפעולי, הפחת וההפחתות, וההשקעות ההוניות, מתוך סך המכירות בכל מגזר, חושבו גם הם כממוצע של שלוש השנים האחרונות שלהן ישנם דיווחים מלאים. שיעור הצמיחה השנתי במכירות עומד על4.9% . 16 חלק המדינה מהרווחים, המשמש לצורך יצירת תזרים המזומנים החופשי, הועמד, כנקודת מוצא בלבד, על50% , כהמלצת הצוות (הגם שאיננו תומכים בהמלצה זו, כפי שנרחיב בהמשך). מכיוון שנכסי הזיכיון מאפשרים תחילת עבודה מיידית, הנחנו שכבר בשנה הראשונה לזיכיון החדש החברה תהיה ב רווח תפעולי, וכך גם עלויות המימון השוטפות הועמדו על0 .. כלל הנחות המודל מפורטות בטבלה להלן סעיף הנחות המודל 2032) - CAGR (2023 4.9% GT 50.0% רווח תפעולי מייצג% - אשלג 39.73% רווח תפעולי מייצג% - ברום 27.83% פחת הפחתות% - אשלג 6.7% פחת והפחתות% - ברום 4.0% % CAPEX - אשלג 13.8% % CAPEX - ברום 5.5% האשלג- הכנסות מייצגות (מיליוני )דולר 2,424 15 הבלעדיות ניתנה לבעל הזיכיון באמצעות סעיף2 ,, ובפרט ס"ק (א): "הזכות הייחודית להשיג בדרך אידוי (שמשי או מלאכותי), צינון כריה, חציבה, או בכל דרך אחרת את מלחי- המחצבים, המחצבים והכימיקלים, בין בתמיסה ובין בצורה מוצקת, בים המלח ומתחתיו ולהתקינם לשיווק, למכרם ול ."עשות בהם 16 report - market - analysis/potash - https://www.grandviewresearch.com/industry אשלג- שיעור הכנסות מיוחסות לישראל 90% ברום- )הכנסות מייצגות (מיליוני דולר 1,537 ברום- שיעור הכנסות מיוחסות לישראל 50% האשלג- הכנסות מייצגות ישראל )(מיליוני דולר 2,181.30 ברום- הכנסות מייצגות ישראל )(מיליוני דולר 768.33 3. על- מנת לקבוע את שיעור ההיוון, כדי למצוא את הערך הנוכחי של תזרים המזומנים הצפוי מהזיכיון, בחנו תחילה את מקדם ההיוון הנגזר ממכפיל הרווח הנקי שלICL בארבעת הרבעונים האחרונים. מכפיל רווח נקי :הוא מדד נפוץ לבחינת השקעות, והוא שווה לשווי השוק של החברה, חלקי הרווח הנקי שלה𝑃𝐸= 𝑀𝑎𝑟𝑘𝑒𝑡 𝐶𝑎𝑝 12−𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑁𝑒𝑡 𝐼𝑛𝑐𝑜𝑚𝑒 . לצורך חישוב מכפיל הרווח, סכמנו את הרווח הנקי בארבעת הרבעונים האחרונים לגביהם ישנם נתונים, קרי החל מהרבעון הרביעי לשנת2023 ועד לסוף הרבעון השלישי לשנת2024 . סך הרווח הנקי שלICL בתקופה זו עמד על404 מיליוני דולר. שווי החברה שנלקח לצורך החישוב, הוא שוויה בתום הרבעון השלישי לשנת2024 , אז עמד שוויה על6,139 מיליון דולר. בהתאם, מכפיל הרווח הנקי עומד על15.2 , .כמתואר בטבלה 4. על מנת למצוא את שיעור התשואה הנדרש כדי להגיע למכפיל שחושב, יש לפתור את המשוואה𝑃𝐸= 1 𝑟−𝑔 , כאשר𝑟 הוא שיעור התשואה הנדרש, ו - 𝑔 היא הצמיחה הפרמננטית, אשר תיקבע להיות1% . כך, כאשר מציבים את הערכים במשוואה, מקבלים כי15.2 = 1 𝑟−0.01 , ולכן𝑟= 7.58% . 5. עד כאן, בחנו את התשואה הדרושה כפי שהיא שמגולמת בשוק, אך למדינה עשויים להיות, וכן ישנם, שיקולים .נוספים, שאינם חופפים במדויק את שיקולי השוק, ולשם כך יש לבחון מספר קריטריונים 6. מידת הסיכון שנוטל על עצמו היזם הפרטי : ככל שהוא גבוה יותר כך מקדם ההיוון יהיה גבוה יותר, ובהתאם – דמי הזיכיון נמוכים, ולהיפך. בענייננו, הסיכון לעניין הפקת משאבים מים המלח הוא נמוך, כפי שאף תואר על-ידי הצוות ועל - ידיICL .עצמה17 יתר על כן, עלות ההשקעה הראשונית היא ודאית (שכן אין צורך לבנות את התשתיות מאפס, פרוייקט שעשוי היה לטמון בחובו חוסר ודאות נוסף ואפשרות לעלויות גבוהות); ומשך הזמן שצפוי לעבור מרגע ביצוע ההשקעה ועד למעבר לרווחיות תפעולית יהיה קצר ביותר (שכן המתקנים כבר מצויים .)בשטח הזיכיון, ואמורים להיות במצב תחזוקתי טוב, שיאפשר לזכיין הבא להתחיל בעבודה תוך פרק זמן מזערי 17 הדוח התקופתי לשנת2023 'של חברת איי.סי.אל. גרופ בע"מ, עמ42 2023 Q4 2024 Q1 2024 Q2 2024 Q3 )אלפי דולר( רווח נקי67,000 109,000 115,000 113,000 שווי שוק באלפי דולר6,995,163 7,579,414 6,339,241 6,139,389 מכפיל רווח נקי15.20 7. מידת מורכבות הפקתם של המשאבים : ככל שהפקת המחצבים מורכבת יותר, ודורשת פתרונות תפעוליים מסובכים יותר, כך קיים סיכון מוגבר אשר ראוי שיילקח בחשבון בעת קביעת ריבית ההיוון, אלא שבענייננו עלויות התפעול של הפקת מחצבים בים המלח נמוכות ביותר, עקב השימוש בשמש בתהליך האידוי, יתרונות לוגיסטיים בשל קרבה לנמלי שילוח, וכן יתרונות אקלימיים של אחסנה בשטח פתוח ושליטה במכירת מלאים בעתות של ביקושים גבוהים. כל אלה מובילים לרווח יות תפעולית גבוהה מאוד, שעמדה בשלוש השנים האחרונות על35% בממוצע, והגיעה עד ל- 55% . 18 8. הנה כך מתוך דוחותיה שלICL :בכבודה ובעצמה19 "ים המלח– אחד ממקורות הברום והאשלג הגדולים, בני הקיימא והכלכליים ביותר בעולם. [...] מתקני ייצור האשלג והברום של החברה בים המלח נהנים מעלויות יצור נמוכות יותר בהשוואה לכריית אשלג ממרבצים תת - קרקעיים או הפקת ברום ממקורות בעלי ריכוז נמוך יותר. הדבר מיוחס לריכ וזים הגבוהים והכמויות הכמעט בלתי- .מוגבלות של מינרלים באתר ולתהליך הייצור הייחודי של החברה, אידוי סולרי, שהינו פחות עתיר אנרגיה יתרה מכך, האקלים החם והיבש של ים המלח מאפשר לחברה לאחסן כמות גדולה של אשלג בשטח פתוח ובעלות ."נמוכה 9. בלעדיות ,: כפי שצוין במסקנות הצוות, עצם הבלעדיות של בעל הזיכיון צריכה להיות מתומחרת במסגרת המכרז שכן משמעותה היא כי אף גורם אחר, אפילו אם הוא היה יכול להפיק את המחצבים באופן יעיל יותר, זול יותר או שיפגע פחות בסביבה, לא יקבל את ההזדמנות לעשות זאת. לפיכך, יש לכלול ב דמי הזיכיון פיצוי על הפקעת .השליטה של המדינה במשאבי הטבע 10 . אי ודאות ביחס להכנסות המדינה : מכיוון שבעל הזיכיון שולט, הלכה למעשה, בקצב הכנסות המדינה שתתקבלנה כתמלוגים ומסים, המדינה צריכה לגדר עצמה אל מול סיכונים אלה– ,הן הסיכון, הנמוך יחסית ,שבעל הזיכיון יחליט שלא להפיק משאבים כלל, ולכן לא לשלם כלל תמלוגים ומסים; והן הסיכון, הגבוה יותר הגלום ב אי- הוודאות של קצב הכנסות המדינה. על המדינה לגבות תשלום מראש בעד הסיכונים הללו, ותשלום .זה מגולם בדמי הזיכיון 11 . כל השיקולים הללו מובילים לכיוון אחד: קביעת מקדם היוון נמוך מזה שמגולם כיום בשוק. על כן, ריבית ההיוון שקבענו עומדת על7% . 12 . בהתאם, היוונו את תזרים המזומנים הצפוי לפי שיעור היוון של7% ,, לפי אורכים שונים לתקופת הזיכיון. נציין כי שווי הזיכיון המוצג הוא שוויו הנוכחי של זיכיון שניתן החל משנת2030 , ולמשך תקופות הזמן המתוארות .בטבלה 13 . ,כך לתקופת זיכיון של15 שנים, ואשר מתחילה בשנת2030, דמי הזיכיון המינימליים צריכים לעמוד על כ - .6 4 .מיליארד דולר בהתאם למודל שהוצג, ערכו הנוכחי של הזיכיון, תחת משטרGT של50% , לתקופה של 15 שנים מתחילת שנת2025 , עומד על למעלה מ- 5.1 מיליארד דולר . 18 דוח ותיה התקופתי ים של חברת איי.סי.אל. גרופ בע"מ לשנים2023 - 2021 19 הדוח התקופתי לשנת2023 'של חברת איי.סי.אל. גרופ בע"מ, עמ42 שנים לזיכיון10 15 20 25 דמי זיכיון3,264 $ 4,668 $ 5,940 $ 7,092 $ )מיליון דולר( סכום מינימאלי לדמי זיכיון