פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ט (24 ביולי 2019), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> היערכות משרד החינוך בשנה"ל תש"ף להתנהלות עם תלמידים הסובלים מאלרגיות מזון << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
דסטה (גדי) יברקן
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
עידית סילמן
קטי (קטרין) שטרית
חברי הכנסת:
ינון אזולאי
יעקב אשר
מירב כהן
יואב סגלוביץ'
מוזמנים:
אינה זלצמן
–
סגנית למנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
עירית ליבנה
–
מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך
עדי נועם
–
עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך
עדינה יוסף
–
רפאה בכירה המחלקה לאם לילד ולמתבגר, משרד הבריאות
מיכל כרמל
–
ממונה הכשרה, אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים לגיל ה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
אמיר מדינה
–
מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
חגי פורגס
–
מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
איתנה ברמן
–
סגנית מנהלת שרות ילד ונוער קהילה, מינהל שירותים אי, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
אורי שלומאי
–
רפרנט חינוך ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל מנקס
–
סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי
הדר אליהו
–
מנהלת מח נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי
אמיתי שוחט
–
מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
דניאל-קרול אביסירה
–
מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
מיכל רלר קציר
–
משפטנית פנ"צ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
כרמית כהן
–
יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד
עדי מן
–
חברת מועצת העיר מודיעין מכבים רעות, עיריות ומועצות מקומיות
מאיר אסרף
–
ראש לשכת הקשר, הסתדרות המורים
יפה בן דויד
–
מזכ"לית, הסתדרות המורים
יפה פרטוק
–
עוזרת, הסתדרות המורים
יערה קדוש טסונה
–
דוברת, הסתדרות המורים
ענת דדון
–
יו"ר סניף בת ים, הסתדרות המורים
עדנה דוד
–
יו"ר סניף חיפה, הסתדרות המורים
מיכאל פינטו
–
יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים
ליאור אילתי
–
דוברות הסתדרות המורים, הסתדרות המורים
שרון רוגוזינסקי
–
חברת הנהלה, ארגון גננות מחנכות
זאב גולדבלט
–
מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים
רויטל ליפמן שמר
–
חברת הנהלה, ארגון ההורים הארצי
אוה ורסנו - יוגד
–
מרכזת את נושא האלרגיות ואימא לילד אלרגי, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
יהודה יוגד
–
אבא לילד אלרגי, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
קרן איוס
–
יו"ר האיגוד, חיב"ה
שרית קיצוני
–
ועד העמותה, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
גלעד יצחק בר-טל
–
היועץ המשפטי, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
רעות לורנץ
–
מחלקה משפטית, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
נעמה שמואלי
–
יו"ר העמותה, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
מאיה ניר אליעז
–
חברת ועד מנהל עמותה, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
ניתאי אשכנזי
–
ילד מהעמותה, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
לידור ישראל
–
לידור ישראל הבת של ורד ישראל, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
אורלי בז כץ
–
מתנדב, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
ריקי מיטרני ביבר
–
חברת ועד מנהל, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
מעוז בן אבי
–
חברת וועד, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
ורד ישראל
–
אימא, יה"ל העמותה לאלרגיות מזון
ריקי רוזמרין
–
מפקחת פדגוגית, ארגון נעמ"ת
מאירה בסוק
–
יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
אודליה אלבו
–
יו"ר, העמותה הישראלית לאלרגיות למזון
איציק קפלן
–
חבר, העמותה הישראלית לאלרגיות למזון
ריקי ברנר
–
אמא לילדה אלרגית
איתי סוברה
–
נציגות הורים
דקלה תמנה
–
הורה
בני פרץ
–
הפנתרים החברתיים
שושנה דינה שטוב
–
שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מועצת החלב
ייעוץ משפטי:
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
<< נושא >> היערכות משרד החינוך בשנה"ל תש"ף להתנהלות עם תלמידים הסובלים מאלרגיות מזון << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 24 ביולי 2019, כ"א בתמוז תשע"ט, הנושא: היערכות משרד החינוך בשנה"ל תש"ף להתנהלות עם תלמידים הסובלים מאלרגיות מזון. ביקשנו והזמנו את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, על-מנת לתת לנו סקירה על היערכות המשרד בנושא מעונות היום. סדר הדיון יהיה כזה: אנחנו נשמע סקירה של משרד החינוך, סקירה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר מכן נשמע את חברי הכנסת, את הארגונים. אם יישאר זמן, ובטוח יישאר זמן, נשמע גם הורים וילדים, אם הם ביקשו כבר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שמשרדי הממשלה יגידו אם הולך להיות הבדל משנה שעברה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אל"ף, זה מתבקש. אם הם לא יאמרו, אני אזהה אם יש הבדלים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני יודע, אבל עדיף לחסוך - -
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
על פי הערכה שלנו יש 50 אלף ילדים אלרגיים במערכת. מספר שנים ניתנות סייעות לילדים בגילאי גן עד כיתות ב'. יש לנו 3,000 סייעות ל-3,000 ילדים זכאים. כל השיח סביב הסייעות החל כאשר משרד הבריאות החליט על ביטול מערך הסייעות. לקראת שנת הלימודים הקודמת, תשע"ט, התחלנו להיערך למתווה על פי ההנחיה הזאת, מתוך הבנה שאנחנו צריכים להפוך את בתי הספר לנקיים מאלרגנים כדי שהילדים יהיו בסביבה נקייה. פעלנו לפרסם את חוזר מנכ"ל עם הנחיות כיצד לייצר סביבה בטוחה, סביבה נקייה. החזון שלנו זה לתת מענה לכלל הילדים במערכת - לא רק לגן, א' ו-ב', כפי שקורה היום, אלא לכלל התלמידים במערכת. במהלך השנה הזאת הכשרנו למעלה מ-400 צוותים בבתי ספר יסודיים. לקראת שנה הבאה אנחנו נערכים ליישם באופן מלא את חוזר מנכ"ל במספר בתי ספר. במקביל נצטרך לראות מה אנחנו נעשה עם הסייעות, כי מבחינתנו הרעיון הוא בתי ספר נקיים מאלרגנים ופחות סייעת שתיתן מענה לילד כזה או אחר כי זה לא נותן מענה לכל התלמידים. אנחנו מדברים על שנה הבאה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תשפ"א.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
השנה נרצה להתחיל להיערך עם צוותי הוראה. אנחנו בוחנים עכשיו את מספר בתי ספר שאנחנו מגלים כבר שיש נכונות מבחינתם לעשות את המהלך הזה. אנחנו עומדים לפרסם מודל הפעלה עם תבחינים וכלים פרקטיים לכלל בתי הספר, מה שיקל על המהלך הזה של ההטמעה של חוזר מנכ"ל. אנחנו ממפים בתי ספר שיובילו איתנו את המהלך החשוב הזה בכל הארץ. יש לנו גם עוד רעיונות שדיברנו עליהם עם העמותות, עם המרכז לשלטון מקומי, עם שותפים נוספים לדרך שאיתם נוכל להגיע למהלך הזה של תרבות מכילה של הילדים האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אם אני מבין מהדברים שלך, לשנת תש"ף, שנת הלימודים שבפתח, יהיו בתי ספר רק במסגרת פיילוט.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
אנחנו ניכנס לבתי הספר - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה יהיה רצוני, לא כפייתי.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
רצוני על ידי הנהלה, הורים, הכל.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
יהיה שיתוף פעולה עם השלטון המקומי, עם כולם.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ושאר בתי הספר?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לא יהיה שינוי. אין שינוי מגמה.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
נכון מאוד.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אין שינוי בתקצוב? יהיו סייעות?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
אכן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
כפי שהיה בשנת תשע"ט. כשאומרים "בתי ספר שיהיו בפיילוט הזה", זה אומר שיהיה מהלך שייעשה בשיתוף פעולה ובהדרכה מלאה עד שתהיה ודאות מוחלטת שאכן בית הספר יכול לתפקד בלי סכנה לאותם ילדים.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
לחלוטין. יש לנו יכולת לעשות מערך הדרכה נרחב בעניין הזה. אנחנו נגיע לבית הספר ונוודא שבאמת הם מוכנים, על מנת שנוכל להגיד: זה בית ספר שמתאים לאלרגנים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
כמה סייעות מתקצב היום משרד החינוך?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
כ-3,000.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה גם מספר הילדים?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מגן ילדים עד כיתה ב'.
<< אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>
חלקן בחלקיות משרה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
יכול להיות בחלקיות. הבנתי שאין סייעת אחת לשני ילדים.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
אני אתן סקירה מהירה על מה נעשה באגף בתחום של טיפול בילדים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים, איך בשנה וחצי האחרונות הובלנו מהלכים שלא היו עד כה. בשנה וחצי האחרונות "שטפנו" את הארץ בהדרכות למניעה ולהתמודדות בעת התפרצות של אלרגיה מסכנת חיים בכלל המסגרות המפוקחות על ידי האגף. את מה שהדרכנו עד היום עשינו בשיתוף עם מד"א על חשבוננו המלא.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מתקציב משרד העבודה.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
חד משמעית. סדר גודל של 16 וחצי אלף אנשי צוות כבר עברו תחת ידינו 820, 830 קורסים, סדר גודל של מיליון וחצי שקל, וזה רק בשנה וחצי האחרונות. זה משהו שהוא ongoing, אנחנו לא נפסיק אותו.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה יש בתכנית ההדרכה הזאת?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
אני אתן למיכל כרמל לתת פירוט מדויק מה יש בתוך ההדרכה. חוץ מזה, גם עבר חוק שמחייב אותנו לתת מזרקים בתוך הכיתות. התקשרנו עם משרד הבריאות, העברנו את הכסף מתוך ציפייה שתהיה חלוקה של מזרקים לתוך מסגרות האגף - אנחנו מעריכים בסדר גודל של חצי מיליון שקלים. גם זה יהיה ongoing. אלו שתי פעולות שנעשות בשוטף.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
איך יותר נוח לומר, ongoing, או תוך כדי הליכה?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
תוך כדי הליכה. יש עכשיו את נושא הסייעות. משרד הרווחה נותן שעתיים סייעת לכל מי שעובר דרך משרד הרווחה, כאשר התקצוב הזה אמור להסתיים בסוף השנה הזאת.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
סוף שנת התקציב?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
סוף שנת התקציב הזאת.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
באמצע שנת הלימודים.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
בסוף שנת הלימודים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בשנה הבאה אין תקציב לזה?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
לשנה הבאה, נכון לרגע זה, אין תקציב. התקציב הוא במשרד הרווחה, הוא לא במשרד שלי.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה אותו משרד.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
זה אותו שר.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
הרבה הורים פנו אלינו, עשרות הורים פנו אלינו על כך שהילדים שלהם לא מתקבלים למעונות האלה, הם נשארים בחוץ. ילדים אלרגניים נשארים בחוץ.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
הם משקרים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
את לא יכולה להטיח "משקרים".
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
ההורים משקרים כדי להתקבל למעון.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
יש הבדל בכמות, בתקצוב של השנה אל מול שנה שעברה?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
לא. סדר גודל של 350 ילדים כל שנה.
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
מנכ"ל משרד הרווחה אישר את הנוהל שהיה קיים השנה גם לשנה הבאה, שמתייחס למימון של ילדים שעומדים בחוק ילדים בסיכון. כל מי שיעמוד בחוק ויגיע לו סייעת, יקבל לפי הנוהל של שנה שעברה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חוק ילדים בסיכון חל רק על ילדי רווחה במעונות, נכון?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
כן. זה חוק שמתייחס לילדים שמושמים במסגרת המעונות שקיימים ברחבי הארץ, ושעונים למצב של ילדים בסיכון לפי חוק ילדים בסיכון.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מה פירוש, זה רק ילד שהוא רווחה?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
רק ילד שמקבל הפניה דרך שירותי הרווחה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
האם את ההפניה הזאת הוא מקבל בגלל הרגישות שלו, או בגלל בעיות אחרות?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בעיות אחרות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מה עם הילדים האחרים?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
משרד הרווחה מטפל בילדים בסיכון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
למעונות היום מתקבלים פעוטות במכסה מסוימת דרך הרווחה, במכסה מסוימת דרך משרד העבודה, לפי הרציונל של עידוד אימהות, רמות שכר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אימהות עובדות. מה לגבי ילד אלרגי של אימא עובדת?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אין לו מענה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בשנה האחרונה כן היה.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
350 ילדי עבודה שלא עברו את משרד הרווחה קיבלו דרך משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מאיזה תקציב?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
מתקציב משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מאה אחוז תקציב רווחה, או שהייתה השתתפות רשות?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
יש פה שלטון מקומי שיגיד שמשרד הרווחה תקצב 75% - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה שותף סמוי נוסף.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
זו פרקטיקה מקובלת.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מתוך רצון טוב?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
אני לא יודע.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
יימשך בשנה הבאה?
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
נכון לרגע זה לא, כי משרד הרווחה הודיע שמי שיקבל תקצוב זה רק ילדי רווחה. נכון לרגע זה ילדי עבודה בשנה הבאה - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
כרגע זה באוויר, אין מענה.
<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>
עוד לא תוקצב.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
גברתי ממשרד הרווחה, אכן כן?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
כל ילד שיעמוד בחוק של ילדים בסיכון שבגינו מכניסים אותו למעון - הוא זה שיקבל סבסוד.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מכוח מה סבסדתם 350 ילדי עבודה?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
היה תהליך היסטורי - לא רק של 2018, גם של 2016 ו-2017 - שמשרדי הממשלה שאחראים על התחום - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
את זה אנחנו רוצים לברר, אנחנו רוצים להגיע לשם.
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
הנושא עלה הרבה מאוד פעמים בכנסת ובמסגרות אחרות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מאז שמשרד הבריאות זרק את זה על משרד החינוך ועל משרד הרווחה - לא טופל נושא התקצוב.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
אפשר לומר שזה רווחה, לא אלרגיים.
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
משרד הרווחה אינו מומחה בתחום הבריאות, אני חושבת שזה מאוד ברור. לאור המצוקה שהייתה בשטח כמה שנים משרד הרווחה נתן את השעתיים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
למה זה מסתיים?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
ימשיכו גם השנה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
למה בתש"ף, בשנת הלימודים הקרובה, ישנה היתכנות שתפסיקו לסבסד את 350 הילדים האלה?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
המנכ"ל אישר את הילדים של הרווחה שיעמדו בחוק.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בלבד?
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא אישרו את שאר הילדים. כמה ילדים לא יקבלו תשלום?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
350.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
כשאת אומרת "ילדים בסיכון גבוה", זה לא בגלל שהם אלרגיים. יש ילדים אחרים שהם בסיכון גבוה.
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
יש פעוטות בסיכון.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
לקחתם את המילה "אלרגיה", הכנסתם אותה - -
<< אורח >> איתנה ברמן: << אורח >>
סכנה וסיכון מלידה עד 18. ישנו חוק פעוטות בסיכון. ישנה ועדת תכנון וטיפול במשרד הרווחה שקובעת שמכיוון שהילד הזה נמצא בכזה סיכון חשוב שהוא יהיה במהלך היום במסגרת חינוכית - במקרה הזה מעון - כאשר המשפחה מטפלת במקביל. אם הילד הזה אלרגי הוא יקבל את הסבסוד.
<< דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כל הכבוד לוועדה שיזמה דיון חירום בפגרת בחירות. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בשביל המדינה הפרטים הקטנים הם אותם אנשים שנמצאים ממש במחשכים, שנופלים בין הכיסאות. במקרה הזה מדובר במספרים זניחים, אבל כל מספר הוא חיי אדם. אני שומע שני אנשים ממשרד אחד שאף אחד מהם לא יודע מי אחראי.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני לא הבנתי ככה, אבל מותר לך לומר.
<< דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >>
אנחנו צריכים להתרחק בנושא הזה מהעניין הפוליטי. לא אמורה להיות בנושא הזה מפלגה, ממשלה, אופוזיציה או קואליציה, מדובר פה בחיי אדם. מדובר במספרים קטנים שכסף לא אמור להיות בעיה. הממשלה שופכת הון תועפות על דברים פסולים. יש פה אנשים שאם הם לא יקבלו את הסיוע של הסייעות הם יהיו בסכנת חיים. אני לא רופא, אני לא שר, אבל כחבר כנסת יש לי אחריות מיניסטריאלית ואחריות פרלמנטרית. אנחנו, יחד עם היושב-ראש, יחד עם משרד העבודה והרווחה, יחד עם משרד החינוך, בטח ובטח יחד עם משרד האוצר, יכולים להשפיע. העניין פה הוא עניין כספי נטו. ילדים לא אמורים ליפול בין הכיסאות, זה דבר שעלול לסכן אותם עד כדי מוות.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
כבר חודש וחצי אני מדברת על הנושא בכל הישיבות. אני חייבת לציין, יש לי שותף מלא, יושב ראש הוועדה. חבר הכנסת מרגי לא פעם התבקש שלא תיפתח שנת הלימודים אם לא יהיה פתרון לילדים הללו. אתם יודעים, זה אפילו נס שלא קורה כלום. הלוואי והנס הזה ימשיך. אנחנו לא יכולים להסתמך על ניסים, הנושא הזה הוא אקוטי. אני שומעת טלאי על טלאי. אתם מנסים להפיל את נושא השמירה על הילדים האלה - שחס וחלילה לא יקרה להם כלום - על עובדי ההוראה. יש לי אחות שעובדת בתור מנהלת בית ספר. היא בחרדה תמידית, היא כל הזמן חוששת מה עלול לקרות. אין שום חוק שמגן על אותם עובדי הוראה. אם חלילה יקרה משהו, מי שישלם את המחיר זה אותו מורה שנמצא באותה שעה בכיתה ד'. בכיתה ד' אין פתרון. החלטתם שעד כיתה ב' אפשר למצוא סייעת, בכיתה ד' זה לא בא בחשבון. תתארו לעצמכם כיתה עם 40 ילדים, עם 35 ילדים, כשאחד הילדים יכול להיות שטעם ממרח שוקולד שיש בו אגוזים. תאמינו לי, האלרגיה היא קשת רחבה. היא לא רק בוטנים, אגוזים, אלא היא שומשום, דגים, חלב, גלוטן, עוד מיליון ואחד דברים. כל שנה אנחנו מתבשרים על עוד אלרגיה ועוד אלרגיה ועוד כמות של ילדים. רוצים לתת לילד בכיתה ד' להזריק לעצמו? באמצע התקפה הוא צריך לחפש בתוך התיק שלו איפה המזרק? אתם אמיתיים? באמת אתם חושבים שילד בכיתה ג', בכיתה ד' יכול לדאוג לעצמו? התשובה היא לא. כשהוא נמצא בהתקפה של אלרגיה, התשובה היא לא. מה תעשה אותה מורה? רוצים שהיא תהיה פדגוגית, רוצים שהיא תהיה שומרת הסף, עכשיו רוצים שהיא תהיה גם רופאה שתטפל בילד, שהיא זאת שתזריק לו. פעם היו אחיות בבתי הספר, אבל גם הן נעלמו.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
לשם צריך לחזור.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
ברור שלשם צריך לחזור. על כל עובד הוראה, עם כל הכבוד, יש המון לחצים. אני לא רוצה שתמצאו את הפתרון שם. לא, הוא לא נמצא שם, הוא צריך להימצא אצל גורמי מקצוע שאמורים לטפל בבעיה.
<< אורח >> כרמית כהן: << אורח >>
בשנים האחרונות אנחנו נמצאים פה הרבה בדיונים על ילדים אלרגיים. בוועדה לזכויות הילד תחת חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון הייתה עבודה, הייתה עבודה מאוד מאוד מאומצת, והצליחו להגיע לאיזה שהוא מתווה מוסכם. הדבר היחיד שאמרו זה שהמתווה הזה לא ייכנס לתוקף עד שהוא לא יהיה מושלם. אנחנו לא יכולים להשאיר את הילדים האלה בוואקום, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם בלי איזה שהוא מענה. כולם הסכימו בעבר שהסייעות הן לא הפתרון המיטבי. אנחנו מסכימים שהן לא הפתרון המיטבי, אבל עד שהפתרון המיטבי לא יהיה מושלם, עד שההכנות שלו לא יושלמו, עד שכל בתי הספר לא יירתמו, עד שכל המעונות לא יירתמו לדבר הזה - הילדים האלה נשארים בוואקום.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה לעשות שיש כאלה שיש להם מזוכיזם עצמי - הם כל סוף שנת לימודים מרימים את הדיון הציבורי לשמיים, אבל הם מקבלים רגליים קרות לקראת פתיחת שנת הלימודים. שיחטפו בצדק. הדיון הזה מתבקש. למרות שקיבלתי הודעה ממשרד החינוך שלא הולך להיות שינוי, התעקשתי שהדיון הזה יתקיים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שזה יהיה בפרוטוקול.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
זה נושא של חיים ומוות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חסר להם שהם יחזרו בהם ממה שהם אמרו לי.
<< דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >>
חצי שנה בלי פתרון?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הפוך, מה שהיה הוא שיהיה.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
מתי התחיל העניין של הסייעות?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
לפני 10 שנים.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
כשהכמות של הילדים הייתה קטנה מאוד.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
אנחנו היום ב-2019. ב-2009 זה התחיל?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לפני כ-10 שנים.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
למה זה התחיל אז? מה הייתה הסיבה? לא סתם נותנים כסף.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
משרד הבריאות, תני לנו סקירה.
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
זה התחיל לפני 25 שנה, כשמשרד הבריאות זיהה את הצורך לכבד את זכות לימוד החובה של ילדים עם צרכים רפואיים מאוד מיוחדים. אז דיברנו על ילדים שצריכים טיפולים פולשניים בשגרת הלימודים, על ילדים שצריכים לקבל אוכל דרך צינור לקיבה, על ילדים שצריכים לעשות להם צנתור של שלפוחית השתן, על ילדים מונשמים. לילדים האלה משרד הבריאות הקצה תקציב וולונטרי כדי שיוכלו ללמוד. במהלך השנים, כמו שאתם שואלים ואתם מבינים, זיהינו את הצורך, זיהינו את הבקשות מהשטח של ילדים עם סוכרת - גם בנושא הזה יש עלייה מאוד גדולה - שצריכים דקירות והזרקות. זה עדיין נכנס למה שאנחנו קראנו "טיפול פולשני". בדיונים שלנו ב-2009, ב-2010, כמו שאת שואלת, ראינו שמספר הילדים עם אלרגיות למזון התחיל לעלות. היו אז מעט מאוד ילדים שהחלטנו שעונים על הקריטריון של סכנת חיים מיידית, לכן רק הם נכנסו לאותה קטגוריה של ילדים שמקבלים סיוע.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
באיזה גילאים היה מדובר?
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
מגיל חמש, עד הכיתות הראשונות, עד הכיתות הקטנות ביסודי. ב-2013 ילדים בני שלוש נכנסו למערכת החינוך, שזה גיל שיש בו הרבה יותר אלרגיות מאשר בילדים היותר גדולים. נכנסו שני שנתונים של הרבה ילדים עם אלרגיות למערכת הזאת - המספרים רק הלכו וגדלו. אנחנו מודעים לתהליך הזה של העלייה. במקביל לזה שרצינו לתת מענה לילדים האלה, גם הבנו שהמענה לא יכול להיות פרטני. את המענה הפרטני מקבל כל ילד במסגרת חוק בריאות הממלכתי במרפאות, בבתי חולים. המענה שאנחנו מדברים עליו הוא מענה שצריך להיות מערכתי - זו מדיניות משרד הבריאות שדיברנו עליה במהלך הזמן. כמו שהוזכר כאן, לפני שנתיים יצאה הנחיה שאנחנו צריכים לפעול ביחד כדי שהמענה המערכתי, הרוחבי ייכנס לפועל גם במעונות, גם בבתי ספר, גם בקהילה.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
מה המענה הרוחבי אומר? להוציא את הסייעות, שזה מה שהחליט משרד הבריאות - -
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
היערכות כללית במסגרת כדי למנוע את החשיפה. החשיפה היא עיקר הבעיה. אם אנחנו דואגים, כמו שאמרו כאן, שלא ייכנס האלרגן למסגרת, לא צריך לדאוג להזרקה. כן צריך לדאוג לזה שיכול להיות מצב חירום. גם בילד שאף פעם לא הוגדר כילד אלרגי קורה מקרה של תגובה אלרגית קיצונית. חשובה ההדרכה, ההיערכות במסגרות, ההיכרות עם התופעה.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
יש עניין של אחריות. את לא מתייחסת לנושא של האחריות.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
היא התייחסה, היא אמרה שזה צריך להיות של המערכת.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
מה שקרה זה שיש סייעת לכל ילד.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
כי כנראה המניעה לא הצליחה.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
אני מבינה שהיה צורך שבגללו זה מה שקרה. זה לא סתם שהמדינה נותנת 3,000 סייעות. אני לא מכירה באף תחום שזה פתאום קורה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה הולך וגדל. משרד החינוך קיבל את האחריות ממשרד הבריאות. המספר רק הולך וגדל. אם הייתה תקנה תקציבית אחת חריגה במשרד החינוך שלא היה לה תקרה, זו הסוגיה של הילדים האלרגיים - זאת אומרת, יכלו להתחיל את שנת הלימודים עם איקס סייעות, לסיים אותה עם איקס פלוס וואי. כשיש תופעה או כשיש מגמה כזאת שהולכת וגדלה, טבעי ורצוי שכל מערכת תבחן את עצמה. אנחנו לא ניתן להתנהל בחוסר אחריות. גם המשרד מצהיר שהוא לא יתנהל בחוסר אחריות. אנחנו כאן כדי לוודא שהילדים יהיו בטוחים כפי שהיו עד היום. אם יהיו תהליכים כאלה ואחרים, אנחנו נרצה לדעת עליהם, נרצה לבקר אותם, לפקח עליהם.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
מתי נושא האחיות הבית ספריות יצא מהמערכת? באיזו שנה זה קרה?
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
גם לפני 10 שנים.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
לא, יותר, לפני 12 שנים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
האחיות יצאו מבתי הספר ב-2005.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
צריך לזכור שמאז שהאחיות יצאו מהמערכת מערכת החינוך מתמודדת לא רק עם הנושא של אלרגיות, היא מתמודדת גם עם ADHD, עם הפרעות קשב וריכוז, עם מי שנותן את הכדורים לילדים, עם כל הנושא של חינוך מיני שאנחנו שומעים חדשות לבקרים התנהגויות שלא באות על סדר היום שלנו. אין מישהו שמטפל בנושא של חינוך מיני היום בתוך בתי ספר. זה נכון שאין מדינה בעולם שמצמידה סייעות בצורה כזאת, אבל צריכה להיות התנהלות מסודרת של המערכת. השר אמר שהם ישקיעו בזה את כל המאמצים. אנחנו יודעים שמניעה וחינוך זה הפתרון הכי טוב, אבל מה קורה עם ילדים מכיתה ג' עד י"ב שנמצאים במערכת ונקלעים למצב קשה? אני לא יודעת במה אין שומשום. כשהייתי הבוקר בערוץ הכנסת, ישבה ילדה בשם יהלי קפיטנוב, ילדה שאלרגית לשומשום. שומשום, מסתבר, נמצא במיליון דברים - הוא נמצא בחומוס, בדברים שאנחנו אפילו לא יודעים. כשאני מכינה לבן שלי סנדביץ' בבוקר - אין לי זמן, אני רוצה לתקתק לבית ספר - אני צריכה לעמוד מול רשימה ארוכה של כל סוגי האלרגיות של כל מי שנמצא בתוך בית הספר. אני מסכימה עם קטי שאי אפשר להפיל על ההורים, אבל אם אין אחיות, מי נמצא בבית ספר, מי אחראי? איך אותה אימא שיושבת כאן יכולה לשלוח את אותה יהלי לבית ספר ולהרגיש בטוחה עד סוף היום במשרד? איך היא יכולה לעבוד בראש שקט? גם כשרוצים לחנך מערכת, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת. נאמר פה שיתחילו פיילוט של הוצאת הסייעות, אבל זה ייעשה איפה שהצוות מוכשר, זה ייעשה בסביבה נקייה. אני מברכת על המהלך הזה של פיילוטים, אבל פיילוטים צריכים לגדול, להיות נרחבים, הם צריכים לכלול את כל המערכת ואת כל הגילאים.
אני נפגשתי עם עמותת יה"ל, עם אודליה שיושבת כאן, עם עשרות הארגונים שמתעסקים באלרגיות. לא יכול להיות שהורים ישקרו לגבי הילדים שלהם שנכנסים לתוך המערכות האלו ויגידו שהם לא אלרגיים בזמן שהם כן אלרגיים. אם יגלו שהם אלרגיים, יוציאו אותם ברגע האחרון מהמערכת. אבא של יהלי, הילדה הקטנה שהייתה הבוקר, סיפר, וזה לא האבא הראשון שמספר, שהוא במשך שנה צריך את האישור הרפואי לאלרגיות. צריך לראות אך אנחנו משפרים את התהליך גם בנושא הזה. כולם בסוף צריכים לעבור הכשרה. כל עובד הוראה צריך לדעת, כי במצבי חירום זה מי שצריך לתפקד. כשאני שולחת את הילד שלי לבית ספר, אני רוצה לדעת שהוא הכי בטוח שם.
<< דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >>
זה עניין של כסף.
<< דובר >> עידית סילמן (איחוד מפלגות הימין): << דובר >>
נכון.
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
אני מפחדת ללכת לבית ספר ולהיות בלי סייעת. אני עולה לכיתה ג'.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בכיתה ב' הייתה לך סייעת?
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
גם בכיתה א'?
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אמרו לך שבכיתה ג' את צריכה להסתדר לבד?
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
את חוששת?
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
כן.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. אני מודה שהגעתי לפה מאוד כועסת. הכעס שלי הוא לא רק שלי, הוא הכעס של כל מי שיושב מאחוריי פה, של כל אלפי ההורים שלא הגיעו לפה היום. אני מייצגת אותם, לא רק את עצמי.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
על מה את כועסת?
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
העובדה שעד היום לא מת ילד אלרגי בבית ספר או במעון זה רק עניין של מזל. אנחנו נתונים רק למזל. אף אחד מאיתנו לא מוכן לבוא לכאן, לעמוד בוועדות חקירה שאתם תקימו בעוד כמה חודשים אחרי שילד אלרגי ימות. אנחנו רוצים פתרונות היום, אנחנו רוצים פתרונות לפני שנת הלימודים הנוכחית. אם לא יהיו לנו פתרונות, לא נוכל להביא את הילדים שלנו לבית ספר.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בואי נשמע מה ההצעה שלך. מאחר ואת יודעת היטב מה היה בשנת תשע"ט, בשנת הלימודים האחרונה, בואי ותגידי לנו מה את מצפה שיהיה בשנת תש"ף.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
הדבר היחיד שמשותף לכל ההורים לילדים אלרגיים שיושבים כאן, וגם לאלה שלא נמצאים פה, זה שכל אחד מהם החזיק את הילד שלו לפחות פעם אחת, וגם יותר מפעם אחת, במצב הכי קרוב למוות שיש. אם חס וחלילה קורה משהו לילד שלנו במעון או בבית ספר, הציפייה שלנו היא שיהיה מי שיציל את הילד שלנו בשנייה שזה קורה. אנחנו לא מנהלים דיונים על כסף.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה צריך לעשות כדי שזה יקרה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
היו דיונים רבים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תשע"ט התקיימה בסדר מסוים, בנוהל מסוים של משרד החינוך. את באת כועסת. על מה את כועסת? מה את מצפה שיהיה בתש"ף?
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
יושבת כאן יושבת-ראש הסתדרות המורים, הגברת יפה בן דוד, אישה שאני מאוד מכבדת אותה ברמה האישית, היא מנהיגת עובדים ראויה וחשובה, אבל היא הוציאה הודעה, הנחיה למורים לפני ארבעה חודשים: אתם לא יכולים לעבור הדרכה והכשרה לטיפול באלרגיות מזון לילדים. משום שאין סייעות לילדים מכיתה ג' עד כיתה י"ב, וגם המורים לא מוכנים לקחת את האחריות, אני מבקשת שהוועדה הזאת תגיד להורים מי מטפל. זה לא חייב להיות המורים. אם משרד החינוך רוצה לתת פתרון אחר - שייתן. אם זה לא המורים וגם לא סייעות, מי מציל את הילדים שלנו מחר בבוקר בבית ספר?
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
צריך פתרון מקצועי.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
תמיד בסוף מגיעים לזה שאנחנו מסתכלים על כל הנושא דרך החור של הגרוש של מישהו. אותי לא מעניין אם החור של הגרוש הזה עולה 300 מיליון, 30 מיליארד. אנחנו לא במו"מ על כסף. יש פה רק חיים של ילדים. הדיון הזה הוא רק על חיים של ילדים, לא על כסף, לא על סייעות. אנחנו רוצים לדעת מי יציל את הילד שלנו בבית ספר ובמעון.
<< דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >>
אני לא מקנאת במה שעובר עליכם. גם ככה לשלוח את הילדים לגן או לבית הספר זה סיכון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
יום-יום, שעה-שעה.
<< דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >>
המחשבה הזאת מאוד קשה.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
זה הדבר שהכי מפחיד אותנו בעולם.
<< דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >>
יש פה הרבה יותר מידי גורמים שמתעסקים בסיפור הזה - אנחנו רואים פה בדיון את הרווחה, את הבריאות, את הרשות המקומית, את משרד הכלכלה. זאת בעיה שהולכת ותופסת תאוצה. יש מקום שגורם אחד ירכז את הטיפול באוכלוסייה הזאת, כדי שלא יהיה טיפול שונה לילד במצב סוציו-אקונומי נמוך ולילד במצב סוציו-אקונומי גבוה. אני חושבת שצריך לחשוב ברמה המבנית. כבוד היושב-ראש, אם אני מבינה נכון, יש פה שני מוקדים של בעיות. הראשון, במעונות, כאלה שלא מקבלים מענה מהרווחה, אותם 350 ילדים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
עד היום הם קיבלו. יש חשש שהם לא יקבלו.
<< דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >>
שזאת הידרדרות מהמצב הקיים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני מבטיח לך שזה לא יהיה.
<< דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >>
המוקד השני, ילדים מעל כיתה ב', ששם עד היום האחריות הוטלה על המורים – אני מבינה את הבעייתיות בזה לחלוטין. יש פה שתי בעיות שאם לא פותרים אותן, לילדים האלה אין איך לפתוח את השנה. מה אנשי המקצוע מציעים לעשות? האם הם מציעים homeschooling? מה אנחנו מציעים?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תודה אדוני היושב-ראש על הישיבה הזאת. אנחנו מכירים את הנושא הזה, אתה בעצמך הקדשת הרבה מאוד ישיבות. בקדנציה הקודמת, צריך להזכיר, שרת השיכון דה היום, חברת הכנסת שאשא-ביטון, ניהלה על זה דיונים רחבים מאוד בוועדה לזכויות הילד. הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד מורכב. זה נושא שהוא לא רק נושא של איכות חיים, זה נושא של פיקוח נפש ממש. אני לא מצליח להבין למה משרדי הממשלה כל פעם באים ועושים לנו דפיקות בלב, ואז הם הולכים לאוצר ואומרים שמה שהיה הוא שיהיה, לפחות בינתיים. היו דיונים מאוד ממצים על ההסדרים החדשים, על הפיילוטים החדשים. דובר על כך שעד שהנושא לא סגור, כולל, כמו שאמר היושב ראש, ביקורת שלנו כדי לראות שהמענה הוא נכון בכל התחומים, גם בבתי ספר וגם במעונות - ממשיכים את התקצוב ואת הדרך הקיימת היום. תבינו, מדובר על שעתיים של סייעת ביום מתוך שמונה שעות שהילד נמצא במסגרת. זה לא גן עדן, אבל זה איזה שהוא דבר שלסגת ממנו אסור. אין מצב, כמו שנאמר כאן, שילד שיצטרך את זה, אם במעונות ואם בבתי הספר, לא יקבל כמו שהוא קיבל בשנה שעברה, ברור שזה מה שחייב להיות.
אני רוצה לגעת בעוד נושא. דובר בזמנו על כך שיעשו את ההסדרים החדשים בבתי הספר. אני אמרתי אז, ואני אומר גם היום, שצריך תמריץ למורות. זו יכולה להיות מורה, שתיים, שלוש שיהיו אחראיות. הן יהיו כמו האחות שהייתה פעם, נקרא לזה כך. אנחנו לא יודעים מה ההסדר החדש, אנחנו רק יודעים שדיברנו עליו הרבה מאוד, אנחנו יודעים שהיו רעיונות כאלה ואחרים. צריך לסגור את כל הפינות לגבי ההדרכה, לגבי איפה יהיו המזרקים, מי אחראי, מי לא אחראי. שהמדינה גם תבין, סייעת עולה הרבה יותר כסף מאשר תמרוץ למישהו בתוך צוות בית הספר או למישהו בתוך צוות המעונות שיהיה אחראי. אותה מורה יודעת שהיא לוקחת אחריות לא רק על המניעה ועל הדברים האלה, אלא גם על אם חלילה קורה מקרה. הסיוט הגדול של ההורים זה מה קורה בשנייה שהילד מפרכס. האם ילדים במוסדות הפטור מקבלים את אותו חלק יחסי?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ו-25% מממנת הרשות המקומית.
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
המדיניות של משרד הבריאות היא לתת מענה רוחבי. אנחנו נשמח אם תהיה החלטה להחזיר את האחיות.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
את ממליצה? את מבינה שזה נדרש?
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
זה נדרש, אבל זה לא יענה על מה שההורים עכשיו מעלים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אתם יודעים למה? כי גם הסתדרות האחיות תגיד שזו לא האחריות של האחיות.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
זה המקצוע שלהן.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני רוצה לדעת שכל תלמיד מקבל את זה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
כל תלמיד עד כיתה ב' מקבל, היא אמרה את זה בצורה מפורשת.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש לי איזה סוג של דז'ה וו. אני זוכר שכשדיברנו על המעונות, היה ויכוח בין משרד הרווחה למשרד החינוך. לא הבנתי אם ילד עד גיל שלוש נמצא תחת פיקוח של משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לא היה ויכוח בדיון הקודם. החוק מדבר בעד עצמו.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
ילד בגיל שלוש נמצא תחת פיקוח של משרד החינוך?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
ילדים מלידה עד גיל שלוש נמצאים במסגרת משרד עבודה ורווחה, מגיל שלוש ואילך הם נמצאים תחת משרד החינוך.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שמי שצריך להיות אחראי על הילדים בנושא של אלרגיה זה מנהל בית ספר. נאמר פה שאסור לעשות הדרכה למורים אם פתאום יש מקרה קיצון. מי שאחראי על האיסור הזה צריך לתת תשובה. אני גדלתי במערכת חינוך אחרת. עד גיל 17 לא גדלתי בישראל. אני זוכר שבכל בית ספר הייתה אחות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
גם אנחנו זוכרים שהייתה אחות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
יכול להיות שלדיון הבא צריך להזמין את נציג משרד האוצר, כדי שיסביר כמה זה עולה למדינה להחזיר את האחיות לבתי הספר. אם תהיה אחות בכל בית ספר, היא תוכל לתת מענה לא רק לילד אלרגי, גם לילד שיש לו סכרת. צריך שתהיה אחות משעה 07:00 בבוקר, כשבית הספר נפתח, עד שעה 16:00, ושהמדינה תממן את זה. לא צריך סייעות. קראתי שיש חשש לגבי ההסעות. יכול להיות שלגבי הסעות צריך למצוא פתרון. אם אתם שואלים אותי, צריכה להיות אחות בבית ספר שתפקח על כל הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה לא הדיון. כל מי שיושב מסביב לשולחן תומך בקריאה להחזיר את האחיות לבתי הספר.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
ואז אתה יכול לבטל את הסייעות.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לאמירה שאמרת אדוני היושב-ראש, על כך שחסר למשרד החינוך שהם לא יבצעו את מה שהם הסכימו והבטיחו פה. אני רוצה לעדכן אותך, יש הרבה דברים שהם הסכימו פה, הבטיחו פה - והם לא מקיימים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני יודע. בילדים אלרגיים חסר להם. הבאתי את זה מהשכונה, את "החסר לך".
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
תשמעי מה הם עשו בעוטף עזה.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
אני רוצה לעשות קצת סדר. מי שהכריז סכסוך עבודה כאשר משרד החינוך ומשרד הבריאות רצו לבטל את הסייעות לבעלי אלרגיה מסכנת חיים זאת הייתה הסתדרות המורים. אחר כך הצטרפו אלינו עמותת יה"ל. משרד החינוך התחייב להשאיר את הסייעות, להקים ועדה, לדון ולראות אך לפתור את הבעיה. היו מספר ישיבות, אבל בזה זה נפסק. במשך שנה שלמה משרד החינוך לא עשה מאומה בנושא הזה. אני מודיע בצורה חד משמעית, עובדי הוראה למדו להורות, למדו פדגוגיה. אנחנו לא אחיות, אנחנו לא מתעסקים בנושא בריאות, בוודאי לא מזלזלים בחיי ילדים, בחיי אדם. מי שמזלזל, לצערי, זה משרד האוצר ומשרד החינוך. את האנשים הבכירים אני לא רואה פה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני לא הזמנתי אותם.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
חשובים לנו חיי אדם, חשובים לנו חיי הילדים. במה שאנחנו לא בקיאים, במה שאנחנו לא יודעים אנחנו לא שם. מורה הלך ולמד ארבע שנים פדגוגיה. מישהו מצפה שעובד הוראה אחרי 30 שעות, אחרי 40 שעות ידע את כל התורה על רגל אחת?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה מקרה קיצון.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
אני חוזרת ואומרת, למשרד החינוך יש כסף. העניין הוא לא כסף, אלא שמשרד החינוך מתווה את הכספים למקומות לא נכונים. 54 מיליון משרד החינוך משקיע בסקרים - כל יום ארבעה סקרים למנהלים, למורים. חברים, קחו את המיליונים משם, תשקיעו בחיי אדם.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
יהיה דיון לפי סעיף 7ב'. אנחנו נעסוק בהקצאת משאבי חינוך.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
שם צריך את הכסף. תראו, אני לא הייתי בתחילת הדיון, אבל אמרו לי חברים שהיו פה: תקשיבי, משרד החינוך אמר שיש פיילוט. חברים, משרד החינוך יושב עם עצמו, שואל את השאלות, עונה לעצמו על השאלות. אני מודיעה לכם, אין שום פיילוט.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
זאת בדיוק הבעיה.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
את הפיילוט משרד החינוך עושה עם עצמו. אנחנו לא יודעים איזה פיילוט, אנחנו לא יודעים מי ישב על הפיילוט, באיזה נושא, מה נעשה. לנו חשובים מאוד חיי הילדים, אנחנו לא מזלזלים בהם חלילה. המורים, המנהלים, הגננות עוסקים יום-יום במלאכת קודש שנקראת חינוך. הם משקיעים, יש להם מסירות עד אין קץ. חברים, עובדי הוראה לא יכולים להתעסק בנושא בריאות. אתה יודע למה יש זילות במעמד המורה? כי לקחו את המחנך, נתנו לו את כל התפקידים שבעולם, רק שכחו שהוא צריך להתעסק בפדגוגיה. היום הם מחלקים אוכל, הם מפנים את האוכל, הם מלווים את הילדים בהסעות. בושה וכלימה למשרד החינוך. משרד החינוך הוא המעסיק, הוא היה צריך לבוא לפה ולומר את דברו, לא אני היום צריכה לבוא ולומר את הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
כל הכבוד לך שבאת. אני מצר שאחרים שקשורים לארגוני הוראה לא באו.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
כיושבת-ראש הסתדרות המורים נבחרתי לייצג - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מי שלא הבין, יש הסתדרות מורים ויש ארגון המורים. ארגון המורים מדיר את רגליו מדיוני הוועדה. כנראה הוא נמצא במקומות אחרים.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
כשהאלרגיה שם הרבה יותר קשה.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
חובתי לייצג את ציבור עובדי ההוראה. אנחנו לא ניתן שיטילו עומסים שעובדי הוראה לא הוכשרו ולא יכולים להיות מוכשרים לטפל בהם. חברים, חסרים היום 250 מנהלי בתי ספר. יש מחסור גדול מאוד של מורים, וזה לא רק בגלל שכר, זה בגלל העומסים, בגלל ההתנהלות של משרד החינוך שמדיר את רגליו מהדברים האלה ופשוט שם את המורים על המוקד. הוא מבחינתו רוצה להפריט את הכל, הוא לא רוצה לקבל שום אחריות, הוא רוצה להטיל את האחריות על המורים. אנחנו לא ניתן לזה יד.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הפיילוט לא ייצא לדרך אם הוא לא יהיה בהסכמה. רק כשהמשרד ואנחנו נהיה משוכנעים שהילדים בטוחים, רק אז זה יתאפשר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הם אפילו לא ישבו ביניהם.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מההצהרה שלך אני מבין שלא תיתכן מציאות שהפיילוט יצליח או יופעל ללא הסכמת הסתדרות המורים. זה חומר למחשבה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא מבין איך מדברים על פיילוט כשעוד לא הייתה הידברות בין המשרד לבין אלה שצריכים להיות במרכז הפיילוט.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
עוד חודש מתחילים את שנת הלימודים. מי דואג לילדים האלה?
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
הדרישה שלנו אומרת להחזיר את האחיות, או שמשרד הבריאות ומשרד החינוך ימנו גורם לא מצוות ההוראה. זה לא עניין של תמרוץ, זה לא עניין של תגמול. אנחנו רוצים להיות מתומרצים ומתוגמלים על עבודת ההוראה המסורה שעובדי ההוראה עושים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בזה אני חולק עלייך. גננות לא לומדות עזרה ראשונה? הן מחויבות בקורסים של עזרה ראשונה.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
לא מורות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא בסדר.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
אל תשכח שיש סייעת בגן. בכיתה המורה צריכה לדאוג ל-35 ילדים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מורות מלוות בטיולים.
<< אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >>
החטא הקדמון זה עצם העובדה שמימון הסייעות או יישום כלל הנחיות החוק מתחלק בין שלושה וארבעה משרדי ממשלה. כל אחד ממשרדי הממשלה רואה רק את חלקתו המוגבלת, את הזווית הצרה שלו, לא את כל הפריזמה, וזה בשעה שהילדים וההורים שלהם משלמים את המחיר וזכויות היסוד שלהם נפגעות. לא הגיעה העת שהמחוקק ינחה את הממשלה לאגד ולאחד את כל המרכיבים במשרד אחד כדי שהאחראי יהיה אחד והתקצוב יהיה אחד? חובה למצוא מענה קביל וישים למתן עזרה ראשונה לילדים ותלמידים שנחשפו לאלרגן, כולל הזרקה - מענה שיהיה קביל גם על הסתדרות המורים. לא במקרה אני אומר את זה, כי אין שום כוונה ליצור חיץ בין המורים להורים, כולנו רוצים את טובת הילדים. חובה למצוא מענה גם לכל נושא ההזנה, תוך גיוס הסכמה של כלל ציבור ההורים. הנהגת ההורים הארצית תשמח להתגייס ולפעול יחד איתכם. חובה לחדד כאן ולהבהיר את נושא האחריות לשלומו של הילד והתלמיד, זו חובתכם כמחוקקים. אני לא בטוח שאחיות יתנו מענה כולל, הן יתנו מענה כשהן יהיו קרובות למקום האירוע. מי שנמצא צמוד לילד שחווה את ההתקפה צריך לתת מענה. לימדו אותי בצבא שאם אתה נתקל במצב חירום - תן עזרה.
<< אורח >> כרמית כהן: << אורח >>
אם הילד אלרגי, לא תיתן לו עזרה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לבטח אותם בעניין כזה – זה כן, אבל להגיד שהן לא אחראיות בכלל?
<< אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >>
זה לא סוד שבין המועצה לשלום הילד ובינינו יש הסכמה כמעט על כל נושא שבעולם. אני רוצה להזכיר שהסייעת לא נותנת מענה לכל מה שקורה בטיולים, לא נותנת מענה בהפסקה, לא נותנת כשההתקפה קורית בכמה כיתות בו זמנית. אני באמת חושב שאפשר להגיע להסדר עם המורים, עם הסתדרות המורים, זה לא בשמיים.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
אתה פוטר את משרד החינוך?
<< אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >>
נהפוך הוא: הוא האחראי המוחלט.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
למה אתם כל הזמן מחפשים את האקמול ולא את האנטיביוטיקה? יש פה בעיה מאוד עמוקה. אני מצפה ממך כהורה, כמי שמייצג את ההורים, לבוא ולהגיד: משרד החינוך, בואו תצ'פרו כיתה שיש בה ילד אלרגי, בואו שימו סייעת שתעזור גם למורה, גם לילדים, לא משנה איזה גילאים הם.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
כל הזמן דיברו פה על מוסדות חינוך ומעונות, אבל המעונות - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הם אורחים רצויים בדיון הזה.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
זה הילד החורג במערכת החינוך.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הוא עדיין לא במערכת החינוך.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
הוא לא תחת משרד החינוך. ילדים לא נולדים בגיל שלוש, הם לא נולדים בגיל חמש. בגילאים המאוד צעירים יש הרבה יותר אלרגיות, זה הרבה יותר מסוכן. מטפלות שנמצאות במעון עם ילדים לא יכולות לדאוג לילדים. שמענו עכשיו שהם שקופים. בשנה שעברה הם קיבלו ממשרד הרווחה פחות סייעות ממה שקיבלה מערכת החינוך – היא גם לא מקבלת מספיק. זה מצב שהוא בלתי נסבל. תינוקות מגיל שלושה חודשים עד גיל שנה ושלושה זכאים במקרה של אלרגיה אחת. ילדים בני שנה ושלושה חודשים עד שנתיים זכאים רק אם הם מולטי אלרגיים. במעונות אין אפשרות לפיילוט הזה, יש שם מוצרי יסוד. חלב זה לא משהו שאפשר להוציא מהמעון. יש ילדים שהם אלרגיים לחלב, זה מסוכן להם.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
את מבינה למה משרד החינוך לא רוצה את המעונות?
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
אני מבינה בהחלט.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני מבין גם אתכם כשאתם אומרים שאתם לא ששים לתקינה ולפיקוח.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
אנחנו מאוד ששים.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
בדיון שהיה לנו לפני שבוע הייתה אימא שאמרה שהילד נחנק במעון –הוא נפטר, לצערנו הרב - והיא לא יודעת ממה. יכול להיות שהוא היה ילד אלרגי והם לא ידעו על זה. הכל יכול להיות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני לא מאמין. אי אפשר לא להרגיש התקף אפילפטי.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
את כל מה ששמעתם פה תעצימו לפחות פי עשר כשמדובר במעונות. אנחנו מדברים כבר היום על בעיה בתקינה. תיקחו את בעיית התקינה ותלבישו על זה גם את נושא האלרגיות. לשאלת חברת הכנסת סילמן - יש חובה לקבל את כל הילדים, וזה בסדר גמור. אני יכולה לדבר על נעמ"ת, על כך שאין מצב כזה שאומרים לא.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
יש ועדות קבלה. בוועדות קבלה הם לא יגידו את זה, הם יתנו סיבה אחרת.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
במעונות צריך להיות פתרון של סייעת בדיוק כמו שיש במשרד החינוך, אפילו יותר. היום יש הרבה פחות. הילדים במעונות לא יכולים להיות שקופים למערכת.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
תציגו לנו, נעמה, אם יש ילדים כאלה - אנחנו נטפל בזה - שלא מכניסים אותם למעון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה לעשות שאתם הארגונים הוכחתם למשרד האוצר שהסייעות הן כל יכולות, שהן מ-07:00 עד 17:00 יכולות לעסוק ב-6,7 ו-8 ילדים.
<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>
לא הוכחנו את זה. נהפוך הוא: אחת הדרישות היא דרישה להגדלת התקינה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הייתם צריכים לעשות סטופ, להגיד: אם אין תקינה - לא מתפקדים, כדי לא להכניס את הילדים לסכנה, אבל לא משנה, זה לא הדיון.
<< אורח >> יהודה יוגד: << אורח >>
אני אבא של ילד שהוא אלרגי. הוא היום בן 7, כמעט בן 8. השנה הוא סיים את כיתה ב', בשנה הבאה הוא עולה לכיתה ג'. קיבלנו הודעה על כך שבכיתה ג' אין סייעת. הוא אלרגי לכל מוצר שמכיל חלב, ביצים, בוטנים, שומשום ובשר. המוצרים האלה הם מוצרי יסוד, הם מוצרים שנמצאים בכל מקום. הוא גם איבד את ההכרה כתוצאה מחשיפה למוצרים האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
האם כשהייתה לו סייעת בכיתה א' ובכיתה ב' הוא קיבל התקף?
<< אורח >> יהודה יוגד: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
למרות הסייעת.
<< אורח >> יהודה יוגד: << אורח >>
האלרגיה שלו לא מתבטאת רק באכילה, היא מתבטאת גם במגע יד. מספיק שהוא ייגע בילד שאוכל גבינה, חביתה וכו' כדי לקבל התקף. המשאפים לא תמיד עובדים במקרה הזה, הוא צריך לקבל אינהלציה. אם אין לו סייעת אין מי שייתן לו אינהלציה. האם מישהו פה יודע כמה ונטולין צריך, האם 0.4, האם 0.5?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הוא מתמודד, הוא מודע לאלרגיה שלו. האם הוא לא יודע להתמודד, הוא לא יודע להגן על עצמו?
<< אורח >> יהודה יוגד: << אורח >>
חד משמעית לא. לא רק שהוא לא יודע, בסיטואציות כאלו לא ניתן. אני יכול לספר מה קרה באחד הפעמים שבבית הוא לגם מכוס עם חלב - הוא המשיך לחייך, הוא היה נראה טוב, אבל כל השרירים בגוף היו רפויים כך שהוא לא יכול היה אפילו להחזיק כוס, ודאי לא להזריק מזרק אפיפן. יש לו חצי דקה חלון של זמן שהוא צריך להזריק. אם ילד לא יודע ולא מגיע בזמן, חייבים מישהו שיהיה צמוד אליו שייתן לו את הסיוע הרפואי. מבחינת הגיל הבן שלי מתאים לכיתה ב' ולכן ניתן לאשר לו בכל זאת את הסיוע. צריך במצבי קיצון כאלה גם לאשר הלאה. אין שום התייחסות למצבי קיצון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אתה אומר שצריך להתייחס לגיל, לא לכיתה.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
לעוצמת האלרגיה. הילד הזה לא יכול לשבת בכיתה.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
יש עשרות ומאות ילדים במצב הזה. זה לא מצב רגיל.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אל תפחדי, לא באנו לתת לו מענה פרטני.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
הלוואי שיתנו לו מענה.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
יעקב, זה 50 אלף. משרד החינוך מסוגל לחשוב על זה שילד כזה יכול להזריק לעצמו? מהשנים שהייתי במשרד החינוך אני יודעת שאפשר לקצץ בדברים אחרים כדי להעביר לילדים האלה. מדובר פה בעניין של חיים ומוות. במה אנחנו מתעסקים? מתעסקים בחיים ומוות, ריבונו של עולם. מה, מחכים למקרה הבא?
<< אורח >> אוה ורסנו - יוגד: << אורח >>
אני אימא של קאי, ילד אלרגי לחלב, בוטנים, קשיו ופיסטוק, וגם אסתמטי. בשנת 2016 קבוצה של 40 הורים עתרה לבג"ץ על הסרת הסייעות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
העתירה הייתה למשרד החינוך, או למשרד העבודה והרווחה?
<< אורח >> אוה ורסנו - יוגד: << אורח >>
העתירה הייתה למשרד החינוך, והמשיבים היו הסתדרות המורים, משרד החינוך, משרד הבריאות, המפקחת על הבריאות במשרד החינוך, השלטון המקומי. ההחלטה אומרת: "הטיפול בסוגיה שהוצפה על ידי העותרים אין ראוי שתיבחן – במימוש הדברים על פי חוזר מנכ"ל ולשם כך על המשיבים –הכוונה המדינה - להמשיך בהיערכות ולוודא את ביצועם של הפתרונות שהתוו בחוזרי מנכ"ל". בסעיף 5: "לא למותר להוסיף בהקשר למכלול כי מוצע שהמשיבים ישקלו אם לא הגיעה העת לבחון מחדש לחזור ולהנהיג את מוסד אחיות בית הספר, כפי שהיה נהוג בעבר". בימינו אין אחיות בית ספר, ואת חוזרי המנכ"ל שההחלטה מתייחסת אליהם משרד החינוך מפר. הילדים שמעל כיתה ב' נטולי סייעת ומופקרים. ועדת החריגים לא מתפקדת מעל כיתות ג'. הורים וילדים נלחמים על הנגשה, בדגש על המילה "נלחמים". נתקלנו במקרה של ילד שלא נכנס מחצית שלמה לכיתת מדעים כי התעקשו לאכול בה חלב. ילדים שמופלים מפעילות חברתית: יום המשפחה, פורים, שבועות – שמוצע להם לא להגיע לבית הספר. ילדים שחווים התנכלויות ואיומים על רקע האלרגיה ויועצת בית הספר לא משוחחת איתם. ילדים שלא יוצאים לפעילויות חוץ בית ספריות כי אין להם מלווים. ילדים שנתקלים בספרי לימודים במדעים – במבט שני – בניסויים עם מזון כדוגמת המסת שוקולד, ובכיתות ה' – הפיכת חלב לפלסטיק. ניצול של סייעות לסיוע בבית הספר לאב הבית לפרוק סחורה ושליחויות – אותו מקרה ילד עשה התקף בבית הספר וקראו לאימא שתיתן טיפול וכך נודע שהסייע יצא. אין אכיפת חוזר מנכ"ל, אין סנקציות והילדים מופקרים. מרבית מקרי המוות התרחשו בגיל ההתבגרות. האלרגיה לא חולפת. אלרגיה עם היבט סביבתי ואסתמה קיימת ומסוכנת מאוד גם לאדם מבוגר.
בדיון האחרון בעתירה בשנת 2017 אמר כבוד השופט מלצר כי האחריות היא על המורים. בחוזר מנכ"ל נכתב כי הסגל החינוכי הוא זה שייתן מענה ראשוני בחירום, כלומר יזריק. למד"א לוקח בממוצע 15-19 דקות להגיע וילד עשוי למות תוך דקות בודדות. איך אתם ישנים בלילה כשהסתדרות המורים קוראת למורים לא להזריק תרופה מצילת חיים בחירום?
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
אנחנו לא קראנו לכך.
<< אורח >> אוה ורסנו - יוגד: << אורח >>
הילדים שלנו הם לא הפקר. כמו שהמנהלת אחראית על שלום כל תלמיד שנכנס בשער בית הספר, כך היא והמורים אחראים לשלום ילדינו. כל אדם בוגר יודע להזריק. גם אנחנו, ואנחנו לא רופאים ואחיות. מדוע לא מקיימים הדרכות לסגל בית הספר? למה אתם מחכים? לאסון? הכתובת היא על הקיר.
פיילוטים לא מספיקים. מה יעזור פיילוט שילד אחד יבדל לחיים והשני יזוז לצד השני באקציה כי הוא לא בפיילוט? השתגעתם? תיישמו פתרון מערכתי כפי שהבטחתם בבג"ץ. מעל כיתות ב' תחריגו בוועדות חריגים לא תלוי גיל – תלוי מקרה ומצב. תדריכו את כל הסגל, את כל המבוגרים ששוהים ליד הילד, ותסבירו שחוזר המנכ"ל מבוסס על החוק, חוק שוויון זכויות. לילדים שלנו יש את הזכות שיכבדו את החוק ויתנו להם ללמוד בבטחה וישמרו עליהם. בנוסף, תחזירו שירותי רפואה לבית הספר, כי לכל הילדים יש זכות ללמוד בבטחה.
<< אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >>
אנחנו, הנציבות, מגדירים את הילדים עם אלרגיות שפוגעות בתפקוד יום יומי כילדים עם מוגבלות. יש לזה כל מיני השלכות, בין השאר בנושא של הדרכה על פי תקנות הנגישות הפרטנית. כמובן שכל מקרה לגופו ולפי ההגדרה של אנשי המקצוע.
אנחנו מברכים על העבודה המקצועית שנעשתה בכתיבת חוזר מנכ"ל של משרד החינוך בשיתוף עם הציבור. אנחנו מסתמכים על ההנחיות שלו גם בנושא אכיפה. לגבי הרווחה, אנחנו מסתמכים על התקנות של משרד הבריאות בנושא הזה.
אנחנו, לצערי, כל קיץ בשנים האחרונות נפגשים בנושא הזה. בשנים הראשונות זה היה רק על הסייעות, עכשיו גם על אופן היישום. עמדתנו היא, כפי שגם הובהרה למשרדים, לגורמים השונים לאורך השנים, שבשום פנים ואופן המחלוקות לא יכולות לבוא על חשבון הילדים. התרענו כבר לפני ארבעה חודשים כשיצא המכתב של הסתדרות המורים, שצריכים לשבת ולפתור את הסוגיה. לצערנו זה לא קרה. אנחנו מברכים על ההחלטה של משרד החינוך להשאיר את הסייעות עד שהנושא ייפתר. אני רוצה לבקש שבמקום שהדיון כאן יסתיים וניפגש שום פעם בקיץ הבא - שנקיים דיון על זה בתחילת שנת הלימודים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מאחר ואתה כפוף למשרד ממשלתי, אני קורא לך לא לחכות לדיון הבא בשנה הבאה. יש לך שנה שלמה כדי לוודא שאכן אותם ילדים עם מוגבלויות מקבלים את הזכויות שלהם.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
משרד המשפטים זה הגורם הכי טוב.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הוא נציבות. הלוואי והוא היה משרד המשפטים. הוא חונה במשרד המשפטים.
<< אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >>
אנחנו יכולים לאכוף זכויות שניתנות לילדים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מותר לך גם ליזום דיון.
<< אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >>
בשמחה.
<< אורח >> שרון רוגוזינסקי: << אורח >>
אני מייצגת כאן מאות גננות במדינה. אני מודאגת ששנת הלימודים מתקרבת וגני הילדים לא ערוכים למתן מענה לילדים האלרגיים. לצערי הרב הסתדרות המורים שדיברה פה דיברה בעיקר על המורים, על בתי הספר, היא לא דיברה על גני ילדים, שם הסכנה גדולה יותר. הסכנה מאוד מאוד גדולה בגני הילדים. בגני הילדים שוהים בין 29 ל-35 ילדים עם שניים או שלושה אנשי הצוות. נשות הצוות הן אלו שצריכות להיות אחראיות בלעדיות למתן מענה לילדים האלרגיים. אני לא רוצה לחשוב על הרגע שיוציאו סייעת לאלרגיה מגן הילדים. גננת או סייעת לא יכולות להיות צמודות במהלך היום לילד אחד ולהשאיר את שאר הילדים עם איש צוות אחד. היה לי, וגם יהיה לי בעתיד, ילד עם מולטי אלרגיה. זו סכנה. כשאנחנו מדברים על ילדים בגילאי שנתיים ושבעה חודשים אנחנו מדברים על ילדים שאין להם מודעות, על ילדים שלא מבינים את הסכנה. אנחנו צריכים להיות שם בכל רגע נתון, זה בלתי אפשרי. אני מאוד מבקשת שאם יעשו איזה שהוא פיילוט, שהפיילוט ייכלל בגני הילדים. להוריד סייעת רפואית זה חוסר אחריות ופשוט לא יעלה על הדעת.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
יש תמונה מאוד מזעזעת מגן ילדים שמראה שגננת עם סייעת לילד אלרגי שמה את הילד בצד כשעשו יום הולדת לילד אחר רק בגלל שהוא היה אלרגי לשוקולד. זה דבר חמור מאוד.
<< אורח >> שרון רוגוזינסקי: << אורח >>
זה חמור מאוד.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
זה עונש כפול ומכופל.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני מקווה שזה לא מעיד על הכלל.
<< אורח >> שרון רוגוזינסקי: << אורח >>
לגבי כל הנושא של עזרה ראשונה ולתת פתרון מציל חיים, לצערי הרב משרד החינוך לא מכיר כיום בשעות של ההשתלמויות של הגננות. אני מקווה שגם זה ישתנה.
<< אורח >> אודליה אלבו: << אורח >>
אני נמצאת כאן בכמה כובעים: גם כאימא לילד אלרגי בן 13, וגם מהיותי חובשת רפואת חירום ומדריכה במד"א. שמעתי נתונים על מה יותר מסוכן, פחות מסוכן. באשר לגילאים, מגיל 10 ומעלה אלה ילדים שנמצאים בסכנה מוחשית ואמיתית. אני אחזק את דברי נעמה חברתי. היה מקרה, וחבר הכנסת מכיר את המשפחה, של ילד בן 10 שכן מת לאחר שנחשף בבית הספר. אחרי מספר ימים הוא נפטר.
אמרתם שאתם קובעים איזה ילד יקבל סייעת. מי קובע איזה ילד יקבל סייעת? על איזה סוגי אלרגיות הוא מקבל את הסייעת? אני יכולה להגיד לך שפנו אלי מספר הורים לגבי מקרה של אלרגיה לשומשום – טחינה נמצאת הרבה במעונות היום – שלא קיבל אישור לסייעת. הנתון של 350 הוא לא מדויק. רוב הנתונים שנמסרו פה לא מדויקים בעליל.
דיברו על הנושא של הגיל. זה לא נכון מה שטען ארגון הגננות, אין יותר ופחות, כולם נמצאים בסכנת חיים. ישנם מוסדות חינוך שמתפקדים לעילא ולעילא, אבל יש גם כאלה שלא. יש כאן הורים שמעידים על התהליך. המורים לא עוברים את ההכשרה, כמו שאמרה יפה בן דוד, והם גם לא יעברו את ההכשרה. תבינו, מדובר בעניין של שנייה וחצי, זה כל כך פשוט, לא צריך להיות רופא, אנחנו ההורים עושים את זה חדשות לבקרים. זה עניין של להוציא את המזרק, להזריק לירך. זה קו טיפול ראשון. זה יותר פשוט מאשר לתת אקמול או נורופן.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זו סוגיה שצריכה להתלבן בשולחן עגול עם כל הצדדים.
<< אורח >> אודליה אלבו: << אורח >>
מדובר על הילדים שלנו שנמצאים בסכנת חיים. כשאני שומעת פה שמדברים על זכויות, על כספים, על מגיע, על לא מגיע - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בקדנציה הקודמת התחלנו שולחן עגול, אבל לא הצלחנו לסיים.
<< אורח >> אודליה אלבו: << אורח >>
ילד או נער לא יכול להזריק לעצמו, כשם שאדם שעובר התקף לב לא יכול לעסות את ליבו שלו. האחריות לשלומם של הילדים האלה מונח לפתחכם. כל אחד מהמשרדים, לא מעניין אותי מי, לא יוכל להגיד: הידיים לא שפכו את הדם הזה.
<< אורח >> לידור ישראל: << אורח >>
אני רוצה לחזור עם כל החברים שלי שהם אלרגיים הביתה בשלום ועם חיוך על הפנים.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
הנכד שלי עולה לכיתה א'. הבת שלי נתנה למנהל - ההרשמה הייתה במאי או ביוני - את האישורים ואת הכל. עד עכשיו משרד החינוך עוד לא הודיע אם הוא נותן בכלל סייעת. הוא במצב סיכון.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
הזכאויות כבר ניתנו?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
התחלנו לתת זכאויות. הרשויות מעבירות לנו בקשות עד סוף החודש. הגענו קרוב ל-900 זכאויות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה באון-ליין, או שהן שומרות אצלן ואחר כך מעבירות?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
אחרי כל ועדה שמתקיימת זה נשלח און-ליין.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
את מבינה שזו אי ודאות להורים ולילדים.
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
עד ה-31 אנשים עוד מגישים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה לגבי אלה שהגישו?
<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>
אלה שהגישו התחילו לקבל.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
אנשים לא מבינים מה זו אלרגיה שגורמת לסכנת חיים. זה שלילד מתנפח הצוואר, ויש הרבה ילדים כאלה, זה לא רק דבר שיכול לגרום למוות, זה יכול לגרום לפגיעה מוחית, זה יכול להפוך אותו לצמח. לפני שהתקיימה הישיבה היה לי דיון עם משרד החינוך ומשרד המשפטים. נתתי להם הצעות לפני הדיון, הצעתי להם לקחת מורה שתתפקד גם כסייעת. אני מציע שתיקחו את בנות השירות הלאומי. בנות השירות הלאומי לא יעלו הרבה כסף למדינה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה עולה, אבל לא הרבה.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
זה לא יעלה כמו שעולה סייעת. נכשיר אותן בכל גיוס, במיוחד לכמויות שנדרשות. תזכרו, המציל נפש אחת בישראל הציל עולם ומלואו.
<< אורח >> איציק קפלן: << אורח >>
אני אב לשלושה ילדים. לאחת מהם, האמצעית, יש אלרגיה לחלב. בנוסף לאלרגיה יש לה גם אסתמה, היא חווה התקפי אסתמה קשים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
בת כמה היא?
<< אורח >> איציק קפלן: << אורח >>
היא בת 6. דובר פה על ידי משרד החינוך על כך שישנו תהליך שיהפוך את בית ספר למקום נקי מאלרגן. חוזר מנכ"ל מספר 42 יצא קצת לפני חנוכה שנת תשע"ח, לפני קרוב לשנתיים. האכיפה שלו לא מתבצעת, החל מהשלב ההתחלתי שמצריך פגישה עם סגל בית ספר – לי סורב לעשות את הפגישה הזאת - כלה בשלושה חודשים של מאבק על כך שהכיתה צריכה להיות כיתה סטרילית מהאלרגן, כולל ביוש של ההורים בזה שבגללם הילדים לא יכולים להביא קוטג' בסנדביצ'ים. בסופו של דבר – זה היה אחרי מאבק רב שהגברת אודליה אלבו עזרה לי מול הרבה מהגופים שיושבים כאן באולם - נכפה על ידי בית הספר לאכוף את חזור המנכ"ל. במייל שנשלח ובתכתובת שנאמרה הוצגו ההורים והוצג משרד החינוך ככאלה שכובלים את ידה של המנהלת, מביאים אותה למצב שבו יוצא האלרגן. הכיתה נענשת בכך שהיא לא יכולה להשתתף בחדר מוזיקה, בספריה או בכל פעילות מחוץ לכיתה, כיוון שאין איך לעשות את זה, אלא אם כן ההורים יחתמו על מסמך שמסיר אחריות מבית הספר בכל הנושא. רק לאחר שפניתי לנציבות לשוויון זכויות במשרד המשפטים שינו בית הספר והמועצה את העניין.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
נכון שאנחנו מצפים לחמלה, להבנה ולהכלה. אני לא יכול לדון את צוות ההוראה אם לא באו איתם בדברים ואם לא נעשה הכל בהסכמה. לא ציפיתי מהמנהלת שתכתוב את מה שתכתוב, אבל אני לא יכול לבוא אליה בטענות.
<< אורח >> איציק קפלן: << אורח >>
מכיוון שהדיון הוא בסופו של דבר על נחיצות הסייעות, אז לפחות ממה שאני חוויתי בקצה - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני שומע ממך שאם נגיע למצב של סביבה נקייה מאלרגנים יהיה לך איזה ביטחון כלשהו.
<< אורח >> נעמה שמואלי: << אורח >>
אין דבר כזה.
<< אורח >> איציק קפלן: << אורח >>
אני חושב שסביבה סטרילית תעלה מאוד את הביטחון. יש את כל מה שנדון בהמשך - למי ניתן את הטיפול. גם לאחר שנהייתה סביבה סטרילית, לצערי הרב בתי חוותה פעמיים התקף כי היא נחשפה למוצר בבית ספר.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
למרות הסביבה הסטרילית.
<< אורח >> איציק קפלן: << אורח >>
משוקולד פרווה בהשגחת הבד"ץ, שבדיעבד התגלה שהוא עלול להכיל שאריות של חלב.
<< אורח >> גלעד יצחק בר-טל: << אורח >>
יש לי איזו ציפייה שכאשר הכנסת מחוקקת חוקים, הכנסת גם תוודא שהם מקוימים. כשמשרד ממשלתי לא מקיים חוקים - אז אני שואל את עצמי - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
מה הסנקציה.
<< אורח >> גלעד יצחק בר-טל: << אורח >>
לא רק מה הסנקציה, אלא מה אנחנו כחברה צריכים לעשות. קודם כל, יש חוק אפיפן שלצערי הרב עוד לא מקבל תקנות כי יש שר כזה או אחר שאחראי על החוק הזה ולא מקיים אותו. כאשר אנחנו מדברים על סביבה של אלרגנים או על סביבה סטרילית, אז אין סביבה סטרילית כאשר מדברים על מולטי אלרגנים. חברתי יושבת ראש הסתדרות המורים, הגברת בן דוד, הוציאה את המכתב המפורסם שלה בחודש מרץ. אין לי ויכוח או ריב איתה. למרות הביקורת שיש לי, אני לא רב איתה, אני רק שואל את משרד החינוך ואת משרד המשפטים - כאשר עולה הנחיה או עולה פנייה של יושבת ראש ועד עובדים, שהוא אולי ועד העובדים הכי חזק במשק, ואנחנו אומרים לעצמנו שהדבר הזה יכול לעלות בחיי אדם - לא ליד, לא בערך - האם הגורמים הממשלתיים פונים ליועץ המשפטי לממשלה כדי לתקוף את הדבר הזה, האם המשרדים הממשלתיים מכנסים את הוועדות שלהם בתוך המשרדים?
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אתה יודע למה הם לא יפנו?
<< אורח >> גלעד יצחק בר-טל: << אורח >>
פוליטיקה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לא. יש צדק בטענה של המורים. צריך להמציא פתרון.
<< אורח >> גלעד יצחק בר-טל: << אורח >>
אדוני הציע שישבו בשולחן עגול. אפילו לא פנו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני מכיר את הדיון הזה מהפעמים הקודמות. אם נראה שיש פה מישהו שעומד להתעלף כל רגע ואנחנו צריכים לשים עליו עין, אף אחד מאיתנו לא יהיה מרוכז בדיון. לא יכול להיות שנרצה שמורה שמחנך את הילדים שלנו ישים בכל רגע עין על הילדים האלה. מצד שני, זה לא פוטר את המורים. בואו וניתן, כמו שבמעונות עשו שלקחו את המטפלות ונתנו להן - -
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תאמין לי, אם היה להם ארגון במעונות - זה מה שחסר להם, זה מה שצריך לעשות להם - הן לא היו כלבויניקיות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
המטפלות עברו קורסים בכל הנוגע לילדים אלרגיים, אבל לא מנסים להטיל עליהן את האחריות, אלא אומרים להן: בואו תהיו אתן עם אוזן קשבת. אני לא בטוח שארגון המורים אומר: אנחנו זורקים את האחריות. הם לא זורקים את האחריות כי אם הילד הזה יתעלף הם יבואו ויעזרו לו, אבל אי אפשר להטיל רק עליהם את האחריות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
צריך לדבר איתם.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
אפילו לא מדברים איתם.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הם מתעלקים על המורה כאילו הוא איזה עציץ בכיתה ומה שהם אומרים הוא צריך לעשות. רק שתדע שהוציאו את הסייעות של ילדי רווחה בגלל ויכוח עם משרד האוצר. אני חושב שאנחנו צריכים להטיל אחריות על האוצר. האוצר אומר על כל דבר שאין כסף. גם האוצר אחראי על זה. כשאתה מושיב בשולחן עגול אז גם הם צריכים לשבת.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
נראה לך שעשיתי שולחן עגול בלי האוצר?
<< אורח >> ורדינה אוס: << אורח >>
כעובדי מדינה, יש לנו מצד אחד את חוזר המנכ"ל המצוין שיש בו פירוט מאוד מדויק מה נדרש לעשות על מנת לשמור על חייהם של הילדים האלרגיים בתוך מערכת החינוך, אבל גם יש לנו את מכתבה של יושבת-ראש הסתדרות המורים. אלי כמנהלת, כאימא לילד אלרגי, כחברה בוועד עמותת יה"ל, מגיעים מורים ושואלים את שאלת ההיסוס. אני רוצה לשים פה על השולחן את ההיסוס. משמעו של היסוס הוא סיכון חיים. יש את האמרה: "לא תעמוד על דם רעך". כשאני אמרתי למורים שלי "לא תעמוד על דם רעך", הם היו בדילמה, הם אמרו לי: נקבל הדרכה או לא? לא בכל בית ספר במדינת ישראל יש מנהלת שאומרת: עזבו, אני אדריך אתכם. כל ההדרכה הזאת היא רק איך מטפלים בחירום. לא מלמדים את ההיסטוריה הרפואית, אלא שמים את התמונה של הילד מול העיניים במזכירות. למה? כי אם זה יקרה באולם הספורט והסייעת נמצאת בבניין א', וכולנו יודעים שבבתי הספר שלנו יש גם בניין ב', בניין ג', בניין ד' וכו', אז המבוגר שיהיה ליד הילד צריך לדעת מה עושים עם אותו ילד. זמן אמת הוא קצר, זמן מאוד קצר.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
ביושרה שלנו ובאחריות שלנו לא אמרנו למורים: סליחה, אתם מקשקשים. אנחנו לא ננצל את המצב הזה. אנחנו לא רוצים לנצל את המצב ולהגיד "לא תעמוד על דם רעך". אנחנו במדינה מתוקנת, אנחנו רוצים שהנושא הזה יוסדר בהסכמה, בהבנה. יש כמה דרכים שאפשר לפתור את הבעיה הזאת. כל הכבוד לך שאמרת את מה שאמרת, אבל אני לא יכול לבנות על זה את המציאות.
<< אורח >> ורדינה אוס: << אורח >>
זאת מציאות של אלפי עובדי הוראה שלא מבינים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
ההיסוס הוא חלק מסכנת חיים.
<< אורח >> רויטל ליפמן שמר: << אורח >>
אני חושבת שפעמיים בשנה אנחנו מתכנסים בנושא של האלרגיה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
יותר אפילו.
<< אורח >> רויטל ליפמן שמר: << אורח >>
לא נמצא, לפחות בארבע השנים האחרונות, שום פתרון מעשי.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אם לא הייתה אמירה נחרצת של ועדת החינוך כל ארבע שנים האלה, הייתם במציאות אחרת היום.
<< אורח >> רויטל ליפמן שמר: << אורח >>
נכון. שיח של גלגול האחריות שחוזר כל שנה, כל חצי שנה ולא מאפשר פתרון, מעלה את המחשבה שהפתרון צריך להיות רב ארגוני. צריך גם סייעות, גם לבצע את חוזר מנכ"ל כלפי מורים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
וגם לראות שלא כל הילדים האלרגיים הם מקשה אחת, הבנה אחת, אלא יש עוצמות - -
<< אורח >> רויטל ליפמן שמר: << אורח >>
לא צריך לחפש פתרון אחד. הפתרון צריך לבוא מכל הכיוונים. גם אם מישהו יקבל כאן התקף אלרגיה, כולנו נצטרך להגיש עזרה לפי חוק "לא תעמוד על דם רעך", או לפחות להזמין את מי שיגיש את העזרה. הפתרון הוא לא האחיות שנותנות מענה חלקי, הוא לא רק הסייעות, הוא לא רק המורים, זה צריך להיות גם וגם וגם.
בלי קמפיין לכלל האוכלוסייה ההורית, שזה כלל מדינת ישראל, בלי קמפיין משלים, לא תהיה טריטוריה נקייה מאלרגנים. קמפיין כזה לא צריך להיות מהלך של משרד החינוך בלבד.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אז של מי? של שירות חירום לאומית? ודאי של משרד החינוך.
<< אורח >> רויטל ליפמן שמר: << אורח >>
מדובר בכל הנושא של ביוש , הדרה, גטו וכל הפעולות שעוברות על ילדים והורים. זה נושא חינוכי.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
איפה עומד כל נושא חוק האפיפן?
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
חוק האפיפן חוקק לפני שנה. היישום כולל בתי ספר, גנים, צהרונים, מקומות ציבוריים אחרים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חוק שאני חוקקתי, חוק הצבת מכשירי החייאה, עובד. אוי ואבוי אם לא. למה אפיפן לא עובד? מישהו יכול לומר לי מה הסיבה?
<< אורח >> עירית ליבנה: << אורח >>
חוק מכשירי החייאה מתוקצב, משרד החינוך תקצב.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לא היה לי ספק, רק עקצתי את מחוקק חוק האפיפן.
<< אורח >> עירית ליבנה: << אורח >>
חוק האפיפן חוקק על ידי משרד הבריאות, אבל התקנות עדיין לא התפרסמו. אנחנו, משרד החינוך, קיבלנו מסמך ממשרד הבריאות. שלחנו מנהל בית ספר לרכוש, אבל הוא לא יכול היה כי התקנות לא הותקנו. בכל זאת קיבלנו מסמך שאנחנו הולכים להפיץ למנהלי בתי ספר.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
האם משרד הבריאות יודע לומר לי מתי התקנות יותקנו?
<< אורח >> עדינה יוסף: << אורח >>
אני אבדוק.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני מבקש לקבל תשובה לוועדה.
הוועדה שמחה לשמוע על כך שלא יהיה שום שינוי בסוגיית הסייעות לילדים אלרגיים במוסדות החינוך בשנת הלימודים תש"ף. לגבי אותו מיזם שמשרד החינוך מוביל – תקראו לו פיילוט, קדימון, כל מילה עברית או מילה לועזית אחרת שתרצו לבחור – הוועדה קוראת לעשות אותו בהבנה, בהסכמה, בתיאום עם כל הגורמים. כל הגורמים, מבחינתי, זה כל מי שנמצא בבתי הספר. בוודאי זה לא ייעשה עם שרת בית הספר, כבודו במקומו מונח, אבל עם המורים, עם הצוות שאתם בונים עליו את המענה. לפחות לדבר איתם. לא ייתכן שלא תהיה הידברות. אנחנו לא מטילים אחריות בלי לדעת איפה האבן נופלת.
הוועדה מבקשת לקבוע במשרד החינוך, במשרד העבודה והרווחה וכן במשרד הבריאות והאוצר הבחנה ברורה בין ילדים מולטי אלרגיים לילדים שהם אלרגיים למרכיב אחד בודד, ההסתכלות צריכה להיות שונה. גם תורת העבודה שלכם צריכה להתבסס על זה. כשאין הבחנה, ואני לא הורה לילד אלרגי, אז אני חרד. אם אין שתי תפיסות עולם - אני חרד. זה חייב להיות אל מול עיניכם כשאתם מדברים על העתיד, לא יכול להיות משהו אחר. שמענו כאן מהורה שגם בסביבה נקייה מאלרגנים יש חשיפות, כי מה לעשות, אנחנו בעולם מתועש, אנחנו אף פעם לא יודעים מה סמוי, מה גלוי. אני מבקש לקבוע את ההבחנה הזאת.
הוועדה קוראת למשרד הרווחה להמשיך ולתקצב את הילדים שהם לא רווחה בסייעת, כפי שהיה עד היום, עד שאנחנו נמשיך לדחוף ולברר את הסוגיה הזאת. אנחנו לא נשאיר אותם לבד בחזית. הוועדה תבקש הסברים בנושא הזה. מנהלת הוועדה תוציא מכתב פנייה בנושא הזה למשרד האוצר ולמשרד העבודה והרווחה. זה בשלב הזה.
אני מודיע לכם שנקיים ישיבות מעקב בתחילת שנת הלימודים או במהלכה בסוגיות האלו שעומדות על הפרק. יש עדיין סוגיה פתוחה שלא הצלחנו לפתור אותה, שאני לא מבין את משרד הבריאות ואת משרד החינוך. בהזמנת שירותי חירום, כשמזמינים אמבולנס לילד שעבר התקף, חייבת המדינה לשאת. אם מנהל בית הספר ידע שאין לו כיסוי לזה, הוא יהסס, הוא לא יזמין שירותי חירום. זה מחדל, אני אומר לכם.
<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>
היום יצא זה של זק"א, הם יכולים להזעיק אותם.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אני לא רוצה טובות מאף אחד. גם איחוד והצלה לא נוסע על מים. המים עולים כסף.
סוגיה שנייה שפתוחה ולא קשורה לדיון, אנחנו קשובים ומנסים למצוא לה פתרון, זו אותה טענה שהעלו ההורים - שהפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים 24/7 לא מכסה תאונה של ילדים שסובלים מאלרגיה כי יטענו שזה מזה או בעקבות זה. יש איזה מסלול שנוצר.
<< אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>
בנוגע לביטוח תאונות אישיות לתלמידים – היות ואין ביטוח ספציפי, בהמלצת המפקח על הביטוח יצאנו למכרז שבו יינתן יתרון לחברות שיפנו ויציעו את היקף הכיסוי גם לדברים האלה.
<< אורח >> יפה בן דויד: << אורח >>
עניין הסייעות לא מבוטל רק בזכות זה שהכרזנו סכסוך עבודה בנושא. אני מציעה לכל האנשים שיושבים פה להסתכל על המכרז שהוציא משרד החינוך לאותן שתי חברות שזכו בנושא של ההדרכות, לראות מה הקריטריונים שהיו. הקריטריונים רחבים מאוד, לא מדובר רק על הזרקות. כל המורים והגננות שאותם אני מייצגת הם אזרחי מדינת ישראל, כולם מחויבים לחוק, כולם מחויבים ל"לא תעמוד על דם רעך".
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
אני מאמינה שאנחנו נמשיך לדבר על הנושא הזה גם במהלך השנה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תם ולא נשלם.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
התבשרנו היום שלחלק מיישובי עוטף עזה הסירו, ביטלו את מערך הצהרונים – את זה גם אתם צריכים לדעת בהסתדרות המורים - שפעל במסגרת תכנית מיל"ת. נמצאים פה שני ראשי ישובים מעוטף עזה. בגלל שהם עלו במדרג הסוציו אקונומי ביטלו להם את זה. מדובר על עוטף עזה, ריבונו של עולם. הגדר שלהם זה עזה. זה אפילו לא שדרות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
זה דיון בנפרד.
<< דובר >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה דיון בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
לא במסגרת מיל"ת. תודה, תם ולא נשלם. נמשיך לעבוד.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>