חומר רקע
עמוד1
מתוך4
מדינת ישראל
המשרד להגנת הסביבה
לשכת המנכ"ל
כ"ח טבת, תשפ"ה
28
,ינואר2025
,לכבוד
ח"כ
ניסים ואטורי , יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
חברי הוועדה לפיקוח על קרן אזרחי ישראל
:הנדון
הקצאת הוצאות קרן העושר לקידום אנרגיות מתחדשות בדו-
שימוש קרקע בישראל
1.
כללי
בעת קידום אנרגיות מתחדשות בישראל, ישנה חשיבות קריטית לניצול מיטבי של משאב
השטח, זאת עקב המחסור בשטחים פתוחים בישראל ולאור חשיבותם המכרעת לאקולוגיה
ולכלכלה הישראלית. הפתרון המוביל כיום הוא הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בדו-
שימוש
קרקע–
על פני שטחים מבונים מסוגים שונים, באופן המאפשר שימוש נוסף באתר לייצור
אנרגיה ללא צורך בניצול שטחים פ תוחים נוספים. כיום, פתרון זה מיושם בעיקר על גגות
פרטיים גדולים ובמתקנים חקלאיים, אולם קיים פוטנציאל משמעותי נוסף הדורש התערבות
ממשלתית לקידומו.
בהמשך למדיניות הממשלה לקידום אנרגיות מתחדשות ובהתאם להחלטת הממשלה להגדלת
ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, מתכבד המשרד להגנת הסביבה להגיש שתי הצעות בסך
כולל של10
מלש"ח
לתמיכה בפרויקטי חלוץ לניצול מיטבי של שטחים מבוני .ם הצעה זו מפרטת
את מנגנוני התמיכה המוצעים ואת התועלות הצפויות מכל אחד מהפרויקטים, אשר יסייעו
בהאצת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת על גבי שטחים מבונים שטרם נכנסו באופן נרחב לשוק
הישראלי.
2.
תקציר מנהלים
א.
הפרויקטים המוצעי
ם
i.
קירוי סולארי בבתי עלמין (
7
)מלש"ח
o
תמיכה ב -
1-3
פרויקטי חלוץ במרחב גוש דן-
ירושלים
o
( שטחי התקנה אפשריים: קטן6,300
( מ"ר) עד גדול480,000
)מ"ר
o
סבסוד עלויות הקונסטרוקציה לשיפור הכדאיות הכלכלית
ii
.
טכנולוגיות חדשניות בדו-שימוש (
3
)מלש"ח
o
תמיכה ב -
4-5
פרויקטים חדשניים
o
התמקדות בטכנולוגיות BIPV ומיקרו-
טורבינות רוח
o
תמיכה בהיקף25%
מעלות הפרויקט, עד תקרה של1 מלש"ח לפרויקט .
ב.
תועלות מרכזיות:
א.
ניצול יעיל של שטחים מבונים לייצור אנרגיה מתחדשת
ב.
הגדלת ייצור החשמל במרכזי הביקוש
ג.
פיתוח מודלים עסקיים חדשים לשכפול והרחבה
ד.
קידום חדשנות טכנולוגית ישראלית בתחום האנרגיה המתחדשת
ג.
יישום ולוחות זמנים:
פרסום קולות קוראים תחרותיים ברבעון השני של2025
, תוך מתן דגש על בשלות
הפרויקטים והיתכנות טכנית-
כלכלית, עם צפי להפעלת הפרויקטים הראשונים עד סוף
2025
.
3.
'פרויקט א- קול קורא לתמיכות בפרויקט לקירוי סולארי בבתי עלמין במרחב גוש דן-
י רושלים
עמוד2
מתוך4
מדינת ישראל
המשרד להגנת הסביבה
לשכת המנכ"ל
א.
מבוא
קידום אנרגיות מתחדשות בדו-
שימוש נתקל בחסם משמעותי-
המחסור בשטחים
גדולים ורציפים באזורים מבונים, במיוחד בקרבת ריכוזי אוכלוסייה. מגבלה זו
בולטת במיוחד באזורי הביקוש בגוש דן, ירושלים וצפון מישור החוף, שם היא
מייקרת משמעותית פרויקטים סולאריים ומובילה לקידום ל א רצוי של מתקנים
.קרקעיים ותחנות כוח פוסיליות
בתי העלמין בישראל מציעים פתרון מבטיח לאתגר זה. שטחים אלה, המתאפיינים
ברציפות, חשיפה טובה לשמש, בעלות מרוכזת וקרבה למרכזי אוכלוסייה, מהווים
פוטנציאל משמעותי למתקני דו-
שימוש סולאריים. לאחרונה הוסר חסם מרכזי
נוסף עם קבלת אישורים הלכתיים ממספר רבנים מובילים, ד בר שהוביל
.להתעניינות מצד חברות קדישא המנהלות את בתי העלמין
ב.
תועלות הפרויקט
ברמה הלאומית, הפרויקט מציע ניצול מיטבי של שטחים במרכזי הערים תוך
שמירה על שטחים פתוחים ורגישים אקולוגית. כמו כן, הוא תורם לביזור ייצור
החשמל במוקדי הצריכה ומחזק את הביטחון האנרגטי. התועלת הסביבתית
מתבטאת בצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה באמצעות ייצור חשמל נק
י.
ברמה המקומית והעסקית, הפרויקט מציע שיפור משמעותי בחוויית המבקרים
באמצעות הצללה, לצד פוטנציאל להכנסה כלכלית מייצור אנרגיה מאופסת
פליטות.
ג.
מטרות הפרויקט
על אף הפוטנציאל המשמעותי של בתי העלמין, בפרט לאור מיקומם האסטרטגי
בסמוך לאזורים אורבניים ולתשתיות רשת קיימות, טרם הוקמו בישראל
פרויקטים לקירוי סולארי באתרים אלה. פרויקט החלוץ המוצע נועד להשיג שלוש
:מטרות עיקריות
•
הוכחת היתכנות כלכלית וטכנולוגית בשטח בנוי מורכב
•
פיתוח מודל עסקי להרחבה לבתי עלמין נוספים ושטחים דומים כגון חניונים
•
העלאת המודעות לתועלות הקירוי הסולארי וקידום פעילות המשרד בתחום
לאור זאת, מוצע לפרסם קול קורא לתמיכה בעלויות הקירוי בבתי עלמין נבחרים
.בסמוך לריכוזי אוכלוסייה
ד.
מנגנון תמיכה מוצע
•
:עלויות כלכליות ממוצעות
פרויקטים לקירוי סולארי של בתי עלמין יכולים להיות בגדלים שונים: קטן
(
6,300
( מ"ר), בינוני51,600
( מ"ר) וגדול480,000
.)מ"ר מנתוני המשרד עולה
כי
התשואה ה ,פרויקטלית
ללא תמיכה ממשלתית
,או אחרת
נעה בין3%
ל -
7%
בלבד לאור עלויות הקונסטרוקציה הגבוהות יחסית
וכתלות בגודל בית
העלמין ובמורכבות הקמת הקונסטרוקציה .
•
:היקף סבסוד מוצע
מוצע לאפשר סבסוד של מרבית עלויות הקונסטרוקציה של פרויקט
חלוץ
כדי
לייצר תשואה פרויקטאלית
משמעותית בהינתן האי וודאות הטמונה בפרויקט
מסוג זה
. המשרד ממליץ על התמקדות בפרויקטים קטנים-
בינוניים עם
תמיכה כספית וליווי רגולטורי של הפרויקט במהלך שלבי התכנון וההקמה.
•
:מנגנון תמיכה מוצע
עמוד3
מתוך4
מדינת ישראל
המשרד להגנת הסביבה
לשכת המנכ"ל
קול-
קורא להקצאה תחרותית עבור1-3
.פרויקטים
תקציב נדרש–
עד7
מלש"ח עבור עד3
פרויקטים, עד2.5
מלש"ח עבור פרויקט
.בודד
יזמים יגישו בקשות עבור תכניות שיבדקו למידת היישימות שלהן מבחינה
.סטטוטורית וכלכלית, תוך פירוט העלויות ולוח הזמנים
.בקשות ייבחנו לפי התאמה לתקציב, בשלות הפרויקט וזמן ביצוע הצפוי
הזוכים יתחייבו לשיתוף פעולה ולוחות זמנים מוגדרים. דיווחי התקדמות
בביצוע יבטיחו ניהול תקין ושקוף של המשאבים.
4.
פרויקט'ב - קול קורא לתמיכות בפרויקטים חדשניים באנרגיה מתחדשת בדו-שימוש
קרקע
א.
מבוא
בנוסף לטכנולוגיה המבוססת של פאנלים סולאריים
על גגות וקירויים ,קיימות
טכנולוגיות הנמצאות בבשלות
כלכלית נמוכה יותר ,אשר הינן בעלות פוטנציאל
לתוספת משמעותית
לייצור אנרגיה מתחדשת בשטחים המבונים .ביניהם ניתן
למנות :
o
אנרגיית שמש ב
BIPV (Building Integrated Photovoltaics)
–
מדובר
בטכניקת שילוב
לוחות סולאריים במעטפות בניין ,כך
שמנוצל
השטח החשוף
לאור שמש גם בקירות החיצוניים של מבנה .הדבר רלוונטי במיוחד
בבניינים
גבוהים מאוד ,אשר להם שטח גג פנוי מוגבל ביחס לצריכת האנרגיה
של
המבנה ,
לעומת שטח דפנות גדול .
במבנים מסוג זה
חלקים נרחבים (עד כ
40%
)
מהמעטפת )הינה אטומה ומתאימה ליישום
BIPV
.בנוסף קיימות טכנולוגיות
לBIPV
שקוף אשר ניתן לשילוב גם בתוך חלונות ודפנות זכוכית ,אך זאת
על
חשבון יעילות
ייצור האנרגיה .
כיום קיימת תעשייה מקומית של ייצור
והתקנת מעטפות בניינים עם
BIPV
,
אך היישום בפועל
מוגבל ומתרחש בעיקר ברשויות אשר דורשות
מיזמים
מיצוי גבוה של פוטנציאל
האנרגיה המתחדשת .
o
מיקרו-טורבינות רוח
–
מתקני הפקת אנרגיית
רוח בעלי פרופיל קטן ,
המיועדים להתקנה במרחב המבונה .המבנה של המתקנים מאפשר
להימנע
בפגיעה בבעלי כנף (בעיה מרכזית בטורבינות רוח גדולות ,)תוך
ניצול
מקור
אנרגיה שאינו
מנוצל
כלל במרחב המבונה .
המתקנים מתאימים במיוחד
להתקנה על גגות מבנים גבוהים ,אשר חשופים למשטר רוחות מיטיב .
ניצול
נכון של
פוטנציאל הרוח מאפשר לעיתים תפוקת
אנרגיה גבוהה
יותר
מאשר
מתקן סולארי על אותו
שטח גג ,מה גם שניתן לשלב בין השניים .
כיום ישנם מספר יזמים המעוניינים להתקין
מתקנים מסוג זה ,אך טרם
התרחשו התקנות בפועל .
ב.
תועלות הפרויקט
•
הוכחת היתכנות טכנית וכלכלית עבור טכנולוגיות שטרם חדרו לשוק
הישראלי
•
מיקוד עבודת הממשלה בתחומי רגולציה, תעריפים, ומדיניות תומכת עבור
טכנולוגיות המדגימות התאמה גבוהה לצרכים המקומיים
•
עידוד חדשנות ישראלית והשתלבות השוק המקומי בחדשנות העולמית
בתחום האנרגיה המתחדשת
ג.
מנגנון תמיכה מוצע
מנגנון זה יהיה פתוח לשדה רחב של טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, תוך
התמקדות בפרויקטים קטנים יחסית אשר יתפקדו כ"מתקן חלוץ". לכן ייקבע
היקף תמיכה של25%
, עם תקרה תמיכה מרבית של1
.₪ מיליון
עמוד4
מתוך4
מדינת ישראל
המשרד להגנת הסביבה
לשכת המנכ"ל
הפרויקטים ייבחנו באשר לחדשנותם ולפוטנציאל להדגמת טכניקות ואמצעים
אשר אינם בשימוש נרחב במשק המקומי, תוך תיעדוף לטכנולוגיה בפיתוח
.ישראלי
הזוכים יתחייבו לשיתוף פעולה מלא, וכן לשימוש בנתונים הטכניים והכלכליים
.מהפרויקט לטובת למידה וקידום מדיניות ממשלתית
,בברכה
אסף יזדי
מנכ"ל
:העתקים
'גב עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה
מר אבי חיים, סמנכ"ל סיכונ ים סביבתיים
מר
גיל פרואקטור, מנהל אגף אקלים מ
טי גציה