פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-ואחת מושב ראשון פרוטוקול מס' 18 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ט (25 ביוני 2019), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה "שדה דב" על העיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר דוד ביטן מאי גולן מיקי לוי יעקב מרגי אבי ניסנקורן אורית פרקש-הכהן מיכל שיר חברי הכנסת: ינון אזולאי יעקב אשר ניר ברקת יואב קיש קטי שטרית מוזמנים: שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ' מנכ"ל משרד הביטחון לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון ר' יח' מתווה, משרד הביטחון – – – אודי אדם דניאלה המר אלון יפרח רמ"ח מו"פ אג"ת, משרד הביטחון – ענת טוקר רמ"ח תוא"ר, משרד הביטחון – תומר דגני רכז בינוי ורמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר יועץ, מינהל התכנון, משרד האוצר לשכה משפטית, משרד האוצר – – – דניאל מלצר ארז בן אליעזר עמית שטאובר מח' יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים המשנה למנכ"לית וסמנכ"ל תשתיות – – אריאל צבי יעקב (קובי) בליטשטיין מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – דפנה עין-דור מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה, משרד הבריאות מנכ"ל משרד התיירות – – נועם בצלאל הירש אמיר הלוי סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות – מינה גנם מנהל מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל – צחי דוד רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה ראש עיריית אילת – – מאיר מלכה גרניט מאיר יצחק הלוי סגן ראש העיר אילת, עיריית אילת – מתן בארי סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אילת – אלי לנקרי חברת מועצת העיר, עיריית אילת – סימה נמיר עוזרת ראש העיר, עיריית אילת – גל הפנר דוברות העירייה, עיריית אילת – גיל ממן פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת – נלי וילסון פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת – ורד אלבז פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת – גלי בובטס פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת – דני בן אפרים פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת – גאיה אלבז פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת – מרסל חג'ג פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת – מיכאל ועקנין פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת – אביאל ועקנין סגנית מה"ע ומנהלת אגף תה"ע, עיריית תל אביב-יפו – אורלי אראל יועץ תעופה, עיריית תל אביב-יפו ראש מועצה אזורית חבל אילות – – מתן אוריין ד"ר חנן גינת מנכ"לית, מועצה אזורית חבל אילות – הדס שפירא רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי – דוד לוי מנהלת, המנהלים מטעם בהמ"ש – רחל זכאי סמנכ"ל לתקשורת ושיווק, התאחדות המלונות בישראל – טלי טננבוים מנהל בית חולים, שירותי בריאות כללית – ד"ר אלדר ברקוביץ סמנכ"ל תכנון, נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים) – ניר קוגל מנהלת אגף קו ירוק, נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים) – נועה יואלי-מנדלר מנכ"ל, ארקיע – ניר דגן תושבת הגוש הגדול/שכונת נופי ים – נגה אלדור פעיל חברתי – בני פרץ יו"ר ארגון עובדי הכפייה תחת שלטון הנאצים – יוסף מור ייעוץ משפטי: שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד << נושא >> הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה "שדה דב" על העיר אילת << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש לומר שני דברים לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא לשמו התכנסנו; אחד, ועדת הכספים קיימה מספר דיונים בנושא הרנטות שמקבלים ניצולי השואה מגרמניה. שיפרנו בארץ את התנאים של ניצולי השואה והגדלנו את הסכומים שהם מקבלים. ברבות השנים, בעקבות הפעולות שעשינו כאן בארץ, גם ממשלת ישראל וגם הכנסת, השתפרו התנאים וגדל התקציב שמקבלים ניצולי השואה ויצא שמקבלי הרנטות, מה שנחשב פעם לטוב ביותר והם היו אלה שמקבלים את הקצבה הטובה ביותר – באופן יחסי כמובן, עדיין מצב ניצולי שואה לא טוב – קיבלו סכום הרבה יותר נמוך ותנאים יותר גרועים מאלה של ניצולי השואה בארץ. שיפור התנאים הוא תעודת כבוד לישראל אבל בסופו של דבר לא נפתרה הבעיה לגבי מקבלי הרנטות. הזמנו לוועדה את שגריר גרמניה בישראל, ביקשנו ממנו שממשלת גרמניה תתאים את עצמה, תיתן גם את הסכומים שעליהם מדובר ותיתן זאת רטרואקטיבית. זה בעצם הקו הראשון של ניצולי השואה, מקבלי הרנטות מגרמניה. אנחנו התבשרנו בימים האחרונים, לאחר משא ומתן שהתנהל בינינו לבין העוסקים בעניין הזה בממשלת גרמניה עם הנחיה של הממשלה הגרמנית, שהעלו את הסכומים של מקבלי הרנטות. הם מקבלים היום 2,500 בתשלום רבעוני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יעלו רק בפברואר 2020. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. לא נפתרה גם הבעיה של האלמנות של ניצולי השואה. בקיצור, יש עדיין בעיות אבל הבשורה היא בשורה חשובה. אני מודה לממשלת גרמניה, לפחות באופן זמני, כביניים, ומי שיהיה יושב-ראש הוועדה הקבועה יצטרך לקיים את הדיון הזה באופן מסודר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מחמיץ שום הזדמנות להתגרות בנו בנושא הזה של יושב-ראש הוועדה הקבועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה דבר שעבדנו עליו מאוד קשה, פתאום קיבלנו אותו וקשה לנו גם להגיב מכיוון שאין ועדה קבועה. אבל זו חשוב מאוד שבסופו של דבר התהליך הצליח. יוסף מור, אתה יכול לומר משפט? מרדכי הראלי ביקש אבל הוא לא מרגיש טוב. << אורח >> יוסף מור: << אורח >> מרדכי הראלי אושפז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו מאחלים לו רפואה שלמה, הוא שותף לדיונים פה תמיד. בבקשה, משפט. << אורח >> יוסף מור: << אורח >> אני יושב-ראש עמותה של מקבלי הרנטות מגרמניה. קודם כל, אני מברך ומודה על ההחלטה הזאת. היא באה באיחור ומעט מידיי אבל אין ספק שזה תורם לנו המון. במקום לפרט אני רוצה לבקש שתמשיך בקדנציה הבאה להעביר את החוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אתה לא יכול לבקש דבר כזה כי אולי מישהו אחר רוצה. << אורח >> יוסף מור: << אורח >> שתמשיך לקדם את החוק שוועדת הכספים שלחה לכנסת – שהיה צריך להביא לידי השוואה מלאה ללא יוצא מן הכלל, לא יותר אבל גם לא פחות. עדיין, למרות התוספת הזאת, אנחנו הרבה-הרבה פחות ממה שמקבלים היום. מה שאני יכול להגיד רק הוא שמאז החוק האחרון, התוספת האחרונה – היינו אז 6,200, היום נותרנו בסך הכול 5,000, כך שהזמן פה הוא גורם מאוד מכריע ואנחנו פונים אליך להמשיך בכיוון הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. שתהיו בריאים. תמסור למרדכי הראלי רפואה שלמה בשם כולנו. תודה רבה. דבר נוסף, למיטב הבנתי הממשלה אתמול קיבלה החלטה לפצות את תושבי מבוא מודיעים וקיבוץ הראל. בישיבה הקודמת אמרתי שהסכום הוא בין 60 ל-85 מיליון, הממשלה קיבלה החלטה לפצות אותם בסכום של 85 מיליון, גם את מבוא מודיעים וגם את קיבוץ הראל. הם בעצם נשארו בלי כלום, בלי בית, בלי נכסים, שום דבר, ואינם יכולים לקבל פיצוי, לא מחברות ביטוח כי הם לא היו מבוטחים, ולא ממס רכוש מכיוון שאין הוכחה ברורה שמדובר בהצתה או אירוע טרור, או אפילו סתם הצתה שאיננה קשורה לנושא הלאומני. הממשלה תפצה אותם ואני מברך על כך. שוב אנחנו בבעיה עם מקורות המימון בגלל שיביאו כנראה קיצוץ רוחבי. אני לא שמח לעשות את הקיצוץ הרוחבי. הקיצוץ הרוחבי – שחברי הכנסת לא יטעו לחשוב שמדובר על איזשהו פטנט ופטנט שאינו פוגע. הוא פוגע במשרדים, בדברים חיוניים מאוד. כשזה יגיע לפה, ברגע שאני אחליט להביא את זה לדיון – צריך את האישור של ועדת הכספים – אנחנו נקיים על זה דיון מעמיק. אדוני השר, שלום. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא התייחסת אלי כל כך יפה לפני כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שגם עכשיו לא אבל אלה כללי הטקס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תדאג, זו מחווה זמנית, בצלאל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כל פנים, אנחנו מודים על ההחלטה הזאת לפצות את תושבי מבוא מודיעים ואנחנו שמחים על כך. אנחנו נקיים את הדיון על הקיצוץ הרוחבי. הקיצוץ הרוחבי הוא דבר לא פשוט ובוודאי לא נעשה את זה באופן הזה. אני מקדם בברכה את שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ואני מתייחס אליו עכשיו יפה. האמת שגם קודם התייחסתי אליו יפה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא הסכמתי להיכנס עד שהוא לא הבטיח לי שהוא לא מעכב את הפניות של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ידעתי. אם הייתי יודע לא היינו מעבירים - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש לך מזל שנכנסת אחרי ההעברות. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> בצלאל, אתה לא מעודכן. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני מעודכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם היינו יודעים היינו מעכבים את זה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> על זה נאמר: זכין לאדם שלא בפניו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך על השתתפותך בדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, קיימנו דיון, כפי שאתה יודע, לא קל בנושא הרצון לסגירת שדה התעופה דב. אתה תדבר על התוכנית שלך ונראה מה עושים, אבל תצטרך לענות לי גם על כמה שאלות. אני מניח שהיות שעסקת בנושא בצורה כל כך אינטנסיבית אז אתה בטח יודע. אנחנו העברנו כאן בוועדה פעמים רבות חוקים של הפקעת שטחים בשביל דרך. מפקיעים שטח. קח למשל את ירושלים: עושים רכבת קלה – הפקיעו שם שטחים; לא עשו חשבון ואמרו: יש שם בעלי חנויות, הם יינזקו וכל מה שנלווה – החליטו. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כביש מס' 1, כל השטחים של מוצא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נכון, יש דוגמאות למכביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יכולים לעבור על כל המדינה כך, לעבור מקום מקום. אני מדבר על הרכבת הקלה כי זה מול העיניים שלנו אבל זה קיים בכל המקומות. אנחנו העברנו חוקים. מאוד התמרמרנו על חוק כזה בכל פעם שהוא היה מגיע אבל היינו מאשרים בסוף, אמנם עם הגבלות אבל הבנו שכביש צריך לפעול ודרך אסור לחסום. לא הבנתי עד עכשיו ואני שואל את עצמי בימים האחרונים כשאני חושב על שדה דב – לא עסקתי בעניין הזה כוועדת כספים, זה בעצם היה צריך להיות בוועדת הפנים, יואב קיש באמת התחיל חקיקה בעניין אבל זה לא היה אצלנו – למה לא הפקיעו. אני נגד לפגוע בבעלי הקרקעות. מה, היו שם אנשים חזקים שלא התמודדו אתם? להם לא הפקיעו? הפקיעו רק לאלו שנמצאים בנתיבי איילון, בשכונת התקווה? מה ההבדל? זה לא לעצור דרך – זה לעצור שדה תעופה, לעצור עיר. למה לא עשו את זה? ואם עשו את זה, למה לא מנסים להגיע לפתרונות? דבר שני, אני לא בטוח גם מה היה בבית המשפט וזה כל הזמן מרחף מעל ראשנו. האם בית המשפט לא מאפשר לנו לחוקק? האם בית המשפט לא מאפשר לנו לדחות בינתיים? האם בית המשפט לא מקבל את עמדתה של הכנסת? אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שדי מטעים אותנו פה. לא יכול להיות שאם אנחנו באים ואומרים שהעיר תיסגר – ואומרים את זה כולם, לא אופוזיציה או קואליציה, כולם אומרים את זה - - - << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> בית משפט לא התערב בנושא עצמו. הוא בסך הכול אמר: יש החלטת ממשלה קיימת, אם רוצים לעדכן אותה תעשו את זה במסלול. בית משפט לא הביע דעה לגוף הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר ישיב על העניין הזה. אני בכוונה העליתי את השאלה הזאת לפני שהשר משיב. תדעי שכששר משיב זה יותר חשוב. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אלמד את מקומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, מקומך הוא מכובד מאוד, אבל את יודעת איך רבתי אתו פה בוועדה? עכשיו אני אכבד אותו מאוד, צריך להיות ממלכתי בעניין. אנחנו חברים טובים אבל היו לנו מריבות על כל מיני דברים קטנים. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש, גם על הדיון הקודם, שלצערי לא יכולתי להשתתף בו, וגם על הדיון הזה. תודה לכל החברים ששותפים למהלך הזה. אני אגיד כמה מילות הקדמה ואחר כך אצלול פנימה לעומק המצב שאנחנו נמצאים בו וההצעה, המתווה, שאנחנו מנסים כרגע לקדם. קודם כל, צריך לומר בצורה ברורה שיש מעט מאוד נושאים בבית הזה שנמצאים בקונצנזוס כל כך רחב כמו הבנת החשיבות של המשך פעילותו של שדה דב לאילת – ואני מניח שדיברתם על זה רבות בדיון הקודם, אני לא רוצה לחזור – ההבנה שזה סוג של תחנה מרכזית. בשונה משדות תעופה שמשמשים לטיסות נופש, פה זה סוג של תחנה מרכזית. זו תחבורה ציבורית. זאת לא תעופה במובן הקלאסי של המילה אלא תחבורה ציבורית ואין מספיק תחבורה ציבורית לאילת. אפשר לדבר בתוכניות עתידיות, וישבתי על זה אתמול עם שר האוצר, על רכבת מדימונה לאילת וכו', תהליכים שצריך לעשות אותם, בוודאי אם רוצים להקים עוד ערים – יהיו לך מתחרות, אדוני ראש העיר, בעזרת-השם, בעשורים הקרובים – ולפתח את החלק הדרומי הזה של מדינת ישראל. אבל נכון להיום ולמצאי התחבורה הציבורית – ושוב אני חוזר על ההגדרה הזו – לאילת, יש קונצנזוס מאוד רחב שמבין את החשיבות של הדבר הזה. נדמה לי שאם אנחנו נביא את החוק הזה אז יהיו כאן 120 או 110 חברי כנסת שיתמכו. אני לא מכיר תקדימים מארבע השנים שאני לפחות בבית הזה, נושאים שעברו כאן בקונצנזוס כל כך רחב. זאת נקודה ראשונה ואני חושב שהיא לא יכולה שלא לעמוד ברקע, גם של גורמי הממשלה שאתם אנחנו מתדיינים על הסוגיה הזו, גם אל מול בעלי העניין הפרטיים, שיש להם כמובן עניין לגיטימי וצודק, ותכף אני ארחיב על כך. אני חושב שגם בית המשפט חייב ובוודאי ייתן דעתו בכל מהלך שנעשה על העובדה הזו כשמדברים על דמוקרטיה. אז יש קונצנזוס כל כך רחב בכנסת, ולמיטב שיפוטי גם בקרב שרי הממשלה – ואני בדיאלוג עם רובם בשנתיים-שלוש האחרונות בעניין הזה, אם זה שר התיירות, שר הבריאות וכו'. עכשיו אני יורד מעט לגופו של עניין. שאלת, אדוני יושב-הראש, את שאלת ההפקעה ופה צריך לומר: אנחנו נמצאים היום בפני מציאות נתונה. אני חושב שמדינת ישראל התנהלה בצורה מאוד שגויה בכל הטיפול שלה בשאלת שדה דב ובוודאי היחס אל הגוש הגדול ואל הפרטיים הנוספים שנמצאים שם מראשית הדרך. אני חושב שלו היינו חושבים שאנחנו נגיע לאן שהגענו היום לפני 20 ו-30 שנה, ראוי היה להתנהל אחרת ולא להגיע למצב שאנחנו בו היום. אפשר היה אולי להפקיע אבל צריך לזכור שהפקעה אז הייתה עולה פחות מעשירית – עשרימית? שלושימית? ארבעימית? אני לא יודע איך אומרים את זה, אבל מספרים אחרים בכלל ממה שיש היום. ודאי שזה מה שהיה צריך אז לעשות. זו תשתית ציבורית הכי טריוויאלית בעולם, אפשר וצריך היה לייצר הפקעה. נאמר יותר מזה – אני לא מגלה כאן סוד כמוס – שדה התעופה דב לא מוסדר תכנונית. עשרות שנים פועל שדה תעופה במדינת חוק, מדינה דמוקרטית מתוקנת, והוא לא מוסדר תכנונית. אני אומר יותר מזה, לא נעשתה עבודה מסודרת בממשלת ישראל – עושים היום סוג של עבודה כזאת במועצה הארצית לתכנון, סוג של תמ"א שדות תעופה, לתקף אותה בצורה יסודית, להסתכל עכשיו בראיית רוחב איך נראית מערכת התעופה, תעופת החוץ ותעופת הפנים, במדינת ישראל. אין מספיק עבודה כזאת וכשקיבלו את ההחלטה לסגור את שדה דב – אני אומר את זה באחריות – לא קיבלו את ההחלטה מתוך ראיה אסטרטגית. זה לא רק קשור לאילת אלא בכלל, ביטחונית, האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להישען היום רק על נתב"ג על רקע האתגרים הביטחוניים הקיימים והיכולת לשבש את נתב"ג ברגע. שדה משלים – בנבטים משרד הביטחון מתנגד, רמת דוד עדיין מתעכב. אגב, אם אני אשאר בתפקיד הזה בקדנציה הבאה אני חושב שזה אחד האתגרים הכי גדולים. אין היום איזו ראיית רוחב ולדעתי ולמיטב שיפוטי הדל, ואפילו בבדיקות שעשיתי בימים האחרונים עם גורמי מקצוע אצלנו במשרד, אסטרטגית לא נכון לסגור את שדה דב. מדינה מתוקנת בשנת 2019 לא משאירה את מטרופולין תל אביב בלי שדה, לא משאירה את כולה היום נשענת על נתב"ג. אז מדברים עכשיו על תמנע בחירום וכו' – זה לא זה, לא במרחקים, לא בקרבה למרכז הארץ ולא ביכולת לתת מענה לכל התעופה של מדינת ישראל. לו היינו נמצאים היום בראשית הדרך אני חושב שנכון היה להשאיר את שדה דב – זה נכון בראייה מרחבית, זה נכון בהקשר של אילת – ולתת מענה לבעלי הזכויות בקרקע, אם באמצעות הפקעה עם מנגנוני הפיצוי שקבועים כבר היום בפקודת רכישת מקרקעין לצורכי ציבור ואם בדרכים אחרות. אבל אנחנו, אדוני יושב-הראש, לא שם. אנחנו אחרי שנעשה מה שנעשה. התקבלו החלטות ממשלה, תוכננו תוכניות ועל בסיסן נבנו תוכניות תקציביות, צה"ל מועבר דרומה וכו'. אני מוכרח לומר – אני אומר את זה בצער – אני חושב שבהקשר הזה את הנעשה אין להשיב. אני לא רואה אפשרות היום, על רקע כל השלכות הרוחב שהדבר הזה כולל, להשיב את הגלגל לאחור במובן המהותי, למנוע את תוכנית תל אביב/4444 לשנות לחלוטין את כל הסיפור. אפילו מתווה חולדאי, שאני כן תמכתי בו בראשית הדרך וחשבתי לשמר את המסלול עם טרמינל קטן, לייצר 6,000 או 8,000 יחידות וכמובן לתת מענה לגוש הגדול וכו', גם זה לדעתי, בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע השלכות הרוחב שיש לדבר הזה – להגיד בלתי אפשרי? אין דבר כזה בלתי אפשרי, הוא כמעט בלתי אפשרי. השלכות הרוחב שלו והמחירים שלו לכל כך הרבה דברים שתלויים פה אחד בשני – יש עוד 10,000 יחידות דיור אחרות שתלויות בזה, אני לא נכנס לזה כרגע במסגרת הזמן הנוכחית. אני חושב שבהקשר הזה את הנעשה אין להשיב. שוב, אני אומר את זה בכאב. אני לא חושב שזה דבר טוב שהגענו לנקודה הזאת, אבל צריך לדעת להשלים לפעמים גם עם המציאות. אם מגיעים לקיר צריך לדעת שזיהינו קיר. למרות זאת, אני חושב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים דחייה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כל הסיפור זה עד שהטרקטור הראשון - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תנו לי חמש דקות, תסמכו עלי שאני רוצה לבנות את זה מתודולוגית נכון לפי הסדר, גם כדי להרגיע חששות וגם כי אני יודע שכל דבר שמדברים פה עכשיו הולך אחר כך למקומות אחרים, כידוע. לכן, תנו לי חמש-שש דקות לנסות להסביר את התמונה הכוללת ואז אני חושב שיהיה מאוד קשה לענות למה שאנחנו מנסים לקדם. אני רק עונה במשפט אחד, אדוני, לשאלתך הממוקדת על בית המשפט כי היא מאוד-מאוד משמעותית בהקשר הזה. בית המשפט אמר בצורה מפורשת – אמרה הנשיאה חיות – מותר לכנסת לחוקק. זה נמצא בפרוטוקולים של הדיונים. כשאנחנו חוקקנו כאן בקונצנזוס רחב, עם 84 חברי כנסת, את החוק הקודם, לפני שנתיים, שהביא אותנו לרגע הזה ולפחות עשה את המינימום ההגיוני של להצמיד תעופה אזרחית לתעופה צבאית, אמרו גם אנשי משרד המשפטים: זה לא חוק עוקף בג"ץ. סוגריים: אני טוען שאין מושג כזה, אנחנו האוטוסטרדה, מקסימום בג"ץ עוקף אותנו, אבל גם לשיטת מי שחושב שיש מושג כזה שנקרא "חוק עוקף בג"ץ", זה לא חוק עוקף בג"ץ. בית המשפט דן במצב החוקי הנוכחי, הוא דן במצב ההסכמי הנוכחי, ואני חוזר ואומר: יש אינספור פסקי דין שאומרים שלמדינה מותר לסגת מהסכמים, מותר להפקיע, בוודאי ובוודאי אם עושים את זה בחקיקה שעניינה באינטרס ציבורי כל כך גדול, ובוודאי, כפי שאני אציג תכף, עושים את זה מבלי לפגוע כמלוא נימה בזכויות בעלי הקרקע הפרטיים. ואני אומר כאן, אני נותן משקל גם לזכויותיהם, לפחות לאזן, אבל אני לא מזלזל, אני לא מזלזל בזכויותיהם ואני בוודאי לא מזלזל באינטרס הצפייה הלגיטימי שלהם על רקע ההתנהלות של המדינה לאורך השנים, ששוב אני אומר, לו אני הייתי מקבל את ההחלטות אז יכול להיות שהייתי מתנהל אחרת, סביר שהייתי מתנהל אחרת, אבל לא אני קיבלתי. אתה יודע מה? אני גם לא חושב שאני רוצה לבקר את מי שקיבל. אנשים קיבלו החלטות וגם להם יש הסתמכות על ההסכמים, המצגים והתהליכים וגם בזה צריך להתחשב. אני חושב שהמתווה שאנחנו מגבשים בימים האחרונים – ובאותו לילה בו מוניתי לתפקיד קיבלתי טלפון מראש הממשלה וזו הייתה משימתו הראשונה, שניכנס לעובי הקורה מתוך שעסקנו בזה כולנו בשנתיים-שלוש האחרונות בצורה מאוד אינטנסיבית לנסות ולגבש מתווה – הוא מתווה שמרבע מעגל. דהיינו, יש לו מקסימום יתרונות. אני אסביר את המתווה ואסביר בעיקר מה יקרה בשנתיים-שלוש האלה. מה שיקרה זה לא שאנחנו נחפש דרך בסוף לבטל את התוכנית ושהשדה לא יתפנה, הוא יתפנה, אבל אני אסביר מה יקרה ולמה מה שיקרה הוא מאוד משמעותי לאילת, יש בו המון הישגים, יש בו אפס מחירים ומינימום סיכון. סיכון תמיד יש. יש בו מקסימום רווח, אפס נזק ומינימום סיכון. הרעיון שלנו אומר שאנחנו נעביר חקיקת בזק שתאמר שהמסלול ושטח מאוד קטן של טרמינל שיישאר לידו לא יפונה כרגע, אבל ייקבעו שני דברים מאוד משמעותיים בחוק: אחד, ייקבע שכל הליכי התכנון ביחס לשטח נמשכים באותה מתכונת – לא התכנון, התכנון, השיווק והביצוע, ואני תכף אתן בדיוק את הגאנט איך הדברים האלה מתנהלים ולמה זה אפשרי. כל ההליכים, גם הסטטוטוריים וגם השיווקיים, הכול יימשך בדיוק כפי שהוא. התוכנית הזאת של תל אביב/4444, תוכנית המתאר לכל רובע דב, זו תוכנית אשכול שנמצאת בותמ"ל – אגב, עוד לא הופקדה אבל אמורה להיות מופקדת לותמ"ל – תכף אני אתן בדיוק סטטוס ולוחות זמנים של כל תוכנית, מה קורה אחרי התוכניות האלה ומה צריך לקרות, מה אומרים גורמי המקצוע ומה הערכתי, אחרי שגם בדקתי אותה עם אנשים אחרים שעוסקים בתחומים האלה לגבי לוחות הזמנים. הכול מתקדם לפי הסדר וביום שבו יצטרך להיכנס הטרקטור הראשון, לא חשוב כרגע על איזה סוג של עבודה, אל שטח המסלול, גם הוא יפונה. אנחנו מרוויחים גם דחייה של מינימום – בהערכות הכי אופטימיות של טחנות הצדק שטוחנות במדינת ישראל ומקדמות תכנון וביצוע – שלוש שנים. מה שיקרה בשלוש השנים האלה זה בעיקר – ופה אני כן רוצה לומר, בכל זאת אני שר התחבורה עכשיו, מילה מאוד טובה לאנשי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, שקיבלו דירקטיבה ממשלתית, קיבלו את הכלים ועשו את מה שהם יכולים בנתב"ג בכדי להכשיר אותו לקלוט את הפעילות של שדה דב באמת בצורה יוצאת מן הכלל. הייתי שם ביום חמישי, למחרת כניסתי לתפקיד, הייתי שם בסיור כדי לראות את הדברים האלה בעיניים ובדקנו אותם, אבל יש בעיות אובייקטיביות שלא תלויות בהם. הם יצרו את הטרמינל, שיפצו, פינו קומה בחניון, יש שאטלים, הכול מסודר חוץ מדבר אחד – פתרון תחבורתי מנתב"ג לתל אביב בשעות העומס. מה לעשות, זה לא בסמכות רשות שדות התעופה, ויושב כאן הסמנכ"ל קובי בליטשטיין. יש לנו תוכנית מאוד מסודרת במשרד התחבורה לתת לדבר הזה מענה. צריך להבין, הבעיה היא שאין כניסה לנתיב המהיר לתל אביב מהכניסה הראשית לנתב"ג. הכניסה לנתיב המהיר היא הרבה יותר מוקדמת, ולכן כל מי שרוצה להיכנס לנתיב המהיר צריך לעשות סיבוב, את הטבעת המזרחית דרך כביש 40, ושם, כידוע, יש פקקים גדולים. הפרויקט המיידי ביותר הוא נתיב תחבורה ציבורית – וכבר שוחחתי על זה אתמול עם שר האוצר כדי לתקצב את זה – בכביש 40. אם יצרנו אותו אז אותו שאטל, אותו אוטובוס שיעלו עליו מיד עם הירידה מהמטוס באותו מתחם מיוחד שהוכן לשם כך, אך ורק לצורך אותה תעופת פנים מאילת, ייסע בנתיב התחבורה הציבורית בכביש 40, יכנס לנתיב המהיר לתל אביב ויגיע מהר מאוד לתל אביב. פתרון קצת יותר ארוך, שגם כבר נמצא בצנרות של משרד התחבורה עוד הרבה לפניי ואני בכלל אמרתי ואני חוזר - - - << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> טכנית זה אפשרי? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כן. יש עכשיו בדיקת עומק. בבדיקת היתכנות ראשונית – כן. יש שם שול מספק. אבל אני אומר, יש עבודה מקצועית שמבוצעת עכשיו, ממש בימים אלה, במשרד התחבורה, כדי לבחון את זה באמת לעומק הנדסית, תכנונית, תקציבית, לוחות זמנים. ההערכה שקיבלנו אתמול – תקן אותי, הסמנכ"ל, אם אני טועה – היא שתוך שנה עד שנה וחצי אנחנו יודעים, במאמץ גדול ובהנחה שזה יתוקצב, וכפי שאמרתי שר האוצר נתן הסכמה עקרונית, להעמיד את הפתרון הזה והוא דרמטי. הוא דרמטי, אגב, לא רק לאילת, הוא דרמטי לכל מי שנוחת בנתב"ג ורוצה להגיע לאזור המרכז. אנחנו לא עושים את זה רק בשביל תושבי אילת. הדבר השני הוא קצת יותר ארוך טווח אבל גם הוא כבר נמצא שלבים מתקדמים וזה מחלף כפר חב"ד, בכלל כל הכניסה הראשית לנתב"ג. גם הוא חשוב מאוד. הדבר השלישי – גם זה כבר נמצא בתכנון – הוא העלאת תדירות הרכבות מנתב"ג לתל אביב משתיים בשעה לארבע בשעה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הגיעו הקרונות? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> פעימה שישית הגיעה, פעימה שביעית בדרך, ואחרי שהיא תגיע זה יקרה, בעזרת-השם. קובי, אתה זוכר מתי צריכה להגיע הפעימה השביעית? << אורח >> יעקב (קובי) בליטשטיין: << אורח >> הפעימה השישית אמורה להתחיל ממש בחודשים הקרובים אבל זה לא קשור לעניין הזה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא מטרמינל 1. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> התכנון שלנו בנתב"ג, נכון להיום, מדבר על כך שאחרי שנוחתים ויורדים מהמטוס יש אוטובוס, כמו שמחכה היום בשדה דב. יחכו כמה אוטובוסים, אנחנו נדע מראש על כל אחד שעולה למטוס, יוצא מאילת, נדע בקצה כמה אנשים רוצים להגיע לרכבת, הוא ייקח אותם לרכבת, כמה אנשים רוצים להגיע ישר לתל אביב, יהיה שאטל בחינם שמשרד התחבורה מממן שייקח אותם מהמטוס ישירות לתל אביב, לארלוזורוב, לאיכילוב. יש גם תוכנית לחולים שבאים לטפולים, תהיה מונית על כבש המטוס שלוקחת אותם בחינם – היום זה 50% – בחינם, באופן מלא, ישירות לבית החולים. רק מה? גם המונית הכי טובה בעולם וגם האוטובוס הכי טוב בעולם עומד בפקקים. אז אם לא נתנו בשלב הראשון את נתיב התחבורה – אגב, בדקנו עוד דבר, וזו אפשרות כן לתת חיבור לנתיב המהיר באמצע, בטיחותית זה דבר מאוד מסוכן שפשוט לא מתאפשר. כלומר, לייצר במצב הנתון היום כניסה לנתיב המהיר אחרי היציאה, מערבית ליציאה הראשית לנתב"ג, זה דבר שלא מתאפשר. לכן אנחנו צריכים את אותו נתיב תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי התוכנית שלך לא סוגרים את שדה דב ביום שני? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אתה אומר תכלס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לשם כך התכנסנו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא מסביר את ההיגיון. יש סיבה לזמן הזה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תנו לי שלוש דקות. תראו, היה אמור להיות אתמול דיון אצל ראש הממשלה שבו הייתי אמור להציג את המתווה, יש מצגת מסודרת, יש הכול, אחרי שקיימנו סדרה של דיונים עם כול גורמי המקצוע, שמענו את עמדתם – אגב, אני מכבד אותה, למרות שהם מתנגדים אני מכבד מאוד את עמדתם, אני, מה לעשות, חושב אחרת מהם. אם ראש הממשלה יאמץ את זה אז אפשר בתוך 48 שעות להעביר כאן את החוק הזה. כפי שאמרתי, הוא יעבור בקונצנזוס מלא בלי שום בעיה. יש גם בתקנות עבודת הממשלה יכולת לעשות את זה בחקיקת בזק. הכול אפשרי טכנית. צריכה להתקבל החלטה מהותית של ראש הממשלה שהוא לוקח את הסיכון. פה אני רוצה רגע לומר איפה הסיכון. אמרתי, המתווה בנוי על כך שאנחנו אמנם מעכבים כרגע את הפינוי – כל חלק אשכול מפונה מידית, כל הטרמינל היכן שהוא נמצא היום, המבנים האזרחיים, חניות המטוסים הקטנים, הכול מפונה היום, אפשר מיד להיכנס לבדיקות קרקע, אפשר מיד להיכנס - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל צריך גם את הזמנים, מתי אתה מפנה הטרמינל - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> משרד הביטחון צריך לפנות את השדה עד ה-1 בנובמבר. יש לו זמן. למדנו, לצערנו הרב, בגירוש של גוש קטיף שלהרוס לוקח מעט מאוד זמן. לא צריך ארבעה חודשים. אפשר להשאיר את זה כרגע עוד חודשיים. אתמול הצגת לנו אדוני, אני לא אגיד מה שאסור להגיד אבל יש לכם מנהלת שיודעת לעבוד מהר, טוב ובזול, ואם משרד הביטחון יקבל הנחיה, לדעתי הוא יודע להתאים מבנה קיים כבר של מערכת הביטחון על המסלול בתוך חודשיים-שלושה, בלי שום בעיה, לטרמינל. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אנחנו לא יודעים להפעיל את השדה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני המנכ"ל, אין דבר שמשרד הביטחון לא יודע. אחרת אנחנו לא נישן טוב בלילה. אתם יודעים מצוין להשאיר פקחי טיסה. << דובר_המשך >> אודי אדם: << דובר_המשך >> תודה על המחאה אבל לא כל דבר. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני המנכ"ל, אני אומר לך שאתם מסוגלים. אתם תקבלו פקודה ותבצעו. אנחנו עדיין במדינה דמוקרטית. כיוון שגם בדקתי את זה עם אנשיך - - - << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> חיילים בתפקיד, מה הבעיה? << אורח >> אודי אדם: << אורח >> להפעיל טרמינל אזרחי? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני המנכ"ל, כיוון שגם בדקתי עם אנשיך אז רשות שדות התעופה מסוגלת לקחת תוך חודשיים אחריות על כל נושאי אבטחה, כיבוי אש וכו'. הדבר היחידי שנצטרך סיוע ארוך טווח יותר ממשרד הביטחון זה להפעיל את מגדל הפיקוח, את פקחי הטיסה. בהנחה שאנחנו עדיין בדמוקרטיה וזה לא השתנה כשישנתי בלילה אז אם צה"ל יקבל פקודה הוא ימשיך לשים בקרי טיסה עוד חצי שנה או שמונה חודשים, עד שרשות שדות התעופה תסיים להכשיר בקרי טיסה אזרחיים להפעיל את שדה דב בתעופה אזרחית לאותן שנתיים-שלוש שעליהן אנחנו מדברים. יש לי המון-המון כבוד, אדוני המנכ"ל, אבל בעיניי זו הבעיה הכי קטנה שנצטרך להתמודד אתה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> למה אין פקחים לרשות עצמה? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כי הרשות אומרת שייקח לה – הם אמרו שנה, אני מרשה לעצמי לומר חצי שנה-שמונה חודשים – עד שמכשירים אנשים וקולטים וכו'. זה שדה שלא הפעילו אותו, בואו לא ניקח סיכונים. הרי אתה לא נותן לאנשים להתגלח, יש חפיפה וכו'. אתה לא תשים בקר טיסה להתגלח פעם ראשונה וחס וחלילה מהתאונות הראשונות. זה תהליך שעושים אותו, הוא קיים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, הוא קיים והוא יכול לקרות. אם צה"ל יצטרך להשאיר את הבקרים עוד כמה חודשים אז זה יקרה. בכל אופן, אמרתי, רוב השטח מתפנה. אפשר להיכנס לבדיקות קרקע מידיות, אפשר להיכנס לטיהור קרקע מידי, שזה הדבר היחידי שעושים עכשיו, בוודאי ברוב האשכול וגם במתחם הצפוני שלא נמצא בותמ"ל אבל אמור להתקדם אחרי. עכשיו בואו נדבר רגע על סדר התכנון. בראש ובראשונה חייבת התוכנית המתארית 4444 להיכנס לתוקף. בלעדיה הותמ"ל לא יכולה להיכנס לתוקף מכיוון שהותמ"ל כוללת איחוד וחלוקה, איחוד וחלוקה אפשר לעשות רק אחרי שסיימנו את התוכנית המתארית של כל השטח ואין לנו שם תשתיות ציבוריות בהתאם לחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. אי אפשר לעשות איחוד וחלוקה בלי שאישרנו את כל התוכנית המתארית. לוחות הזמנים שם הם שכרגע הוועדה המחוזית האריכה את המועד להתנגדויות עד סוף חודש יולי. אוגוסט, כידוע, לא עובדים במדינת ישראל. אוקטובר – חגים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בצלאל, התחלת לדבר על הסיכון ונעצרת. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> עוד שניה. אני מסיים את זה כדי להסביר למה בעיניי הסיכון הזה הוא הכי מזערי בעולם. אני גם כאן אצטט את נשיאת בית המשפט העליון עוד רגע, אתלה באילנות גבוהים מאוד. כמובן, אוגוסט לא עובדים, אוקטובר חגים, כל מי שיש לו טיפה יד ורגל בוועדות - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ספטמבר בחירות. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא, הוועדה עובדת גם בבחירות. אבל יש התנגדויות, יהיו התנגדויות, ייקח הרבה זמן לשמוע אותן. אחר כך יהיו עררים למועצה הארצית ויש בג"צים. זה תהליך. אז אומרים לי: תשמע, עד סוף 2019 – יגדלו לי פה אקליפטוסים. שדה תעופה יגדל פה, לא אקליפטוסים, על היד שלי, אם התוכנית המתארית תיגמר. תכף אני אגיד אפילו אם כן אבל היא לא תסתיים. במקביל, תוכנית מתחם אשכול אפילו לא הוגשה לותמ"ל. היא תוגש, אחר כך יוגשו התנגדויות. אגב, בדקתי בעיריית תל אביב, יש כמה דוגמאות לתוכניות ששלוש שנים כבר רק דנים בהתנגדויות. צריך לזכור, לא כל הפרטיים מאוגדים על ידי הגוש הגדול. יש פרטיים אחרים, הם בוודאי ישיגו על האיחוד והחלוקה שתקבע הותמ"ל באופן חד צדדי. אז נכון, על הותמ"ל אין זכות ערעור, יש בג"ץ, אנחנו במדינה דמוקרטית, יהיו מחלוקות סביב הסיפור הזה. יכול להיות שלאנשי הגוש הגדול יש אינטרס לא לערער על אותן קביעות – אגב, יש כבר, כבר היום יש מחלוקות, אני אומר לכם, גדולות מאוד בין משרד האוצר לבין הגוש הגדול על אופן איחוד וחלוקה ואיך בדיוק יישמו את ההסכמים שנחתמו. זה לא שהם עושים כאלה חיים קלים. אל תשכחו אבל שהם לא לבד, יש עוד פרטים שהם לא מעוגנים וזה הרבה מאוד אנשים פרטיים ולך תגיע עכשיו להסכמות עם כולם על איחוד וחלוקה. ודאי שיהיו השגות וערעורים, זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מישהו מהגוש הגדול שנמצא ורוצה לדבר? << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בפעם הקודמת לא הייתם. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רק תנו לי לסיים. סליחה שאני מאריך אבל אני באמת רוצה לפרוס הכול, אני אשתדל להתכנס לסיום. אחרי שתאושר התוכנית המתארית ומכוחה אפשר יהיה לאשר את התוכנית של מתחם אשכול בותמ"ל, על בסיס הותמ"ל אפשר יהיה להוציא היתרי בנייה בהתניה לקיומם של לא מעט נספחים של תכנון מפורט – נספח עבודות עפר ותשתית, נספח ניקוז וכו'. את זה עושה עיריית תל אביב. כרגע היא לא עושה, תעשה, ומוכנה, אגב, להתחייב לעשות הכי מהר שאפשר. אומרים גורמי התכנון בעיריית תל אביב: אפשר לייצר את כל אותם נספחים באוריינטציה מזרחית ולאו דווקא מערבית כדי שיהיה ניקוז, ביוב והכול למתחם אשכול וגם למתחם הצפוני, שעוד לא התחילו לתכנן אותו אפילו – אני מזכיר שבמדינת ישראל 2019 לא שופכים ביוב לים, אז אנחנו לא חייבים ממתחם אשכול לשפוך את הביוב דרך המסלול בשדה דב. אפרופו הטיעון שחייבים לעשות טיהור קרקע כבר עכשיו אז יש מסמך שהותמ"ל הגישה למשרד להגנת הסביבה כחלק מההצדקות לקיים את הותמ"ל, עשו סקר זיהומים ראשוני, עיקרי הזיהומים נמצאים היום במתחם אשכול, איפה שהסדנה הצבאית, זה קצת צפונה, אין זיהום כמעט במסלול, אפשר לעשות בדיקות קרקע תוך כדי תעופה. עשו את זה בשדה התעופה באילת רק לפני כמה חודשים, אף אחד לא ידע בכלל בשדה שעושים בדיקות קרקע, עשו את בדיקות הקרקע והמשיכו לטוס במקביל. יותר מזה, הקו הירוק, מי שמכיר, של הרכבת הקלה בתל אביב, שהוא באחריות משרד התחבורה, הוא בעצם הגבול המערבי של מתחם אשכול. אפשר לבצע אותו תוך כדי המשך התעופה. מדברים על כך שצריך להרים את הקרקע – זה לא שמונה מטרים, זה חמישה מטרים – לצורך הקו הירוק. יש לנו שם סיפור עם איזו רחבת התארגנות קבלנים, יש לה חלופה לא ליד המסלול. אז אנחנו נוכל לקדם את הקו הירוק באותם לוחות זמנים שקיימים היום. כל מה שנמצא מזרחית לקו הירוק מתקדם בתכנון, מתקדם אחר כך בשיווק – אין בעיה, מתקדם בשיווק – מה שהחוק קובע, יש ודאות. אומר לי רמ"י: אני לא אשווק קרקע עד שהשדה לא פונה. חבר'ה, זו שביתה איטלקית. החוק קובע ואם צריך גם החוק יורה לרמ"י לשווק. אותן תוכניות של בניינים ומגדלים מסחריים, הכול הכול ישווק כאילו השדה לא קיים. השדה יהיה קיים בשנים האלה. אמרתי, בזמן הזה, כשיסתיים הליך התכנון, יסתיימו הנספחים הפרטניים ואפשר יהיה לתת היתרי בנייה ולצאת לעבודות תשתית, יבוצעו גם עבודות התשתית. יהיו שיווקים לפני כדי שיהיה מאיפה לממן את העבודות. הכול הכול הכול יתקדם. במקביל, עיריית תל אביב תתחיל לדון, אחרי שיהיו מכרזים, הקבלנים יזכו ויגישו היתרי בנייה. אתם יודעים שגם להגיש היתרי בנייה ולקבל היתרי בנייה, גם כשיש תוכנית מתאר – אדוני ראש העיר, תכף תספר לנו – זה לוקח זמן גם כשכולם רוצים לעבוד הכי מהר שאפשר. אני חוזר ואומר: אנחנו נקבע בחוק שהכול נמשך באותו אופן ובאותו קצב. אנחנו נעגן בחוק את זכויותיהם של הגוש הגדול. מכיוון שזה המצב – ופה אני מסיים, סוגר את המעגל – אין כאן פגיעה בזכויות אנשי הגוש הגדול. לא רק שמצבם לא הורע, מצבם משתפר כיוון שאנחנו מעגנים בחוק את קידום הליכי התכנון, מעגנים בחוק את זכויותיהם שהיום מעוגנות בהסכם שקיבל תוקף פסק דין, מעגנים את זה בחוק. מה נפגע? הרי בשביל מה בהסכם יש התחייבות לפינוי השדה תוך זמן סביר? זה גם היה בסיס להרבה מאוד התדיינויות משפטית – מה התוכן שיוצקים לתוך ההיגד הזה "זמן סביר"? פינוי השדה נועד לשרת תכלית אחת בלבד והיא הוודאות שאכן הולכים סוף סוף להפסיק לטוס ולשחרר את הבנייה. אנחנו משיגים את אותה ודאות בחוק. ודאות. ההליכים נמשכים, השדה יפונה, נקודה. מאוד רצינו, ראש העיר ואני, שהשדה לא יפונה. אי אפשר. אני אומר, אי אפשר. אני עומד כשר תחבורה ואומר: אני, את הרכבת הזאת, לא יודע להחזיר לתחנה בגלל צה"ל דרומה, שוה"ם וכו'. שוב, זו טעות בעיניי. כשעשו את זה הסתכלו רק על בנייה, הסתכלו רק על מימון צה"ל דרומה, לא הסתכלו על שדה בראיה אסטרטגית תעופתית, לא הסתכלו על אילת. זה המצב. נכון להיום זה: זה נהנה וזה לא חסר. עכשיו אני מסיים. אנשי הגוש הגדול הגיעו לבג"ץ ב-2017 ואיימו שהם ידרשו את ביטול ההסכם. אם יש ביטול הסכם אז הם יגידו לך: אין בעיה, תפקיע, אבל תפקיע במחירים של היום, שגם על זה אפשר להתווכח. אמרה להם נשיאת בית המשפט העליון: רבותי, אתם מאיימים – וזה ציטוט – באקדח בלא כדורים. אתם לא תדרשו את ביטול ההסכם ואף אחד בחיים לא ייתן לכם את ביטול ההסכם. זה נמצא בפרוטוקול הדיון מפי נשיאת העליון, מפי הגבורה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בצלאל, אתה נסחף היום. אמרת 20 פעם דמוקרטיה, עכשיו "מפי הגבורה"? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בקיצור ולעניין, אומרת נשיאת בית המשפט העליון לאנשי הגוש הגדול, לעורכי הדין שלהם: אתם מאיימים באקדח בלי כדורים. אתם לא תבטלו ואף אחד לא ייתן לכם לבטל. אני אומר שוב, זה זה נהנה וזה לא חסר. אדוני יושב-הראש, כשזה נהנה וזה אינו חסר והאינו חסר מסרב – איך קוראים לזה? מיטת סדום, נכון? כופין עליו מיטת סדום. תושבי אילת ייהנו, אחרים רבים ייהנו מתעופת הפנים הזאת, אף אחד לא ניזוק. הכול מתקדם. רמ"י לא ניזוקה, צה"ל דרומה לא ניזוק והגוש הגדול. אף אחד לא ניזוק. אם הם יתעקשו על זה זו מיטת סדום. אני לא מכיר שופט נורמלי שייתן להם את הסעד. מה הבעיה? שאני צריך לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה שבנסיבות האלה אין סיכון, כי נכון לעכשיו אומר היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה: תדע לך שאם אתה מעביר את החוק תעביר לי מיד פלאט בגלל שיש נומרטור שזה ארבעה מיליארד שקל כי אולי הם יתבעו. אגב, גם זה - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> עושים פלאט על אולי? << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> פעם ראשונה שאני שומע את זה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה צודק, חבר הכנסת ויו"ר ההסתדרות לשעבר. חבר'ה, אין עילת תביעה. אין סיכוי לתביעה הזאת. אגב, גם פה מנפנפים במספרים, אני אומר לך, אדוני יושב-הראש, אתה לא חייב לאשר את הקיצוץ הרוחבי כי אני מצאתי פתרון לכל בעיות התקציב. אני קורא בדה מרקר שהסיפור של השדה זה 60 מיליארד שקל, אז אם אנחנו נפנה את השדה יש יתרות, אפשר לחלק 58 מיליארד שקל עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 65 מיליארד. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> 65 מיליארד. אז אומרים לי: אם הם יבקשו פיצויי קיום זה ארבעה מיליארד. לא מכיר פסק דין מ-20 השנה האחרונות בבית משפט שנפסקו יותר מ-100 מיליון שקל פיצויי קיום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה אתה אומר על הקיצוץ? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני הצבעתי בעד. אם תרצה אני אדבר אתך על זה אחרי. אני עברתי פוזיציה, מה לעשות? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> מה שרואים משם לא רואים מכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו אני מבין למה כשהציעו לי להיות שר לא לקחתי. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מכיוון שאני מכיר אותך ארבע שנים ויודע את חרדת הקודש שלך לצרכים ביטחוניים, אני אומר לך שאתה תאשר אותו גם בוועדה by hook or by crook. היו כבר דברים שאני ביקשתי לעצור ואתה אמרת: ביטחון, פיקוח נפש, אני אפילו לא בודק, לא מעביר לוועדת משנה אפילו, אני קודם כל מאשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל יש אצלי קיצוץ רוחבי על השולחן כבר כמה חודשים, אני לא מבין. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה לא מבין? טוב מאוד. אני מחזק את ידיך. בקיצור, יש פה 100% רווח, אפס נזק לכל אחת מהמערכות. עוד פעם, גורמי המקצוע התחילו להסביר לי בק"ן טעמים שאי אפשר לקדם את הכול כשטסים, אני אומר באחריות, אפשר לקדם את הכול כשטסים. אגב, עוד נקודה שנעשה בזמן הזה אבל היא לא תשליך – ואני מדגיש את זה, אדוני ראש העיר – על סגירת השדה, יהיה לנו זמן, כבר היום יש חברה שעובדת עבור משרד התחבורה לבחינת האי בים וכו', יש זמן, זה לא יעכב את פינוי השדה אבל זה יהיה איזשהו פתרון משלים יותר מערכתי. הדבר היחידי שיקרה הוא שניתן את המענה המשלים התחבורתי לנתב"ג. ניתן עוד משהו קטן, שפיל קטן – תראו, אחת הבעיות הקשות היום באילת זה באמת המעבר לרמון, זה גם מאוד מאריך את הזמן, גם שם יש כמה דברים קטנים שאפשר לעשות ולשפר והמכלול הזה בעיניי - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אי אפשר לעשות מסלול ישיר שיהיה רק לנוחתים? מסלול משדה התעופה - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה מדבר על נתב"ג? << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על רמון. שלנוחתים יהיה מסלול ישיר ואז בשעות העומס אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הוא מדבר על רמון, שדה רמון, שהוציאו אותו מחוץ לאילת וזה גם מאוד מאריך את הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה אתה מבקש שיהיה? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שיהיה מסלול שלמי שנוחת תהיה תחבורה ציבורית - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש, יש כבר היום שאטלים במחיר של נסיעה עירונית של משרד התחבורה, אנחנו נעבה אותם קצת. מה שצריך זה נתיב תחבורה ציבורית בכניסה לאילת כדי למנוע פקקים. אני העליתי עוד רעיון משוגע אתמול עם שר האוצר לרכבת קלה, אבל זה רק אם נראה שהשדה הולך באמת לממדים כאלה, שינחתו שם כדי ללכת לעקבה ולסיני וזה יצדיק את זה. אני לא רוצה כרגע לדבר על דברים שהם עדיין מוקדמים מאוד. אפשר לתת מעט מענה משלים גם ברמון אבל צריך לזכור שאת רמון לא אני עשיתי ולרמון גם עיריית אילת הסכימה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אבל יש שם בעיה של תחבורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אבל זה לא הנושא שלנו. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בעיניי, האתגר הגדול שסוגרים את שדה דב אחרי קליטת הפעילות התעופתית בנתב"ג זה להשלים את המענה התחבורתי שהוא באחריות משרד התחבורה והוא אפשרי באמצעות הדחייה. לכן הדחייה היא בגדר זה נהנה וזה אינו חסר. אני מקווה שראש הממשלה יאמץ. אם הוא יאמץ הכנסת הזאת תעשה את זה הכי מהר שאפשר. אני כן אומר כאן לכולם: אם ראש הממשלה יחליט אחרת – וזה לגיטימי כי בסוף הוא ראש הממשלה והסמכות שלו והאחריות עליו – משרד התחבורה יהיה ערוך לכל החלטה שלו ויעשה הכול כדי למזער כל נזק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הלו, זה סמוטריץ'? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה סמטוריץ'. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מודה לך. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אעשה הכול כדי לשכנע אותו, בסוף ההחלטה שלו, אני אקבל כל החלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מודה לך, אני מודה על הפירוט של הדברים. גם מה שאמרת, שאתה תקבל את מה שהוא אומר – זה בסדר, אתה שר, אני מכיר את התופעה הזאת. אין לי טענה. להפך, אני מכבד את העניין הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> השפעה קוסמית? אתה מכיר את התופעה של ההשפעה הקוסמית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מכיר את התופעה, כן. לכן אני לא אוהב לקחת תפקיד שר, זו הסיבה. היו לי כמה אפשרויות. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה היית שם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כן. בגלל זה אני לא חוזר לשם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי אתמול בלילה עם ראש הממשלה. זה נכון שההחלטה היא בידיים שלו. הוא לא נתן לי תשובה שלילית. אני לא מבקש לדון בכל הפרטים. אני לא חושב שאנחנו מסוגלים לדון בפרטים. אני לא חושב שזה הזמן עכשיו להתחיל לדון בפרטים. אני מבקש דחייה. דחייה. שלא יסגרו ביום שני את שדה דב, שיאפשרו לכנסת להתכנס ומכאן ואילך אפשר יהיה לדון בכל דבר. אני מבקש את זה גם ממשרד הביטחון. בסופו של דבר, שר הביטחון יכול על פי החוק – "שר הביטחון יבחן את הודעתו..." - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הוא כבר לא יכול כיוון שהמנכ"ל הוציא חוות דעת שביטחונית זה לא. העילה בחוק היא רק ביטחונית. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> העילה היא רק ביטחונית, הרי זה המהלך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני סבור שמשרד הביטחון לא יכול להתעלם מהעניין הציבורי שקיים כאן. איזו עילה ביטחונית יכולה להיות בפתיחת או סגירת שדה דב? איזו עילה ביטחונית? העילה הביטחונית היחידה היא שלמדינת ישראל יש פחות מסלול שאפשר לטוס בו. זה הדבר היחיד. על זה אפשר להגיד: זה כן ביטחוני, זה לא ביטחוני, אני אגיד שזה ביטחוני, מישהו אחר יגיד שזה לא ביטחוני וזהו. אבל יש פה נושא ציבורי מהמדרגה הראשונה שאי אפשר להתעלם ממנו אז לפחות את הדחייה, אדוני המנכ"ל אודי אדם, בבקשה. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אל תפילו עלי את הדחייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא מפילים עליך. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אנחנו מתעסקים עם העסק הזה מספר שנים, אני אישית מעל שלוש שנים. היינו צריכים לפנות את השדה ב-1 בינואר 2019, לא היינו ערוכים מבחינת בניין הכוח, ביקשנו הארכה עד ה-1 ביולי, קיבלנו את ההארכה. מבחינת יציאת מערכת הביטחון – היא באל-חזור. אני עכשיו לא מדבר אם כן להפעיל אותו או לא להפעיל אותו, זה לא רלוונטי בכלל. מה הכוונה? השקענו כשני מיליארד שקל – אני לא יכול לפרט פה כל מיני דברים אבל זה קשור לאמל"ח, לאיחוד טייסות – והיום השדה עובד בצורה מרודדת. ב-1 ביולי יש אנשים שהולכים הביתה, יש אנשים שמשתחררים, יש אנשים שצריכים לעבור לבסיס אחר. זאת אומרת, זה לא שעכשיו אני נשאר עם איזה בנק של פקחים ומחכה שיהיה להם מה לעשות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> משרד הביטחון עשה דברים יותר גדולים בחיים ויותר מורכבים, זה לא נשמע רציני. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם המספרים. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> חבר'ה, תנו לי להגיד מה אני יודע לעשות ומה אני לא יודע לעשות. לא אתם תנחו אותנו. מערכת הביטחון, ב-1 ביולי, פונקציונלית לא יודעת להפעיל את המערכת הזו כי היא לא צריכה אותה. אנחנו מפנים את הבסיס הצבאי. אם רוצים להפעיל בסיס שצה"ל משתתף בו, קודם כל צריכה להיות החלטה גם של שר הביטחון, של ראש הממשלה, לא של הכנסת. דבר שני, זה לוקח סדר-גודל של שלושה חודשים להתארגן על זה. יש פה בעיות בטיחות. חבר'ה, זה לא בסיס בחצרים או משהו כזה. צה"ל צריך להפעיל מערכת אזרחית, זה נראה לי לא הגיוני בכלל. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה הוא עושה היום? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה מפעיל את זה היום. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה מה שהיום קורה. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אני מפעיל את זה צבאית ונותן גם שירותים. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בסדר, נו. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> אז מה ההבדל? << אורח >> אודי אדם: << אורח >> חבר'ה, בואו תקשיבו, בסדר או לא בסדר – ב-1 ביולי אין בסיס צבאי בשדה דב. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ואם שר הביטחון ינחה אותך אחרת אתה יכול? אתה יכול. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> לא. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> נו, בחייאת דינק. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> לא, כי אין אנשים. אם הוא יגיד עכשיו: אתה פוגע מבצעית בפעילות כזו ואחרת – יתכנס מפקד חיל האוויר יגיד מה התשובה שהוא נותן. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> התשובה היא שזה אפשרי אם רוצים. אם יש רצון - - - << אורח >> אודי אדם: << אורח >> זה לא לשולחן הזה. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> ברור שזה לא לפה. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אני מבקש שזה לא יוטל עכשיו על מערכת הביטחון. מערכת הביטחון עשתה את כל מה שהיא עושה בצורה הכי מקצועית, הכי מקצועית, שיכולה להיות. שלוש שנים אני עושה על זה דיוני מעקב ובקרה, לא שמעתי מילה אחת על לדחות את זה, חוץ מראש העיר, שאתו אני - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ביקשנו מכם חוות דעת על דחייה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> הוא אומר שראש הממשלה לא ביקש דחייה. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אף אחד לא ביקש דחייה. נתנו את כל חוות הדעת - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בחוק ביקשנו. החוק הנחה אותו להוציא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיש, אם הוא יקבל הנחיה זה יקרה, נו. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חבר'ה, אי אפשר לא להבין את זה שהוא אומר שקשה לו. אם הוא היה מקבל את זה לפני חודשיים זה היה הרבה יותר קל. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> נתנו את כל חוות הדעת הכי מקצועיות חמישה ימים לפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא העברתם אלינו את חוות הדעת שלכם? << אורח >> אודי אדם: << אורח >> העברנו את זה ללשכת השר. יש דברים שהשר מנחה אותי – כן, לא, אני לא יודע, זה כנראה נמצא שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קשה ל להתווכח על דבר שאני לא יודע מהו. בכל אופן אנחנו לא נמצאים באיזה מבצע צבאי, מבצע שדה דב, אנחנו נמצאים בפעולה האזרחית שאם הייתה לנו חוות דעת שלכם היינו מנסים להתמודד אתה או שהיינו מקבלים אותה. אני לא קיבלתי. "לשכת השר" – אני לא יודע מה זה לשכת השר. לשכת השר זה לשכת ראש הממשלה. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> לשכר השר זו לשכת ראש הממשלה. חבר'ה, אני עובד אצלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא עסוק במשהו אחר. הוא עסוק בזה? << אורח >> אודי אדם: << אורח >> זו לא הפתעה. חבר הכנסת גפני, זו לא הפתעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מאמינים – אמרו את זה כמה חברי כנסת בקריאות ביניים – שאם ראש הממשלה יגיד שמבחינה ציבורית צריך לדחות את זה בשלושה חודשים אתם לא תדעו להתמודד עם זה. אנחנו לא מאמינים לזה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> הכול זה סיפור של הקצאת כוח אדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם ראש הממשלה יגיד לדחות בשלושה חודשים אתם יכולים לדחות, אנחנו יודעים. מפה אתם מקבלים את כל הסיוע האפשרי תמיד. אמר את זה השר. אנחנו כל פעם מעבירים את מה שאתם מבקשים, לא חושבים פעמיים. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> זה בדיוק אותו דבר כמו להנחות את רש"ת שהם ייקחו את זה. זה התפקיד שלהם. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> אבל הם צריכים להכשיר פקחים, אין להם אנשים פשוט. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> יש פקחים. מה אין פקחים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נמצא פה מרשות שדות התעופה? אם שר הביטחון מחליט לדחות את הפינוי בשלושה חודשים, אתם יכולים להפעיל את זה? << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> מאיר, ראש מטה רשות שדות התעופה. כפי שהשר ציין, קיימנו על כך בחינה, השר אומר חצי שנה-שמונה חודשים, אנחנו אומרים לפחות שנה. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> כמה זמן לוקח להכשיר פקחים? << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> אין לנו כרגע פקחי טיסה, צריך לקלוט אותם, להכשיר אותם, לאמן אותם על שדה תעופה שאנחנו לא מפעילים, להחליף את המכשור הקיים כי זה לא מכשור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואי אפשר לקחת את הפקחים הצבאיים ולהגיע להסכמה – אנחנו מדינה קטנה – שהם ינהלו את זה? << דובר_המשך >> מאיר מלכה גרניט: << דובר_המשך >> אין פה את רשות התעופה האזרחית, שהם הרגולטור שלנו, אבל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם היו פה בפעם הקודמת. << דובר_המשך >> מאיר מלכה גרניט: << דובר_המשך >> אנחנו לוקחים פקחים צבאיים, על פי רוב לוקחים פקחים צבאיים ומכשירים אותם לתעופה אזרחית. הליך ההכשרה הוא כחצי שנה, אחרי זה יש הסמכה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את הפקחים הקיימים. << דובר_המשך >> מאיר מלכה גרניט: << דובר_המשך >> אני אומר, גם אם לקחתי פקח של השדה, הרגולציה מחייבת אותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא עובד עכשיו שם. << דובר_המשך >> מאיר מלכה גרניט: << דובר_המשך >> זו הרגולציה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה לא תתקוף את האנשים שלי פה. אין דבר כזה. לא יקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשמע, אתה הבחור הכי מצוין שקיים במשרד התחבורה, אבל - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אל תסבך אותי עכשיו עם הסמנכ"ל פה, הוא בחור מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכול בסדר. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> עם גנות לא תסתבך. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חד-משמעית. חביבי, אתה קיבלת צ'ק שמן אתמול, אין מחמאה יותר גדולה מזו. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> לא קיבלתי צ'ק. אני משלם על הצ'ק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה חברי כנסת ויש פה אנשים שמכירים את העניין. כרגע שדה התעופה עובד, מטיסים נוסעים ויש פקחי טיסה שהם פקחים צבאיים והם מפעילים את הפיקוח על התעופה האזרחית, נכון? << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו תסביר לי – אני למדתי בכולל, לא באוניברסיטה, ואני לא יודע את כל הפרטים שאתם אומרים – אם תהיה החלטה של ראש הממשלה, שהוא שר הביטחון, עם גיבוי מלא של הכנסת להמשיך את התהליך הזה כמו שהוא קיים היום עוד שלושה חודשים, יש בעיה? << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> זו לא שאלה לרשות שדות התעופה, זו שאלה לרגולציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרגולציה. אני שואל אותך עכשיו טכנית האם זו בעיה. << דובר_המשך >> מאיר מלכה גרניט: << דובר_המשך >> טכנית אנחנו לוקחים פקחים - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> גפני, אני התעסקתי בזה, אני יכול להגיד לך משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תגיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם חייבים ברגולציה חצי שנה הכשרה, גם אם מגיע מישהו עם ניסיון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז אני אסביר לך איך זה עובד. במדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני אסתבך עם העניין הזה. אתה יכול להפעיל את הפקחים האלה עכשיו? << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> התשובה היא לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> גפני, אני אסביר לך למה. במדינת ישראל, חוקי התעופה ואפשרות הפעלת שדה תעופה מוסדרים באחד משני אופנים: אופן אחד זה רש"ת, בצורת חקיקה אזרחית, כפופה לחקיקה אזרחית למיניה; אופן שני זה דרך החוק הצבאי. לצורך העניין, בסיס צבאי לא כפוף לחקיקה בין-לאומית שתעופה אזרחית כפופה אליה. בשדה דב יש לנו אנדרוגינוס שעובד תחת פיקוח צבאי ומאכלס בתוכו גם את התעופה האזרחית. באים ואומרים לך אנשי התעופה האזרחית: אם אתה רוצה שהשדה יהיה אזרחי לחלוטין יש לכך משמעויות שלוקח "איקס" זמן לטפל בהן. הדרך לטפל בכך בכדי שהוא לא ייסגר היא להשאיר את זה כשדה תעופה צבאי שמארח פעילות אזרחית, כי אחרת לא תספיק בלוחות הזמנים. בסיטואציה הזו הפתרון בעניין כוח האדם ושאר הדברים צריך לבוא דרך משרד הביטחון. הבעיה שלו היא שהוא התארגן לסגור את זה, המנגנון נסע ושבוע לפני לבוא ולהגיד לו זו בעיה אמיתית. אני מבין את הקשיים של המנכ"ל אבל אני חושב שזו הדרך הנכונה יותר מאשר להפוך עכשיו בשלוף שדה שעבד כצבאי לשדה אזרחי לכל דבר. זה ההסבר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> צריך לעזוב את הנושא הטכני. זה נושא טכני שהוא פתיר. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. רציתי להגיד שאנחנו מתעסקים 10 דקות עכשיו בנושא הטכני כשהנושא המהותי הוא סגירה עכשיו או אי סגירה עכשיו. אם אין סגירה עכשיו אז ימצאו פתרון. הרי בסופו של דבר מדובר פה על נושא שצריך לפתור אותו. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין דבר כזה שלושה חודשים. אתה חייב חוק. גם בשביל יום אחד אתה חייב חוק כי החקיקה קובעת את הסגירה. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> ברור שבחקיקה, אף אחד לא אמר שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה? מה עם סעיף 7? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הוא על חוות דעת ביטחונית, אבל הוא כבר הוציא חוות דעת ביטחונית. << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> זו התייעצות אתו. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> קודם כל, אני חושב שהשר צודק. אנחנו מדברים כרגע על חקיקה. כל פתרון אחר ייתקע - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא ייתקע, הוא לא אפשרי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> ייתקע. ייתקע תוך יומיים. אנחנו צריכים לדבר פה על המצב. אני חושב שקיבלנו הסבר מפורט. הרי יש פה סיטואציה שלהערכתי – ואני חושב שגם להערכת השר כי הוא עשה על זה מאבק כבר כמה שנים – באיזון האינטרסים, לא עשו איזון אינטרסים נכון. עשו איזון אינטרסים לטובת בעלי הגוש הגדול ולא עשו איזון אינטרסים לטובת תושבי אילת ולטובת כלכלת אילת ונוצר פה מצב שהוא לא בריא. גם ההחלטה המקורית הייתה צריכה להיות: אנחנו מפנים את שדה דב אבל מייצרים איזון אינטרסים לטובת האזרחים. את החלק הזה לא קיימו. בסוף בסוף לאזרחים אין היום פתרון תחבורתי ואין היום פתרון לבעיית הבריאות, שהיא לא פחות חמורה. השר לא דיבר על נושא הבריאות, הוא דיבר על נושא התחבורה כפתרון לבריאות אבל בסוף צריך גם לחזק את מערך הבריאות בתוך אילת. בתוך שלוש השנים האלה צריך גם לחזק את מערך הבריאות באילת, ליצור גם פתרונות, ולא, כמו שראיתי, בריאות דיגיטלית. בסוף בריאות דיגיטלית זה אולי דבר שנכנס פנימה אבל הוא לא באמת פתרון. צריך גם לתת פתרון לנושא כלכלת אילת בנושא התיירות. את האיזונים האלה בסוף צריכים לעשות. לא עשו את האיזונים האלה. ההפסד הכלכלי גם לאילת וגם לכלכלת ישראל והאינטרס החיוני של עם ישראל שיהיה ישוב חזק באילת הם אינטרסים שנדחו ולא עשו את האיזון הזה. אם ניתלה בנושא הביטחוני אנחנו ניתקע. גם היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר את זה. בסופו של דבר זה ייפול. אני חושב שצריך לעשות חקיקת בזק, למרות שאני חושב שהחקיקה מגינה על אינטרס ההסתמכות של בעלי הגוש הגדול אבל נצטרך לחיות עם זה. בתקופת הביניים הזאת צריך לדאוג לאיזון אינטרסים לטובת אילת בבריאות, בתחבורה ובתיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש רק לומר דבר אחד: לעשות חקיקת בזק – אני מהמחוקקים הגדולים בכנסת – אני לא יודע איך עושים חקיקת בזק. אני בעד, אני כמובן גם אחתום, גם אצביע, הכול בסדר, אבל אני לא יודע איך עושים חקיקת בזק. תשאלו פה את הפקידים במשרד האוצר איך מכשילים את זה בוועדת שרים לחקיקה. לא חשוב, נניח שאנחנו עוברים את הכול. החוק אומר: "שר הביטחון" – שהסמכות בידיו, לא בידי אף אחד אחר – "יבחן את הודעתו שניתנה לפי סעיף 2 לחוק העיקרי, על המשמעויות הביטחוניות הנובעות ממנה; לשם בחינה כאמור יתייעץ שר הביטחון עם המנהל הכללי של משרד הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר". הוא צריך להתייעץ עם הרבה גורמים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא עשה את ההתייעצות הזאת. כל האירוע הזה קרה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אבל הטענה שלו היא שההחלטה לא חייבת להיות ביטחונית. הוא צודק. מה שאתה אומר בעצם הוא שהתכלית של הדחייה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה עסקת בעניין הזה, אני פחות עסקתי בחקיקה, זה לא היה אצלנו בוועדה. אם הוא מתייעץ עם כולם, או עם נציגיהם, עובדי אגף התקציבים במשרד האוצר, ו"מצא שר הביטחון" – שבמקרה הזה הוא ראש הממשלה – "כי יש לשנות את הודעתו האמורה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את המועד של הפסקת הפעילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. "יודיע מחדש על מועד הפסקת התעופה הצבאית כאמור בסעיף 1". יש איש אחד בחוק שרשאי לדחות את המועד. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> יותר מזה, מתי זה נחקק? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יום לפני פיזור הכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> בדיוק. זה סעיף חדש שנכנס לחוק שדה התעופה שדה דב – מתי? העיתוי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני הכנסתי אותו. אני אגיד לך איפה הבעיה של זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היה העיתוי? << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> העיתוי היה יום לפני שהכנסת ה-20 התפזרה. המטרה הייתה שכשהכנסת והממשלה תהיינה במצב של בחירות, שתהיה כן אפשרות לעשות את הדחייה הזאת ככל שהיא תידרש. לצערנו או לשמחתנו, אנחנו נמצאים שוב באותו מצב וזה לא היה מצב שהיה צפוי אז. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> את צודקת. אני אגיד לך מה קרה בעניין הזה: התקבלו כל חוות הדעת ובהן - - - << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> אנחנו לא ראינו את חוות הדעת אז אנחנו לא יודעים מה יש בהן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> התקבל לשר הביטחון. דיברתי עם היועץ המשפטי לממשלה, הוא אמר שלא יכול להיות ששר הביטחון יקבל החלטה שנוגדת את כל חוות הדעת שלו - - - << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים מה יש בחוות הדעת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך. לכן הסיפור הזה ירד מהפרק, כי אין שם, לפחות לפי גורמי המקצוע, שגם עכשיו בצלאל התמודד מולם ברמה הפנימית והמערכתית - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע. אני רוצה לחזור לקרוא את נוסח החוק, יכול להיות שצריך חוות דעת שלך. אני מתחיל לחשוב שאתה צודק. לא כתוב בשום מקום בחוק - - - << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> שזה ביטחוני. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בדיוק. לא כתוב בשום מקום בחוק שתכלית הדחייה של שר הביטחון היא ביטחונית. כתוב שהוא צריך לבחון את זה על המשמעויות הביטחוניות הנובעות, וכדי לבחון את המשמעויות הביטחוניות הוא צריך לבקש חוות דעת מהמנכ"ל. יכול להיות שהוא יוכל לקבל החלטה לדחייה שלא מבוססת על השיקול הביטחוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היועץ המשפטי לממשלה לא ייתן לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם היועץ המשפטי לא ייתן לזה הוא גם לא ייתן לעשות חוק. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא, לא נכון. אני אסביר לך למה גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "הוא לא ייתן"? מה פירוש המילים "הוא לא ייתן"? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כי כל חוות הדעת שנתנו הגופים המקצועיים התנגדו. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> יש הבדל בין חוק קיים ופרשנות שלו, כי שם היועץ המשפטי לממשלה יכול לבוא ולהגיד, לבין חוק חדש ששם בכל זאת הכנסת אומרת את דבריה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בעד. אבי, אני בעד. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בדיוק. יש הבדל גדול. הלוואי ואפשר. אני לא מאמין שאפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני שאני נותן לחברי הכנסת את זכות הדיבור אני מבקש לתת אותה לעו"ד רחל זכאי, מנהלת מטעם בית המשפט. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> מוניתי על ידי בית המשפט לייצג את הגוש הגדול, אני ועוד ארבעה חברים ביחד אתי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה הם נעדרו מהדיון. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> נכון, מודה בעובדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גברת זכאי, התפקיד שלכם ברור ואני מכבד אותו. להפך, דווקא הייתי מעוניין בישיבה הקודמת שתהיו ותדברו, הצעתי את זה אבל לא הייתם, לצערי הרב. אני רוצה שתיקחו בחשבון שאין כאן דיון להוריד מהזכויות של בעלי הקרקע. יש לי ערעור ציבורי על העניין הזה, איך עשו את זה אז. אני לא מבין את זה. אני יושב פה 30 שנה, מעביר חוקים של הפקעות, אני לא אוהב את זה אבל אני מעביר כי זה מה שהמדינה צריכה. מה שאנחנו מבקשים הוא דחייה כדי שנוכל להתמודד עם הבעיות הציבוריות הקשות שאנחנו צריכים להתמודד אתן. זה מה שאנחנו מבקשים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> דחייה בסגירה, לא דחייה בקצב העניינים. חשוב להבהיר. שום דבר לא ייפגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה נאמר. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> כבודו, יש לי בקשה, אם אפשר כמה דקות, אולי על חשבון הישיבה הקודמת שלא היינו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אם הייתי מקבל רשות דיבור על ישיבות שלא הייתי – חבל על הזמן. אין לכם פריבילגיה יותר ממני. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הבקשה לגיטימית, הנימוק לא הכי מוצלח. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> ראשית, אני באמת רוצה לפתוח בלברך את חבר הכנסת סמוטריץ' על המינוי. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה. << דובר_המשך >> רחל זכאי: << דובר_המשך >> בכל הכבוד, לאור ניסיוני המוגבל אבל הלא קצר כל כך בוועדה אחרת שדנה בנושא, ועדת הפנים, שזה היה מקומה הרגיל של חקיקה מעין זו להתנהל בה, עברנו כברת דרך, וכדי שאוכל להישמע ברצינות במסקנה שלנו – שלא, אנחנו לא מקבלים שום ודאות, לא, אנחנו לא מקבלים שום פיצוי, שום דבר ממה שכבוד השר אמר בחקיקה המוצעת – אני מבקשת לשים מראה מול פני הוועדה הנכבדה הזו. נדמה לי שלא יהיה איש שלא יבין בסופו של דבר למה אי אפשר לקבל מאתנו, או קשה מאוד לצפות מאתנו, לטיפת אמון בכך שהנה, אנחנו מקבלים ודאות – פיצוי בטח לא – אבל תכף נגיע גם לפרטים. מעשה שהיה כך היה – ולא, לא נתחיל אתו לפני שנים רבות, גם אנחנו לא היינו אז, אנחנו מונינו ב-2009, למצב קיים, שמאז אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לעזור ל-2,000 אזרחים להגיע לזכויות שהם רכשו מזמן. כך היה: ההסכם אתנו היה ב-2007, נתנו תמורה מאוד יפה למדינה על מנת שיפונה השדה בזמן סביר. הסכמים צריך לכבד – שמעתי את זה רק הבוקר מפי כבוד השר סמוטריץ' בהקשר אחר – ודאי שדמוקרטיה צריך לכבד, והיה ברור שבאמת המדינה ואנחנו הולכים למהלך. אכן כך היה, ועדת גנות ב-2010, החלטת ממשלה ב-2012 להפסקת טיסות ב-30 ביוני 2016. עיריית אילת וארקיע עתרו לבית המשפט. נדחו וניתנה הסכמה – שוב הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק – שהמועד להפסקת הטיסות האזרחיות יהיה ה-30 באפריל 2017. וכן, שמעתי ציטוט מהפרוטוקול, לא מפסק הדין, על אקדח לא טעון, רק כדאי להגיד את ההקשר – ההקשר היה בכך שאם ממילא לא יתכננו שם, מה יהיה לנו? לא יהיה כלום. זה היה האיזון בבית המשפט אז בפרוטוקול. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה נכון פי עשרה עכשיו. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> לא מתווכחת. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ואותו בית משפט אמר שגם המנכ"ל יכול לדחות את זה. אותו בית משפט. << דובר_המשך >> רחל זכאי: << דובר_המשך >> לא מתווכחת. חבל על הזמן של כולנו, באמת. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> צריך לצטט את כל האמירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגופו של עניין. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> זה לגמרי לגופו של עניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגידי מה את אומרת על ההצעה. << דובר_המשך >> רחל זכאי: << דובר_המשך >> כי שמעתי את חבר הכנסת ניסנקורן מסביר שלא נעשה איזון ציבורי, נעשה רק איזון כאילו מול בעלי הקרקע, ולא היא. מי שיתכבד ויקרא את פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7487/15 ו-162/16 רק מה-225 ינואר 2016 – לא איזה ענתיקה – יראה ניתוח מלא בכל הטענות שטוענים היום, אתמול ובמשך השנתיים האחרונות. דא עקא, שהכנסת ואחרים לא סברו בכל התקופה הזאת שצריך לקדם. והנה, ה-30 באפריל 2017 זה תאריך, בראשית מרס 2017 כולם עוד פעם, מהר-מהר, במדינת הפרטץ', מנסים פתרון אולי בחודש האחרון, וזה לא שפברואר לא היה לפני זה וינואר לא היה קודם - - - << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> קצת מוגזם הביטוי הזה, לא? << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> איך את משתמשת במושגים כאלה? כבדי את המקום הזה. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> אני מאוד מכבדת את המקום, מאוד, אבל תכף תשמעי - - - << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא נראה כך. מה זה "מדינת פרטץ'"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותי, שקט. רחל, תשובה לשאלה. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> והיא מייצגת את הגוש הגדול. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> במרס 2017 שוב – שבוע-שבועיים אחרונים לפני תום מועד החורף של אותה שנה – הליך חקיקה מהיר - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם לא היה פרטץ' היא לא הייתה מתפרנסת בכלל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תנו לה לסיים, רבותי. אני מתעצבן יותר מכם, תנו לה לסיים. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אתה צריך להעיר לה על המשפט הזה, אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. היא מתפרנסת מהמדינה הזאת. נו, באמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את צודקת אבל לא נתחיל עכשיו דיון על זה. בבקשה, תשובה לשאלה שלי. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> ואז היה היגיון בחוק שחוקקה כנסת זו ונכנס לתוקף ב-24 במרס 2017 – שנתיים, רק שנתיים – שמועד הפסקת הטיסות האזרחיות לא יהיה בתום אותו חודש אלא כשייפסקו הטיסות הצבאיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעצרי רגע. עם כל הכבוד, הפרטץ' זה אני. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אתם ערערתם לבג"ץ על זה? את יכולה לספר שערערתם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני ראש העיר. הפרטץ' זה אני. אני הייתי בישיבה של ראשי המפלגות אצל ראש הממשלה, הייתי בדיונים לגבי העניין הזה. עם כל הכבוד, אני הפרטץ'. הנושאים האלה עלו. אני שואל אותך שאלה ואת מספרת לי עכשיו "חיים שכאלה". אני שואל אותך: הרי ההצעה של שר התחבורה וההצעות שמעלים פה חברי הכנסת אומרות שלא תיפגענה זכויותיהם של בעלי הקרקע או אלה שזכאים לקרקעות האלה – האם את מסכימה לדחייה הזאת, שלא נוגעת בשום דבר? << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? זו תשובה ישירה. למה? << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> פשוט לא. כי אפשר להגיד אותה, אפשר להגיד אותה פעמיים, היא לא הופכת לנכונה מזה, צר לי. אני ראיתי, אדוני, הצעת חוק. הצעת חוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבולבל. את לא מקבלת את ההצעה הזאת אפילו שהם לא יפגעו? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת שגם אם תהיה לה ודאות היא לא תקבל. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> כבודו, בכל הכבוד, אני ראיתי הצעת חוק שמציע כבוד השר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' והיא לא עושה את זה. היא לא עושה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. אל תתני ציונים לשר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל זו טיוטה. זו טיוטה. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> כבודו, אני לא נותנת ציונים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לא רוצה יותר. לא רוצה. מספיק. עם כל הכבוד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אף פעם לא ראיתי את היושב-ראש כועס. אני מוחא על כך שהצליחו לעשות זאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק רוצה להגיד לכם, אני לא מכיר, אדוני המנכ"ל, התנהלות מהסוג הזה. אנחנו מקיימים על זה כבר שני דיונים, דיונים ציבוריים ודיונים שבהם אנחנו נכנסים לפרטים. אין לי סבלנות ואני מגייס את כל הסבלנות שאני יכול לצורך העניין. אני נותן להם לדבר למרות שהם לא היו בישיבה הקודמת. גם לי היה מה לומר על הפרטץ' הזה. הייתי אומר כמה כסף עולה האמירה הזו של הפרטץ', כמה זה עולה למשלם המסים הישראלי, אבל נשאיר את זה עכשיו, זה לא מעניין אותי. אנחנו, הוועדה, הלשכה המשפטית, לא קיבלנו חוות דעת של משרד המשפטים, חוות דעת של משרד הביטחון, אנחנו לא יודעים עם מה להתמודד. אמרתם חוות דעת – אני רוצה להתמודד עם החוק. איך אני מתמודד עם חוק? למה אתם לא מביאים לנו את זה? למה אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה? הרי יש לנו מה לומר. גם בפרשנות של החוק. למה משרד המשפטים – ארז קמיניץ הכין את זה? למה הוא לא הביא לנו את חוות הדעת? למה? מה, הוא מעל הכול? מילא, המנהלים, בית המשפט אתם, הם מעל הכול, אבל אנשי המשרדים הם מעל הכול? אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה, זה התפקיד שלנו, אנחנו לא יודעים עם מה להתמודד. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> גפני, יושב פה עו"ד אריאל צבי. אריאל, אנחנו יכולים לקבל עכשיו את חוות הדעת של היועץ על החוק שהעברנו פה לפני כן? היא לא סודית? היא לא חסויה? לא צריך קבינט בשביל זה? << קריאה >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << קריאה >> גם חייבים להעביר את החומרים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חייבים, נכון. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> זו לא המלצה. החוק ברור. << אורח >> אריאל צבי: << אורח >> אריאל צבי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שלום, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ארץ קמיניץ היה יכול לבוא. זאת ועדה לא כל כך מכובדת אבל הוא היה יכול לבוא. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> המשנה ליועץ ארז קמיניץ מכבד מאוד את הוועדה והוא גם הגיע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמחת זקנתי שהוא מכבד את הוועדה. שלא יכבד את הוועדה, שיבוא. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> הוא גם הגיע אליה לא אחת. הוא משתתף היום בכנס של כל ייעוץ וחקיקה שמתקיים בצפון ולכן הוא לא יכול היה להגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה היה בפעם הקודמת? << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> בפעם הקודמת ביקשתם את נציגי המשרדים, לא ביקשתם שהוא יבוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז ארז קמיניץ לא היה צריך לבוא? בסדר, הבנתי את המגמה. אתם מנצלים את העובדה שכוחנו היום יותר קטן בגלל שיש פגרת בחירות אבל אנחנו לא נעבור לסדר-היום על הדבר הזה. תהיה גם כנסת קבועה ואז אתם תבואו לפה על ארבע. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> אנחנו מכבדים את הכנסת ובאים אליה על שתיים גם היום וגם לפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא מכבדים. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> אם אדוני ירצה אני אוכל להמשיך להתייחס לדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. למה אנחנו לא מקבלים חוות דעת שלכם? << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> כפי שהסברתי בדיון הקודם, אנחנו נמצאים מול הפרטיים בסאגה משפטית אזרחית וכל דבר שנאמר בהקשר עמדת המדינה בעניין הזה וכל דבר שיוצא – יש לו השלכות גם על ההתמודדות של המדינה עם הפרטיים בבית המשפט. נדמה לי שהדברים גם הובנו בדיון הקודם שהייתי כאן. לכן, חוות הדעת שהועברה לשר הביטחון הוגדרה על ידינו כרגישה. אם אדוני ירצה אני אוכל להתייחס עכשיו לעיקריה בהיבטים שהעליתם עכשיו, אין לי שום בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני רוצה לראות את חוות הדעת בכתב. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> אני יכול להעביר אותה לעיונו של אדוני, אני רק מסביר שהיא חוות דעת שהוגדרה על ידינו כרגישה כי יש לה השלכות משפטיות על עמדת המדינה בבית המשפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעביר. אני מבקש ממשרד הביטחון להעביר ומכם. << דובר_המשך >> אריאל צבי: << דובר_המשך >> אם אדוני ירצה אני אוכל להתייחס מקצועית לדברים שנאמרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ראש העיר אילת, בבקשה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – תודה רבה על עבודת העומק שעשית בנושא – וחבריי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, מייצג את מי שכמעט לא נמצאים כאן, 67,000 תושבי העיר אילת. הם שלחו אותי למאבק הזה כבר לפני חמש שנים. חשוב שגם את זה נדע. הגיעו לכאן אנשים מהעיר – דני, מרסל, ורד, גלי – כולם אנשים חולים במחלות קשות שבאו לשמוע את מה שנאמר כאן, אתם יש מאות חולים וכל אלה מצטרפים ל-19,000 בתי אב שמונים 67,000 אנשים שאותם אני מייצג. אז אני קודם כל רוצה לשים את אמירתם על השולחן הכל כך חשוב הזה. זו המשימה שלי. אני רוצה להגיד רגע דווקא לחברים מהגורמים המוסדיים, לא אנשי הגוש הגדול – אני לא מקבל 8% עמלות מהעסקאות, אני לא מקבל כלום, אני מקבל רק את העבודה הציבורית שלי, זה מה שאני רוצה לעשות – אני מבקש מהגורמים המוסדיים, מרשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים: אל נא תתעמרו בעיר אילת כתוצאה מהמאבק הזה. זו קריאה שאני אביא אותה גם לכנסת הבאה. חשוב לי לנצל את הבמה הזו ולהגיד: אל תתעמרו בעיר אילת על המאבק. מבחינתי, המאבק הוא מאבק לגיטימי. אני מאוד מקווה שננצח במאבק אבל אני מאוד-מאוד אכעס ואתאכזב אם חלילה מישהו יבוא חשבון עם העיר אילת, ואני לא סתם אומר את זה, כי כבר היום אומרים את זה. כבר היום אומרים את זה. אני חייב להגיד את זה פה. אדוני היושב-ראש – בתקווה שתהיה יושב-הראש הבא – וגם למי שיהיה יושב-ראש ועדת הפנים, אני אבוא לכאן עם העניין הזה, אל תתעמרו בעיר אילת. נקיים דיון שהוא דיון ענייני לטובת העיר. יש פה 67,000 תושבים שגרים בעיר הרחוקה ביותר במדינת ישראל שראויים לפחות לפחות לפחות לתנאים שווים כמו לכל תושב אחר במדינת ישראל. נכון להיום אין לנו את התנאים האלה. אין לאנשים שנמצאים פה – ואם תרצו תשמעו אותם – את התנאים שיש לחולה שגר בבאר שבע, נקודה. אין לתלמיד שלי שרוצה ללמוד באוניברסיטה את התנאים שיש לתושב תל אביב וכן הלאה וכן הלאה. צריך לזכור שהעיר הזו חייה על תיירות וזו כלכלה משמעותית. אני מבקש עוד משפט אחד ברמה האישית: אל תכניסו נימות אישיות, לא על הכריזמה שלי ולא על האישיות שלי ולא על כל מיני דברים שעושים פה. זה לעשות דה-לגיטימציה בצורה הצינית ביותר. אני עומד פה כשליח ציבור. אני נלחם את מלחמת העיר הזו חמש שנים. דרך אגב, דיברתי עם אודי אדם כמה פעמים, אני חייב להגיד, אודי, עם הערכה – ויש לי אליך הערכה אדירה – כל מה שאמרת לי בשנים האלה: מאיר, אני חייל, אני מקבל הוראות. אני לא זוכר שנאמרה איזושהי אג'נדה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. לא נאמרה שום אמירה שיש לה אסטרטגיה. נאמרה אמירה אחת: אני חייל. בסדר. אז אם אתה חייל זה אומר שאפשר גם לקבל הוראות, ואני אומר בנימת הערכה. אני רוצה להגיד עוד כמה דברים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ואדוני השר, ואני מצטער עוד פעם שאני נרגש, המאבק הזה הוא בדמי, אני מדבר פה בשם אנשים שאני חושש שהם ימותו אם לא נהיה קשובים אליהם. זה פיקוח נפש ברמה הגבוהה ביותר. אני מדבר מעומק לבי. אני נתקל באנשים האלה. זה לא אגדות, זה לא דיון תיאורטי, זה דיון אמיתי על אנשים חיים ונושמים. אמרתי יותר מפעם אחת, אנחנו לא דנים עכשיו בניתוח הסיפור של שלגייה ושבעת הגמדים, אנחנו מדברים פה על ורד שהיא חולת סרטן. אני צריך ב-2 לחודש לתת לה תשובות. אני צריך לתת לה תשובות. אני לא אתן לה תשובות. מישהו יצטרך לתת לה תשובות וזה לא יהיה אני. כדאי שתעכלו את זה. מדובר פה באנשים חיים ונושמים, זה לא סיפורים. זה מוציא אותי מהכלים. שדה דב זו התחנה המרכזית שלהם. המטוס זה האוטובוס שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, בבקשה. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> אני גם אתמול הייתי באוהל ונפגשתי עם הנשים שזקוקות לטיפולים רפואיים. אני, א', מברכת אותך, שר התחבורה, על תפקידך החדש אבל – ויסלחו לי חבריי ממשרד התחבורה – אתם יודעים שהפתרונות לא יכולים להיות. להזכירכם, קובי היקר, ברכבת באר שבע-תל אביב הפסיקו את התחנה בקריית גת כי היא לא הייתה רווחית והחליטו על שאטלים; כעבור חודשיים ביטלו את השאטלים כי לא מצאו לזה תקציב ותושבי קריית גת נאלצו לוותר על התחנה. זה לא עובד. יש פה חוות דעת של אורלי אריאל שאומרת שזה ייקח ארבע שנים. ריבונו של עולם, בארבע שנים אפשר להכין באמת פתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עיריית תל אביב. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> של עיריית תל אביב, סליחה. בארבע שנים אפשר להכין באמת פתרונות. בצלאל, במשרד התחבורה יש רצון טוב, במשרד האוצר פחות. כל הפתרונות שיתנו לך כרגע – אם אתה לא תראה אותם בתקציב זה לא יקרה. ורד וכל הנשים – תקומו, תקומו שיראו אתכן. חבר'ה, הם יכולים ללכת לתחנה ועוד רכבת ועוד - - - << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> במקום זה אנחנו דנים עכשיו אם יהיו שלושה פקחים או ארבעה פקחים יהיו. זו פשוט ציניות. זו ציניות. אז תסדרו ארבעה פקחים. אתם ידעתם להגיע אנטבה. נו, באמת, אדוני המנכ"ל, הגעתם לאנטבה, אתם עושים פעולות מדהימות. זו ציניות. אני מדבר על הציניות. יש כאן התפלמסות. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אבל, מאיר, הוא לא הכתובת. מאיר, הוא לא הכתובת. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא מעניין אותי מי הכתובת. לא מעניין אותי מי הכתובת. יש כאן ציניות. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> הכתובת זה ראש הממשלה שאשם - - - << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש כאן ציניות. יש כאן ציניות אמיתית. זה פשוט ציני. כל יום אני שומע עוד מיליארד שקל ועוד מיליארד שקל – די, תפסיקו עם זה. כל הספינים הבלתי אפשריים. פתאום מספרים לי על בדיקות קרקע. בדיקות קרקע – אני העברתי את זה ישירות בתוך שדה אילת. זה מקדח כזה שנכנס ויוצא, כששעה אחרי מטוס מתרומם מאותו חור. תפסיקו לעבוד על כולם. מדובר פה באנשים חיים, אדוני. יש גבול. יש גבול. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> גם כרגע נתב"ג לא ערוכים. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> משקרים כל היום. ספינים כל היום. דה-לגיטימציה כל היום. די. די. מישהו ב-2 לחודש יצטרך לתת תשובות לעיר הזו על כל רמה ואתם תצטרכו לעמוד מולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יש לי כמה דברים להגיד. קודם כל, אני רוצה לברך על הכיוון שהשר מוביל וברכות. אתה דיברת על הטעות האסטרטגית של תכנון שדה תעופה כמכלול, אני מסכים אתך, יש מחסור גדול של שדות תעופה במדינה ולא הגיוני שמתחילים לסגור במקום להרים ולפתח. אבל, אני רוצה לדבר על טעות או אתגר אסטרטגי בסדר-גודל יותר גדול שהוא השיקול המרכזי שלדעתי צריך להיות פה על השולחן והוא הפריפריה מול המרכז. לעתים נדמה לי שבכנסת ובמרכז הארץ לא מבינים את האתגר של הפריפריה. כראש עיר של עיר עם 900,000 נפש, סוציו-אקונומי 3, שהיא פריפריה חברתית לכל דבר, לעתים אני מרגיש שלא מבינים את האתגר הגדול שיש לנו באיך מרימים את הפריפריה יחסית למרכז – ואני מדבר על הצפון, על הדרום, על ירושלים, על יהודה ושומרון. חברים, בעוד 30 שנה יהיו במדינת ישראל עוד שמונה מיליון נפש, איפה יגורו כולם? << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> במדינת תל אביב. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כולם במרכז? הכול יקרוס למדינת תל אביב? אנחנו יודעים היום שאתגר הפנים הגדול ביותר שיש לנו זה ביזור האוכלוסייה, איך מייצרים ביקושים בפריפריה. היום המדינה רצה אחרי הביקושים במרכז. שדה דב – זו טעות אסטרטגית לסגור את שדה דב, כי זה מייצר דיור במרכז, סוגר את החמצן לאילת. ומה היום היחס, אחרי סגירת שדה דב, בין איכות החיים באילת אל מול המרכז? אנחנו מחריפים את הבעיה במקום לצמצם אותה. בסגירת שדה דב יש אתגר תחבורתי, אבל ברמת המיתוג של העיר אילת – עיר שרוצים לפתח אותה לתיירות, יש אפשרות קלאסית לפתח אותה למה שאנחנו קוראים desert tech, לטכנולוגיית מדבר, ויוצא לי, לשמחתי הרבה, לעבוד לא מעט עם אילת על לחשוב איך מפתחים את כלכלת אילת. אתה לא יכול לקרוע את הטבור במצב שבו היום אילת נמצאת. הנזק שיהיה, תדמיתי ופרקטי, בירידת שווי נכסים, באטרקטיביות של העיר יחסית למרכז, הוא נזק קשה מאוד, אם לא חסר תקנה. זה הדבר שהכי מטריד אותי. הזמן שצריך הוא עד הסדרת רכבת שתגיע בסופו של דבר מהמרכז יותר מהר מתעופה, וגם אז אני לא חושב שצריך לסגור את שדה דב. << דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >> גם הרחבת כביש 90. סוף סוף תרחיבו את כביש 90. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> טיפול אסטרטגי תחבורתי אבל לא רק אסטרטגי תחבורתי. בלי תחבורה ובלי טיפול אסטרטגי כלכלי – אני מבין ללבם. אני אומר: חברים, אין לנו ברירה, אנחנו לא צריכים להאריך את הזמן עד שתהיה חלופה למחלף כזה או אחר לתושבי אילת שמגיעים לשם, הזמן שאנחנו צריכים הוא עד ששמים את אילת על הרגליים, שתהיה לה מסה קריטית גדולה, שיהיה לה בית חולים ראוי, שיהיו פתרונות תחבורתיים חליפיים לאילת – לא למי שמגיע למרכז הארץ – וגם צריך להשקיע את המשאבים בשביל להפוך אותה לאטרקטיבית כלכלית. זה בסדר-גודל יותר חשוב מפתרונות טקטיים תחבורתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אתייחס לדברים השונים מהדיון הקודם לעכשיו. קודם כל, ידידי ניר ברקת, אתה צודק במאה אחוז, לצערי זה לא פרקטי. שדה דב ייסגר. עם כל הכאב אני אומר לך את זה - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו צריכים הארכה, הארכה משמעותית, לא קצרה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ניר, אתה צודק באידיאל, זה הכיוון שצריך, אבל אני אומר לך שצריך ללכת למתווים שיוביל שר התחבורה, אם זה שדה בים, אם זה פתרונות זמניים. היום, לאור האילוצים – ואני חוזר ומתחבר למה שאמר פה שר התחבורה בתחילת דבריו – שדה דב ייסגר. למרות שכולנו חושבים כמוך, אנחנו אוכלים את הבוסר עכשיו, שינינו קהות עכשיו. אלה החלטות שנעשו. מי שעכשיו רוצה להילחם בהשארת שדה דב – אני אומר לכם כמי שנלחם על זה לכל אורך הדרך – עושה טעות קשה. זה לא יקרה. לכן בואו נפריד בין המשימה העקרונית של לדאוג לאילת - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז תמצא חלופה לפני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ודאי, אבל הדבר היחידי - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בסדר, שלוש שנים. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שלוש שנים זה לא מספיק. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ניר, אני הייתי רוצה 10 שנים, הייתי רוצה להשאיר את השדה פתוח. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך, לאור האילוצים, עם כל הכאב הכרוך בזה, אנחנו צריכים להסתכל ביעד שאנחנו יכולים להשיג, והיעד שאנחנו יכולים וצריכים להשיג זה שלוש שנים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא שלוש שנים, הרבה יותר. הרבה יותר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ניר, אני ריאלי. << אורח >> מיכאל ועקנין: << אורח >> אבל אנחנו לא רוצים להגיע לתל אביב, לא למשרד המשפטים, לא למשרדי ממשלה, לא רוצים להגיע לשום מקום. תשימו לנו משרדים באילת, תנו לנו בית חולים, לא נבוא לפה בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להפריע. << דובר >> מיכל שיר (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים לבוא אליכם אבל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני גם האמנתי בחלופה שנקרא לה: תל אביב-חולדאי-אילת. אני מעריך מאוד את שר התחבורה שעשה עבודה מדהימה בעניין הזה ונכנס לעומק מול כל המשרדים, אני מאמין ויודע שהוא, בדיוק כמו ניר וכמוני, רצה להשאיר את שדה דב פתוח, ואם הוא הגיע למסקנה שלאור הנתונים הנוכחיים השארת שדה דב זה אירוע שלא יכול לקרות - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא מספיק שלוש שנים. אי אפשר לעשות כלום באילת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ניר, אני לא הפרעתי לך למרות שלא הסכמתי עם מה שאתה אומר אז בבקשה. אני אומר את דעתי כרגע. אני כנראה לא אשכנע אותך. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> סליחה. אני רוצה לעזור לך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא, אין מה לעזור. גפני, אני רוצה להגיד לך בתור מי שהעביר בחוק את התיקון: כל הדיונים היו סביב הצורך הביטחוני, ויכול להיות שהחוק עצמו אולי מעביר מסר אחר, בסופו של דבר, חוות הדעת שקיבל שר הביטחון לא תמכו ביכולת שלו לקבל החלטה דאז. אני אומר לך מתוך התהליך כי עסקתי בזה. לכן היועץ המשפטי גם אמר לו: אתה לא יכול לקבל בזמן בחירות החלטה, אני מונע ממך לקבל החלטה. לכן, גפני, הלוואי והיינו יכולים – אולי אני טועה, קשה לי לראות שנצליח – להוביל מהלך כמו שאתה מתאר. יותר מזה, הדרך היחידה שבית המשפט יוכל לעקר את דברי הגוש הגדול ולהגיד להם: חברים, אין פה דחייה סתם, זו לא בדרך הזו. זה באמת בדרך של חקיקה שתגיד בצורה הכי ברורה: לא פוגעים בזכויות שלכם ולא יכול להיות שבגלל שלוש השנים הקריטיות האלה אתם תתעללו בתושבי אילת. הרי דיבר פה גם יפה מאוד דודי אמסלם פעם שעברה ואמר: יש אנשים ששלוש שנים זה כל מה שהם צריכים. עד 120 לכולם, אבל למה להתעלל סתם? בסופו של דבר, אני בטוח שבצלאל, או מי שיהיה אחריו לצורך העניין, לא ייתן לשלוש שנים האלה לעבור בלי לתת מענה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> זה לא רק הוא, זה גם משרד הבריאות. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ודאי, ודאי. צריך את יוספטל, נכון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים לקחת תוכנית פעולה, מענה שלם לעיר אילת לתוכנית חירום לשלוש שנים. לעשות את זה ב-1 ביולי – לא יהיה. פה כולם מפסידים. זו הדרך היחידה, להערכתי, שצריך להתקדם בה. אני מחזק את הפעילות של בצלאל. אנחנו צריכים לשבת עם ראש הממשלה ולקבל את ההחלטה לחקיקה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יואב, הכול נכון, אבל שלוש שנים? איך הגעתם לשלוש שנים? איך אפשר להספיק בשלוש שנים? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה מה שיש. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה פתאום "זה מה שיש". אז מה קרה? יפגעו זכויות של אנשים מסוימים בעלי עניין בשביל 67,000 תושבים? איפה האיזונים, חברים, איפה האיזונים כאן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עוד חברי כנסת שרוצים להתבטא. מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, פעם שעברה דיברתי בדיוק על הנקודה שחבר הכנסת ניר ברקת דיבר, על מדינת תל אביב ועל הניתוק, שהמדינה שולחת אותנו להתיישב ובפועל מנתקת אותנו ממקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם, אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת. תראה, ישבה פה פעם שעברה נציגת הביטחון, יושבים פה גם עכשיו נציגים, ואתה יודע מה? אחרי הדברים שהיא אמרה הייתי חייבת ללכת לבדוק את הדברים. הייתי בסיור קודם בשדה דב והגעתי שוב עכשיו כדי לבדוק את העניין. היא ישבה פה ואמרה שהתחילו לפנות כוח אדם ורכבים, אני אומרת לך ואני מזמינה אותך לסיור ומזמינה את כולם - - - << אורח >> מיכאל ועקנין: << אורח >> שקר, שקר. טסנו באותו יום – כל השדה היה מלא, כולל מטוסים קטנים. זה היה שקר. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> שקר מוחלט. שקר. הנה, אני אומרת בצורה הכי לא פוליטיקלי קורקט: שקר - - - << דובר_המשך >> מיכאל ועקנין: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני הייתי פה וטסתי באותו יום, הסתכלתי וראיתי שכל המטוסים הקטנים שם, כל החיילים עדיין שם. סתם מסתלבטים עלינו פה, על חשבון התושבים. אני לא חולה ולא שום דבר. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> הזעקה הזאת היא אמיתית מכיוון שהדברים שהם אומרים פה לא קשורים למציאות. אני מזמינה את כולם, את כל חברי הוועדה, להגיע לראות. בורג אחד, אדוני היושב-ראש, לא ירד שם מהקיר. בורג אחד. מעבר לזה, אפשר לזמן נציג מחיל האוויר לדבר פה – לא זימנו. הם מדברים על פקחים – פקחים, פקחים, פקחים, פקחים, בפועל זה חיילים בחובה שבמקום לפזר אותם לבסיסים אפשר להביא אותם. לא חסר היום חיילים בחובה, ברוך השם. זמן ההכשרה, הפקח שצריך להביא ומשרד הביטחון – זה לא קשור למציאות. היום, בפועל, 25 חיילים בחובה במגדל הפיקוח, 22 כבאים בתחנת הכיבוי – תאמין לי שאפשר להחליף את זה ואפשר להגיע להסדרה של זה. מעבר לזה עוד משפט קטן, יש את תוכנית ב' וחיל האוויר – אני אומרת משהו שהוא לא מדויק, אדוני? << אורח >> אודי אדם: << אורח >> לא, אני לא רוצה להגיב גם. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אוקיי, לא רוצה להגיב לי. מעניין. לא רוצים בכלל להגיב. יש את תוכנית ב' וחיל האוויר ערוך ומוכן. אז כל הדיבורים בעניין הדחייה ספציפית, מעבר לספינים שמוציאים כל יום בתקשורת על הכסף – קודם כל, אני מברכת את השר הנכנס, בצלאל. אני מברכת אותך על הכיוון, אני מברכת אותך על הרצון, אבל בפועל, כשאנחנו מדברים על דחייה, אין שום סיבה להיערכות יתר ממשרד הביטחון, ובכלל כל הפקחים וכל ההכשרה. זה אובר דה-לגיטימציה שלא קשור למציאות. אני שוב מזמינה את כולם לבוא לראות איך לא זז איזה פס קטן מהקיר. הכול פועל והכול מוכן להמשיך לדחייה שכזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם אני שוב מודה לך על הישיבה הזאת. אני חוזר על מה שאמרתי גם בפעם הקודמת, לא התחלנו לעסוק בזה היום. ישבנו פה חברי כנסת בקדנציה הקודמת בוועדת הפנים, התעסקנו בעניין הזה, התרענו על העניין הזה, ואם היו אז אולי שומעים, יכול להיות שהיינו נמצאים היום במקום אחר. אבל מצד שני, מגלגלים זכות על ידי זכאי ויכול להיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סליחה, רק דקה. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה שתגיד את חוות דעתה על החוק, שהחוק לטעמי מאפשר לשר הביטחון לקבל החלטה, ולכן גם דיברתי עם ראש הממשלה אתמול. את יכולה להגיד למה את לא יכולה להגיד חוות דעת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. כמו שאמרתי לך, כיוון שלא קיבלתי את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אני לא יכולה להתמודד עם טיעונים שלא ראיתי אותם, אני לא יכולה לתת פרשנות שונה או דומה. אני לא יכולה להתמודד עם הטיעונים כל עוד לא ראיתי חוות דעת כזאת. חזרנו וביקשנו את חוות הדעת הזאת, דרך אגב, גם אנחנו כלשכה משפטית וגם כוועדה, עדיין לא קיבלנו אותה. כשאני אקבל אותה אני אוכל להתייחס אליה. << דובר >> מיכל שיר (הליכוד): << דובר >> אבל אם לא נקבל אז לא תהיה חוות דעת? זה נושא חדש לך - - - ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא צודקת. פעם ראשונה קורה דבר כזה שאת לא יודעת עם מה את מתמודדת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חונכתי מגיל קטן – בשונה ממך למדתי ליבה – על עיקרון הפרדת הרשויות. אני לא מבין. אם יש דעה ליועצת המשפטית של הוועדה שתאמר אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אחזתי קודם בכך שמגלגלים זכות על ידי זכאי ויכול להיות שבאמת זו ההזדמנות, דווקא בתקופה הזו בוועדה זמנית, לנסות ולסיים את הסאגה הזאת בצורה חיובית. אנחנו מכירים את הנושא, בואו נסכם סיכום קטן לעצמנו מה בעצם קורה פה. מה שצריך כדי להגיע כאן להסכמה או להבנה, שהיא בעצם הרע במיעוטו – ניר, ודאי שהיא הרע במיעוטו. היא לא הדבר הנכון. הדבר הנכון היה תכנון מראש, אחר, של כל האופרציה הזאת, אך לא חשבו עליה ולא הסתכלו כלל על הדברים הנכונים. מה שצריך פה היום זה רצון טוב, ואולי קצת יותר מזה, של שני גורמים שכל אחד הוא אוטוריטה בפני עצמה. גורם אחד הוא הגורם הממשלתי על כל זרועותיו, שאם הוא יצטרך למצוא פתרונות הוא ימצא את הפתרונות ושלא ילאו אותנו איך משאירים עוד אנשים ואיך משרד התחבורה חותם על הסכם עם הצבא להמשיך לתת את השירותים שנתנו גם קודם, וודאי משרד המשפטים ומשרד האוצר, שכל אחד בא עם הכיוונים שלו. זה רצון טוב של גורם אחד. יש גורם שני שהוא גם חשוב מאוד, הרצון הטוב שלו הוא גם קריטי, והם בעלי הגוש הגדול, או האנשים בעלי האינטרסים. אנחנו כולנו זועקים פה ככרוכיה: אנחנו לא רוצים לפגוע בכם. יש לכם זכויות קניין. אף אחד לא רוצה לפגוע בכם. אף אחד. יש תנאי אחד אבל עם שני הגורמים האלה – הם תלויים זה בזה. משרד המשפטים מגיע למשרד האוצר ואומר: רגע, אם נעשה צעד כזה או אחר הם לא יסכימו, הם יתבעו אותנו, הם ילכו לבית המשפט. ראיתי את ראש העיר, אנחנו מכירים אותו הרבה שנים ואני לא זוכר אותו בהתרגשות כזאת, בחיים לא. תסירו מעצמכם את הגלימות, עם כל הכבוד, תסירו מעצמכם את החששות, שבו ליד שולחן על בסיס הפתרונות הללו, תביאו פתרון שנותן לנו כרגע פסק זמן של שלוש שנים שלא פוגע בזכויות שלכם, תעגנו את זה בחקיקה. אני מוכן להחתים את כל 120 חברי הכנסת שאם תתכנס הכנסת הבאה כולנו נוציא הצעת חוק בת שורה אחת: שהזכויות שלכם לא יפגעו בתוכנית הזו. שבו ליד שולחן, הממשלה תדע להביא את הפתרונות שלה. אין דרך אחרת. זה יהיה הדבר הכי גרוע שירדוף אתכם לאורך כל שלוש השנים הללו. אם אנחנו לא נצליח, השדה הזה ייסגר וכל יום שנעבור שם נראה איך השדה הזה עומד בשיממונו – ואני הייתי ראש עיר, אני יודע מה זה תוכנית, אני יודע מה זה תוכנית מפורטת ואני יודע את כל הדברים שצריך לעשות בעניין הזה, זה לא יתחיל לפני שלוש שנים. אז תורידו את הגלימות, תביאו דברים ברורים. הוועדה תיתן לזה את הגיבוי. השר ויושב-ראש הוועדה יישבו עם ראש הממשלה, יגיעו להבנות בעניין הזה, אתם לא תיפגעו, האנשים האלה לא יפגעו. די, חאלס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני בתחושה – סלחו לי – שראש הממשלה נותן לנו "להתכרכר" סביב השולחן העגול בזמן שהוא צריך לקבל את ההחלטה. הוא צריך לקבל את ההחלטה. הבעיה היא לא משרד הביטחון. הוא צריך להחליט ומשרד הביטחון והצבא, אם צריך, יבצעו. דבר שני, סלחו לי שאני לא הולך להיות נחמד לבעלי הגוש הגדול, אותם 2,000. תקשיבו טוב-טוב, אנחנו נקים לכם תנועה אזרחית שתצמצם לכם את אחוזי הבנייה, שתגיש ערר על כל דבר שזז, אתם תראו את המגרש הזה רק בת"צות. << דובר >> מיכל שיר (הליכוד): << דובר >> לה זה טוב, יהיה להם יותר - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כן, יהיו לה עוד תשע שנים, לא אכפת לי. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> אתה פרטץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את פרטץ'. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> הגישה שאת הגעת אתה לכאן זו גישה מאוד מתנשאת. יו"ר הוועדה אומר לך בצורה חד-משמעית: אני נותן לך את כל הביטחונות, את אומרת לנו במילים אחרות: לא שמה עליכם. גם אם תתנו לי את כל הביטחון בית משפט ייתן לי ביטחון והיועץ המשפטי ייתן לי ביטחון, אני לא נענית. << אורח >> רחל זכאי: << אורח >> אל תכניס לי דברים לפה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, אני הכנסתי דברים לאוזניים שלי. תקשיבי טוב-טוב, אני אומר לך חד-משמעית: אתם תצטרכו לשנות פה כיוון. לא תשנו כיוון? אנחנו נשנה כיוון. הנחמדות הזו שלנו פה להגן על בעלי הגוש הגדול לא הייתה מובנת מאליה, היא כי רצינו למצוא פתרון. אז אני נותן לך את ההזדמנות אחרונה לפני שראש הממשלה מחליט, אם לא אני אוביל את זה, אני אוביל תנועה אזרחית שתתקע אתכם – וסליחה על המילים הלא פרלמנטריות, כמו הפרטץ' שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. לא, כאן לא מוחאים כפיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא צודק, לא מוחאים כפיים בכנסת. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> מרגי, כל הכבוד, חזק וברוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> דיברתי בדיון הקודם גם על הנושא הזה ובאמת רוב אנשי הוועדה כאן, וכמובן שר התחבורה סמוטריץ', מטפלים בנושא הזה פרק זמן מאוד ארוך. אני רוצה להעיר הערה לדברים שלך, השר, לגבי היוזמה שמתגבשת והחקיקה הספציפית שהסתכלתי עליה כאן בחטף. חייבים לשים תשומת לב מאוד-מאוד גדולה לעובדה שהצעת החוק הנוכחית לא תחליש את היכולת של הממשלה לקבל החלטת מדיניות אמיתית בנושא. ממה שראיתי ברפרוף, אין בהצעת החוק הזו שום אמירה למשל שהפינוי ייעשה רק בכפוף למתן ולביצוע החלופות לעיר אילת. אתם נוקבים בפרק זמן של שלוש שנים, אתם מגנים על הזכויות של בעלי הגוש הגדול ובחקיקה הראשית הזאת אין שום התניה בפועל לזה שאכן החלופות האלה יתבצעו. כמו שאמרה קטי פה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שוב בעוד שלוש שנים עם הרבה דיבורים יפים בלי שנעשה כלום בפן הפתרון התחבורתי, בטח לפי מה שראינו לפני כמה שבועות כאן בוועדת הכספים, כשהעברנו תוספת של 1.3 מיליארד שקל למשרד החשוב שאתה עומד בראשו, כשאתה רואה שם שכמעט כל פרויקט - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הלכתי למשרד, חיפשתי את הכסף, לא מצאתי. הסתובבתי, עליתי קומות, ירדתי מדרגות. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אתה נמצא במשרד מרתק. אני בעצמי באה מעולם התשתיות וזה אחד העולמות המרתקים והחשובים ליוקר המחייה במדינת ישראל ובכלל לרווחת הציבור. אבל במשרד התחבורה הבעיה היא שעשרות שנים דיברו מאוד יפה על הרבה מאוד פרויקטים חשובים וחוץ מלשלש את העלות שלהם לציבור הם בעיקר היו תקועים עם הרבה חסמים. זה גם האתגר שלך לקדם אותם. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא, אני לא חושב. זה לא אני, זה השר הקודם, אבל עשו ב-10 השנים האחרונות כביש - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> ראינו בדוח מבקר המדינה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שנדבר על דוח מבקר המדינה? << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לחזור לגוף הדברים. אם אכן הפרויקט הזה כל כך חשוב לציבור, למה אין בחקיקה הזאת אמירה שב-1,000 יחידות הדיור האלה שיוקמו תהיה לפחות כמות כזו וכזו של דיור בר השגה? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש, יש. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> זה לא כתוב בחוק. אני לא ראיתי את זה. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אבל זה לא חוק, זה בהליכי התכנון. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני מדברת עכשיו על הצעת החוק שרפרפתי בה, שלקחתי משגית. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אבל הצעת החוק מתמודדת עם משהו מאוד מסוים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לעכשיו? << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> זה קשור מאוד. זה קשור מאוד. רוצים לעשות כאן בחטף הצעת חוק שתהיה לה משמעות מאוד-מאוד גדולה – תכניסו את הדיור בר-ההשגה, תכניסו את השיקול של אילת שהוזנח במובן הזה שלא יהיה פינוי אילולא המענה התחבורתי לבעיות באמת יבוצע ועוד ועוד. זו ההערה שלי. אנחנו עומדים כאן כדי לתת מענה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, יושב-הראש גפני, שיש לי אליך כבוד מאוד גדול, באמת, גם עוד מלפני שהייתי חברת כנסת, דיברתי בשבוע שעבר על כך שאנחנו יושבים בוועדה שהיא אחת הוועדות החשובות, זה הדירקטוריון שהוא הפקח הכספי של כל הממשלה הזאת – איך אנחנו יושבים לדיונים האלה בלי חומרים? איך? יש לנו את כל הסמכויות ליזום מהלך של תיקון תקנון הכנסת שירחיב את הסנקציות על אי מתן מידע. החוק הקיים הוא ברור. המידע הזה חייב להיות מונח בפניך וחייבים לעשות מעשה בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אומר דבר מאוד פשוט – במקום להתעסק בזה כל היום אנחנו יכולים להגיש הצעת חוק פרטית, לא ממשלתית, להתגבר על הנוהל בתקנון שאי אפשר לדון בפגרה - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> על פי החוק הוא צודק. זה נוהג שהוא חסר שום מקור. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> זה לא הגיוני. צריך לדבר עם היו"ר, ואז תוך 48 שעות, הכול בהסכמה - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בהחלטה של הוועדה המסדרת אפשר לדון בכל חוק בתקופת פגרת בחירות. אם זה בקונצנזוס, ועדת הסכמות – הכול פתיר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> ואז אנחנו נחוקק חוק שדוחה את הכול בחצי שנה, כדי להתארגן. אנחנו נעשה את זה ונסיים את העניין. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ביטן, הכתובת שלך היא איל ינון. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> מה הבעיה שראש הממשלה יכריע? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כי את ראש הממשלה מפחידים ב-20 מיליארד - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אה, אז בגלל שמפחידים אותו הוא לא יכול לקבל החלטה - - - ? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתה עדיין לא ראש הממשלה. אתה, עם כל הכבוד, יושב בצד הזה והוא יושב בצד אחר. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> נו, אז מה? אז בגלל זה הוא צריך להחליט. << דובר >> מיכל שיר (הליכוד): << דובר >> אז אין לך אחריות גם. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כשבאים ואומרים לו - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ראש הממשלה עוד לא החליט. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אומרים לו שיש בעיה של 20 מיליארד שקל וזה באחריות שלו, על הכתפיים שלו, אז יש בעיה. בינתיים המערכת המשפטית והמערכת הכלכלית לא אומרות משהו אחר ולכן אנחנו צריכים לחוקק חוק. אפשר, יש הסכמה כללית, נחוקק את זה תוך 48 שעות וזה הכול, נפתור את הבעיה לכולם. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ביטן, ישבתי עם זה עם איל ינון, אנחנו צריכים לדבר אתו כי הוא מתנגד לחקיקה פרטית בתקופה הזאת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה זה "מתנגד"? אני לא מכיר את התקנון עד כדי כך אבל הם צריכים להתגבר על זה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בוא נשב אתו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אפשר להגיש את הצעת החוק מטעם ועדת הכספים - - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר, כי צריך חברי ועדה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אבל למה להתחמק מקבלת החלטות, עם כל הכבוד? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך חד וחלק – מהדיונים האלה לא ייצא כלום. לא ייצא כלום. אני רואה שבאמת לשר יש רצון טוב אבל כבר אתה רואה שעושים לו עיבויים מסביב שהוא לא יכול לזוז. זה מה שיקרה בסופו של דבר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להציע שיפור קל למה שנאמר. אני חושב שכדי לתת אופק לתושבי אילת צריך לבוא ולומר – וסליחה שאני אומר את זה בצורה מאוד-מאוד ברורה עם כל המשמעויות הכלכליות שיכולות להיות לעניין הזה, כי המחיר הכלכלי שהעיר אילת משלמת הוא הרבה יותר גדול מכול המספרים שמדוברים כאן - - - << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש כאן דוח, אני אשמח שסגן וממלא ראש העיר יציג אותו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לגופו של עניין, ללכת על המתווה של השר סמוטריץ', אני חושב שהוא מתווה נכון, להקטין נזקים לכולם, אבל לא תהיה סגירת שדה דב – תקשיבו טוב – עד שהרכבת לאילת עובדת. ביום שהיא עובדת נשקול לסגור את השדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי לנקרי, משפט. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. אם הדאגה הכספית כל כך – זורקים פה מיליארדים, אז קדימה. אגב, הרכבת כן נמצאת בתכנון, אז קדימה, לזרז את הכול. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה עניין של עשור, במקום שלוש או ארבע שנים, עם כל הכבוד, ואז בוודאות לא יהיו מתנגדים. האילתים לא יתנגדו, אף אחד לא יתנגד וזה כולה דחייה של כמה שנים. אפשר לכמת את הנזק הזה, במירכאות כפולות, אם יש כזה נזק לזה. זה לא נזק כזה גדול. << אורח >> אודי אדם: << אורח >> אם אפשר שהיא תגיע לקריית המודיעין. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס באמת בקצרה להיבטים הכספיים וההיבטים הכלכליים בהקשר של הנזק לעיר אילת, דבר שלא עלה עד עכשיו, לא עלה בישיבה הקודמת ולא עלה בישיבה הזאת. קודם כל, כולם שמו לב מה קרה בין הישיבה הקודמת לישיבה הזאת – בחמישה ימים הנזק לבעלי הקרקעות עלה מארבעה מיליארד לשמונה מיליארד, והנזק למדינת ישראל, ההפסד למדינת ישראל, עלה משמונה מיליארד ל-60 מיליארד. בדרך הוא עבר כמה מספרים: 12, 19, 17, 20, כל מספר זוכה וזה לא מספרי הלוטו. אני אומר לכם באמת, אתם מבולבלים, גם אני מבולבל לגמרי מהעניין הזה. אנחנו גם אומרים דבר מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש, וזה נאמר כאן באופן ברור, אנחנו לא מבקשים מהמדינה לוותר על ההכנסות שלה. המדינה תקבל את ההכנסות שלה, זה רק יידחה בכמה שנים ובשנים הללו בינתיים ייווצרו הפתרונות שכולם מדברים עליהם כאן, שהעיר ראויה להם וחייבת אותם – התחבורתיים, הבריאותיים וכולם. אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת פנית לנציג האוצר ושאלת אותו אם הוא עשה עבודה כלכלית כדי לבחון את הנזקים הכלכליים לעיר אילת – הוא מילא את פיו מים, הוא לא השיב לך. אני אשיב לך, אדוני היושב-ראש: לא נעשתה שום עבודה כדי לבחון את הנזקים הכלכליים לעיר אילת. אנחנו כן עשינו, וצודק חבר הכנסת ניר ברקת, הנזקים הכלכליים לעיר אילת הם נוראיים. אנחנו עשינו שתי עבודות, גם עבודה שעשה מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי, גם עבודה שהזמנו מהכלכלן דוד בועז שהיה הממונה על התקציבים, רק כמה היילייטס מהנתונים האלה ממש בקצרה. דוד בועז מדבר על ירידה של כ-13% בלבד – תרחיש פחות פסימי ממה שמדברים עליו רבים כאן, מנכ"ל משרד התיירות דיבר כאן על תרחיש פסימי הרבה יותר – אבל שימו לב מה הולך לקרות רק בתרחיש הזה: 850,000 לינות מתוך 7 מיליון לינות העיר תפסיד. 850,000 לינות. המשמעות היא 1,400 חדרי מלון, מתוך 14,000 חדרי מלון, כנראה ייסגרו. המשמעות היא שמאות עסקים, מתוך 7,500 עסקים בעיר אילת, ייסגרו. המשמעות היא ירידה של מיליארד שקל בתוצר מתוך מיליארד 12 תוצר שהעיר הזאת מייצרת. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ומי יבוא לגור? רק יברחו משם. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> אולי המסתננים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הירידה בתוצר הזו היא גם הפסד הכנסות ממסים למדינת ישראל. אגב, לעומת נזק חד-פעמי שהמדינה מדברת, אנחנו מדברים על נזק מתמשך, נזק שיימשך שנה אחר שנה. נתון נוסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואחרון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מתוך 30,000 מועסקים באילת כנראה ש-3,000 ייצאו ממעגל העבודה. אין מצב שגרים באילת אם לא עובדים באילת. זה אומר שאנחנו נראה הגירה שלילית. דבר אחרון, כשמדברים על ערך נכסים אז לאילת יש נכסים שהשקיעו גם התושבים וגם המשקיעים הגדולים באילת. ההנחה האופטימית ביותר מדברת על כך שב-5% לפחות מהנכסים הללו המשקיעים ובעלי הנכסים באילת יפסידו – אתה יודע כמה זה, אדוני היושב-ראש? 15 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמיר הלוי, משפט. << דובר >> אמיר הלוי: << דובר >> תודה רבה. בהמשך לדבריי בשבוע שעבר, כשאני שומע פה את עיריית אילת עם תסריטים כלכליים – ההערכה שלנו היא שזה יהיה הרבה יותר קשה. צריך לקחת בחשבון שאילת חייה על תיירות כנסים, כולם פה יודעים, זה בערך חצי מהפעילות. הפעילות הזו מתבססת על מרצים, על פאנליסטים שמגיעים לשדה דב, זה יוריד את התעשייה הזו; ואנחנו לא נראה את זה עוד חודש, אנחנו נראה את זה תוך חצי שנה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כבר יש ירידה של 23%. << דובר >> אמיר הלוי: << דובר >> כבר יש ירידה שהצגתי אותה שבוע שעבר שתגיע ל-50% ו-60%, זה ברור. כמו שנאמר פה על ידי חבר הכנסת ברקת – הצגנו את זה שבוע שעבר – אין רכבת, אין כביש 90 מורחב, אין פתרונות. תיירות צריכה חמצן. שדה התעופה בבן גוריון, את הסלוטים שאנחנו מבקשים עבור חברות זרות, אין להם לתת. ברור שזה הולך פה לעוד פקק אחד ואסון תעופתי. אין שום הגדרה אחרת. לכן אני מבקש מחבריי במשרדי הממשלה כל פתרון של דחייה, של מתן זמן להיערכות. העיר אילת בנויה על כלכלה שכ-80% ממנה הם תיירות, ולכן אם לא יהיה מענה לזה העיר הזאת תקרוס. לכן צריך לתת זמן להתארגנות וזה לא נעשה עד עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חנן גינת, ואני רוצה לסכם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> סליחה, לא זמן התארגנות – מציאת חלופה טובה. << דובר >> אמיר הלוי: << דובר >> אני הסכמתי עם מה שאמרת – כשיש רכבת יש פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, עם כל הכבוד, לא מנהלים עכשיו דיאלוג, אנחנו כבר עברנו את המועד. בבקשה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רק להוסיף לנדבך של אילת: חבל אילות הוא 13% מהשטח של מדינת ישראל, אזור שרוצה לקלוט – בהמשך לדברים של חבר הכנסת ברקת – פריפריה, desert tech, אנשים שיבואו. כל מה שכבוד ראש העיר הציג, הכול גם אצלנו, הבעיה, כולל הנזקים הכלכליים וכו'. לכן, פשוט מאוד, יש לקחת בחשבון שהמרחב הוא גדול יותר ונקווה מאוד לפתרון אמיתי וצודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תראו, אני רוצה להגיד כמה דברים לסיכום: דבר אחד, אני אבקש שחברי הוועדה יצביעו על התוכנית של שר התחבורה, נצביע ונבקש משר הביטחון, ראש הממשלה, לקבל את העמדה הזו. אני קורא בפרוטוקול של ועדת הפנים שארז קמיניץ ממשרד המשפטים אמר שהכנסת צריכה לפקח על עבודת הממשלה: "לא צריך להקל כפי שהיושב-ראש אמר" – היושב-ראש הכוונה יושב-ראש ועדת הפנים – "יש משמעות לאמירה שהכנסת כמפקחת מבקשת משר הביטחון לבחון שוב". זאת אומרת, אומר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וזה ביום האחרון של הכנסת: אין שיקול ביטחוני, השיקול הוא שהמועד לא טוב. זה השיקול שהיה. "לפחות לראייתה של הכנסת, מבקשת משר הביטחון לבחון שוב את הודעתו. יש לזה משמעות. זה לא על ריק. זו לא אמירה ריקה. הבחינה המחויבת הזאת יש לה משמעות. כפי שאנחנו יודעים, לשר הביטחון יש סמכות ורשות לעשות את זה גם ללא הבקשה. אבל מעת שנתבקשה הבקשה הזאת, הרי ששר הביטחון מחויב לפעול לבחינה הזאת". הייתה בקשה של הכנסת. זה היה היום האחרון של הקדנציה ומכיוון שהלכו לבחירות הכנסת ביקשה לא לדון בעניין הזה, לדחות, ושר הביטחון צריך לקבל את זה. אני מוחה בכל תוקף על העניין הזה. לא נתקלתי בתופעה כזאת. משהו פה לא מריח טוב. כמה דברים כבר לא מריחים לי פה טוב, בסדר, אבל שלא מעבירים חוות דעת אלינו? מה אנחנו? אנחנו גורם זר? אנחנו צריכים לפקח על העבודה. כתבתם חוות דעת במשרד המשפטים – אנחנו צריכים לקרוא אותה או לא צריכים לקרוא אותה? אנחנו צריכים לדבר פה על דברי נביאות? משרד הביטחון כותב חוות דעת, אנחנו לא צריכים לדעת מה כתוב שם? אנחנו צריכים לקבל החלטה על הפיקוח של העבודה. אולי יש לכם אינטרסים? אולי למשרד הביטחון יש אינטרסים בשטחים שם? אולי למשרד המשפטים יש אינטרסים? זה לא התפקיד שלנו לפקח על זה? מה זה הדבר הזה "העברתם לשר"? זה באמת דבר שלא קיים. אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה. לכן, אני מציע שאנחנו נקבל את הבקשה של הדחייה. לא לגעת בנושאים עצמם. בנושאים עצמם נצטרך לקיים את הדיונים היכן שנקיים את הדיונים, אני לא בטוח שאצלנו. יכול להיות שזה יהיה בכלל בוועדת הפנים, יכול להיות שזה יהיה בממשלה והם יגידו לנו מה הם מחליטים בעניין הזה. לא לגעת בזכויות של האנשים שם. אם יש להם אותן אז יש להם. מתמודדים בבית משפט? יתמודדו בבית משפט. אבל, אנחנו, מבחינה ציבורית, מסכימים עם מה שהממשלה עושה בעניין הזה? יש לנו אמירה כזאת? אנחנו לא מתווכחים, אנחנו אומרים תדחו. יש לכם סמכות, אומר ארז קמיניץ. תדחו. אנחנו מקבלים את העמדה של שר התחבורה. פניתי לראש הממשלה – אני בקואליציה אתו, שלא תהיה אי הבנה, זה לא שאני בא מנקודת מבט אופוזיציונית, לא. אני חושב שאנחנו ניתבע לדין היסטורי על כך שגרמנו לכך, לנזקים הכלכליים שסגירת אילת תביא למדינה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ולפיקוח נפש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא תהיה טעות בעניין הזה. מדברים אתי כל הזמן על מיליארדים, מיליארדים כך, מיליארדים אחרת – אתם יודעים כמה מיליארדים המדינה תפסיד מכך שאילת תיסגר? והיא תיסגר בסוף, היא לא תוכל להחזיק מעמד. יישארו שם כמה אנשים נחמדים, אנחנו ניסע אליהם מפעם לפעם כדי לחזק אותם, ניסע על כביש 90 העלוב הזה. המציאות תהיה שהעיר תיסגר. התיירות תפסיד הון תועפות. מה שאנחנו מדברים עכשיו יהיה משל לעומת ההפסד הכלכלי שמדינת ישראל תספוג, ואני עוד לא מדבר על פיקוח נפש, אני לא מדבר על דברים מהסוג הזה. אז אנחנו לא צריכים לדעת מהי חוות הדעת, מה אומר משרד המשפטים על העניין? לא ראוי לקבל כך החלטה, בוודאי לא החלטה מהסוג הזה. ועדת הכספים קיימה על כך שני דיונים לאחרונה ודיונים נוספים במהלך כל התקופה הזאת, אנחנו מבקשים לא לגעת בבעלי הקרקעות אבל אנחנו מבקשים דחייה. אנחנו מבקשים את הדחייה שמבקש שר התחבורה כדי לקיים את הדיון הזה כמו שצריך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> על דעת כל סיעות הבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך להצביע. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לכמה זמן? אני רוצה לבקש לייצר לינק בין הרכבת לסגירת שדה התעופה. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש טווח ארוך וטווח קצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר ברקת, אתה תתרגל מהר, לא לאט, לכך שאנחנו צריכים פה סדרי עדיפויות. אני מסכים אתך לחלוטין, זו אמירה יוצאת מן הכלל אבל אין סיכוי בעולם שזה הולך להתקבל. אין. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דבר עם ראש הממשלה, אתה בסיעה שלו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה הכול או לא כלום. זה הכול או לא כלום. הוא צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אני מסכים אתך. כלכלית אתה צודק במאה אחוז. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כדי לתת משמעות רצינית להודעה אתה לא יכול - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תביא הסכמה מראש הממשלה – אני עושה קידוש בשבת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> האויב של הטוב הוא הטוב ביותר במקרה הזה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז אני מציע שנלך לראש הממשלה עם בקשה ברורה ללינק ומקסימום, אם צריך להתפשר, נראה, אבל למה להתפשר מראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מביא להצבעה את ההצעה של שר התחבורה. אנחנו מבקשים את הדחייה כך שהשדה לא ייסגר ביום שני. אומר ניר ברקת שאנחנו צריכים את הלינק הזה לרכבת – בסדר, זו אמירה, לא הצבעה. אני לא יכול להצביע על דבר כזה מכיוון שכל ההצעה היא לא רצינית. << קריאה >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אז שהחוק יכלול התניה לזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מצביעים על חוק, מצביעים על מתווה. << קריאה >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אז חשוב להדגיש את זה. << קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל גם את המתווה צריך לחדד, הרב גפני, כי שאטלים וכו' זה לא פתרונות ישימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יודעת שכדי לחוקק חוק זה צריך לעבור בממשלה, לאחר מכן לבוא לדיון בוועדה ובדיון בוועדה הנושא הזה יעלה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני מבין, אני רק רוצה להדגיש למה אני מתעקש – כי כאן כל הזמן שמעתי שלא תהיה פגיעה בגוש. אני רוצה שלצד האמירה שלא תהיה או כן תהיה פגיעה בגוש, שלא תהיה פגיעה בתושבי אילת, שהם רבים יותר וחשובים יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור אבל זו אמירה, זה לא מתווה. אני לא שם את הגוש במתווה. במתווה אנחנו שמים את מה שאמר השר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> המתווה של השר הוא נכון, אני לא מתווכח אתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שראשיתו בעובדה ששדה התעופה לא ייסגר ביום שני. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל ניר מעלה נקודה מאוד חשובה – שנצביע על כך שהמתווה יכלול סוג של התניה לכך שהמתווה יהיה תלוי בחלופות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מישהו התבלבל פה, רבותיי. זו הודעת סיכום של ועדה, זו לא חקיקת חוק עכשיו שאתם נכנסים לרזולוציות כאלה. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל אנחנו תומכים במתווה, אמרתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גבירותיי ורבותיי, תראו, אני לא יודע כמה סמכויות יש לנו. יכול להיות שבכלל אין לנו סמכות, יכול להיות שאנחנו נקבל החלטה וראש הממשלה כשר הביטחון יגיד: סיימנו את העניין הזה. זאת אפשרות שהיא אפשרות ריאלית, היא יכולה לקרות. באים אליו אנשים ואומרים לו: זה 14 מיליארד שקלים הפסד שמשרד האוצר צריך לשלם. שם אנחנו עומדים, בצומת ההוא. מי שאומר את זה – זה בסדר, רק שאם הוא היה עכשיו מייצג את אילת הוא היה אומר את ההפך, אבל נניח לעניין הזה. אנחנו לא מצביעים על חוק. אין לנו יכולת להצביע על חוק. חוק צריך להיות מונח, צריך לראות מה כתוב בו, צריך לדעת את כל מה שקורה בעניין. אנחנו מצביעים על פנייה לראש הממשלה, שהוא שר הביטחון, שבחוק הוא היחיד שיכול לדחות את זה, ואנחנו מבקשים ממנו - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> והאמירה צריכה להיות ברורה, חדה וקצרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנא קבל את המתווה של שר התחבורה שאנחנו, כל חברי ועדת הכספים, שותפים לו. אם אכן הוא מקבל את זה נדחית הסגירה של שדה התעופה ואז יש תהליך. התהליך ידבר על כל הפרטים ויהיו ויכוחים על כך, ויכוחים עם הממשלה, ויכוחים בין חברי הכנסת, אבל אז אנחנו כבר נמצאים על המסלול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל גם אנחנו נסתיר את כוונותינו הסופיות כמו חוות הדעת. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני חייב ללכת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה נשאר עד שאנחנו מצביעים. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אם יורשה לי רק הערה קצרה ברמת העמדה שלנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערה קצרה, אני רוצה שהשר יהיה פה. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> ראש ממשלה כשר ביטחון זה לפי החוק הקיים. מבחינתנו, גם ראש ממשלה, לחוק שאנחנו מציעים כרגע, שהשר הציג אותו, אנחנו רוצים גם את זה. אם אי אפשר לפי החוק הקיים אנחנו רוצים את החוק החדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין חילוקי דעות. אנחנו מצביעים על המתווה שהציג כאן שר התחבורה. אני מבקש שחלק מהעניין יהיה גם דחיית סגירת שדה התעופה בכל מקרה. מי שבעד אישור הבקשה ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד הבקשה לאשר את הצעת שר התחבורה והבטיחות בדרכים התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פה אחד. אני מודה לך, אדוני השר, אני מודה לחברי הוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:40. << סיום >>