חומר רקע
1
13
ב
אוגוסט
2019
י ב "ב
אב תשע"ט
אל : חברי
הוועדה המיוחדת לדיון בת קנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי– אגרות
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון ביום14.8.19
,)בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות
התשע"ט-
2019
:
רקע כללי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
, שפורסם במרץ2018
עורך רפורמה כוללת בכל התחום של
חדלות פירעון ,. בעוד כחודש ביום15
בספטמבר2019
– עתיד החוק להיכנס לתוקף , והממשלה מבקשת להתקין
עוד לפני כן
תקנות אגרות שיסדירו את גביית
ן של חלק מ
האגרות הנדרשות לפי החוק החדש .
התקנות המוצעות כוללות
רק חלק מהתקנות הנדרשות לצורך גביית אגרות לפי החוק החדש
והן נועדו לקבוע
רק את האגרות שייגבו
מיחידים בהליכי חדלות פירעון בפני
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
"("הממונה – הכנ"ר )
ובפני רשמי
ההוצאה לפועל.
להבדיל מכך, ההליכים שיתנהלו בפני
בתי המשפט
(הליכי חדלות פירעון של תאגידים; הליכים של יחידים
שנפתחים לבקשת נושה; והסדרי חוב) מוסדרים לפי הדין הקיים ויוסדרו גם לפי הדין החדש–
בתקנות בתי
המשפט (אגרות), התשס"ז-
2007
,ו
בכוונת הממשלה להגיש תיקון לת
קנות אלה לאישור
ועדת החוקה שתוקם
בכנסת הבאה.
'הוועדה המיוחדת הוסמכה לאשר את התקנת התקנות האמורות בתיקון מס2 לחוק חדלות פירעו ן שנדון אך
בשבועות האחרונים ונכנס לתוקף ביום24
ביולי2019
.
הצורך בהקמת הוועדה המיוחדת עלה מאחר שהוועדה
הקבועה המוסמכת להתקין את התקנות– ועדת החוקה חוק ומשפט – לא הוקמה בכנסת ה-
21
בשל הקדמת
.הבחירות
הסמכת הוועדה המיוחדת
לאשר את התקנות ניתנה כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה-
21
בלבד
, לצד ההסמכה הקבועה המסורה לוו
עדת החוקה חוק ומשפט .
התיקון המוצע בסכומי האגרות בהשוואה לאגרות הקיימות היום
ההליך לפי החוק
החדש
האגרה המוצעת ה
תשלום הנוכח
י בהליך המקביל הקיים היום
אגרה בעד ניהול
הליכים
20%
משכר טרחת
הנאמן או מנהל ההסדר
20%
משכר הנאמן
משולם היום כ"אגרת השגחה" לכונס הרשמי לפי תקנה2
)(ב
לתקנות פשיטת הרגל (אגרות), התשמ"ה-
1985
בקשת יחיד לצו
לפתיחת הליכים
1,600
₪
1,600
₪
עם בקשת פשיטת רגל של חייב עליו להפקיד "פיקדון" לפי
תקנה6 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-
1985
.
הגשת תביעת חוב
30
₪
-
תיקון תביעת חוב
18
₪
-
2
נקודות
לדיון בתיקון המוצע
1.
תשלום אגרה בסך1,600
₪
לפתיחת הליך:
?מוצע לוועדה לשקול האם הסכום המוצע הוא סביר בנסיבות העניין
א.
גם היום, הסכום הקבוע בתקנות פשיטת הרגל לפתיחת הליך הוא1,600
₪
"שמשולם בתור "פיקדון
."המשמש "כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי1
בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשנת
2003
נטען כי הפיקדון
.פוגע בזכות הגישה לערכאות2 העתירה נמחקה
בשנת2013
לאחר שהמדינה
הציגה לביהמ"ש פיתרון המורכב משני חלקים–
:לטווח המיידי ולטווח הארוך
לטווח המיידי – הוסכם כי משרד האוצר יעמיד מתקציב המדינה את הסכום הד רוש למימון הפיקדון
עבור חייבים ש
יימצאו זכאים לקבלת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי . הוצאות אלה יוחזרו לאוצר
.המדינה, כהוצאות ראשונות מתוך קופת פשיטת הרגל
לטווח הארוך – הוצג כי בכוונת המדינה להציע תיקון חקיקה שיפחית עלויות לכנ"ר,
וכך כפי שנכתב
בפסק הדין ניתן יהיה "לבטל את דרישת הפיקדון בתקנות, ותחתיה תיקבע
אגרה בסכום סביר
בגין
פתיחה בהליכי פשיטת רגל. במסגרת זו ייקבעו הסדרים מתאימים המתייחסים לדחייה או פטור
מתשלום לחסרי אמצעים."
1)
לעניין סבירות הסכום, ממשרד המשפטים נמסר לנו כי בעת שנד ונה העתירה עמד סכום הפיקדון
על סך של2,588
₪
, כך
שנראה ש הערת בית המשפט לעניין סבירות הסכום התייחסה
לסכום זה ,
.אך מוצע לשמוע התייחסות ברורה לכך מנציגי הממשלה
2)
לעניין הסדרים למתן דחייה או פטור–
הצעת הממשלה היא לעגן את ההסדר הקיים היום כפי
שהוצג
לביהמ"ש כפיתר ון לטווח הזמן המיידי בלבד. כלומר– מתן דחייה של תשלום האגרה רק
למי שזכאי לקבל סיוע משפטי מטעמים כלכליים. ואולם, הפיתרון לטווח המיידי אמור היה להיות
רק חלק מהפיתרון הכולל, וכפי
הוצג בפסק הדין –
הפיתרון לטווח הארוך אמור היה
לכלול כאמור
קביעת אגרה בסכום סביר
והסדרים לגבי תשלום אגרה על ידי חסרי אמצעים .
מוצע לשמוע ממשרד המשפטים מדוע הוחלט להישאר עם הפיתרון לטווח הקצר
לעניין הסדרים למתן
דחייה או פטור ,
והאם ניתן להפחית את סכום האגרה ולאפשר מתן פטור לפי בחינה פרטנית של יכולת
כלכלית.
ב.
מוצע לבחון את סכום האגרה
והסדרי הפטור גם ביחס לאגרה שתיקבע לתאגידים.
,ככל הידוע לנו
סכום האגרה לפתיחת הליכים עבור תאגידים אמור לעמוד אף הוא על1,600
₪
. בשונה
,מכך במקרים
אחרים
נעשית הבחנה בין יחידים לתאגידים בסכומי אגרות
בעוד שכאן אין מוצעת הבחנה כזו. יתרה
מכך, לפי תקנות האגרות של בתי המשפט שיחולו על תאגידים יש אפשרות לקבל פטור מאגרה בשל
.חוסר יכולת כלכלית
מוצע
.לשמוע הסברים גם לעניין זה
ג.
מוצע לדון בגובה האגרה בשים לב למידת הזיקה לשירות הניתן בעבורה: לפי דברי ההסבר
לתזכיר
התקנות
, סכום האגרה הדרוש ל שם טיפול בבקשה עומד על
כ-
75%
מהסכום
ש מבוקש לגבות. הסיבה
לגב ייה העודפת האמורה היא שקלול העלות הכוללת שדרושה לממונה
להידרש ל מכלול הבקשות
המוגשות לטיפולו, זאת כאשר
אחוז הגבייה מחלק ניכר מהחייבים הוא חלקי ביותר . הכלל בפסיקה
הוא כי נדרשת
זיקה בין חובת תשלום האגרה לבין שירות ספציפי הניתן על ידי הרשות . האגרה אינה
חייבת לשקף
במדויק את שוויו של השירות שניתן. לכן, גובה האגרה יכול להיות מושפע
לא רק מעלויות
1
תקנה6(ג) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-
1985
.
2
בג"ץ554/03
גליקמן נ' שר המשפטים (
11.4.2013
).
3
השירות שניתן תמורת
ה , אלא גם
לשמש כ
אמצעי ל
קידום תכליות ציבוריות שונות. כך
יכול להיות
שאגרה תשמש גם מקור הכנסה לגוף ציבורי שהוא מעל ומעבר העלות של השירות , ואפשר גם שגובה
האגרה ייקבע על פי שיקולי מדיניות הקשורים לשירות הנדון.
3
לסיכום נקודה זו – קביעת אגרה שהיא גבוהה מעלות השירות כפי שמוצע כאן
היא אפשרית. אך מוצע לוועדה
לבחון
את השיקולים לקביעת סכום
האגרה במקרה זה לו
שקול האם מדובר ב
איזון ראוי בהקשר הנוכחי .
בין
השיקולים–
העברת הטיפול בחלק מהליכי חדלות הפירעון מבית המשפט המחוזי לממונה שהוא גורם מינהלי
אמורה היתה להוזיל עלויות ; שינוי התפיסה שביקש חוק חדלות פירעון החדש לערוך מגישה של אשם מוסרי
הדבק בחייב
;"לגישה הרואה בחדלות פירעון "תאונה כלכלית חשיבות
ה נגישות
של היחיד ל
הל יכי חדלות
פירעון ;ו האינטרס הרחב שליווה גם את חקיקת החוק החדש
לעצב
מנגנונים
שיובילו ל פתיחה של הליכי חדלות
פירעון בזמן המתאים, כדי למנוע המשך התנהלות חדלת פירעון שעלולה להעמיק את הקשיים הכ לכליים של
.החייב ולגרום לקשיים כלכליים גם לנושיו
דומה כי
השיקולים שצוינו תומכים כולם בהפחתת האגרה, ו על כן
מוצע לוועדה לשמוע הסברים מהממשלה
ו לבחון היטב את השיקולים
בקביעת הסכום המוצע.
2.
תקנה4 – הקלה בתשלום האגרה על רקע קושי כלכלי :
,לפי התקנות המוצעות מי שהוא יחיד
שמיוצג
על ידי הסיוע המשפטי מטעם של חוסר יכולת כלכלית, אינו
חייב לשלם את האגרה כתנאי לפתיחת הליך חדלות הפירעון. במקום זאת, האגרה תשולם בסיום ההליך
כחלק מהוצאות חדלות הפירעון
מ תוך נכסי קופת הנשייה. היה ולא ימצא מספיק כסף בקופת הנשייה כדי
לשלם את
.מלוא האגרה, החלק החסר יהיה פטור
ההיגיון מאחורי התקנה המוצעת הוא ברור–
אין זה רצוי שהאגרה תהווה חסם כלכלי בפני מי שידו אינה
משגת להיכנס להליך חדלות פירעון .
אך ,לפי המוצע הקלה זו אינה
ניתנת
לכל החייבים, אלא רק למי
שמקבל סיוע משפטי כאמור. זאת בעוד שלפי תק נות האגרות בבתי המשפט כל אדם רשאי להגיש בקשה
לפטור מאגרה מטעמים כלכליים.
4
,כאמור לעיל
מוצע לבחון האם אין מקום לאפשר בחינה פרטנית של היכולת ה כלכלית לשלם אגרה, תוך
מתן האפשרות לדחות את תשלומה גם במקרים מתאימים נוספים.
ל,מצער
מוצע לבחון את הרחבת מעגל הזכאים להסדר המקל המוצע בתקנה4 –
כך שלכל הפחות יוכלו
ליהנות ממנו מי שהוכרו כזכאים לסיוע משפטי מטעמים כלכליים לפי חוק הסיוע המשפטי, ולא רק מי
.שמיוצג בפועל על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי
3.
תקנה5 – אגרה בעד הגשת תביעת חוב ותיקון תביעת חוב:
מוצע לקבוע אגרה בסך30
₪
עבור כל תביעת חוב שמגיש נושה. כן מוצע לקבוע אגרה בסך18
₪
שישלם
נושה עבור הגשת תביעת חוב מתוקנת אם תביעת חוב שהגיש לא כללה את כל הפרטים והמסמכים הנדרשים
לפי סעיף210
(ו) לחוק. לפי דברי ההסבר, תכלית האגרה החדשה– לתמרץ נושים להגיש את
תביעותיהם
.באופן מסודר מלא ומדויק
3 ראו ל משל–
ע"א4291/17
'אלפריח נ
עיריית חיפה (
6.3.2019
)
4
תקנה14
לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-
2007
.
4
סעיף210(ו) אליו מפנ
ה התקנ
ה
המוצעת הוא סעיף המסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין אופן
.הגשת תביעת חוב, הפרטים שיכללו בה והמסמכים שיש לצרף אליה
,מאחר שמדובר בהסדר אגרה חדש שבו הנאמן לוקח חלק פעיל (לא בודק תביעות חוב )ללא גביית האגרה
מ .וצע לשמוע ממשרד המשפטים כיצד הוא עתיד להתנהל, ומה צפי ההכנסות ממנו כן מוצע לשמוע היכן
קבוע
ים כיום
הפרטים והמסמכים שיש לצרף לתביעת החוב, מאחר שתקנות לפי סעיף210
(ו) האמור טרם
הותקנו.
4.
תקנה6 – אגרת ניהול הליכים
בשיעור%
20
משכר הנאמן:
גם היום משולמת לכנ"ר אגרת פיקוח בשיעור של%
20
.משכר הנאמן5
בדברי ההסבר לתזכיר צוין כי בשנת
2016
הכנסות הכנ"ר מאגרת השגחה עמדו על17.3
מיליון₪
.
מוצע לשמוע פירוט בדבר השירות שאמור
להינתן בעבור
ה
אגרה
, והסברים לעניין אופן חישוב שיעור האגרה המוצע, תוך השוואה למקר ים דומים
שבהם גובים אגרת פיקוח מעין זו .
5.
תקנה8 – החזר אגרה :
לפי ה
מוצע, החזר האגרה יהיה אפשרי אם המבקש חזר בו
מבקשתו לצו לפתיחת הליכים בתוך14
ימים
.ממועד הגשת הבקשה, והצו טרם ניתן כיום, חייב או נושה שמבקש לחזור בו מבקשתו לפשיטת רגל בכל
מועד ש לפני מתן
צו כינוס,
רשאי לפנות בבקשה לקבל
החזר של מחצית הסכום
ששילם עם
תחי פת
.בהליך6
אמנם, לפי החוק ה חדש הממונה מחויב לתת החלטתו בתוך30
ימים, ועל כן בהחלט ייתכן שכבר בסמוך
למועד הגשת הבקשה נעשות פעולות שונות שמצריכות השקעת משאבים. ואולם, הדבר עשוי להיות נכון גם
בהסדר הקיים היום, והחזר האגרה החלקי הוא אפשרי היום גם אם נעשו כבר פעולות שהצריכו עלויות מצד
המ .ערכת השיפוטית
,לפיכך
מוצע לוועדה לבחון מדוע מוצע לשנות את הכלל ,הקיים בדבר המועד להחזר חלקי של האגרה
ולשקול אם יש מקום לקבוע כי
החזר
)האגרה (או לפחות החזר חלקי
יהיה אפשרי בכל שלב עד למועד מתן
הצו לפתיחת הליכים.
6.
תקנה10
– הפרשי הצמדה:
לפי תקנה10
,המוצעת
.מי שלא שילם אגרה במועד יחויב בתשלום הפרשי הצמדה
לבקשתנו, הסכימו נציגי הממשלה
לקבוע הסדר מאוזן יותר ו להוסיף תקנה שקובעת את אותו כלל גם כלפי
הרשות– כך ש
אם הוחלט על החזר אגרה, יתווספו על הסכום שיוחזר לאזרח גם הפרשי הצמדה
(בדומה
לקבוע בתקנה17
לתקנות
)האגרות בבתי המשפט .
5
תקנה2(ב) לתקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה-
1985
6
תקנה12
לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-
1985
.