פרוטוקול ועדה

DOC 72,421 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-ואחת מושב ראשון פרוטוקול מס' 1 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים יום רביעי, ב' בסיון התשע"ט (05 ביוני 2019), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר משה ארבל צבי האוזר אסף זמיר אופיר סופר חוה (אתי) עטייה עודד פורר יצחק פינדרוס חברי הכנסת: מאיר כהן מוזמנים: מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ אורלי עדס – מנכ"לית ועדת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים דין ליבנה – יועץ משפטי, ועדת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים עמי ברקוביץ – ממונה חקיקה, משרד המשפטים יערה למברגר – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רבקה ליפשיץ – המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ענבר תלמוד – מחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רון דול – יועמ"ש, נציבות שירות המדינה איתי טמקין – משרד האוצר מירה פיירשטיין – ראש אגף בכיר, משאבי אנוש, הכנסת לבנה כהן – סגן/ית ראש אגף בכיר משאבי אנוש שני רביב משה – יועצת משפטית, מינהל הכנסת ייעוץ משפטי: גור בליי אלעזר שטרן מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אסתר מימון << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, פ/554/21, הצעת ח"כ דוד ביטן << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שהישיבה תהיה קצרה בגלל שאתמול עשינו דיון ארוך מאוד עם כל הגורמים המקצועיים, על מנת שנוכל להגיע להסכמות. דין או המנכ"לית, זה לא משנה, תסבירו באופן כללי את הצעת החוק, כדי שנוכל להתחיל את הדיון. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בוקר טוב. כמו שכולכם יודעים, קיבלנו משימה לא צפויה. בדרך כלל היא לא צפויה, הפעם היא לא צפויה באופן חריג במיוחד, לכן באופן עקרוני אמרנו והתחייבנו שוועדת הבחירות תבצע את המשימה כמו שהיא יודעת, באופן המקצועי ביותר. אנחנו נבצע את התפקיד שלנו וציינו שבשל הנסיבות החריגות מאוד שנוצרו – שהבחירות הוקדמו בחלוף חודש וחצי בלבד מאז הבחירות הקודמות, הבחירות הללו חריגות באופן מיוחד, מכיוון שיש לנו גם לסיים את מערכת הבחירות הקודמת. בדרך כלל לוקח כחמישה חודשים עד שישה חודשים עד שמסתיימת המערכת הקודמת בכל ההיבטים, אנחנו לא סיימנו את כל המערכת – נצטרך לנהל את זה במקביל לקיום מערכת הבחירות הנוכחית. בנוסף, יש כמובן תהליכים שתמיד אנחנו עושים של הפקות לקחים. אין בכוונתנו לערוך תהליך הפקת לקחים, מכיוון שלא נוכל לבצע אותו תוך כדי, אבל כן נעשה את זה בהיבטים המשמעותיים ביותר מבחינתנו. לצורך זה אנחנו נזקקים לכלים, ולא מעט כלים. אני כמובן לא רוצה להרחיב בהקשר של המשימה הלאומית וכמה מדובר כאן בנושא שכל מדינת ישראל צריכה להתגייס אליו, לא רק אורלי עדס והצוות שלה. מדובר במשימה מיוחדת, שונה. ציפיתי שכל השירות הציבורי יבין את זה. לצערי מאחר שזה לא כל כך ברור לכם הגשנו את הצעת החוק הזאת. המשאב העיקרי שלנו אלה עובדים. מי שעושה בחירות זה עובדים, לא מחשבים, לא רובוטים, אך ורק ידי אדם. יש לנו צוות קבוע, כשמדובר ב-950 עד 1,000 איש בכל רחבי הארץ, מדובר באנשים שחוזרים מדי מערכת בחירות, התמקצעו, כל אחד יודע את תפקידו. אפשר לצורך העניין להגדיר את זה כמו גדוד מילואים. אומנם לא הייתי במילואים, אבל אני לא מכירה מצב שמחליפים גדוד תוך כדי מלחמה, מגייסים תמיד את אותם אנשים. יש לזה משמעות לשיתוף הפעולה ביניהם וכו', ולכן אנחנו רוצים את העובדים שעבדו בעבר. אנחנו מקבלים הודעות מעובדים שונים שלנו בכל רחבי הארץ שהם לא בטוחים שהממונים ישחררו אותם לעבודה. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מערכת שלישית בשנה הנוכחית. הייתה מערכת בחירות לרשויות המקומיות, שאומנם לא מנוהלות על ידי ועדת הבחירות, אבל מרבית העובדים שלנו מועסקים גם בבחירות לרשויות, מערכת שנייה לכנסת ומערכת שלישית כרגע. זה מצריך מהעובדים התנתקות טוטלית ממקום העבודה שלהם, מהחיים האישיים שלהם, ולכל דבר יש משמעות בעיקר נוכח העיתוי שאנחנו מדברים עליו בתקופת חופשת הקיץ. לכן הצעת החוק הזאת באה לדבר על מחויבות השירות הציבורי לגבי העובדים, לגבי השכר שיש לתגמל את העובדים בהקשר הזה, בהוראות מיוחדות בחוק חובת המכרזים. אני אזכיר שהמחסנים של ועדת הבחירות ריקים לחלוטין, אנחנו צריכים לרכוש ציוד לכל ועדות הקלפי, תהליך שאורך חודשים ארוכים בדרך כלל כיוון שמדובר בפריטים מאוד ייחודיים ולוקח זמן אספקה של ארבעה עד חמישה חודשים. כרגע אנחנו מבקשים מהספקים לספק את זה בתוך חודש ימים, יהיו לכך עלויות. לכל דבר במסגרת הזמן הנוכחי יש עלויות וזו הסיבה שביקשנו גם את העניין הזה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> כל הציוד הוא כחול לבן ונרכש בארץ? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בפעם האחרונה לדעתי היצרן ייצר את זה בסין. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> עוד מעט נייבא את המצביעים מסין... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הליכוד יקבל 100 מנדטים... << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אורלי, יש לכם את הספקים שרכשתם מהם. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הבעיה הגדולה שלנו היא שבדרך כלל אנחנו עושים התקשרויות מכרזים למספר מערכות בחירות, וברוב המכרזים הסתיימה ההתקשרות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לך ספקים, זה לא שאת צריכה להתחיל לחפש ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק מדבר על פטור ממכרז. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בדיוק. ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זו הוראת שעה, רבותיי. החוק הזה הוא הוראת שעה למערכת הבחירות הזאת. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בדגש על הוראת שעה למערכת הנוכחית. כל נושא השכר הוא אך ורק למערכת הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם החוק הזה מקובל עליכם? האם הוא נותן לכם מענה לצרכים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הגענו להסכמות בין כל הגופים. לומר שאנחנו מרוצים במאה אחוז – לא, אבל זה המצב, וזה עדיף על פני המצב הנוכחי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממה אתם לא מרוצים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא צריך לפרט, כבר הגענו להסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדון בזה לפי סעיפים. אם זה קשור לסעיפים, תחכה לסעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ניסיתי להכניס את הסעיף הזה בהצעת החוק לפיזור הכנסת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיף? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תיכף אני אפרט. דווקא במקום הזה זה נכון. אני מניח שאתה דווקא תתמוך בי, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה סעיף? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים שיום החופש יינתן למצביע שהצביע בפועל בבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשום פנים ואופן. זה לא קשור לחוק הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שום בעיה טכנית לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיש הצעת חוק נפרדת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה צריך להגיש הצעת חוק נפרדת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך בארבע עיניים. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אני תומך בך, אבל זה לא הדיון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה בעיה משפטית כי זה מעוגן בחוק-יסוד: הכנסת, ואנחנו לא יכולים לתקן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> משפטית יש בעיה עם זה, כי זה מעוגן בחוק-יסוד: הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפסקה של 50 שניות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:41 ונתחדשה בשעה 09:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הובהר בצורה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני צריך להגיש בשביל זה חוק נפרד? << דובר >> גור בליי: << דובר >> תיקון לחוק-יסוד: הכנסת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשרי להגיש אותו במהלך התקופה הזאת בהסכמה של כל הסיעות? << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> זה ממש קשור למה שהוא אמר לך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התנאים כדי להגיש אותו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כרגע באופן עקרוני אין הנחה של הצעות חוק באופן סדיר, וכל דבר כזה כרוך בהסכמות של הסיעות וכן הלאה ושל יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חוק שאני רוצה להגיש, ונדבר על זה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אולי חוק ביטול התפזרות הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קלפי נכים, שזה משהו לא הגיוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסכמות של הסיעות זה הסכמה שלך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני לא יושב-ראש הוועדה המסדרת, אני מזכיר לך. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> ברשות היושב-ראש, גילוי נאות כמובן, בבחירות לכנסת העשרים-ואחת כיהנתי כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות, אני מציין לשבח את כל הצוות שעושים עבודה יוצאת מן הכלל ובמסירות נפש. אני לא יודע אם זה לחקיקה, אבל כן הייתי מאוד מאוד רוצה לקרוא לכם בהזדמנות הזאת לעשות הכול כדי למצוא פתרונות וסידורים להורים לילדים שייאלצו לעבוד. מדובר ביולי-אוגוסט, וצריכים לעשות הכול גם עם תוספת שכר, שזה לא בהכרח מפצה על היעדר הורות בחודשים האלה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ציינתי שמדובר בעיתוי בעייתי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ניכנס לסעיפים ספציפיים, אנחנו נדבר כשנגיע לזה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> - - ובהקשר הזה ביקשנו את תוספות השכר, ואנחנו מתכוונים כנראה לעשות איזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני לא אמנע מחברים לדבר, אבל כשנגיע לסעיפים הספציפיים תגידו את הדברים, אין שום בעיה, וגם נסביר מה עשינו בעניין, כי יש פתרון לזה בחוק. הקראה ונצביע סעיף-סעיף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רוצה רק לציין בהקשר גם לדברים שאמרה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, שיש פה הקלות משמעותיות וחריגות משמעותיות מדינים רגילים לאור המצב החריג שנוצר פה, וברור שזה משהו שלא רגיל, לכן הוא הוראת שעה, וגם שתהיה לנו מפת דרכים להמשך הדברים. יש פה ארבעה דברים עיקריים. אני רק רוצה לחדד מתוך הדברים: יש פה נושא כוח-האדם שמנכ"לית ועדת הבחירות דיברה עליו. כל מה שקשור בכוח-אדם, גם שכר, גם שחרור עובדים; יש נושא התקציב, אישור מהיר יותר של תקציב. זה הנושא השני; הנושא השלישי זה הקלות בתחום המכרזים; הנושא הרביעי זה הקלה מסוימת מבחינת התקופות בנושא של הוראות שעה שמוציא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. אלה ארבעת הראשים של הדברים ונעבור לסעיפים. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט–2019 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף את המילים "הוראת שעה". << דובר >> גור בליי: << דובר >> "הוראות מיוחדות". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיש הוראת שעה, כותבים את זה בכותרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ישבנו עם הנסחית. מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות מיוחדות, הדרושות לשם היערכות ועדת הבחירות המרכזית לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים הרבה בין מערכת הבחירות האמורה למערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם יש הערות? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> גור, האם תוכל להסביר מדוע יש צורך, בשים לב לכך שלא מקובל לקבוע סעיפי מטרה – מדוע יש - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> כי יש שלושה חודשים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> סעיף המטרה – איזה אינדיקציה פרשנית הוא נותן? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נכון, כמו שציין נציג משרד המשפטים, עמי ברקוביץ, שבדרך כלל אנחנו לא סבורים שיש צורך לקבוע סעיפי המטרה, ואפילו רצוי שלא, כי לפעמים יכולים לסבך מבחינה פרשנית וכן הלאה. במקרה הזה חשבנו שבגלל החריגות של החוק ובשביל שאחר כך, ככל שיבואו לפרש את הסמכויות שמוקנות פה במסגרת החוק הזה לגורמים הרלוונטיים, הם יוכלו לתת לזה פרשנות, ובמקרים המתאימים פרשנות יותר רחבה ופרשנות שיותר מותאמת לתכלית המיוחדת של החוק הזה, יש היגיון דווקא פה כן לקבוע את סעיף המטרה, מה שיאפשר אולי בהוראות הספציפיות להיות יותר זהירים ויותר מצומצמים, מתוך הבנה שכאשר באים להפעיל את זה, הכול נעשה לאור המטרה המיוחדת של סיוע בנסיבות החריגות שנוצרו פה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> קוצר הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם יש הוראות אחרות? מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד הסעיף – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 להצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט–2019, אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פרשנות 2. למונחים בחוק זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות? לא. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לכנסת העשרים ושתיים 3. (א) הועסק עובד רשות ציבורית על ידי ועדת הבחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת וביקש המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; לעניין סעיף זה – "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) מבקר המדינה; (5) רשות מקומית. "ראש הרשות" – כל אחד מאלה: (1) לעניין הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם – נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיך לכך; << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני מבקש שזה יהיה בכיר בנציבות שירות המדינה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> לא. לא בהכרח. הוא יכול להסמיך גם מנכ"ל של משרד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כל הרעיון הוא שזה יהיה מרוכז. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> רעיון שלך. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זו הייתה התכלית וזו הייתה ההסכמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תנו לגמור לקרוא. רצינו לשאול על הדבר הזה, אבל רק אני אגמור לקרוא. כרגע אני מוסיף "או מי שהוא הסמיך לכך". (2) לעניין לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה; (3) לעניין הכנסת – יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך; (4) לעניין מבקר המדינה – מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך; זה כמובן נוסח סטנדרטי. בדרך כלל מי שהוא הסמיך לכך זה המנכ"ל. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> תוסיף גם "ראש הרשות או מישהו שהוסמך". << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> סליחה, אני מוכרחה להעיר כאן. ברגע שניתן יהיה להסמיך כל מנכ"ל של רשות או כל מנכ"ל של מפעל, המשמעות היא שזה לא יהיה מרוכז. אנחנו מדברים על 1,000 עובדים בכל רחבי הארץ. אני יכולה למצוא את עצמי במצב שאני צריכה להתנהל מול המנכ"לים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא צריכה. יש הבדל בין הוועדות המחוזיות לוועדה הארצית. עזבי, דיברנו על זה. שם את קובעת ונגמר הסיפור. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> עדיין גם בוועדה המרכזית יש 90 עובדים חוץ מעובדי הכנסת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם חלק גדול לא יהיו בעיות, יהיו בעיות בשוליים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כבר יש לנו בעיות עם סמנכ"לים של משאבי אנוש שלא רוצים לתת עובד כי לא בא להם. לא מנימוקים. הם אומרים: לא בא לנו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> קיבלתי הבוקר הודעה מעובדת שמסרה לי שמנכ"ל המשרד נתן הוראה ששום עובד בכיר מעל דרגה 41 לא ישוחרר לעבודה בוועדת הבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה כאלה יהיו לכם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני לא יודעת. זה בדיוק העניין. בשביל זה אנחנו כאן, ועבור זה אנחנו מבקשים את החוק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שבו לא נתחיל לעבוד. כבר היינו אמורים להתחיל לעבוד. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הבעיה היא כפולה, יש היעדר מוטיבציה מצד העובדים, והיעדר מוטיבציה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה נתנו תוספת כסף. אין היעדר מוטיבציה, תאמין לי. כולם מבסוטים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו נקווה, נראה את זה בשטח. אנחנו מבקשים שזה יתרכז אצל נציבות שירות המדינה, אחרת זה יקשה על ההתנהלות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אורלי, זה לא עלול ליצור סרבול מבחינת היעילות שלכם, שמי שיודע על הצרכים זה נגיד לצורך העניין מנכ"ל של משרד, אז הוא צריך להעלות את זה למעלה לנציב שירות המדינה, הוא מרכז ואז - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כל העניין הוא שהנציב יהיה מודע - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא עלול ליצור סרבול דווקא? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> העניין של מודעות הנציב, יש לה חשיבות, כדי שיוכל לבחון את זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עובדים יש לכם בוועדה הארצית? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בוועדה המרכזית 120, מתוכם כ-35 עובדי כנסת, כל היתר הם עובדים של כל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה בעיות יכולות להיות? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מסתבר שיש לא מעט, אתה יודע את זה. אנחנו ניתן, לא 100%, לא 200%, כל אחד מאיתנו ייתן מיליון אחוז, אבל בעבור זה אנחנו צריכים עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מקבלים את העמדה הזאת של המנכ"לים, אתם תטפלו בזה. << אורח >> רון דול: << אורח >> אנחנו לא יכולים. אנחנו נותנים הכי הרבה עובדים בכל המשרדים. כל היתר יכולים להסמיך והנציב לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תטפלו. הלאה. תמחק את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז יהיה כתוב רק נציב שירות המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או לא. אם הוא יכול להסמיך בתוך הנציבות - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מתוך הנציבות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת ההחלטה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי הנציבות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעובדי הנציבות, אבל לא מנכ"לים, סמנכ"לים. << אורח >> רון דול: << אורח >> למה אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר ב-15 עובדים. מה העניין הזה? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> מה זה משנה? << אורח >> רון דול: << אורח >> למה אחר יכול להסמיך ולא הנציב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיסמיך בתור הנציבות. << אורח >> רון דול: << אורח >> למה להגביל את ההסמכה שלו? זה לא אפקטיבי, זה לא לעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא. << אורח >> רון דול: << אורח >> סליחה, זה לא לעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כך זה התקבל. הלאה. << אורח >> רון דול: << אורח >> איך התקבל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה הצבעה, נעשה הצבעה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> תעשה הצבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד התיקון הזה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין התיקון אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שיהיה ברור גם לפרוטוקול, אנחנו כותבים "נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי הנציבות". << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> במקום הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק בנציבות. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> רק לעניין הנציבות. אם כך, ראש הרשות המקומית להוסיף. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> למה שם אין הסמכה? למה שם זה לא מנכ"ל? << דובר >> גור בליי: << דובר >> "לעניין רשות מקומית – ראש הרשות." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם יש פחות בעיות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם לעניין ראש הרשות המקומית, "ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך". פה לא צריך לכתוב מקרב כך וכך, זה ברור, מי שהוא הסמיך לכך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) לעניין העסקה בוועדת בחירות אזורית – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן בוועדת בחירות אזורית, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות האזורית לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית ובכלל זה ביכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד; (2) לעניין העסקה בוועדת הבחירות המרכזית – הודיע ראש הרשות הציבורית שבה מועסק – שימו לב שפה זה "ראש הרשות הציבורית" – העובד למנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית כי בשל צורכי הרשות הציבורית ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו ברשות הציבורית, ולא הגיעו ראש הרשות הציבורית והמנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית להסכמה על העסקת העובד בוועדה – לא יועסק העובד בוועדה. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> פה יש לי הערה. קודם כול, מה זה "ראש הרשות הציבורית" או מי שהוסמך לכך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז הגדרנו. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> למה אמרת לשים לב לראש רשות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מפנה להגדרה. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> דבר שני, זה לא רק צורכי העבודה, יש גם סוגיות אחרות. אני לא יודע לגבי גופים אחרים. בכנסת להזכירך יש גם עניין ניגוד עניינים. "או כל סיבה אחרת". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניגוד עניינים - - - << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> זה לא מופיע פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "כל סיבה אחרת"? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> כל סיבה אחרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הסיבות המצויות בעולם ייכנסו לחוק? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, עם כל הכבוד, "כל סיבה אחרת", אני מתעקש על כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "כל סיבה אחרת" – לא. אי-אפשר, צריך לנמק מה הסיבות. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> אני אנמק, אבל זה לא יכול להיות רק בגלל צורכי עבודה. "או כל סיבה אחרת". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תוסיף, אבל אל תכתוב "כל סיבה אחרת". << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> "או כל סיבה אחרת". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "כל סיבה אחרת" אי-אפשר לכתוב בחוק באופן כללי. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> הוא ימצא את הנוסח. זה לא רק צורכי עבודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה צורכי הרשות, זה באופן רחב. כתוב: צורכי הרשות. זה כל צורך שהרשות הציבורית מעלה, עם דגש על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר לכתוב "כל סיבה אחרת". זה אומר ש-100 סיבות יכולות להיות, וזה לא הגיוני. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> יש כמה סיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם יש, אולי אפשר לפרט אותן, אבל לא באופן כללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המילים "סיבה אחרת" לא נכונות. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> ההערה שלי הובנה. תנסח, גור, בהתאם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מבדילים בין ועדה אזורית לוועדה ארצית, מכיוון שבוועדה אזורית מדובר ב-19 ועדות. אין שום סיבה שינהלו משא-ומתן עכשיו עם כל ראש רשות או בכל ועדה, ולכן אמרנו שפה הם יוכלו לשאוב את האנשים לוועדה האזורית, ואם יש התנגדות, למשל של ראש העירייה, לאיזה עובד, עוד מעט יהיה נוהל שהשופט יצטרך לקבל החלטה בערעור. לעומת זאת, בוועדה הארצית, שלא מדובר בהרבה אנשים, אנחנו אומרים שזה חייב להיות בתיאום. אם ראש הרשות יתנגד למשיכת העובד, הוא לא יהיה, יצטרכו למצוא לא תחליף. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> רק הערה תחבירית. אם בחוק אנחנו מדברים על הכנסת העשרים ושתיים, ויודעים את זהות המנהלת הכללית, אפשר לכתוב "המנהלת הכללית" ולא "המנהל הכללי". << דובר >> גור בליי: << דובר >> בחוק תמיד כותבים בלשון זכר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בחוק לא כותבים את זה לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא ש"ס? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשימו כמה חברות כנסת, אז נדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחכים לפריימריז... << דובר >> גור בליי: << דובר >> פה יש שאלה אם זה באמת מה שרוצים לכתוב, אבל אני אקרא עד הסוף. (ג) עובד יעדכן את ראש הרשות הציבורית על פנייה מהמנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. השאלה פה אם באמת רוצים שהעובד ישירות יעדכן את ראש הרשות הציבורית או שהוא יעדכן את הממונה שלו, וברור שהממונה יפנה לראש הרשות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מקובל עלינו שזה יהיה מהממונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עובד יעדכן את הממונה, ואז בנהלים הפנימיים של כל גוף, הממונה ברור שהוא - - - << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> זה אל"ף-בי"ת, לא צריך את הדברים האלה בכלל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עובד יעדכן את הממונה שלו. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> לא כל דבר צריך בחקיקה, חברים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> יש דברים כנראה שאי-אפשר להימנע מהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף קטן (ד) זה הוראה שנוספה לאחר הישיבה אתמול. (ד) הוראות סעיף זה יחולו על עובד רשות ציבורית – (1) שהועסק בוועדת הבחירות המרכזית לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת – לעניין העסקתו בוועדת הבחירות המרכזית לשם קיום הכנסת העשרים ושתיים. (2) שהועסק בוועדת בחירות אזורית לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת – לעניין העסקתו בוועדת בחירות אזורית לשם קיום הכנסת העשרים ושתיים. אני אסביר. מה זה אומר. ההסדר המיוחד - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> "קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים". הכנסת תקום גם בלעדינו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צודק. אני מסביר את הסעיף הזה. ההסדר המיוחד פה אומר שלא ימנע ראש הרשות מהעובד ללכת לעבוד בוועדת הבחירות, עם כל ההסדר הנפרד לוועדות האזוריות וועדת הבחירות המרכזית – מה שכרגע הצגנו – יחול רק במצב שבו עובד שהיה בוועדת בחירות אזורית בבחירות האחרונות יעבוד בוועדה האזורית בבחירות הבאות, ואם הוא היה קודם בוועדה המרכזית, הוא ימשיך בוועדה המרכזית עכשיו. כמובן שוועדת הבחירות יכולה לעשות הצלבות, אבל אז היא לא נהנית מהסעיף הזה שנותן לה איזה עדיפות יותר משמעותית. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> האם אתה יכול להסביר את ההבחנה בין ועדות אזוריות לוועדה המרכזית? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> כי לוועדות האזוריות אין לנו יכולת ערעור. בסוף ההחלטה האחרונה היא של ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של השופט. << אורח >> רון דול: << אורח >> למה הסעיף הזה לא חל על מי שעבד קודם בבחירות בוועדות האזוריות? << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> זה חל. זה חל רק אם ממשיכים באזורית. זה מונע הצלבה. אבל למה למנוע? מה אכפת לנו? מה אכפת לנו מהצלבה? נגיד שהיה אדם שעבד באזורי ורוצים למרכזי, מה אכפת לי? למה אכפת לי? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> עשו הבחנה אתמול בין ועדות אזוריות לוועדה המרכזית. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> למה אכפת לי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין עם זה בעיה. אני אסביר לך. אם ראש הרשות שלו מסכים להעביר אותו, אין בעיה. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> קבעו שלוועדות אזוריות, לנו, כראשי רשויות, אין יכולת לערער, בסוף ההחלטה היא של השופט. יכול להיות שכל העובדים ייגשו לוועדות האזוריות ואז אין יכולת ערעור בכלל, אז אמרנו שזה צילום תמונת מצב, כל מה שהיה לכנסת העשרים ואחת באזוריות יחזור עכשיו ולי אין יכולת לבוא ולערער. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי שעבד – עבד. מי שלא עבד – יש הנוהל הרגיל. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> כנ"ל לגבי הנציבות. << אורח >> רון דול: << אורח >> אני לא מבין את ההבחנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתמול הסברנו אותה יפה מאוד. << אורח >> רון דול: << אורח >> לא. לא הסברתם כלום. בכלל למה זה נוגע לתחולה? אם הם רוצים אותו לוועדה המרכזית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה, אפשר להסביר. אם הם רוצים אותו לוועדה המרכזית וראש הרשות מסכים, אז אין בעיה, אבל לא יחול הנוהל שזה חובה, זה הכול. זה כל ההבדל. << אורח >> רון דול: << אורח >> זה מאפשר להחליף ועדות בלי שההסדר הזה יחול. זה מה שאתם רוצים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני רוצה להסביר. עוד פעם, עשינו הבחנה בין הוועדות האזוריות לוועדה הארצית. בוועדה האזורית אין שיקול דעת. אפשר לערער, שיקול הדעת היחיד זה לשופט, זו ההחלטה הסופית. אל תשכחו שמדובר בשופט עליון, הוא קובע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יושב-ראש ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יושב-ראש ועדת הבחירות הוא שופט עליון, ולכן אני סומך על שיקול דעתו, שהוא ישקול את הבקשה. לכאורה מה יכול להיות? שייקחו עובדים עכשיו ממשרד ממשלתי מסוים, לדוגמה משרד הכלכלה, וייתנו אותם לוועדה האזורית בירושלים. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> מי ייתן? מי מחליט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק העניין. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> הוועדה תבקש אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק העניין, אמרנו שבוועדה האזורית הם יכולים למשוך כל אחד, אבל כדי לצמצם את הבעיה הזאת, שאי-אפשר למשוך עכשיו 40 עובדים ממשרד הכלכלה – כי פה אין זכות ערעור, שים לב – אמרנו שההליך הזה יחול רק על מי שעבד. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי שעבד – אין בעיה. מי שלא עבד – יצטרכו לתאם עם המשרד. יגידו למנכ"ל משרד הכלכלה שרוצים לקחת עובד ספציפי לוועדה האזורית ירושלים, אז יחול הנושא של התיאום במקרה הזה. מה שהיה – אין בעיה, ימשכו את מי שרוצה. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> התיאום אומר - - - << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> לראש הרשות יש זכות - - - << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> יש זכות לא להסכים? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> כן. כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כל ההבדל. אחרת, מה היא אומרת? היא אומרת: יש לי בעיה, אני לא יכולה לנהל עכשיו משא-ומתן עם כולם, אני רוצה מהר מהר. מה זה מהר? יהיה מה שהיה. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> אז אני אקשה עליך. אם היא צריכה לארגן את הבחירות עוד פעם אחרי שלושה חודשים, למה אני שם עליה את המגבלה הזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לה. הוועדות קיימות. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> יש לה ועדות, לא הספיקו האנשים, הלכה ופנתה למשרד הכלכלה, אני צריכה 40 עובדים. למה להטיל עליה את הקושי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה מקרים כאלה. במקרה הזה היא צריכה לנהל משא-ומתן, יהיו לה כמה עובדים שהיא תצטרך לדבר עליהם. מה קרה? היא לא יכולה לדבר עם מנכ"ל משרד או עם ראש רשות? היא יכולה לדבר. אמרנו: נמנע ממך את כל התהליך של הארגון הזה. מדובר ב-19 ועדות. בעניין הזה אמרנו: אם את רוצה את העובדים הקיימים, היא יכולה למשוך אותם - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> הסעיפים האלה מייצרים לכם בעיה? << אורח >> רון דול: << אורח >> כן. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> לא שאלתי אותך. סליחה, אדוני. שאלתי אותה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני לא יכולה להסביר את זה יותר טוב מיושב-ראש הוועדה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> את לא עונה על השאלה. זה בסדר? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אלה ההסכמות שהגענו אליהן. לומר שהן מתקבלות במאה אחוז? לא. אבל זה מה שיש כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה חופש פעולה שהיא תעשה מה שהיא רוצה? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> משרדי הממשלה לא שותפים להסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם רוצים בדיוק? בואו נשמע. תסביר לי מה אתה רוצה. << אורח >> רון דול: << אורח >> אני אסביר מה הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מה הבעיה, מה אתה רוצה. אל תסביר לי את הבעיה. << אורח >> רון דול: << אורח >> אנחנו רוצים בדיוק כמו הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא רוצה שבכל מקום יצטרכו לקבל הסכמה מראש. עזוב. << אורח >> רון דול: << אורח >> החוק הזה לא צריך להבחין בין מחוזות. הכנסת זה משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שהכנסת משהו אחר. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> מה ההבדל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה טועה בגדול. יש עובדי כנסת שכן עבדו באזוריות, הם ימשיכו באזוריות. << אורח >> רון דול: << אורח >> זה מאפשר למנכ"לית למשוך עובדי מדינה שעבדו באזוריות, כדי למלא את המקום של הסירובים של המנכ"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סירובים? על מה אתה מדבר? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> אנחנו מחפים על 100 העובדים שלו, שהוא לא רוצה לשחרר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה 100 עובדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכנסת היו 30 עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוועדה הארצית רוב העובדים הם עובדי כנסת, 35 מ-100. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> לכן נקבע הסדר תיאום. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> אתם לא מבינים מה אומר הסעיף. הסעיף מתעקש רק על ועדות אזוריות, במחוזי יש לכם זכות - - - << אורח >> רון דול: << אורח >> אני מבין טוב מאוד מה שעשית. דאגת לעצמך, דאגת לכנסת, אתה לא משחרר עובדי כנסת והיא תצטרך לקחת עוד עובדי מדינה מכל מקום. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> קודם כול, תפקידי לדאוג לכנסת, אבל אתה ממש טועה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, תמשיך לקרוא. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> רון דול: << אורח >> בסדר גמור.... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כי אתם לא מדברים לעניין. תסלח לי. אתה רוצה תיאום. תראה את הטיעון שלך, אתה אומר שגם בוועדה האזורית יהיה תיאום בגלל שהוא דאג לעצמו. מה אתה אומר? להרחיב את מעגל התיאום רק בגלל זה. << אורח >> רון דול: << אורח >> אין שום היגיון בהבחנות האלה, חוץ מלהגן על מנכ"ל הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, תמשיך לקרוא. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> זה שלי אישית? זה מפעל שלי? << אורח >> רון דול: << אורח >> זו לא ההצעה המקורית. ההצעה המקורית עדיפה עלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו את זה. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, התוספת של הסעיף הזה לא משנה במובן הזה שהיא לא משנה את המצב שבו יש הפרדה בין האזורי לבין הארצי. בארצי יש תיאום ובאזורי יש מין השגה או בקשה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> השאלה על מה מבוססת ההבחנה ששם תהיה להם זכות בלעדית? << אורח >> רון דול: << אורח >> לאפשר הצלבות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הצלבות? אני לא יורד לסוף דעתך. איזה הצלבות? << אורח >> רון דול: << אורח >> עובדי מדינה שעבדו קודם במחוזות, יכולים עכשיו לעבור למרכזית מבלי שלנציב או מי שהסמיך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> אתה לא מבין, זה בדיוק העניין. תקרא את הסעיף. מסבירים חמש פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההפך. ההפך. אם היא רוצה להעביר אותו לארצית, היא צריכה את ההסכמה שלך. << אורח >> רון דול: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר את זה לפרוטוקול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יכול להיות שננסח בצורה מחודדת יותר, אבל הרעיון הוא – גם אמרתי קודם, אני אחזור ואומר – זה הולך לשני הכיוונים. הרעיון הוא שההסדר המיוחד פה חל רק כאשר מישהו הועסק קודם במחוזי, מועסק עכשיו במחוזי, ומי שהועסק קודם בארצי, מועסק עכשיו בארצי. ההסדר לא יחול בהצלבות, מה שאתה קורא לו "לשני הכיוונים", גם העברה מהמחוזי לארצי וגם בהעברה מהארצי למחוזי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה בעיה יש עם זה? << אורח >> רון דול: << אורח >> משמע בהצלבות – מה יקרה בהצלבות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה. אם זה עובר לארצי, היא צריכה את ההסכמה של הנציבות, זה הכול. << אורח >> רון דול: << אורח >> אם זה הצלבה בכיוון של המחוזי? << אורח >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << אורח >> בכל הצלבה ההסכמה עדיין של הנציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם טועים, חבר'ה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אבהיר לפרוטוקול ונבהיר את זה בנוסח. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> זה לא מה ששאלתי, שאלתי משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאל מה שאתה רוצה, אין בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אבהיר לפרוטוקול ונבהיר את זה גם בנוסח, שזה יהיה ברור. כל הסעיף, כל ההסדר המיוחד שנותן עדיפות לוועדת הבחירות המרכזית, לא יחול במצב שיש הצלבה לשני הכיוונים. << אורח >> רון דול: << אורח >> אוקיי. אז מה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם לא היה חוק, הסכמה רגילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו זה בסדר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר? רון, נחה דעתך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית לשאול, משרד המשפטים? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> שאלתי את השאלה הכללית שאתה אומר שניתנה עליה תשובה. ההבחנה בין המרכזית לאזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש בעיה בניסוח, תשבו על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מקובל, רון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שכן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנהונים לא נכנסים לפרוטוקול. אני שמח שנחה דעתך. << אורח >> רון דול: << אורח >> הרעיון מקובל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני שמח שנחה דעתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ה) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ולא תפגע בתנאי העסקתו. (2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות נוספות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> נעשה את תיקוני הנוסח הנדרשים בסעיף קטן (ד), כדי שהדברים יובהרו מעל לכל ספק. שכר עובדים בוועדת בחירות 4. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כי שכר עובדי ועדת בחירות המועסקים לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים יהיה גבוה בשיעור שלא יעלה על 35% מהשכר שנקבע להעסקת עובדים לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ובלבד ששיעור העלאת השכר יהיה אחיד לכלל העובדים. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> האם אתה יכול להסביר לי את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שהוועדה תסביר למה היא ביקשה את התוספת הזאת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו רוצים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגעת? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ביקשנו תוספת שכר לעובדים, מכיוון שמדובר שוב בסיטואציה חריגה מאוד. כל העובדים שמועסקים בוועדת הבחירות הם רובם, למעט המטה הקבוע שהוא 30 עובדים, שעובדים חלקם בחלקיות משרה והם מחויבים בכל סיטואציה לעשות בחירות, ולא משנה מה הנסיבות האישיות שלהם, יש לנו את כל העובדים שכאמור אנחנו מגייסים מכל שירות המדינה. חלק אגב באים גם מבחוץ, אבל הרוב הם משירות המדינה. מדובר בעובדים שנדרשים בדרך כלל לצאת לימי חופשה ממקום עבודתם, מקבלים שכר בתמורה לימי החופשה, באים לוועדת הבחירות, מקבלים את השכר של ועדת הבחירות. מדובר בעבודה מאוד מאוד מאומצת, מאוד אינטנסיבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם זה גם יהיה באוגוסט, גם זה בעיה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> שעות המסגרת הבסיסיות הן עשר שעות ביום, כולל יום שישי, עד השעה 13:00, אבל בפועל העבודה היא בין 16 ל-20 שעות עבודה ביום במשך שלושה חודשים. אנשים פשוט צריכים - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> כמה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו עובדים בין 16 ל-20 שעות, הצוות הקבוע ועוד עובדים רבים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להדגיש, שימו לב שזה עד, זה תקרה. מי שצריך לקבל החלטה בשיעור ההעלאה ואם בכלל, זה השופט. תביאו בחשבון שפה לא נותנים קארט בלאנש לוועדה, אלא שופט עליון מקבל החלטה. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> בפעם הקודמת גם הייתה תקרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מה קורה? אותם עובדים צריכים לעבוד עוד פעם, אנחנו רוצים שהם יבואו, כי יש להם ידע, נותנים להם תמריץ, גם מדובר בחודש אוגוסט, גם הכול דחוף, ולכן אנחנו מאפשרים את ההעלאה הזאת, אבל עם ביקורת של שופט עליון שהוא יצטרך לקבל החלטה אם לתת וכמה לתת. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> זה מרגש אותי האמון שאתה נותן בשופטי עליון... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות, בכל זאת שופט עליון הוא שופט עליון. אני מצפה ממנו לקבל החלטה. אם לא היה שופט, לא בטוח שהייתי נותן - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אם זה שעות לילה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אין תוספת של שעות נוספות, השכר אצלנו גלובלי. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אנא תגידי את זה. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בחוק הרי קיימת תוספת שעות לילה, להם אין את זה. אנחנו מאפשרים פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לוקחים בחשבון - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה נשמע סביר, כמו שמאיר אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה של הוועדה הייתה 50%, אנחנו הורדנו את זה ל-35%. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם יורשה לי להשלים לפני שהאוצר יעלה את טענותיו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יודע, הוא היה אתמול בישיבה. הבקשה הייתה 50%, צמצמנו ל-35%, ועדיין יש החלטה של השופט. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אפשר להשלים את הדברים לפני שהאוצר יטען? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תשלימי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מדובר בעובדים שהפעם הזאת, כפי הנראה, לרבים מהם לא יהיו מספיק ימי חופשה, לכן המשמעות היא שהם יידרשו לצאת לחל"ת, המשמעות היא שהם ירוויחו בפועל פחות מאשר בפעם הקודמת, כי כבר לא יהיה להם את השכר בתמורה לימי החופשה, ובחל"ת מי שמחזיק ברכב ליסינג גם יצטרך לשלם וכו'. יש לזה המון השלכות. חופשות קיץ – היא לא תאהב את זה – יש לי כאן למשל עובדת, ארבעה ילדים, אני לא אכלול את הגדולה, שלושה ילדים, שלושה מחזורי קייטנות, 9,000 שקל בחודש רק קייטנה בבוקר במשך כל חודש. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> שכנעת אותנו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני מביאה רק דוגמאות. הדבר הכי חשוב הוא המוטיבציה של העובדים. עובדים עכשיו מבטלים חופשות בעשרות אלפי שקלים. עובדים נדרשו לבטל חופשות על חשבונם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה במקור סעיף על חופשות. אבי ניסנקורן התנגד אתמול בישיבה, אז ביטלנו את זה. רצינו לתת להם בונוס נוסף על ימי החופשה, הוא התנגד - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> וזו מערכת בחירות שנייה ושלישית בעבודה כל כך מאומצת, ועובדים שואלים אם בכלל שווה להם לבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - הוא אומר שלא צריך לפגוע בזכות שלו לחופשה, גם אם הוא רוצה. זה חוק שצריך לאפשר לו. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> ההתנגדות שלו הייתה בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלנו אותה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> הסיפה של הסעיף, שהשכר יהיה אחיד לכלל העובדים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רוצים לפגוע באנשים. העובדים אין להם שכר אחיד, כל אחד לפי התפקיד ולפי מה שהוא צריך למלא. מביאים את זה בחשבון. התוספת תהיה אחידה, אבל השכר לא יהיה אחיד. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> התוספת היא כדי לתמרץ אנשים שהם חיוניים. בכמה סך הכול עובדים מדובר? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כולם חיוניים בסיטואציה הזאת. מדובר ב-950 עד 1,000 עובדים ברחבי הארץ. אגב, בתוספת התקציב אנחנו מבקשים להוסיף עוד תקנים בגלל הסיטואציה המיוחדת. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> יש לנו כאן כ-1,000 עובדים. אני מטיל ספק - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> שכולם חיוניים. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> לא. קודם כול, כל אדם חיוני, זה באשר הוא אדם. אחרי זה, אין ספק שבנסיבות המיוחדות יש חיוניות. בהינתן העלאה של שכר של עד 35% נמצא כאן שיקולים מורכבים. בשים לב לעובדה שאנחנו נותנים את שיקול הדעת בידי שופט עליון, ראש הוועדה, ואני חושב שיש אנשים שמתוך ה-950 מאוד חשוב שיהיו, אבל יש להם תחליף ביתר קלות, יש פה כספי ציבור, ואני בעד לתת את הגמישות לשופט לקבוע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול לקבל עכשיו החלטה על 1,000 עובדים. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> הוא יכול להגיד: עובדים בדרגה זאת וזאת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני רוצה שגם פקידה תקבל תוספת ראויה כמו כולם. פקידה אתה יכול להחליף בשנייה. 1,000 זה לא הרבה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> זו עבודה אד-הוק של אנשים שמגויסים רק לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מגויסים בחובה. אומרים להם: עכשיו אתם ממשיכים לעבוד. אתה רוצה גם לחייב אותו וגם לא לתת לו בונוס? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> - - - עובדים בשכר נמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדובר פה על הבדלים גדולים. אין פה הפסד גדול למערכת. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> יש אנשים שהם יותר חיוניים, פחות חיוניים. יש היגיון בכסף ציבורי לא לעשות "חלוקת ממטרה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את החלוקה הזאת אתה עושה כבר בבסיס של המשכורת, המנהל מקבל יותר מהפקידה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> הבסיס הוא קבוע, וכשרוצים לגייס אנשים, עד 35%, הוא אומר: לך אני נותן 20% ולך אני נותן 35%, כי אתה יותר חיוני. אתה הג'ינג'י עם המפתח על השלטר, אני נותן לך 35% - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מקבל על החיוניות בבסיס של המשכורת. אם אתה מנהל בוועדה אזורית - - - << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שצביקה האוזר אומר: תן יותר שיקול דעת לשופט. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אין יותר שיקול דעת. חשבתי שהליכוד הם שוק חופשי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להכניס את השופט לקבוע - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> - - ובעד שיקולים של חיוניות. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צביקה, התקופה הקצרה שלך בשוק החופשי השפיעה עליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שים לב, מה שאתה אומר, שאתה נותן לשופט לקבוע את המשכרות של 1,000 העובדים. הוא יקבע. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אני אומר שאני נותן לשופט גמישות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - סדרי מינהל. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> לא. גמישות של שיקול דעת. הוא יבוא ויגיד: אתה יכול להעלות עד 35%, מכיוון שאנחנו רוצים לתמרץ אותם. קודם כול, אי-אפשר לחייב אנשים, אפשר לחייב את המערכות לשחרר אותם. זאת אומרת, אותה פקידה או אותו אדם לא חיוני, שלא רוצה לעבוד, יישאר איפה שהוא צריך להיות. הרשות צריכה לשחרר אותו, זה דבר אחד. הוא יבוא ויגיד: אני מוכן להגיע ובתנאי שתעלה לי ב-35%. יבוא השופט ויגיד: יש פה כסף ציבורי, אותו אחד הוא לא חיוני כזה, אני לא לוקח אותו, אני לוקח מישהו אחר בתקציב אחר. למה אני צריך את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אז אתה נותן לשופט לקבוע את המשכורת. אני רוצה שהוא רק יקבע את תוספת השכר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לפי מה הוא יחליט מי יותר חיוני - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אתם תקבעו המלצה ותגידו שתפקידים מהסוג הזה חיוניים מאוד, והתפקידים האלה פחות. לכל ה-950 יש להם חוסר תחליפיות? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם ניסנקורן מסכים איתך? אני איתך. השאלה אם ניסנקורן יסכים. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אתה איתי, אני לא יודע איפה היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לקבל את הטענה הזאת. תמשיכו. עזוב. לא ניתן לשופט עכשיו לנהל את הוועדה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אתה מייצר דור א' ודור ב'. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> חבר'ה, יש פה כסף ציבורי, 950 אנשים, לא כולם חיוניים באותה מידה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כולם חיוניים למערכת. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אם יש אחד שכדי להביא אותו צריך לתת לו תוספת של 35% הוא סוחב את כל ה-999. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה אומר שהשופט הולך לנהל את המשכורות לאנשים. נתנו לו את האפשרות לקבוע באופן כללי, אבל לא לנהל את העסק. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> מי פה מהאוצר? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כמו שאמרנו אתמול, המשמעות של 35% - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יהיה 35%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה. מה פתאום יהיה 35%? אתה קובע שהשופט - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> מספיק שאחד שהוא חיוני יגיד: חבר'ה, אם אתה לא נותן לי 35%, החוק מאפשר לך, לכל ה-999 נתנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא יעזוב. אותו בן אדם לא יהיה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> לכולם נתתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יעזוב, הוא לא יהיה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אם הוא חיוני, הוא יהיה. מה התוספת של 35%? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> 22 מיליון שקל. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> זאת אומרת, אדם אחד יכול לקבוע פה האם לרשום צ'ק של 22 מיליון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> מה עמדת האוצר? אדם אחד שאין לו תחליף ידרוש 35% - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יעבוד, הוא יישאר בבית. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אין לו תחליף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דבר כזה שאין תחליף. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> יש בין ה-950 להערכתי תשעה וחצי אנשים שאין להם תחליף, 1%, הם ימשכו את כל ה-99%. נרשום 22 מיליון? זו היד הרועדת שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מזכיר הממשלה לשעבר, אם אתה רוצה להשתלט על הדיון, הכול טוב ויפה. אמרת את שלך, אתה לא צריך גם לתת הנחיות לאוצר מה להגיד. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אני אשמח לשמוע את עמדת האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא מתכוונים לפתוח את זה בכל פעם, כי אתמול ישבו והגיעו להסכמות, כולל כל המפלגות. זה לא מנהגה של ועדת הכנסת לבוא ולפתוח בכל פעם את הכול מחדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין סיבה. אם היה משהו – כן. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> זה לא הכול מחדש. יש פה נקודה. אלא אם כן, אני אתן לך פרוקסי, תצביע בשם כולם, חבל שהטריחו אותי להגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הטיעון שלך לא מוצדק, ואתה גם מגזים בטיעון על מנת להוכיח שאתה צודק. זה לא נכון. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא תמיד צריכים לשבת כאן ולחשוד בכשרים. יש סיטואציה מורכבת מאוד שלא הייתה מקום המדינה ועד היום, שבתוך שלושה חודשים צריכים לעשות בחירות - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> חלילה לחשוד בכשרים. אני מבקש גמישות מלאה לשופט. זה לחשוד בכשרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השופט לא יקבע את שכר העובדים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתה רוצה שהשופט יחליט? << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> ועדת הבחירות ישבה כאן ואמרה: אנחנו רוצים 50% העלאה. אמרה הוועדה: לא תקבלו 50% העלאה, תתכנסו למשהו סביר. התכנסנו לעד 35%. אמרה הוועדה: אנחנו לא רוצים להטריח את השופט שהוא אישית יתחיל לעשות את המדרג הזה. כמו שראש עיר לא עושה את זה וכמו שיושב-ראש כנסת לא עושה את זה, גם שופט לא עושה את זה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהטיעון שלך, שאחד ימשוך את כולם, זה לא יקרה, אבל הוא טיעון כבד משקל. אנחנו רוצים לקבל כאן את ההבטחה, את האמירה של מנכ"לית הוועדה שאכן ההערה שלך תובא בחשבון, שלא יקרה מצב שאחד כזה יוביל את כל ה-900 עובדים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מצב כזה. ודאי שלא. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> הוועדה תקבל דיווח תוך כדי תנועה? רק עדכון של הוועדה. << קריאה >> אסף פרידמן: << קריאה >> ברגע שהחוק עבר, הוועדה פגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מבין איך זה מתנהל, יש ועדת בחירות ארצית, שם אפשר לתת - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> ברגע שהחוק עבר, אנחנו לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם שם תשעה נציגים, אתה יודע. מה הבעיה? אני לא מבין. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אין-ספק, אבל פה יש דיונים. תגיד לפרוטוקול שיתקיימו דיונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך את הוועדה הזאת. באותו רגע שהחוק עובר היא סיימה את העבודה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> צריך פיקוח ציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש פיקוח ציבורי בוועדה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> יש פיקוח ציבורי על כל התקציב של ועדת הבחירות וההוצאות שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תשעה נציגים. מה אתה רוצה? אני לא מבין. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני מוכרחה להעיר כאן הערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. זהו. מספיק. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתה לא יכול לצפות מהשופט שיעשה הבחנה בין עובד לעובד, מי חיוני יותר ומי לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לו את זה, את לא צריכה לחזור. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אבסורד ששני עובדים ישבו אחד ליד השני, ואחד יוגדר חיוני והשני לא. איזה מוטיבציה תהיה לו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. מספיק, אורלי. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> כולם חיוניים, יש אפשרות לתת ל - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זכותם ללא יוצא מן הכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ידברו, אני אוציא, כולל את המנכ"לית. אני פשוט אוציא. אמרת את שֶׁלְּךָ, נתנו לך תשובות, עכשיו האוצר ידבר. אתה רוצה אחר כך להעיר על דברי האוצר, אין לי בעיה, אבל לא צריך עכשיו להשתלט על הדיון, הסברתי לך את זה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> מקובל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כמו שציינו אתמול בדיון, אנחנו סבורים שתוספת אחידה של 35% היא גבוהה מידיי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> עד 35%. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> תוספת של 22 מיליוני שקלים, גם אם השופט יחליט בעוד כמה שבועות לצורך העניין על תוספת אחידה נמוכה יותר – תיכף אני אגיע גם למהות הדברים, אבל קודם לפרוצדורה – עד השלב הזה אני נדרש בתקציב המדינה לשריין את מלוא הסכום, כי אני צריך להיערך למצב שהוא בסופו של דבר יחליט על המקסימום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדע את זה בתוך שבועיים. אמרנו שבתוך שבועיים נביא את זה להחלטת ועדת הכספים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> פעם שנייה, מדובר כאן בעלות תוספת לעובד של 22,000 שקל לתקופה הזאת, לכל עובד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתה שוב מטעה את הוועדה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש 22 מיליון שקל ו-1,000 עובדים. עלות תוספת לעובד – 22 מיליון לחלק ל-1,000 זה 22,000 שקל לעובד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הסברנו אתמול למה זה לא החישוב הנכון, ואתה לא מקבל אותו כי אתה רוצה להטעות. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אי-אפשר להתווכח עם החישוב ש-22 מיליון שקל ו-1,000 עובדים, נחלק את זה, זה 22,000 שקל לכל עובד ועובד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> נציג האוצר מטעה את הוועדה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכל התקופה. זה משהו כמו 5,500 שקל ברוטו לחודש. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עלות מעביד, סליחה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> התקציב של ועדת הבחירות מתוקצב על בסיס נתונים לא ידועים מראש. המרכיבים הלוא ידועים הם יותר גדולים מהידועים. אנחנו לא יודעים מי העובדים שמגיעים, לכן תקצוב השכר מבוסס על המקסימום. יש עובדים שמקבלים את המינימום ובאמצע, ולכן החישוב הזה מטעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי מה שאתה אומר שאתה חייב לתקצב מראש, זה לא נכון, מכיוון שהגענו לסיכום - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> תסתכל איך אתה עושה שימוש בטרמינולוגיה שלך, מה שכבר שבע שנים אנשי האוצר עושים. אתה בא וזורק לכאן מספר, זה נשמע בומבסטי – כל אחד מקבל 22,000 שקלים. מזל שהיועץ המשפטי מתקן את זה וזה יוצא לחודש פחות מ-5,000 שקל בשכר מעביד. אבל אתה, מה אכפת לך לבוא ולזרוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כולם. יש כאלה שמקבלים 4,000 - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> המסכנים האלה שעובדים 16 שעות ביום - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הוא הלך על השכר המקסימלי. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיר, תזכיר להם שכאשר אתה אומר שכר מעביד זה כסף ממוחזר, זה חוזר אליהם. שכר מעביד זה חוזר אליהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> יש לך 1,000 עובדים של ועדת הבחירות שצריכים להרים על הגב שלהם שיגיונות של כנסת שלמה, שדוחפת את כולם לפינה. אנחנו כאן מתחשבנים איתם כאילו הם האויבים של המדינה. מה יש לכם? זה לא מכבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הטיעון שלך שאתה צריך עכשיו לשריין, הוא טיעון לא נכון מהסיבה הפשוטה – דיברנו על זה אתמול – שאנחנו נאשר בשלב ראשון את מסגרת התקציב הנוכחית - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כבר הבוקר שלחנו לוועדת הכספים של הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגשת את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בהתאם לסיכום זה נשלח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר דיברתי עם גפני, רק צריך לפתור את הבעיה של הנוהל. אתה היום משריין את התקציב של הפעם הקודמת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כבר שוריין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתוך שבועיים כבר נדע מה המצב. הם יביאו להחלטת ועדת הכספים, שם תתייחס לעניין הזה. אתה לא צריך לשריין. יש לך שבועיים ימים שנדע מה המצב, ואז תדע כמה לשריין, 10 מיליון, 15 מיליון, 20 מיליון. לכן הטיעון הזה לא נכון. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו סבורים שצריכים לקבוע בחוק העלאה נמוכה יותר עם אפשרות לחריגים לעובדים מיוחדים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תקציב ועדת הבחירות המרכזית 5. (א) על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות, תקציב ועדת הבחירות המרכזית למערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, יהיה שווה לתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת לסעיפיו; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם. (ב) על הצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב על התקציב האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה פה היא פשוטה. הם דרשו תוספת תקציב בגלל כל מיני סיבות. יש נוהל שאומר שוועדת הכספים צריכה לאשר וועדת הבחירות צריכה לאשר. ועדת הבחירות עדיין לא מונתה, אפילו לא כל המפלגות הביאו – אי-אפשר לעשות את התהליך הזה. היום היא כבר צריכה לחתום על התחייבויות, היא לא יכולה לחתום כי אין לה מסגרת תקציב. מה שאמרנו שעל זה לא צריך להיות ויכוח, שהתקציב שהיה בפעם הקודמת, בפעם האחרונה, זה מינימום התקציב שיהיה בפעם הזאת. לגבי התוספת יחולו ההוראות הרגילות, זה צריך לעבור את ועדת הבחירות ואת ועדת הכספים. אני רק מציע שיהיה כתוב שבתוך שבועיים זה יובא לדיון. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נוכח זה שכבר שלחנו פנייה לוועדה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה רגע. מעבר לזה, באה נציגת המשפטים במשרד האוצר ואמרה שלא נהוג לעשות את זה בחוקים. יש חוקים שזה נעשה, למשל חוק רשות השידור, נקבעה מסגרת תקציב בחוק. אז זה התאים לשמאל, אז הכול היה בסדר. פה זה לא עניין של שמאל או ימין, פה זה עניין שאנחנו צריכים לנהל מערכת בחירות. אמרנו שהיום הוגשה בקשה לוועדת הכספים, יש היום ועדת כספים, אם גפני יאשר את מסגרת התקציב הקודמת, אז לא צריך את זה בחוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו כן צריכים את זה בחוק. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> מה זה אושר לשמאל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברשות השידור. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אתה בתוך שבוע תהיה שמאלני בליכוד. תגיד מילה אחת על שרה, אתה שמאלני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שיש לזה תקדים ברשות השידור, לכן היו סעיפי חוק שהכינו תקציב. אם גפני יאשר - - - << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> - - - כמו בלבנון, אני לא יודע אם זה רשות השידור של הסונים או של השיעים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עד שגפני מאשר אני לא יכול להוציא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני לא משרד ממשלתי רגיל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר, מה זאת אומרת אי-אפשר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש פה הרי שני רבדים, יש הרובד שהאוצר מקציב לי את הכסף, ויש הסמכות שלי להוציא את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אין לך סמכות להוציא? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש לי סמכות להוציא את הכסף רק אם זה אושר לפי סעיף 134 לחוק הבחירות. ואם זה לא אושר לפי סעיף 134 לחוק הבחירות, אני צריך לחזור לחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך הוא מאשר עכשיו? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עכשיו אתה מאשר. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> גם את תקציב הבסיס? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני חייב את זה, אחרת אין לי סמכות להוציא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה לא יכול להוציא את הכסף, אז צריך את הסעיף. אני לא מבין, הוא מאשר את זה לפי סעיף 134 - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. הוא לא מאשר את זה לפי סעיף 134, כי אנחנו - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> עדיין לא הגשנו - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא יאשר את ההעברה של הכסף, אבל הוא לא מאשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא יישאר. הלאה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מצטערת, אבל אני עדיין חושבת שהסעיף מיותר. אני גם לא מבינה מה הצורך בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. נרשמה התייחסות שלך שהוא מיותר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני יכולה להגיד שני משפטים למה? אולי אני אצליח לשכנע אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בסופו של דבר גם לא הבנתי מה הצורך בו כי זה לא תהליך קצר יותר. בכל מקרה צריך דיון בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא מבינה? הסברנו הכול, שהם צריכים להתחייב כבר עכשיו לחתום על התחייבויות. איך יחתמו? איך? מתי יחתמו? כשנגמור את התהליך הזה? אתם מתנהגים כאילו אתם לא יודעים במה מדובר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> התהליך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נרשמה התייחסות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בכל מקרה צריך להגיע לוועדת הכספים. יש פתרון פרקטי עבורם. אנחנו לא רוצים למנוע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מתנהגים כמו פיל בחנות חרסינה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, אפשר להציע פשרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההצעה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שמטריד, בעיקר אותנו, זה התקדים שיש סכום כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברשות השידור זה לא הטריד אותך, הלכת עם זה עד הסוף. זה לא הטריד אותך. אתה זוכר? 700 מיליון ו-700 מיליון ו-700 מיליון. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> עוד משפט אחד ויש פתרון. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> - - - השמאל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהיה מתאים לשמאל. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא שמאל, אז מה אתה רוצה? למה אתה קופץ - - - << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אמרתם בטלוויזיה שאתם שמאל. אז מה קרה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שאני מציע שיהיה כתוב בחקיקה שכל תקציב שאושר על ידי ועדת הכספים, יראו אותו כאילו אושר לפי סעיף 134, ואז הוא יכול להשתמש בכסף. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא עוד לא אושר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לדיון בשנייה ושלישית. כרגע אנחנו מעבירים את זה ככה. אם בשנייה ושלישית תיפתר הבעיה של ועדת הכספים ונסגור את העניין, אז נתקן את זה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בכל מקרה עד שהוועדה עושה את ההעברה הוא לא יכול להוציא את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר? כסף לא, אבל הוא יכול לחתום. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הוא לא יכול. לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר ינהל את הוועדה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אתם לא פותרים את הבעיה. אתם עושים עוד לופ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסבירו לי למה הסכמתם בחוק רשות השידור, ואז אני אדבר אתכם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה תאגיד ציבורי. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ועדת הבחירות זה תאגיד פרטי וזה תאגיד ציבורי... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשזה תאגיד ציבורי, אין בעיה - - - << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הסיבה היחידה שטמקין לא היה אחראי על זה בשידור הציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזבו, בחייכם. אתם טוענים דבר והיפוכו. אני לא הייתי במקומות שכן הסכמתם? עכשיו פתאום אתם לא מסכימים. כשזה מתאים לשמאל, אין בעיה. פחדתם מהתקשורת? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש פה אנשים ששמעו אותנו עשרות פעמים אומרים שקביעת התקציב בחוק היא חריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדבר על זה בשנייה ושלישית. תשבו, תפתרו את הבעיה. דיברתי עם גפני, אולי נצליח להעביר את זה היום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוויכוח בהקשר הזה הוא מיותר, כי זה הכנה לקריאה הראשונה. ממילא יש תהליך בוועדת הכספים. אם יהיו שינויים בהתאם, אז בהכנה לקריאה השנייה והשלישית הם יעלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תפתרו את הבעיה של הנוהל בוועדת הכספים. יש נוהל, אומר לי גפני. פתאום הנוהל נהיה חשוב מאוד אצל גפני. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נוהל יותר חשוב מהוראות החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם יהיה צריך להסדיר את זה, נתקן את הדברים האלה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, בהתאם למה שיסוכם ומה שיקרה בוועדת הכספים, ונעשה את ההתאמות הדרושות. אני כן רוצה לציין שברור לגמרי שזה חריג. אמרנו בפתח הדברים, וגם נציגי ועדת הבחירות המרכזית – ברור לגמרי שזה לא דרך המלך. כל הסעיפים פה הם סעיפים חריגים, שנובעים מהסיטואציה המיוחדת שנוצרה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> המדינה נמצאת בתהליך חריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוראות לעניין מכרזים 6. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים – (1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; (2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כאן, כפי שאמרתי, כל המחסנים של ועדת הבחירות כמעט מרוקנים. אין לנו ציוד. אנחנו בדרך כלל עושים את זה בשנים שבין בחירות לבחירות, מצטיידים בהליך תלת-שנתי, זה גם מסביר חלק מהתוספת התקציבית שמחולקת על פני שלוש שנות תקציב. הפעם נוציא את כל הכסף בבת אחת על כל ההצטיידות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו דוגמה של חוזה אחד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כל הנושא של ההצטיידות לקלפיות: קלפיות, פרגודים, מגשים לפתקי הצבעה, מזוודות אריזה, שקיות אריזה – יש לנו אלפי פריטים שצריך לרכוש לוועדות הקלפי ולתפעול השוטף. רוב המכרזים כבר לא בתוקף. יש לנו אלפי התקשרויות בתיחורים. חלק מהעניין שייתנו הקלות יהיה להעלות את סכום התיחור, כדי להקל על זה. כל הנושא של ההתקשרויות – קיצור לוחות-זמנים במידת האפשר. אנחנו מדברים על תהליכים מכרזיים שאורכים זמן, אנחנו חייבים קיצור הליכים, אחרת לא ניתן יהיה להצטייד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תצהירו את ההצהרה שאמרנו שתצהירו. זאת אומרת, בגדול, תשתדלו ללכת בנוהל הרגיל אם זה אפשרי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כמובן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש כאן סוגיה. לוועדת הבחירות אין שום כוונה, ואני מצהירה על כך בפומבי, לנצל את הסיטואציה המיוחדת שנוצרה כדי לקבל הקלות שלא כדין, כדי לתת הטבות שכר לא ראויות, כדי לעשות דברים חריגים ולא תקינים. זה לא מנהגה של ועדת הבחירות, זו לא דרכה. אנחנו גוף מבוקר, אנחנו גוף שמתנהל באופן תקין, ראוי ומפוקח לכל הדעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם לעניין המועדים, ככל שאפשר יהיה לעמוד במועדים של תקנות חובת המכרזים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ברור. רק במקום שלא ניתן יהיה לעמוד. אתם צריכים להבין שאנחנו בתוך מספר שבועות, שבועיים וחצי, שלושה שבועות, כבר היינו אמורים להתחיל שלבים של אריזה ידנית של 11 קלפיות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו גם הסיבה שצריכים תוספת תקציב מעבר לתקציב הרגיל. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> - - הציוד הזה לא יגיע עד אז. אנחנו נצטרך לדחות הכול. אבל עדיין גם בקיצור הזמנים - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם תוכלו רק להבהיר לפרוטוקול, כי אני יודע שדברים נאמרו מחוץ לפרוטוקול - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה את זה לפרוטוקול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - במה שונים המכרזים עכשיו למכרזים בבחירות אחרות? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> קודם כול, אנחנו עושים מכרזים בדרך כלל על שתיים או שלוש מערכות בחירות, חלקם כבר לא בתוקף, את חלקם אפשר יהיה לעשות עכשיו בהליכי תיחור, ואז אם מגדילים את סכום התיחור למשל, זה פותר את העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל העניין זה להגדיל מ-50,000 ל-120,000. את זה לא אמרת עכשיו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> עשינו בחינה פחות או יותר של הליכי התיחור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריכים להגדיל את הסכום שהוא פטור ל-120,000 - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם הבחירות היו בעוד שנתיים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אז יש לנו זמן לעשות את כל התהליכים, כמו שאנחנו נוהגים לעשות. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> ניקיתם שולחן או עדיין לא? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא סיימנו התחשבנויות עם עובדים, לא עם ספקים, הליכי הפקת לקחים לא עשינו בכלל כמובן – שום דבר. אנחנו צריכים לנהל הכול במקביל, לכן גם הדרישה מהעובדים לתת מעצמם הרבה מעבר למה שהם היו יכולים לתת בעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כפי שציינו אתמול בדיון הממושך שהתקיים בפניך, לא שוכנענו שיש הצדקה לחריגה מההסדרים הכלליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, היא אומרת, איפה שהיא חייבת. איפה שלא, היא תלך ברגיל. זה הפתרון שמצאנו כדי שתהיה מרוצים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו מתחייבים וניתן יהיה לבדוק את זה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> אני אומר את הדברים לפרוטוקול, ומה שהוועדה מחליטה – מחליטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שעוברים לסדרי בחירות, אחד הדברים שאנחנו רוצים בגללו תוספת תקציב לוועדה – זה יבוא לדיון בוועדת הכספים בסופו של דבר – נובע מזה שהמפלגות רוצות לשנות את התשלום למי שעובד אחרי הצוהריים. יש בעיה גדולה מאוד לאתר אנשים שיעבדו בקלפי אחרי הצוהריים, כי הם צריכים ללכת עד 03:00-02:00 בבוקר, ומי שלא הולך, דרך אגב, מאיימים עליו מזכירי ועדות הקלפי שיכול להיות מוגש נגדו כתב אישום על זה שהם לא הלכו, וזה עד חמש שנות מאסר. אנחנו בעידן הזה רוצים תמרוץ אחר למי שעובד אחרי הצוהריים, וזה מחייב הגדלת תקציב לעומת מה שהיה קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא קבענו כמה. זה העניין של ועדת הבחירות לשבת ולראות איך עושים את זה. עכשיו המצב שכולם רוצים לעבוד בבוקר, אף אחד לא רוצה לעבוד אחרי הצוהריים, ואנחנו, במיוחד המפלגות הגדולות, יהיו לנו 9,000 קלפיות לאייש, לכל אחת מאיתנו. זה בלתי אפשרי. היו לנו בפעם שעברה 7,600 על 30 מנדטים, אז נגיע ל-9,000. זה לא הגיוני שנתחיל להתעסק בזה. אנחנו לא מסוגלים להגיע למצב שאנשים טובים ישבו בקלפי אחרי הצוהריים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה לוודא מול הוועדה שההתקשרויות בפטור ממכרז יפורסמו לפי חוק חופש המידע אונליין. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בוודאי. אנחנו הכול מפרסמים באתר שלנו. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לא לאחר תקופה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בוודאי. מייד. אנחנו עושים הכול לפי התהליכים בחוק ובתקנות. לא חורגים משום דבר גם בימי שגרה. זה תהליכי עבודה, זו המחויבות שלנו, אנחנו גוף ציבורי, אנחנו מודעים לשימוש בכספי הציבור. יעיד גם האוצר שאנחנו משתדלים תמיד תמיד, וכאן לא תוכל לסתור אותי, כי זו עובדה נתונה, שבכל שנה אנחנו מחזירים כסף לאוצר ולא משתמשים עד הסוף בתקציב. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא סתרתי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זו עובדה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה שיש עובדות, יש עובדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האם אתם יכולים להעריך כמה מכרזים ייהנו מהפטור לפי הסעיף? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא. כרגע אנחנו לא יודעים לומר בדיוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ככל הנראה כמה מאות התקשרויות, אבל רובן מאוד מאוד נקודתיות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לגבי התיחורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדבר העיקרי שאתם מעלים מ-50,000 ל-120,000 שקל. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> מה אחוז הכסף מסך התקציב שיוצא ללא מכרז, בפטור ממכרז? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> קשה לי מאוד להעריך. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> הערכה. לא נתפוס אתכם במילה. מדובר על 5% או על 50%? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אין יכולת לומר. לא נגיד סתם נתון. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אתם לא יודעים לאיזה אזורים זה נוטה, בין אפס ל-25? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה היה אחוז הספקים בתקציב הקודם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני לא יודעת לומר את הסכום. אני שוב אומרת, בעבר זה לא היה בתקציב אחד של בחירות. כל ההצטיידות הייתה מבוססת על הליך תלת-שנתי. זה חולק לשלוש שנים כדי לא להכביד על התקציב. בכל שנה זה השתנה בהתאם לתוכנית העבודה של הוועדה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> בכל זאת, אין לך שום אינדיקציה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא. אני לא אטעה אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להטעות. הערכה כללית. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני לא יודעת לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לקראת ההכנה לשנייה והשלישית תביאו את הנתון אם אתם יכולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושב שהשאלה ששאל צבי האוזר היא נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי שלקראת השנייה והשלישית שיביאו נתון. עכשיו אנחנו בקריאה הראשונה. לשנייה והשלישית שיביאו נתון, הערכה כללית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סדרי בחירות 7. לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, יקראו את סעיף 145 לחוק הבחירות כך שבמקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) בתקופה שבין 90 ימים לפני יום הבחירות ועד פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית ליתן הוראות שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסוימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהוועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות." תסבירו מה אתם צריכים פה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בניגוד לכל משרד ממשלתי, כמעט כל מה שוועדת הבחירות עושה קבוע בחוק או בתקנות, עד רמת משקל הנייר של הפתק. יש המון דברים היום שהם באי-ודאות. אני בכלל לא יודע איזה נייר יהיה זמין בשוק. אולי נגלה שנייר 80 גר' ולא 70 גר'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להקפיד שכל הפתקים יהיו מח"ל... << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> יכול להיות שלא יהיה נייר לפתקים אחרים... << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני לא יכול לשנות הסדרים ראשוניים של בחירות. כבר היום יש את הסמכות הזאת לוועדה המרכזית, אבל היא בטווח של 60 ימים לפני יום הבחירות ולא בטווח של 90 ימים לפני הבחירות, והיא למליאת הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו. משרד המשפטים, רצית להגיד משהו בעניין הזה? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> שוב, אמרתי שלא שוכנענו שאי-אפשר להסתפק בהסדר הקיים היום, אבל זו החלטה של הוועדה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> למה להעביר סמכויות של מליאת הוועדה לסמכות השופט בלבד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כי אין לי ועדה עכשיו, ואני צריך החלטות עכשיו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אין לנו ועדת בחירות. יש ועדת בחירות לכנסת העשרים ואחת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכתוב שברגע שתהיה ועדה, זה יעבור לוועדה. נתקן את זה. כל עוד הוועדה לא הוקמה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אפשר בין ה-90 ל-60? הרי זו ההרחבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צודק. ברגע שיש ועדה, זה הוועדה. לא השופט ולא אף אחד אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו משנים בתקופה שבין 90 ימים לפני יום הבחירות ועד 60 ימים לפני הבחירות, כי אז נכנס ההסדר הרגיל. ב-60 הימים זה מליאת הוועדה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> צריך לוודא בנוסח שזה לא מוציא לי לגמרי את ה-90 ימים, כי עכשיו אתה קורא את הסעיף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו נדאג. נכתוב את זה בניסוח. אני אומר בגדול, מה-90 יום עד ה-60 יום זה ההסדר המיוחד של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, וב-60 יום אתה מתחבר להסדר הרגיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק נצטרך להצביע, ואז זה מגיע היום לאישור לקריאה הראשונה. ברגע שזה יאושר בקריאה הראשונה קיבלתי אישור מיושב-ראש הכנסת שנביא את זה שוב להכנה לקריאה השנייה והשלישית, נחזור למליאה והיום נסיים את ההצבעה. מי בעד כל הנוסח של הקריאה הראשונה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> עם התיקונים שהוסכמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - עם התיקונים שהוסכמו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד אישור הצעת החוק – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, בכפוף לתיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אחד. תודה רבה לכולם. תהיו מוכנים היום לקריאה השנייה והשלישית. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>