מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור ל מדיניות שינויי אקלים :כתיבה נת נאל קופראק , כלכלן :| אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי :תאריך'כ ב סיוון תשפ"ד, 26 ב יוני 2024 סקירה כלכלית כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. פליטות גז חממה ................................ ................................ ................................ ................ 2 1.1 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ 2 1.2 התחייבויות מדינות ה- OECD לאפס פליטות נטו ................................ ................................ . 2 2. כלי מדיניות עיקריים להתמודדות עם שינויי אקלים והשפעתם על אי שוויון ................................ .. 3 2.1 מיסוי פחמן ................................ ................................ ................................ ...................... 4 2.1.1 רקע ................................ ................................ ................................ ........................... 4 2.1.2 מס פחמן במדינות המפותחות ................................ ................................ ..................... 5 2.2 מנגנון סחר בפליטות ................................ ................................ ................................ ........ 7 2.3 תקציב ירוק ................................ ................................ ................................ ...................... 8 2.3.1 רקע :כללים להגדרת תקציב ירוק ................................ ................................ ................. 8 2.3.2 איגרות חוב ירוקות ריבוניות ................................ ................................ ........................ 10 2.4 מנגנון לתיאום עלות הפחמן ( CBAM ) ................................ ................................ ............... 11 3. כלי מדיניות למעבר צודק לכלכלת דלת פחמן ................................ ................................ ...... 11 3.1 רקע :עוני אנרגטי ................................ ................................ ................................ ........... 11 3.2 מדינ יות באיחוד האירופי ................................ ................................ ................................ . 12 3.3 מענקים ישירים ................................ ................................ ................................ .............. 15 3.4 הפחתות מיסוי ................................ ................................ ................................ ............... 15 3.5 סיוע לעסקים ומועסקים ................................ ................................ ................................ .. 15 3.6 סבסוד התייעלות אנרגטית ................................ ................................ .............................. 16 3.7 סבסוד אנרגיות סולאריות ................................ ................................ ............................... 16 4. סיוע לפי מדינות ................................ ................................ ................................ ............... 17 4.1.1 גרמנ יה ................................ ................................ ................................ ..................... 17 4.1.2 בריטניה ................................ ................................ ................................ .................... 18 4.1.3 צרפת ................................ ................................ ................................ ....................... 18 4.1.4 ספרד ................................ ................................ ................................ ....................... 18 4.1.5 שבדיה ................................ ................................ ................................ ...................... 19 4.1.6 הולנד ................................ ................................ ................................ ....................... 19 4.1.7 אוסטריה ................................ ................................ ................................ ................... 19 4.1.8 יוון ................................ ................................ ................................ ............................ 20 4.1.9 סלובקיה ................................ ................................ ................................ ................... 20 5. תמונת המצב בישראל ................................ ................................ ................................ ....... 20 5.1 יעדי פליטות ................................ ................................ ................................ ................... 20 5.2 מיסוי ................................ ................................ ................................ ............................. 22 5.3 השפעות חברתיות ................................ ................................ ................................ .......... 23 5.4 כלי מדיניות למיתון ההשפעות ................................ ................................ ......................... 24 כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף ועוסק בנושא כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים . במסמך סקירת על שינויי אקלים, סקירה על כלי מדיניות להתמודדות עם שינויים אקלים והשפעתם על אי שוויון חברתי, סקיר ה על כלי מדיניות למעבר צודק לכלכלה דלת פחמן וסקירה על כלי סיוע במדינות שונות במטרה לצמצם את השפעת ה מדיניות בנושא שינויי אקלים על אוכלוסיות.בעלות הכנסה נמוכה פליטות של גזי חממה, בעיקר עקב שריפה של דלק פוסילי (נפט, פחם וגז טבעי) בהיקפים הולכים וגדלים, הן גורם מרכזי לשינויי האקלים ולנזקים שונים שהם גורמים לחברה ולכלכלה במגוון תחומים . חלק מכלי המדיניות הננקטים להפחתת הפליטות גורמים להגדלת העוני והאי-שוויון , אולם הנזק בחוסר טיפול בסוגיית שינויי אקלים עשוי להיות גדול יותר .הדבר משול ל טיפול במ חלה קשה, המחלה עצמה גורמת לנזק, וגם לטיפול הרפואי בה יש ה ש פעות לוואי שליליות, אולם ללא הטיפול הרפואי הנזק עשוי להיות.גדול יותר כלי המדיניות בנושא שינ וי י אקלים הם בעיקר מ ס פחמן ותקצוב, ויש להם הש פ.עות חברתיות שונות כמוצג בלוח להלן כלי מדיניות השפעה חברתית-כלכלית מיסי פחמן השפעה רגרסיבי ת .ניתו ב ההכנסות מהמס לסיוע למשקי בית מעוטי הכנסה עשוי לצמצם השפע ו ה ז . סובסידיות, תעריפים להזנה ותקנים השפעה רגרסיבי ת, תועלת באופן לא פרופורציונלי ל משקי בית בעלי .הכנסה גבוהה השקעות ציבוריות ורכש ישיר)(מיטיגציה השפעה פרוגרסיבית . מדיניות ה תאמה)(אדפטציה השפע ה פרוגרסיבית על איכות החיים. השפע ה רגרסיבית על גישה לשירותים ועל נְש ִׂ יגוּת ל.דיור על פי משרד האנרגיה ,והתשתיות כ- 80% מפליטות גזי החממה בישראל, מקורן בשריפת דלקים לצורך ייצור אנרגיה, כאשר עיקר הפליטות הוא משריפת דלקים ובהם ,פחם, גז טבעי .סולר ובנזין ,לפי המשרד תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי על דלקים ,אלו יהווה מיסוי של כ- 80% מפליטות גזי החממה.בישראל במסגרת עדכון תקציב 2024 עקב מלחמת חרבות ברזל, הונח על שולחן הכנסת צו להעלאת בלו על דלקים מזהמים המשמשים בע יקר בתעשייה ובייצור חשמל, במתווה הדרגתי על פני השנים 2025 – 2030, כפי שמוצג בתרשים. הספרות המקצועית לגבי השפעות של מדיניות שינויי .אקלים על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ועל אי השוויון עדיין מועטה על בסיס סקירה הספרות המקצועית הקיימת ניתן להצביע על שלושה מענים, שא ר יש להם השפעה כלכלית משמעותית, גם על הקטנת פליטות וגם על סיוע למשקי בית מעוטי הכנסה:  שימוש בהכנסות ממיסי פחמן .)לשם סבסוד מיתון הפגיעה במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות (כמו שני המענים הבאים  סבסוד התייעלות אנרגטית ,בקרב משקי בית בעלי הכנסות נמוכות כלי אשר גם מקטין פליטות וגם חוסך כסף למשקי בית .בעלי הכנסות נמוכות  סבסוד התקנת פאנלים סולאריים על גגות ,של משקי בית בעלי הכנסות נמוכות כלי אשר גם מקטין פליטות וגם חוסך .כסף למשקי בית בעלי הכנסות נמוכות 19 115 134 51 17 17 192 515 658 783 951 2,028 0 500 1,000 1,500 2,000 גז טבעי פחם גפ"מ פטקוק מזוט0.5% מזוט1% ש"ח לטונה 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030ואילך כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פליטות גז חממה1 1.1 רקע פליטות של גזי חממה, בעיקר עקב שר)יפה של דלק פוסילי (נפט, פחם וגז טבעי בהיקפים הולכים וגדלים מאז המהפכה התעשייתית, הן גורם מרכזי לשינויי האקלים2 ולנזקים שונים שהם .גורמים לחברה ולכלכלה במגוון תחומים3 השפעות אלה מייצרות עלויות שאינן מכוסות על ידי המעורבים בפעילות הכלכלית שגרמה להן, והציבור הרחב נושא בהן , תופעה הנקראת כשל שוק של עלויות חיצוניות. כימות מדויק ומוסכם של העלויות החיצוניות של שינויי האקלים הוא מורכב ,בשל מורכבות מתודולוגית, עם זאת מקובל להניח שהסכומים ניכרים מאוד. כך למשל לפי דוח מבקר המדינה מאוקטובר2021 על היערכות ישראל לשינויי האקלים שסקר את הספרות הכלכלית בתחום, בתרחיש ללא צמצום פ ליטות גזי חממה (תרחיש "עסקים כרגיל") אובדן התוצר העולמי עד2050 בשל שינויי האקלים מוערך בטווח שבין2.5% ל- 18.1% , ובאזור בו נמצאות ישראל ושכנותיה אף למעלה מכך– אובדן של בין8.5% ל- 27.5% .מהתוצר4 פליטות אינן משפיעות רק על אפקט החממה, אלא גם יוצרות זיהום אוו יר שמשפיע ישירות על .תחלואה ותמותה לפי דוחOECD משנת2017 5 בשנת2015 היו בישראל כ- 2,200 מקרי מוות כתוצאה מחלקיקים מזהמים( APMP ) 6 והעלות הכלכלית נאמדה בכ- 2.3% מהתוצר, בהשוואה לכ- 3.5% ב- OECD, קרי כ- 26.7 .מיליארדי ש"ח 1.2 התחייבויות מדינות ה- OECD לאפס פליטות נטו כל מדינות ה- OECD נוקטות בצעדים שונים להתמודדות עם שינויי האקלים. כולן חתמו בשנת 2015 על הסכם פריז בנושא הפחתת פליטות והתחייבו לצמצום פליטות בשנים הקרובות. בלוח 1 להלן התחייבויות מדינות ב- OECD לאפס פליטות נטו, לפי סוג ההתחייבויות (חוק, הצעת חוק או מסמך מדינ.יות), מועד השגת היעד, תכולה והתחייבויות דיווח7 1 ,יהודה טרואן נתונים על תמחור פחמן במדינות ה- OECD וה- G20 לפי ענפי משק ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרץ2022 . 2 Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2021 - The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, August 7th 2021, p.28. הפאנל הבין- ממשלתי בנושא אקלים) IPCC) הוא גוף מדעי בין- לאומי לחקר שינויי האקלים, שהקימו בשנת1988 הארגון המטאורולוגי ( העולמיWMO ( ) ותוכנית הסביבה של האו"םUNEP . 3 ,המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה 'היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים: דוח מס1 , אפריל2021 ; ,מבקר המדינה פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים , אוקטובר2021 ,; יהודה טרואן השפעתם של שינויי האקלים על :הביטחון הלאומי היערכות מערכות הביטחון בישראל ובמדינות נבחרות ,, מרכז המחקר ומהידע של הכנסת20 ביוני2021 . 4 ,מבקר המדינה פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים , אוקטובר2021 ', עמ418 – 419 . 5 OECD, The rising cost of ambient air pollution thus far in the 21st century: Results from the BRIICS and the OECD countries, July 2017. 6 APMP ( ollution P atter M articular P mbient A ): חלקיקים ה מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן , כימיקלים אורגניים, אמוניה ו סולפטים , ו :לרוב ניתן לראותם רק במיקרוסקופ. מקובל להבחין בין שלושה גדליםSPM ( Suspended Particulate Matter ) – קוטרם עד30 מיקרומטר (מיליונית מטר) ; 10 PM – קוטר ם עד ;עשרה מיקרומטר2.5 PM – קוטר ם עד שניים וחצי מיקרומטר. המשרד להגנת ,הסביבה מזהמי אוויר נפוצים והשפעתם על הבריאות , ( חלקיקיםParticulate Matter ) . :עודכן16 בפברואר2021 . 7 ,להרחבה: אהוד בקר יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מבט משווה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני2024 . בתרחיש ללא צמצום פליטות גזי חממה , אובדן התוצר העולמי עד2050 בשל שינויי האקלים מוערך בטווח שבין2.5% ל- 18.1% , ובאזור בו נמצאות ישראל ושכנותיה אף למעלה מכך– אובדן של בין 8.5% ל- 27.5% .מהתוצר כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח1 : התחייבויות מדינותOECD לאפס פליטות נטו (נכון למרץ2022 ) 8 מדינה יעד אפס פליטות נטו מועד תכולה התחייבויות דיווח פינלנד בהצעת חוק 2035 פליטותCO2 שנתי אוסטריה במסמך מדיניות 2040 כל גזי החממה איסלנד בחוק 2040 כל גזי החממה גרמניה בחוק 2045 כל גזי החממה שנתי שבדיה בחוק 2045 כל גזי החממה שנתי קנדה בחוק 2050 כל גזי החממה 2033, 2038, 2043, 2048 צ'ילה בהצעת חוק 2050 כל גזי החממה כל4 שנים קולומביה בהצעת חוק 2050 פליטותCO2 קוסטה ריקה במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה דנמרק בחוק 2050 כל גזי החממה שנתי צרפת בחוק 2050 כל גזי החממה כל5 שנים הונגריה בחוק 2050 כל גזי החממה שנתי אירלנד בחוק 2050 כל גזי החממה שנתי איטליה במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה יפן בחוק 2050 כל גזי החממה שנתי קוריאה בחוק 2050 כל גזי החממה לטביה במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה לוקסמבורג בחוק 2050 כל גזי החממה ניו-זילנד בחוק 2050 ללא פליטות מסוימות שנתי פורטוגל במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה סלובקיה במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה סלובניה בהצעת חוק 2050 פליטותCO2 שנתי ספרד בחוק 2050 כל גזי החממה תקופתי שוויץ במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה בריטניה בחוק 2050 כל גזי החממה שנתי ארצות הברית במסמך מדיניות 2050 כל גזי החממה אפשר לראות כי מתוך26 מדינותOECD, ב- 21 מדינות המועד לאפס פליטות נטו הוא שנת 2050 , בשתי מדינות המועד הוא שנת2045 , בשתי מדינות שנת2040 )ובמדינה אחת (פינלנד שנת2035. ב- 14 מדינות יעד אפס פליטות נטו הוגדר בחוק, בשמונה מדינות היעד הוגדר במסמך מדיניות ובארבע מדינות בהצעת חוק. ב- 22 מדינות יעד אפס פליטות נטו הוא לכל גזי החממה, ובארבע מדינות לחלקן. ב- 14 מדינות נקבעו התחייבויות דיווח מדי תק ו פה, מתוכן .בעשר מדינות מדי שנה יעדי הפליטות של ישראל מפורטים בסעיף5.1 . בסעיף2 במסמך סקירה על כלי מדיניות עיקריים להתמודדות עם שינויי אקלים והשפעתם על אי שוויו ן, בסעיף3 סקירה על כלי מדיניות למעבר צודק לכלכלת דלת פחמן, בסעיף4 כלי מדיניות לפי מדינות ובסעיף5 תמונת ה מצב בישראל. כלי מדיניות עיקריים להתמודדות עם שינויי אקלים והשפעתם על אי שוויון ;במדינות שונות מיושמים כלי מדיניות מגוונים להתמודדות עם שינויי אקלים, לרבות מיסוי פחמן ;סחר בפליטות הגבלה על טכנולוגיות מזהמות באמצעות רגולציה או בשיטת פרס/קנס 8 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. Green Budgeting in OECD Countries 2024, March 2024. ב- 26 מדינותOECD נקבע יעד אפס פליטות, ב- 21 מהן המועד להשגת יעד זה הוא שנת2050 , .וביתר אף לפני כן ב- 14 מדינו ת יעד אפס פליטות נטו .הוגדר בחוק ב- 22 מדינות יעד אפס פליטות נטו הוא לכל גזי החממה. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ( feebates ;) שבה עמלות שמוטלות על טכנולוגיות מזהמות משמשות לסבסוד טכנולוגיות ירוקות ;השקעה ציבורית, למשל בתשתיות חשמל מותאמות אנרגיה מתחדשת וכלי רכב חשמליים ושימוש מושכל בהכנסות מ מיסוי.פחמן למעבר צודק של המשק לכלכלה דלת פחמן9 סוגיה מרכזית בהקשר של מיטיגצי ה והמעבר למשק דל- פחמן היא התמודדות עם השלכות שליליות אפשריות על החברה והכלכלה, ובפרט הגדלת האי- :שוויון החברתי, לרבות10  מיסוי פחמן11 עשוי להגדיל הוצאות של משקי בית על חשמל ואנרגיה, כאשר משקי בית מעוטי הכנסה עשויים להיפגע יותר שכן ההוצאה שלהם על אנרגיה מסך ההו ,צאה גבוהה יחסית תופעה הנקראת עוני אנרגטי (ראו סעיף3.1 .)להלן  מיסוי פחמן ע וש י להוביל ל פגיעה בתחרותיות של התעשייה (במיוחד עתירת אנרגיה) עקב עליית מחיר הייצור המקומי ביחס לשותפות הסחר., ובתוך כך פגיעה בעובדים בתעשיות אלה  השינויים במשק האנרגיה עשויות לפגוע בעובדים באותן תעשיות שפעילותן פוחתת, למשל .בתי זיקוק שנסגרים כתוצאה מן המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות .להלן סקירה של כלי מדיניות עיקריים והשפעתם על אי שוויון 2.1 מיס ו י פחמן12 2.1.1 רקע מס הפחמן הוא מנגנון להתערבות במחירי תשומות ומוצרים עתירי פחמן, במטרה להפנ ים את העלו ת יו החיצוני ו ת של ו ו להקטין את ה פליט ות . ככל שהמס על מוצרים עתירי פחמן גבוה יותר כך הוא מהווה תמריץ כלכלי משמעותי יותר להפחתת השימוש בהם ו להפחתת ה פליטות. מס הפחמן יכול להיות מוטל על כלל ה,ענפים עתירי אנרגיה ולא עתירי אנרגיה, ויכול לחול על כלל גזי הח ממה ולא רק על .פחמן בעולם, מס הפחמן הוטל תחילה רק על השימוש בדלקים בתעשייה ולייצור חשמל, ובשנים האחרונות הורחב במספר מדינות ל ענפ ים נוספים, כמו משקי בית .ותחבורה ה מגמה הינה הרחב ת המס לכלל ה ענפ ים במשק, בהם פסולת, חקלאות ועוד, על מנת לוודא כי כלל פליטות גזי החממה יהיו חייבות .במס13 הרציונל ל מיסוי פחמן הוא יצירת עלות ל ,פעילות הכלכלית שגורמת לפליטות לשם הפנמה של העלויות החיצוניות ויצירת תימרוץ לצמצום ה פליטות . גובה ה מיסוי עשוי להיקבע לפי העלויות 9 IMF and OECD, Tax Policy and Climate Change: IMF/OECD Report for the G20 Finance Ministers and Central Bank Governors, April 2020, pp. 19-21. 10 Virginia Parks and Ian Baran. Fossil Fuel Layoff: The economic and employment effects of a refinery closure on workers in the Bay Area, Berkeley, CA: UC Berkeley Labor Center, April 2023. 11 מס הפחמן הוא מנגנון להתערבות במחירי תשומות ומוצרים עתירי פחמן, במטרה להפנים את העלויות החיצוניות של פחמן ולהקטין את כמויות הפליטה. 12 ,דר' יהודה טרואן נתונים על תמחור פחמן במדינות ה- OECD וה- G20 לפי ענפי משק , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2022 . 13 ,המשרד להגנת הסיבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ17 . כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החיצוניות שהוא נועד להפנים (עלות הנזק) או לפי עוצמת התמריץ הדרוש לצמ צום פליטות .)(עלות ההפחתה/המניעה14 גורמים כלכליים בין-לאומיים, ובהם ה- OECD , קרן המטבע הבין ( לאומיתIMF ) והבנק העולמי, רואים את מיסוי הפחמן כמרכיב חיוני במדיניות לצמצום .פליטות, ומצביעים על מגמה של התרחבות השימוש במנגנונים כאלה במדינות רבות בעולם גופים אלה צ ופים שמגמה זו תימשך לנוכח יעד של איפוס פליטות עד לשנת2050 שמדינות .מפותחות רבות, ובהן ישראל, קיבלו על עצמן במסגרת הסכם פריז 2.1.2 מס פחמן במדינות המפותחות מיסי פחמן הם מקור חשוב יותר ויותר להכנסות המדינה , ומנותבות ל חשבון ההכנסות המרכזי של הממשלה או לקרנות לשם הקצאה למטרות ספציפיות , כגון סיוע למשקי בית בהתמודדות עם הגידול בהוצאות בגין מס פחמן . בשנת2021, ל- 60% ממדינות ה- OECD היו מסי פחמן, חלק ן החליטו להקצות את ההכנסות ממסי הפחמן או חלק ן למטרות ספציפיות , כמוצג בלוח2 להלן . לוח2 : דוגמאות להטלת מס פחמן במדינותOECD 15 מדינה השקה תיאור דנמרק 1992 .משמש להוצאות סביבתיות ופיצויים בתעשייה שוויץ 2008 שני שליש ים מההכנסות מוקצים מחדש למשקי בית ו ל עסקים , ו .שליש לצמצום השימוש באנרגיה במגזר הבניין אירלנד 2010 עוזר לשלם עבור ההשפעות החיצוניות השליליות הנגרמות מפליטתCO2 .מתחבורה וחימום דירות קולומביה 2016 .מוקצה לקרן השלום של קולומביה יפן 2012 תומך בתוכניות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית באמצעות סובסידיות .ירוקות ותמיכה במחקר ופיתוח קנדה16 2019 מאז2019 , לכל תחום שיפוט בקנדה יש מחיר על זיהום פחמן. הגישה של קנדה גמישה: כל מחוז או טריטוריה יכולים לעצב מערכת תמחור משל הם .המותאמת לצרכים המקומיים, או לבחור את שיטת התמחור הפדרלית הממשל הפדרלי קובע תקני ם לאומיים מ זעריי ם (ה'מדד' הפדרלי), שכל המערכות חייבות לעמוד בהן כדי ,להבטיח שהן דומות ויעילות בהפחתת פליטת גזי חממה. אם מחוז או טריטוריה מחליטים שלא לתמחר זיהום או מציעים מערכת שאינה עומדת בסטנדרטים אלה, המערכת הפדרלית מופעלת. מס הפחמן הראשון יושם על ידי קולומביה הב ריטית (ה פרובינציה המערבית ביותר של קנדה) ב שנת2008 . לוקסמבורג 2021 מ חולק ל.פרויקטים ירוקים מאגר נתוני תמחור הפחמן במדינות ה- OECD כולל נתונים של תמחור פחמן אפקטיבי ותחשיביו מבוססים לא רק על תמחור פחמן ייעודי(מערכות סחר במכסות פחמן ומסי פחמן ייעודים) אלא גם על מיסי בלו שאינם מוגדרים כמסי פחמן ייעודים(כמו בלו על דלקים בישראל.) הכללה( או אי-הכללה) של מיסי בלו בתחשיב תמחור הפחמן משנה את התמונה המתקבלת .מהנתונים17 השלכה נוספת של הכללת מיסי בלו בתחשיבי תמחור הפחמן היא כי גם מדינות שטרם הנהיגו מס פחמן ייעוד י או מערכת של סחר במכסות פחמן, בהן ישראל , עשויות להופיע במאגר כמדינות שבהן קיים "מחיר פחמן אפקטיבי". כך לפי המאגר, לכשליש מן הפליטות בישראל בשנת2018 14 גישת עלות הנזק משמשת בארה"ב, וגישת עלות ההפחתה/המניעה משמשת באירופה. ראו: המשרד להגנת הס ב ,יבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ15 – 16 . 15 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. 16 Carbon pollution pricing systems across Canada, accessed: April28 2022. 17 ,יהודה טרואן נתונים על תמחור פחמן במדינות ה- OECD וה- G20 לפי ענפי משק , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2022 . בשנת2021, ל- 60% ממדינות ה- OECD היו מסי פחמן. חלק ן החליטו להקצות את ההכנסות ממסי הפחמן או חלק ן למטרות ספציפיות. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היה מחיר פחמן אפקטיבי של120 אירו לטון לפחות. בתקופה זו לא הו נהג בישראל מס פחמן ייעודי אך הו נהג מס בלו, וא ליו מתייחסים הנתונים. ואמנם, ניתוח נתוני המאגר מעלה שמסי בלו על דלק הם מרכיב דומיננטי בתמחור הפחמן האפקטיבי של מדינות רבות. 18 מספר גופים העריכו מהו מס הפחמן הרצוי במטרה לעמוד ביעדים שהוצבו. לפי קרן המטבע הבין לאומית, מס פחמן הוא הכלי האפקטיבי ביותר להפחתת פ ליטות גזי חממה, ולצורך עמידה ביעדי ם עליהם התחייבו מדינות כחלק מהסכמי פריז, יש להטיל מס פחמן אשר יעלה בהדרגה ל- 75 דולר לטון בשנת2030 . 19 מס זה יביא ל עלייה בעלות צריכת אנרגיה ממקורות מזהמים וצפוי לעודד השקעות בטכנולוגיות להפחתת פליטות, התייעלות אנרגטית וצריכת אנרגי ות מתחדש ות . ה- OECD ממליץ על הטלת מס פחמן של 50 - 100 אירו לטון פחמן עד שנת2030 . 20 בתרשים1 מוצגת השוואה של המיסוי האפקטיבי הממוצע על פליטות ב- 36 מדינותOECD . תרשים 1 :סמ פחמן אפקטיבי ממוצע ב- OECD (אירו לטונהCO2e ,, מתואם לשווי כוח קניה2021 ) 21 אפשר לראות כי בשנת2021 מיסוי פחמן אפקטיבי בישראל במונחיPPP היה כ- 51 אירו לטון CO2e, נמוך בכ- 18% בהשוואה לממוצע ה- OECD ( 62 אירו לטוןCO2e) ונמוך בכ- 26% בהשוואה לממוצע מדינות הייחוס. ישראל במקום ה- 26 מתוך36 מדינותOECD. לפי ה- OECD , בישראל רמת המיסוי על דל קים מזהמים בענף התחבורה גבוהה יחסית למדינות ה- OECD , ובענפי ייצור חשמל ותעשייה נמוכה יחסית למדינות ה- OECD . 22 18 .שם 19 IMF, Fiscal Monitor: How to Mitigate Climate Change, October 2019. 20 OECD, Carbon pricing design: Effectiveness, efficiency and feasibility, 2020. 21 OECD, Effective Carbon Rates 2023: Pricing Greenhouse Gas Emissions through Taxes and Emissions Trading, OECD Series on Carbon Pricing and Energy Taxation, November 27th 2023. ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי2023 , לוח11.26 - ,שווי כוח קנייה ומדדי רמת מחירים לתוצר מקומי גולמי10 בספטמבר2023 . עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. גזי חממה שונים נבדלים זה מזה במידת ה שפעתם על ההתחממות הגלובלית, כדי לאפשר סכימת השפעתם נהוג להמירם לשווה ערך פחמן דו- :חמצני, בלועזיתCO2e . 17 .מדינות הייחוס הן בעלות תוצר לנפש דומה או גבוה לישראל וקטנות יחסית 22 ,להרחבה: יהודה טרואן נתונים על תמחור פחמן במדינות ה- OECD וה- G20 לפי ענפי משק , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2022 . 69 62 51 - 20 40 60 80 100 120 סלובניה הולנד איטליה פורטוגל יוון ליטא שוויץ פולין לטביה לוקסמבורג צרפת שבדיה אסטוניה גרמניה דנמרק בריטניה צ'כיה הונגריה פינלנד ספרד סלובקיה נורבגיה ממוצע מדינות הייחוס אוסטריה בלגיה ממוצעOECD איסלנד ישראל קוריאה טורקיה אירלנד קנדה מקסיקו יפן צ'ילה ניו זילנד ארצות הברית אוסטרליה כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מחקרים כלכליים מלמדים ל כי מס פחמן יש השפעה רגרסיבית, כלומר, נטל המס גבוה יותר עבור עשירונים נמוכים , שכן ההוצאה שלהם על אנרגיה מסך הה כנסה גבוה ה .יחסית לדוג ,מה אחד המחקרים מצא כי הטלת מס פחמן בארה"ב צפויה להביא להפחתה של 1.8% - 3.4% בהכנסה הפנויה לנפש עבור חמשת עשירוני ההכנסה הנמוכים לעומת הפחתה של0.8% - 1.5% עבור חמשת עשירוני ההכנסה הגבוהים. מחקר נוסף מצא כי נטל המס על עשירוני ההכנסה הנמוכים צפוי להוות כ- 7% מהכנס ת ,ם בהשוואה לכ- 1.6% בעשירוני ההכנסה הגבוהים. 23 לפי מחקרים אלו מס פחמן עשוי להגביר את אי- השוויון ולהעלות את שיעור העוני במדינות בהן אוכלוסיות ממעמד חברתי- כלכלי.נמוך עושות שימוש רב בדלקים מזהמים מחקרים שנעשו בליטא24 ובאוסטריה25 העלו ממצאים דומים לפיהם מ ס פחמן משפיע יותר על עשירוני הכנסה .נמוכים לשם ותימ ,ן השפעות אלו ישנן מד י נות ה מייעדות את ההכנסות ממס פחמן ל תקצוב צעדי מדיניות ו מיזמ ים חברתיים שמטרתם הפחתת הנטל על עשירוני ההכנסה הנמוכים. 2.2 מנגנון סחר בפליטות26 ( מערכת סחר בפליטותETS ( מבוססת על הקצא ת מכסות )"(בחינם, במכרז או ב"מחיר רצפה של היתרי פליט ה לגורמי המשק, בדרך כלל חברות ומפעלים גדולים, אשר רשאים לסחור בינם לבין עצמם בהיתרים אלו. סך כל הפליטות המותרות בה יתרים מוגבל באמצעות תקרה של פליטות( cap ) , שאותה הרגולטור יכול להנמיך במשך הזמן כחלק מהמגמה לצמצם בהדרגה את הפליטות במשק. הגבלת סך הפליטות מייצרת תמריץ כלכלי לגורמי המשק בעלי ההיתרים לצמצם פליטות ולמכור למרבה במחיר את היתרה. כך, מערכת הסחר בפליטות מחוללת שוק .)היתרי פליטה שבו מחיר הפחמן תנודתי ונקבע בהתאם לכוחות השוק (היצע וביקוש ל- ETS יתרונות וחסרונות , כמו גם ל מס .פחמן חיסרון של מערכתETS הוא שהיא מצריכה הקמה של מנגנון חדש ולכן הגבייה בה מורכבת ו גבוהה י חסית ל .מיסוי, ואין בה ודאות לגבי מחיר הפחמן מנגד, יש בה ודאות בדבר היקף הפליטות המ רבי של המגזרים הכלולים במנגנון. שלא כמו מס הפחמן, אשר מוטל בדרך כלל במ קור ובכיסוי רחב של פליטות, מנגנוןETS מוחל על פי רוב על חברות ומפעלים בפלח ספציפי, לעיתים עם מתן הקלות ופטורים לתעשיות שצפויות להיפגע .במיוחד מן התמחור, ולכן כיסוי הפליטות בשיטה זו קטן יותר27 23 נתן זוסמן, דפנה אבירם- ,ניצן, הילה שואף־קולביץ ישראל2050 | מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן , המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני2021 . 24 OECD Governance, Who pays for higher carbon prices? Illustration for Lithuania, December 8th 2022. 25 OECD Governance, Carbon tax in AUSTRIA, Distributional Impact, December 8th 2022. 26 ד"ר יהודה טרואן ,שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר2023 . 27 ,המשרד להגנת הסביבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ19 – 21 . מחקרים כלכליים מלמדים כי ל מס פחמן יש השפעה ,רגרסיבית ,כלומר נטל המס גבוה יותר עבור עשירונים נמוכים , שכן ההוצאה שלהם על אנרגיה מסך ההכנסה גבוהה יחסית. לפי מחקרים אלו מס פחמן עשוי. ל כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.3 תקציב ירוק28 2.3.1 :רקע כללים להגדרת תקציב ירוק "תקציב ירוק" הוא יוזמה לשילוב נקודת מבט סביבתית- ,אקלימית בקבלות החלטות תקציביות במ טרה לאפשר לממשלות לקדם יעדים סביבתיים- .אקלימיים היוזמה נוצרה בוועידת פריז של ה- OECD בשנת2017 ,ומאז השימוש ב תקציב ירוק הפך להיבט בולט יותר ויותר. 29 כדי לסווג הוצאות תקציביות לפי נושאים סביבתיים, נדרשת שיטה לסיווג התקציב לפי מטרות או פונקציות, ולא לפי משרדים .בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 פיתח משרד הסטטיסטיקה של האו"ם סיווג אוניברסלי של הוצאות ציבוריות לפי מטרה (פונקציה), הנקראCOFOG , 30 ועל בסיס סיווג זה גופים בין-לאומיים, ובהם ה- OECD .והאיחוד האירופי, מפרסמים נתונים ההוצאות הציבוריות מסווגות לפי המטרה (הפונקציה) הא ופיינית של כל סוג הוצאה, בלא התחשבות ביחידה המנהלית שבה ההוצאה נרשמה בדוחות הכספיים. לדוגמא, הוצאה ציבורית ל הגנת ס ביבה ( GF05 ) נרשמת בסעיף אחד, גם אם ההוצאה פזורה בכמה משרדי ממשלה, כמו המשרד ל הגנת הסביבה (טיפול בפסולת, ניטור פליטות ופיקוח על זיהומי אוויר, קרקע וים) או משרד ה.)אנרגיה (סבסוד התייעלות אנרגטית כללי "תקציב ירוק" מיועדים לבודד את הוצאת הממשלה על הגנת הסביבה ולפלח אותה לפי שישה מרכיבים המהווים חלק מסיווג לפי ה- COFOG: טיפול בפסולת, טיפ ול במי שופכין, הפחתת זיהום, הגנה על מגוון ביולוגי ונוף, מחקר ופיתוח בנושא הגנת הסביבה והגנה סביבתית. ה- OECD מציע שבעה עקרונות לקידום יישום תקציב ירוק, כמפורט בתרשים2 .להלן תרשים2: שבעה כללים לתקצוב ירוק31 הגדרת "ירוק" לפי התוצאות שיש להשיג, ולא רק לפי.התשומות המוקצות לנושא .הגדרת סדר עדיפויות לפעולות החשובות ביותר להשגת יעדי אקלים וסביבה, באופן עקבי .הטמעת השפעות סביבתיות בכל תחומי המדיניות הממשלתית הימנעות ממימון חוץ- תקציבי של יוזמות ירוקות או.סביבתיות מינוף מסגרות תקציביות קיימות לקידום יישום תקצוב ירוק. ( מיסוד דרישות לעמידה בחובת הדיווחaccountability )) לשם יישום יוזמות ירוקות (סביבתיות. התאמת התקצוב הירוק למחויבויות הממשלתיות להגנת הסביבה. 28 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. 29 OECD, Paris Collaborative on Green Budgeting, accessed: April 26th 2022. 30 OECD, Classification of the Functions of Government, accessed: June 26th 2024. 31 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. "תקציב ירוק" הוא יוזמה לשילוב נקודת מבט סביבתית- אקלימית בקבלת ,החלטות תקציביות ובכך לקדם יעדים .סביבתיים "כללי "תקציב ירוק מיועדים לבודד את הוצאת הממשלה על הגנת הסביבה ולפלח אותה לפי .נושאים כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למערכת סיווג תקציבית זו יש חסרונות, בעיקר בגין קשיים מתודולוגיים לסיווג התקציבים השונים לפי נושאים, וביתר שאת בניסיון להשוות בין מדינות שונות. כמו כן, ה- OECD מציין כי בסיווג תקציבים להפחתת פליטות יש לתת את הדעת על תופעתgreenwashing ("התיירק ר"קות.), לפיה משייכים לתקציב הירוק הוצאות שאינן קשורות להגנת הסביבה בחלק ממדינות ה- OECD ממשלות פיתחו תקצוב ירוק כדי לעזור להתמודד עם האתגר של הבנת האופן שבו מדיניות האקלים והסביבה עשויה להשפיע על התקציבים. ההתפתחויות המשמעותיות ביותר מאז2017 :כוללות  סיווג הוצאות (תיוג) להב נת בסיס ההוצאות הקיים ופעולות שממשלה נוקטת בכל תקציב.  הבאת נקודות מבט לטווח בינוני של השלכות תקציביות אפשריות באמצעות תחזיות מאקרו .פיסקאליות וניתוחי תרחישים  בניית יכולות במשרדי האוצר על ידי ה שקת תכניות עבודה ובחינת ההשלכות הפוטנציאליות .של מדיניות ויעדים אקלימיים וסביבתיים  פיתוח כלי הכנסה ייעודיים וכלים פיננסיים ל מימון הו צאות ולתמוך בשינויים מבניים בכלכלות בגין שינויי אקלים.  פיתוח יכולות במשרדי האוצר לייעץ לממשלות לגבי סדרי עדיפויות תקציביים הנוגעים .לשינויי אקלים וסביבה .האיחוד האירופי סיווג פעילויות כלכליות בעלות השפעה חיובית על הסביבה המודל הושק בשנת 2020 ,ו מטרתו לכוון השקעות לפעילות "ירוקה". ה( סיווגtaxonomy ) ,מזהה שישה יעדים המכסים88 קטגוריות של הוצאות. שש יעדים סביבתיים של טקסונומיה של האיחוד האירופי :הינם הפחתת שינויי אקלים ( mitigation ;)הסתגלות לשינויי אקלים ( adaptation ;) ניהול משאבי מים ;כלכלה מעגלית ;הפחתת זיהו ם מי ;מגוון ביולוגי ושימוש קרקע בר קיימא. בבסיס שש ת :היעדים עומדים שלושה עקרונות תרומה מהותי ת לפחות ל אחד מבין ששת היעדים הסביבתיים כפי שהוגדרו ברגולציה ; אי גר ימת נזק משמעותי לאף אחת מחמשת המטרות האחרות; ציות לאמצעי הגנה מ זעריי.ם ה( סיווגtaxonomy )של האיחוד האירופי, חל על ממשלות המדינות החברות, כאשר מדינות אלו מציגות אמצעים ציבוריים, תקנים או .תוויות עבור מוצרים פיננסיים ירוקים או אג"ח ירוקות ה סיווג.של האיחוד האירופי משולב כדרישה לגישה לכספי האיחוד האירופי מספר מדינותOECD אימצו גישות שמעריכות את המעבר ליעד של אפס פליטה. דוגמאות לגישות כוללות"תקציבי פחמן" .ומודלים מאקרו פיסקאליים "תקציב פחמן" הוא מאפיין של תקצוב ירוק הקובע מגבלה או תקרה על הפליטות במגזר לאורך תקופה נתונה. כמו התקציב ,הפיסקאלי"תקציבי הפחמן" מאושרים על ידי הפרלמנט. בלוח3 להלן דוגמאות ל"תקציבי פחמן" במדינותOECD . "תקציב פחמן" הוא מאפיין של תקצוב ירוק הקובע מגבלה או תקרה על הפליטות במגזר .לאורך תקופה נתונה כמו התקציב ,הפיסקאלי" תקציבי הפחמן" מאושרים על ידי הפרלמנט. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח3 :דוגמאות ל"תקצ יבי פחמן" במדינותOECD 32 מדינה פעילות צרפת שלושת"תקציבי הפחמן" הראשונים אומצו בצו בשנת2015 במקביל לאסטרטגיית הפחמן הלאומית. הם מכסים את התקופות2018-2015 , 2023-2019 ו- 2028-2024, הם קובעים תקרות לאומיות של פליטת גזי חממה שאין לחרוג מ הן .ומגדירים את מסלול היעד קצר הטווח להפחתת פליטת גזי חממה א ירלנד "תקציב הפחמן" קובע תקרה של כל הכלכלה על פליטת גזי חממה לפי מגזר לתקופה של חמש שנים. תקציב הפחמן )נקבע בחקיקה (חוק פעולת אקלים ופיתוח פחמן נמוך (תיקון2021 ). הראשון מכסה את התקופה שבין2021 ל- 2025 . הממשלה התייחסה לתקציב הפחמן כמפת דרכים להגיע לכלכלה נ יטרלית אקלימית עד2050 . נ יו זילנד בשנת2021 הודיעה הממשלה שהיא מתכננת לה קצות "תקציב פליטות" .שיהיה בפיקוח הוועדה לשינויי אקלים בריטניה בשנת2020 , הממשלה פרסמה את"תקציב הפחמן" .השישי שלה בהתבסס על המלצות של ועדה עצמאית לשינויי אקלים "תקציב הפחמן" לחמש שנים מכסה את התקופה שבין2033 ל- 2037 . "תקציב הפחמן" כולל המלצות מדיניות- שנועדו לייעד את מדיניות הממשלה ואת סדרי העדיפויות התקציביים- .להשגת תקרות התקציב מאז 2017 חלה עלייה משמעותית בגיוס המימון בממשלה למטרות תקציביות ירוקות. דוגמאות בולטות כוללות מימון חובות מהנפקת איגרות חוב ירוקות והכנסות ממסי פחמן. מקורות מימון חדשים אלה יכולים לסייע בחיזוק יוזמות תקצוב ירוק , לרבות סבסוד התייעלות אנרגטית ופאנלים סולר יים במשקי בית מעוטי הכנסה, צעדי ם העשויים הן להפחית פליטות והן לסייע .להפחתת הוצאות של משקי בית 2.3.2 א יגרות חוב ירוקות ריבוניות אג"ח ירוקה ריבונית נבדלת מאג"ח רגילה גין ב מסגרת המימון העומדת בבסיסה, הסדרי י הב טחון והשימוש בכספים. מבחינה תקציבית, הנפקת אג"ח ירוקות מעניקה גישה ליוזמות קרנות העונות על דרישות מסגרות המימון. עם זאת, אג"ח ירוקות ריבוניות יכולות גם להציב אתגרים בפני הממשלה כיצד לשמור על ת י עדוף יעיל של פרויקטים עתידיים, שכן יכולות ליצור .גישה לשני אפיקי מימון; אחד בתהליך התקציב, ואחר דרך גיבוש האיגרת הירוקה בשנת2017 הפכה צרפת למדינת הראשונה ב- OECD שהנפיקה איגרת חוב ירוקה ריבונית. נוהג זה קדם לשימוש ב( סיווג תקציב ירוק טקסונומיה) , אך מכיל הגדרות של מימון בר קיימא. ארבעת היעדים של ה אג"ח היו הפחתת שינויי אקלים, הסתגלות, מגוון ביולוגי וזיהום. הוצאות הקשורות לאחד מששת המגזרים הבאים: מבנים, תחבורה, אנרגיה , משאבי חיים, הסתגלות, בקרת זיהום .ויעילות אקולוגית בשנת2021, למעלה ממחצית מדינות ה- OECD הנפיקו אג "ח ירוק ות , כמפורט בלוח4, ו מדינות אחרות הכריזו על הצעות( בנושא אוסטריה, קנדה, יוון, ניו זילנד, שוויץ וטורקיה). לוח4 : דוגמאות להנפקת אג"ח ירוקות במדינותOECD 33 32 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. 33 OECD, Defining what is green: Developing our understanding of green budgeting, March 2022. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדינה הנפקה ראשונה תיאור צרפת 2017 הנפקת אג"ח ירוקות בסכום כולל של7 מיליארד אירו בשנת2017 . האג"ח מתמקדות בהוצאות מתקציב המדינה ותכנית ההשקעות בנושא שינויי אקלים והתאמה, מגוון ביולוגי וזיהום. הממשלה התחייבה לפרסם דיווח על ההשפעות הסביבתיות של הוצאות.ירוקות זכאיות בלגיה 2018 הליך מיון והערכה להשפעות סביבתיות ושינויי אקלים. הערכת ההשפעה מתואמת על ידי מחלקת שינויי אקלים - .והתוצאות יפורסמו לטביה 2018 הנפקת אג"ח יורו ירוקות ראשונה לטווח של שמונה שנים, וגיוס מימון של600 .מיליון אירו גרמניה 2020 משרד האוצר הנפיק אג"ח ירוקה ראשונה של 6.5 מיליארד אירו ל משך10 .שנים שבדיה 2020 גיוס של20 .מיליארד כתר שבדי במטרה לתרום למטרות סביבתיות ואקלים בריטניה 2021 הממשלה השיקה את ה אג"ח הירוקה הראשונה שלה תמורת90 .מיליארד ליש"ט איטליה 2021 איגרות חוב ירוקות מתמקדות בהוצאה ציבורית ירוקה, עם השפעה סביבתית חיובית על חשמל וחום מתחדשים, התייעלות אנרגטית, תחבורה, מניעת ובקרת זיהום וכלכלה מעגלית, הגנה על הסביבה .והמגוון הביולוגי ומחקר ליטא 2021 ליטא הנפיקה אג"ח ירוקות ל- 10 שנים בסך20 .מיליון אירו סלובניה 2021 .הנפקת אג"ח ירוקות בסכום של מיליארד אירו זכתה לרישום יתר, המדינה הראשונה במזרח אירופה ספרד 2021 ( אג"ח ירוקות ראשונותObligaciones del Estado ) בסך5 מיליארד אירו לפירעון בשנת2042 . קולומביה 2021 הנפקת אג"ח ריבוני ת ירוק ה ראשונה במטבע מקומי בסכום כולל של200 מיליון דולר למימון פרויקטים .של השקעות סביבתיות דנמרק 2022 .היקף ההנפקה של אגרות חוב ירוקות נקבע על בסיס כמות ההוצאה הירוקה הזכאית 2.4 ( מנגנון לתיאום עלות הפחמןCBAM ) בדצמבר2022 הוחלט באיחוד האירופי על הקמת מנגנון המכונה מנגנון לתיאום עלות הפחמן ( בגבולCarbon Border Adjustment Mechanism - CBAM ) , באמצעותו יוטל מס על סחורות מיובאות שלא היו נתונות לתמחור פחמן ברמה האירופית. ה ענפים אשר יושפעו מכך בעיקר יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיני ,ום, מלט, וחשמל. בשלב הראשון הח מ ל אוקטובר2023 ,נ דרשו יבואנים לדווח על כמות ה גזי חממה ש נפלטו במהלך ה ייצור, ובעתיד ייגבה מס בהתאם לדיווחים אלו, 34 .כך שלא יהיה יתרון תחרותי לסחורות ממדינות בהן לא מוטל מס פחמן כלי מדיניות למעבר צודק לכלכלת דלת פחמן35 3.1 :רקע עוני אנרגטי36 לעוני אנרגטי הגדרות שונות ולכן קיים ישוק ב השוואה בין מדינות. עוני אנרגטי תלוי בין היתר ב ,מחירי האנרגיה ב הכנסה של משקי בית וביעילות אנרג טית .של דירות ומכשירי חשמל ה פרלמנט האירופאי הגדיר כי עוני אנרגטי הוא שילוב של הכנסה נמוכה, הוצאות אנרגיה .גבוהות ויעילות אנרגטית נמוכה37 לפי סקר של האיחוד האירופי כ- 6.9% מתושבי האיחוד 34 European Commission, European Green Deal: Agreement reached on the Carbon Border Adjustment Mechanism (CBAM), December 13th 2022. European Parliament, Deal reached on new carbon leakage instrument to raise global climate ambition, Press Release, December 13th 2022. 35 :כלכלה דלת פחמן מערכת כלכלית המ קטינה ככל ה אפשר את פליטות גזי החממה תוך .קידום צמיחה כלכלית בת קיימא המשרד להגנת ,הסביבה, משרד הכלכלה הדרך לכלכלה דלת פחמן , יוני2023 . 36 ,להרחבה: לירן קוסמן ונתנאל קופראק צו להעלאת בלו על דלקים מזהמים ופליטות פחמן , 25 בפברואר2024 , אומדן היקף משקי בית עניי אנרגיה בישראל וסקירה של תוכניות לעידוד התייעלות אנרגטית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 באוגוסט2023 . 37 European Parliament, Energy poverty in the EU, July 2022. הפרלמנט האירופאי הגדיר כי עוני אנרגטי הוא שילוב של הכנסה נמוכה, הוצאות אנרגיה גבוהות ויעילות אנרגטית נמוכה. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דיווחו שלא יכלו לחמם את ביתם במידה ראויה בשנת2021 , ובשנת2022 שיעור זה עלה לכ- % 9.3 . 38 לפי ההגדרה זו עוני אנרגטי הינ ו מדד סובייקטיבי ,על בסיס תשובות הנשאלים. ב סקוטלנד ,וויילס וצפון אירלנד עוני אנרגטי מוגדר כמצב בו ההוצאה הנורמטי בית של משק ( בית לפי מודל חיזוי ו לא דווקא ההוצאה בפועל) היא יותר מ- 10% מהכנס תו נטו ללא הוצאות ,)דיור (לרבות משכנתה / שכ"ד, ארנונה ומים :להלן כלל ה- 10% , ועוני אנרגטי חמור מוגדר כמצב בו ההוצאה על אנרגיה היא מעל 20% מההכנסה נטו ללא הוצאות דיו.ר בתרשים3 להלן כמות ואחוז מ שקי בית עניי אנרגיה בבריטניה בשנת2019, לפי כלל ה- 10% . תרשים3 : כמות ואחוז משקי בית עניי אנרגיה בבריטניה בשנת2019 39 אפשר לראות כי שיעור משקי הבית העניים אנרגטית היה כ- 17% ,באנגליה כ- 25% ,בסקוטלנד כ- 12% בוויילס וכ- 18% בצפון אירלנד . לעוני אנרגטי יש השפעה בריאותית, פ יזית ונפשית הן כאשר ישנו מחסור בחימום הבית והן כאשר ישנו מחסור בקירור .הבית לפי אומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,בשנת 2021 כ- 368 אלף משקי בית ,שהיוו כ- % 13 מסך משקי הבית, הוציאו יותר מ- 10% מהכנסתם נטו בניכוי הוצאות דיור.על אנרגיה40 3.2 מדיניות באיחוד האירופי מחקר של הפרלמנט האירופי ממחצית2023 סקר את השפעות כלי ה מדיניות בנושא שינוי אקלים על אי שו ויון ואת הכלים שננקטו להקטין השפעות אלו על האי-שוויו ן )(להלן: המחקר. 41 לפי ה מחקר , קיימת הסכמה רחבה כי יש צורך בפעולה דחופה:בשני מישורים  מיטיגציה (הפחתה) שינויי האקלים;  אדפטציה (ה תאמה או הסתגלות) להשלכות של שינויי ה א קלים . ( האיחוד האירופי :להלןEU ) מיישם מגוון כלי מדיניות בנושא שינויי אקלי ם בענפים שונים, כמו גם יעדי הפחתה והתאמה . מדינות האיחוד צפויות להפחית את פליטת גזי החממה ולשפר את 38 Eurostat, sustainable development goals – 7. Affordable and clean energy, accessed: July 16th 2023. 39 UK, House of Commons Library, Fuel Poverty, 24 March 2023. The data for Wales is for 2021. 40 ,הלמ"ס סקר הוצאות משק הבית2021 – קובץPUF ., עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 41 European Parliament, Requested by the EMPL Committee, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change Policy, May 2023. 4,110 616 196 179 17% 25% 14% 24% 0% 10% 20% 30% - 2,000 4,000 6,000 אנגליה סקוטלנד ווילס צפון אירלנד משקי בית עניי אנרגיה אחוז(ציר יחמני) כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עמידותן להשפעות שינויי האקלים באמצעות פעולות ב ענפי האנרגיה, התחבורה ו עוד .ב- EU יש מגוון קרנות במטרה לתמוך במדינות וב גופים במטרה ל יישם מדיניות מ עבר לכלכלה ירוקה דלת פחמן . עם זאת, מדיניות שינויי אקלים יכולה לגרום להשפעות חברתיות-כלכליות חיוביות .ושליליות כאחד לפי המחקר, ביישום כלי מדיניות בנושא שינויי ה ,אקלים יש להתייחס ול טפל ב השפעות ם יה ה חברתיות-כלכליות. ישנה הסכמה גוברת ב מטה ה- EU ובקרב מדינות חברות רבות כי המעבר לכלכלה ירוק ה חייב להיות מעבר צודק. ה מחקר ש ל הפרלמנט האירופי נועד לספק לקובעי מדיניות הערכה מבוססת :בנושאים אלו  הערכת המ ענה של כלי מדיניות ברמ ת האיחוד וברמת המדינו ת להתמודדות עם הפערים החברתיים שנוצרו כתוצאה מהפעול ות בנושא שינוי האקלים (למשל ההשפעות השליליות על עו בדים ומשקי בית הפגיעים ביותר בגין המעבר לכלכלה ירוק ה).  גיבוש המלצות ל פרלמנט האירופי ל התאמת כלי המדיניות כך שיתנו מענה להשפעות ,החברתיות למשל תיקונים אפשריים בכלי ה מדינ י ות, כגון מס פחמן וקרנות סביבה .  חותינ האפקטיביות של עיצוב מדיניות ברמת ה- EU בו רמת מדינות בהתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים , בהתב סס על שילוב של סקירת ספרות , ראיונות עם בעלי דיעה וניתוח הממצאים ל שם.הסקת ממצאים ומסקנות הספרות על הה שפעות החברתיות-כלכליות של מדיניות הפחתה וה תאמה של שינויי אקלים ,נמצאת עדיין בשלביה המוקדמים כאשר ישנם יותר מחקרים זמינים על הפחתה בהשוואה ל מדיניות התאמה. המחקר על ההשפעות החברתיות של מדיניות ה תאמה הוא בעיקר ברמה המקומית, המשקף את האופי המקומי של מדיניות כזו. ,מבין המחקרים המעטים שקיימים נמצא כי מגדר ומוצא אתני הם הנושאים ,הנחקרים ביותר של אי שוויון, בעוד נכות, בריאות לקויה מעמד ורמת השכלה לא נחקרו דיים. באופן כללי, ההשפעה החברתית- כלכלית של מדיניות הפחתת שינויי האקלים תלויה בכלי המדינ י ות שננקט, כמפורט בלוח 5 .להלן לוח5: השפעות חברתיות-כלכליות לפי כלי מדיניות כלי מדיניות השפעה חברתית-כלכלית מיסי פחמן נוטים להיות רגרסיביים אם לא קיים מנגנון מיחזור הכנסות. כדי שיצ ו מצמו השפעות א ,לו יש צורך .לשלב אמצעי פיצוי המכוונים ישירות למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ( סובסידיות, תעריפים להזנהFeed-In-Tariffs) ותקנים נוטים להיות רגרסיביים ו להועיל באופן לא פרופורציונלי ל משקי בית בעלי .הכנסה גבוהה השקעות ציבוריות ורכש ישיר)(מיטיגציה השפעה חברתית- כלכלית פרוגרסיבית . מדיניות ה תאמה או הסתגלות )(אדפטציה השפעות פרוגרסיביות על איכות החיים, והשפעות רגרסיביות על הגישה לשירותים ועל נְש ִׂ יגוּת ( affordability )ל דיור. קהילות מעוטות הכנסה, נשים ומיעוטים אתניים צפויים לשאת יותר מהעלויות של הסתגלות עירונית ולהיות בסיכון גבוה יותר ל עקירה מבתיהם. במסגרת המחקר נותחו כלי מדיניות ברמת ה- EU במטרה לזהות האם הם כוללים מענה ל השפעות החברתיות-כלכליות ו להשפעות על אי-השוויון , כפי שזוהו בספרות ה מק צועית. ישנה הסכמה גוברת ב- EU ובקרב מדינות חברות רבות שהמעבר לכלכלה ירוק ה חייב להיות .מעבר צודק לפי ה- EU, ביישום כלי מדיניות בנושא שינויי אקלים , יש ל התייחס ול טפל ב השפעות ם יה ה חברתיות- .כלכליות כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי הניתוח, ל רוב כ ל י מדיניות האקלים של ה- EU יש הכרה מוגבלת והבנה צרה של ההשפעות החברתיות-כלכליות השליליות שע שויות לנבוע מיישו מ ם, במיוחד ביחס לאי- ,השוויון. עם זאת כלי מדיניות האקלים של ה- EU מכירים בדרך כלל בהשפעות החברתיות- .כלכליות החיוביות ,בשני המקרים, ההכרה בהשפעות חיוביות או שליליות נוגעת בעיקר לתעסוקה, ובמידה פחותה .להשפעות מסוגים אחרים בניתוח נבדקו12 קרנות של ה- EU במטרה להעריך את מיד ת המענה הניתן ל השפעות חברתיות- כלכליות ואי שוויון. נמצאו שלושה כ ל י מימון המיועדים ישירות להשפעות פוטנציאליות של מדיניות אקלי ם , בעוד שה ית ר יכול ים למקד את ההשפעות בעקיפין, בהתחשב בהיקף הרחב של יעדיהם ופעולותיהם. השפעות התעסוקה כוסו בתדירות הגבוהה ביותר. כל ממדי אי השוויון מכוסים על ידי רוב הקרנות, אם כי בעקיפין, באמצעות הכללת דר ישות כלליות לשוויון והכללה בעקרונות ובתנאים שלהן. בנוסף, לקרנות ה- EU מטרות רחבות היכולות ל תת מענה לקבוצות שונות של נ פגעים ממדיניות האקלים , כגון משקי בית עניי אנרגיה או עניי.תחבורה ומובטלים בחמש המדינות החברות שנותחו (אוסטריה, יוון, הולנד, סלובקיה, ספרד , ר או בסעיף5 להלן ) הוערכו ההשפעות החברתיות- כלכליות הקשורות להפחתת שינויי האקלים והסתגלות בדרגות שונות בתהליך קביעת המדיניות. ההשפעות החברתיות-כלכליות המוערכות, לרוב כוללות תוצר מקומי גולמי, אובדן/יצירת מקומות עבו.דה, הכנסה פנויה ובריאות הציבור הסוגים והיעדים של האמצעים שננקטו כדי לטפל בהשפעות החברתיות- כלכליות של מדיניות שינויי האקלים דומים במדינות שונות וכוללים בעיקר: מתן תמיכה לשיפור היעילות האנרגטית ושיפוץ מבנים ; הגדלת הגישה לאנרגיה. בהינתן החשיפה הגבוהה יותר והפגיעות לסיכוני אקלים של קבוצות מ סוימות, אסטרטגיות ותכניות התאמה לאומיות מדגישות את הצורך לקחת בחשבון את החסרונות הקיימים בעת פיתוח תוכניות התאמה. עם זאת, ה ן ן אינ מספק ות כימות של .ההשפעות הקשורות למדיניות הסתגלות הניתוח מצביע על פער כללי בכך שקיימת בחינה מערכתית מוגבלת של ההשפעות החברתיות של מדיניות אקלים הן ברמת ה- EU והן ברמת המדינות, כולל הכרה מוגבלת בהשפעות על ממדים מסוימים של אי שוויון, כגון מוצא אתני. עם זאת, הפערים שזוהו אינם מצביעים על צורך דחוף בהטמעת כלי מדיניות או קרנות חדשות. דרך מתאימה יותר לפעולה היא ש ופי ר ההבנה של ההשפעות החב רתיות-כלכליות ואי השוויון של מדיניות האקלי ם וזי וח ק השימוש בכלים וב תקציבים קיימים כדי לטפל בהשפעות אלו. מוצעות מספר המלצות לשיפור ההכרה בהשפעות החברתיות-כלכליות של מדיניות האקלים ולהגבר ת הפוטנציאל של קרנות ה- EU לתמוך בצעדים למ ותי ן השפעות אלו. ההמלצות הבאות מוצעות ביחס להיבטים רוחביים; עיצוב, יישום והערכה של כלי מדיניות; שימוש בכספי ה- EU ., כמפורט להלן היבטים חב ור:יים  קידו ם מחקר נוסף על ההשפעות של מדיניות ה אקלים והעל א ת ת המודעות לנושא. הסוגים והיעדים של האמצעים שננקטו כדי לטפל בהשפעות ה חברתיות- כלכליות של הפחתת האקלים דומים במדינות שונות וכוללים בעיקר: מתן תמיכה לשיפור היעילות האנרגטית ושיפוץ מבנים ; הגדלת .הגישה לאנרגיה כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  שיפור איכות הנתונים.  יי בנ ת יכול ו ת ניהולי ו ת וטכני ו ת של בעלי עניין שונים.  ה גדלת שיתוף פעולה ומעורבות של בעלי עניין רלוונטיים בכל תהליך קביעת המדיניות. :עיצוב, יישום והערכה של כלי מדיניות  מתן הדרכה לשם הער כת ההשפעות החברתיות של מדיניות האקלים וקב יעת הגדרות ברורות לכל ה- EU, כגון עבור צרכנים פגיעים וענ יי אנרגיה ניי ע או תחבורה.  מתן הנחיות לשם הער כה עקבי ת של ההשפעות החברתיות של מדיניות האקלים לאורך .מחזור המדיניות שימוש בכספי ה- EU :  הגבר ת המאמצים להגיע למקבלים הסופיים של כספי ה- EU (במ יוחד כאשר הם אינם )מוטבים זכאים.  התנ יי ת חלוקת תקציבי ה- EU בהערכה ברורה והתייחסות להש פעות החברתיות של מדיניות האקלים.  הבטח ה כי העקרונות ה חב ור יים של קרנות ה- EU אכן תורמים לצמצום אי השוויון במהלך יישום תוכניות ה מימון.  הבטחה כי קרנות שונות של ה- EU משלימות אחת את השנייה במתן מענה לאוכלוסיות .הנפגעות  יצירת מנגנונים ל הערכ ה ולמדידה של ה ביצועים של קרנות קיימות של ה- EU . 3.3 מענקים ישירים  העברת מענקים קבועים למשקי בית הנפגעים יותר מהמהלך , כגון על פי מעמד סוציו- אקונומי או תבחינים.אחרים שיבחרו על ידי המדינה  מתן מענק קבוע ושווה לכלל משקי הבית. מענק זה מטרתו לפצות על עליית מחירי האנרגיה .אך לא מתמרץ שימוש באנרגיה 3.4 הפחתות מיסוי  הפחתת מיסים עקיפים . מיסים עקיפים הינם בהגדרתם מיסים רגרסיביים ועל כן מדובר בקיצוץ פרוגרסיבי במיסוי (למשל קיצוץ במע"מ). הפחתת מיסים עקיפים כמהלך נלווה להטלת מס פחמן, עשויה למתן את נטל מס ה הכולל על משק הבית שעלה עקב מס ,הפחמן זאת בעיקר עבור משקי בית חל שים.  הפחתת מיסים ישירים על המגזר העסקי . הפחתת מס כזו עשויה לצמצם את הפגיעה .ברווחיות החברות ובכך להפחית את הלחצים לעליית מחירים מצד החברות 3.5 סיוע לעסקים ומועסקים  הכשר ה והסבה מקצועית לעובדים בענפים הע שויים להי פגע עקב המעבר לכלכלה ירוקה. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  שיתוף איגודי עובדים ו נציגי המגזר העסקי בתהליכים במטרה לשמור על זכויות העובדים ב ענפים הפגיעים.ובניית תשתיות וסיוע לתעשייה לצורך מעבר לצריכת אנרגיה נקיה 3.6 סבס ו ד התייעלות אנרגטית  שיפור של בידוד מבנים מקור/חום .כך שצריכת האנרגיה תפחת  סבסוד התקנת אמצעים לחימום מים ולחימום/קירור חללי מגורים יעילים אנרגטית.  .הטמעת תקנים מחמירים של יעילות אנרגטית של מכשירי חשמל ודודים לחימום מים  סיוע בהחלפת כלי ר כ.ב מזהמים לכלי רכב חסכוניים בדלק בדרגת זיהום נמוכה  סבסוד משקי בית ועסקים קטנים בהתקנת אמצעים.לייצור עצמי של אנרגיה מתחדשת  התייעלות אנרגטית.)מביאה הן לחיסכון בהוצאות משקי בית והן להפחתת פליטות (מיטיגציה  למשקי בית בעלי הכנסות נמוכות יש קושי לממן ה חלפת מוצרי חשמל (כגון מקררים, תנורים ,)ומזגנים ועל כן קיים כשל שוק העשוי להצדיק סבסוד ציבורי, קיימת תועלת לציבור אולם קשיי מימון של משק הבית לה חליף מוצרי חשמל לא יעילים.  סבסוד ציבורי של ה חלפת מוצרי חשמל לא יעילים במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות עשויה .הן להקטין פליטות והן לשפר את מצבם הכלכלי 3.7 סבסוד אנרגיות סולאריות  בעשור האחרון עלויות התקנת פאנלים סולריים ירדו באופן חד , והשימוש בחשמל סולארי .עלה באופן ניכר  המשמעות היא שמעבר מצריכת חשמל מהרשת לצריכת חשמל מפאנלים סולאריים על הגג .)מביאה הן לחיסכון בהוצאות של משקי בית והן להפחתת פליטות (מיטיגציה  ל משקי בית בעלי הכנסות נמוכות י ש קושי לממן התקנת פאנלים סולאריים, ועל כן קיים כשל שוק העשוי להצדיק סבסוד ציבורי, קיימת תועלת לציבור אולם קשיי מימון של משק הבית להתקי ן פאנלים סולאריים. על כן סבסוד ציבורי של התקנת פאנלים סולאריים במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות ע.שויה הן להקטין פליטות והן לשפר את מצבם הכלכלי  כך, ב- 11 באפריל2024 הכריז ה ה סוכנות להגנת הסביבה בארה"ב על הקצאת מענקים של 7 מיליארד דולר למימון תוכניתSolar for All , במסגרת הקרן להפחתת גזי חממה אשר וסד נ ה על בסיס חוק הפחתת האינפלציה42 .ה מענקי ם נועדו לממן פתרונות סולאריים למגורים ל שם הפחתת עלויות לפחות ל- 900,000 משקי בית עם הכנסה נמוכה ולחסוך למשקי בית ב ממוצע400 דולר בשנה ב.חשבונות החשמל43 42 החוק להפחתת האינפלציה נחקק במחצית2022 במטרה להפחית הוצאות של משקי בית, ליצור מקומות עבודה, לתמוך בתעשייה אנרגיות מתחדשות בארה"ב ולהוביל להפחתה בפליטות פחמן, בעיקר באמצעות הטבות מס. החוק כולל סיוע לקהילות בסיכון בשל .)הפחתת פליטות, כגון אזורים שהתבססו כלכלית על דלקים פוסיליים (כמו מכרות פחם U.S. Department of the Treasury, Inflation Reduction Act (IRA), August 2022, accessed: June 18. 2024. 43 The White House, Fact Sheet: Biden-⁠Harris Administration Takes Action to Strengthen American Solar Manufacturing and Protect Manufacturers and Workers from China’s Unfair Trade Practices, April 11, 2024. באפריל2024 הכריז ה ה סוכנות להגנת הסביבה בארה"ב על הקצאת מענקים של7 מיליארד דולר למימון תוכניתSolar for All , ה מענקי ם נועדו לממן פ תרונות סולאריים למגורים ל שם הפחתת עלויות לפחות ל- 900,000 משקי בית עם הכנסה נמוכה ולחסוך למשקי בית ב ממוצע400 דולר בשנה ב.חשבונות החשמל כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סיוע לפי מדינות בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם, שהתגברו עקב פלישת רוסיה לאוקראינה, מדינות בעולם נקטו פעולות על מנת לסייע לתושבים ולהקל עבורם את העלייה במחירי האנרגיה. אמנם מדובר על עליית מחירים הקשורים בעיקר לכוחות שוק של ביקוש והיצע, ולא על העלאת מיסוי, אך בסופו של דבר מדובר על עלייה במחיר החשמל והאנרגיה , ולכן ישנו דמיון בין מקרה של עליית מחירים הנובעת מכוחות השוק לבין עליית מחיר הנובעת ממיסוי. לה ל ן דוגמאות ממספר מדינות .על דרך ההתמודדות והסיוע שנתנו לאוכלוסיות בגין העלייה במחירי האנרגיה והחשמל :יש לציין כי בסקירה כלי המדיניות במדינות השונות יש להבחין בין שני כלים  מתן סיוע כספי למשקי בית בגין עלייה במחירי ה אנרגיה , כ לי בעל השלכות חברתיות אך ללא תועלת סביבתית , ואף ייתכן כי מגדיל.את צריכת האנרגיה ועל כן את הפליטות  סבסוד התייעלות אנרגטית וכ לים דומים שיש להם תועלת כפולה- גם תועלת כלכלית חברתית למשקי הבית וגם תועלת סביבתית )בהפחתת פליטות (מיטיגציה. מדינות שונות בעולם משתמשות בכלי סיוע שונים כגון מימון, סיוע ותמרוץ התייעלות ,אנרגטית :כמפורט להלן44  שיפור של בידוד מבנים מקור/חום .כך שצריכת האנרגיה תפחת  סבסוד התקנת אמצעים לחימום מים ולחימום/קירור חללי מגורים יעילים אנרגטית.  .הטמעת תקנים מחמירים של יעילות אנרגטית על מכשירי חשמל ודודים לחימום מים  .סיוע וסבסוד למשקי בית בהתקנת אמצעים לייצור עצמי של אנרגיה מתחדשת באיחוד האירופי מתוכנן לחול החל מ שנת2027 מתווה למיסוי פליטות במגזר הצריכה הביתית והתחבורה. כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות חלשות, תוקם קרן שתסייע לאוכלוסיות חלשות .באמצעות התייעלות אנרגטית של בתי מגורים וכלי תחבורה, ותמיכה ישירה במשקי בית45 עלה הרעיון כי יש להקים בישראל קרן דומה, שמקורותיה יהיו הכנסות המדינה מהעלאת המיסוי על דלקים מזה ים. מטרתה תהיה סיוע בהתייעלות אנרגטית וסיוע בהתקנת פאנלים סולאריים .למשפחות הנמצאות בעוני אנרגטי 4.1.1 גרמניה46 גרמניה יצאה במספר ת ו .כניות להפחתת הנטל על האזרחים בעקבות עליית מחירי האנרגיה עלות התוכניות הוערכה בכ- 95 מיליארד אירו . מלבד בלימת העלייה במחירי החשמל, ניתנה תוספת לקצבאות הילדים, כך שמשפחה עם שני ילדים קיבלה תוספת שנתית של432 .אירו 44 נתן זוסמן, דפנה אבירם- ,ניצן, הילה שואף־קולביץ ישראל2050 | מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן , המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני2021 . 45 European Commission website, Social Climate Fund, accessed: February 19th 2023. 46 AMO – Association for International Affairs, United in diversity? National responses to the European energy crisis, May 2022. מדינות שונות בעולם משתמשות בכלי סיוע שונים כגון מימון, סיוע ותמרוץ התייעלות אנרגטית. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בנוסף, משפחות מעוטות הכנסה , קיבלו הגדלה נוספת של קצבאות הילדים. סטודנטים קיבלו מענק חד פעמי של200 אירו, גמלאים300 ,אירו ומקבלי סיוע בדיור בין451 אירו ליחיד ל- 540 אירו לזוג. כמו כן, בוצעו צעדים בנושא המיסוי, כך שהוקל נטל המס, בעיקר עבור השכבות החלשות, וכן הופחת זמנית המע"מ בענף ההסעדה. נוסף לכך, ניתן סבסוד לשימוש בתחבורה .ציבורית, זאת על מנת להקל את עליית מחירי הדלק47 4.1.2 בריטנ יה בעקבות עליית מחי רי האנרגיה, בהם גז טבעי וחשמל, הופעלה באנגליה תוכנית סיוע לצורך הקלה על משקי הבית. התוכנית כללה סיוע של400 פאונד בתשלום חשבון גז, או200 פאונד למי שמשתמש באנרגיה אחרת שאינה גז. כמו כן, ניתנה אפשרות של סיוע בגובה של150 פאונד בתשלום חשבון חשמל, וכן הוגבל ה תשלום השנתי עבור גז וחשמל. אוכלוסיות חלשות, עשויות היו לקבל סיוע נוסף בגובה של בין300 ל- 900 .פאונד48 4.1.3 צרפת בצרפת הממשלה הקפיאה את תעריפי הגז וכן הגבילה את העלייה בתעריף החשמל, באמצעות הפחתת מס. שני צעדים אלו עלותם הוערכה ב- 10.3 מיליארד וכ-8 מיליארד אירו בהת .אמה בנוסף, ניתנו שוברים למשקי בית בעלי הכנסות נמוכות על מנת לשלם חשבונות האנרגיה. צעד .נוסף שנקטה ממשלת צרפת הוא הנחה לתקופה מסוימת על מחירי הדלק49 4.1.4 ספרד50 בספרד, שיעור העוני האנרגטי הוא גבוה יחסית ל- EU , והיה בשנת2021 14.2% . לפי מחקר שנעשה בספרד, תוכנית הצמ צום בפליטות שהיא מתכוונת לבצע, תביא לגידול נטו בתעסוקה בשיעור של1.7%, כאשר המגזר היחיד שצפוי להיפגע הוא מגזר הכרי י ה. לכן, כחלק מהרצון למעבר צודק בנושא הפחתת הפליטות, בספרד צפויים להתמקד בעובדי מגזר הכרי י בו ה עובדי ,תחנות כוח פחמיות שצפויות להיסגר וכן באזור.ים התלויים כלכלית בכריית פחם כחלק ,מהתוכנית למעבר צודק לכלכלת דלת פחמן עובדים שיאבדו את מקום עבודתם בחברות כרייה יקבלו פיצוי הולם , תישמר התעסוקה באזורים בעלי מכרות וזאת על ידי תוכנית לשיקום המכרות ו ות ,כניות להטמעת אנרגיה מתחדשת. בכל הנוגע לעוני אנרגטי ישופרו מנגנוני הסובסידיה הקיימים כיום וכן יתבצע מהלך של התייעלות אנרגטית, הן באמצעות החלפת מכשירים ישנים .ביעילים יותר, והן באמצעות שיפוץ דירות כך שיהיה פחות צורך בחימום/קירור הדירות 47 The Federal Government, The third relief package, accessed: February 12th 2023. 48 GOV.UK, Help with your energy bills, accessed: February 5th 2023. 49 AMO – Association for International Affairs, United in diversity? National responses to the European energy crisis, May 2022. 50 European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 15th 2023. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.1.5 שבדיה51 בשבדיה ניתן מענק בגובה של כ- 190 אירו לחודש למש ק בית (תלוי בצריכת ה חשמל), כאשר בהמשך הופחת המענק והא ניתן רק למשקי בית בדרום המדינה בו מחירי החשמל עלו בשיעור גבוה יחסית לכלל המדינה. 52 ב נוסף, ניתן סיוע ממוקד למשפחות עם ילדים המקבלות קצבת דיור. צעד נוסף הוא הפחתת מס על בנזין וסולר, כמו כן נבחנו אפשרויות של פיצוי כספי לאזרחים אשר בבעלותם כלי רכב, כאשר מי שמתגורר במקומות מרוח ק .ים, יקבל פיצוי גבוהה יותר 4.1.6 הולנד53 בהולנד רק2.4% ממשקי ה.בית מוגדרים בסיכון לעוני אנרגטי54 בהולנד אין אסטרטגיה או יעדים בכל הקשור ל עוני באנרגיה , כאשר המדיניות מתמקדת בעיקר ברווחה חברתית ובהפחתת העוני באופן .כללי .יחד עם זאת, יש 'הגנה מפני ניתוק' של חשמל בחורף ב הולנד ניתן ייעוץ אנרגיה למשקי בית , וכן יש נו 'מדריך לסבסוד אנר'גיה , המאפשר למשקי בית לבדוק אלו סובסידיות הם יכולים לקבל עבור חיסכון באנרגיה. בכל הקשור להפחתת פליטות, השאיפה בהולנד היא כי במעבר לכלכ ל ,ה דלת פחמן תהיה חלוקת נטל מאוזנת .לצורך כך ננקטים צעדים הם ב פעולות להגבלת השפעת חשבונות ה אנרגיה )(חשמל, גז על ההכנסה הפנויה ו תוכניות מימון שיעזרו לאזרחים להש תתף במעבר לאנרגיה דלת פחמן. עוד מוצע כי יינקטו אמצעים על מנת לוודא שקבוצות בעלות הכנסה נמוכ ה לו כוי .להשתתף בייצור/צריכת אנרגיה מתחדשת בכל הנוגע ,בסיוע לעובדים שייפגעו תוקם 'קרן פחם' בסך22 מיליון אירו תשמש לתמיכה בעובדים שאיבדו את מקום עבודתם או נמצאים בסיכון לאבד את מקום עבודתם ,בין היתר, בעקבות סגירת תחנות כוח פחמיות והכשרתם מחדש לעבודה בתעשיות מתחדש ות. 4.1.7 אוסטריה55 אוסטריה מדורגת במקום השלישי באיחוד האירופי מבחינת שיעור העוני האנרגטי, כאשר רק כ- 1.7% .ממשקי הבית מוגדרים בעוני אנרגטי כ דוגמה לסיוע למשקי בית ,ב אוסטריה שואפים להחליף כמחצית מ- 700,000 מערכות החימום המופעלות על ידי נפט , במערכות יעילות יותר . בכל ג הנו ע להשפעות של צמצום פליטות, ישנה חשיבה על צעדים ה כוללים סובסידיות לצמצום ההשפעה החברתית, אשר ישולבו עם שירותי ייעוץ ציבורי., אך טרם הוצגו תוכניות מפורטות 51 AMO – Association for International Affairs, United in diversity? National responses to the European energy crisis, May 2022. 52 שבדיה מחולקת לארבעה אזורי מחירי חשמל. בחלקים הצפוניים של המדינה יש בדרך כלל עודף של ייצור חשמל, בעוד שבדרום יש גירעון בייצור החשמל, מה גם שהדרום תלוי יותר ביבוא אנרגיה. בנוסף, ויכולת הולכת.חשמל מצפון לדרום מוגבלת 53 European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 15th 2023. 54 ייתכן כי בגין מתודולוגיה שונה להג ד.רת עוני אנרגטי 55 European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 15th 2023. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.1.8 יוון56 ביוון שיעור האבטלה בשנת2021 היה גבוה, כ- 13.2%, וכ- 28.3% מהאוכלוסי י ה היו בסיכון לעוני .אנרגטי " כחלק מהתוכנית לצמצום עוני אנרגטי, הוקמו ביוון קהילות אנרגיה ."קה ילות אלו הוגדרו כקואופרטיבים שמטרתם לקדם חדשנות וכלכלה חברתית על מנת לטפל בעוני אנרגטי ולקדם קיימות אנרגטית. כחלק מפעולת הקהילות הן פועלות ל צריכה עצמית, ייצור ו אחסון חשמל, וכן בשיפור היעילות האנרגטית. נכון לנובמבר2021 , הוקמו ביוון1,036 קהילות אנרגיה המפעילות 677 פרויקטים בהספק שלMW 466 .בנוגע ל אסטרט ,גיות האקלים הכוללות של יוון השאיפה היא לשלב שיקולים חברתיים, תוך תשומת לב מיוחדת לתמיכה בקבוצות פגיעות ובעלי .הכנסה נמוכה לדוגמה , תמיכה בקהילות שיושפעו מהפסקת השימוש ב פחם, תמיכה בגיוון של כלכלות מקומיות ויצירת מקומות עבודה חדשים באזורים התלויים בפחם. 4.1.9 סלובקיה57 סלובקיה לא פיתחה אסטרטגיה מקיפה לטיפול בהשפעות החברתיות של מדיניות הפחתת ,האקלים. עם זאת ישנה הבנה שישנו פוטנציאל ל השפעות שליליות של מ דיניות הפחתת .האקלים על תעסוקה והוצאות משקי הבית ,בכל הנוגע לסיוע למשקי בית עניי אנרגיה מלבד ,סיוע סוציאלי מופעלת בסלובקיה תוכנית ל שיפוץ בתים באמצעות בידוד תרמי (התבחי ן לתמיכה הוא חיסכון של לפחות30% באנרגיה ). בנוסף, ניתן ייעוץ אנרגיה לצרכנים ,סיוע במעבר ל מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה, וכן הגנה מפני ניתוק אספקת אנרגיה ומים במהלך החורף. תמונת ה מצב בישראל 5.1 יעדי פליטות על פי משרד האנרגיה והתשתיות (להלן: המשרד), כ- 80% מפליטות גזי החממה בישראל, מקורן בשריפת דלקים לצורך ייצור אנרגיה, כאשר עיקר הפליטות הוא משריפת דל קים ובהם פחם, גז .טבעי, סולר ובנזין ,לפי המשרד תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי על דלקים ,אלו יהווה מיסוי של כ- 80% מפליטות גזי החממה.בישראל58 בהחלט ה542 של הממשלה משנת2015 נקבע יעד הפחתה ל פליטת גזי החממה, לפיו בשנת 2025 תעמוד פליטת גזי החממה על8.8 טון לנפש, ובשנת2030 על7.7 טון לנפש. לצורך השגת היעד נקבעו יעדים לאומיים להפחתה ולייעול של צריכת האנרגיה במשק וייצור חשמל ממקורות של אנרגיה מתחדשת , כלהלן : התייעלות אנרגטית: צמצום צריכת החשמל בשיעור של לפחות17% עד לשנת2030 ביחס לצריכה הצפויה באו תה שנה על- "פי תרחיש "עסקים כרגיל. 56 European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 15th 2023. 57 European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 15th 2023. 58 המשרד להגנת הס ב ,יבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ56 . כ- 80% מפליטות גזי ,החממה בישראל מקורן בשריפת דלקים לצורך ייצור אנרגיה, כאשר עיקר הפליטות הוא משריפת דלקים ובהם פחם, גז טבעי, סולר .ובנזין תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי על דלקים ,אלו יהווה מיסוי של כ- 80% מפליטות גזי החממה .בישראל כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אנרגיות מתחדשות: יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יהיה13% לפחות מסך צריכת החשמל בשנת2025 ו- 17% בשנת2030 , ויעמוד על כ- 80 טרה-ואט-שעה . יעדים אלו הוגדלו בשנת2020 ל- 20% בשנת2025 ו- 30% בשנת2030 . ענף התחבורה: צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של20% עד לשנת2030 . 59 לפי החלטה171 של הממשלה משנת2021 נקבע יעד הפחתה של27% בכמות פליטות של גזי חממה בשנת2030 לעומת שנת2015 , ויעד הפחתה של85% בשנת2050 לעומת שנת 2015 . 60 בוועידת גלזגו בנובמבר2021 התחייבה ישראל על אפס פליטת נטו עד שנת2050 . 61 בשלהי הכנסת ה- 24 העבירה הממשלה בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים, התשפ"ב– 2022 . 62 בנוסח זה של הצעת החוק הוצב יעד הפחתה של27% ביחס לשנת2015 , בדומה ליעד שהוצב בהחלטה171 של הממשלה . עם זאת, הליך החקיקה לא התקדם לקריאה שנייה ושלי שית טרם פיזור הכנסת. 63 בפברואר2023 הפיצה השרה להגנת הסביבה טיוטת הצעת חוק אקלים ל תגובת משרדי ,הממשלה לפיה יעדי הפחת ת פליטות של50% עד2030 ביחס ל שנת2015 ,ו איפוס פליטות נטו עד2050 . 64 ההצעה כללה בין השאר צעדים להיערכות למשבר האקלים (אדפטציה), הקמת קבינט אקלימי בראשות ר אש הממשלה, הקמת מועצת אקלים, התוויית הליך להערכת סיכון .אקלימית ומינוי ועדת מומחים עצמאית65 הצע ת החוק עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה בסוף אפריל2023 אך בשל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה באשר ליעדים ולחלוקת הסמכויות הורתה הוועדה למשרדי הממשלה לקיים דיוני עומק.קודם לדיון מחודש בנושא66 נוסח מתוקן של הצעת חוק האקלים ,התשפ "ג– 2023 , אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה ב- 12 בספטמבר 2023 . 67 יעד ההפחתה לשנת2030 בחוק המוצע הוא 30% ביחס לשנת2015 , ויעד אפס פליטות נטו משנת 2050 ואילך. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת באפריל 2024, ועלתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-4 ביוני2024 . 59 ,מזכירות הממשלה החלט ה542 של ה ממשלה: הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק , 20 בספטמבר2015 . 60 משרד ראש הממשלה, החלטה171 של הממשלה ה- 36 ,מעבר לכלכלה דלת פחמן , 25 ביולי2021 . 61 ,משרד ראש הממשלה ראש הממשלה בנט ושרת האנרגיה אלהרר סיכמו על קביעת יעד לאומי, אפס פלי טות גזי חממה עד לשנת2050 , 29 באוקטובר2021 . לעומת הפחתה של85% בהחלטת הממשלה171 , "מעבר לכלכלה דלת פחמן", יולי2021 . 62 ,יהודה טרואן שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר20023 . 63 ,מאגר החקיקה הלאומי הצעת חוק האקלים, התשפ"ב– 2022 . 64 ,להסבר מהו "איפוס פליטות נטו" ראו: יהודה טרואן במבט ראשון: נטו אפס פליטות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 ביוני2022 . 65 ,המשרד להגנת הסביבה בדרך לחוק אקלים בישראל: השרה סילמן הפיצה את הצעת חוק האקלים להערות המשרדים השותפים בממשלה , 2 בפברואר2023 :, כניסה8 במאי2023 . 66 ,המשרד להגנת הסביבה המשרד להגנת הסביבה נחוש ל העביר את חוק האקלים והעלה אותו לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה , 30 באפריל2023 :, כניסה9 במאי2023 . 67 ועדת הפנים והגנת הסביבה, דיון בהצעת חוק האקלים, התשפ"ד- 2024 ,חומרי רקע , 4 ביוני2024 . כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.2 מיסוי בישראל המיסוי המוטל על מוצרי דלק הוא בלו, המוטל באופן שונה ,על מזוט, גז טבעי, פחם ,פטקוק, גפ"ם, סולר ובנזין. לפי משרד האנרגיה כיום הבלו נמוך במאות אחוזים מ ה עלות החיצונית של הדלקים ומדובר בכשל שוק וכי" הפנמה של עלות הפחמן במסגרת מסי הבלו לדלקים לתעשייה ולייצור חשמל תצמצם משמעותית את כשל השוק ותעודד את הצרכנים להתיי על ולעבור למקורות אנרגיה מופחתי זיהום." ולכן המשרד ממליץ על מיסוי פחמן68 במסגרת עדכון תקציב2024 עקב מלחמת חרבות ברזל, הונח על שולחן הכנסת צו להעלאת בלו על דלקים מזהמים המשמשים בעיקר בתעשייה ובייצור חשמל, במתווה הדרגתי על פני השנים2025 – 2030 . ה צעד או שר בהח לטת ממשלה ו ה ובא לאישור הכנסת. בעקבות העלאת המיסוי המוצעת הכנסות המדינה צפויות לגדול מכ- 224 מיליון ש"ח בשנת2025 עד לכ- 2.5 מיליארד ש"ח בשנת2030 . בתרשים4 .מוצג גובה הבלו לפי מתווה המיסוי המוצע69 תרשים 4 : בלו ומס קניה לפי מ( תווה המיסוי המוצע2024 – 2030 , ש"ח)לטונה70 אפשר לראות כי הבלו על הפחם יעלה מכ- 105 ש"ח לטון בשנ ת 2024 ל- 515 ש "ח לטון בשנת 2030, עלייה של כ- 389%, הבלו על הגז הטבעי יעלה מכ- 19 ש"ח ל- 192 ש"ח לטון, עלייה של כ- 904% והבלו על מזוט קל יעלה מ- 17 ש"ח לטון ל- 951 ש"ח לטו ן , עלייה חדה של5,531% . שיעורי המס המוצגים בתרשים הם במחירי2023 , כלומר, הם יעודכנו בעתיד לפי השינוי במדד 68 ,המשרד להגנת הסיבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ56 . 69 החלטה1261 של הממשלה ה- 37 ,תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה וביטול החלטת ממשלה , 14 בינואר2024; הכנסת ה- 25 , ,ועדת הכספים חומר רקע לישיבת הוועדה ,הנדון: צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד– 2024 וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה 'מס ...), התשפ"ד– 2024 , 6 בפברואר2024 . 70 שנת2024 : ,רשות המסים שיעורי הבלו על דלק בתוקף מ- 1.1.2024 , 28 בדצמבר2023 ; שנים2025 – 2030 : הכנסת ה- 25 , ועדת ,הכספים חומר רקע לישיבת הוועדה ,הנדון: צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד– 2024 וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה 'מס ...), התשפ"ד– 2024 , 6 בפברואר024 2. 19 115 134 51 17 17 192 515 658 783 951 2,028 0 500 1,000 1,500 2,000 גז טבעי פחם גפ"מ פטקוק מזוט0.5% מזוט1% ש"ח לטונה 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030ואילך כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המחירים לצרכן. העלייה בבלו על גז טבעי ופחם צפויה מצד אחד להוביל לעלייה במחיר החשמל בשנים הקרובות ולהעלות את עלויות משתמשי גז טבעי, ומצד שני להביא להפנמה של עלויות חיצוניות שליליות . ,לפי משרד האוצר העלות החיצונית של פליטת פחמן דו- )חמצני (להלן: פחמן בישראל בשנת 2030 צפויה לעמוד על223 ש"ח לטון ( במחירי2023 ). המיסוי המוצע שואף להביא להפנמה של מלוא העלויות החיצוניות של הדלקים עד2030 . למשל, שריפה של טון פחם מביאה לפליטה של כ- 2.31 טון פחמן, שעלותו החיצונית היא כ- 515 ש"ח ולכן זה תעריף הבלו שיחול על פחם ב שנת2030 . חריגים לכך הם גז טבעי, שהמיסוי עליו נקבע לפי31% מעלות ו החיצונית, ומזוט % 0.5 , שהמיסוי עליו נקבע לפי110% מעלות ו .החיצונית71 בדיון בוועדת הכספים ב- 15 בפברואר2024 , הועלו בין היתר חששות שהעלאת המסים תעלה את עלות תשומות הייצור במשק, דבר שיביא לעליית מחירים של מוצרים רבים לרבות מוצרי צריכה בסיסיים כגון חשמל ומים ויפגע במשקי בית עניים. כדי לתת מענה לחששות אלה משרד הרווחה יפעיל מתווה שיסייע לאוכלוסייה מוחלשת להתייעל אנרגטית, על- ידי החלפת מוצרי חשמל ביתי םי . בנוסף, יינתנו לתעשייה מענקי הסתגלות שיכללו תמריץ כלכלי להתייעלות .אנרגטית72 היקף התמיכה בהתייעלות אנרגטית והסבה לגז טבעי ב ענפ י התעשייה והמסחר בשנים2024 – 2027 מוערך בכ- 450 .מיליון ש"ח73 5.3 השפעות חברתיות בלוח6 ה כנסה חודשית ממוצעת ו הוצאות על חשמל וג פ"מ לפי חמי שוני הכנסה בשנת2021 . לוח6 : הוצאות על חשמל וגז לפי חמי שוני ( הכנסה "ח ש לחודש , 21 20 ) 74 הוצאה חודשית ממוצע 1 2 3 4 5 חשמל, צריכה שוטפת 372.4 322.5 337.9 368.8 391.0 441.9 גז במכלים 16.2 18.8 15.4 18.8 14.5 13.3 גז מרכזי 30.5 23.3 28.9 33.2 34.8 32.5 סך הוצאה על חשמל וגז 419.1 364.6 382.2 420.8 440.3 487.7 הכנסה נטו למשק בית 19,635 7,390 12,690 17,845 23,664 36,561 משקל הוצאה על אנרגיה מההכנסה נטו 2.1% 4.9% 3.0% 2.4% 1.9% 1.3% אפשר ות רא ל כי ככל שעולים ב חמי שון ההכנסה, כך קל שמ ההוצאה על חשמל וגז קטן. בלוח7 להלן הכנסות והוצאות על דלק ושמנים לרכב לפי חמישוני הכנסה ב שנת2021 . 71 ,משרד האוצר פירוט תחשיב העלאת שיעורי הבלו ומס הקנייה על דלקים , 21 בפברואר2024 . 72 הכנסת ה- 25 ,, ועדת הכספים, פרוטוקול הצעת צו הב לו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס'..), התשפ"ד- 2024 (תמחור פליטות מזהמים )מקומיים וגזי חממה , 15 בפברואר2024 . 73 משרד האוצר, אגף התקציבים, מצגת תמחור פליטות פחמן ומזהמים מקומיים ,, הוצגה בוועדת הכספים של הכנסת בדיון הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס'..), התשפ"ד- 2024 )(תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה , 15 בפברואר2024 . 74 הלמ"ס, סקר הוצאות משקי בית2021 , לוח1.1 - הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית , 31 בדצמבר2023 . כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח7: הוצא ה עבור דלק ושמנים ל כלי רכב לפי חמישוני הכנסה ,(ש"ח לחודש21 20 ) 75 הוצאה חודשית ממוצע 1 2 3 4 5 דלק ושמנים לכלי רכב 351.6 254.5 356.5 361.4 402.3 383.4 הכנסה נטו למשק בית 19,635 7,390 12,690 17,845 23,664 36,561 משקל הוצאה על דלק לכלי רכב מההכנסה נטו 1.8% 3.4% 2.8% 2.0% 1.7% 1.0% אפשר ות רא ל .כי ככל שחמישון ההכנסה עולה, כך יורד שיעור ההוצאה על דלק ושמנים לרכב לפי ה משרד הג ל ה נת סביבה, מס של140 ש"ח (כ- 42 ,דולר) לטון פחמן צפוי ל ות הי עבור ה עשירון הנמוך כ- 2.7% מ סך ה הוצא ה ועב ה ור עשירון הגבוה כ- 1.3% מסך ההוצאה. 76 5.4 כלי מדיניות למיתון ההשפעות בישראל קי ימים כמה כלי סיוע בנושא התמודדות של משקי בית בעלי הכנסות נמוכות עם הוצאה על אנרגיה, כמפורט להלן. כאמור לעיל, יש להבחין בין ס יוע בהוצאה על חשמל ואנרגיה שהינו ,בעל השפעות חברתיות אך לא סביבתיות לבין סבסוד התייעלות אנרגטית ו התקנת פאנלים סולאריים, שהינו בעל תו עלת כפולה– .הן סיוע למשקי בית מעוטי הכנסה והן תועלת סביבתית הנחה במחיר החשמל . בתיקון ל חוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996 (סעיף31 א) נקבע כי צרכן הזכאי לגמלה לפי סעיף2 ()(א4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980 , קרי קשיש מקבל ,השלמת הכנסה ישלם תשלום מופחת בשיעור של50% מה מחי ,ר הביתי על צריכה של400 הקוט"ש הראשונים ב חודש ,. שר האנרגיה ,בהתייעצות עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר רשאי לקבוע אוכלוסיות נזקקות הזכאיות להנחה זו. במהלך השנים נוספו אוכלוסיות נוספות .לאלו הזכאים להנחה, באתר חברת החשמל בע"מ מפורטת רשימת הזכאים הצריכה החודשית הממוצעת למשק בית בישראל היא כ- 666 קוט"ש. בין הזכאים, מקבלי קצבת שירותים מיוחדים, נכי צה"ל ופעולות איבה המקבלים קצבת נכות שנקבעה עבורם נכות של מעל % 50 ., אזרחים ותיקים המקבלים השלמת הכנסה ועוד77 מענק חימום . מענק חימום משולם על ידי הביטוח הלאומי פעם ב ,שנה למקבלי קצבת אזרח ותיק המקבלים תוספת השלמת הכנסה או שקיבל קצבת נכות לפני שהתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק, והוא ממשיך לקבל קצבת אזרח ותיק בסכום השווה לקצבת הנכות ששולמה לו בעבר . נכון לשנת2023 , גובה מענק החימום הוא608 .ש"ח. יש לציין כי מענק זה הוא למשפחה78 אי ניתוק מרשת החשמל . כלי סיוע נוסף הניתן בישראל הוא החלטה של רשות החשמל כי צרכנים בעלי חובות במצב כלכלי ורפואי קשה לא ינותקו מחשמל , וכן הוחלט על הקמת ועדה לבחינת מקרים חריגים. החלטה זו נוגעת לכ- 300,000 .בתי אב79 75 .שם 76 המשרד להגנת הס ב ,יבה תמחור פחמן בישראל– מסמך מדיניות , אוגוסט2021 ', עמ73 . 77 ,חברת החשמל זכאות לתשלום מופחת בחשבון החשמל- חברת החשמל , כניסה17 ביולי2023 . 78 ,הביטוח הלאומי קצבאות והטבות )אזרח ותיק (קצבת זקנה ,מענק חימום :, כניסה17 ביולי2023 . 79 רשות החשמל החלטות, שימועים וקולות קוראים, צרכנים בעלי חובות במצב כלכלי ורפו אי קשה לא ינותקו מחשמל , 13 בנובמבר2022 . כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סבסוד התייעלות אנרגטית . בשנת2010 היתה בישרא ל תוכנית להתייעלות אנרגטית, כאשר חלק מתוכנית התמקד ב החלפת מכשירי חשמל לא יעילים במגזר הבית .י בשנים2011 עד2014 סבסד משרד האנרגיה החלפת מכשירי חשמל 'לבנים' לא יעילים אנרגטית במכשירים חדשים יעילים אנרגטית. התוצאות מוצגות בלוח8 .להלן לוח8 : עלות וחיסכון במיזמים להחלפת מקררים ומזגנים80 מיזם ע לות למשרד )(במיליוני ש"ח עלות לצרכנים )(במיליוני ש"ח חיסכון שנתי למשקי )בית (מיליוני קוט"ש חיסכון שנתי למשקי בית )(במיליוני ש"ח חיסכון משקי בייצור חשמל ל- 8 שנים )(במיליוני ש"ח מקררים 152 313 133 84 290 מזגנים 48 115 47 30 104 סך-הכול 200 428 180 114 394 ניתן לראות כי לפי חישובי משרד האנרגיה, סך ההשקעה הסתכמה בכ- 628 מיליון ש"ח (עלות למשרד האנרגיה של200 מיליון ש"ח ועלות לצרכנים בהחלפת מכשירי החשמל של428 מיליוני ש"ח), וסך ההחזר על ההשקעה הסתכם בכ- 1.3 מיליארד ש"ח (חיסכון למשקי הבית114 מיליון ש"ח בשנה או912 מיליון ש"ח ב-8 שנים, וחיסכון משקי בייצור חשמל בסך394 מיליון ש"ח ל-8 שנים), קרי ההחזר על כל1 ש"ח השקעה הוא פי שניים . כך, באמצעות כלי מדיניות של סבסוד החלפת מכשירי חשמל הושגו כמה מטרות, לרבות הקטנת הוצאה של מש ,קי בית על חשמל .חיסכון משקי בייצור חשמל והפחתת זיהומי סביבה בגין יצור חשמל בלוח9 שלהלן נתונים על " תקנה התי י עלות אנרגטית" בתקציב משרד האנרגיה בשנים2023-2021 . לוח 9 :תקציב התי י עלות אנרגטית ב שנים 2021 - 2023 (מיליוני "ח ש) 81 שנה תקציב מקורי תקציב מאושר ביצוע שיעור ביצוע 2021 8.0 10.7 6.9 64.6% 2022 6.1 13.2 8.6 65.1% 2023 23.7 20.0 16.4 82.2% שינוי2021 - 2023 196.4% 86.2% 136.9% 27.2% אפשר לראות כי התקציב המאושר ב תקנה "התייעלות אנרגטית" עלה שנ ב ים2023-2021 בכ- 86.2% מכ- 10.7 מיליון ש"ח לכ- 20 מיליון ש"ח. שיעור הביצוע בשנת2021 היה כ- 64.6% ובשנת 2023 כ- 82.2% . עצימות חשמל הינה צריכת חשמל ליחידת תוצר ומהווה מדד להתייעלות אנרג טית (ערך נמוך .)מבטא יעילות אנרגטית גבוהה בתרשים5 להלן מוצגים נתונים על עצימות חשמל בשנת2020 והשינוי בשנים2010 עד2020 במדינות ה- OECD . תרשים5 : עצימות חשמל ב- OECD בשנת2020 והשינוי בשנים2010 - 2020 (מגהואט-שעה מהתוצר) 82 80 ,משרד האנרגיה תכני ת לאומית להתייעלות אנרגטית , 2015 . 81 ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבצי פיסקאלי דיגיטלי , תקנות34300301, ו- 34300303 , שנים2021 - 2023 . 82 OECD, Electricity generation. GDP, Constant prices (2015), constant PPPs. accessed: 30 July 2023. כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בשנת2020 עצימות חשמל בישראל היתה201, גבוהה בכ- 7.4% לעומת ממוצע ב- OECD . כלומר, ייצור אנרגיה ליחידת תוצר בישראל היה גבוה יחסית לממוצע ה- OECD . בשנת2010 עצימות חשמל בישראל היתה דומה ל- OECD , אולם בשנים2010 עד2020 המדד בישראל השתפר ב- 6.8% לעומת שיפור של13.5% ב- OECD . ו הת כנית הלאומית להתייעלות אנרגטית משנת2010 יושמה באופן חלקי והתוכנית להפחתת גזי חממה יושמה עד להקפאתה בשנת2013 וביטולה הסופי בשנת2015 , במסגרת החלטה378 של הממשלה. 83 גם התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית שפורסמה בשנת2017 והחליפה את התוכנית משנת2010 הוחלפה בתוכנית שבה נזנחו היעדים שהוצבו בתוכנית הקודמת ונקבעו בה מדדים שונים ובלתי ניתנים להשוואה לעומת התוכניות משנים2010 ו- 2017 . כמוזכר, חלק ניכר מהפעולות הנדרשות על פי התוכניות הלאומיות כל ל לא יושמו, והיעדים המרכזיים שבהם לא התממשו. כך, למשל, שיעור ההתייעלות בצריכת החשמל בשנת2020 היה 7.5% לעומת היעד של20% שנקבע בשנת2008 , בהחלטה4095 של הממשלה , ביחס לצריכת החשמל בפועל בשנת2006 . לפי דוח מבקר ,המדינה החלטות רבות ה תקבלו בעקבות אי-עמידה ביע די החלטות קודמות ובשל הצורך להגדיר יעדים ריאליים ומחודשים. ,ריבוי התוכניות, שלעיתים אינן מתואמות ביניהן ע שוי .לפגוע באיכות התכנון והפיתוח ולא לאפשר את ביצועו של טיפול מיטבי לפי בדיקה ש ל מבקר המדינה הממשלה החליטה מאז2009 על צעדים להשגת התייעלות אנרגטית ףק הי ב של כ- 1.5 מיליארד ש"ח, ל ל.א תקציבים שהוקצו במסגרת התוכניות הלאומיות84 :כלי סיוע אפשריים נוספים לסיוע למשקי בית עניי אנרגיה 83 להרחבה ,: שירי ספקטור בן ארי מדיניות ממשלתית בנושא התייעלות אנרגטית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת31 במאי2016 ; החלטה378 של הממשלה ה- 34 , ביטול התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה משנת2010 , 5 באוגוסט2015 . 84 ,משרד מבקר המדינה התייעלות אנרגטית- דוח שנתי71 'א , אוקטובר2020 . 201 187 -6.8% -13.5% -80% -70% -60% -50% -40% -30% -20% -10% 0% 10% 20% - 50 100 150 200 250 300 350 400 450 קנדה שבדיה פינלנד קוריאה סלובניה ניו-זילנד ארצות הברית אוסטרליה ישראל צ'ילה צ'כיה יפן צרפת ממוצעOECD פורטוגל יוון בלגיה ספרד אוסטריה סלובקיה מקסיקו גרמניה הולנד איטליה שוויץ טורקיה פולין קולומביה אסטוניה בריטניה הונגריה לטביה דנמרק אירלנד ליטא לוקסמבורג 2020 שינוי2020-2010 (ציר ימני) שיעור ההתייעלות בצריכת החשמל בשנת2020 היה 7.5% לעומת היעד של20% שנקבע בשנת2008 כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תעו"ז. שינוי שנעשה כחלק מהרפורמה במשק החשמל בנוגע לחישוב מחיר החשמל הוא שינוי מ קבצי ש עות ה ב( יקוש )להלן: מש"בים( שלפיהם נקבע התעו"ז ת עריף ע ומס ו ז.)מן85 לפי ההחלטה, החל מינואר2023 (מועד עדכון מחיר החשמל) יעודכנו המש"בים כך שיהיו שלוש עונות: חורף, מעבר וקיץ, ובכל עונה יהיו שני מקבצי שעות ביקוש: שפל ופסגה. כמו כן, נקבע יחס המחירים בין כל אחד מהמש"בים. עדכון זה נעשה, בין היתר, כתוצאה מהשינו י בתמהיל הדלקים לייצור חשמל (כמו ייצור גובר מאנרגיות מתחדשות) בשנים האחרונות ומשינוי בשעות הביקוש .לחשמל86 .חיבור צרכנים הנמצאים בעוני אנרגטי לתעו"ז, יוכל לפחית עבורם את עלות החשמל בחיבור לתעו"ז יש צורך במונה חכם. מי שטרם הותקן אצלו מונה חכם, יכול להזמין או תו מחברת החשמל בעלות של227 .ש"ח87 על פי החלטת רשות החשמל, בשנת2023 יותקנו כ- 200,000 מונים חכמים ועד2028, יותקנו מונים חכמים לכל הצרכנים בישראל. 88 ,לפי נתוני רשות החשמל נכון למרץ2024 הותקנו כ- 800 אלף מונים חכמים, וכ- 29 אלף צרכנים ביתיים עברו בפועל למספקים .פרטיים89 סבסוד התקנת דודי שמש בדיור ציבורי . לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי-התשנ"ח- 1988 , דיירי דיור ציבורי זכאים להתקנת דוד שמש בדירתם, עם השתתפות עצמית של5% - 10% מעלות ההתקנה. 90 כמו כן, בעבר הכר י ז משרד האנרגיה על מיפוי גגות דיור ציבורי, במטרה לקדם התק נת פאנלים סולאריים. 91 ,בהקשר של התקנת פאנלים סולאריים על גגות,מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה92 בדק את ,נושא התקנת פאנלים סולאריים בבתי מגורים בישראל. לפי המחקר למרות תמרוץ ממשלתי וכדאיות כלכלית, רק לכ- 3% .מהבתים הפרטיים בישראל ישנה מערכת סולארית לייצור חשמל .המחקר ניסה לבדוק מהם הגורמים העשויים להשפיע על משק בית להתקין מערכת סולארית לפי מסקנות המחקר, כדאיות כלכלית אינה מספיקה על מנת לשכנע משקי בית להתקין מערכות סולאריות לייצור חשמל, אלא יש צורך שלמשק הבית תהיה ודאות בעניין. לכן, מעורבות של גופים הנחשבים אמינים כגון חברות ביטוח ובנקים, יחד עם מדיניות ברורה ומחוייבות של מקבלי ההחלטות בעניין, יכולה להגביר את האמון והנכונות של משקי בית להשקיע ולהתקין מערכות סולאריות.לייצור חשמל 85 :נעם בוטוש סקירה של משק החשמל והגורמים המש פיעים על מחיר החשמל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת29 בינואר2023 . 86 ,רשות החשמל 'החלטה מס63609 – עדכון מקבצי שעות ביקוש , אוגוסט2022 . 87 ,חברת החשמל :בקרוב חברת החשמל תפרוס מיליון מונים חכמים :, כניסה24 ביוני023 2. 88 ,רשות החשמל רשות החשמל מקדמת את התחרות במשק ומחליטה– מונה חכם לכל צרכן עד לשנת2028 , 5 ביוני2023 . 89 ,איתי גוטגליק, רשות החשמל, שיחת טלפון5 במאי2024 . 90 משרד הבינוי ,והשיכון המדריך לזכויות הדייר בדיור הציבורי :, כניסה18 ביוני2024 . 91 ,משרד האנרגיה והתשתיות מהפכת האנרגיה המתחדשת גם בדיור הציבורי , 16 באוגוסט2022 . 92 David Boaz, Ruslana Rachel Palatnik and Ofira Ayalon, Not All about the Money: The Role of Financial Information in Promoting Residential Rooftop Photovoltaics, April 25th 2024. למרות תמרוץ ממשלתי וכדאיות כלכלית, רק לכ- 3% מהבתים הפרטיים בישראל ישנה מערכת סולארית .לייצור חשמל כלי מדיניות להתמודדות עם אי שוויון חברתי הקשור למדיניות שינויי אקלים | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשנים האחרונות קודמה פתיחה לתחרות במקטע אספקת החשמל עבור צרכנים ביתיים .בעלי מונה חשמל חכם. תחרות זו יכולה להפחית את חשבון החשמל לצרכנים עם מונה חכם נכון לפברואר2024 יש 45 .רשיונות למספקי חשמל שאינם מייצרים חשמל בעצמם93 חלקם חברות בבעלות של בעלי עניין במתקני ייצור חשמל וחלקן חברות שעוסקות במתן שירותים לצרכנים שונים (כמו תקשורת וגפ"מ), וביכולתן ל.הוסיף לסל המוצרים גם אספקת חשמל 93 ,רשות החשמל רשימת רישיונות הספקה למספקים ללא אמצעי ייצור , פברואר2024 .