חומר רקע

הכנסת הכנסת העשרים-וחמש מושב שני 'פרוטוקול מס41 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה ( יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד08 ביולי2024 ), שעה12:30 סדר היום: הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק :נכחו חברי הוועדה : איימן עודה– היו"ר יאסר חוג'יראת :חברי הכנסת 'יואב סגלוביץ מ שתתפ ים : גיל אלוני –מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה לירהז דורל – מנהלת תחום בכיר פיתוח הון אנושי להייטק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אלי שטמפפר –מנהל תחום בכיר תכניות רוחביות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה חיר עבד אלראזק – ,מנהלת תכניות דמוגרפיות בהייטק רשות החדשנות רועי לבנון –מנהל תחום בכיר חדשנות, מחקר והייטק, מינהל אוכלוסיו ת , משרד העבודה תאופיק אגבאריה –מנהל אגף תעסוקה ורווחה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד הא שה י יגאל דור –מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך קרין מאיר רובינשטין – ( מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמותIATI ) אמיר באבאללה –סמנכ״ל סחר, האאט דל י)ברי (אפליקציית להזמנת משלוחים מהירים נועה קופמן –מנהלת אחריות חברתית, חברת אמדוקס ד"ר יובל דוידור –מנכ״ל, )חברת פרדס קפיטל (מיומנות קבלת החלטות ובניית צוותים רביע זיוד –מנכ"ל, עמותת חאסוב עמרי בן חורין –מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל יסמין באבאטונדי –מנהלת פרט וחדשנות, צופן-תשּביק, צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית שאדי חדאד –סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, קו אימפקט אשרף ג'בור – מנכ"ל, רשת מאתין לקידום מצוינות אקדמית עמאד יונס – )נשיא, חברת אלפא אומגא הנדסה (רפואי נעמי לוטן מלכה –מנהלת מנהיגות עסקית, חברת קולקטיב אימפקט :משתתפים באמצעים מקוונים צח בסול –רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר אורי זיו –הנגשות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת מריאן כהן –יו"ר איגוד הייטק הישראלי; נשיא ח. מר תעשיות בע"מ רון גרמה –מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי בראא'ה אגבריה –מנהלת מצוינות רשות ית , עיריית אום אל פחם יהודה קונפורטס – "עורך "אנשים ומחשבים ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 2 מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום :פרלמנטרי מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- דיוקים .והשמטות ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 3 הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק היו"ר:איימן עודה שלום , אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא" הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק" . לפני כ שנה התכנסנו כאן באותו נושא ומאז הספקנו גם לבקר ב עמותת סו אח ב– עמותה דום יקל יזמות וטכנולוגיה בחברה הערבית בערערה. המוטו של חאסוב– שאותו אמצנו גם ב מסקנות הוועדה – הוא להפוך את החברה הערבית מחברה צרכנית לחברה י וצרת. הפוטנציאל האנושי ה טמון בחברה הערבית הוא בלתי נדל.ה יש אנשי מפתח מהחברה הערבית בתעשייה, באקדמיה, במגזר הציבורי, ברפואה כמובן. הכישר ון והדרייב לפרוץ קדימה בחברה הערבית ה ם ממשי.ים תעשיית ההייטק, שבשנה האחרונה חוותה תקופה מאוד קשה, ו במיוחד מבחינת ירידה דרמטית בהשקעות בעקבות המלחמה, צריכה למצוא נתיבים חדשים כדי להתרומם וכ א ן יש לנו קבוצת מיעוט שהחברים בה שאפתניים, חכמים , עם רצון ללמוד ולהתקדם, שיכולים להשתלב בתעשייה ולקחת אותה קדימה. אנחנו כאן לשמוע את הנתונים ולהבין מה נעשה בשטח כדי להאיץ את התהליך הזה, כולל עדכון ממשרד האוצר לגבי תקצוב וקיצוצים, ולקבל עדכון לגבי איך הדברים התקדמו מאז הפעם האחרונה שהתכנסנו. אני רוצה לבר ך גם את השתתפותו של חבר הכנסת ד"ר יאסר.חוג'יראת ברוכים הבאים.כולכם יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת הישיבה הזו היא ישיבת מעקב , היינו ב ישיבה הקודמת וראינו את הנתונים, היו המלצות לוועדה ואני מצפה לקבל תשובות, מ גם משרד החינוך לגבי התוכניות של חטיבות הביניים ו ה תיכון, ו גם לקבל נתונים ממשרד האוצר, משרד הכלכלה , שירות ה תעסוקה, הרשות לשוויון ,חברתי הרשו ת לפיתוח כלכלי של מגזר .המיעוטים הנתונים שהיו בישיבה הקודמת , לפני שנה, היו מאוד מדאיגים. אני אתחיל ב שילוב הבוגרים. בואו נ תחיל ב שילוב הבוגרים לפני שנדבר על העלאת מספר הבוגרים. לפי הנתונים, רק כשליש מה בוגרים משולבים בעבודה. זה נתון מדאיג. וכמובן שה אחוז של ערבים המשולבים בהייטק ב כלל הוא גם נמוך, כ- 3% , שזה עוד יותר מד .איג השאלה היא איך אנחנו ניתן תקווה לאותם סטודנטים שלומדים היו ם, או ירצו ללמוד בעתיד, כש הם רואים שהחברים שלהם שסיימו את לימודיהם ב מקצועות ההייטק ל א עובדים . השאלה ה שנייה היא מקרה שאני שמכיר היטב של בוגר תואר ראשון במדעי המחשב שכמעט שנה שולח קורות חיים אך לא זומן אפילו א לר יון.אחד הוא שלח הרבה בקשות ו לא זומן אפילו .לראיון אחד אלה ה נתונים, אני מקווה שנשמע תשובות, כי בסך הכל זה לא דיון חוזר אלא דיון המשך. אני, כמו יושב-ה ראש, מקוו ה לשמוע תשובות ו פתרונות ואם יש ל משרדים לו"ז מסוים , תחימה בתאריכים כי אחר ,ת אם הכל י ישאר פתוח, נקיים רק דיוני מעקב, יהיו בחירות, והכול יתמסמ ס, שוב נחזור כעבור שנה לדון ב אותו דבר. אנחנו כבר10 שנים סביב אותו מ,עגל כן רוצים לשלב, יש הרבה עמותות וגופים שקמו בשביל לשלב את החברה הערבית בהייטק, "צופן " למשל, השאלה היא כמה עמותות הצליחו גם לשלב ולמצוא משרות והשמה ל צעירים הערבי י ם הבוגרים ב הייטק. :היו"ר איימן עודה תודה רבה. .שאדי חדאד, "קו אימפקט", בבקשה :שאדי חדאד תודה ליו"ר הוועדה, חה"כ איימן עודה. שמי שאדי חדאד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי ב"קו אימפקט". "קו אימפקט" היא שותפות לקידום תעסוקה בחברה ה ערבית. אנחנו פועלים משנת2013 ומלווים היום כ- 66 מעסיקים, מהגדולים במשק, להטמעת כל הנושא של תרבות ארגונית מגוונת ומ כ ילה של החברה הערבית. המיזם כמובן פועל בשותפות עם המשרד לשוויון חברתי ,עם מודל העבודה שמסייע למעסיקים להשתלב בתעסוקה הולמת, ופרויקטים נוספים, כמו פרויקט של הרשות לחדשנות לקידום נשים בהייטק. בשנים האחרונות אנחנו עדים להשקעה רבה בפתיחת האקדמיה ועידוד ה השכלה ה גבוהה ואנחנו רואים פה בגרף עלי י ה מתמדת ומתמשכת בעשור האחרון. אחוז הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הוא כמעט זהה לאחוז ה ייצוג של החברה הערבית במדינה . ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 4 יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת זה ה מספר הכללי של הסטודנטים, נכון? :שאדי חדאד זה המספר הכללי של הסטודנט.ים, תכף נתייחס לטכנולוגיה :היו"ר איימן עודה דומני שאחוזי נו כ אוכלוסייה ערבית בגיל הזה הוא יותר גבוה מאחוז י נו באוכלוסייה בכלל . האם זה שווה לאחוז י נו באותו גיל או שזה לעומת המדגם הכללי? :שאדי חדאד אני חושב ו כמעט בטוח שכן. :היו"ר איימן עודה אשרף, מה אתה חושב? :אשרף ג'בור אני מאוד מסכי.ם שיעור הצעירים בשכבת הגיל הוא מעל27% - 28% . אנחנו גם עשינו בדיקה בזמנו. זאת אומרת ש עדיין הדרך עוד ארוכה בשביל להביא את הצעירים. :היו"ר איימן עודה ,נכון זו הערה חשובה. :שאדי חדאד אז אנחנו רואים את המגמה בעשור האחרון, מגמה של על י יה מתמשכת ומתקדמת. אל מול זה אנחנו מסתכלים על שיעור המועסקים בהייטק, שבעשור האחרון נשאר כמעט כמו שהוא. יאסר חוג'יראת (רע"מ– הרשימה הערבית:)המאוחדת האם יש לך את ה נתון כמה מתוך הסטודנטים הערבי , ה םי- 16% - 18% , לומדים מקצועות של הייטק, מחשבים?', הנדסה וכדו :שאדי חדאד נראה את זה בשקף הבא ואשלים לך את כל התמונה. אנחנו רואים ש הרף המקסימלי הוא2.8% , מהדוח האחרון שהיה , 2% גברים ו פחות מ- 1% בנשים. אז כמו שאנחנו יודעים, ההייטק הוא ענף הייצור והיצוא המרכזי של ישראל, ממש כמו נפט או גז במדינות אחרות. משאב הטבע הזה בעצם מבוסס על הון אנושי, אבל כשמסתכלים על ההון האנושי הערבי בתוך ההייטק אנחנו רואים שנשים ערבי ות שמשתתפות מ סך כלל המועסקים בהייטק עומד על1.1% , לעומת נשים יהודיות שהוא9.3% , וכנ"ל גם לגברים ערבים. אז אם היום1 מכל5 גברים יהודים עובד בהייטק, אצל הערבים זה פחות מ-2 ל- 100 גברים. ואם אצל נשים זה אישה1 מכל10 - - - :היו"ר איימן עודה זה נתון מהדהד. :שאדי חדאד מזעזע. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 5 :היו"ר איימן עודה כן. אתה יכול להוציא פה את אחוז העובדים בביטחון או מסיבות ביטחוניות? זה לא משפיע על האחוז אבל זה יכול לתת לנו ראייה עם יותר פרטים בשבי ל להבין.את התהליך :שאדי חדאד לא. הדו ח הזה מסתמך על הרשות לחדשנות, הדוח השנתי ש ל מצב ,ההייטק אני לא יודע להוציא או לחלץ את זה משם. אבל הוא יכול להגיד לך ש גם אם נוציא הערבים הרי לא שם. :היו"ר איימן עודה כן, אני יודע אבל בכל זאת רציתי מידע מדויק. ש מה אתה אומר הוא חשוב במיוחד. :שאדי חדאד מה ש ורם צ יותר הוא ש אם2 מכל100 גברים נמצאים בתפקיד י ההייטק , אצל נשים זה עוד יותר חמור, אישה1 מ כל100 נמצאת בהייטק וזה נתון עוד יותר קשה. אז אם נגיד שהחברה הערבית לא נמצאת ב תוך המקצועות הטכנולוגיים, אנחנו רואים פה את כמות החברה הערבית שנמצאת בתוך לימודי מדעי המחשב, הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה. אנחנו רואים שבשנ ת2019-2020 15% מתוך29,000 ה לומדים מקצועות כאלה הם מהחברה הערבית, כך ש אם אנחנו אומרים: הם לא נמצאים, יש בעיה בחינוך או יש בעיה בהכוון האקדמי– הנתונים פה מראים אחרת. החברה הערבית נמצאת באקדמיה אבל היא לא מצליחה להשתלב ויש כמה חסמים שאנחנו מזהים: ה ראשון הוא יצו י ג חסר ו ב מיוחד בדרגים בכירים. אנחנו יודעים בחברה הערבית ש אם יש רול מודל או אם מישהו שנכנס ו הוכיח את עצמו בתוך הארגון והתברג בדרגים בכירים, הוא יכול לפתוח דלתות לאנשים אחרים. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת זה נתון מאוד מאוד חשוב כי יש טענה שיש רק2% או3% מה חברה הערבית בהייטק כי אין בוגרים. אתה אומר נתון מאוד חשוב, שבעצם אחוז הבוגרים ,שלנו הסטודנטים ש לומדים, הוא כמעט כמו האחוז נו של באוכלוסייה , פחות או יותר15% , אבל איפה םה. וז השאלה של נו לכל חברות ההייטק : איפה נמצאים 15% ?הבוגרים :שאדי חדאד .נכון אז יש כמה חסמים: יש חסמים ג י אוגרפיים– רוב החברה הערבית נמצאת בצפון, עיקר המעסיקים נמצאים במרכז הארץ, יש חסמים במשרות של ג'וניור ים ופתיחת דלתות כניסה כי כולם רוצים מ,נוסים יוצא י 8200 וכאלה, שאין לנו בתוך החברה הערבית; גם חסמים תפיסתיים, ג ם של החברה הערבית וגם של ה מעסיקים ב כך שמקצועותnon-tech , לא מקצועותstem , לא יכולים להשתלב בהייטק, אבל היום אנחנו יודעים שעו רך דין יהודי או רואה חשבון שמסיים יכול להשתלב בהייטק, לעומת ערבי שלא חשוף לדברים האלה; וכמובן כל הנושא של תרבות ארגונית מכילה לחברה הערבית ב קרב המעסיקים. :היו"ר איימן עודה הסיבות שהזכרת נכונות אבל יש בה ן הרבה פוליטיקלי,קורקט הרבה מאוד .כלומר, יש את האפליה המובנית שממנה נובעים כל מיני דברים. אבל אני מאוד מכבד ו אנחנו נעשה כברת דרך מאוד מאוד חשובה. :שאדי חדאד כ .ן נערכו הרבה מחקרים לגבי המצב מה-7 ב אוקטובר. המחקר שלנו מדד עמדות של מנהלים יהודי י ם בין ספטמבר לנובמבר. ב תכלת אתם רואים את המ צב לפני המלחמה ו ב כחול כהה אתם רואים את המצב בזמן המלחמה. זה מחקר שעשינו עם מכון"אקורד." כמו שאתם רואים, רמת האמון יורדת, הרצון של מנהלים יהודי י ם להעסיק תחתיהם עובדים ערבי י ם ירד מ- 69% ל- 46% , כנ"ל לגבי הסכמה להעסיק עובדים ועובדות מהחברה הערבית בכלל בתוך הארגון וכנ"ל גם הסכמה לעבוד תחת מנהל הערבי. אנחנו רואים שהנתונים בירידה. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 6 כמובן ש המצב של ה-7 ב אוקטובר והמלחמה שהתפרצה אחריה גרמה לירידת קשב אצל המעסיקים לכל נושא הגיוון וה הכ לה. סדרי העדיפויות השתנו. החברה הערבית גם עברה איזושהי טראומה של התכנסות בתוך עצמה ופחד, מה שגרם לקיטוב בין החברה הערבית ליהודית. זה מוסיף לנו עוד מורכבות ל.קיים :היו"ר איימן עודה אנחנו רוצים לדעת את האמת, ואנחנו מאוד מעריכים את מה שאתה עושה, מאוד מאוד , כמה מנהלים ערב ים י יש? :שאדי חדאד במקרה נמצאת אתנו פה ונ עה קופמן"מ אמדוקס" והיא ת תייחס לזה בהמשך. אני אגיד לך ש המספר הכללי הוא מספר מאוד קטן ולכן אנחנו מציעים את מודל העבודה- - - :היו"ר איימן עודה .פחות מאחוז :שאדי חדאד פחות מאחוז, בהחלט. אבל יש לנו פה – וזה היתרון שאנחנו מציעים ב "קו "אימקפט– עבודה ב שלושה יצ רים מקבילים: עבודה עם המעסיקים ל קידום גיוון וה כ לה בתוך הארגונים והפחתה של החסמים, עבודה עם מועמדים לחשיפת הזדמנויות ובניית גשר איתן וחזק למעסיקים, וכמובן האקו-סיסטם שמשרת את שני הצירים האלה. זה המקום לספר מה אנחנו עושים ב קרב המעסיקים ולהביא את זה הלכה למעשה. לשם כך הזמנו את נועה קופמן, מנהל ת גיוון והכלה של"אמדוקס," שאנחנו עובדים איתה ב שמונה השנים האחרונות. רואים פה חד- משמעית ובאופן מאוד מאוד ברור שעבודה שיטתית וממוקדת מביאה עם השנים להעלאה של אחוז הייצוג של החברה הערבית בתוך "אמדוקס." זו דוגמה שאנחנו מאוד מאוד גאים בה ואני מזמין את נועה להגיד גם .דברים יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת רוב המועסקים היהודי י ם משתל ב ים בהייטק בדרך של"חבר מביא חבר", אצלנו הערבים אין את ה"חבר מביא חבר." איך אפשר לש פר את זה ולהעלות את זה בשביל לשלב יותר ערבים? האם בדקת ם את " זה? האם חקרתם את זה? ולגבי אמדוקס ", זו מקרה חריג כי יש להם סניף בנצרת ולכן אני בטוח ש הנ תונים יהיו.שונים :שאדי חדאד עדיין אחוז הייצוג– אם נסתכל על רעננה– הוא מאוד גבוה בזכות העבודה. אני אענה רק לשאלתך, אנחנו חושבים שרו ל מודל ס הוא מפתח ל הצלחה מאוד מאוד גדול לנושא הזה. אם אנחנו רואים מישהו שנכנס ל דוגמה ל"אמדוקס" או ל- HP , אז אנחנו נשמע על זה אחד מהשני, כי התרבות של החברה הערבית היא תרבות קולקטיבי ת וכולנו שומעים אחד מהשני. לכן, כ שייכנסו יותר, מן הסתם זה ישפיע גם על תפקידי כניסה אחרים וזה יתגלגל עוד יותר.והמעגל יגדל יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת יש לי הצעה. אני חושב ש"חבר מביא חבר" ב חברה הערבית וז בעיה, זה משהו בעייתי אצ לנו. אני מציע לבדוק את ה סוגיה הזאת בחברות בצפון. הייתה לי שיחה ב"אינטל" בצפון, כמעט10% מהעובדים הם מהחברה הערבית , אני מציע לבדוק האם באמת ה נוכחות של החבר'ה הערבי י ם ש עובדים שם מעלה את הי יצו ג שלהם. חשוב לבדוק.את זה ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 7 :שאדי חדאד אנחנו רואים ש כל הנושא של"חבר מביא חבר" מצליח בעזרת פורום שאנחנו מובילים, פורום ""משבק, פורום של אקדמאים צעירים מהחברה הערבית. מעגלי ההשפעה ש ם גדלים יותר ויותר. אבל שווה כן לקחת את הצע ת ולבדוק את זה יותר לעומק. אני אקח את זה. :נועה קופמן נועה קופמן, מנהלת את האחריות החברתית ב ""אמדוקס ישראל , חלק מתוך זה זה גם הגיוון וה הכללה. "אמדוקס" היא חברה טכנולוגית מובילה בארץ ובעולם שחרתה על דגלה גיוון והכללה ואנחנו פועלים לצמצום פערים דיגיטליים והרחבת תעסוקה עבור אוכלוסיות מגוונות ובה ן החב רה הערבית. לא בכדי יש לנו סניפים בשדרות, ברעננה ובנצרת. הסניף בנצרת הוקם לפני12 שנים. כיום יש לנו מעל200 עובדים ש,ם 80% מהחברה הערבית . 8% מהעובדים והעובדות ב"אמדוקס" ישראל משתייכים לחברה הערבית וכולם אקדמאים, ובכוונה אני אומרת"אקדמאים" כי זה כברת דרך שע שו. לגבי השאלה שלכם על מקצועות הניהול, 3% נמצאים בתפקידי ניהול, מנהל בכיר יש לנו1, הנהלה בכירה, general manager , והיינו שמחים לעוד. בליווי עם "קו אימפקט" ועמותות נוספות עשינו במהלך העשור האחרון בוטקאמפים והכשרות לתפקידיDevTech ולתפקידים של פייננס. אנחנו הראשונים ש העסקנו דרוזיות אקדמאיות ב- Hub של עמותת"לוטוס" בעוספיא והקמנו קהילה של החברה הערבית שפועלת ב שלושה מישורים: המישור הראשון וז פעילות התנדבותית שמתמקדת בעיקר בחשיפה טכנולוגית למאות בני נוער בשנה. כמו שאמרתם, צריך להתחיל את החשיפה הטכנולוגית ב גיל צעיר, אחר כך אקדמיה ואז להגיע אלינו להייטק ; הטמעת תרבות בתוך החברה– לראיה אנחנו מציינים את הרמדאן וחוגגים את עיד אל-פיטר ו את עיד אל-אד'חא , אנחנו עושים מבצע י התרמה משותפים גם לפסח וגם לרמדאן; וה תחום האחרון, שהיום הוא אחד החשובים, זה קידומים. אנ חנו פועלים לקדם את העובדים מדרג י ניהול בינוניים לבכירים. מרבית העובדים שלנו נכנסו ג'ו כ ני ורים והיום אין לנו את החסם של ל גייס אלינו עובדים, יש לנו את הרצון לקדם אותם. אם אני מתייחסת ל חוסן הארגוני שלנו, אני חייבת לציין שאת מאור ע ות ה-7 באוקטובר צלחנו ב"אמדוקס" בצ ורה מאוד טובה וזה הודות לחברה ערבית חזקה, שמרגישה שייכות , תקשורת פתוחה וקבלת האחר. עובדים מהחברה הערבית התקשרו לעובדים ממשפחות חטופים וחיבקו אותם, התקיימו שיחות עם העובדים מהחברה הערבית והשיח אצלנו בתוך הארגון הפך להיות מערבי ם ויהודים לשיח ישראלי, וזה ממשי ך עד היום. אנחנו ממש עובדים ביחד בתוך החברה שלנו בשאיפה שנשפיע גם החוצה. כחברה עסקית הצלחנו לתת מענה כמעט לכל החסמים ש שאדי ציין פה. עם זאת, אני קוראת לממשלה ואני קוראת לכל הארגונים לעזור לנו, תתחברו לצרכים שלנו כחברות עסקיות, תבנו תוכניות שתואמות את הצרכי ם, תעודדו עוד חברות עסקיות לפתוח סניפים בפריפריה ובואו ביחד נ קדם תעסוקה איכותית. תבנו תוכני ת הט בות שהיא יעילה ומתאימה וביחד נג ד יל את כמות העובדים והעובדות מהחברה הערבית. אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. ההנהלה מאוד תומכת. מבחינתנו זהgoes without saying להגדיל את החברה הערבית ואנחנו פועלים באמת מהגיל הצעיר בעולמות החינוך, עולמות החדשנות , אקדמיה והעסקה. :היו"ר איימן עודה ,מניסיונכם פתיחת סניף בישוב הערבי מנגיש?גם :נועה קופמן .לגמרי :היו"ר איימן עודה אז נשמע גם מ רשות החדשנות ה אם יש להם מחשבה.בכיוון הזה :נועה קופמן אני אוסיף שאנחנו עשינו סקר בקרב העובדים, מאוד מייאש ומאוד מתסכל ל נ סוע שעתיים וחצי בבוקר כל יום למקום עבודה. אני חושבת שצריך לפתוח עוד מקומות עבודה בצפון, לתת להם עוד אפשרויות. כמו שאני נוסעת20 דקות לעבודה, מהרצליה לרעננה, אני חושבת שגם ל .הם סניף נצרת, כמו שאמרת, נותן ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 8 מענה מאוד טוב .הסניף היום כבר לא סניף של תמיכה אלא ממש סניף פיתוח, סניףR&D , שיכולים להגיע ו אלי, ומגיעים אליו גם, מהטכניון. :היו"ר איימן עודה תודה רבה. :שאדי חדאד לאחר שראינו את הסקירה של מצב התעסוקה שהבאתי פה מ מחקרים שבוצעו וראינו את מודל העבודה שלנו ואת ה הלכה למעשה ע ם נועה, אנחנו באמת רואים ח שיבות מאוד מאוד גדולה לתמיכתה של הממשלה בשלושת הצ ירים שציינתי קודם, גם מעסיקים, גם מועמדים וגם אקו- .סיסטם שמתי פה את ההמלצות שלנו. חייבים באמת להתמקד בתהליך ההשתלבות ו ה ליווי בתוך הכניסה ולא רק בה ,שמה לא רק להכניס את העובדים אלא לגרום להם גם להשתלב. תודה רבה. :היו"ר איימן עודה תודה רבה.. יסמין באבאטונדי מ"צופן", בבקשה :יסמין באבאטונדי תודה על ההזדמנות היום ו תודה על ה וועדה ה חשובה מאוד. " המטרה של צופן" הי א ליצור חיים משותפים דרך שילוב מהנדסים מ החברה הערבית בהייטק. העמותה קיימת כבר כ- 15 שנים וכבר הוכיחה את עצמה ואת מה שהיא עושה, גם בשטח וגם בעלי י ה שראינו בשנים האחרונות של שילוב מהנדסים מה חברה הערבית בהייטק. עם זאת, אנחנו רואים משנת22 ירידה מאוד משמעותית וב- 24 אפשר לראות ירידה של כמעט 70% ב שילוב צעירים בהייטק .זה נתון מאוד מדאיג, אנחנו כבר לא ב ירידה, אנחנו כמעט ירה צ בע .כמעט בעצירה. לפני המלחמה כבר ית הי ה ירידה- - - :היו"ר איימן עודה ה אם יש הבדל בין הקבלה לעבודה בחודשים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר לבין שלושת ה חודש ים האחרוני ם למשל? האם המגמה מתחילה ללכת בכיוון של קבלה או שזה עדיין נותר כ מו שהיה בנובמבר ודצמבר? :יסמין באבאטונדי אתגר הקבלה לחברות הייטק בהחלט גדל יותר אצל מועמדים מ החברה הערבית. בכלל כש אנחנו מדברים על משרות ג'וניורים יש בעיה ארצית ו עולמית , גם ב חברה היהודית מתקשים אז כשאנחנו מדברים על החברה הערבית, ש יש להם עוד יותר א תגרים ו חסמים שכבר קיימים, הקושי רק מודגש ובולט ו זה מה שגורם לעצירה. אני רוצה להזמין את כולנו פה בחדר לקחת אחריות של כל המגזרים יחד, במיוחד המשרדים הממשלתיים, כי עם כל העבודה שעשינו עם החברים פה בחדר, ה עמותות, ה משרדים, מכרזים כמו ""פורסאטק, כל העשייה הזאת הביאה ל י עלי ה וראינו תוצאות. עוד ב- 2023 וכשהגיעה המלחמה- - - :היו"ר איימן עודה איזה שם יפה זה "פורסאטק". זה רב- .ממדי :יסמין באבאטונדי לגמרי. צריך לעשות "פורסאטק 2 " .ולקדם אותו אני רוצה להדגיש ש אסור לע.צור אם נתנו את כל הכוח ועשינו שיתוף פעולה בין כל המגזרים יחד, צריך עכשיו שיתוף פעולה ומאמצים כפולים, כי הנזק ש נגרם בשנה האחרונה הוא עצום. אנחנו מדברים על מאות מחפשי עבודה שפונים אלינו, אנחנו מנסים כמה שיותר תת ל הכשרות, להמ שיך בעשייה שלנו כדי לא לתת תחוש ת ייאוש ל אנשים שכבר מנסים לחפש פתרונות ומשרות אחרות, בתחומים אחרים, ו אנחנו מדברים על הון אנושי. נועה ואני מכירות לפני ו היא עושה עבודה מדהימ"ה יחד עם החברים ב"אמדוקס, צריך להמשיך. אם לא יהי ו מאמצים מרובים בשנה הזאת, אנחנו נחזור אחורה .ונאבד את התוצאות שהגענו אליהן יש מאות רבות שמחפשים עבודה, גם אנחנו ב"צופן" מנסים כרגע לחשוב בצורה יצירתית ותיש על פי פעולה חדשים , ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 9 על פתרונות שאפשר לייצר ,כדי לתת פתרון ל ג'וניורים ש מחפשים עבודה. אנחנו מנסים כמה שאפשר ל א ל תת להם תחושת ייאוש, למצוא את עצמם במשרות אחרות ואז ההייטק יהיה במשבר עוד יותר גדול ו החברה הערבית גם תהיה במשבר יותר גדול. אנחנו חייבים להמשיך בשילוב חברה ערבית בהייטק , בשילוב בחברה הערבית בתעסוקה וזה הזמן, זה הזמן המדויק לתת אקסטרה וכפול עבודה, מאמצים ותקציבים ממה שהיה אפילו עוד לפני. :היו"ר איימן עודה דברים חשובים ביותר, תודה רבה לך,. חיר עבד אלראזק רשות ה חדשנות, בבקשה . נשמח לשמוע ממך אם יש כוונה לבנ ות עוד סניפים ב י ישובים הערביים. :חיר עבד אלראזק שלום לכולם ותודה על ההזמנה . אני רוצה לספר קצת מה אנחנו עושים ב חברה הערבית לגבי שילוב בתעסוקה בהייטק מעבר ל תכנונים .העתידיים לנו יש אגף הון אנושי שבעצם גם מייצר תוכניות לחברה הערבית. בשנת22 , יחד עם משרד העבודה והשותף שלי פה, רועי לבנון, הוצאנו קול קורא משותף לשני ,המשרדים גם מבחינת תכנון וגם תקציבית , לבחירת זכיינים לשילוב בוגרים ו סטודנטים בשנה אחרונה בהייטק. התוכניות החלו לפעול בשנת23 אבל אנחנו גם רואים ש יש ה אטה בשילוב ערבים בהייטק בכלל , ל ג'וניורים ללא ניסיו ן יש אתגר בתקופה הזאת להשתל ב בהייטק. יחד עם זאת, אנחנו שמים דגש על עוד מאמצים לוקל ים. יש לנו מרכזי חדשנות שבחרנו גם בשנת22 בחברה הערבית, שלושה מרכזי ם שב תוכם גם פועלים מרכזי תעסוקה לש ילו ב הון אנושי מיומן באז ורים הקרובים למרכזים האלה ואפילו בתוך המרכזים. North-Med , מרכז חדשנות בסח'נין, הצליח להביא את חברתPagaya ,חברת פינטק, ל תוך המרכז. התחילו עם חמישה עובדים, גדלו ל- 12 והשנה יש תכנון ל הוסיף עוד תשעה, בסך הכל22 עובדים. אנחנו התלהבנו מהמודל ורוצים להוציא קול קורא שיעזור לחברות המעוניינות לפתוח שלוחות, אפילו של וח ות קטנות בהתחלה, בעזרת מרכז י החד שנות ובעזרת עמותות שירצו לעזור ולתווך בדבר הזה. אנחנו רוצים להזמין את כולם ולתת מענקים להכשרה של הג'וניורים יש שתלבו ב שלוחות האלה , גם כדי להוריד את הסיכון שהמעסיק לוקח ברג ע שהוא מעסיק ג'וניור ללא ניסיון ומשקיע בו. יש לנו מודל של התמחות שבשנה שעברה התחלנו ואנחנו מעוניינים להמשיך אותו בחברה הערבית גם, הזנק להייטק, שמאפשר שישה חודשי התמחות לצעירים ללא ניסיון, זה מאפשר להם צבירת ניסיון מעשי ו לאחר מכן המעסיקים יכולים להמשיך להעסיק אותם או ש הם יצאו לשוק עם ניסיון רלוונטי. גם בחברה הערבית בנגב יש לנו תוכניות ש הן גם יחד עם משרד העבודה. בשנה שעברה בחנו חמש תוכניות לשילוב הערבים בהייטק בנגב . משך ה תוכניות האלה הוא יותר משנה אחת ו לכן את התוצאות נראה בהמשך. עד ש הם מסיימים את ההכשרה זה כמה חודשים, עד שהם משתלבים זה חצי שנה מסיום ההכשרה, יש קושי אבל אנחנו גם רואים ניצנים יפים והצלחות וממשיכים עם כל המאמצים. :היו"ר איימן עודה ?חיר, מה את אומרת על ההערות שנאמרו על השנה האחרונה :חיר עבד אלראזק גם ה זכיינים שלנו מתקשים לעשות את ה השמות. להבדיל משנים קודמות, שאחוז הה שמות היה בסביבות70% - 80% - - - :היו"ר איימן עודה אני לא מדבר על החודשיים הראשונים אחרי ה-7 .באוקטובר מה ה חסמים שהיו מלפני חודש, חודשיים?, שלושה :חיר עבד אלראזק החסמים הם שחברות ה הייטק כרגע לא קולטות כ בעבר. הן גם, בגלל המצב ואי הו ודאות שאופף את כל האזור הזה בגלל האירועים – זה התחיל קודם במשבר ה,עולמי אחר כך המשיך עם ההפיכה ואחר כך עם המלחמה– .בהאטה ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 10 :היו"ר איימן עודה אני מסכי ם, אבל בכל זאת , ההאטה בקרב הערבים היא אותו אחוז כמו ההאטה בקרב היהודים או י שה א יותר קשה? :חיר עבד אלראזק אין לנו נתונים .על ההאטה היו"ר:איימן עודה זה חשוב בשביל להבין אם יש ממד נוסף שיש בו אפליה על רקע לאומי, יש בו גזענות, או שזה מצב קשה בקרב כולם. בדרך כלל , כשהמצב טוב אנחנו האחרונים שמרוויחים , כשהמצב רע אנחנו הראשונים שנדפקים. זה בדרך כלל. אבל בכל זאת, בשביל להיות מדעיים, אני חושב שהנתון הזה חשוב. יש,האטה בסדר גמור ש,יש האטה אבל מה ההבדלים בין ההאטה בקרב היהודים לבין הערבים? אני חושב שזה נתון חשוב. :חיר עבד אלראזק אני חושבת ש רועי בהמשך י תייחס לדבר הזה כי יש לו את הנתונים ו הוא יושב על המספרים, אבל אני חייבת להגיד ש לפחות מהשיחות שאנחנו ערכנו – כי אנחנו גם חששנו מפיטורין– לא שמענו על פי .טורין יכול להיות שיש ה אטה ב גיוסים. יש,האטה נקודה. האטה ספציפית לערבים, יכול להיות, אין לנו ממצאים מחקר י ים ש מוכיחים את זה. גם לא שמעתי על מקרים של פיטורי.ן עשינו שולחנות עגולים עם מעסיקים. יכול להיות ש ערבים פחות מ גישים כרגע כי הם חושבים שאין סיכוי ש הם י תקבלו בתקופה כזאת ויכול להיות ש ההאטה בגיוסים גם משפיע ה על החברה הערבית ובגלל שיש מלכתחילה מספרים קטנים אז אתה לא רואה את אחוז העל י יה השנתי. :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד מה תקציב ש יש לכם אצלך לצורך העניין הזה? :חיר עבד אלראזק לחברה הערבית יש לנו תקציב י יעודי בתוכנית 550 . :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד 550 צומצמה ב- 15% , לכן אני שואל כמה, לא באחוזים, כמה כסף יש לצורך העניין הזה במהלך השנה הקרובה . אני רוצה לדעת סדרי גודל כ י מדברים דברים נורא חשובים אבל בסוף זו שאלה של כמה כסף מושקע זה ב. :תאופיק אגבאריה אני א בדוק את הנתון .ואעביר בעוד כמה דקות :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד כמה היה בתוכנית550 ? :תאופיק אגבאריה כמה היה ב- 23 וכמה מיועד ל- 24, כולל15% .הפחתה. שני נתונים :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד אבל עכשיו יש סעיף תקציבי לשנת24 ., אני שואל כמה הוא ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 11 :חיר עבד אלראזק התכנון שלנו לשנת24 תלוי גם באישור של שוויון חברתי, יש לנו שיחות על זה- - - :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד אני קצת מכיר איך זה עובד. יש כסף, כמה כסף מוקצ ה לעניין הזה? :חיר עבד אלראזק אני יודעת שמוקצה ל נו ל עניין היזמות בסביבות10 מיליון שקל, יזמות בחברה הערבית. :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד ש מה זה כולל? :חיר עבד אלראזק כולל תמיכה במרכזי חדשנות., מאיצים :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד כמה מרכזים נפתחים?השנה :חיר עבד אלראזק יש לנו שלושה מרכזי ם שאנחנו ממשיכים לתמוך בהם, כל מרכז תמיכה מלאה ל משך5 שנים. יש לנו שני מ איצים שפועלים גם ארצית, מועדון משקיעים אחד ותוכניות יזמות שאנחנו יצרנו עם האקדמיה ובתי החולים לחשיפת יזמים ויזמות לעולם היזמות. יש לנו שמונה תוכניות כאלה, שתיים בבתי חולים ו שש באקדמיה. :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד המרכזים ש כבר קיימים מתוקצבים , זה כבר.קיים :חיר עבד אלראזק מתוקצב ויורד מ.תקציב שנתי :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד ,נכון מאות ם 20 מיליון,. אני שואל: בסוף בשביל לייצר את כל התהליכים החשובים והטובים שאת אומרת ,פה כמה בשב יל זה יש השנה? לא מ ה שיורד למה שכבר אנחנו יודעים שהוא5 שנים קדימה. :חיר עבד אלראזק אנחנו בדרך כלל מ י יעדים תקציבים בין5 ל- 10 מיליון לקול קורא. תלוי גם בהגשות כי לפעמים יש לנו כסף שאין לו הגשות .זה הייעוד שלנו פחות או יותר לשנה הזאת., לקול קורא :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד תוכלו ל הביא את ה נתונים ל- 24 ? כי אני מרגיש פה ש מעבר לדברים הגדולים – ,תכלס לאיפה הולך הכסף? מה ו ה קיצוץ לשנה הקרובה? :היו"ר איימן עודה אנחנו נקבל את הנתון תוך כמה ?דקות ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 12 :תאופיק אגבאריה אני בודק, .אם לא אני אעביר לוועדה אחרי :היו"ר איימן עודה .אבל חשוב שכולם יהיו מעורבים כי אנחנו נמשיך את הדיון גם על הבסיס הזה :חיר עבד אלראזק ,דרך אגב רשות החדשנות שמה20% מהתקציב הכולל, זה לא רק מ ה משרד ל שוויון חברתי. הם שמים חלק ואנחנו שמים גם .חלק :)יואב סגלוביץ' (יש עתיד איפ ה שיש שותפויות אני אוהב לראות את מערכות היחסים של השותפות הזאת. :היו"ר איימן עודה תודה רבה., חיר :רועי לבנון רועי לבנון, משרד העבודה, מנהל תעסוקת אוכלוסיות . רציתי להוסיף שבשנת2023 ,באוקטובר, נובמבר, דצמבר, היה חשש מאוד גדול שנראה ירידה בשיעור החברה הערבית בהייטק נוכח ה ת הליך. בנתוני המאקרו , שהם תמיד מגיעים קצת באיחור, לא ראינו את זה,. כלומר לא שמענו על תופעות של פיטורי ן במסות וגם בנתונים לא ראינו, שזה חדשות מעודדות. זה לא אומר שהסנטימנט לא השתנה אבל בנתונים עצמם לא ראינו את זה. בתוך2024 החציון הראשון היה קשה. הציגו את זה בצורה מפורטת והגופים בשטח י ידעו להציג. ברמת המאקרו של הנתונים, לפי מכון אהרן – בסוף זה נתונים רשמיים של הלמ"ס – לא ראינו תופעה של הצטמצמות. קצב הגידול הוא לא כמו שראינו בשנים קודמ ות אבל הוא נכון גם לעוד אוכלוסי ות. :היו"ר איימן עודה רציתי לדעת את הפרופורציה כדי להיות יותר מדעי ים. :רועי לבנון הצד הש לילי הוא ש באמת הרבה יותר קשה וחלק מה גופים שאנחנו עובדים מתקשים מאוד בהשמות באופן כללי, זה נכון גם לעוד אוכלוסיות בי יצוג חסר . הצד החיובי הוא שלא ראינו בנתוני המאקרו, לא פיטורי ן ולא הפסק של מגמות חיוביות שראינו. :היו"ר איימן עודה תודה, רועי לבנון. :יסמין באבאטונדי יש לזה סיבה והיא ש העמותות נמצאות בשטח ו גם ה משרדים שמודעים ,לזה ית הי ה עבודה עם חברות ההייטק וחברות התעשייה, המון עבודה אסטרטג ית עם מחלקות משאבי האנוש וזה מה שגרם בסוף לתוצאה ש הוא אומר, שאין צמצום או פיטורי.ן יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת את אומרת שאולי ישdelay ,בין השטח לבין המשרד שה אנשים ה אמיתיים עדיין לא הגיע ו למ,שרד יכול להיות? ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 13 :רועי לבנון הטענה של יסמין היא אחרת, שעצם זה שלא ראינו זה בגלל הפעילות שאנחנו מתקצבים ואם היא לא תקרה זו טענה .אחת ו ,כן יכול להיות, יש דברים שאנחנו רואים ב- delay . יכול להיו ת שאנחנו נגלה שהדברים לקחו זמן וכעת אנו רואים השלכה. תמיד אנו רואים את הנתונים בכמה חודשים איחור. :היו"ר איימן עודה נציג משרד האוצר, בבקשה. :איילת חאקימיאן .הוא עוד מעט יעלה בזום, הוא בוועדת שרים :היו"ר איימן עודה הוא כתובת מאוד חשובה פה, אני מבקש להאיץ את זה בבקשה ,כ יש לנו שאלות לאוצר. רביע אני מאוד מעריך את הסיסמה שלכם , מחברה צרכנית לחברה יוצרת, זה הכיוון החשוב ביותר. בבקשה. :רביע זיוד תודה, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת המכובדים , חוג'יראת 'וסגלוביץ. אני שמח להיות פה ולראות חברים מאוד טובים מסביב לשולחן שבאמת עובדים מאוד קשה, כמו שאמרה יס מין, לקדם ולדאוג שהמספרים לא,ירדו אלא כל הזמן לתחזק ויש פה חלוצים כמו עמאד, חלוצים ביזמות , אשרף, שעובד על ז ה ,כל יום אמיר, שמייצג את האאט , ונועה והעבודה שאתם עושים ב"אמדוקס" נצרת . באמת יש פה חבר'ה מדהימים , יש עשייה מדהימה, החברות ו הארגונים בחברה האזרחית, וגם יש במשרדי ממשלה שעובדים קשה מאוד, אבל השטח מדאיג, ה שטח לא מבשר טובות. ה הי רצף של אירועים, מיתון בין-לאומי בהייטק אחרי קורונה, היה הייפ מאוד גדול בתקופת ,הקוביד כסף מאוד זול, המון המון כסף זרם לתעשייה, השקעות במאות מיליונים ושו וי חברות בעוד יותר מיליארדים, אבל בסוף, אחרי ה קובי,ד הכל התחיל לקבל ממדים. היה מיתון בין-לאומי. אחרי זה היה את השינויים במערכת המשפט, שהשפיעו מאוד מאוד על ההייטק הישראלי בכלל, ואחרי זה ה גיע ה המלחמה. שלושת האירועים האלה השפיעו מאוד מאוד על התעשייה בארץ. היו שאלות כאן אם זה השפיע יותר על החברה הערבית, יותר על כל החברה – כל התעשייה נמצאת במיתון, הייתה לנו פגישה עם מיקרוסופט לפני כמה ימים, אמרו: רק עכשיו, אחרי שנתיים, התחילו לפתוח קצת משרות, ופה מגיעים עוד כמה נתונים מדאיגים. אני אציין שלוש דוגמאות ,: אחת לפי מחקר עדכני של ""אקורד ראינו שמנהלים ומנהלות יעדיפו לשלב עובדים ועובדות בני50 ומעלה יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, חרדים ורק לבסוף, ו בפער מדאיג, עובדים ועובדות מהחברה הערבית. :היו"ר איימן עודה אנחנו נגד שיסוי מוחלשים במוחלשים, מכבדים את כ,ולם, אתיופים ומוחלשים זה באמת מאוד מאוד חשוב לכולנו, אבל למה הערבים בסוף? :רביע זיוד זו ה שאלה. חבל שאין פה מישהו מ""אקורד שייתן את המענה כי הם עשו את העבודה הזאת. אני אשמח ש הם באמת יהיו גם מסביב לשולחן בפעמים הבאות. זה נתון.יחסית חדש רועי דיבר פה על הסנטימנט. הבעיה שאחרי ה-7 באוקטובר הסנטימנט הוא לא עם ה חברה הערבית . אם לפני ה-7 באוקטובר הרבה חברות רצוdiversity ובאמת היה איזה סנטימנט מסוים ש" ל אנחנו רוצים עוד יותר ערבים בתעשייה," היום, מהרבה סיבות, הסנטימנט הוא לא כלפי החברה הערבית, יותר כלפי המפונים , יותר כלפי הלוחמים, יותר כלפי אוכלוסיות אחרות ש רוצים לדאוג להם. בדיוק אתמול ראיתי כמה פוסטים בלינקד א ין של יוזמות ,למשרתי מילואים יש כל מיני יוזמות שצצות. אני לא נגד כמובן, אבל אני אומר איך היום הסנטימנט בתעשייה נמצא והוא לא לטובת החברה הערבית. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 14 מה עוד יש? נתון מהפגישה עם הבכיר במיקרוסופט לפני יומיים אומר שעל כל משרה של ג'וניור בתעשייה היום יש בין500 ל- 600 קורות חיים. זה מספרים מטורפים. כדי שבן- אדם יוכל להיכנס לעבודה הוא צריך להיות הכי טוב מתוך500-600 אנשים. זה מאוד מקשה על עובדים מ .החברה הערבית עוד נתון, שהוא פחות קשור לחברה הערבית אבל קשור לתעשייה כולה, גם נתון ממייקרוסופט: 35% מהקוד שנכתב היום במיקרוסופט נכתב ע"יAI ,בינה מלאכותית. זה הולך להשפיע על כולם אבל על אחת כמה וכמה על החברה הערבית. א לה נתונים מאוד מדאיגים, מאוד מאוד מדאיגים, גם איך החברה הערבית ו איפה היא ב- priority בתוך התעשייה, ה תחרות ה מאוד מאוד גבוהה ,שיש המיתון שיש. מה צריך לעשות ? חיר דיברה על מרכזי ה חדשנות שנפתחו, גם הוועדה הייתה אצלנו ואני מאוד שמחתי שהוועדה נערכה בח אסוב בפעם האחרונה, בערערה. צרי כים להיות עוד מקומות של מרכזי חדשנות בערים הע רביות, צרי כה להיות עוד יזמות כמו,האאט כמו אלפא אומגה ,בפריפריה, בערים הערביות, כדי שבאמת אנשים ירגישו שהייטק ויזמות זה ליד הבית שלי. אני יכול ללכת, כמו ב"אמדוקס" בנצרת, ללכת ליד הבית ו לעבוד וזה פותח עוד אופציות. :היו"ר איימן עודה תוכל להסביר לנו כמה זה מועיל חוץ מעניין הנסיעה למרחקים? כמה זה מועיל עוד יותר , לתת עוד .סיבות? יש לכם ניסיון בחאסוב שהבאתם צעירים :רביע זיוד .כמובן אם צעירים גדלים והייטק, חדשנות ויזמות ליד הבית שלהם, הם יגדלו ויאמינו ש"אני יכול", זה חלק מהנוף שלי, אני יכול לגדול ולהיות יזם, אני יכול לגדול ולהיות מהנדס. אם זה רחוק ממך, זה בתל אביב, זה במרכז הארץ, אז אתה תדע ש אולי ת גיע לשם אבל זה לא דומה ל ך, זה לא בנוף של ך. אז זה מאוד מאוד חשוב, לא רק למי שקיים היום אלא לדורות קדימה, לר אות שזה בנוף הטבעי שלהם ושיגדלו שזה אפשרי. זה סופר סופר חשוב. זאת אסטרטגיה.אחת אין לנו כיוון ,אחד אין לנו את הפריבילגיה הזאת להגיד ש יש לנו כיוון,אחד אנחנו תוקפים אותו וזהו. זה כיוון ,אחד לפתוח עוד מרכזים, עוד חברות ועוד שלוחות– ואני מאוד מבר ך פה את רשות החדשנות על הצעדים שהם עושים בכיוון הזה– לעודד עוד חברות לבוא ולפתוח מ שרד ים בחברה הערבית. אסטרטגיה שנייה– ופה אני גם דורש גם משרד העבודה וגם מ רשות החדשנות, ואנחנו גם בדיונים איתם ו עם עוד משרדי ממשלה שנמצאים פה – לעשות אתzero to one בתוך ההייטק הישראלי. אמר לי חבר :מפאלו אלטו נטוורקס אתם לא נמצאים בהייטק, ה הייטק זה בין רוטשילד לשרונה ואתם לא ב ין ,רוטשילד לשרונה אתם נמצאים בחברות הגדולות, נ מצאים במיקרוסופט, בגוגל ו'כו. מי נמצא בין רוטשילד ל ?שרונה בעיקר חברות סטארט-אפ, בין עשרות למאות עובדים, שבדרך כלל מאוד מאוד דומים אחד לשני כי הם נסגרים דרך מעגלים מאוד מאוד קרובים: היינו ביחד ביחידה, בוא איתי, היינו ביחד באוניברסיטה, בוא תצטרף. איך נכנסים לתוך המעגל הזה? צריך שיהיה את ה,אחד ברגע שיש את ה אחד אז הוא י ידע להביא עוד אחד ועוד אחד, וזאת הקפיצה של zero to one . :היו"ר איימן עודה איך עושים את זה? :רביע זיוד צריך שמישהו י ידע לעבוד עם החברות האלה– אני מקווה ש אולי רשות החדשנות, שמכיר ה את החברות האלה, גם אנחנו בארגוני החברה האזרחית, אני לא מוריד את האחריות מאתנו- - - :היו"ר איימן עודה אני אשמ ח מאוד שנשב כולנו ביחד עוד שבוע- שבועיים באיזשהו מקום בצפון ונ שבור את הראש , נבנה תוכנית , שניאבק פה, שנמצא נוסחה, כי זה כל כך חשוב. :רביע זיוד פה צריך לגייס את המנכ"לים. זה חברות קטנות, אין לה ן את הפריבילגיה שלcorporates בינלאומיים שיש להם מחלקתdiversity ,מישה י שאחראית על זה ומי שהי שאחראית על זה. זה צריך לבוא top down מהמנכ"ל, אנחנו צריכים לגייס אחד-שניים- שלושה מהחברה הערבית, ת תעדפו ,את זה ש זה יהיה ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 15 מתועדף. ברגע שזה מתועדף העובד ילך לחברה הזאת וברגע שתהיה עוד פעם משרה פתוחה הוא י ידע להגיד: אוקיי, עכשיו אני מביא חבר, כי בתעשייה הזאת יותר מ- 80% זה"חבר מביא חבר", ואם אין אף אחד בתוך חברה אז הרבה יותר קשה לחדור ל תעשייה. אז לפי דעתי אלה ש ה תי אסטרטגיות שיכולות באמת לענות על המיתון ואולי לפצח אותו וזה דורש המון המון עבודה. :היו"ר איימן עודה תודה רבה, חברי היקר רביע?. מה עם נציג האוצר :איילת חאקימיאן .הם פשוט באמצע ועדת שרים :היו"ר איימן עודה אני מת עקש ו מבקש, בשיא הרצינות אני אומר– וזה גם לפרוטוקול וזה אמיתי– אני רוצה לפנות לערכאות משפטיות נגד האוצר שהם חייבים להיות פה מהרגע הראשון עד לרגע האחרון ולכבד את כל האנשים שנמצאים פה. אני מבקש לדבר איתם שו הם יבואו, הם חייבים להיות פה, לשמוע ולהגיב לאנשים. :איילת חאקימיאן בסדר, הוא עוד מעט .יצטרף :היו"ר איימן עודה תודה רבה., איילת יקרה 'חבר הכנסת סגלוביץ, זה שאתה נמצא בעניין שהשם הישיר שלו הוא כלפי האוכל וסייה הערבית מעיד על מחויבות שתמיד הייתה אצלך, מעריך מאוד., חברי תודה רבה.. שאדי, בבקשה :שאדי חדאד אני מתחייב לארגן א ת המפגש הצפוני שהצעת כדי ש נש בור את הראש.ונחשוב איך לקדם :היו"ר איימן עודה .נשמח מאוד יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת אחד התפקידים של "קו אימפקט" הוא למצוא את ה מעסיקים, אז אולי תיקחו את היוזמה הזו ותתחילו ליצור מג ע עם אותן חברות בין שרונה לרוטשילד, ליצור קשר עם המנכ"לים ו לראות איך אפשר לעבוד שם ולה?כניס אנשים :שאדי חדאד .נכון זאת נקודה שאנחנו עובדים עליה, לייצר נגיעה בתוך הס טארט- אפים האלה כי אנחנו רואים ש בחברות הגדולות יש ייצוג כי יש מדיניות של גיוון וה לה כ, ובסטארט- אפים וביוזמות הישראליות זה פחות נמצא. אנחנו על זה ואנחנו ניכנס ל.זה :היו"ר איימן עודה תודה רבה, שאדי. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק, בבקשה. :מריאן כהן תודה לכולם, נהניתי ואני מסכים עם רוב הדוברים שלפניי ,. שאדי שמחתי לשמוע אותך . אני רוצה לציין שאני מדבר בשם התעשייה, התעשייה ה,פרטית לא התעשייה הממלכתית, ואני רוצה לתת לכם כמה נקודות מזווית הראייה שלנו . ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 16 קודם כל, אי אפשר להסתכל על התעשייה שלנו כהייטק בכלל ב ניתוק ממה שקורה,, אחד בעולם , ,ושניים בשכונה שלנו. בעולם בכלל בשנתיים האחרונות תעשיית ההייטק ככלל עוברת איז שהו תהליך ש ל התכנסו,ת ומה שקורה בשכונה שלנו ב תשעת החודשים האחרונים זה אסון בכל מובן ו מכל נקודה ראיה שאפשר להסתכל עליה. שניהם משפיעים עלינו , אחד כמ פיל כוח של השני. כ תעשיית ההייטק ,במובן הזה שאנחנו מ דברים עליו, יש לנו שני ה,דגשים: אחד חובת התעסוקה, אנחנו רוצים להעסיק את האנשים הכי טובים, ואני אומר לך, חבר הכנסת עודה, 'אין אצלנו אפליה וכו, אנחנו רוצים את העובדים הכי טובים, זו המחויבות שלנו לבעלי המניות שלנו,. שניים יש לנו גם חובה חברתי ת, בדיוק כמו ש יש לנו עם מגזרים אחרים, החברה החרדית, גם החברה הערבית מבחינתנו היא יעד חשוב מאוד ואנחנו פועלים בכיוון הזה , אנחנו התעשיות, איגוד 'ההייטק וכו. טרם ה-2 ב אוקטובר הייתה לנו יוזמה עם עיריית ירושלים לפתוחhub טכנולוגי במזרח העיר שבו אנחנו נשל ב בוגרים של ה אוניברסיטא ות ממזרח ירושלים בתעשיות שלנו. קרה מה שקרה וה עניין הזה קצת מתקש ה עכשיו. גם הנושא של ה תקציבים יותר מסובך . אי אפשר בכלל ל דבר על מאמצים מהסוג שאתם מדברים כאן בלי למצוא לזה תקציב משום שצריך לעודד העסקה של בוגרים מהחברה הערבית. התקציבים היום הולכים לכל מיני כיו ונים, אני לא רוצה להתייחס לזה, הולכים בעיקר אולי ל חברות אחרות שה ן פחות רלוונטיות. גם משם אנחנו רוצים, דרך אגב , לשאוב עובדים אבל זה קשה וזה כמובן גם פוגע בחברה הערבית. אנחנו, בתוך התעשייה – ואני יכול להגיד ל כם מניסיוני– ר ואים עובדים מהחברה הערבית כתף אל כתף , שווה בין השווים, לצערי מעטים מדי. היוזמה הזאת צריכה ל בוא גם מתוך ה חברה .הערבית לא להתייאש. זה שהם לא מצליחים ונכנסים לרשימה גדולה של ממתינים – אסור להתייאש, צריך לנסות שוב ושוב. אני רוצה להגיד לכם עוד נתון אחד שהוא מטעה .אוהבים לה גיד ש תעשיית ההייטק ה יא ה ר קט של הכלכלה ושתעשיי ת ההייטק לא נפגעה וכו', אז צריך להגדיר מה זה תעשיית הייטק בכלל. אני חושב שאם תשאל כל אחד שיושב סביב השולחן שלכם מה זה ה.ייטק תקבלו כמספר היושבים הגדרות שונות ב תעשיית ההייטק כלול ות אצלנו בישראל גם תעשיות ביטחוניות. ידוע לכם שיש איזושהי פריחה– מהסיבות הלא נכונות אבל יש פריחה– בתעשיות הביטחוניות והפריחה הזאת בעצם נותנת תיקון לפגיעה שנעש ת ה בשאר התעשיות. לכן התוצאה בכללותה היא די סבירה של מצב ההייטק. אבל בתעשיית ההייטק ה לא ביטחוניות י ש כן פגיעה, ושם בהחלט גם הערבים נפגעים, כמו שהיהודים,נפגעים ב אותן תעשיות . זה דבר שאנחנו צריכים להבין. אני חושב אבל שיחד עם זאת – וצריך להבין, כי דיברתם קודם על סטארט- אפים– חלק קטן מאוד של העובדים בתוך אותם400,000 מועסקים בתעשיית ההייטק באים מתוך הסטארט-אפים. הסטארט-אפים מהווים אחוז קטן מ המועסקים. חשוב להיות שם משום שה סטארט-אפים הם היהלום שבכתר של ההייטק, אבל בהחלט חשוב להיות גם בתעשיות האחרות. אסור ל מקד את המאמץ בהחדרה של עובדים ערבים ל תוך הסטארט-אפים, לא רק שם. אני חושב שהצורך, וגם דרך ה,יותר נכונה זה להביא אותם לתעשיות ה אחרות. אני בהחלט מחזק את כל החברים שהיו כאן ,את המאמצים שאתם עושים. צריך ללחוץ בהחלט, חבר הכנסת ,עודה לתקצב את המאמצים האלה ברמה הלאומית, כדי שאפשר יהיה להגיע גם לצדק חברתי וגם תעסוקתי ואנחנו פה כדי לעזור. היו"ר איימן :עודה תודה רבה, מריאן כהן, לא רק על המקצועיות, גם על העמדות הערכיות . רועי לבנון, בבקשה. :רועי לבנון במסגרת550 , תוכנית ""תקאדום של המשרד לשוויון חברתי, יש חלק בנוגע לתעסוקה , בתוכו יש חלק הנוגע לתעסוקה בהייטק בסדר גודל תקציבי של50 מיליון שקל בתוך ההחלטה , חלקו ממש בקולות קוראים שהוצאנו ביחד ,חלקו יצא במיזם שנקרא Pretech , שעובד על שלבים מוקדמים- - - :היו"ר איימן עודה אני מאוד מאוד מעריך את מה שאתה עושה ומה שאתה אומר, אבל מאוד חשוב לנו שתגיד נו ל את המספרים. כשאתה אומר לנו"חלקו " – ""חלקו יכול להיות שני מיליון שקלים ויכול להיות20 מיליון שקלים מ- 50 מיליון שקלים. לכן, כ שתיתן לנו את המספרים אנחנו נבין יותר איפה אנחנו נמצאים. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 17 :רועי לבנון .בטח, אין בעיה יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת ה- 50 מיליון שקל הם ל-5 שנים וא שנתי? :רועי לבנון במסגרת תוכנית החומש , לכל תוכנית החומש. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת אז 10 מיליון שקל לשנה. :רועי לבנון סדר-גודל. שבתוכו הוא מתחלק, חלק מהתקציבים יצאו ב קולות קוראים משותפים, השקענו12 מיליון שקל , 6 של המשרד ו-6 של רשות החדש נות, עליהם היה עוד מאצ'ינג מהשוק הפרטי . צריך להגיד ש היינו נכונים להשקיע יותר אבל התמקדנו בבחירת תוכניות שב עינינו יהיו מספיק אפקטיביות. סדר- גודל של6 מיליון מושקע במהלך שנקראPretech , שעובד בשלבים מוקדמים של חשיפה לעולמות ההייטק ו בניית המסוגלות שהזכירו קודם לכן מבחינת התפיסה של הפרט אם הוא מסוגל או יכול להשתלב בלימודים כאלו. תוכנית""פורסאטק היא תוכנית שמופעלת ע"י צופן ו- Itworks ואנחנו מסיימים התקשרות שלaa שנים .ממש השבוע אני מקווה שכבר בתחילת שבוע הבא אנחנו נ פרסם מכרז בסדר גודל של30 מיליון שקלים לשילוב ה חברה הערבית בהייטק שממוקד בגישור על הפער בין בוגרי המכללות בעיקר – גם בוגרי אוניברסיטאות, שם הצלחנו לצמצם את הפער– מהלך מאוד משמעותי בשילוב של החברה הערבית ב,הייטק אבל כמובן שהוא לא יכול לבדו, צריך להשקיע בעוד היבטים אחרים. אני אגיד לטובה שיצר נו שיתוף פעולה מאוד מאו ד טוב בתוך הממשלה, גם בעבודה עם משרד הכלכלה על מסלול י תעסוקה, גם בשיתוף פעולה בין רשות החד שנות לבנינו במגוון תהליכים. נציג ת ""אמדוקס הסבירה קודם על הפעילות שלהם ,"בעבודה עם "קו אימפקט זה נכון וזה משמעותי וחשוב . אחד האתגרים הוא להגיע ל ס קייל גדול של הרבה חברות . החברות שאנחנו רוצים שיקרה ב ה ן השינוי לא נמצאות כאן . הן לא יבואו להתגאות בתהליכים שהן לא מובילות. לא יבוא לפה הסטארט- אפ של30 העובדים כדי להסביר שזה לא בפריורי טי שלו ו זה לא ה קשב שלו, ולמעשה הוא מכיל סטיגמות – אנחנו יודעים אותם ממחקרים, הציג פה קודם שאדי את המח קר של"אקורד". אני חושב ששם יש הרבה חשיבות לתהליכים , ששם יש הרבה חשיבות להמשיך ולעבוד וזה לחצוב בסלע לעוד ועוד חברות בתוך האקו- .סיסטם :היו"ר איימן עודה אתם מפסיקים את העבודה של ?""פורסאטק :רועי לבנון המכרז הנוכחי מסיים את פעילותו. :היו"ר איימן עודה ?למה :רועי לבנון כ י סיימנו את שש שנות ההתקשרות , מימשנו אותו וא נחנו עתידים להוציא מכרז מעודכן, טוב יותר, בתקציב גבוה יותר. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 18 :היו"ר איימן עודה ב אותו כיוון ?? יסמין, לגבי "פורסאטק", יש לך הערה על מה שאומר רועי :יסמין באבאטונדי אני חושבת שהנושא של מיקוד ב מכללות ז ו נישה .חשובה א ם דיברנו על האתגרים של ג'וניורים ו מצ ל א עבודה, אנחנו כרגע ב"צופן" ממש מנסים לחשוב, גם עקב כל מיני קרנות וגם האתגרים המאוד בולט ים של בוגרי מכללות אוניברסיטת חיפה ואריאל, שההכשרה היא שונה, וגם חבר ו ה ת הייטק פחות מקבלים אותם למקומות עבודה, ומנסים לחשוב על פתרונ ות כי זו באמת נישה שמאוד חשוב לטפל בה. אחוז מחפשי ה עבודה בוגרי ה מכללות הולך וגדל עם השנים כי אצלם האתגרים עוד יותר קשים מ בוגרי הטכניון או.אוניברסיטת תל אביב :היו"ר איימן עודה .תודה :חיר עבד אלראזק אני לא באה להגן על חברות ה סטארט- ה אפ מתחילות, אבל רשות החדשנות עובדת קרוב ותומכת בסטארט-אפים מתחילת הדרך עד חברות שלמות. לגבי נושא העסקת ג'וניור ללא ניסיון בסטארט- אפ שרק שורד – בכל שנה אנחנו רואים ירידה במספר הסטארט-אפים בישראל, וסטארט-אפ, אפילו של10 אנשים, הוא במוד של הישרדות. יש את המייסדים ויש צוות טכנולוגי שמצטרף, קשה להם לפעמים לקבל ג'וניור, להכשיר אותו על חשבון זמן שהוא מאני-טיים של סטארט-אפ בשלב כזה. יש סטארט-אפים גדולים, כמו wix , שמעסיקים אלפים, על זה צריך להסתכל ולתעל את כל המאמצים, לסטארט-אפים ש הם בשלב מתקדם יותר ולא סטארט- אפים של20-10 אנשים, ש הם במוד הישרדות ולא יכולים ל.קלוט דבר שני, אחד מהפתרונות זה לייצר יותר סטארט-אפים בחברה הערבית ולהקים סטארט- אפים שמן הסתם, באופן טבעי, גם יעסיקו ערבים וגם בעצמם י היו באזורים לוקליים ולא רק בתל אביב, וכמובן זה לא סותר את ההצעה לעשות מאמץ אבל בקרב סטארט-אפים בשלב מתאים. :היו"ר איימן עודה תודה רבה., חיר. עמרי בן חורין, בבקשה :עמרי בן חורין צהריים טובים , עמרי בן חורי,ן מנהל קשר י ממשל בגוגל. תודה על ה הזמנה. אני פחות רוצה לדבר על מה צריך כי יש פה הרבה אנשים שיודעים לדבר על מה צריך יותר טוב ממני, אני א דבר קצת על מה ש אנחנו עושים. רצית מספרים אז אני גם אתן לך מספרים ,מתוך כוונה להציג את זה פה ולראות איך אפשר לקחת את הפרויקט ו היוזמות האלה ולהרחיב אותם באמצעות כל השותפים . עם חלק מהש ותפים בצד השני של השולחן אנחנו בקשר שוטף והם מכירים את .זה לפני כ שנתיים וחצי הכרזנו על השקעה גדולה בגיוון ההייטק הישראלי והרחבה, מתוך הבנה שאם רוצים לגדול– אני לוקח אתכם שנתיים וחצי אחורה, סוף21 תחילת22 , יפ הי ה גדול, הגידול הדרמטי בענף – הייתה הבנה שצריך כוח אדם ו הוא לא יגיע בין גדרה לחדרה, אין מה לעשות. זה גם נכון לענף– זה לא רק דבר חברתי, חברתית זה נכון אבל גם הענף צריך את זה. אמנם אנחנו עכשיו באיזשהו מחזור של ירידה בגלל הרבה מאוד סיבות, אבל הבעי ה הפרמננטית תישאר לטווח אר וך. מפה לשם, קיבלנו החלטה להשקיע סכום גדול של 25 מיליון דולר, בגיוון. שאלנו את עצמנו: מה עושים עם הסכום הזה? איפה נכון להשקיע אותו? דיברנו עם רוב האנשים שיושבים בצד השני של השולחן, מהניסיון שלהם, והגענו ל שלוש נקודות התערבות עיקריות: הראשונה היא בני נוער– דיברתם על זה שצריך להביא את ההייטק ואת היזמות קרוב לבית, אז בראייה שלנו זה בדיוק זה. תוכנית שנקראת Hello Tech ,בשיתוף עם קרן ר,ש"י המרכז לחינוך סייבר ועמות ,ת מונא מתמקדת בהעצמה של בני נוער. בסוף זה לימודים בכיתה ח' ו כית ב,'ה ט קורסים שממוקדים ב- AI ,בהבנ ה של AI , מה זה אומר, איך משתמשים בזה . אנחנו מדברים פה על קורס של14 מפגשים, 28 שעות, בזמן בית ספר. זה לא ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 19 חו,ג זה לכולם, לכל הכיתות .היום התוכנית הזאת מופעלת בשתי רשויות, באום אל- פחם– ה נציגה ש ל אום אל-פחם גם פה והיא תוכל לספר א יך זה מזווית ה ראייה שלהם– ובחריש. שנה הבאה אנחנו מתכוונים להתרחב, כנראה שאחת מהרשו יו ת ש נתרחב אליהן ז ו .חורה זה עוד צריך להיסגר כי בסוף כשאנחנו נכנסים לשיתוף פעולה עם רשות, הרשות צריכה לקחת עצמה מחויבות שהיא בתוך התהליך הזה, שהיא מעמידה את ה- facilities . היא לא צריכה להשקיע כספים א בל בסוף היא צריכה לרצות. אנחנו נכנסים לתוך בתי הספר, בתי הספר צריכים לקבל את זה, צריכים להעמיד את השעות, כמו בן .בחינם אבל צריכים להעמיד את השעות מבחינת המספרים, רק בשביל שנבין על מה אנחנו מדברים , בואו נדבר על אום אל-פחם עצמה. רק השנה, בשנת הלימודים שנגמרת עכשיו, 900 תלמידים בכיתות ח' וט' עברו קורס אחד שנקרא" קורס פיתוח אפליקציות" ו- 600 תלמידים עברו את קורס ה- AI , הוא נקרא לי "למה ליAI "? שנה הבאה אנחנו מדברים על התרחבות ליותר מ- 1,000 תלמידים עם33 כיתות, אם אני לא טועה, שיקבלו את שני הקורסים האלה. קורס ה- AI ,רק בשביל לסבר את האוזן, הולך להתרחב בשנה הבאה באמצעות שיתופי פעולה למ על ל- 30,000 תלמידים באמצעות תוכנית"קשרים." אנחנו עדיין מחפשים את השותף שיעזור לנו להתרחב גם בחברה הערבית. "קשרים ,"לטוב ולרע, עובדת כרגע רק במגזר היהודי . דיברנו עם משרד המדע ו משרד הח ינוך על ,הייטקלאס אולי דרך האופצי ה הזו להתרחב משמעותית , כי אנחנו רואים את ההשפעה שזה עושה על התלמידים. זה לא מופע אחד חד פעמי, זה מדריכים ואנשי גוגל שמגיעים במשך כל השנה פעם בשבוע, ההבדל הוא דרמטי. זה כולל גם ימי שיא וסיורים במשרדים אצלנו כחלק ב ילד-אין במע רכת לכל אחד שעובר. זה לא לחלק מהאנשים, זה לכולם. יש גם איזשהו רכיב י ישובי. דיברתם על זה שצריך לחבר את זה למה שהילדים רואים מסביב, העבודה עם הישוב, העבודה עם ההורים, העבודה עם המורים – לדוגמה בחריש, כל המנהלים של כל בתי ה ספר בחריש הגיעו אלינו ליום עיון בנושא בינה מלאכותית. למה? כי אם אתה רוצה לעשות שינוי ברמת הישוב אתה צריך לדבר עם כל מערך החינוך ב.ישוב כשאנחנו אומרים"דרישות מהישוב," זה בין השאר מה שאנחנו דורשים מהם, את המחויבות שלהם לעבוד איתנו ביחד. גם באום אל- פחם תהיה שנה הבאה הכשרה מאוד רחבה ל כמעט20 עובדי חינוך בהקשר הזה. אני מניח שב ראא'ה מ אום אל-פחם, שנמצא,ת בזום תוכל להרחיב. :היו"ר איימן עודה .תודה יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת כמה עובדים יש בגוגל ישראל וכמה מתוכם ערבים? :עמרי בן חורין אנחנו לא חושפים את הנתונים האלה. אני לא חשף את הנתונים האלה גם.במקומות אחרים יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת באחוזים. אני רוצה מספרים, באחוזים, מה אחוז העובדים שלכם מהחברה הערבית? :עמרי בן חורין תאמין לי, חבר כנסת, גם אני לא יודע. יש נתונים שאנחנו לא- - - יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת "אינטל" מוכנים להגיד את זה, למה אתם לא מוכנים להגיד?? מה, זה סודי :אמיר באבאללה כנראה שזה נתון .לא מספיק טוב ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 20 :עמרי בן חורין אני שמח על ההערות מהצד, אני לא יודע מי אתה אבל מאחר ש אתה בטוח לא יודע אז אני אשמח אם לא תתייחס. יש ל א,מעט יש לנו סניף בחיפה, מטבע הדברים רוב העובדים מה מגזר הערבי עובדים בחיפה ולא ב תל אביב, דיברו על העניין הגאוגרפי לפניי. את המספרים המדויקים, כמדיניות, בכל העולם, אנחנו לא .חושפים אגב, זה לא רק לחברה הערבית, זה באופן כללי נתונים על עובדים. אגב, תשאל אותי כמ ה מילואימניקים יש בגוגל ושיצאו ב-7 ב אוקטובר, אני גם לא יודע להגיד לך את הנתון הזה . אני יודע להגיד על ,אחד עליי. לא.יודע הפרטיות בגוגל היא קודש. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת מ זה ספרים, לא אמרנו לחשוף את האנשים. :היו"ר איימן עודה נ ציג משרד האוצר ., צח בסול, שלום קודם כל, אנחנו מוחים על כך שאתם לא מגיעים מהרגע הראשון. זה נושא כל כך חשוב ו אי הגעתכם מהרגע הראשון זה דבר שמתמשך גם בישיבות קודמות. זה בוודאי לא אישי נגדך אבל זה מאוד אמיתי, מאוד רציני, כלפי משרד האוצר, ודבר כזה לא צריך לחזור על עצמו. בבקשה, נשמע את דבריך אבל גם תתייחס בבקשה לגבי מה נותר מתקציב550 , במיוחד בנושא של יזמות להייטק בקרב האוכלוסייה הערבית, כולל השקעה בחינוך ב בתי ספר תיכו,נים מה נשאר מהתוכנית אחרי הקיצוצים. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת גם כמה הועבר ב- 23 מהתקציב הזה ב ממוצע , אם יש לך את הנתונים. :צח בסול ל גבי נתוני הביצוע של 23 , אנחנו נוכל ל חדד את הנתונים האלה עם ות"ת כדי שגם הם באמת יתנו את ההתייחסות הראויה. לגבי העל יה י, אנחנו כמובן מכבדים את הוועדה והיא חשובה לנו, אני מציין שאני עולה אלי כם כרגע תוך כדי שמתקיי מת ועדת שרים, שגם בה הנוכחות שלנו נדרשת. עכשיו א אני תייחס למה שביקשת בהקשרי תקציב החלטת הממשלה550 . בגדול , ל החלטת הממשלה 550 יש עשרות מיליונים שהו קצ ו להשכלה הגבוהה, סדר גודל של40 מיליון ועוד שני פרקים של6 מיליון שהוקצו בתחילת הדרך שמחולקים בוות"ת בפריסה שנתית למל ג ות ש הן מלגות,""אירתקא שאני מניח שגם מכירים אות ן וגם ב וות"ת יוכלו להרחיב, וגם עוד4 מיליון שקלים לטובת עיבוי מעטפת הה נ גשות, ו שז מעטפת שבאמצעותה ות "ת מנגישה את ההשכלה הגבוהה בכלל התחומים לאוכלוסייה הערבית. אני אציין שממש לפני כמה ימים עברה החלטת ות"ת נוספת שנותנת את התעדוף ו נותנת משקל ותמרוץ נוסף עבור ההגע ה לת.ארי הייטק אני רוצ ה גם לציין– וזה עלה גם בוועדה הקודמת שבה דיברה נועם דן גם מאגף התקציבים– לכיתות עמ"ט של החלטת ממשלה172 של הון אנושי. בש נת תשפ"ד נפתחו109 כיתות עמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית שבהן לומדים פיזיקה ומתמטיקה ב-5 יחידות.) 57 מתוך הכיתות האלה הן כיתות במגזר הערבי. ובנוסף, במסגרת החלטת הממשלה הזאת מתו מרצות תוכניות של5 יחידות ב- STEM , מרתונים וירטואליים לבגרויות וגם תרגולים ו שיעורים וירטואליים, שמהם כמובן נהנית האוכלו סייה הערבית מתוך המטרה לשלב אות ה בשוק העבודה כמו שאר האוכלוסיות בישראל. זו מבחינתנו ההתייחסות הבסיסית ל דבר הזה. כל זה, צריך לומר, בנוסף על התקציבים שמוקצים בתוכנית הרב- שנתית של ההשכלה הגבוהה להנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים. :היו"ר איימן עודה התייחסת לבתי ספר התיכוניים? יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת ל .עמ"ט בחטיבות ביניים אמרת ש- 57 כיתות עמ"ט נפתחו בחברה הערבית?, נכון ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 21 :יגאל דור 74 כיתות נפתחו בחברה הערבית, 57 שנה שעברה והוספנו עוד13 ה שנה. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת כמה כיתות אנו צריכים בשביל לכסות את כל בתי הספר בחברה?הערבית :יגאל דור נפתחו74 מוסדות, זה ש בעצם230 כיתות. התוכנית פועלת גם בכיתה ז' וגם בכיתה י' במקביל ו תוך שלוש שנים יש לנו רצף ש ש- .שנתי התוכנית הזו מ ובילה ל-5 מתמטיקה, 5 פיזיקה ו-5 מדעי המחשב. יש לנו כבר30 שעובדים אתנו כ- 13 שנה מהמגזר הערבי, שהם נכנסו בלי קשר לתוכנית הזאת, ושם אנחנו רואים את ההצלחה. הכפלנו את מספר ה מסיימים עם5 יחידת מתמטיקה מהמגזר הערבי ,סדר-גוד ל של 1,600 תלמידים. זה מה שקורה בתוכנית הזאת היום מבחינת המשרד. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת מה?השאיפה שלכם האם השאיפה היא שבכל ב ית ספר ערבי תהיה כיתה כזאת? :יגאל דור אנחנו מוציאים קול קורא, יש קריטריונים והראשונים מתקבלים. כלומר, יש מדדים . א ם היה תקציב להכניס את כולם היינו מכניסים את כולם. :היו"ר איימן עודה האם יש לי מישהו התייחסות או שאלה לנציג משרד האוצר ? יאסר חוג'יראת (רע"מ– הרשימה הערבית:)המאוחדת ,צח כמה תקציב נוצל ב- 2023 ? אמרת ש- 50 מיליון שקל ים מתוקצב ים לנושא הזה ב תוכנית550 , כמה נוצ ל מתוך ה סכום הזה עד2023 ? לפי החישובים שלי בסוף23 אנחנו כבר שנתיים ב תוך התוכנית. כמה נוצל בפועל מתוך50 מיליון?השקלים :צח בסול נכון. התייחסתי בתחילת הדברים לכך ש אלה נתונים שצריך יותר לרכז. אין לי בעיה ל חדד ולתת לוועדה תשובה מדויקת, אני רק אסביר ש כיוון שמערכת החינוך וגם המערכת האקדמית עובדות בשנות לימודים שחוצות שנים קלנדרי ות, הרבה פע מים הביצוע ב שנת23 הוא לא האינדיק ציה הכי טובה וצריך לעשות כאן התאמות. לכן אני חושב שאם רוצים תשובה מדויקת, אין לנו בעיה כמובן ל יכה ו ן להעביר לוועדה מה שצריך. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת אני אשמח שנ קבל את הנתונים האלה. הייתי שמח מאוד גם לקבל התייחסות לגבי הרחבת העמ"טים בכל בתי הספר ולא לפי קו ל קורא, שתהיה אפשרות לחייב כל בית ספר ערבי לה יכנס לתוכנית הזאת, כי התוכנית הזאת, לפי מה שנאמר כאן ממשרד החינוך, היא תוכנית מאוד מצליחה וז ו תוכנית שיכולה לייצר עתיד של צעירים בוגרים ש יכולים להשתלב עוד יותר בהייטק. אני אשמח שבמקום ש זו ת היה בחירה זו תהיה חובה, שמשרד ה חינוך ידאג לפתוח כיתת עמ"ט וה תוכנית הזו תהיה ב כל בית ספר או ב כל ישוב ל .פחות .מקווה שהבנת את הפנייה שלי :צח בסול .כן, הבנתי, אין בעיה ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 22 :היו"ר איימן עודה , תודה, צח. בראא'ה אגבריה עיריית אום אל-פחם., בבקשה :בראא'ה אגבריה ,שלום לכולם תודה על ההזדמנות להשתתף בוועדה ולהביא את ק ולן ש ל ה רשויות ה מקומיות והשטח ל שולחן הדיונים בכנסת, כך אנחנו משלימים את המעגל בעיניי עם המשרדים הממשלתיים והמגזר השלישי. אני בר אא'ה א סעד אגב יה ר, ,ממ"ר מנהלת מצוינות רשותית , ב עיריית אום אל-פחם, תפקיד שאינו קיים בהרבה רשויות, ,'אז א מיסוד ו קיום תפקיד זה מדגיש את המחויבות העמוקה של העיר לכל הנושא של האקדמיה ו העס קה. בעיניי ממ"ר מתפקד כאבא ו מא אי י ישובי י ם לתחום המצוינות וקידום ההייטק. זה דבר שמעניק לנושא תשומת לב ומשאבים י ים י וד יע. נוכחותו של גורם אחראי ברמה העירונית מבטיחה כמובן רצף חינוכי ומעקב, כמו שדיברתם ב .תחילת הדיון בהמשך לדבריו ש ל ע רבי, שסיפר כמה חשוב להקים מרכזים טכנולוגיים, מאוד חשוב לי להגיד לכם שאנחנו בעיריית אום אל-פחם, בשיתוף עם החברה הכלכלית, מקימים עכשיו מרכז אזורי לחדשנות טכנולוגית, קוראים ל ו "אקדמיה יישומית," דבר שמפתח כלכלית את העיר וחייבים כולנו בעניין להאמין שחינוך הוא עמוד השדרה של הפיתוח הכלכלי של העיר, מעבר להעצמת ה מעמד המטרופולי ני של העיר ושיפור ה.מיעוטים זו ההזדמנות להודות לרשות לפיתוח כלכלי לשותפות ובניית תוכנית עסקית למרכז. ה מיל קטנה לפני שאני ממשיכה את עמרי לגביHello Tech על העשייה שלנו באום אל-פחם. אנחנו שוא פ ים תמיד לבנות מודל ים חדשניים, כאלה שלא נ ו סו בע,בר ש מתאימים לנו , לייחודיות ול מצוינות שלנו, ו במקביל כמובן ל פת ח עוד פתרונות, פתרונות שהם פרקטיים. חשוב גם להגיד שמתחיל הפעלת ה מודל ההוליסטי שלנו ולאחר הערכה ומדידה ראינו עלי י ה משמעותית במספר התלמידים שבו חר ים במגמ ה טכנולוגית ב.תיכון עשינו איזשהו סקר וראינו שהם גם מעוניינים ללמוד בישראל ושואפים ל מסלולים טכנולוגיים באוניברסיטאות, וזה מאוד מאוד.קריטי אחת התוכניות שלנו– יש לנו מערך שלם של תוכניות כמובן, ויש עוד ועוד מרכיבים, לא רק תוכניות, תוכניות ה ן חלק בלתי נפרד מכל ה מערך– היא Hello Tech בשיתוף עם גוגל בחינוך סייבר. מבחינתנו היא מהווה מודל ייחודי לשילוב המצוינות עבור כל התלמידים כי היא מאמינה ב מצוינות לכולם והיא לא סלק טיבי ת. היא מתמקדת בתלמידי כיתה ט' ו זו צומת ו שלב קריטי בהתפתחותם המקצועית האקדמית של התלמידים. מבחינתנו זה תזמון אסטרטגי כי היא מאפשר ת ל הכווין את התלמידים למסלולים טכנולוגיים בתיכון כי זו שנה לפני בחירת המגמה. האמונה שלנו היא שהשקעה מוקדמת יחסית מניבה תשואה מהירה ו מוחשית בטווח הקצר. אני רוצה גם להתייחס ל רלוונטיות ב.מודלינג התוכנית מספקת הזדמנות ייחודית לאינטראקציה עם מודלים לחיקוי . היא מביאה הייטקיסטים ומנוסים מה י ישוב עצמו וזה מאפשר מפגש ישיר עם אדם ש דומה לי, מאותו מקום, וייתכן שגם למד באותו בית ספר שאני למדתי בו ,כך ש זה הופך את עולם ה הייטק לברור ונגיש יותר עבור התלמידים . גם הסיורים שעושים באוניברסיטאות בישראל פותחים אופקים חדשים לתלמידים, מעודדים אותם ל שאוף להשתלב בפקולטות יוקרתיות בישראל. כל זה כמובן מחזק את תחושת המסוג לות העצמית של ה תלמידים. האמונה שלנו ה י א שבאמצעות התערבות מוקדמת והכוונה מתמשכת אנחנו פועלים ל צמצום ה פער בי יצוג בתעשיית ההייטק ו בכך אנחנו לא רק מפתחים כלכלית את החברה הערבית אלא גם מקדמים שילוב וגיוון במגזר הטכנולוגי , ש לדעתי הצנועה אנחנו כל כך צריכים את ה ש ילוב זה ה. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת כמה זמן התוכנית פ ועלת אצלכם באום אל-פחם? :בראא'ה אגבריה שנה. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת אבל גוגל ?אמר לנו שהתחילו לפני שנתיים, לא ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 23 :בראא'ה אגבריה זה הייתה תכנית בלי כל ה מערך ה הוליסטי ש דיברתי עליו. התוכנית הייתה חלק, אבל אנחנו, בעקבות התוכנית, הבנו שצריכים עוד מרכיבים ועוד תוכניות ועוד התערבויות. היא עזרה לנו להתבונן יותר. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת כמה תלמידים משתתפים בתוכניות? :בראא'ה אגבריה ב- Hello Tech ?או בכל המערך יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת ב- Hello Tech . :בראא'ה אגבריה כל כיתות ט' השנה, זה מגיע כמעט ל- 1,400 , וכל'השכבה של כיתות ח. יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת ?והתוכנית הזו ממשיכה, נכון? היא תלווה אותם עד התיכון :בראא'ה אגבריה .'היא ממשיכה. התחלנו בט', ירדנו לח' והשנה גם נרד לז יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת .היא תוכנית לחטיבות ביניים :עמרי בן חורין 'כן, ח- .'ט יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת ?אין המשך לזה :עמרי בן חורין .לא, המיקוד מראש היה חטיבות הביניים יאסר חוג'יראת (רע"מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת לעשות תוכניות זה טוב מאוד , זה טוב מאוד להגיד"עשיתי כ ך ועשיתי כ ,"ך ועשיתי כך בסופו של דבר הכול ילך לאיבוד אם אין לנו מדדים לראות האם באמת התוכנית הזאת הצליחה או לא בסוף הדרך . אם אין מעקב היום, אם אין מעקב אחרי1,400 ה תלמידים שהיו בתוכנית בעוד5-6 שנים , לראות איפה הם היו, איפה הם נמצאים – אולי מתוך1,400 התלמידים א ף אחד לא ך הל ללמוד הייטק? ה תוכניות האלה חשובות אבל לבדוק ולעקוב אחר זה זה עוד יותר חשוב בשביל ללמוד מזה. אני חושב – זה כבר לא יהיה בוועדת המדע– ש זה חשוב ש אתם כגוגל וכ עיריית אום אל- פחם תעקבו אחרי זה ו תעקבו בסוף המסלול, בעוד5 נים ש, אחרי שהם מסיימים י,"ב כמה מתוך1,400 התלמידים הלכו ללמוד הייטק וכמה מהם השתלבו ועבדו ב.תחום זה חשוב, הנתונים חשובים מאוד. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 24 :בראא'ה אגבריה שמעתי את הדיונים, קראתי קצת את הפרוטוקול של דיון הוועדה הקודמת ו רציתי לתת כמה המלצות קטנות מהשדה .שלי אנחנו כמובן עושים שותפות עמוקה ע ם הרבה גורמים, כמו גוגל, צופן, מה די ג'ולאני, אם אתם מכירים, ,ועוד אז מאוד חשוב לי, א,' לייסד תוכנית התערבות סדורה ע ם ההורים, כמובן מעבר לטקס י הפתיחה החגיגיים בסיום, כי למרות השחיקה המסוי מת במעמד ההורים אצלנו, בחברה הערבית , היא עדיין מתאפיינת בכך ש להורים יש השפעה, לפעמים גם כוח החלטה, על בחירת המסלול ועל סיכויי הצלחה. ,'ב מאוד חשוב לנו להגיד לכם שצריך להקים אקדמיה לאומית להוראת מקצועות ההייטק למורים ולמדריכים בחינוך הבלתי פורמלי על מנת שידבר ר ו אותה שפה. ג,' להרחיב באופן דרמטי את כל התוכניות כמו "אח גדול," "אחות גדולה". בחברה הערבית יותר קל לנו להתחבר– לא משנה אם זה ערבים ו ערבים או ערבים ו יהודים – ו אנשי חינוך רבים מאמינים שהעבודה החינוכית בעלת אימפקט חזק יותר נעשית ב אחד .על אחד לסיום , בקשר למה שאמרתם בהתחלה על מישהו שהגיש קורות חיים ואף אחד לא הרים לו טלפון, אז צריכים בעיניי לעבוד גם על הידוק הקשר ע ם תעשיית ההייטק והסיבה ה יא להפוך את האפשרות למוחשית יותר, ללמוד את התעשייה, פשוט מאוד ללמוד אותה, להתנסות , להרגיש שאני שם, אני יכול. גם שה התנסות הזו תבנה לי קורות חיים . אחד האתגרים המשמעותיים שאנחנו מזהים הוא ש רק מיעוט מהסטודנטים הערבים משתלבים במשרות סטודנטים בתעשיית ההייטק כי ר בים מהם פונים לעבודה ה מסורתית יותר, מה שמונע מהם ל התנסות מעשית בתחום . אז חוסר ב ניסיון מעשי משפיע לרעה על קורות החיים שלהם. תודה לכם. :היו"ר איימן עודה תודה רבה לך. אמיר באבאלה, האאט ד י .לברי, בבקשה :אמיר באבאללה .שלום לכולם, תודה על זכות הדיבור למי שלא מכיר, אפליקציית האאט היא סטראט-אפ שהתחיל באום אל- פחם בפברואר2020. אנחנו אפליקציה ש מתמחה בשילוח מהיר. התחלנו במסעדות ולפני שנה נכנס נו גם ל כל התחום שלnon-food store ,בין אם זה בתי מרקחת, 'סופרמרקטים וכו. היום אנחנו עובדים ב כמעט37 ערים וכפרים, גם ערב י ים וגם נכנס נו למגזר הכללי, במיוחד בפריפריה. אנחנו מדברים על עפולה .וכרמיאל עובדים גם במרוקו ב,חמש ערים מעסיקים כ- 250 עובדים, רובם ב מטה שלנו באום אל-פחם. קודם כל, הנתונים שנאמר ו כאן הם בהחלט נתונים מאוד מאוד מדאיגים ופחות מעודדים, באתי להתחזק ו אני יוצא מפה עם פחות עידוד, אבל אפשר גם להבין למה . אחד הדברים שנאמרו כאן ע"י חבר הכנסת איימן עודה הוא שצריך חברות גדולות שיפתחו סייטים בערים ערביות . זה משהו מאוד מאוד מורכב כי מצד אחד זה כן יכול לעודד ולהניע את הכלכלה, ג ם את המסעדות שמתחת למשרד ו גם העובדים יכולים לקנות ולעודד כלכלה, וזה גם יחזק את התחבורה הציבורית בתוך הערים הערביות. אך מצד שני, א מ ם ציגים שפחות מ- 1% הנהלה ערבית בתוך החברות האלה אז האתגר הבא הוא לשכנע יהודים להיכנס ולעבוד באום אל-פחם או בערים כאלה ואחרות. זה אתגר שאנחנו כחברה גם מתמודדים אתו כשאנחנו רוצים לחפש מועמדים יהודים. ברגע שהם שומעים על אום אל-פחם הם מורידים את עצמם מהמשרה, גם אם היא מאוד מאוד מפתה. :היו"ר איימן עודה זה נושא חשוב בפני עצמו, תמיד יש מתח בין ה- empowerment לבין זה שאתה שייך למקום חזק ואם אתה לא תהיה בו אז אתה תישאר חלש .רוצה להקים אוניברסיטה בישוב ערבי , אם זה לא ברמה של הטכניון אז יש יתרון שזהempowerment , אבל יש חיסרון שאתה מודח במקום מאוד חזק. בין זה לבין זה צריך תמיד למצוא את הנוסחה הנכונה. זה דבר שבאמת ראוי להרבה מחשבה בשביל לבנות את הכיוון הנכון. :אמיר באבאללה מסכים איתך לגמרי אבל אנחנו גם צריכים להבין מאיפה זה נובע, כי אם עד היום בבוקר יש119 נרצחים ערבי םי, ש זה בממוצע1.57 נרצחים ערב ים י, אפילו תושב ערבי בתוך הכפר ה ערבי שלו או העיר הערבית מפחד ולא מרגיש ביטחון. אם הרצח היה קורה בשעות המאוחרות של הלילה, היום אנחנו רואים אותו גם באמצע היום. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 25 דבר שני , אחד הדוברים דווקא ציין מציאות,ורודה שברגע שיש מועמד שהוא טוב זה לא משנה אם הוא ערבי או יהודי, במקרה שלי אני יכול להיות לא פוליטיקלי קור קט ולהגיד שזה לא נכון, כי אם אתה מקבל ש ני קורות חיים, 'של עומר מחאג'נה ושל ליאור מוסקוביץ, אז גם אם הם שירתו ביחד ב- 8200 , מה שלא יכול לקרות, נעדיף את ה מוסקוביץ' בסוף. זה מ שהו שמאוד-מאוד חשוב לציין. אנחנו כל הזמן קו ראים למועמדים לא להתייאש, אני שומע על מועמדים שמגישים300 ו- 400 קורות חיים ו כבר ב בוט הראשוני הם נפסלים ,אז זה ראוי לציון. דיברת הרבה על הסטארט-אפים בתל אביב, אני מאוד מאוד אוהב את זה אך אני לא יכול להתעלם ממה שאמרה ברשות החדשנות, ש סטארט-אפ ב קושי שורד. להב יא מועמד מהצפון עד תל אביב ברכבת כדי לעבוד בסטארט-אפ שהוא לא יציב זה איכשהו סיכון, גם לסטארט-אפ וגם למועמד. מה שכן, אנחנו צריכים לאפשר עוד ועוד גיוון תעסוקתי בחברות הגדולות, שיתנו כלים– מה שלומדים באוניברסיטה ו ב מכללות זה מעולה אבל בפועל בשטח זה המבחן שמכר יע. :היו"ר איימן עודה תודה רבה לך. לא שמעת ,י מעמאד יונס אתה תמיד צנוע ועושה דברים מדהימים , רוצים לשמוע .אותך :עמאד יונס תודה רבה . אנחנו חברה בת30 שנה ועברנו הרבה עליות וירידות אבל בסך הכול אנחנו עולים ואנחנו היום באמת מספר אחד ב עולם ב מה שאנחנו עושים. :היו"ר איימן עודה איזה משפטים מעולים . התפעלתי מהמילה" 30 שנה" כי תרבות של התמדה זה לא דבר ש נמצא בכל מקום , וז ה מספר אחד בעולם אז עוד יותר התפעלות. :עמאד יונס תודה. התמדה זו מילת הקסם .הנושא פוטנציאל ההון האנושי – יש כל מיני דברים שצריכים לעשות שזה בטווח קצר, שזה ליזמים הקיימים, בטווח היותר ה,ארוך שזה אנשים שאולי בשלים להיות יזמים ול אנשים שלא יודעים שצריך לעודד אותם להיות יזמים, ואנחנו הולכים אחורה ואחורה, גם כן לבתי ספר תיכון ול חטיבת ביניים. רכבת ההייטק היא רכבת מהירה . צריך לקפוץ על הרכבת הזו בטווח הקצר וגם הארוך בבת.אחת אנחנו חייבים להשקיע בטווח הקצר, בטווח הבינוני וב טווח הארוך בו-זמנית. בחברה יש לנו את שלושת ה- E : employment , education ו- .entrepreneurship אנחנו משקיעים בשלושת הדברים במקביל. אנחנו מושקעים במקומות כמו חממות טכנולוגיות שלNGT , בנצרת, ב- Takwin , ב חיפה גם. אנחנו גם כן מושקעים ב- NorthMadלעודד יזמות . אבל אנחנו חושבים שצריך גם כן להתייחס לחינוך ואנחנו בחרנו להתייחס לבתי ספר של כיתות ח' ו- 'ט, כמו שגוגל עושים. למה? כי שם יש צומת , שם מחליטים לאן ללכת, לכיוון הנדסה או לכיוון .אחר אז מה אנחנו רוצים לעשות? אנחנו רוצים לשכנע א ת ה תלמידים האלה שייקחו החלטה לכיוון הנדסה. איך אנחנו עושים את זה? ,יש שתי ציפורים במכה אחת אנחנו הולכים לסטודנטים בטכניון, בתל אביב ו ב מקומות אחרים ואנחנו נותנים להם מין אופציה לעבוד בחברת הייטק , לעבוד בתור סטודנטים וגם ללמד ילדים בכיתות ח' ו-ט' בנצרת. אנחנו נכנסים עכשיו לשנה שלישית . התחלנו עם בית ספר אחד- - - :היו"ר איימן עודה כולל בי ת ספר אל-ג'ליל? :עמאד יונס התחלנו ב סלזיאן בנצרת. עד היום היינו ב ארבעה בתי ספר, 100 התלמידים עברו אצלנו. בשנה השלישית אנחנו נכנסים ל- 10 בתי ספר, עדיין בנצ רת. אנחנו פונים ל- 500 תלמידים. התוכנית מאוד יפה. קודם כל הסטודנטים שעובדים בתוכנית הזו מקבלים חשיפה לחברות הייטק, אז הם מקבלים ניסיון, מין ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 26 התמחות אצלנו, הם מלמדים ילדים ש קרובים לגיל שלהם , יש פרויקט בתוך התוכנית הזו והם מייצרים משהו, ממציאים משהו ביחד עם הסטודנטים שלנו. אנחנו היום נכנסים לשנה ה שלישית ואנחנו מחפשים שותפים, אם זה מהתעשייה ואם זה מהעמותות ו א זה ם מהממשלה, בכדי שנוכל לא רק ל הישאר בנצרת ולא רק מאות תלמידים , אלא אלפי ועשרות-אלפי תלמידים. :היו"ר איימן עודה תודה רבה לך, אדם יקר. אורי זיו, הוות"ת., בבקשה :אורי זיו התנצלותי שלא יכולתי להגיע פיזית .אצלנו יש הרבה עשייה בזמן האחרון. חשוב לי להתחיל מהתוצאות. הנתונים האחרונים מדברים בשנים האחרונות על עליה מאוד משמעותית גם בתחומי ההייטק. 15% מהסטודנטים במקצועות ההייטק ב אקדמיה הם מהחברה הערבית. :היו"ר איימן עודה כולל השנה האחרונה? :אורי זיו ,אלה נדמה לי, נתונים מלפני שנתיים. מהשנה האחרונה עוד אין לנו , זה בתהליך איסוף דרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .אני אגיד שבעקבות ועדת פרלמוטר ות" ת קיבלה החלטה להגדיר יעד של20% סטודנטים מהחברה הערבית במקצועות ההייטק, ביחד עם עוד החלטות שקיבלנו על יעדים לחברה הערבית במסגרת ההחלטה ש נקראת "מדיניות מצוינות מכלילה ." כמה דברים ספציפיים שגם קרו לאחרונה אצלנו זה שהגדרנו מחדש את תחומי הלימוד ו את ה עדיפויות שאנחנו נותנים גם במלגות לסטודנטים, לתמרץ,את הצעירים גם ב תקציבים שאנחנו נותנים למוסדות, ןא וכ תחומי ה הייטק תמיד נמצאים במקום גבוה. גם קיבלנו מ- 550 איזושהי תוספת למלגות "איר"תקא ואני לא יודע מבחינת תקציבים, כי אני לא איש ה תקציבים אצלנו, אבל מבחינת מספרי ה מלגות הן בסך הכל מומשו באופן כמעט מלא לגמרי, התוספת שקיבלנו. עבר לאחרונה גם מודל תקציבי חדש למוסדות שיש בו תוספות, בין היתר חלק מהתוספת בעקבות 550 ,כך ש התקציבים שמגיעים אלינו אוט ומטית מבוצע. במודל החדש, הדבר אולי הכי משמעותי, זה שיש קצת יותר דחיפה של המוסדות לכיוון של מקצועות מועדפים., שמקצועות ההייטק בתוכם ועוד דבר מאו ד משמעותי שקרה לאחרונה זה ש פתחנו את האפשרות למוסדות להקים מכינות קדם-אקדמיות שמשל ב ות גם לימודי עברית בתוכם לחברה,הערבית גם לעולים חדשים. הסדרנו את הנושא הזה ובעצם זה מאפשר לתת מענה הוליסטי של הזדמנות שנייה לצעירים שלא מצליחים להתקבל ל אקדמיה, אם זה בגלל שאין להם בגרות ריאלית או בגלל ש אין ל הם בגרות מלאה או בגלל ש רמת ה עברית שלהם לא מספיק טובה כדי להתקבל . זה כלי שנפתח השנה לראשונה באוקטובר הקרוב ואני מקווה שבאמת ייעשה ב ו שימוש משמעותי. :היו"ר איימן עודה תודה רבה, דברים חשובים.. גיל אלוני, בבקשה :גיל אלוני תודה רבה,. גיל אלוני הרשות להשקעות, משרד הכלכלה. רציתי לציין ולהציג תוכנית ייעודית ספציפית שתומכת בהעסקת מתמחים ערבים בהייטק ,הז ממש שם התוכנית. :היו"ר איימן עודה .חשוב מאוד :גיל אלוני ודאי העמותות מכירות, גם מהעבר, וחלק מהחברות שהיו כאן, ו מי שלא, התו כנית הזאת פועלת ישירות מול המעסיקים, לא בקטע עדיין חינוכי או שלבים קודמים יותר, אלא ממש בהעסקה. כל מעסיק ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 27 שקלט החל מחצי ה שנה האחרונה לדוגמה , מתמחה ערבי, או שמתכוון בחצי שנה הקרובה לקלוט מתמחים ערב ים י, יכול לגשת לתוכנית הזאת. מבחינת גובה הסיוע של המשרד, אפשר לקבל עד60,000 שקל עבור כל מתמחה. יש תקציב לתוכנית הזאת, השנה בגובה6 מיליון. בעבר, כשהענף היה ב שגשוג יותר טוב, היו כמ ובן תקציבים גבוהים יותר. התוכנית הזאת פתוחה כרגע להגשות, נשמח כמובן להפיץ את זה גם דרככם . שיהיה בהצלחה. היו"ר:איימן עודה תודה רבה, חשוב מאוד.. אשרף ג'בור, בבקשה :אשרף ג'בור תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איימן היקר, קודם כל על רצף ה פגישות ועל חשיבות המפגש הזה. אני רוצה להתייחס קודם כל ל כאב, יש כאן כאב. ה מספרים שאנחנ ו רואים לעומת הפוטנציאל הקיים הוא פוטנציאל אדיר, אבל אם יש כאב צריך לרדת לשורש. כשיש לנו כאבי שיניים אנחנו עושים טיפול שורש. צריך לעשות טיפול שורש לדעתי. עמאד דיבר לפניי ו ל מה שהוא עשה יש אימפקט אדיר, הביא את ההייטק גם ל נצרת, ואני חושב ש גם ההשקעה עכשיו ב חטיבת הביניים היא מצוינת , .עמ"ט זה נהדר וזה גם ממשיך צריך לתפוס את הנקודה הזאת של כיתה ט' ולהשקיע בתלמידים. חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת יצא אבל הוא ה תייחס לזה, למה עוצרים בשלב הזה. למשל ע ם אום אל-פחם חשבתי על זה, כי יש את התוכנית של גוגל, מרכז חינוך סייבר, מתחי לים לחשוב שהם שותפים איתם, איך אנחנו יכולים להמשיך בעצם את הרצף הזה ברמה היישובית. אבל אנחנו, כרשת חדשה שעובדת בתוך האוניברסיטאות, מביאים את התלמידים האלה בדיוק 'בכיתה ט, בדיוק בתפר הזה כש אין עדיין אין,הרצף הזה ולדעתי פה צריך להשקיע. אנחנו משקיעים גם בחינוךSTEM ברמה מאוד מאוד גבוהה. דיברה גם נציגת"אמדוקס," אנחנו למשל חושבים איך לבנות את התוכניות האלה אז עבדאללה ג'וני, שהוא אחד המנהלים הבכירים , ונדמה לי שהיא דיברה עליו כי אמרה שיש אחד והשאר ג'וניורים- - - :שאדי חדאד ,לא אחד בפוזיציה הזאת אבל יש עוד3% מנהלים בתוך.הארגון :אשרף ג'בור אוקיי. אז אנחנו חושבים איתם איך באמת להביא ליותר מנהלים בכירים. זאת אומרת, גם כשבונים את התוכניות צריך לשאול את התעשייה: מה אתם מצפים? אבל איך עושים את זה? שאלת חבר הכנסת איימן ו בצדק, איך עושים את זה? זאת השאלה. יש פה ,כאב יש פה פוטנציאל, יש פה מ,שאבים אני אפילו טוען שהחברות באמת רוצות להביא את הפוטנציאל מהחברה הערבית, אבל עדיין יש פער . את הפער הזה מצמצמים, גם בכל המחקרים והדוחות שראינו לאחרונה, בהשקעה גם במיומנויות ה מאה ה- 21 ,ן שה קריטיות, קריטיות לחברה הערבית שלא עושה א ת א ותו מסלול של"חבר מביא חבר" שאנחנו מכירים ו דברנו עליו גם היום הרבה, שאתה מביא אותם בעצם בשלב מוקדם יותר. צריך להשקיע להביא אותם לחשיפה בש לב מוקדם. את זה אנחנו עושים, אנחנו עושים בינתיים במספרים מאוד מאוד קטנים . גם אתמול הייתה לנו פגישה עם הממשלה והרשות ל פיתוח כלכלי שבאמת רוצים להפוך את המיזם הזה ל מיזם משותף, אני יותר מאשמח בשביל שיהיה אימפקט. אפשר להתחיל בבית ספר אחד אבל א ימפקט צריך באמת מש אבים וצריך המון שותפים. לגבי ה נושא של הדרג הבכיר, דיברנו המון על ה ג'וניור ים פה. החברה הערבית תקועה שם. צריך ל הודות, ו לא רק להודות בזה, גם צריך להגיד שהמספרים הם כל כך קטנים, 3% , זה מטורף. לכן אנחנו צריכים גם להגדיל את3% האלה, ואני יודע ש יש יעדי ממשלה, אבל צריך לכוון גם ל דרג בכיר. אני רוצה לתת לכם את הדוגמה מהאקדמיה. כשאנחנו חשבנו בעשור האחרון איך להביא יותר סטודנטים לאקדמיה, תמיד אמרנו: אתם צריכים לחשוב על הסגל האקדמי הבכיר. הי ום כל פרופסור בחברה הערבית ש שבר את תקרת הזכוכית והגיע לתפקידים בתוך האקדמי ה, מושך אחריו המון סטודנטים ערבי ים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. זה לא רק להביא אותם להייטק, לא רק להביא אותם לתואר ראשון ב- STEM , זה גם להביא אותם לדרג הגבוה ביותר באקדמיה ולדרג הגבוה ביותר בתעשיית ההייטק. ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 28 אני בטוח שהמוחות שיושבים כאן ואנשים שבאמת רוצי ם להשקיע בזה, והוועדה בר א שותך, חבר הכנסת א יימן , יוכלו להפוך את זה למשהו יותר פרקטי. הדבר הזה אפשרי אבל צריך להשקיע רגע לפני טרום אקדמיה ובתוך האקדמיה. זה מה שאני מאמין. אם נעשה את זה בחיבור עם התעשייה, בחיבור עם הממשלה, בחיבור בהמשך לכוון גבוה, הדרך תהיה י ותר ו יותר טובה. בהצלחה לכולנו. :היו"ר איימן עודה תודה רבה לך , אשרף יקר. אני רוצה להציע לכם: בואו נחליט שאנחנו ניפגש במקום מסוים בתוך החברה הערבית– יכול להיות,אצלך, עמאד יכול להיות בכל מקום– שננצל את זה שאני נמצא במקום הזה, שאנחנו יכולים לשבת ע ם כל שר, ע ם כל קבוצה, ממש להתלבש על זה. לבנות תוכנית ולהחליט שי ש לנו חודשיים שאנחנו מתלבשים בהם על משרדי הממשלה, על כל מיני כתובות שהן מאוד חשובות ו רלוונטיות לנו, בשביל שבחודש-חודשיים-שלושה הללו נ עשה ממש קפיצה בעניין ההייטק ו האוכלוסייה הערבית. בואו נק בע שעוד שבועיים, עוד ,שלושה נשב ביחד כולנו, נחליט על כיוון, נ שנס מותניים ונלך. אני ממש ממש בעד וחושב שזה מאוד חשוב. אני רוצה להגיד לכם משהו ברמה האישית, גם אני , בהיותי במקום הזה , יו"ר ועדה, אני רוצה בסופו של יום להביא משהו ממש י לאוכלוסייה שלנו, להרגיש שמהמקום הזה, אחרי שאמרנו שאנחנו מסיימים את התפקיד הזה, עשינו משהו מאוד חשוב לחברה שלנו . בואו ממש נ שלב ידיים ו נעשה את זה. :יובל דוידור .ד"ר יובל דוידור מפורום ההייטק אתה אמרת ש בסופו של יום אני אגיד לכם משהו אישי, א ני רוצה להביא משהו לחברה שלי .התפיסה של ההייטק, עם כל החשיבות להביא לחברה הערבית את ההתפתחות הכלכלית, ההתפתחות החינוכית וכדו,' אנחנו מסתכלים על החברה בכללותה . זה ממש לא להביא רק לחברה הערבית ,י הס בה הזאת גרמה לפורום ההייטק לפתוח כל מיני,יוזמות אנחנו מעבירים הרצאות וסדנאות בהתנדבות וכדו' ב תיכונים ב חברה הערבית וכל מיני דברים אחרים. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי ההייטק, אנחנו פה במשכן הכנסת ואתם מדברים על כל מיני תוכניות ומשרדי ממשלה, יש לזה מקום, אבל בואו נזכור שההייטק זה מגזר עסקי, הוא פועל ל פי חוקים מסוימים, החוקים הם לזוז מהר, כמו שיפוע של ה מים . יש דברים מאוד פרקטיים- - - :היו"ר איימן עודה .או הרכבת המהירה של עמאד :יובל דוידור מים זה הכי טוב , מים פשוט בוחרים לבד איפה המדרון הכי קל להם , שם הם זורמים. אז יש לנו למשל את"גליל טכנולוגיות", יש המון חסמים, אבל אם במקביל ל תוכניות הממשלתיות נ אמץ את הדברים הפרקטיים, של אנשים עם אנשים– כי בסוף חברות עסקיות והייטק, יש כאלה שיש חסמים, והרבה, ויש כאלה שממש מחכים ומשוו ע ים להון האנושי מהחברה. :היו"ר איימן עודה תודה רבה לך, דברים חשובים ואני מקבל אותם עקרונית. א ני חושב שטובת כל קבוצה זה חלק מ טובת החברה בכלל. זו תפיסה מאוד נכונה, מאוד מדויקת. יחד עם זאת, זה לא סותר את ה- empowerment מקבוצות מוחלשות, לא סותר בכלל. מה גם, שהכותרת של הישיבה הספציפית הזו היא ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית. לכן זה משתל ב ביחד, זה לא סותר ואני מקבל את מה שאמרת. המלצות הוועדה,: אחת הוועדה מבקש ת מ רשות החדשנות לקיים תוכנית לע ידוד חברות ההייטק לפ תוח סניפים בערים ערביות או בפריפריה. היתרונות של זה הם עצומים, כפי שאנחנו רואים."עם "אמדוקס ,שתיים הוועדה מבקשת מ רשות החדשנות ומשרד העבודה לשתף פעולה עם"קו אימפקט" וחאסוב ו להגיע לשולחן עגול בצפון כדי לצאת ע ם תוכנית פעולה, לצאת מהתופעה של"חבר מביא חבר" המדירה הי יטקיסטים מהחברה הערבית להיכנ ס לתעשייה. ,שלוש וה ועדה דורשת ממשרד האוצר לקבל נתונים מדויקים לגבי התקצוב ל עידוד כניסה לתחום ההייטק לחברה הערבית, כולל באקדמיה ו ב בתי הספר התיכוניים, ל שנת 2023-2024 . אני רוצה לחזור, כל ההמלצות ה ן בכיוון טוב, אבל אם אנחנו לא נשב ונחליט על צעדים, על כיוונים, ונחליט שחודש-חודשיים-שלושה כולם יהיו למען ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית, כל ההמלצות הללו ועדת המדע והטכנולוגיה 08/07/2024 29 י היו בגדר הצפת נושאים ו יישארו בחלל. כל זה טוב אבל זה בידינו. אנחנו צריכים ממש ביחד לקדם את זה. תודה רבה לכם מקרב לב.. הישיבה נעולה הישיבה ננעלה בשעה14:30 .