פרוטוקול ועדה

DOC 66,010 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 107 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצגת תכנית העבודה של המינהלת לשיקום הצפון וניצול התקציב הייעודי << נושא >> בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין וראש המנהלת לשיקום הצפון, מר אליעזר (צ'ייני) מרום נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ששון ששי גואטה חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו יוליה מלינובסקי מטי צרפתי הרכבי אפרת רייטן מרום מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין אליעזר צ'ייני מרום – אלוף במיל', פרויקטור הצפון מטה "תנופה לצפון", מנהלת לשיקום הצפון ישי רובין – מנהל אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עינב פרץ – ממונה מחוז צפון, משרד הפנים מיכל פינק – ראש מערך אסטרטגיה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה יוסף דיאמנט – מחלקת מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה שירה שושני – חשבת המשרד לפיתוח הנגב והגליל אגף החשב הכללי, משרד האוצר ענבל שרה דואק – מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי רונן כהן – משרד הביטחון אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות סברין חוג'יראת – מנהלת אגף תכנון ואסטרטגיה, משרד התרבות והספורט יאיר וולף – מנהל אגף פיתוח התיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל חומי נובנשטרן – סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים יורם אבן צור – דובר פורום השמינייה אופיר יחזקאלי – עו"ד, ממלא מקום וסגן ראש העיר קרית שמונה בועז צדיק – יו"ר חבר חיש טכנולוגיות שינוע, התאחדות התעשיינים בישראל, מחוז צפון דוד צביאל – סמנכ"ל החטיבה להתיישבות חגי לוין – פרופ' מלווה את מטה משפחות החטופים גילת פיש – דודתו של החטוף שגיא דקל חן, משפחות החטופים עינב צנגאוקר – אמא של החטוף מתן צנגאוקר, משפחות החטופים צביקה מור – אבא של החטוף איתן מור, משפחות החטופים הדסה לזר – אחות של החטוף שלמה מנצור, משפחות החטופים שמעון אור – דוד של החטוף אבינתן אור, משפחות החטופים מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצגת תכנית העבודה של המינהלת לשיקום הצפון וניצול התקציב הייעודי << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, פותחים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום נעסוק בתוכנית העבודה של המנהלת לשיקום הצפון וההיערכות לשיבת התושבים, אבל לפני הכול אנחנו זוכרים ומזכירים ש-100 חטופים לא שבו הביתה, עדיין נמקים בעזה בסכנת חיים, קשישים וילדים וצעירים וצעירות וחיילים וחיילות. בכל יום בכנסת אני דואג לספר סיפור של אחד מן החטופים. היום אני רוצה לספר על אלקנה בוחבוט. אלקנה בן 35 ממבשרת ציון, נשוי לרבקה שעלתה לישראל מקולומביה. אב לבן בן 3.5. עבד במסיבת הנובה כאיש לוגיסטיקה של חברת ההפקות, הוא עסק בהפקת מסיבות בין היתר במועדון האומן 17 ואחרים. במשך 437 ימים מאז אותה שבת אלקנה מוחזק בגיהינום של שבי החמאס בעזה. הסרטון היחיד שבו נראה אלקנה בחיים פורסם ביום הראשון למלחמה ובו הוא נראה פצוע ומבוהל, סופג השפלות ומכות מידי המחבלים. רבקה סיפרה על בוקר ה-7 באוקטובר לאתר קול העיר ירושלים, אני מצטט: "הרגשתי בתוכי שמשהו לא בסדר, שלחתי לאלקנה הודעה, הוא כתב לי שיש יריות ובלאגן, שהוא עוזר לפנות אנשים, והבטיח לחזור הביתה. בהמשך, בסביבות השעה 08:00 הוא דיבר גם עם הוריו ואמר להם שהכול בסדר". בהמשך גילתה שנחטף. "אני יודעת שהוא יחזור כי הוא יודע מה מחכה לו בבית, יש לו ילד ואישה שהוא אוהב, הורים ואחים שכולם מחכים לו. הוא בן אדם חזק ולא יוותר לעולם". רבקה מתארת את הקושי האדיר לגדל ילד קטן ולתפקד במצב של חוסר ודאות ותסכול. "המצב של משפחות החטופים רע מאוד" היא אומרת. "אנחנו לא יודעים עוד כמה זמן נחכה ואין לנו תשובות. אלקנה הוא לא רק בן זוג ואב אוהב, אלא גם אדם מסור, מקצועי, והוא חסר מאוד למשפחתו ולקהילתו". משפחתו ובמיוחד רעייתו ובנו הקטן ממתינים לו בכאב ובתקווה ומתפללים יום-יום לשובו הביתה בשלום חי ובריא. אנחנו גם מתפללים ונעשה כל מה שאנחנו יכולים בכנסת לא להוריד את הנושא הזה מסדר היום, ושלא נצטרך לשים חולצות, ולא הפגנות ולא מחאות, ושכל 100 החטופים ישובו במהרה. אני רואה שיש גם משפחות של חטופים וגם של ארגונים, תשתדלו גם להתחשב כי יש לנו דיון מאוד חשוב על הצפון ויש פה מספר דוברים שביקשו. עינב צנגאוקר, אמא של מתן, בבקשה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני אבקש לדבר כשהשר זאב אלקין יגיע לוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתקווה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> בתקווה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גילת פיש, דודה של שגיא דקל חן החטוף, בבקשה. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> בוקר טוב, נכון קמתם כולכם הבוקר, פתחתם חלון או יצאתם מהדלת וראיתם בשמיים את סמל החטופים? לא היה אחד בארץ שלא יצא מדלת ביתו הבוקר וראה בשמיים את סמל החטופים. אותם טייסים אמיצים שחזרו – כנראה מסוריה, כמובן אין לי מידע אבל זה התקשר עם אייטם אחר – יודעים מה נכון לעם שלנו, יודעים מה נכון לעם שלנו. העם שלנו רוצה את החטופים בבית. העם שלנו קם בבוקר וחושב האם קרה הנס הזה? עוד מעט חג הניסים. האם אנחנו הולכים לקבל נס? אני באמת חשבתי, ראיתי את זה, מיד רצתי לפתוח אתרי חדשות: חתמו על עסקה? מה קרה? מה המשמעות של כל הסמלים האלו? ומה קרה בסך הכול? היום ה-437, וכנראה מחר יהיה היום ה-438 כי שום דבר לא קרה. השר אלקין לא נמצא פה אבל הוא הבטיח לנו בשבוע שעבר שהמפלגה שלו לפחות מדברת על עסקה מלאה, עסקה שכוללת את כולם. עכשיו, ברור לנו שלא כולם יכולים לעלות על אוטובוס אחד ולהגיע ביום אחד, אבל לא ניתן עכשיו לעשות משא ומתן על 20, בשבוע הבא על עוד 10, חצי שנה אחרי זה על עוד חמש. וחמאס כבר שלוש פעמים הודיע שהוא העביר רשימות. יש לכם רשימות? אנחנו כמובן, המשפחות, כולנו בחשיכה מוחלטת. לא יודעים כלום. לא יודעים כלום. אז אנחנו מחכים לדעת ואנחנו רוצים את כולם, שכולם יהיו לפחות בהסכם, במתווה הראשון נדע שביום ה-520 שגיא משתחרר, הלוואי קודם, אבל שנדע כל אחד מתי הוא הולך להשתחרר. שנדע שהם מגיעים. שנגע שהממשלה הזאת לא הולכת להפקיר אותם כמו שהיא הפקירה אותם כבר 437 ימים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, צביקה מור, אבא של איתן, חטוף בעזה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> שלום בוקר טוב. אנחנו מתפללים שאיתן שלנו חי, אנחנו לא יודעים, הרבה זמן שלא קיבלנו שום אות חיים ממנו ואני מקווה שהסיבה לכך היא שפשוט הוא נמצא במנהרה, אפשר להגיד משוכללת, שמשם לא צריך להזיז אותו, ותנאי החיים שם איכשהו אפשר להסתדר איתם אז לא מזיזים אותו אז אם אין תזוזות אז גם יש פחות מודיעין, זאת התפילה והתקווה שלנו. בכל אופן, עכשיו מדברים על עסקה ואנחנו רוצים לראות את הבן שלנו כמובן, אולי נזכה להדליק איתו נרות חנוכה, יש לו גם חנוכייה חדשה שמחכה לו בבית. אבל לדעתנו, אם מדובר על עסקה בפעימות אנחנו שוב נמצאים בסכנה שחמאס יעשה לנו איזה פליק-פלאק וישאיר לעצמו את החטופים בעלי השרידות הגבוהה ביותר שאלו הם הגברים הצעירים והחיילים, שכן יש לחמאס אינטרס מאוד גדול לשמור לעצמו חטופים שימשיכו לשמור עליו, זו תעודת ביטוח מצוינת, במפת השליטה של צה"ל אזורים כאלה, אזורי - - - אינם מופצצים כמובן, לא מתקרבים לשם, ולכן אנחנו לא יכולים, אני לא יכול בכלל אי לא יכול לישון בלילה, אבל אני לא יכול לישון בלילה כשמדברים איתי על עסקה כזו שמסכנת את החיים של הבן שלי. לכן, מבחינתי, אני רוצה לראות שכולם חוזרים לכאן ביום אחד. אני לא מוכן לקבל פעימות, אני רוצה לראות את כל החטופים, 100 חטופים חוזרים לכאן ביום אחד. לא פחות מזה. כן אפשרי, לא אפשרי, שהממשלה תעשה מה שצריך כדי להחזיר את כולם ביום אחד, אם זה דורש עוד הפעלת לחץ, אם זה דורש עוד איום של טראמפ על חמאס, אם זה דורש איזשהו מאמץ מיוחד של הנשיא ביידן כמשהו שיסמל את המורשת שלו בסוף הכהונה כמי שדאג להביא לכאן 100 חטופים ביום אחד, אז זה מה שצריך לעשות, אבל לא פחות מזה, בשום פנים ואופן לא נוכל לקבל מצב כזה שעוד פעם עושים סלקציה בין יהודים. אני נכד לניצולי שואה משני הצדדים, עוד פעם סלקציה בין יהודים? איך אפשר לקבל כזה דבר? כולם יחזרו לכאן ביום אחד, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, צביקה. שמעון אור, אתה רוצה להוסיף? שמעון אור, דוד של אבינתן. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> מתי השר מגיע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע, אנחנו לא יודעים אם הוא מגיע בכלל. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אוקיי, השר אלקין לא מגיע, כמו הרבה חברי כנסת ושרים שמגיעים אחרי שמשפחות החטופים מקשקשות את דעתן, ואז מגיע הנושא שצריך לדון בו. אז אנחנו צריכים לדון על החיים של החטופים לפני הכול, ואני כבר אמרתי לשר אלקין ואני אומר עכשיו גם לראש הממשלה דברים ברורים: אם אתה הולך לעסקה חלקית, אם אתה רוצה להחזיר רק חלק מהחטופים אני מאשים אותך – אני אומר את זה בצורה מפורשת ואני אגיד את זה גם לשר אלקין – אתה תהיה יותר חמור מקסטנר הפושע שמכר את נשמתו לשטן, ואני גם אסביר למה. מכיוון שקסטנר היה מול נאצים ששלטו ולא הייתה אלטרנטיבה, אבל יש לנו אלטרנטיבה, החמאס בהתפוררות, ולבוא עכשיו כשהוא בהתפוררות ולתת לו מתנה לשחרר מעט חטופים וכל החטופים האחרים, גברים, חיילים, רוב החטופים לתת לו אותם מתנה להחזיר אותו לשלטון, זה פשע, זה פשע מלחמה, אני אומר את זה בצורה מפורשת. כמו שהעמידו את קסטנר לדין, אנחנו נעמיד אותך, את בנימין נתניהו ואת אלקין ואת כל מי שבקואליציה שייתן יד להחזיר רק חלק מהחטופים כי כולם יודעים ששאר החטופים לא יחזרו. לא יחזרו. כי ברגע שאתה מחזיר את מעט מהחטופים הם חוזרים בחזרה למשילות, וכשהם חוזרים בחזרה למשילות מי שמחזיק את החטופים לעולם לא יעשה איתנו עסקאות מקומיות, הוא יודע שהם חוזרים בחזרה. אני אמרתי בוועדה הקודמת ואני אומר גם עכשיו: אתה, בנימין נתניהו, אכפת לך מהרושם ההיסטורי. אני גר ליד הר הרצל, אני אבוא בכל שנה לדרוך לך על הקבר – שה' ייתן לי בריאות – אם תעשה את הפשע הזה. יש אלטרנטיבה, אני לא מאמין שחמאס יחזיר את החטופים, מי שמכיר את החמאס ומוקיר אותו ואני מוקיר אותו כי אני יודע מאיפה הוא מגיע, הוא מעולם לא יוותר על השמדת מדינת ישראל. החזקת אבינתן ושאר החטופים זה בשבילו הדרך לחסל את מדינת ישראל. יש להם חזון, 2027, נבואת אחמד יאסין אין מדינת ישראל, הם לא יוותרו לעולם על החטופים, כשאני עושה עסקה חלקית, כשאני בא ועושה בכלל משא ומתן איתם, אני מחזיר אותם למשילות. אני רוצה לומר דבר מפורש, גם ניצן אלון וגם ראש הממשלה אמרו לנו שחמאס נמצא בהתפוררות. שחמאס נמצא בהתפוררות. כבר יש להם גופים עצמאיים שנמצאים בחלקים שונים בעזה, פועלים עצמאית. אני אמרתי את זה גם כן לשר אלקין, חמאס נמצא בהתפוררות ואפשר על ידי לקיחת אחריות על הנושא האזרחי, להמשיך את ההתפוררות הזאת, ואז כשהם יבינו שאין אפשרות אחרת, מי שמחזיק בחטופים יגיע להסכמים מקומיים על החטופים, בלי כל החלום והחזון שלהם. אני אמרתי מקודם לפני שהגעת, השר אלקין: אם אתם תעשו משהו חלקי להחזיר את מעט החטופים אנחנו נאשים גם את ראש הממשלה וגם אותך ביותר חמור מקסטנר, אנחנו נראה אתכם חלק מפשע מלחמה, אם אפשר נעמיד גם אותכם לדין, אני אומר את זה בפירוש. אפשר להחזיר את כולם, אבל לא דרך עסקאות עם החמאס, דרך לקיחת אחריות. אנחנו צריכים להגיע לחירות מהחמאס, לנתק אותנו מחבל הטבור המשוגע הזה, שכאילו עושים עסקאות עם אנשים שרוצים להשמיד אותנו, זה לא ילך. אבל הכול מתפורר. תראה מה קרה בסוריה: בשבוע הכול התפורר. אבל לא לדבר רק על לקיחת אחריות אזרחית – לעשות את זה, להכניס את החברות האזרחיות הצבאיות שדיברתם על זה, אתם לא עושים את זה. כשהם יבינו שאין יותר מה לעשות, החלום שלהם לא מתגשם, כל אחד יינצל לנפשו, מסדרון מילוט, 5 מיליון דולר. אבל מה זאת התינוקיות הזאת? להבטיח 5 מיליון דולר וביד השנייה לעשות איתם עסקה, זה סותר אחד את השני. אני מבקש מכם ברגע האחרון, כשהשמועות רצות – להתעשת וללכת בדרך היחידה שיכולה להביא את החטופים ולא להפוך להיות חלק מפושעי מלחמה שמשאירים חיילים וצעירים למותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, שמעון. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור. << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> בוקר טוב, שמי הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור. שלמה מנצור, אני כותבת לך אחרי שנגלית אליי בחלומות וסיפרת לי כמה אתה סובל. אחי היקר לי מפז, אחי הבכור בן ה-86, נחטפת מקיבוץ כיסופים בשעה 07:30 ממיטתך, מביתך שהוא מבצרך, בעודך בפיג'מה, כשאתה אזוק ומוכה, מהארץ שלנו המובטחת, ישר במכוניתך לעזה. לא יאומן, בלתי נתפס, מזעזע, מטלטל, השמיים נפלו עלינו וחיינו התהפכו לנו. אהוב ליבי, שלמה, זעקתי את זעקתך בוועדות הכנסת כפי שביקשת ממני כשנגלית אליי בחלומי, זעקת לחופש, לדרור, לא ביקשת גן של שושנים – רק חופש. כנראה שהגיע לאוזניו של הנשיא הנבחר של ארצות הברית טראמפ ושומעים כעת שנרקמת עסקה לשחרר אותך ואת יתר החטופים, אני מברכת על כך ומודה לנשיא הנבחר טראמפ על המאמצים, ומודה למקבלי ההחלטות על שפרצו דרך והחלו להניע מהלכים. אני מבקשת בשם כל המשפחות להשיב את כולם בעסקה אחת. שלמה שלי, שלנו, תחזיק מעמד, תשמור על הרוח האופטימית שלך, אל תיפול, אנחנו בדרך אליך, יקירינו. לא קיבלנו אות חיים ממך אבל אתה מופיע לי בחלומות. סיפרת לי שאתה יושב במנהרות מקופל ולא מסוגל להניע את הרגליים, אני בטוחה שתחזור אלינו למיטב הרופאים שיחבקו אותך באהבה ויתנו לך את הטיפול הכי טוב שיש ויחזירו לך את הכוחות שאבדו לך, הם המלאכים שלנו בלבן. שלומק'ה, ביקשת ממני סליחתה על היותך נטל עליי ושאני נטולת כוחות וכמו עלה נידף ברוח. אוי, צר לי, אחי, שאתה מרגיש כך. אני זאת שמבקשת ממך סליחה ומחילה שעד היום לא עלה לאל ידי להציל אותך ולהחזירך לחיק המשפחה האוהבת ואתה עדיין קופא ונמק במחשכים. אתה נותן לי את הכוחות שאבדו לי. כשתגיע, אפול לרגליך ואתנצל על אוזלת היד שהייתה כאן ואקום ואפול על צווארך ואנשום אותך כמו אמא את בנה התינוק, שהרי עם שובך אתה נולד מחדש. אחי הבכור האהוב, שלפעמים אני, אחותך הקטנה, חשה כלפיך אהבה של אם לבנהּ, אני יושבת וחושבת ודומעת, והמחשבות מכרסמות והבטן מתהפכת מדאגה וליבי שותת דם, יוצא אליך, אחי הנפלא, שבחייך לא ליקקת דבש, עברת את שואת הפרהוד בעיראק בהיותך ילד, עלית לארץ עם ההורים בחוסר כול בהיותך נער. החיים היו קשים בארץ, שוכנתן בצריף דל וצר מלהכיל ובחרת לעזוב ולהצטרף לקיבוץ כיסופים כשהכול היה שם חול, מדבר וצייה. הפרחת את השממה ותרמת למדינה, עבדת בכל הענפים בקיבוץ והיית הנגר המיתולוגי של הקיבוץ. התחתנת, נולדו לך ילדים ונכדים והיום היית צריך לנוח על זרי הדפנה. אך רצה הגורל שהכה בך פעמיים והיום אתה עובר שואה נוספת, קשה מנשוא. שוב, אחי, אני מתנצלת בפניך ונלחמת בעבורך. את אחי אני מבקשת. אנו בפתחו של חג החנוכה, חג הניסים, חג האור, מקווים ומייחלים שיתרחש שוב הנס הגדול ותשובו, אתה וכל יתר החטופים הביתה, בעסקה אחת ונברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אל תשליהו לעת זקנה, מחר תזרח השמש ואור חדש יאיר, אחי שלי, אוהבת אותך עד כלות, הדסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, הדסה. << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> אלו ימים קריטיים והיסטוריים למדינת ישראל, אני מבקשת מכם נציגי הציבור ליצור מצע בטוח להחזרת כל החטופים בעסקה אחת, גם אם אינכם חברי הקבינט השפעתכם רבה, תדאגו בבקשה לגנות את הפילוג והשסע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, הדסה. עינב צנגאוקר, אמא של מתן. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אולי קודם כול השר זאב אלקין רוצה להגיב? זה יותר חזק מכל סקירה ביטחונית שאדוני מקבל בישיבות קבינט. אדוני, אין לך מה להגיב? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש לי. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני בטוחה שהאחות של החטוף היקר תשמח לתגובה לפני שאני אדבר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני יכול גם להגיב אחרי שאת תדברי אם את רוצה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני נותנת לה את הכבוד הראוי, אם לא קשה לאדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בשמחה, אני אגיד כמה דברים כי אני חושב שלפעמים – לפחות חברי קבינט – מדברים יותר מידי, ועדיף לעשות יותר מאשר לדבר יותר, אבל אני אגיד את התפיסות הבסיסיות שלי בנושא הזה. אחד, אני חושב שמדינת ישראל נכשלה ב-7 באוקטובר בלהגן על אזרחיה, גם אלו שנרצחו וגם אלו שנחטפו, ולכן כובד המשקל של מה שצריך לעשות כדי להחזיר את אלו שחטופים ועדיין בידי החמאס, לא יכול ליפול רק עליהם ועל בני המשפחות שלהם, אלא מדינת ישראל כולה צריכה לשלם מחיר, והמחיר לפעמים הוא מחיר קשה ויקר. גם בהסכם הראשון שתמכנו בו בזמנו שולם מחיר. אין לי ספק שלצערי היו חיילי צה"ל שנהרגו בגלל הפסקת האש שעשינו, אבל זה מחיר שמדינת ישראל הייתה צריכה לשלם, כי בסופו של דבר כשנכשלנו צה"ל והמדינה וכולנו להגן על האזרחים אז יש לזה מחיר. גם הפעם אני לא חושב שיהיו פה פתרונות קלים, מדינת ישראל תצטרך לשלם מחירים ומחירים כבדים אבל היא חייבת להפוך כל אבן כדי לשחרר את אזרחיה. << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> עד מתי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. עינב בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> רק שניה, מה לגבי החלקי והמלא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, אנחנו לא עושים את זה. יש לנו עוד שני דוברים ואנחנו עוברים לדיון. עינב. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> השר אלקין, אתה מדבר על המחיר, באיזה מחיר אתה נכנסת לממשלה לאחרונה? עבור מה? עבור כמה תיקים? מונית לאחרונה לשר המנהרות. לפני שבועיים יצא סרטון של מתן הבן שלי מהמנהרה, אתה יכול להגיד לי בבקשה הבוקר מה מצבו? הוא התעורר חי או שאתמול רצחו אותו? מה? אני רוצה לדעת מה קורה עם הילד שלי, יש לך תשובות? אתה הרי שר המנהרות, במה אתה עוסק? אל תגיד לי שאתם עושים את הכול, כי אם הייתם עושים את הכול מתן היה בבית, 100 חטופים וחטופות היו בבית. על איזה מחיר אתה מדבר? מה אתה חושב, שאנחנו מקלים ראש בזה שנשלם במחיר דם של החיילים שלנו? זה לא המחיר שצריכים לשלם. מתן שלי לא צריך לשלם בשביל שאתה תיכנס לממשלה בשביל כמה תיקים. המחיר היחידי שאני מוכנה שאתה תשלם על ההפקרה של הבן שלי ב-7 באוקטובר היא שתלך הביתה, היא שתתפטר, היא שתגיד לממשלה הזו שהיא סתם זורקת אמירות לאוויר ולא באמת עושה את מה שצריך להחזיר – את 100 החטופים והחטופות שנמקים ונאנסות. ראית את הסרטון של מתן? ראית, אדוני השר? זה לא סוד מדינה, אתה יכול להגיד: ראיתי, לא ראיתי, היה לי זמן לא היה לי זמן, עסקתי בדברים אחרים, לא עסקתי בזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן עסקתי בזה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> וראית את מתן? ראית את הבעתה שלו? את הפחד שיש לו? ראית? שמעת אותו צועק תצילו אותי? שמעת אותו צועק תצילו אותי? אמא, תעזרי לי, ממשלה תעזרי לי. מה אתם עושים? מציעים כסף תמורת הראש של הבן שלי לכל המרבה במחיר? אין מחיר לחייו של מתן, אין מחיר לאף חטוף וחטופה שנמצאים שם. המחיר היחידי שמותר לכם לשלם בעבור השבתם, את כולם הביתה, זה אך ורק בעסקה כוללת שבסופה תהיה סיום המלחמה. אל תתקשקש איתי, אל תמרח אותי. הפסקת האש בפעימה הקודמת היא זו שהביאה למחירים, אל תעשה את הפוליטיקה המסריחה הזאת שלכם על הגב של הילד שלי. אנחנו יכולים להימנע ממוות מיותר של לוחמים בהפסקות אש, אנחנו יכולים למנוע מוות ורצח של חטופים בשבי בטח ובטח אחרי שיש לנו לאורך השנה הוכחות חותכות שלחץ צבאי הורג אותם. זה המחיר שאמור לעניין אותך. והמחיר הוא עסקה כוללת עם התחלה אמצע וסוף, גם ככה אנחנו נהינו כמו בגרמניה, אתם עושים סלקציות וקטגוריות, כולם הומניטריים, כולם בסכנת מוות. תגידו את האמת למשפחות שאין להם מודיעין על היקיר שלהם, תגיד להם שהן סתם צועקות, שאפילו הצבא לא יודע איפה הגופה של היקיר או היקירה שלהם מוטלת ברצועה. תגידו את האמת, תפסיקו להונות אותנו ואת הציבור. איך אתה יכול להביא 100 חטופים? אתה יכול להביא את כולם? אתה לא תוכל לעולם, כי אתם עסוקים בפוליטיקה, בינתיים הם נרצחים בשבי והגופות שלהם נעלמות. אז אני, שפר על הבן שלי מזלו והוא חי, ואתם ממשיכים להפקיר אותו ולהקריב אותו כדי שיהיה לך title שר המנהרות; אתה שר הכישלון. אני רוצה שתתחייב שאתם מחזירים את כל ה-100, לא משאירים עוד רון ארד אחד לאחור, תגידו את האמת למשפחות. עסקה כוללת במחיר של סיום המלחמה, אלא אם כן גם אתה יש לך איזו אג'נדה הזויה לכבוש ולהשתלט ולבנות בתים על הגב של המנהרות שהילד שלי מוחזק בהם. על הגב שיש שם גופות של חללים שנרצחו בשבי. איך אתם מאפשרים לשיח כזה בכלל לצאת? אתם שומעים את השיח ההזוי המשיחי הזה במליאות, בוועדות, בתקשורת, ועולם כמנהגו נוהג. אותך מעניין רק הפגנות שעושים לך ליד הבית, למה? זה עושה לך רעש? בוא תישן איתי, בוא, אני מזמינה אותך להתארח אצלי בבית, תראה איך אני לא עוצמת עין, וכמוני עוד 99 משפחות, אנחנו לא עוצמות עין. אם הילד שלי חוזר בשקית או עם חלקי גופה אני לא אעמיד אותך למשפט, אני אקח את החוק לידיים, לידיים. הילד שלי חי ויש כמוהו עוד בודדים, תגידו את האמת לציבור. תגידו את האמת לציבור, יש גופות של חללים שנרצחו בשבי או שנחטפו ב-7 באוקטובר כבר לא בין החיים ואתם לעולם לא תצליחו לאתר את הגופות שלהם. אז תפסיקו עם השימוש הציני "אנחנו נחזיר את כולם" תפסיקו לשקר, תגידו את האמת, הכיסא שלכם יותר מעניין. מה זה עסקה חלקית? יש הבדל בין הומניטרי לבין מי שיישאר מאחור? אתם השתגעתם? תוריד את הכיפה שיש לך על הראש, תוריד את הכיפה שיש לך על הראש, אתה מבזה את הדת ואת היהדות. אם הבוקר הנחת תפילין או התפללת שחרית זה בטל, כי בורא עולם רואה את הכוונה האמיתית של האדם מהבפנים שלו, לא בשם הציצית או הכיפה, הדרך, הערכים, ואת זה אתם איבדתם, אתה והשותפים שלך לממשלה. הבנת אותי? עסקה כוללת במחיר של הפסקת המלחמה, כי אחרת כמו שאמר אתמול השר בן גביר, מלחמה תימשך לעד, לנצח. אם אתה מסכים איתו, אנא אדוני, זכותך להגיד: אני מסכים, אני מגבה את האמירות של השר בן גביר. לא שמעתי אותך מגנה או יוצא נגד. ושניכם, שני סמרטוטים, צריכים להחליט על גורלו של מתן שלי, על גורלם של עוד 99 חטופים וחטופות, אתם ליצנים, אתם לא בית נבחרים. אתם מפעל של סמרטוטים. הדם של כל מי שנרצח עד עכשיו ומי שיירצח מעכשיו יהיה על הידיים שלך, לא משנה איזה חומר חיטוי, איזה סבון, אקונומיקה, לא משנה, לא תהיה נקי ולא תחמקו, לא תחמקו מאשמה. אשמה. זה שאתם לוקחים אחריות – יפה מאוד. אחריות צריכה להוביל למעשים. תתקנו. ממזמן הייתם צריכים לתקן, ממזמן כל החטופים היו צריכים להיות בבית. חטופים שנחטפו בחיים חזרו בארונות. זה נראה לך הגיוני שביום שישי לפני שבועיים אני בלוויה של איתי סבירסקי, חטוף שנחטף בחיים ונרצח בשבי. ויום למחרת במוצאי שבת אני מקבלת אות חיים ממתן הבן שלי. מה? מה אני אמורה? לשמוח? מה אני אמורה? לצאת מגדרי? מה? איך? איך? אחרי שעה מקבלים הותר לפרסום, נפלו לנו חיילים בג'בליה בפעם ה-20 בחודשיים האחרונים יותר מ-30 לוחמים. זה המחיר שאתה מפחיד אותי איתו? עכשיו הוא כבר צריך לשרוף לך את הלב, עכשיו, עכשיו שישרוף לך הלב, כי לי שורף הלב שאין אסטרטגיה, שאין עיסוק ביום שאחרי, שלא עושים שום דבר כדי להיפטר מעזה, להיפטר מהרצועה הזאת לגמרי. מה אתם עושים? נותנים לחיילים שלנו לעשות פשיטות. אין חטופים בג'בליה, אני מודיעה לך, אין חטופים בצפון הרצועה. אותי אתה לא יכול לשקר, אז למה החיילים שלנו נופלים שם? למה? כדי לשמור על טונה של סוכר או על טונה של קמח? בשביל זה אתה שולח את הלוחמים שלנו? תוכיח לי ולכל עם ישראל שקדוש אחד מהנופלים שלנו בחודשיים האחרונים בג'בליה נפל בשביל להחזיר חטוף, אין לך הוכחה כזאת. אתם שולחים את הלוחמים שלנו לחרף את נפשם בשליחות, אתם אומרים לשם החטופים? לא, לשם יישום האג'נדה המשיחית ההזויה של השותפים שלך לממשלה שאתה חבר קבינט בה. עכשיו אתם חושבים: הכול סבבה, אז ימותו עוד כמה חטופים, שיגידו תודה בכלל שהצלחנו להחזיר את הנשים ואת הילדים. ויש עוד נשים בשבי שעוברות התעללות מינית. מינית. יש לי ילדה בת 20 בבית, אני לא רוצה לחשוב, לחשוב, לחשוב, שמישהו יעז לגעת בה. מה עם הבנות שלנו שאין מי שיגן עלינו שם? זה מה שצריך לשרוף לך. לא לאיים עליי שנשלם מחיר, שילמנו כבר. מספיק, אתם יכולים לעצור את המחיר הזה. אבל תהיו אמיתיים, תגידו את האמת לציבור. יישוב רצועת עזה הוא לא מטרת מלחמה. מה מטרת מלחמה? יצירת התנאים להשבת כל החטופים. הרמטכ"ל אמר בקולו: אנחנו כבר שם. זה שאתם עכשיו מנסים עוד פעם לחדש את הסלוגנים שלכם ולהגיד: בשלה העת, יש הזדמנות. אמרתם לנו את זה גם במאי. אתם חבורת שקרנים. שקרנים, מפקירים, מקריבים. אני לא רוצה לראות אף נציג מהממשלה המחורבנת הזאת שיבואו לנחם אותי בלוויה של מתן, שמעת אותי? לא רוצה. שר המנהרות, בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרופסור לוין, אתה רוצה בכל זאת? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני רוצה לפנות להיגיון שלך, השר אלקין. בתור שחקן שחמט, אין מט לחמאס בלי החזרת כל החטופים החיים בחיים, והמתים לקבורה. הפגיעה הבריאותית של החטיפה בשבי היא בארבעה ממדים. בחטופים שנמצאים בסכנת מוות בכל רגע, כולם מקרים הומניטריים. במשפחות שאני רואה אותם 437 ימים גוועים לנגד עינינו בטרגדיה הבלתי אפשרית הזאת. בקהילות ההרוסות והחרבות שלא יכולות להשתקם בלי שיחזרו כל החטופים והציבור הישראלי כולו. אז כאן, כשאנחנו עושים דיון על שיקום הצפון, אין שיקום בלי החזרת כל החטופים. היום עומד להתפרסם מאמר שלנו שבו נתון אחד שאתה צריך לדעת, חצי מהמצוקה הרגשית של הציבור בישראל נובעת אך ורק מנושא החטופים. אם אנחנו רוצים לעשות דבר אחד למען המדינה כאן, הכי חשוב והכי דחוף זה להחזיר את כולם. ואתה יודע היטב, וכל שרי הממשלה יודעים היטב, שהדרך היחידה, היחידה, להחזיר את כולם היא אך ורק בהסכם כולל. אז למה אתם עושים דברים אחרים? זאת הדרך היחידה. זה ההיגיון הפשוט, פשוט תעשו את זה. הגיע הזמן. הזמן היה ממזמן, אבל אם לא עכשיו – אימתי? תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, פרופסור חגי לוין, רופא משפחות החטופים. אחרי הדברים שנשמעו הם צריכים להדהד. יש רק קבוצה קטנה שתקבל את ההחלטה על שחרור החטופים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אבל אתם שמים לב שיש קונצנזוס ביחס לזה שלא רוצים חלקי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, שמענו את זה ובסוף קבוצת הקבינט היא זאת שתאשר את העסקה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> השר אלקין חבר בקבינט, הוא משקיף, אני לא יודעת מה, אני אקנה לך משקפת שתראה יותר טוב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני חבר בקבינט, עינב, וממך אני מוכן לקבל כל דבר קשה, כי מותר לך כל עוד שלא החזרתי לך את הבן שלך. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> לא כי מותר לי. מותר לי להכניס לך מכות רצח אבל יש לך חסינות, לא מותר לי כל דבר, אני אמא של חטוף אבל לא מותר לי לעבור על החוק. אני אזרחית שומרת חוק. גם מתן שנחטף מהמיטה שלו מקיבוץ ניר עוז עם פיג'מה הוא אזרח שומר חוק. לא מותר לי הכול, אין לנו לגיטימציה לעשות מה שאנחנו רוצים. אנחנו זועקים את הזעקה של היקירים שלנו ומבקשים ממכם לפעול, להפסיק לדבר. שישמעו במרחב הציבורי רק אותנו, המשפחות המטורללות שצועקות מבוקר עד ערב. אתם אל תדברו, תעשו. תסגרו על עצמכם את החדר של ישיבת הקבינט, תגידו: לא יוצאים עד שיוצא מכאן עשן לבן, עד שתהיה עסקה שתחזיר ותבטיח את החזרה של אחרון החטופים. זה מה שהציבור מצפה מכם לעשות. אנחנו? בוכים, מתעצבנים, מגדפים, אבל אנחנו עם הצער והכאב שלנו בכל שניה. אנחנו לא מחפשים את האמפתיה, אני, הכתף שלי קטנה, ושל מתן, אם ראית בסרטון, היא צרה ורזה. הוא לא יכול להכיל את כולנו על הכתפיים שלו. תתביישו לכם. תסגור את הוועדה, תכנסו ישיבת קבינט. ישבתם אתמול, מה החלטתם? שלא להחליט. החלטתם שלא להחליט. תכף יתחילו הדלפות וטרפודים ואז תגידו חמאס וסבתא של מתן אשמה. תתביישו לכם איך אתם ישנים בלילה? אני מחזקת את אלו שבאים להציק לך. לא רק בבוקר אני צריכה להגיד שיציקו לך בכל יום כל שעה כמו שהנשמה שלי נשרפת, בכל יום כל שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נצא לשלוש דקות הפסקה לפני שהדיון יתחדש. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הזמן שלנו מאוד מוגבל מסיבה נכונה, כי באמת החטופים לפני הכול, ובמעט זמן שנותר אני מבקש שהשר אלקין יציג בתמצית, בעשר דקות, את המהלך שלו הראשוני של שיבה הביתה וכל מה שהוא יכול להגיד על התקציב העתידי לשיקום פיתוח והשקעות בשלב הזה, בעיקר להתמקד בשיבה הביתה. גם לשמוע את האלוף צ'ייני שלצערנו הודיע על סיום תפקידו והיה שותף נאמן של הוועדה הזאת. הדבר הזה כואב כי זה רצף של עזיבה של פרויקטורים והיעדר יציבות של מנהיגות בממשלה למען הצפון, בניגוד מוחלט ליציבות של ההחלטה על מנהלת תקומה בדרום. גם משרדי ממשלה שהתגוששו ביניהם על הובלת התוכנית, ואחרי זה מספר פרויקטורים, אולי 4-5 בשנה אחת, לא הגיוני במצב חירום כזה, אבל אנחנו מכבדים את ההחלטה האישית, מצטערים שהוא עוזב מוקדם. אנחנו כן נרצה לשמוע את האלוף צ'ייני במיוחד עם דגשים מבחינתו איך הוא רואה את הדברים. אז השר עשר דקות, האלוף צ'ייני עשר דקות. אף אחד לא מפריע באמצע, אין שאלות, אין קריאות ביניים, אין הבהרות, אין כלום. מי שיפריע יצא החוצה מיד. אלקין, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. באמת זה לא פשוט לעשות את המעבר החד ממה שהיה פה קודם, אבל אני חושב שלמרות שאני בממשלה חודש, בערך, משהו כזה, היות ואני חבר ממשלה וחבר קבינט חובתי לשמוע גם את הדברים הקשים ביותר ממשפחות החטופים, ועד שלא החזרנו אליהם את יקיריהם זכותם המלאה להגיד להם את הדברים, גם אם מבחינת התוכן יש דברים שאני מסכים להם ודברים שאני לא מסכים להם, אבל אני מקבל את זה באהבה ובהכנעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאוד מעריך את האיפוק, שמעת דברים קשים, גם אישיים, גם דברים שבדרך כלל לא נשמעים בבניין הזה, ואני מאוד מעריך את האיפוק שגילית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אף אחד מאיתנו לא יודע איך הוא היה מתנהג אם היה במקומם, ואני זוכר את זה בכל רגע. עכשיו אנחנו באמת במעבר חד לנושא שלשמו התכנסנו. אני אנסה לתת, כמו שביקשת, בעשר דקות תמונה כוללת של איך אני רואה את התהליך ואת השלב שאנחנו נמצאים בו ומה התוכניות שלנו לעתיד, ואני בטוח שאחר כך, גם האלוף צ'ייני אליעזר מקום וגם גורמי הממשלה האחרים שיש כאן יוכלו להשלים את התמונה לגבי הפרטים וגם אני בטוח שיתקיים כאן דיון. אני מראש מתנצל שכמו שסיכמנו מההתחלה, בשעה 10:30 אני אצטרך לצאת מהוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראה אם אתה יכול להוסיף. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לצערי לא, כי יש פגישות שקשורות בנושא הזה שנקבעו עוד לפני שנקבעה הוועדה. לכן כשפנית אליי אמרתי שאני מוכן להיות פה מ-09:00 אבל רק עד 10:30. אני קודם כול אתאר לכם את התמונה איפה שאנחנו נמצאים כרגע. הייתה החלטת ממשלה – ואני מניח שאולי אם ירצו יתייחסו אליה יותר בפירוט בהמשך – שקבעה תקציב לסיוע למפונים ולרשויות המפונות בהיקף של כמיליארד שקלים ב-2024. בנוסף לזה, התקבלה החלטת ממשלה בלילה של התקציב שהיא לא קבעה תוכנית מפורטת כפי שהייתה אמורה לקבוע לחמש שנים קדימה לפיתוח הצפון, אבל קבעה איזשהו סכום כולל שהממשלה מקציבה לחמש שנים, 15 מיליארד שקלים, באיזושהי הסכמה של תורה שבעל פה שחלוקת התקציב הזה תהיה בערך 80-20 אחוז בין יישובי קו העימות לבין היישובים בצפון שמעבר לקו העימות וגם הם נפגעו. לא הייתה קיימת, לא חלוקה מפורטת שמאפשרת להפעיל את התוכניות האלה, וגם לא מחלוקה מדויקת לשנים. יש איזו מסורת בעל פה לגבי שנת 2025, אבל גם היא עדיין לא מעוגנת בהחלטת ממשלה מפורטת. אני סברתי, כשנכנסתי לתפקיד, שתהיה טעות לחכות להשלמה של כל התהליך של תוכנית חמש שנתית, זה תהליך שייקח זמן, ובינתיים יש פעולות תכופות שצריך לעשות. יש מציאות ביטחונית חדשה שכולנו מקווים שתימשך ותאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם, ולכן במקביל לעבודה על תוכנית חמש שנתית, על סמך התוכנית שהוכנה על ידי ראשי רשויות בסיוע של הג'וינט, אנחנו צריכים לנקוט במספר צעדים מיידיים, וזה מה שאנחנו עושים כרגע. קודם כול החלטת הממשלה הראשונה שהתקבלה אתמול שמקצה סיוע מיידי לרשויות כדי להיערך לתהליך החזרה. אמנם פגיעות ישירות גם של חיזבאללה וגם של נזקי צה"ל במבני ציבור ותשתיות ציבוריות יכוסו על ידי מס רכוש, אבל זה לא מספיק. לא תמיד מה שמס רכוש נותן מאפשר להחזיר את התשתיות האלו לקדמותן, שלא לדבר על זה שהמטרה שלנו צריכה להיות לשפר אותן ולא רק להחזיר אותן ל-6 באוקטובר. שתיים, יש הרבה נזקים אגביים שמס רכוש לא מכסה אותם, למשל נזקי הסביבה, בניין שעמד שנה ריק – זה נכון על דירות פרטיות וזה נכון גם על מבני ציבור – בניינים ששהו בהם חיילי צה"ל וכתוצאה מזה נוצרו נזקים אגביים לא ישירים, גם את זה אף אחד לא מכסה, ועוד כהנה וכהנה. ולכן מהשיח הראשוני שלי עם ראשי רשויות, עוד לפני שאפילו קיבלתי סמכויות באופן רשמי, היה ברור לי שמדינת ישראל חייבת להביא להם סיוע באופן מיידי, להיערך לחזרה של התושבים המפונים באמצעות תקציבים נוספים מעבר לתקציבי מס רכוש. יותר מזה, היה גם ברור לי שצריכים להפעיל את המנגנון הזה לא בדרך הבירוקרטית הרגילה כדי שהכסף יוכל להגיע כמה שיותר מהר ולא בהליכים הרגילים שמדינת ישראל רגילה לפעול, שלוקחים זמן. שתיים, בגמישות תפעולית מבחינת הרשות. אני מאוד מאמין בשלטון המקומי – אדוני יושב-הראש, בטוח כמוך, אתה היית ראש עיר – ואני חושב שזכותה של רשות מקומית להחליט מה היא מעדיפה. האם היא מעדיפה לעשות את העבודות האלה בהובלה שלה? ביוזמתה? בכלים שיש לה? בתקופה לא פשוטה כי ברוב הרשויות אנחנו בתקופת בחירות וזה גם מגביל את הרשויות לפעול, כמו שאתה יודע. או שהיא מעדיפה שמשרד ממשלתי באמצעות כלים שיש לו יעשה בשבילה את העבודה לפני הכוונה שלה ולפי תוכנית שהיא תבקש, ולכן ייצרנו פה כלי מאוד מיוחד, הוא לא רגיל, הוא לא שגרתי, אני מודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מתוך תקציב 2024? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מתוך תקציב 2024. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא יבוצע בתוך כמה זמן, באיזה היקף? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הממשלה אתמול הקצתה כסף מתקציב 2024. אני חייב להגיד שזה היה אתגר לא פשוט למצוא את הכסף הזה, כי 15 מיליארד זה רק משנת 2025. הוא גויס, חלקו, מאי ניצול תקציב צפוי בהחלטת ממשלה של מיליארד. כשראיתי את זה אמרתי שאין סיבה שהכסף יחזור לאוצר, הוא צריך לחזור לטובת המשימה הזאת ולצורך המיידי של הסיוע בטיפול במבני הציבור והתשתיות, וחלקו על חשבון כסף נוסף שנתן משרד האוצר השנה כדי להגיע לסכום של לפחות 200 מיליון שקלים. כל ה-200 הוקצו בשנת 2024, ולכן הביצוע יוכל להיות מיידי על ידי הרשויות. כמה זמן ייקח לכל רשות לטפל בכל מבנה? זה כבר תלוי מה הנזקים של המבנה ומה סדרי העדיפויות. למשל, ההחלטה קובעת ובצדק, שמבני חינוך יש להם סדר עדיפויות ראשוני כי ברור שזה תנאי בסיסי לתהליך של החזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדיניות של הממשלה היא שהחזרה הביתה תהיה רק בסוף מועד הפסקת האש? או שהממשלה תדע לנקוט עמדה ולייצר עידוד חזרה הביתה לפני סוף החודש? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אגיד על זה מילה כי זה חשוב, יש על זה הרבה מאוד שמועות. קודם כול מי שקובע מניעות ביטחונית לחזור לבתים זה לא אני, אלא זה צה"ל, ואנחנו מחכים לחוות דעת ביטחונית של צה"ל ומשרד הביטחון מתי אפשר יהיה לחזור הביתה, או לפחות עד מתי אי אפשר? כי אף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה בתקופה בין לבין. למרות שזה עוד לא התקבל כתוב רשמית ואין החלטת ממשלה, אבל אני יכול להגיד שמשיחות שלי עם שר הביטחון כולל אתמול בזמן ישיבת הממשלה, ברור לכולם שזה לא יהיה לפני סיום שלב הביניים של הפסקת האש, שזה בערך עד סוף חודש ינואר. האם צה"ל ייתן כרגע מניעות ביטחונית רק לחודש? או איך שהוא רואה את המצב הביטחוני הוא יעדיף לתת לתקופה יותר ארוכה? או האם הוא ייתן את זה לכל החבל או שהוא יבחין בין יישובים ליישובים כפי שקרה בדרום? אתה מכיר את זה שבדרום יש יישובים שעדיין מנועים לחזור ביטחונית, את זה אני לא יודע להגיד לך. אני ביקשתי משרד הביטחון ומהרמטכ"ל – שוחחתי עם כל אחד מהם כמה פעמים – לזרז את חוות הדעת הזאת כי היא הבסיס לעבודת המטה שאנחנו צריכים לעשות כדי להביא מספר החלטות ממשלה. בכל מקרה למרות שעדיין החלטת הממשלה הפורמלית על המשך הפינויים עד 31 בדצמבר, ברור לי ואני יכול להגיד את זה פה בפרוטוקול, שברור גם לשר הביטחון וברור לצה"ל שלפחות בחודש ינואר המצב של הפינוי יצטרך להימשך כי עוד לא ייגמר שלב הביניים של הפסקת האש. אבל זה כמובן יקבל תוקף רשמי ברגע שתהיה חוות דעת ביטחונית וכתוצאה ממנה החלטת ממשלה מסודרת. יש מקור תקציבי להחלטת הממשלה הזאת, הוא לא קשור לאותם 15 מיליארד, הוא מקור תקציבי נפרד, קיים במשרד האוצר, להמשך הפינוי כל עוד שנמשך המצב הביטחוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פינוי, אבל גם עידוד שיבה? מענקי עידוד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כל עוד שיש מניעה ביטחונית, אין מה לעודד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך מקור משמעותי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה נכון שיש תושבים שחוזרים מרצונם – זו זכותם כמובן כל עוד שזה לא שטח צבאי סגור – אבל הממשלה כרגע לא מעודדת. מה המנגנון שיהיה ברגע שתיגמר המניעות הביטחונית? ועל זה אני רוצה להגיד כמה מילים כי אלו בדיוק החלטות הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק תשאיר זמן לשמוע את צ'ייני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי, הוא יישאר פה אחריי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל שתשמע אותו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. אני ואלוף צ'ייני מתואמים לחלוטין, אנחנו עובדים ביחד גם על ההחלטה שעברה אתמול וגם על ההחלטות העתידיות, אנחנו יושבים ביחד. הוא למעשה הזרוע הביצועית שלי ואין בינינו חילוקי דעות – לפי מה שאני לפחות מכיר – על התהליך ומה צריך להיות. לכן מבחינתי אני פה קובע אבני יסוד והאלוף צ'ייני יוכל לפרט במסגרת עבודת המטה שלו עושה לצורך יישום אבני הייסוד האלה והעקרונות. אז יש החלטת ממשלה על הפינויים שהיא צריכה לעבור במהלך השבועיים הקרובים עד סוף חודש דצמבר כדי לקבוע לפחות את המינימום של המשך מציאות הפינוי. יש החלטת ממשלה שאנחנו עובדים עליה כרגע של מה שאתה קראת לו מענקי שיבה. למעשה, החלטת הממשלה הזאת צריכה לייצר כמה דברים. היא צריכה לייצר, בעיניי לפחות – וזה הקו שאני מוביל אבל זה עדיין עוד לא קיבל תוקף של הסכמה והחלטת ממשלה – אני פורס פה את התפיסה שלי ושל האלוף צ'ייני, שכל משפחה שחוזרת גם אם היא בוחרת משיקולים אישיים שלה, בגלל שנת הלימודים, בגלל חוזה שכירות, לחכות עד יוני, למרות שאולי המניעות הביטחונית תסתיים הרבה קודם, חייבת לקבל איזשהו מענק מינימלי לצורך טיפול בתוצאות של עזיבת הבית. זה לא היה בדרום. כל מי שאומר לי: מה הבעיה? תעשו מה שהיה בדרום העתק הדבק, אני חושב שזה יפגע מאוד בתושבי הצפון, זה לא הוגן ולא נכון. המציאות בדרום הייתה אחרת, ההיעדרות מהבית הייתה אחרת, היכולת לחזור לבית עוד לפני שנגמרה המציאות של הפינוי הייתה אחרת. יש פה יישובים שלמים שהתושבים לא דרכו בהם שנה. ולכן שנה להיות מחוץ לבית, כל אחד שיש לו בית או דירה יודע מה זה. זה כל מיני נזקים, זה מכרסמים, זה פיצוצי צנרת שלא טופלו בזמן, זה רטיבויות שלא טופלו בזמן ופגעו גם בתכולת הבית ועוד ועוד, מס רכוש לא מכסה את כל זה, ולכן בעיניי חייב להיות מענק מינימלי משמעותי יותר ממה שהיה בדרום גם למי שבוחר לחזור ביוני, לא רק למי שבוחר לחזור מיידית כשאפשר לחזור. בדרום זה היה סכום מאוד קטן. משפחה עם שני ילדים שבחרה לחזור ביוני קיבלה סדר גודל של כ-7,000 שקלים. זה אולי מתאים למציאות בדרום, זה לא מתאים למציאות בצפון. לכן חלק מההתעקשות שלי בדיון הזה זה לקבוע רף יותר משמעותי, מינימלי, לכל משפחה שחוזרת, כדי לטפל בנזקי סביבת הבית. מעבר לזה, מענק שיבה אמור לעשות שני דברים, למי שרוצה עדיין לא לחזור בגלל הילדים, בגלל חוזה השכירות ושיקולים כאלה, לאפשר לממן את השכירות שלו בחוץ. למי שרוצה לחזור מיד או מוקדם יותר, לאפשר כסף הרבה יותר משמעותי להתארגנות כי הוא חוסך, למעשה, את המימון הזה לצורך שהות בחוץ. כך זה עבד בדרום. בדרום המדינה עבדה פחות או יותר בנוסחה שברגע שנגמרה המניעות הביטחונית היא נתנה מענק שיבה שחושב מתוך תחשיב כ-60% מנוסחת 100-200 שככה פועל היום הפינוי, עד תאריך החזרה שזה סוף שנת הלימודים, ומשפחה שבחרה לחזור מיד לקחה את כל הכסף הזה לעצמה להתארגנות ראשונית בבית שלה וחזרה, ומשפחה שמהשיקולים שלה בחרה להישאר עד הסוף לקחה, כמו שאמרתי, רק את המענק המינימלי. את המענק המינימלי אני רוצה להגדיל בגלל מה שתיארתי, ואני חושב שיש די הבנה שצריך לעשות את זה, יש דיון בכמה. ואת השיטה שפעלה בדרום, של 60% כאיזשהו מענק והוא מייצר גם תמריץ לחזור כי אם אתה חוזר קודם הכסף נשאר אצלך ואתה לא מוציא אותו בחוץ, אז זו עוד שיטה שפחות או יותר אני מניח שתהיה גם כאן, אבל זה עוד לא סגור, אנחנו דנים על כל המבנה הזה. זה עבד לא רע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ברשותך אני רוצה להציע את ההצעה הבאה בגלל שהיום באמת לא הצלחנו להעמיק ולהרחיב, ברגע שתהיה תוכנית שיבה ותימרוץ שיבה ותקצוב, תחזור לדווח לוועדה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואחרי זה השלב הבא יהיה אותה תוכנית השקעות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הם יהיו שלובים בתקציב המדינה ויהיו לך את שני הנתונים, נעשה את שניהם בבת אחת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הם לא יהיו בבת אחת. אני חושב שזו תהיה טעות לעשות את זה בבת אחת. זה חלק מהשינוי שעשינו גם בעצה אחת עם ראשי הרשויות, לא להמתין, מה שמוכן – להריץ ולהוציא לפועל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי אתה מעריך שאותם 200+ מיליון שקלים לפעולות משלימות של רשויות להכנת היישובים לחזרה יהיו בקופה של הרשויות, שהן יוכלו לפעול עם הכסף הזה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה תלוי קצת בבית הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועדת כספים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ועדת כספים, כי בעקבות החלטת הממשלה, אגף התקציבים יגיש בקשה להעברה תקציבית לוועדת הכספים שתיקח את כל המקורות ותזרים אותם למשרד הנגב והגליל ולמשרד ההתיישבות, אחד מהם יהיה אחראי על העירוני, השני יהיה אחראי על הכפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לנו יש ניסיון טוב עם נגב גליל וגם לרשויות כמי ששילם בזמן ומהר. צריך לאמץ. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהחלט. אנחנו בנינו את המתווה את הזה בעצה אחת עם ראשי הרשויות כי חיפשנו מודל מהיר ונגיש. אגב, זו הזדמנות להודות למשרדים המקצועיים, משרד הפנים ומשרד החינוך שלא התעקשו. אתה יודע, לפעמים אצלנו כל אחד מתעקש על חלקת האלוקים הקטנה שלו, הבינו את המציאות, הבינו את המורכבות והסכימו ללכת איתנו על המודל הלא שגרתי הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ברשותך השר אני אקטע אותך בשלב הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עוד משפט אחד כי זה חשוב כדי להשלים את כל התמונה. בנוסף להחלטת הממשלה לזמן הפינויים ומענקי השיבה, תצטרך לעבור עוד החלטת ממשלה בשבועות הקרובים שתיתן את כל המעטפת הרכה של החזרה. א' תקציבי חינוך כי העיקרון שסיכמנו עם משרד החינוך זה שיש הקפאת מצב. גן שהיה פתוח ב-6 באוקטובר ייפתח כשהתושבים חוזרים גם אם יהיו קבוצות קטנות. איכות החיים של התושבים בשלב המעבר הזה לא צריכה להיפגע. אותו דבר לגבי כיתות בית ספר, לגבי הכול, ולכן צריך תקציב תוספתי למשרד החינוך לשעות של מעל התקן כדי לאפשר את המציאות הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן למשרד החינוך בהמשך, הם יהיו פה. בכלל הדיון שלנו מאוד מוגבל בגלל הדיון של מעמד האישה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כנ"ל תחום רווחה וכנ"ל תחום פנים של סיוע לרשויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר אלקין, עלה פה הרבה פעמים בוועדה שלי ובכלל אותם שמונה יישובים בצפון שנפלו בין הכיסאות שלא פונו, אבל מאותה מועצה כמה מאות מטרים. העתירה הייתה של שמונה וגם בדרום יש שלושה כאלה. האם יש לכם כלים או גישה? כי גם המדינה משיבה לבג"ץ שהיא תיתן את הדעת על הנושא הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אגיד לך, סך הכול העבודה שלנו פה בנושא של הצפון תצטרך להיות ב-3-4 מעגלים. המעגל הראשון זה היישובים שפונו, ברור שצריך פה מאמץ מרוכז להחזיר את התושבים, זה שונה מאוד כשתושבים לא היו בבתים שנה, כשמוסדות הציבור לא פעלו שנה, כשלא היו חיים באותו יישוב. אני כבר לא מדבר על זה שהייתה שהות של צה"ל וחלק מהיישובים הפכו למחנות צה"ל – זה אירוע ייחודי שידרוש השקעה ייחודית ותשומת לב ייחודית וגם ניהול וגם מיידי כי זה הדבר הדחוף שצריך לעשות. המעגל השני זה יישובי קו עימות, מי שלא פונה אבל עדיין נמצא בקו עימות, אולי עם דגש מיוחד על היישובים מ-3.5-5 קילומטר שנחשבו המאוימים ביותר, הם היו מיועדים לפינוי הבא ובסוף לא פונו. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> כבוד השר, ברשותך, זה לא נכון. עד 7-8 קילומטר חטפו ירי רקטי 24/7. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן אמרתי קו עימות. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אמרת קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע כמה אני אוהב אותך, אבל אתה לא בן יחיד. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> סליחה, היה לי חשוב להדגיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי פה עוד בנים יחידים ובנות יחידות, יש פה הרבה מה להגיד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן אמרתי קו עימות, קו עימות זה עד תשעה קילומטרים וזו הקבוצה הגדולה השנייה שתצטרך לקבל סיוע לא רק ראשוני התארגנות אחרי מלחמה. זה דווקא מה שהרשויות המקומיות קיבלו בהחלטת ממשלה שהעברנו בנהריה רק לפני שבועיים וזה אמור להיות ממומש – עינב יושבת פה, היא בטח תוכל לעדכן – ממש בימים האלה. אבל אני חושב שבכל תוכנית הצמיחה שזה עיקר הכסף של ה-15 מיליארד, למעשה עיקר הדגש יהיה על קו העימות ושם גם אלו שפונו ואלו שלא פונו צריך להצמיח את כולם כי זה חבל ארץ אחד שצריך לגדול ולהתפתח ולחזור להיות הרבה יותר חזק ממה שהוא היה ב-6 באוקטובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והבג"צים הספציפיים על היישובים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני לא מחלקת בג"צים של המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש איזו עמדת מדינה? כיוון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מציג כרגע את עמדת המדינה שיש פה מעגלים מתרחבים. יש את המעגל של המפונים, יש את המעגל של קו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל להם אין שום ודאות לכלים שהמדינה תפעל? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> למה? להיפך. כמו שאמרתי מתוך ה-15 מיליארד, 80% מתוכננים בקו עימות כולו, לא למפונים, בקו העימות כולו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה יודע, השר, אם הייתי יכול לתת עצה אחת. בגלל שהיישובים האלה נפלו בין הכיסאות והם לא עומדים בהגדרות הרשמיות שהצבא הגדיר ואחרים, אז יהיה קשה להכניס אותם בדיעבד, ואולי זה גם פתח לעוד הטיות ויישובים שיידרשו אבל אם אתה נותן לרשויות כסף גמיש, תתנו סל לרשויות שילך ליישובים האלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל שיודגש, שיסומן שם. נניח נותנים 4-5 מיליון, תלך עם זה לאותם יישובים שנפלו בין הכיסאות. מה שאתה לא יכול לעשות בגלל הגדרות, הרשויות המקומיות יכולות לסייע ליישובים האלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לאור הסיטואציה שאתה מתאר, רק לפני שבועיים ממשלת ישראל בישיבתה בנהריה קיבלה החלטה על הקצאה של 180 מיליון שקלים סיוע לרשויות בצפון, דווקא הלא מפונות. גם אלו שבתוך קו עימות וגם אלו שקצת מעבר לקו עימות. כרגע משרד הפנים אמור לקבוע קריטריונים ולחלק את הכסף הזה כסיוע גמיש לרשויות המקומיות. גם הכסף שיגיע במסגרת 200 מיליון השקלים שאמרתי לך, אני התעקשתי שבסוף ההקצאה תהיה רשותית ולא יישובית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המקרה שלהם זה שזאת רשות מפונה שבתוכה יישובים לא פונו. אז מהלא מפונות לא יקבלו, ומהפינויים לא עומדים בקריטריונים והבג"ץ תלוי ועומד. בעיה קטנה, לא מאוד גדולה, של כמה אלפי אנשים בודדים. זה אירוע גם בדרום וגם בצפון של אלפים בודדים מתוך המאות אלפים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה נדמה לך, כי כשאתה נוגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכן אני לא אומר שתשנה קריטריונים. תגיד לצפון: קחו 20 מיליון לסגור את היישובים שנפלו בין הכיסאות, קחו 10 מיליון בדרום ושהרשויות יפתרו את זה, לא אתם. הרשויות יתנו את הכסף. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מה שעשינו, זו ההחלטה שהייתה בנהריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, על זה, רק על הקבוצה הזאת. נהריה היא יישוב שלא פונה והוא יקבל כסף, ויישובים שפונו קיבלו כל מיני. יש ישובים שהם לא פונו ברשויות שרשמית פונו ולא היה להם לא בית ספר ולא קופת חולים ולא עבודה וחטפו טילים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מכיר את זה, זו השמינייה באזור הגליל העליון. יש כאלה גם במרום הגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תוכל להיכנס לסוגיה הזאת, היא מונחת על שולחן הכנסת במשך שנה, ובסוף בג"ץ גם ירצה תשובה מהמדינה. ואם יש עוד כמה שקלים - - - << אורח >> ישי רובין: << אורח >> ביום ראשון יש דיון על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? ביום ראשון? << אורח >> ישי רובין: << אורח >> ביום ראשון בכרם בן זמרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה יעזור לנו הדיון? אנחנו רוצים פתרונות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ורק להשלים את התמונה כדי שלא יהיו פה כאלה שיגידו: למה לא הזכירו אותנו. המעגל השלישי הוא מעבר לקו העימות. כאמור החלטת הממשלה קובעת שגם יישובי צפון – היא לא מגבילה את זה רק לקו עימות – צריכים לקבל סיוע. המסורת שבעל פה כבר די מוסכמת שהחלוקה צריכה להיות בערך 80-20 אחוז. זאת אומרת שכ-20% מהתקציב שנועד לצורך פיתוח וצמיחה בצפון ילך לטובת רשויות מעבר לתשעה קילומטרים. גם כאן עדיין יש שאלות שאני מציע שהוועדה גם תיתן עליהן את הדעת. למשל תיקוף קו העימות. צה"ל בתהליך של זה והוא עוד לא עשה את זה, צריך לתקף אותו ביטחונית וכתוצאה מזה זה יתוקף משפטית, חשוב מאוד לעשות את זה ולהשלים את זה. יצטרכו לקבוע את קו הסיום, מה זה יישובי צפון? הסיוע של 20% למי הוא יינתן? מתשעה קילומטרים עד כמה? עד איפה זה מגיע? זו שאלה מאוד מורכבת שיצטרכו לתת עליה את הדעת, יהיו הרבה ויכוחים כי כל אחד ירצה למתוח את זה לכאן או לשם וכמה שזה יותר יימתח, כך זה יהיה פחות כסף לכל אחד, לכן זו החלטה אסטרטגית שיצטרכו לקבל, וגם מה עיקרון החלוקה בתוך זה? האם זה תלוי בכמות הפגיעות? או הנחיות פיקוד העורף שגרמו לפגיעה? יש פה כמה אופציות לקריטריונים שגם על זה יצטרכו לתת את הדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, השר. האלוף אליעזר מרום צ'ייני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני, לצערי, חייב לצאת. לפני שאני יוצא ולפני שצ'ייני ידבר זו הזדמנות טובה מבחינתי להודות לו, עשיתי את זה אתמול בישיבת הממשלה. אני חושב שהבמה של הכנסת היא גם במה נכונה ופומבית. הוא השקיע את נשמתו בתקופה הזאת, לפני שבאתי וגם בשבועות האלה אחרי שנכנסתי לתפקיד שעות לא שעות. אנחנו פה בטירוף כדי להכין את כל החלטות הממשלה האלה וכל מה שתיארנו. אני חושב שתושבי הצפון, ראשי הרשויות ובכלל אזרחי מדינת ישראל חייבים לו תודה גדולה על התקופה הזאת וההשקעה. זו הזדמנות מבחינתי להביע את זה כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, השר. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אפשר לדבר על חקלאות לפני שהשר יוצא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לך. אבל, השר, בסיכום שלנו יופיע, שתדע: א', תשובות להעברת הכסף המיידי לרשויות שיהיה כסף אפקטיבי להכנת הרשויות. ב', נקרא לך להציג את תוכנית השיבה ועידוד השיבה כולל ההיבטים הכלכליים והמענקים לכשתוגדר ותאושר ולאחר מכן דיון אחר על השקעות רב שנתיות בתוכנית רב שנתית אסטרטגית. אנחנו כן מבקשים ממך להיכנס עמוק לאירוע של שמונת היישובים והבג"ץ שלהם ובדרום יש גם את אורים, גבולות, צאלים שגם שם נאבקו, ואלו בעיות קטנות של כמה אלפים בודדים, תנסו לא בשינוי הגדרות אלא בשיפוי לאותה רשות מקומית או מועצה אזורית שהם בקרבתם עם כמה כלים שיוכלו לתת מענה שם. תודה על הגעתך, השר, תודה על האיפוק. מנכ"ל חקלאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני יכול להגיד שברור לי – אגב זה לא רק חקלאות, זה נכון על עוד כמה תחומים – שיש כמה תחומים מרכזיים לא רק בתהליך של החזרה אלא בעיקר בתהליך הצמיחה של הצפון. החקלאות הוא אירוע דרמטי בצפון, בטח במגזר הכפרי, ולכן כבר ישבנו עם שר החקלאות ואנחנו בשיח כדי לייצר תוכנית של השקעות אסטרטגיות בנושאים המרכזיים שיוכלו לקדם את החקלאות בצפון. זה נכון גם על כל העולם של התעסוקה וקבענו עם שר הכלכלה שנעשה עבודת מטה בעניין הזה ומעט צעדים שצריך לעשות כדי להחזיר מפעלים ולהחזיר עסקים לצפון כי אלו מקומות התעסוקה של האנשים. יש אירוע אסטרטגי, הקמת אוניברסיטה בקרית שמונה. זה אירוע אסטרטגי לא רק לעיר אלא לכל הסביבה שם. ויש עוד מספר עוגנים כאלה מרכזיים, יש עוגנים מרכזיים לגליל המערבי, דיברנו עליהם כשהיינו בנהריה בישיבת הממשלה. לכן, בסופו של דבר, ברגע שהממשלה תעשה את ההיערכות הראשונית של השיבה הפיזית הביתה, הסיפור העיקרי זו תוכנית הצמיחה, איך אנחנו לוקחים את הצפון למקום שונה לגמרי מאיפה שהוא היה ב-6 באוקטובר באמצעות התקציבים האלו שהוקצו, והעיקרון הבסיסי שלי – ועל זה אני הולך להתעקש – זה לא לפרוט את זה להרבה מנות קטנות וכולם יהיו מרוצים, אלא לקבוע עוגנים אסטרטגיים משני מציאות שבתקציב שגרתי ובמציאות שגרתית אין סיכוי שמישהו ידע להרים את זה מבחינת גובה התקציב וגובה ההשקעה ולהתרכז בדברים כאלה, אני גם אומר את זה לכל ראש רשות. דברים שאפשר בשגרה לקבל ממשרד ממשלתי כזה או אחר ימשיכו להיאבק מול המשרדים, אבל פה בתוכנית החזרה צריכים לבחור נושאים מרכזיים ולהשקיע בהם כדי לשנות מציאות באמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין ספק שחקלאות בצפון היא גורם דרמטי במרחב הכפרי ליצירת מקומות עבודה וביסוס כלכלי ותעשיות שנתמכות בפעילות חקלאית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה צריך להתחיל את השיקום אתמול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט ניתן לך, אני מקווה, אתה יודע. היום היה יום קשה והזמן נגמר. האלוף אליעזר צ'ייני, פרויקטור הצפון, מטה תנופה לצפון, בבקשה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> קודם כול אני רוצה להגיד שאתמול אני לא התפטרתי אלא הודעתי על סיום תפקידי ועשיתי את זה כבר לפני שלושה שבועות ביני לבין השר אלקין. אם יושב-הראש ירצה, אני אקריא את ההודעה שהודעתי בממשלה אתמול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאתה רוצה, לשיקולך, זו הבמה שלך ולצערנו אתה עוזב. אנחנו מוקירים ומעריכים את הזמן הקצוב והקצר שהקדשת מזמנך למען תושבי הצפון ועכשיו זו הבמה שלך. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אני אעשה את זה בסוף. אני כמובן רוצה לציין, כפי שהשר אלקין ציין, שאני עד הרגע האחרון עד סוף החודש אני פה, ואני עובד בתפקיד באופן מלא. אני מחיל הים ובחיל הים אומרים שהמבצע נגמר כשספינות קשורות במזח. אני אסיים את תפקידי בסוף החודש הזה אלא אם כן יהיה איזשהו ניואנס כלשהו. אני לא זורק מפתחות, מעולם לא התפטרתי בימי חיי גם מעולם לא פוטרתי. אני עובד עם השר אלקין בהרמוניה מלאה, אני מסיים פה ואני הולך לדיון אצלו ואנחנו מדיינים לאורך כל היום. יש דיון נוסף ב-21:00 היום שאני אשתתף בו גם כמובן ואתמול אחרי ישיבת הממשלה נסעתי לנוף הגליל כדי להיפגש עם הד"ר אורנה שמחון מנהלת מחוז צפון בחינוך וסיכמנו את נושא החינוך בצפון. עם כל הלב וכל הנשמה עד הסוף, עד הרגע האחרון, ואני פה גם בהמשך. גם אם לא אהיה בתפקיד רשמי, הנשמה והלב שלי נמצאים בצפון. אני אתן סקירה קצרה, מהירה, על תהליך ההקמה של המטה ועל כמה דברים חשובים שמתרחשים פה, להדגיש כמה דברים כי השר אלקין אמר את כל הדברים. השר אלקין היום בקיא בפרטים מאוד וההחלטות מתקבלות על ידו, ואנחנו כמובן מבצעים את ההחלטות שלו כלשונן. ב-27 במאי הייתה החלטה 1786 שהקצתה כמיליארד שקלים לסיוע ליישובי קו עימות. בסוף יולי פחות או יותר, אני נכנסתי לתפקידי אחרי שראש הממשלה הציע לי את התפקיד ועבדתי תחת ראש הממשלה עד להגעתו של השר אלקין, השר הנוסף במשרד האוצר. באמצע ספטמבר הצלחנו, אחרי תהליך ארוך, לגייס את האנשים למטה. אנחנו בסך הכול מטה של תשעה אנשים כאשר שבעה מהם אנשים שעוסקים במהות. צריך לזכור שחודש אוקטובר היה חודש חגים אבל במהלך החודש עבדנו קשה מאוד כדי להביא לליל הממשלה ב-31 באוקטובר הצעת החלטה של התוכנית הרב שנתית שהייתה 31 מיליארד שקלים. שר האוצר קרא לי ואמר לי שהוא מקצה 15 מיליארד שקלים לצפון, מתוכם 12 מיליארד שקלים לקו עימות והשאר 3 מיליארד שקלים ליישובים העוטפים את קו העימות, זאת אומרת בין תשע לבין איזשהו מספר שאני לא יודע להגדיר אותו כרגע. ההחלטה הזאת התקבלה – אני מזכיר לכם – אחרי שאם תסתכלו טוב בהחלטה 1786 מופיע שם שבהחלטת המשך יהיו 3 מיליארד שקלים. אז 12 מיליארד שקלים לצפון לחמש שנים זה לא מעט כסף ואני חושב שאפשר לעשות עם זה גם כן לא מעט. נכנסנו לתכנון בשלושה וקטורים, וקטור אחד זה חזרת התושבים הביתה, וקטור שני זו תוכנית 2025. בתוכנית 2025 יהיו 3 מיליארד שקלים ועוד מיליארד אחד כהרשאה להתחייב, סך הכול 4 מיליארד שקלים מתוך ה-12 מיליארד של קו העימות. 3 מיליארד השקלים שנמצאים מסביב אני שאלתי מי אחראי עליהם ורציתי לקבוע קריטריונים וכן הלאה, ולעזור פה כמטה. קיבלתי הוראה לא להתעסק בזה ואני מתעסק רק ב-0-9 קו עימות. ושאלה פתוחה היא: מי מתעסק ב-3 מיליארד הנותרים עד ה-15? אין לי תשובה על הדבר הזה. חלק גדול מהכסף ייצא למענקים ולתמריצים כלכליים אני מדבר על שנת 2025, לחינוך, לבריאות, לחוסן לאומי, החינוך הפורמלי ועוד שירותים. כל זה יסוכם בקרוב והתחלנו כבר את הדיונים ואנחנו מתחילים לסכם את הדיונים בימים הקרובים. אני מניח שעד סוף החודש תהיה תוכנית חזרה הביתה. אני לא אוהב את המילה שיבה יש לה קונוטציה לא טובה, לכן אני משתמש תמיד במונח "חזרה הביתה" גם אני שוגה לפעמים אבל בגדול אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על החזרה הביתה. אנחנו מכינים גם תוכנית חמש שנתית שהיא כבר די מוכנה רק צריך לעשות עליה fine tuning שהיא תוכנית לצמיחה ופריחה של הגליל ולהפיכתו לחבל ארץ שכולנו נרצה לגור בו וכולנו נתגאה בו. אני מזכיר לכם שאני גדלתי בגליל, אני בן הגליל ויש לי עדיין משפחה שגרה בגליל ויש לי גם הורים ואח שקבורים בגליל. אנחנו כרגע עוברים לתוכנית החזרה הביתה כאשר אין עדיין מועד לחזרה הביתה, לכן צריכות להתבצע כמה החלטות ממשלה חשובות. הראשונה – כפי שאמר השר אלקין – זה לראות איך אנחנו מאריכים את מועד הפינויים. זאת אומרת, אנחנו צריכים לשלם לאנשים כסף על הפינויים מחוץ לבית, חלקם נמצאים אפילו רחוק, באילת, אנחנו צריכים לשמר את הדבר הזה על פי בקשתם כי אם נרצה להחזיר אותם – אני לא יודע אם זה יהיה ומתי זה יהיה – וברגע שיוחלט לעשות את זה על ידי ממשלת ישראל, צריך להבין שיש אנשים שנמצאים עם ילדים במסגרות לימוד רחוקות ולכן יכול להיות שהם יעדיפו להישאר עד סוף התקופה, אני מדבר על שנת הלימודים תשפ"ה. כמו כן, יש אנשים שקשורים בחוזים של שכירות שגם פה יש בעיה. בסך הכול בצפון באזורים המפונים יש 16,000 תלמידים, מתוכם 9,000 לומדים במסגרות שלנו ו-7,000 נמצאים במסגרות אחרות מחוץ לקו עימות, ואני מניח שחלקם ירצו לסיים את שנת הלימודים במקום הזה. הדבר השני, אנחנו החלטנו מראש שבכל תהליך השיבה, בדיוק כפי שהצבא קבע, ראשית הצירים הן הרשויות המקומיות והאזוריות, ולכן כל סיוע שיינתן וכל טיפול שיינתן, שיקום וכן הלאה, ייעשה קודם כול על ידי הרשויות האזוריות והמקומיות ועל ידי היישובים ולא על ידי גורמים חיצוניים. הגורמים החיצוניים הם אלו שיתכללו את העבודה, יביאו ויסייעו למועצות וליישובים שהם קצת יותר חלשים וקשה להם יותר לבצע. צריך לזכור שאנחנו נמצאים בתהליך בחירות בחלק גדול מהמועצות שאנחנו עובדים בהן – המועצות וקריית שמונה שלומי וכן הלאה – ואנחנו מבינים שיש פה שתי מגבלות. מגבלה אחת זה הבחירות עצמן, המגבלה השנייה זה גם 60 ימים לפני הבחירות יש מגבלה של חוזים וכן הלאה ואנחנו פה בשביל לסייע. בכל שבוע מתבצע דיון במטה היישום, בראשותי, שבו אנחנו עושים שני שולחנות. שולחן אחד הוא השולחן הפיזי שבו משתתפים כל הגורמים שעוסקים בשיקום הצפון. זה מס רכוש, זה אופק צפוני, זה צה"ל באמצעות פצ"ן, פקע"ר, מגן ישראל, חשכ"ל, משרד הפנים, משרד נגב גליל, חטיבת ההתיישבות, אפילו הקיבוץ הארצי משתתף שם וכמובן מטה היישום ועוד גופים אחרים. כולם מגיעים וכולם התגייסו לעבודה הזאת ואנחנו מסנכרנים את העבודה ומה עתיד לקראות בשבוע הבא, קובעים סדרי עדיפויות באופן משותף ואנחנו עובדים ממש ביחד ואני מאוד גאה על הדבר הזה. השולחן השני אני קורא לו השולחן הרך, זה השולחן שבו אנחנו דנים בכל הנושאים הרכים, חינוך, בריאות, רווחה וכן הלאה. הג'וינט אלכא גוף שהוא מאוד פעיל ברשויות ולכן יש לו יד ורגל בשולחן הזה ובעוד דברים, אני רוצה להודות לו על הדבר הזה. הדבר האחרון שרציתי לומר זה שבפעם הקודמת שהייתי פה, היו פה די הערות על כמה בסוף נוצל מתוך המיליארד שקיבלנו ב-1786? אז אם לא היינו עושים הסטות עכשיו, כרגע נכון לעכשיו נוצל או יצא מהאוצר או אושר על ידי האוצר 80% מהכסף. 10% מהכסף זה 100 מיליון שקלים שזה התחדשות עירונית שזה גם אם היינו עושים מהפיכה היה קשה מאוד להוציא את הכסף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך להוציא, אבל הוא שמור לקהילות, הוא בהתחייבות. הביצוע שלו ייקח זמן כי זה פרויקט. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> מה שעשינו בסיכומו של דבר, אדוני יושב-הראש, זה שלקחנו את 100 מיליון שקלים האלה ועוד 100 מיליון שקלים בהסטות לצרכים מידיים. זאת אומרת שבסך הכול התוכנית הזאת עבור הצפון הוציאה 100% מהכסף של התוכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לזכור שהממשלה השתמשה בביטוי 2 פסיק משהו מיליארד. אבל אנחנו הראנו שהמיליארד השני צבוע על דברים קיימים. אנחנו מדברים על המיליארד החדש, על התוספתי. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> לא, מי שמסתכל על 1786 יש שם מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם שניים, אנחנו ראינו את זה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> לא. אני מכיר את ההחלטה הזאת בעל פה, באמת אדוני יושב-הראש. יכול להיות שהיו דברים אחרים שאני לא מכיר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו דברים אחרים. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> יכול להיות, אני לא מכיר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בסדר, העיקר שמה שהוקצה בוצע. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> העיקר שמה שהוקצה בוצע. עכשיו אני אקריא את ההודעה האישית שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא גם תסביר לנו למה אתה עוזב. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> זה כתוב פה. "התבקשתי על ידי ראש הממשלה למלא את תפקיד פרויקטור הצפון, הסכמתי באופן מיידי בלי כל התניות, הנחתי את כל עיסוקיי בצד ונרתמתי מיידית למשימה. נולדתי וגדלתי בצפון, הוריי ואחי קבורים בצפון, ויש לי אחים ואחיות ואחיינים שגרים בצפון. בסוף יולי, לפני פחות מ-5 חודשים, אישרה הממשלה את המינוי שלי. לקח לי חודש וחצי להקים את מטה היישום שכולל מספר מצומצם של 7 אנשים מעולים שעובדים תחתיי שעוסקים במהות. "בעבודה קשה ייצרנו יחסי עבודה עם משרדי הממשלה והרשויות בצפון, בנינו תוכנית רב שנתית במסגרתה קיבלנו 15 מיליארד שקלים בליל הממשלה, מתוכם 12 מיליארד שקלים לתושבי קו העימות. הכנו תוכנית לחזרה הביתה שתוצג ותאושר בקרוב ואנו עובדים במרץ על תקציב 2025 והתקציב הרב שנתי שיביאו לצמיחה משמעותית של הצפון ויהפכו אותו לחבל ארך פורח ומשגשג. מטה היישום הפך לכתובת משמעותית לתכלול וטיפול ושיקום פיתוח הצפון. בכל שבוע נאספים כל הגורמים הממשלתיים והצבא לשני דיונים בראשותי בהם מסוכמים כל הפעולות הנדרשות לשיקום הצפון פיזית, חברתית וקהילתית. "עם כניסתו של השר אלקין לתפקיד השתנה באופן משמעותי התפקיד אליו התמניתי והאחריות שהוטלה עליי. שוחחתי על כך עם השר אלקין – זה קרה בערך לפני שלושה שבועות בשיחה בארבע עיניים – והגענו למסקנה כי תחת הנחייתו אופי התפקיד שלי צומצם משמעותית והוא אינו זקוק למנכ"ל עם כישורי ניהול בכירים תחתיו אלא לגורם אחר. הגענו להבנה מלאה על מהות הדברים וביקשתי לסיים את תפקידי עד סוף השנה. הודעתי על כך גם לראש הממשלה לפני מספר ימים. "עתה, משיש תקציב לשיקום ראשוני של הצפון ובקרוב מאוד יעבור תקציב החזרה הביתה שישולב בתקציב 2025, הוא יהיה בהיקף של 4 מיליארד שקלים מתוכם מיליארד בהרשאה להתחייב. אני מבקש לסיים את תפקידי בסוף השנה. אני משאיר מטה מצוין עם אנשים טובים שימשיכו ויעשו למען תושבי הצפון ואני חוזר לעשייה הציבורית למען עם ישראל ומדינת ישראל בפלטפורמות שיעמדו לרשותי ויש לא מעט כאלה. תמיד אהיה פטריוט של המדינה ושל תושבי הצפון ואפעל ללא לאות למענם. תודה על ההזדמנות ועל שיתוף הפעולה, ולהתראות בקרוב". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה האלוף צ'ייני, אני רוצה גם להחמיא לך על היכולת לדבר בכנות ובשקיפות ולשים את הכול על השולחן, וגם אם יש לך מזג אישי די מתון וביישוב דעת גם הדברים שעשית ובתוך הכאוס הזה, לייצר סדר, צריך הרבה תבונה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו מקווים שהיכולות האלה יחזרו למען עם ישראל ומדינת ישראל בכל מקום שתידרש, ומאחלים לך בהצלחה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אני אשמח מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת יוראי הרצנו, בבקשה. היום אנחנו לא נשמע אף אחד, אבל הדיון הבא ימשיך מהנקודה שהפסקנו כי, בצדק, רוב הזמן של הדיון הלך לנושא החטופים ואנחנו צריכים לקבל את זה באהבה ובהערכה שגם הכנסת תקדיש את הזמן שלה. בבקשה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני קודם כול רוצה להודות לאלוף מרום על העבודה. אני יודע שלא תמיד ראינו עין בעין, שהיו מחלוקות, שאלות קשות, אבל אני יודע שהגעת מהמקום הנכון ושהקדשת את כל זמנך לטובת קידום המנהלת וקידום תוכניות העבודה ועל כך אני רוצה להודות לך בשם, אולי, כל חברי הכנסת על הפעילות המסורה ומאחל לך בהצלחה בהמשך. אדוני יושב-הראש אני הגעתי לדיון הזה באמת בהתרגשות כי אני עובר ועדה אחר ועדה, דיון אחרי דיון בציפייה לראות תוכניות עבודה. שיש מולי מסמך עם שורות שבו כולנו נוכל לעבור שורה-שורה לבדוק ביצוע, תכנון. ואני שואל את עצמי: יש תוכניות עבודה, איפה הן? אני באמת שואל אם יש לך טבלה שמפרטת את השורות של התוכנית של מיגון הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היית איתי במספר דיונים כאן ואני חושב שהממשלה התרשלה בקבלת ההחלטות בצפון והיא זגזגה והחליפה משרדים והחליפה פרויקטורים ואז מינתה שר, וכל מינוי כזה זה זמן למידה ועיכובים ומשיכות לצדדים וכיוונים חדשים, אז אני לא אגן על הממשלה בצפון, ואני חושב שעוד לא קיבלנו את התשובות שאתה רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בכנות, אני מצפה להגיע לדיון ולראות אם יש תוכנית עבודה. אם יש, אני אשמח לראות אותה. אני אומר לך למה אני את זה? כי כשאני אומר תוכנית עבודה אני חושב על הצעירים בצפון שמסתכלים לירושלים, לבית הזה ושואלים מה יהיה איתם? האם הם יחזרו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיין אין תשובה. אומרים לך שתוכנית החזרה הביתה לא נוסחה עדיין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתמול שמעתי את ליאת כהן רביב מדברת והנתונים שהיא הציגה הפחידו אותי. 50% מהצעירים מהצפון לא מתכוונים לחזור לצפון, הם הכו שורשים בחסות הממשלה במקומות אחרים ואין להם כוונה לחזור. אמנם מדובר רק ב-17% מהתושבים בצפון אבל מדובר ב-100% מהעתיד של הצפון שאומר: אין לנו כוונה לחזור. וכשמסתכלים לבית הזה – ואני אומר את זה דיון אחר דיון – הם רואים חוסר ודאות. חוץ מהשאלה שלמתי הם יחזרו – שאת זה נשים בצד – היו 14 חודשים להכין תוכניות עבודה מסודרות בכל הנושאים, ברווחה, בחינוך, בבריאות, במענקים, בהכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואני שואל: למה אנחנו דיון אחר דיון שואלים את השאלה? מבקשים מהממשלה תנו לנו את הכלים לפקח על העבודה שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי, המחדל הראשון זה ה-7 באוקטובר, המחדל השני זה הטיפול הכלכלי אזרחי בתושבי הצפון בכל השנה הזאת עם הפנים קדימה, גם בתת תקצוב, הצפון תוקצב פחות מהדרום, גם בניהול כושל שלכל מיני פלטפורמות, בהתחלה משרד הפנים רצה את זה, אחרי זה נגב גליל רצה את זה, אחרי זה התיישבות, ומריבות בממשלה מי ייקח את זה. ואז סדרת פרויקטורים, סקלי, פה שם. אחד בא אחד הולך ולקח המון זמן ועדיין אין את אותן השורות שאתה מדבר עליהן. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> אבל מיכאל, הפתרון פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולא רק שאין אותם גם הכספים משתנים, פעם אחת זה 30 מיליון, פעם אחת זה 15 מיליון, פעם אחת זה 12 מיליון, ובוא נראה מה יהיה באמת מהתקציב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, הבעיה שבהיעדרן של אותן שורות יש שורה אחת תחתונה עבור תושבי הצפון. אם אני צעיר מקרית שמונה, זוג צעיר עם ילדים, ואני צריך להחליט אם אני רוצה לחזור לצפון או לא, כי אני רוצה לחזור לצפון, אם הממשלה לא תבוא ותשרטט לי את העתיד שלי, תציג תוכנית ברורה מה זה אומר לחזור לצפון, תתמרץ אותי בחינוך, ברווחה, בכלכלה, בפרנסה, בהשכלה גבוהה, זה פשוט לא יקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק ואין תשובות טובות לדברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואני אומר שדיון אחר דיון נגיע לכאן ונקבל כותרות. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אופיר, אתה לא שונה מ-20 איש שבאו מכל הגליל, עם כל הכבוד. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> בכל זאת, מייצג רשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אדוני, אני אומר לך שאתה לא יכול לדבר היום. יש עוד 20 כמוך פה בחדר, ואני לא אפלה אותך על פניהם, עם כל הכבוד. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> בכל זאת אני בתפקיד בכיר של ממלא מקום וסגן ראש עיר ומייצג רשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה לא בשום תפקיד, אתה דיברת בכל ועדה שלי, ואתה מתכתב איתי, ואני מסביר לך שהיום אי אפשר, כי יש פה עוד 20, יש פה משרדי ממשלה שרוצים להגיד מילה, יש פה מנהלי מחוזות שהיו פה שעה וחצי ולא ידברו היום. יש פה אנשים שהגיעו ממטולה ומגליל עליון, יותר רחוק ממך. אז אם אני כותב לך ומסביר לך, אתה צריך להבין את זה ואל תתפרץ. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תצא החוצה בבקשה, צא החוצה אם אתה לא יודע לכבד, תצא החוצה. בבקשה, אני רוצה להתנצל, צ'ייני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק אולי עוד משפט, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צ'ייני, בטוח שיש פה גם מנהלי מחוזות שבטוח רוצים להגיד לך מילה טובה. יש פה דיון שנושף בעורפינו. אנחנו מתארחים פה בחדר הוועדה לקידום מעמד האישה ואנחנו חורגים. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> רק הערה קטנה אני רוצה להעיר. זו התוכנית, קיימת לא מעט זמן והיא תוצג לשר אלקין, בין היתר גם היום. היא כוללת עבודה מאוד קשה גם מול הרשויות המקומיות, גם מול משרדי הממשלה, יש בה שיקוף של כל הדברים. אני אתן דוגמה אחת, בקצרה. התקשר אליי מנכ"ל חקלאות לפני מספר ימים, אנחנו בקשר רצוף כל הזמן, לא רק עם משרד החקלאות אלא עם כל המשרדים והוא אמר לי: תשמע, זה לא יכול להיות מה שקורה פה, יש איזושהי תקלה, פספסנו פה משהו ואנחנו תיקנו את זה בתוכנית. אני הראיתי עכשיו לאורן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות אותה, אדוני? << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אני אסביר לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, לא, אל תעשו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם ישנה אני אשמח לעבור עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא שללנו שנעשתה עבודה, מה שהרצנו אומר זה שאני רוצה את זה בסעיפים תקציביים וזה עוד לא הגיע ומבחינתו זה כשל. ואחרי ארבעה חודשים אם זה לא הגיע זה כשל. זה שמישהו ישב ועבד והציע, ואתם גם הצעתם 31 מיליארד ולא הקשיבו, אז עכשיו זה 12. אנחנו מקווים שזה יהיה 12, אנחנו לא יודעים אנחנו נבדוק את זה. ברור שנעשתה עבודה אבל היא לא הגיעה למכה בפטיש, היא לא מאושרת לביצוע והיא גם לא מאושרת לחשיפה, אי אפשר אפילו להראות אותה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שוב, זה לא שלא עבדתם קשה במנהלת, אין לי ספק שעבדתם כדי לייצר את זה, אבל בסופו של דבר אם הממשלה לא יודעת לבוא ולהציג בפני הציבור את הדברים שחור על גבי לבן עם תמחור, עם תקצוב, עם בשורה וחזון ושרטוט דרך, אז העבודה שלכם על הקרח. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> זה יהיה בקרוב מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, סליחה. אנחנו מסכמים את הדיון. יהיה דיון המשך מיד כשהממשלה תגדיר סופית את תוכנית החזרה הביתה כפי שהאלוף צ'ייני אומר ומדגיש, כן זה מושג נכון, כולל גיבוי תקציבי לתוכנית הזאת, היא תוצג כאן. לאחר מכן יהיה דיון על השקעות רב שנתיות לפיתוח ושיקום הצפון, הגליל, הגולן וכו'. עד אז אנחנו מצפים מהממשלה לבצע מיידית את ה-200 מיליון שקלים לרשויות מקומיות כהכנת הקהילות לקליטה מהירה. לקבל תשובות מהממשלה מתי באמת היא מתכוונת להחזיר תושבים לצפון? האם היא מחכה לסוף הפסקת האש? או שצה"ל ומשרד הביטחון ייתן תשובה מוקדמת יותר? ביקשנו מהשר אלקין להמשיך לעסוק בסוגיית שמונת היישובים בצפון שהגישו בג"ץ, שנפלו בין הכיסאות, ויישובים בדרום כגון גבולות, אורים וצאלים, ולתת להם מענה ייחודי אולי באמצעות הרשויות המקומיות. אני מתנצל בפני כל מנהלי המחוזות ואנשי הממשלה ונציגי הקהילות, ראיתם שהיום נקלענו פה לחוסר זמן, אתם יודעים שאנחנו משתדלים לנהוג בהגינות ולתת לכולם לדבר. היום לא עמדנו ביעד הזה, אני מתנצל בפניכם. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:07. << סיום >>