פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-ואחת מושב ראשון פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ו' באב התשע"ט (07 באוגוסט 2019), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> השוואת התנאים של הילדים בגני הילדים הלומדים בחינוך המיוחד – בין הילדים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין הילדים הלומדים במוסדות חינוך של החינוך הממלכתי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר קרן ברק עוזי דיין יעקב טסלר דסטה (גדי) יברקן עומר ינקלביץ' יבגני סובה יצחק פינדרוס שלמה קרעי חברי הכנסת: ינון אזולאי מיכאל מלכיאלי אורית פרקש-הכהן מוזמנים: דודי מזרחי – מנהל אגף התקציבים, משרד האוצר עמנואל גורליק – מרכז בכיר דוברות, משרד החינוך שמחה הלוי – מפקחת ארצית חינוך מיוחד, משרד החינוך סוניה פרץ – סמנכ"לית ומנהלת אגף כא"ב, משרד החינוך אילן פרץ שי – עו"ד, משרד החינוך מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר רויטל אילתי-ויסמן – מנהל תחום מסגרות יום לילדים ומתבגרים, אגף בכיר קהילה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ד"ר עדינה יוסף – רופאה בכירה, המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות רפ"ק יניב אלכורת – מ"מ רמ"ד מוסדות חינוך , המשרד לביטחון הפנים שבתי גרברצ'יק – מלווה חטיבת הדוברות, משטרת ישראל אמיתי שוחט – מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אורי שלומאי – עו"ד, רפרט חינוך, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עילם שניר – רפרנט, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים חדוה קפלינסקי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת לירון אשל – עו"ד, המועצה לשלום הילד זאב גולדבלט – מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית אחז אגם – יו"ר ועד הגנים הארצי שירלי אסולין – מרכזת גנים, הנהגת ההורים הארצית אינסה ליאחוביצקי – מנהלת תחום חינוך, עמותת "מורים עולים" אולגה פליישר – מנהלת פדגוגית, עמותת "מורים עולים" הדס ארנון-שרעבי – עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט ולרי זילכה – מקדמת מדיניות, בית איזי שפירא דוד שרפר – נציג עמותת למרחב אסנת זיו – מנהלת קו חם שי ליפשיץ – בעל מוסד מוכש"ר אביתר אגם – מוזמן/ת אריאל אגם – מוזמן/ת אליעזר היון – מוזמן/ת רון נוטקין – מוזמן/ת שגיא צבי אהרן – שדלן קונטקטי בע"מ, מייצג/ת עמותת גדולים מהחיים ארי יצחק גלהר – שדלן ריפבליק יועצים, מייצג/ת מרכז המועצות האזוריות ניצן בסן – מייצג/ת עמותת גדולים מהחיים ייעוץ משפטי: מירב ישראלי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק, יפעת קדם << נושא >> השוואת התנאים של הילדים בגני הילדים הלומדים בחינוך המיוחד – בין הילדים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין הילדים הלומדים במוסדות חינוך של החינוך ממלכתי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-7 באוגוסט 2019, ו' באב תשע"ט. הנושא על סדר-היום: השוואת התנאים של הילדים בגני הילדים הלומדים בחינוך המיוחד – בין הילדים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין הילדים הלומדים במוסדות חינוך של החינוך הממלכתי. כפי שהבטחנו, שאנחנו נקיים דיון בכפוף להסכמות ולאישור יושב-ראש הכנסת, וזה קורה. ואנחנו רוצים לוודא שאנחנו פותחים את שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, שלפחות הילדים המיוחדים יקבלו את אותו טיפול, ולא משנה באיזו מסגרת הילדים או ההורים שלהם בחרו לחנך או ללמד, כל אחד לפי איך שהוא רואה ותופס את מערכת החינוך במדינת ישראל. לא סוד, זה קיבל משנה תוקף בעקבות העתירה והפסק, אם אני לא טועה, של ויצו. רק אם ויצו היו מתייעצים איתי הייתי חוסך להם את כספי העתירה, או אם לא, לפחות היינו מרחיבים את העתירה, לא רק בנישה מסוימת, ומשרד החינוך, לצערי הרב, נתפס לפסיקה בלבד. אז אני רוצה לומר ולרענן את הזיכרון, גם למשפטנים של משרד החינוך, שלצערי הרב, ציינתי את המחלקה המשפטית של משרד החינוך לשבח בהרבה תחומים, אבל כנראה זה עקבי, כי פה במקרה הזה זה קצת מזיק. כשיושבת יועצת משפטית של משרד החינוך הקודמת, קראו לה דורית מורג, שהיא מוערכת, לא הייתה קלה, ידענית, ומצהירה קבל עם ועדה באולם נגב בתהליך חקיקת תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, מה שנקרא הרפורמה בחינוך המיוחד, והיא נשאלה שאלה: האם יש עילה בחוק להפלות בחינוך המיוחד בין המוכש"ר לבין הממלכתי, היא אמרה בצורה חד משמעית: לא, זה לא חוקי להפלות. המוכר שאינו רשמי מופלה תקציבית בחינוך הרגיל – כן, בחוק חינוך יש חריגים. החינוך המיוחד לא היה בחריג הזה. מצד החינוך היה צריך להשוות את התנאים מעיקרא. ואני מדבר כרגע לא רק על "אופק חדש", אני מדבר על הכול. כל מה שמקבל ילד בחינוך הממלכתי בחינוך המיוחד, אמור לקבל ילד בחינוך המיוחד במסגרת המוכש"ר. אין בסיס משפטי לאפליה. נכון שהפסק הוא נדרש, כי התכסיס של משרד החינוך יחד עם משרד האוצר, ש"אופק חדש" קשור להסכם קיבוצי, לכן היה צריך את זה, לא נעלם מעינינו, ואני צריך את הפרשנות המשפטית. אבל העתירה הייתה על בתי ספר. עכשיו, משרד החינוך, אני רוצה לומר לכם, בהתחלה התפתל. בשבועות האחרונים הוא אומר בהאי לישנא: אנחנו מכירים בצורך, וצריך שהתנאים יושוו, אבל מקורות תקציביים. אותי זה לא מעניין מקורות תקציביים. אם הם רוצים עצה, דודי – אני מוכן להתנדב, אמרתי – כל מה שאני הולך לבטל לך עכשיו, לא מזלזל בו, יהיה לכם זמן ליישם את זה אחרי השליש הראשון: מטה פולין ממילא מפלה תלמידים, שייקח, יפעל בשליש השני או במחצית השנייה. קודם כול טפלו בילדים המיוחדים. לא מעניין אותי, ואני מקווה שהזמנתם את נציג האוצר לכאן. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> כן, יש פה גם אחד – שניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לכם: כפי שהצהרתי, ויש דרכים, אני לא אאפשר פתיחת שנת לימודים סדירה, אם הילדים המיוחדים לא יקבלו את המענים בכל המסגרות. זה האני מאמין שלי. אתם יודעים שהחינוך המיוחד זה לא תלוי סיסמאות, אני לא פופוליסט. הינה, אני אומר לכם, אני לא הולך לצייץ. כפי שאתם יודעים, אני לא מצייץ תוך כדי ועדה ולא אחרי ועדה. אני רוצה להביא את ההישג הזה לילדים המיוחדים. כולנו מתרגשים כשהולכים ורואים אותם, איך בכלל מנסים ללמד ילד או ילדה שחוץ מדופק – קשה לומר את הדברים – מלמדים אותם באמצעות מבטים, בטכנולוגיות כאלה ואחרות שפותחו. כולנו מתרגשים. אבל אנחנו סומכים על הרגש ועל החמלה ועל הכיס של ההורים. אני מקווה שהיום משרד החינוך יגיע עם בשורות – קודם כול בהצהרתיות, דבר שני על מקורות המימון. אני יודע שאפשר לתת מענה לפתוח את שנת הלימודים. אפשר להתחיל לתת מענה. אני מתחייב, התחייבתי גם למנכ"ל, שאני לא הולך לעזוב את זה, אני הולך להיאבק יחד איתו בסוגיה הזו מול האוצר. האוצר יצטרך לתת מענה, בין אם זה מתוך תקציב משרד החינוך, בין אם זה תקציב תוספתי. אותי לא מעניין, אני לא נכנס לשיקולים, אני לא אמור לפתור את הבעיה הזו. משרד החינוך מכיר בצורך. יש לו קשיים? תאמינו לי, יש הרבה דברים, הרבה סעיפים שלא מגיעים – ולא תמצאו הרבה אמיצים שיאמרו לכם – שלא מגיעים לערך הזה של להשוות את הילדים המיוחדים בחינוך לבין הילדים בחינוך הממלכתי. במקרה הזה אני אתן לחברי הכנסת לדבר, ואחר כך נשמע את משרדי הממשלה. אבל הינה אני אומר לכם, רבותיי: אני אבקש מחברי הכנסת לדבר בקצרה, בכבוד, טונים – לי, מה נעשה, זה גם מולד אצלי, טונים תקיפים – אנא, אל תהיו תקיפים, פה יושבים עובדי מדינה שעושים שליחותם נאמנה, ובאים לייצג את עמדות המשרד. בבקשה, גדי. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הוועדה, אורחים, אני, אתה יודע, חבר כנסת ותיק מזה כבר שלושה חודשים, ואני נפעם כל פעם, אדוני היושב-ראש, מהמסירות שלך בנושא הזה ספציפית, ואני שמח להיות בוועדה הזאת שאתה מנהל אותה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אני חושב שיש דברים שלא אמורים להיות תלויי תקציב, אלא תלויי ערכים, סדר עדיפויות, כי תמיד אפשר למצוא כסף למה שחשוב בעינינו. ואני חושב שהמסגרות האלה של הילדים האלה, הילדים המיוחדים, בעניין הזה אני חושב שזה משהו מוסרי, חינוכי, ערכי, לפני שמדובר בכלל באגף תקציבים במשרד האוצר. ולהשאיר את המוחלשים והחלשים, במקרה הזה גם מבחינה בריאותית, אני חושב שזה יכול להיות אות קלון לנו כחברה, ובטח למשרד החינוך. וההובלה שלך, אדוני היושב-ראש, ואני מקווה גם שמשרד החינוך יירתם לזה, כפי שהוא אמור לעשות את זה באופן טבעי. זה לא מתוך ועדה שאנחנו כחברי הכנסת - - - אליה, אלא באמת כי זה הדבר הנכון. אדוני היושב-ראש, אתה ציינת את הנושא של פולין, שזה אירוע, טיול - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הבאתי דוגמה מאיפה אפשר לקחת. << דובר_המשך >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, זה משמעותי. ולכן הדוגמה הזאת היא מאוד נכונה, כי בסופו של דבר יש כסף, השאלה היא למה מקצים אותו. סדר העדיפויות פה, לצערי הרב, לא רק במשרד החינוך, כמעט בכל משרד, הוא מקולקל, והעניין הזה צריך להיפתר, ובהחלט הוועדה לא צריכה לעבור על זה לסדר-היום אם מערכת החינוך תיפתח מבלי לפתור את הסוגיה הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עוזי דיין. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעקב טסלר, רוצה עכשיו? בבקשה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> שלמה, רוצה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לנהל את הדיון במקומי? נתתי לך רשות דיבור. לא רוצה, תחזיר לי אותה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכו להיכנס לנעליים שלך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא כדאי לך, מסיבות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין סיכוי, אין סיכוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יאללה, קדימה. הבאתי לך קצת חיוך לדיון הזה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין לי הרבה מה להוסיף. אני חושב ששלשום, כשהיינו בוועדה הרבה הרבה שעות, משעה 11:00 חמש-שש שעות, הגשנו. אני חושב שפה צריך להיות תכליתי, ענייני. כולנו יודעים לשם מה התכנסנו פה. מה שאתה אמרת, אני מצטרף לדברים החמים מלב אל לב בעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה לציין שתי נקודות: המנכ"ל בוועדה הקודמת הצהיר ואמר כאן לכולנו: אני מכיר את הבעיה, יש אפליה בין הילדים המיוחדים האלה במוכש"ר, ומשרד החינוך מכיר בדבר הזה. מצד שני, אנחנו רואים שלא נעשה שום דבר. בוועדה הקודמת ביקשנו גם ממשרד החינוך וגם ממשרד האוצר, שתהיה ועדה מיוחדת, כשאנחנו פה עכשיו התכנסנו, שתבוא ותגיע עם תשובות. אני מצפה מאוד שלא נוכל לומר לעצמנו: הולכים לבדוק, הולכים לראות מאיפה ניתן, מה ניתן. כל התשובות לשאלות האלה היו צריכות להינתן כבר מזמן. ואני מקווה מאוד שהיום, כמו שציינת, יבוא האוצר, ביחד עם משרד החינוך, ויגידו: הינה, פתרנו את הבעיה, אנחנו לוקחים את המימון לא משנה, כמו שציין אדוני היושב-ראש, מהיכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שנייה, סיכמנו שני דברים. הדבר השני, בוא לא נשכח שהנושא הזה מחולק לשני חלקים: יש את המודל התקצובי, שבעצם לא במוכש"ר – במוסדות הרשמיים; ויש את הנושא של השכר של הגננות. אני מצפה לקבל תשובה היום לדבר הזה, שנוכל לצאת מפה ולפתוח את שנת הלימודים כסדרה. אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים, בוועדה הקודמת אמרת – ובדרך כלל אני מכיר אותך, מה שאתה אומר, אתה עומד על זה עד הסוף – אנחנו לא ניתן לפתוח את שנת הלימודים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חזרתי על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר את זה גם היום. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סליחה, את זה לא שמעתי, בעיה שלי, מתנצל. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> זה ה-M16. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתי קשוב. כולנו צריכים לצאת עם החלטה: לא נפתח את שנת הלימודים, אם היום לא תימסר תשובה, איך אנחנו נותנים את המענה לילדים המיוחדים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אורית. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> תודה. כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני חברה בוועדת הכספים, ולנושא הזה נחשפתי באמת במקרה. כאמא לארבעה ילדים אני חושבת שהנושא הזה הוא לא פוליטי בכלל ולא צריך להיות פוליטי, כי הוא חוצה את כל האוכלוסיות. ונסעתי גם לבקר באחד מגני הילדים של החינוך המיוחד. ואני לא מבינה את האירוע הזה, אדוני היושב-ראש. אני לא מבינה למה בעוד רפורמת "אופק חדש" בתוקף לפחות משנת 2013 או 2014, אנחנו נמצאים כאן בדיון, כמעט שבועיים לפני תחילת הדיונים, וצועקים צעקות. אני מבקשת בקשה אחת. הבקשה היא ברורה: אני לא רוצה שנצא מכאן עם החלטה על עוד ועדה של משרד החינוך שתבדוק, המצב הוא ברור. למה לממשלה אין את המנהיגות לטפל בעניין הזה? אין את סדרי העדיפויות לטפל בעניין הזה? כאשר מעבירים לנו קיצוצים רוחביים בהיסטריה, לדיונים דחופים בוועדת כספים, ואתה יודע על מה אני מדברת, אין את ה-80 מיליון שקלים כדי לטפל בנושא הזה. למה בג"ץ פרטי של ארגון ויצ"ו צריך לסדר את האפליה של המוכש"ר בסוגיית החינוך המיוחד, ועכשיו אנחנו נמצאים בפרוסה האחרונה של זה בגני הילדים? עם כל הכבוד לכל התמיכה והדברים החמים שנאמרים פה מכל עברי השולחן, אני חושבת שמגיעה כאן ביקורת ולא חיבוק, כי הדיון הזה הוא ציון נכשל – ציון נכשל לממשלה על מה שקורה ביחס לילדים הללו. ואני חושבת שזה, שוב, חוצה מגזרים. ואני מבקשת מכם כממשלה לשים סוף לדבר הזה, למדיניות הזו של כיבוי שריפות: מטפלים בחוסר תקציב לסבסוד הצהרונים כי יש מחאה ציבורית, מטפלים בעוטף עזה כי יש הפגנות בחוץ, מטפלים בגירעון רק כי אנחנו יוזמים דיון מיוחד בכנסת. הגיעה הזמן שהמנהיגות תעסוק בציבור. לא מדובר כאן בהרבה מאוד כסף, אדוני היושב-ראש, וסדרי עדיפויות נכונים מחייבים לצאת עם החלטה של הממשלה בנושא הזה. אם אנחנו נצא מהדיון הזה עם עוד ועדה שתשב עליה במשרד החינוך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה את נותנת להם חומר למחשבה? אף אחד לא אמר ועדה. היום תשובות. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אז אני מבקשת. קראתי את המסמך היפה שנכתב לבקשתך על ידי המ"מ של הכנסת, והסוגיה היא ברורה, זה חד-משמעי: עושים רפורמה, מתקצבים מורות במנגנון אחד בחינוך הפורמלי, זה צריך לעבור על כל השדרה לחינוך האחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אורית. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אז זו הבקשה שלי היום, שלא רק נדבר אלא שנצא עם תוצאות. ואני מבקשת את העזרה שלך כחבר ועדת הכספים, שגם אנחנו ניתן את החלק שלנו במאבק הזה, ואנחנו נטפל בסמכויות של ועדת הכספים גם בטיפול בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתה לנו שעת כושר, לא יודע למה היא ברחה בין האצבעות. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> היא עדיין קיימת. הקיצוץ הרוחבי מוטל לפתחנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. - - - מחייך, הוא יודע מה קרה בדיוק שם. היה איזה מעשה שלא היה צריך לקרות. צופית גולן. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> שלום, צופית גולן מהנהגת ההורים הארצית. כ-6,000 ילדי החינוך המיוחד בגני הילדים מופנים לגני המוכש"ר, לא בגלל שהם ביקשו אלא כי הוריהם שייכים לזרם מסוים והוועדה מפנה אותם למוכש"ר. אפליה זאת היא מנוגדת לחוק, היא נמשכת למעלה מעשור. לא יעלה על הדעת שילד של החינוך המיוחד במוכש"ר מתוקצב רק בפחות מ-60% מילד זהה בחינוך הרשמי. זו שערורייה בעינינו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. באמת, כקודמיי, להודות לך. זה לא מובן מאליו, גם זמן של כנסת, אנחנו ערב בחירות, ויש פה קונצנזוס בין קואליציה לאופוזיציה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> הייתי מצפה, מיכאל, שיהיו יותר אנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, זה מכובד. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> מותר לי להגיד מה הייתי מצפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לך. לא - - - << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתי מצפה. כולנו זוכרים מהסיפור של תשלומי ההורים, סליחה שהתפרצתי – החינוך המיוחד, המיוחד, מוכש"ר, מוכש"ר, מוכש"ר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני אסביר למה התכוונתי. יעקב טסלר, ידידי, אולם ועדת החינוך בקדנציות קודמות היה משתוקק לראות אולם כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, היו שני אנשים. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, אני חדש בזירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני אומר לך: מה שעשינו בוועדת החינוך בקדנציה האחרונה – בקטע הזה יש נוכחות מכובדת. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרב מיכאלי, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, בדרך בכיתה המורה נוזפת על האיחורים בפני מי? בפני אלה שהגיעו בזמן. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש על הדיון. אנחנו נמצאים שוב בדיון שהוא מיותר, בגלל בחירות מיותרות. אני רוצה להדגיש וחשוב להדגיש את זה, שש"ס הבטיחה לפתור את הבעיה הזאת בהסכמים הקואליציוניים האחרונים. היו לנו כבר הסכמים ברורים מאוד גם עם האוצר וגם עם משרד החינוך על התקצוב של ילדי החינוך המיוחד. זאת אומרת שהיה כסף לדבר הזה. לצערנו הרב, כולם יודעים, בגלל גחמות של אדם אחד הלכנו לבחירות מיותרות שמבזבזות הרבה הרבה כסף. ולכן אנחנו נמצאים כאן. הנושא הזה לא מתוקצב בגלל הבחירות המיותרות שאנחנו נמצאים בשיאן. אבל אני רוצה גם לחזק את ידך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו צריכים לעשות הכול, כולל לשבש את תחילת שנת הלימודים עד שאין פתרון לדבר הזה. זו בושה שיש אפליה בין ילד לילד. תראו, הילד שלי למשל לומד בתלמוד תורה עם קרוון כזה עומד ליפול, כשלידו יש בניינים ריקים של החינוך הממלכתי הרגיל. התרגלנו לזה, לאפליות שאנחנו נולדנו איתם אנחנו רגילים. אבל להפלות ילד של החינוך המיוחד – מה הוא אשם? כי הוא גדל לאבא שהוא חרדי? אז אני רוצה לחזק את ידך, אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לאו דווקא חרדים. המוכש"ר - - - זה לאו דווקא חרדים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אבל נראה לי שאם לא היו שמה חרדים, זה היה נפתר הרבה יותר מהר. אני מקווה שנמצא את הפתרון לדבר הזה, והדיון הזה יעשה סוף להתעמרות האומללה הזאת שרשומה לחובתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ייבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ממש בקצרה, אם אתה כבר אומר אדם אחד, אז תגיד שהאדם הזה הוא ראש הממשלה שפיזר את הכנסת. אבל אם אנחנו מדברים על ­­­­­- - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה ליברמן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא עונים, מלכיאלי, אחד לא עונה לשני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל רוה"מ לא פה בשביל לענות לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא פה כדי לענות לך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל עובדתית, מי שפיזר את הכנסת זה ראש הליכוד וראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יבגני - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> יבגני, אתה צודק. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, גדי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו יודעים שליברמן עבר אליכם, גדי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. ליברמן שמאל, שמאל. תמשיכו להגיד את הקשקוש הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - בחינוך המיוחד? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, באתי בעניין החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, כן כן - - - גננת בחינוך המיוחד. אמרת "כן כן". << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אמרתי: תמשיכו לקשקש, זה מה שאמרתי, בעניין השמאל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, לענייננו. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> יש פה חלקים שזקוקים לחינוך מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה רציני מדי כדי - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, באמת, בוא רגע נהיה רציניים. אני קודם כול רוצה להגיד, שאני אשמח לשמוע פה באמת אנשי מקצוע, כי לפי החומר שאני קראתי והתעמקתי, יש פה תמונה עגומה לגמרי. אני רואה פה פערים של 50%, ומלבד הפתרון שאתה, אדוני היושב-ראש, אמרת, ואני מקווה שתמצא לפני פתיחת שנת הלימודים, אני רוצה גם להגיד שגם יש אנשים אחרים על הדבר הזה. זה לא רק לחשוב, זה גם להגיד מי אחראי על הפערים האלה. ואם יש פה אפליה, אז גם צריך להגיד מי אחראי על האפליה הזאת. ובהחלט, אני חושב שזה לא עניין של ימין-שמאל, זה לא עניין של קואליציה-אופוזיציה, ואני מקווה שאנחנו באמת נמצא היום פתרונות למצב הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לחברי כנסת שתוהים, תמיד הממשלה היא אשמה, כי היא הגורם המבצע. את האופוזיציה אי אפשר להאשים בכלום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור לאופוזיציה-קואליציה? יש פקידים שאחראים על זה - - - << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו נשמח להיות בממשלה ולטפל בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> החלטות, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא כדאי לך, יאשימו אותך בהרבה - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני הייתי שם כבר, זה בסדר, התרגלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שי ליפשיץ, בבקשה. << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> שלום, שמי שי ליפשיץ, אני מנהל של גני ילדים שיקומיים ומשלבים לילדים אוטיסטים 30 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה? << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> ברמת אשכול ירושלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> שי ליפשיץ: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר הכי תמציתי שאפשר: שמענו את המנכ"ל שלשום, הוא דיבר על זה שיש עלייה בכמות הילדים האוטיסטים בחמש שנים האחרונות. בשנה הקרובה יש עלייה של 2,000 תלמידים אוטיסטים, שצריכים להיכנס למערכת החינוך, רובם בגנים. סביר להניח שלרבים מהם לא יהיו כיתות בכלל. באותה שעה שהמנכ"ל מדבר, שבעצם יש עלייה כזו גדולה ואין מקום לילדים, אנחנו נמצאים במצב אבסורדי, שאני מנהל גנים שהם מוכרים שאינם רשמיים, אני קיבלתי הודעה שכ-25% מהצוות שלי, גם גננות וגם מרפאות פארא-רפואיות, בכוונת עזיבה. אני בתחינה ביקשתי מהן להמתין עם זה, בגלל זה גם הגעתי לכנסת, משום שהן רוצות לעבור או לממלכתי או למוכר שאינו רשמי בבתי ספר יסודיים שהוא עומד להיכנס, פשוט הן יקבלו בין 2,000 ל-1,000 שקל יותר כל חודש. מה לעשות, זה משמעותי למי שצריך לפרנס ילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לגיטימי. << דובר_המשך >> שי ליפשיץ: << דובר_המשך >> באותה שעה המפקחות שלנו מבקשות מאיתנו שאנחנו נדחוס בכיתות, בגלל המצב הזה שאין מענה, כמות ילדים מעל התקן. אם בכיתת ילדים אוטיסטים התקן הוא 5–8, מבקשים מאיתנו לדחוס 9 ו-10 ילדים בכיתה. וכך נעשה אגב גם בחינוך הרשמי, ידחסו יותר מכמות הילדים שאפשר. ועדיין לא יהיה מענים. אז באותה שעה בעצם מביאים לסגירת המוסד שלי, כי אני לא יכול לנהל מוסד שאין בו צוות שייתן את המענה לילדים. והוא דיבר גם על הבעיה של המטפלים הפארא-רפואיים וכו'. אין אנשים. בכלל גם זה לא מצב טוב, שאנחנו נתחיל לגנוב אחד מהשני – אני אשיג תרומות, חלילה אני אגנוב ממשרד החינוך, כי אני אמצא תרומה שישלמו יותר. לסיכום, אני רוצה להגיד את הדבר הבא: המעשה הזה של קיפוח ילדים, בניגוד לחוק, וראינו את המספרים, כ-50%, אני רוצה לדייק, חסר, זה כמו לשלוח ילד שזקוק לכיסא גלגלים או לקביים בלי קביים או עם חצי כיסא גלגלים, על גלגל אחד. לא ניתן לעשות את זה. אני קורא לחברי הכנסת, אני קורא לחברי הוועדות, לא לאפשר את פתיחת שנת הלימודים. לילדים האוטיסטים אין לובי, לילדים בחינוך המיוחד אין לובי. נמצאים פה הורים, שמעתי אותם בפעם הקודמת, פשוט בכיתי. אני מתחנן בפני הוועדה, לא לאלץ אותנו לבוא לוועדות ולהגיע לידי דחיות ובג"צים נוספים, שיעלו לנו כארגונים הרבה כסף; אני מתחנן לצאת מפה עם הפתרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. שלמה קרעי, בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה להצטרף לדברים שאמרת, לדברים שנאמרו פה על ידי רוב חברי הוועדה. אמרנו את הדברים כמה פעמים, אני לא אחזור עליהם, המצב הזה הוא בלתי אפשרי, וחייבים חייבים לפתור אותו, אם במאבק כאן בוועדת החינוך, אם במאבק ציבורי, ואם במאבק גם בוועדת הכספים, כמו שפתחנו במאבק הזה כשעצרנו העברות תקציביות. ועדיין יש לנו כלים פרלמנטריים בוועדה בדברים שעומדים על סדר-היום, שנמשיך להיאבק גם בוועדת הכספים. אני לוחץ כבר שבועות רבים, מאז הפעם האחרונה שהמנכ"ל היה כאן, וכמעט אילצנו אותו לומר את הדברים, שהעמדה המקצועית של המשרד היא שעל פי חוק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם ועדת הכספים הייתה מתאפקת עוד שבוע-שבועיים, היה מקור תקציבי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אני תיכף אגיע גם למקור התקציבי. יכול להיות. תיכף נגיע אולי לפתרון. ואני מסכים איתך, היה צריך להמשיך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פשוט מישהו קיבל משהו, והוא היה צריך לרצות את מי שנתן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. למרות שאני יושב-ראש המטה החרדי, אני לא רוצה לתקוף את הנציגים החרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא תקפתי אדם חרדי, תקפתי את המשרד - - - << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אני הבנתי שאין תקציב לזה עדיין, שאין מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנת נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה אנחנו פה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> כביכול יגדילו את הקיצוץ הרוחבי בוועדת הכספים, בשביל להוסיף 80 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה הורדתם את הרוויזיה? << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי כרגע בתקציב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה הורדנו את הרוויזיה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא הורדתי שום רוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז איך עבר - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני גם לא הורדתי את הרוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מקום לבדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבדו עליו, לא באמת רשמו את הרוויזיה שלו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא קובלים על העבר אלא מוסיפים צדק. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל עדיין יש מיליארד וחצי של משרד החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> החברים פה לא מבינים על מה אנחנו מדברים. ואני אומר לכם, בואו תקשיבו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תיתן לי תוספת זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על חשבוני, על חשבון בעל הבית. היו דיונים על העברות תקציביות בוועדת הכספים. וחברי כנסת הגישו רוויזיה. רוויזיה זו בקשה לדיון חוזר. זאת אומרת שההצבעה אומנם זו הצבעה אבל זה לא מתקיים עד הדיון החוזר, מתוך כוונה שכל ההעברות התקציביות לא יתקיימו עד שהסוגיה הזאת תיפתר. אני קיבלתי טלפון מיושב-ראש ועדת הכספים, שאמר לי שכל חברי הוועדה שהגישו רוויזיה הסירו את הרוויזיה, מאחר שהדברים הסתדרו כפי שציפינו וחשבנו. אמרתי לו: אם כולם הורידו, אני מוריד. וככה זה עבר. אני מאמין שגם את קיבלת טלפון כזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא קיבלתי טלפון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היחיד שלא קיבל טלפון. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל, מרגי, הבנו שכל הנושא של החינוך לא עלה להצבעה. אתה זוכר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי, אורית. זו הבעיה עם ההבנה שלנו. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> התנינו את זה עם הצהרונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בקיצור, אני בא לדיון אחר בוועדת הכספים, ואני שואל את חבר הכנסת קרעי: תגיד לי, למה הורדת את הרוויזיה? אתה אומר לי: לא הורדתי שום רוויזיה. ואני כאן עוצר, כי אנחנו באווירה של תשעת הימים. << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אהבת חינם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אני בטוח שיש תשובה לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ראיתי את קלמן, עצרתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב מרגי, תדע לך שכולם קיבלו את שיחת הטלפון הזאת, רק זה היה ב-IVR, כולם קיבלו את זה בבת אחת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה באווירה של קמפיין בחירות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני איפה שאני נמצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים מאז ההצהרה של המנכ"ל כאן אני מפעיל לחצים על כל – הרב מרגי, כדאי שתהיה מעודכן, למרות שעדכנתי אותך קודם, אבל לא בכול. אז בשבועות האחרונים אני לוחץ על כל המשרדים, הגעתי לראש הממשלה לפני שבועיים ואמרתי לו: ילדי הגנים של החינוך המיוחד – יש איתם בעיה, מפלים אותם על פי חוק. ראש הממשלה אמר לי: ילדי הגנים של החינוך המיוחד הם הילדים של כולנו, צריך לדאוג ולטפל בנושא הזה. הרב מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקשיב לך. תאמין לי, יש לי בעיה, אני מקשיב לך. אתה יודע מתי אני לא מקשיב לך? כשיש משהו שמפריע לי ואני לא משחרר, אז אני לא מקשיב לך. שחררתי – הקשבתי לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מצוין. אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה נכנס לתמונה הזאת והתחלנו להפעיל לחצים גם דרכו על מנכ"ל משרד החינוך ועל משרד האוצר. מה שקורה ממש בשבוע האחרון, ועדכנתי אותך לפני הוועדה, יש התקדמות משמעותית. ויש עוד מעצור מסוים, שיכול להיות שאנחנו צריכים להיאבק בו ולהסיר אותו. עדיין לא קיבלתי תשובה, אני מצפה לקבל תשובה משר החינוך, ממנכ"ל משרד החינוך, ועוד לא קיבלתי. אבל מה שקורה זה ככה: יש כנראה אפשרות – זה מה שקיבלתי מלשכת רוה"מ דרך משרד האוצר – יש אפשרות להשיג את אותו תקציב, שדרוש בשביל השליש הראשון של השנה. להתחיל את שנת תש"פ עד דצמבר 2019, בעצם ארבעה חודשים, ולהשיג את אותם 24 או 25 מיליון שנדרשים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לדיוני 2020. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני דיוני 2020. את מה שיישאר, המשך השנה, שזה בעצם 2020, האמירה היא שנשיג את זה וניאבק על זה בוועדת הכספים בתוך התקציב של 2020. מנכ"ל משרד החינוך מתנגד לזה. מנכ"ל משרד החינוך אומר: או הכול או כלום, או שתביאו לי את הכול מראש או שאני לא נותן את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה אני אומר לך: הוא ישים הכול מאצלו. בגישה הזו הוא בסוף ישים הכול מאצלו. אני מקווה שהוא שומע אותי או אנשיו שומעים אותי, שכדאי לו להביא פתרון, כי בסוף הוא ישים הכול מאצלו, כי מאיתנו הוא לא יקבל סעד. אם הוא ילך איתנו, הוא יקבל סעד מול האוצר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני בעד. אולי אפשר להבין את ההסתייגות, אבל מכיוון שאנחנו מדברים פה על ילדי חינוך מיוחד, מדברים כאן על ילדים, כמו שהזכרת וכמו שביקרתי גם במוסדות האלה, אלה ילדים שצריכים אותנו, וכל יום שעובר פוגע יותר ויותר. ולכן אם יש לנו את האפשרות להשיג ארבעה חודשים ראשונים של השנה, ולתת את התקצוב ולתת את השעות הפרטניות ולתת את כל מה שנדרש, וכשנגיע לדיונים בנובמבר– דצמבר על תקציב 2020, נהיה חברים בוועדת הכספים ונמשיך להיאבק על זה. אז או שבאמת משרד החינוך יאשר ויקבל את זה, שארבעה חודשים עכשיו מקבלים ואת השאר נשאיר לדיונים בתקציב 2020, או שנמשיך באמת את המאבק הזה ונשיג את הכול ממשרד החינוך או מכל מקום שיהיה. אני בכל מקרה אמשיך להיאבק על זה עד שנשיג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מודה לך, תמשיך להיאבק. שרה הורביץ. בינתיים ינון אזולאי, עד שהיא תשב. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, גם אני מצטרף, יישר כוח על הדיון הזה. אנחנו מדברים בעיקר גם על שכר הגננות. היה פה המנכ"ל בדיון על תשלומי ההורים, ואז הוא יתחייב שיהיה "אופק חדש". שאלתי את זה ביום שני בוועדה, עדיין לא קיבלתי תשובה. אבל אני רוצה לדבר גם בכלל על כל הנושא של המוכש"ר, האם התנאים שלהם שווים בסייעות, בצהרונים, בשמירה? מה עם כל זה? איפה הם שווים בתקצוב על הדבר הזה? יש למשל את עלה נגב, גם ילדים שאינם יהודים, הם הרי לא עושים זה כן וזה לא. כל מי שהוא ילד בחינוך מיוחד הוא חינוך מיוחד, הם מקבלים את כולם, כל העמותות. ולכן בכיתות, האם יש גם מספיק כיתות? אנחנו מקבלים כמו בחינוך הממלכתי? האם זה קיים, הדבר הזה? והדבר הנוסף, אני שואל את משרד החינוך: הרי 99.5% מהציבור החרדי, חינוך מיוחד, לומד במוכש"ר. היה והיום מחליטים לסגור את הדלתות – אין לנו תקציב, סוגרים – משרד החינוך ערוך לזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא ערוך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך: אם יחליטו שסוגרים, אתה תראה אוטומטית שהם באים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כיוונתי לדעת גדולים. אני אומר לך: זה אחד הדברים שאולי, קשה לומר את זה, שגם ההורים, יחד עם כל המוסדות האלה, פשוט יוכיחו למדינה, ירימו הנדברקס לשבוע-שבועיים, ויגידו שלא פותחים, ואז נראה. אמרתי שהם סומכים - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. הבעיה, שמסכנים ההורים האלה. אלה הורים שגם ככה ההתמודדות שלהם בחצי היום השני שהילדים מגיעים היא קשה. ישב פה ביום שני בדיון אחד ההורים, אחר כך ישבתי איתו. תוך כדי הוא מסתמס עם אשתו והיא אומרת לו: מה? הוא אומר לה: היה כאן דיון קשה. היא אומרת: מה אני אגיד, קשה גם שקיבלתי את הילדים, וגם הילד המיוחד עכשיו הגיע, ואתה לא יודע כמה קשה איתו עכשיו, אתה חסר לי. ההתמודדות אצלם היא כל רגע. מה, אין גבול לאטימות של משרדי הממשלה? אין שום סיבה לקבל פה איזה תוואי שיהיה לחצי שנה או עד תחילת שנת תקציב. אם אנחנו לא ניתן דגש עכשיו שיהיה לתמיד – אין דבר כזה, אסור לקבל את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שרה הורביץ, בבקשה. << דובר >> שרה הורביץ: << דובר >> שלום, שמי שרה הורביץ, אני אמא לילד חינוך מיוחד, הבן שלי עלה לבית ספר. ועכשיו רק התפניתי לראות מה היה לי בשנים האחרונות מאז שהוא נולד, הוא ילד חמישי מתוך שישה ילדים. ובגלל שהוא היה מתוקצב 54%, שזה מה שרשום פה בדוח, אני הייתי אמורה לשלם המשך משכורת למורות. המקום שהוא למד היה בתוך קרוונים. וטיפולים פארא-רפואיים שהוא קיבל לא היו מספיקים לו כדי להתפתח ולהגיע למקום שהוא הגיע. אז הייתי צריכה לוותר על מקום עבודה, ולרוץ איתו לכל הטיפולים בצורה פרטית כדי לקדם אותו. עכשיו, אני חושבת שקידום של הילדים האלה – נכון שהילד שלי הוא הילד שלי, והרצון שלי שהוא יהיה ככל אדם במדינה הוא אמור להיות הרצון פה של כולם, כדי שהוא יוכל להיות עצמאי כלכלית, פיזית וכו'. אני שומעת פה את הרצון הטוב של כל חברי הכנסת, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, לעזור, לתת לילדים האלה להגיע למקום הזה שהם יהיו לא נטל אלא שיהיו אנשים שיוסיפו למדינה ולכולנו. אני חושבת למה זה קורה היום ולא קרה לפני עשר שנים? למה כל הבעיות שדיברו עליהן ביום שני, אני חוויתי את זה על בשרי, אם זה קשור להסעות, אם זה קשור לעוזרות, לגננות, למקומות איפה שהם לומדים, למה זה לא קרה אז? אז בואו לא נעשה את זה, שעוד עשר שנים תשב עוד מישהי כאן כמוני ותשאל למה לא עשו את זה לפני עשר שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רק לומר לך על השאלה למה לא עשו – שנתיים כיליתי מזמני – לא כיליתי – על לנסות – לא הצלחתי לסיים, להביא לכלל סיום רק את התקנות להסעת ילדים עם צרכים מיוחדים, כדי שתביני באיזו מציאות. אתם מכירים, ההורים מכירים, אבל חברי - - - << דובר_המשך >> שרה הורביץ: << דובר_המשך >> אני יודעת שהבן שלי שעה וחצי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, אני לא צריך עזרה. רק אני מצפה, שיושבים פה כל מיני גורמים, ואלה שבאמת רצו להביא, אין לי שום כוונה לשייך להם כוונת זדון, שרצו להביא מתחת ידם את האופטימום בתקנות, הם שיחקו לידיים של פקידי הממשלה. התעכבנו והתעכבנו והתעכבנו, ופגרת בחירות, ואין תקנות. אז אותם 300 ומשהו מיליון, שהייתם אמורים, משרד החינוך, להוסיף כדי ליישם את התקנות להסעות ילדים מיוחדים, תמצאו מקורות – תאמינו לי, אני אתן לכם הרבה עצות. << דובר >> שרה הורביץ: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אפשר להוסיף משהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אחרי הסבב. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> יש לי משהו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חברי כנסת שמחכים, עוד לא דיברו. חכה. תרשום לך. אתה יודע למה אני לא נותן לכם? כי כל חברי הכנסת שהיה להם להט לדבר בדיון השבוע, אחרי שהטילו את הביצה, פרחו להם מהקן. << דובר_המשך >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אצלנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא כולם, חלקם. עומר ינקלביץ'. אני רוצה שתישאר איתי כל הדיון. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כל פעם אני חוזרת על אותם דברים אבל חשוב לי לומר: אנחנו צריכים לשים לב שמדובר פה בחברות מודרות ופריפריאליות, לא לשכוח את זה: מדובר בבדואים, דרוזים, ערבים, חרדים, ויצו, גם בציבור הכללי. ולא לשכוח שמטבע הדברים נקודת ההנחה שמדובר פה בחברות מוחלשות. ולכן תשומת הלב צריכה להיות באמת אדירה לנושא הזה. הגננות שלא מקבלות תקציב – אני חייבת שנייה להקריא נתון, כי אנחנו אומרים "גננות, גננות" ולא מכמתים את זה – הן מקבלות 35 שקלים לשעה; בזמן שגננת במוסד הרגיל מקבלת תוספות כמו דרגה, ותק, תוספת של משרת אם עד גיל 14 בגובה של 10%, אם שיש לה ילדים עד גיל 5 מקבלת תוספת השתתפות, מול חינוך וכו', עוד רשימה ארוכה. והגננות במוכש"ר לא מקבלות את זה. ומה שקורה, שנוצר מצב שהמוסד צריך להשלים את השכר, והמוסדות פשוט במצב של קריסה. ולכן בחברות האלה המוסדות קורסים, והמצב מבחינתי הוא קטסטרופה. ואני שואלת שנייה שאלה פרקטית: האם משרד החינוך פנה לאוצר? אני לא מצליחה להבין אם הוא פשוט פנה לאוצר ומנסה להביא פתרון לדבר. ויש נקודה נוספת שלא נותנים בכלל את דעתם אליה, וזה כיתות השילוב בחינוך הפורמלי. בכיתות השילוב בחינוך הפורמלי משתלבים ילדים שבהם הסל יהיה מופחת. וכאשר אנחנו מדברים על המוכש"ר – עוד פעם, אני מדברת על כיתות השילוב, לא על החינוך המיוחד – בכיתות השילוב שמשתלבים ילדי חינוך מיוחד, להם מראש התקציב יהיה 75% או 50%, בהתאם למוסד שבו הוא יהיה. וזו נקודה שבכלל לא העלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא. אם הם יעשו את זה, הם עוברים על החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עושים את זה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הם עושים את זה. במוכש"ר שהוא לא חינוך מיוחד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שהם אומרים עכשיו לא נכון. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, בכיתות המוכש"ר שיש בהן כיתות שילוב, הן לא תקבלנה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היום? בהווה הן לא מקבלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן, גם בבתי הספר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, דיברת על העתיד. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> הן גם לא תקבלנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ניתן את זה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל לא דיברנו על זה, זאת תהיה המציאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מדברים על העתיד או על המציאות? המציאות – אתה צודק. אם המציאות לא הייתה מעוותת לא היינו יושבים פה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל אנחנו מדברים על חינוך מיוחד ולא על כיתות שילוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק על חינוך מיוחד. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז צריך להדגיש שמדברים גם על כיתות שילוב. לא דיברנו על זה, אז עכשיו בואו נדבר על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. חבל. אני אומר לך שבעתיד – אוי ואבוי, זה לא יהיה. אין בסיס חוקי להפלות אותם. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> טוב, אז בואו נדבר על זה. הבנתם את הנקודה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רון נוטקין. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לחברי ולחברות הכנסת, לשאר האורחים. אני ברשותכם אקרא מהכתב, כי אני לא רוצה לשכוח, אפילו לא פרט אחד במה שאני אגיד. אני אפתח בהתנצלות, אני ביום שני לא יכולתי להגיע לדיון על החינוך המיוחד, בגלל שהייתי צריך לקחת את הבן שלי לטיפול. אני לא כאן בשבילי, אני כאן בשביל מרינה וע', אשתי והבן שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק רגע, מפנה את תשומת ליבי היועצת המשפטית. להשתדל לא להזכיר שמות, כי אלה שמות של קטינים. אני מודיע לכם מראש ואני מודיע לחברי הכנסת, יש סעיף מיוחד שאני לא יודע אותו בעל פה, של התקנון, שמאפשר מחיקת שמות של קטינים מהפרוטוקול. תשתדל לא להזכיר אותם. << דובר_המשך >> רון נוטקין: << דובר_המשך >> בסדר גמור. תודה. לפני כשנה קיבלנו את האגרוף בפנים, הבן שלי אובחן על הרצף האוטיסטי ברמת תפקוד בינונית. מאז הוא נמצא בשלושה טיפולים פארא-רפואיים פרטיים, שלולא החזרים, ולהבנתי גם זה נמצא בסכנה בשל המשבר התקציבי, העלות היא 5,000 שקלים מדי חודש. הפנייה לטיפולים פרטיים נעשתה בשל העובדה שבמכון להתפתחות הילד היינו צריכים להמתין חודשים כדי לקבל מטפל או מטפלת. יתירה מזאת, במכון גם לא ניתן הפתרון למצוא מטפל, ונשלחנו לחפש אותם בגוגל או בפייסבוק, כהגדרתם. וזה סיפור אמיתי. הבן שלי בגן פרטי רגיל מאז היותו בן חצי שנה. הוא נמצא תחת אותה מנהלת גן ובכל שנה עולה בקבוצת הגיל. אני מדגיש, גן פרטי רגיל. כיום הוא בן 3.5. אחרי האבחנה הלכנו לוועדת השמה לגן תקשורת, ובני נמצא לא מתאים משום שהוא מתקדם יותר מרמת גן תקשורת. עם זאת, גם לגן עירייה הוא לא מתאים, בשל האוטיזם ובשל הקשיים שהוא עדיין חווה. בחודש יוני האחרון ניגשנו לוועדת שילוב במתי"א, גוף של משרד החינוך. קיבלנו זכאות ל-24 שעות של סייעת משלבת החל מחודש ספטמבר הקרוב. אנחנו רצינו להמשיך באותה מסגרת הגן, שמוגדרת בשכבת הגיל הזו תחת המושג שאתם כולכם מכירים "מוכר שאינו רשמי". הגן מחזיק בסמל מוסד ובכל הקריטריונים שמגיעים לו. הבעיה מתחילה כאן: במתי"א טענו שמי שמעסיק את אותה משלבת היא הרשות המקומית. לאחר מכן ואחרי אין ספור ניסיונות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הבעלויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להפריע בבקשה. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> לאחר מכן, ואחרי אין ספור ניסיונות להשיג את האגף בעירייה, כי הם לא יודעים הרי לענות לטלפון, נטען בעירייה כי מנהלת הגן היא זו שמעסיקה את המשלבת, וזה באחריות מנהלת הגן או באחריותנו ההורים למצוא את האדם המתאים לתפקיד. בעיה מספר 2: המשלבת מועסקת בהעסקה ישירה על ידי מנהלת הגן הפרטי. שמעתם נכון: על ידי מנהלת הגן הפרטי שזה העסק הפרטי שלה. אותה מנהלת מקבלת את ההחזר הכספי במסלול מסורבל ובלתי הגיוני בעליל. התקציב מגיע ממשרד החינוך, עובר לעירייה ומשם למנהלת הגן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, אני רוצה התייחסות. תקשיבו. << דובר_המשך >> רון נוטקין: << דובר_המשך >> בשביל מה? אני שואל. למה שהתקציב לא יועבר ישירות לרשות המקומית? או לצורך העניין, דרך המתי"א באופן ישיר למנהלת הגן? אם הבן שלי היה בגן עירייה לא הייתי מדבר כאן בכלל. העירייה הייתה מעסיקה את המשלבת, ובזאת נגמר הסיפור. אבל הקשיים הנוכחיים אצל הבן שלי לא מאפשרים זאת. אז מה בעם מצפים ממני? שאני אכניס את הבן שלי בכוח למסגרת של חינוך מיוחד אם אין בזה צורך? למה שאותה משלבת לא תועסק דרך העירייה ותמנע מאיתנו עצבים ורדיפה בלתי נגמרת? אני אבהיר: אין לי שום זכות חוקית לכפות על מנהלת הגן להסכים לשילוב. אין הגדרה כזו בחוק. היא מנהלת עסק פרטי. המזל שלי הוא שלבן שלי יש גן תומך ומכיל. אבל תארו לעצמכם שזה לא היה המצב. אם הכסף יתעכב באותו מסלול מסורבל, אתם באמת חושבים שמנהלת הגן הפרטי תרדוף אחרי העירייה על הכסף הזה? היא תבוא אליי ולאשתי ותגיד: מצטערת, חברים, אני לא מוכנה לזה, קחו את הבן שלכם, תצאו מהגן. ואין לי שום זכות חוקית להילחם בה. אני ממש לקראת סיום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסיכום. הבנת אותי. << דובר_המשך >> רון נוטקין: << דובר_המשך >> ההתחלה הייתה קשה, אבל אנחנו זוג הורים בולדוזרים שיעשו הכול כדי שהבן שלנו יקבל את המענה הטוב ביותר. למה להטיל עלינו חסמים בירוקרטיים שרק מוציאים לנו עוד יותר את הרוח מהמפרשים? למה שגם במוסדות החינוך שהם מוכרים שאינם רשמיים לא תועסק המשלבת בהתקשרות דרך העירייה, או שלחילופין במתי"א ימצאו את המשלבת המתאימה? אוטיזם זו לא מחלה, אוטיזם זו לא קללה. הבן שלי ושל אשתי הוא ילד מקסים, יפהפה וחכם בצורה בלתי רגילה. החולי כאן הוא בקשיים הבירוקרטיים הבלתי מתקבלים על הדעת שהמדינה מערימה על הורים שבסך הכול רוצים רק דבר אחד: סיוע עבור היקר להם מכול, הילד שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לא, בלי כפיים. אנחנו נשמע תשובות גם על זה בהמשך. קרן ברק רוצה? פינדרוס? בהמשך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, שירלי אסולין. קודם כול אלה שנרשמו, כי נרשמו הרבה. << אורח >> שירלי אסולין: << אורח >> שירלי אסולין, מרכזת גנים בפורום ההורים. שמענו כאן הרבה את חברי הכנסת מדברים על תקופת בחירות ועל תקציב שמועבר או לא מועבר, ופה הורה שבעצם מדבר על עובדה שילד שזקוק לתקצוב, שהשנה ושנה הבאה ובעוד שנתיים או עוד שלוש, אם יחליטו שיש עוד פעם בחירות, עוד פעם התקצוב הזה תלוי בחירות או תלוי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - אבל לא משנה, מה הבעיה? << אורח >> שירלי אסולין: << אורח >> כי עובדה שעכשיו הם אומרים: בוא נאשר את זה לעוד ארבעה חודשים, ועוד ארבעה חודשים נראה מה קורה. אני חושבת שצריך להגן על הילדים האלה, שלאורך כל חייהם יצטרכו את העזרה הזאת, ופשוט על כל משרדי הממשלה להתאחד, כדי שיהיה תקציב כזה באמת דרך הרשות, שלא תהיה תלוי בשום איזושהי טלטלה שיש לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים איתך. << דובר_המשך >> שירלי אסולין: << דובר_המשך >> שזה הפתרון שחייב לצאת מהישיבה הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מדובר בארבעה חודשים עד לאישור תקציב 2020. מה את מעדיפה? << אורח >> שירלי אסולין: << אורח >> יש גננת שתסתמך על זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרעי, חבל על הזמן. תודה רבה, גברתי. רחל רביץ נמצאת? << דובר >> רחל רביץ: << דובר >> רו"ח רחל רביץ ממשרד רואי חשבון של אביגיל שקובצקי, מתמחים במוסדות חינוך וכל מה שנוגע לזה. אני רק אדייק לגבי כיתות החינוך המיוחד בבית ספר רגיל – הם כן מתוקצבים 100% של השעות, לא 75%. יש מרכיבים אחרים שהם לא מתוקצבים כמו כל המוכש"ר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי שרוצה להיות מומחה בתחומים של חינוך, שיבוא ארבע שנים לוועדת החינוך. אין זמן עכשיו. אז רק לעניינו עכשיו. << דובר_המשך >> רחל רביץ: << דובר_המשך >> אוקיי. אז הדברים ידועים, גם בעקבות הדוח של מרכז המחקר והמידע, אבל אני אומרת שגם לבקשת איגוד מוסדות המוכש"ר בדקנו גם בשטח נתונים של עלות שכר של גננות מול התקצוב, עוד לפני ה"אופק חדש", היה פער של 19%. עוד לפני "אופק חדש", נתונים בשטח של מאות גננות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וזה רק בשכר הגננות. << דובר_המשך >> רחל רביץ: << דובר_המשך >> רק שכר גננות לפני "אופק חדש", מה שכיום הליקויים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הלאה. תודה. בחנתם גם שירותים נלווים אחרים, אם הם מופלים מבחינת התקצוב? << דובר_המשך >> רחל רביץ: << דובר_המשך >> חוץ מהשכר? כן. בבינוי. גם מבחינת השכירות – כל מוסדות חינוך מיוחד שהם בשכירות; כל הפארא-רפואי שמתוקצב חלקית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. תודה. לירון אשל. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> תודה, אדוני, מהמועצה לשלום הילד. קודם כול, אני אודה לאדוני על הדיון, כי לאדוני בנושאים האלה אין פגרה ואין פיזור. זה נושא חשוב ובוער בנו באמת במהלך השנים, ואדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות התיירות נוזפות בי. << דובר_המשך >> לירון אשל: << דובר_המשך >> אדוני אומר שצריך ארבע שנים כדי לקבל הכשרה לוועדות חינוך, אז אנחנו פה באמת עשרות שנים, יושבים בדיונים של אדוני, ואני חייבת לומר שאני יושבת פה ועצוב לי. קודם כול, הדברים שאנחנו אומרים הם כאין וכאפס לעומת הדברים והתחושות של ההורים שדיברו פה. והדיון הזה הוא לא דיון על משכורות וגם לא על תקציבים, הדיון הזה למעשה הוא דיון על ילדים: על איכות ילדים, על חיים תקינים, על זכויות יסוד שלהם. זה לא דיון על פריבילגיות, חשוב לצעוק את זה, זה דיון על צרכים חיוניים ובסיסיים להתפתחות תקינה של ילדים. ועל פניו אני אומרת מושכלות יסוד, שילד זה ילד זה ילד בכל המגזרים ובכל החברות, אבל השטח מדבר אחרת. ואני אומרת: השטח צועק אחרת. וכשאני מדברת פה אני רואה פה בתוך השולחן, במרכזו, את הילדים שזועקים את זה. ואני אגיד שלפני הדיון שמעתי ככה שיחת מסדרון של ההורים, ואחד אומר: אני נלחמתי עד זוב דם בשביל הבן שלי, ואחת אומרת: אני העברתי את הבן שלי עשר מסגרות, הוצאתי מהכיס הפרטי. למה? למה? זהו הורים שממילא מתמודדים עם אתגרים מובנים וטבעיים. למה זה המאבק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני לא אתאפק. שאלת למה, בואי תקשיבי. כפי שאמרתי בחינוך הרגיל, המוכש"ר מופלה בדין. בדין. המדינה אמרה: יש את הממלכה, אתם רוצים מסגרת אחרת? מקבלים פחות. לא משנה, עם הזמן המדינה נגסה, נגסה, מצאה דרכים להעצים את הפער. זה דיון בפני עצמו. כשקמה קבוצת לחץ, ואין לי שום דבר נגדה, אני מצדיע לה, היא הצליחה, כואב לי על חברי הכנסת ששיתפו איתה פעולה. הם הצליחו. קבוצת לחץ, החינוך הכנסייתי. הוא מוכר שאינו רשמי. הוא גובה תל"נים בגבהים אסטרונומיים. הם הקימו בכנסת הקודמת לובי בשביל זה. והילכו אימים, וכולם נרתעו, והמשפטנים מצאו דרך – אילן שי, לא אתה – המשפטנים של הוועדות והמשרדים מצאו דרך ושיתפו איתם פעולה פה בוועדת הכספים של הכנסת, והעבירו להם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 50 מיליון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם דרשו רק 33 מיליון, הם קיבלו 50 מיליון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ודרך משרדים אחרים. אין כפילות, אין כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא משנה, מצאו כל מיני דרכים פתלתלות. מי שאמר – התעוררת? לא ביקשת רשות דיבור. אני נותן למי שנרשם. << אורח >> דוד שרפר: << אורח >> הערה קטנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא רוצה, אל תעיר לי. מצאו דרך. פתאום החוק הוא לא נר לרגלם, עיקרון השוויון – אתם יודעים, כל פעם שאני פונה, הינה, אני מודה, אומנם זה אקטואלי היום, פופולרי הנושא הזה. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מרגי, השאלה היא למה אתה לא לובי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אל תפריע לי. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל שואלים אותך למה אתה לא הלובי שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני לא מסוגל, אל תנתק אותי מקו המחשבה שלי בבקשה, אל תפריע לי. << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מוכשר מספיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפריע לי. << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא רשמי, אתה מוכשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפריע לי. תאמין לי שאני לא מוכשר עד כדי כך. הלשכה שלי לא מתביישת, כולה פניות ציבור. אני מתפקד לבד מה שאני צריך לטפל, אם זה הדפסות, טלפונים – עושה לבד. ולעיתים קרובות אני שומע: אי אפשר בגלל עיקרון השוויון. למה? פניתי לא מזמן לגבי סטודנט שרוצה ללמוד בחו"ל, ועד שיגיעו התשובות של בחינות הבגרות האקסטרניות, הוא יפסיד את הרישום. פניתי – בירוקרטיה, נכון? מותר לחברי כנסת. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> לא בטוח, לא בטוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תן לי. אני יודע, כל אחד בוכה איפה שכואב לו עכשיו. חכו רגע, אני לא מתכוון לכלום. תנו לי, לא מתכוון לכלום. אני אומר את זה בדם ליבי. מהתשובה הבנתי שזה אפשרי, אבל לא נותנים, בגלל עיקרון השוויון, כי התחייבו בתאריכים מיוחדים. אחר כבוד אמרתי לאמא הבוכיה: תשמעי, לא הצלחתי. ניסיתי, לא הצלחתי, לא כל דבר אני יכול. למה? אמרו לי שזה פוגע בעיקרון השוויון. אני חסיד של שוויון. נכנעתי. רק אני אומר לכם, רבותיי: לקבוצה הזו אין לובי. ובמיוחד שזה מוכר שאינו רשמי, ובמיוחד שבדוחות – בוא אני אגיד לכם איפה הבעיה שלכם: מה לעשות, גני ילדים של המוכש"ר, של המגזר החרדי, הם לא ברשתות. אצלם זה 100% מוכש"ר. אנחנו מדברים רק על הילדים המיוחדים כרגע, לא על כל הילדים. זה 100%, אין לובי, כי זה מוכש"ר. אם הייתה אוכלוסייה גדולה יותר, ואני אומר את זה, ואני לא בכיין, אני גורם לאחרים לבכות. קבוצה אחרת הייתה מקבלת מענה. הינה, אני אומר לכם: קבוצה אחרת הייתה מקבלת מענה. הם הוכיחו לנו שהם יודעים להוציא תוך פגיעה בעיקרון השוויון, תוך רמיסת החוק. והינה, אין רמיסת חוק יותר גדולה מזה, שהחינוך המיוחד הופלה שנים רבות בניגוד לחוק. אני עוצר פה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מרגי, אנחנו כאן הלובי שלהם. ואנחנו נשיג את זה גם, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אופטימי. רגע, אני אתן למשרד החינוך, אחר כך תהיה לך שאלה, אני אתן לכם. << דובר >> אליעזר היון: << דובר >> רגע, אפשר שאלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נרשמת? << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כללים בדיון. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> שאלה קצרה בתור אבא של ילד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, אני פה כדי לעזור לך. אז תעזור לי לעזור לך. אם תהיה אפשרות עוד שאלות, אני אתן. אני יודע, אני חייב עוד שלוש בקשות דיבור. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> דודי מזרחי, מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואני מבקש לא להעיר למה לא נמצא פה מנכ"ל, שר, חינוך מיוחד? אני מעדיף את דודי מזרחי יותר מהמנכ"ל, מהשר, וראש אגף החינוך המיוחד שמצאה לנכון לא להגיע לדיון, קיבלה נזיפה עכשיו בשידור חי. בבקשה. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לחזור על העמדה שהציג מנכ"ל משרד החינוך בצורה מאוד ברורה: אנחנו תומכים בתיקון שצריך לעשות בנוגע לגני הילדים. המנכ"ל אמר את זה בצורה מפורשת, גם בעל פה וגם בכתב כאן בוועדה, ואני חוזר על הנושא הזה. אנחנו פנינו בנושא למשרד האוצר, במטרה לתת לכך מענה. יש כאן נציג משרד האוצר, הוא תיכף יתייחס. אני רוצה להגיד בנוגע לשאלה האם ואיך משרד החינוך יכול לתקצב או לא יכול לתקצב לבד? הגורם היחידי שנותן למשרד החינוך הנחיות בנוגע למפתחות התקצוב ולגובה התקצוב בשכר זה משרד האוצר. זה לא פרויקט נקודתי כמו פולין ב-20 מיליון שקל או לא יודע מה. מדובר כאן על דברים מורכבים, כרוכים בעלויות של מקרו, ומשרד החינוך - - - << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מורכב? זה חוק. מה זה מורכב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לו רק לסיים. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> משרד החינוך לא קבע בעבר ולא יכול לקבוע בעתיד הנחיות בנוגע לתשלומי שכר. הצגנו את הנושא הזה בפני משרד האוצר, היו לנו דיונים בנושא. אני מציע שנציג אגף תקציבים שנמצא כאן יתייחס בנוגע לעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, אני מוכן לקבל את התשובה שלך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תן לי, עוד לא אמרתי - - - אני מקבל את התשובה שאכן משרד לא סוברני לשחק בתקציב שלו בלי ראייה של צוות מקרו ובלי אישור של אגף התקציבים. מה לעשות, הייתי שר. בעוונותיי, אני אומר לכם, הייתי שר ארבע שנים. וכשאני רציתי, הבאתי אותם למשרד ושכנעתי אותם. ואתה יודע מה? אל מול הצורך האמיתי של הילדים האלה, אל מול מטלות נוספות שמשרד החינוך לקח על עצמו, שהן לוקסוס שבלוקסוס שבלוקסוס, שלא קשורות לחינוך הפורמלי בליבה, בעמוד השדרה של החינוך הפורמלי, תאמין לי, כשאמרתי שאני מוכן להתנדב להראות מאיפה להביא בינתיים את הכסף הזה, אני יודע מה אני אומר. אז בוא, אף אחד לא רוצה לעשות במחשכים כלום. << אורח >> דוד שרפר: << אורח >> אני לא מצליח להבין את התשובה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אוציא אותך. יש לך אומנות. יש לך יכולות פנומנליות כדי להמאיס את הנושא עליי. הייתה לך אפשרות לבקש רשות דיבור, נכון? אל תנצל לנהל לי פה את העניינים מתחת לשולחן. לא, אתה חוזר על זה כל דיון, ולכן גם אין לך מציאת חן פה בדיונים האלה. חוצפה, אתה מפריע לדיון, אתה לא שם לב? באים, מתגייסים לעשות לך את מה שלא עשית כל השנים. אתה מפריע לי. ולא לחינם הבאתי את הסיפור של החינוך הכנסייתי. אני לא רוצה לשמוע היום שזה תלוי בזה, לא תלוי בזה. אני רוצה לשמוע היום, שאיש האוצר יחד איתכם מתחייבים למצוא את הדרך שב-1 בספטמבר הילדים האלה לא מופלים, נקודה. זו התשובה היחידה שאני מוכן לשמוע. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> עוד שני משפטים. רק אני רוצה להמחיש למה זו סוגיה שלא משרד החינוך יכול לפתור אותה לבד, גם אם כללי המשחק במערכת הציבורית היו כללים אחרים. בניגוד לאנקדוטה, שאני לא מקל בה ראש אבל אני לא קובע מדיניות, לכן רק אתייחס מבחינה תקציבית, של החינוך הכנסייתי, שהיה תקצוב נקודתי והוא בהיקפים מצומצמים, אנחנו מתמודדים במערכת החינוך – היה כאן דיון רק לפני יומיים על פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד – עם גידול במאות מיליונים, מאות מיליונים רבים בשנה גידול טבעי בחינוך המיוחד. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> להגדיל את הפער. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בעיקר, אגב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוץ מהמוכש"ר. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> גם במוכש"ר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוץ מהמוכש"ר. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> גם במוכש"ר. רגע, אני רק אשלים, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, אנחנו הסטנו השנה תקציבים למחוז צפון יחד. הרפורמה מסיטה תקציבים. אני יודע דבר אחד: כשרוצים הכול מתאפשר. עד היום לא רציתם. התחלתם לרצות בשבוע שעבר, ובשבוע שעבר רק פניתם לאוצר או לפני שבועיים. וככה זה נראה, בשבועיים לא מוצאים פתרון מול האוצר. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> זה לא מדויק. אני רק רוצה להגיד: רק הגידול בתלמידים האוטיסטים לשנת הלימודים שזקוקים למענה, תלמידים חדשים, אנחנו מדברים על סדר גודל של למעלה מ-400 מיליוני שקלים. מדובר על מגה אירוע. ולכן אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, סליחה. תשנו את הטרמינולוגיה. אתה יודע למה? אני לא שמעתי את צמרת משרד החינוך צועקת איי כששנתון מסוים גדל לה. בילדים לא מיוחדים, רגילים, ויש נתון גדול, אנחנו מדינה עם פריון גדול יחסית, אני לא שמעתי שמשרד החינוך נע באי נוחות בהיערכות לשנה הבאה, בחינוך הממלכתי שיש גידול טבעי. אני מפסיק את הטרמינולוגיה. אף אחד לא בחר שיהיה לו ילד אוטיסט. זה לא לוקסוס שמישהו בחר לעצמו. לו יצויר שכל הפראיירים האלה בע"מ – אני קורא להם "פראיירים בע"מ" – מרימים הנדברקס, מודיעים לכם, למדינה: תדעו לכם, אנחנו סוגרים את כל המוסדות לחינוך המיוחד, את כל הגנים לחינוך המיוחד, ואנא תתכבדו ב-1 בספטמבר למצוא פתרון לילדים האלה. זה הכאוס. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> אפשר הצעה אופרטיבית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אל תפריעו לי. זה מגה פיגוע. זה שפתאום גדל – ידענו. אני ארבע שנים שומע את הסטטיסטיקות האלה. מה, לא ידענו? ידנו שהסטטיסטיקות הולכות וגדלות. דודי, שנו את הטרמינולוגיה. הילדים המיוחדים הם בשר מבשרה של מערכת החינוך. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לכן אנחנו דורשים את התקציבים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל למה היום, דודי? << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> לא רק היום. צעדנו דרך ארוכה בהובלתך בכנסת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד האוצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרב מרגי, הוא בדיוק דווקא עונה לך גם על השאלה. הוא אומר: 400 מיליון שקל הסתדרנו, 70 מיליון שקל אנחנו לא יודעים להסתדר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> אז בדיוק רציתי לבקש, שנתנה את העברת 400 מיליון השקל האלה בפתרון. זה הכול, הצעה אופרטיבית מצוינת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא מענישים. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו ביקשנו ממך לא לאשר את התקנות של שכר הלימוד, שלא יפתחו את הלימודים - - - << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> זו דרך נהדרת ויימצא הפתרון. פתאום יימצא גם הפתרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד האוצר, בבקשה. תציג את עצמך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> מוחמד חלאילה, רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא יושב פה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "חדשים מקרוב באו" – מותר לכולם לשבת איפה שהם רוצים. זה שיוצא שמשרדי הממשלה יושבים מימין וחברי כנסת – זה מקרי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אתה רוצה דו-שיח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין, זה לא בתקנון. קדימה, אדוני. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> בהתאם לסעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב, אין באפשרותנו להעמיד מקור תקציבי תוספתי מבלי לנקוט בפעולה מאזנת. מאחר גם שיש מצב פוליטי שידוע לכולם, יש ממשלת מעבר, אנחנו לא קובעי המדיניות, ואנחנו לא נוכל להחליט בעצמנו מבלי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע למה אני לא מפסיק אותך ולא כועס עליך? כי זו התגובה הפורמלית הרשמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גנרית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עם כל הכבוד, לא ציפינו שלדיון הזה תבוא התגובה – אנחנו יודעים את כללי העבודה של אגף התקציבים. גם ילד בחינוך שמקבל איזה קמצוץ של חינוך פיננסי מבין שאם לוקחים צריך להשלים מפה, נקודה. את זה לא ביקשתי ממך. אני רוצה לשאול אותך שאלה עכשיו: מאחר - - - << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אתם תשאלו שאלות אחרי זה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל תצביע על זה. אל תעביר את זה תמורת זה. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> התקציב עולה בוועדת הכספים, לא פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי וחברותיי, אני מתאמץ, תאמינו לי שאני מתאמץ. אני רוצה להביא פתרון. << דובר >> אליעזר היון: << דובר >> הם רק שואלים אם יש פתרון אופרטיבי או לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. אין. נגמרה הישיבה. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> זו השאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בוא ננעל את הישיבה, בגלל שאתה מת לשמוע אם יש פתרון אופרטיבי או לא. אני לא שם איתך. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> זו כל השאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז לא, אני לא רוצה להיות שם. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> אני כן. אני באתי בשביל זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שהתשובה היא לא, אז אני לא רוצה לשאול אותה ואל תפריע לי. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> אם אין תשובה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי אני יודע בהמשך כן להביא אותם לתשובה? אז אל תפריע לי. אני מסביר לך: אל תפריע לי, פעם אחר פעם. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> לזה אנחנו מחכים. לזה באנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב טוב טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל הם אומרים לך שיש פה דיון, נכון? << דובר >> אליעזר היון: << דובר >> כן, אבל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תצא, אני אתן לך להיכנס - - - באמת, תכבד פה - - - כולם באים פה מתוך כאב - - - << דובר >> אליעזר היון: << דובר >> עד עכשיו לא שמעתי פה פתרון אופרטיבי. לבוא ולהגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, זה הדיון השישי, נכון? << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> אני לא יודע איזה מספר כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז צא החוצה, תנוח, תירגע, תיכנס. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> לא, זה כבר הדיון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צא החוצה, תירגע, תנוח, תיכנס. << דובר_המשך >> אליעזר היון: << דובר_המשך >> לא, אני לא אכנס בחזרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תירגע לך בדיון הזה. אבשלום, תשאיר אותו. אם תפריע עוד פעם, תצא. בבקשה, תנו לי לדבר. נציג האוצר, את הפרקטיקה איך אתה עובד אני יודע – מה לעשות, אמרתי לך – וגם חלק מחבריי יודעים מהפרקטיקה. אז בוא תקשיב: אני רוצה לשמוע ממך בדבר הזה, שמשרד האוצר מכיר בצורך ולא ימנע ממשרד החינוך למצוא מענה תקציבי לסיפור הזה. זה מה שאני רוצה לשמוע. שלא יגידו לי: שמע, אגף תקציבים זה מקרו, צוות מקרו. אני רוצה לשמוע את העמדה של משרד האוצר. אני מאמין שבאת עם עמדה. בבקשה. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> העמדה המקצועית היא של משרד החינוך. אנחנו כאגף תקציבים במשרד האוצר מתקצבים בהתאם לחוק ובהתאם לעמדה המקצועית של משרד החינוך. ככל שמשרד החינוך רואה לנכון לתקצב את הנושא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם לא תתנגדו? << דובר_המשך >> מוחמד חלאילה: << דובר_המשך >> - - הדבר יבוא בדיוני תקציב לשנת התקציב 2020 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, תודה. כנראה לא הבנת אותי. סליחה, משרד החינוך, זה לא היערכות לדיון הזה. אני לא באתי עכשיו לדיון ראשון על הנושא הזה. משום כבודו אני לא אומר לו מה אני חושב על התגובה שלו. משום כבודו אני לא אומר בפורום הזה מה אני חושב על התגובה של משרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הפינג פונג הזה מבייש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, אל תפריעו לי. אתם רוצים, ננעל את הדיון בלי תוצאות. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בטח, אחרי שהעבירו את החינוך הממלכתי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה העבירו? מה העבירו? אדוני, מה העבירו? << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בדיון הראשון אמרנו לא להעביר את תשלומי ההורים עד שלא יחזרו עם תשובות. ישב פה מנכ"ל המשרד, אמר: הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה מה יותר חמור: להעלים רוויזיה - - - << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יעקב, אתה מתעלם, זה היה אחרי הרוויזיה. אתה יודע את זה. זה היה אחרי הרוויזיה, אתה מתעלם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, תודה. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> ב-4 ביולי משרד החינוך התחייב - - - מילה שלו. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה מתעלם. הדיון פה על תשלומי ההורים היה אחרי הרוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס, אני יודע לצעוק יותר גבוה ממך. גם יש לי כלי - - - << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אל תנסה להתחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני אוציא אותך. אל תפריע לי. << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה אתה יכול לעשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, ואת זה פינדרוס לא רצה לשמוע, כשאמרתי לך: זה לא הדיון, אני כבר אחרי הדיונים האלה, והתחייבנו בתשלומי הורים – אני היום מצפה לשמוע עמדה חד-משמעית על סוגיית – אתם לא עושים טובה, אתם צריכים להתחייב - - - << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> נכון. זה חוק ופסק דין של ב"גץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם צריכים להתחייב לפעול כחוק. זה לא החינוך הכנסייתי. זה לא כל מיני – במושגים של חברי הכנסת – החלפת מזוודות בהעברות תקציביות. פה זה מגיע להם על פי כל דין. אני מבקש לשמוע אם אתם תפעלו על פי הדין או לא תפעלו על פי הדין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לו לענות קודם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לפני שהוא יענה. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני גם אציע לו מאיפה לקחת את הכסף: מהשלוש שעות שאתם מוסיפים מאז אותם 50 מיליון שאתם ממשיכים להוסיף לכנסייתי. תורידו את זה ותנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס, אתה צורח, אתה לא שם לב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ככה בין השורות שומע שלמשרד האוצר אין בעיה עם העמדה המקצועית של משרד החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הבנת אותו נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תן לי להשלים משפט. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא שלח אותו לכל הרוחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס, אני מנסה להוביל משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איציק פינדרוס, בוא תקשיב, אתה לא מכיר את ועדת החינוך כנראה. עם כל החברות בינינו, אני לא אאפשר את השוק הזה. אני אומר לך: ביקשת רשות דיבור – הייתי נותן לך. הצעתי לך גם בלי זה. לא צריך לצרוח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, משרד האוצר אומר: אין לנו בעיה עם העמדה המקצועית - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לו לדבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, חברת הכנסת ברק. שאין לו בעיה עם העמדה המקצועית של משרד החינוך, וזה בהתאם לחוק, כמו ששמענו וכמו שראינו במסמך של הממ"מ. השאלה שלי את משרד האוצר היא כזאת: האם הם מוכנים ומסוגלים לתקצב את אותם 24 מיליון שנדרשים עד שנת התקציב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה במקום. אתה מכיר את הסוגיה הזו של ה-24 מיליון? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. תודה. כנראה זה לא חלחל למטה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא חלחל למטה, זה בטוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תבדוק את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל השאלה היא האם מבחינת אגף התקציבים ומשרד החינוך, אם אנחנו מצליחים להשיג את אותם 24 מיליון, אנחנו יכולים להתחייב שבדיוני התקציב של 2020 אנחנו נכניס את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה נתת תשובה. אתה אמרת שהמנכ"ל לא מוכן. הוא יעשה רק מה שהמנכ"ל אומר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, בוא נשמע אותו. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ככל שנקבל אישור מאגף תקציבים במשרד האוצר לתקצב את הרכיב הזה, נתקצב אותו, נקודה סוף. אנחנו לא יכולים לפעול בעולם של השכר בלי הנחיות ובלי אישור ממשרד האוצר. מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור, הסכמתי איתך. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> זה החלטה של ממשלה. הוא לא יכול להחליט לבד. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> ולכן ככל שיהיה אישור לפרקטיקה מהסוג הזה מול אגף תקציבים, ואגף תקציבים יאשר, אנחנו מבחנתנו פועלים על פי ההנחיות, נקודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז בוא נשמע האם הפרקטיקה מקובלת עליהם. אולי להכניס את זה לדיוני 2020 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אומר לך שהוא לא מכיר את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, שיגיד אבל מה התשובה שלו. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא מכיר את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שיצא ויברר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> קרעי, זה פלסטר אבל. יש לנו פה דיון - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא פלסטר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> זה פלסטר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - - להכניס את זה לדיוני 2020, וארבעה חודשים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תקשיבו טוב טוב, אני רוצה להיות זה שעושה לכם חניכה. באמת, לא רוצה. אני אומר לך: לא אומר את זה בהתנשאות, תקשיבו טוב טוב. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> סליחה, זה נושא כאוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לכם, תקשיבו. אתם לא שומעים בין השורות. קודם זה היה אגף התקציבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שומעים, שומעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשנגמר אגף התקציבים, מה אמר לך דודי מזרחי? הוא אמר לך: אנחנו לא יכולים להתערב בסוגיית השכר, זה כבר הממונה על השכר באוצר. כי זו כבר סוגיה של תשלום, כפוף לאישור של הממונה על השכר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה הרי קשקוש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כי הסכמי השכר חלים גם על המוכש"ר, לפי החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, בוא אני אגיד לך: זה לא קשקוש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה אותם הסכמי שכר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא תקשיב למה לא קשקוש. אגף תקציבים אמון להגדיל או לצמצם את התקנה התקציבית. תוספת של שקל בסולם שכר של מאן דהוא או תקצוב של שכר כלשהו לקבוצות מסוימות, חייב את אישור הממונה על השכר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל המנכ"ל אמר לי שזה בהתאם להסכמי השכר הקיימים, אין הסכמי שכר חדשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בלי לפגוע בו, מנכ"ל משרד החינוך באופן תדיר – יום שני היה פה, ואמר לי באיזה עניין משהו, ולמחרת חטפתי את זה בפרצוף אחרת. מה אתה מתפלא שהמנכ"ל אמר לך משהו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אומר שהסכמי השכר כבר קיימים. זה שהם הפלו חלק מהגננות בניגוד לחוק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרעי, אני לא רוצה להתפתות, אני רוצה לשמוע תשובות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אולי תקרא למישהו מהממונה על השכר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אילן שי, יש לי שאלה כיועץ משפטי: אתה יכול לומר לי בבירור, משרד החינוך פועל על פי החוק או בניגוד לחוק באפלייתם של ילדי החינוך המיוחד והמוכש"ר, נקודה? << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> הרגת אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני סיפרתי בדיחה? למה אתם צוחקים? << דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני אומרת שהרגת אותו, הוא היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הרגתי אותו. תאמיני לי, לא הרגתי אותו. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> הוא היועץ המשפטי של משרד החינוך, הוא לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תנו לו לענות רגע, אנחנו באנו לשמוע פקידים. שנייה, נו. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> לא כל דבר שאומרים אז המשרד מיד אשם או לא אשם. << אורח >> אילן שי: << אורח >> חוק חינוך מיוחד חל על מוסדות חינוך רשמיים ומוכרים שאינם רשמיים. מבחינת החובה של המדינה לקיים את מוסדות החינוך, היא זהה למוסדות החינוך הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים. עכשיו, אנחנו מדברים כאן על הסכמי שכר. הסכמי שכר הם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אילן, התחלת במישור המשפטי, ומי שלא חד שמיעה לא היה מרגיש שעברת כבר לתחום של דודי. שאלתי שאלה ממוקדת. זה שהתרגיל המבריק של האוצר ומשרד החינוך עם "אופק חדש", לקשור את זה בהסכם שכר, זה הדבר הכי מבריק מבחינה תקציבית, מה שעשיתם; וגם הכי אפלייתי והכי נכון מבחינתכם, מי שרצה להפלות הצליח בזה. עזוב אותנו. עכשיו, שאלתי אתך שאלה וענית לי, מבחינתי ענית לי: המשרד מחויב לקיים את המוסדות האלה בצורה שווה, כמו הממלכתי. אמרת לי את זה. הינה, אני אומר לכם, אני תוהה: הייתי שר, וכשרק הייתי מנסה לא לזוז ימינה או שמאלה – למצמץ ימינה או שמאלה – הלשכה המשפטית שלי שמה לי חוות דעת. זה הקומפלימנטים שקיבלתם. אני אומר לך: זכה משרד החינוך, אני פעם אחר פעם רואה את הגישה שלהם באפליית תלמידות, ולא משנה מאיפה; את הזרימה – לא רק זרימה, גם מגישים את המצע – הופכים להיות המגוננים הראשונים, הן בתקצוב מפלה, והלשכה המשפטית חיה עם זה. אתם לא קשורים מקצועית, רעיונית לרחוב צלאח א-דין? שאני אבין. יש לכם עצמאות, אוטונומיה כזאת? מי שלא יודע מה זה צלאח א-דין, זה יועץ משפטי. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> זו השוואת משאבי הוראה בשפה משפטית. << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל הבג"ץ של ויצו בעצם מחזק את הנושא, שנשאר כאן איזה חלק שצריך גם אותו להשוות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אורית, תודה. תנו לו להשיב, הפצצנו אותו בשאלות. << דובר_המשך >> אילן שי: << דובר_המשך >> אנחנו מונחים כמובן מבחינה משפטית על ידי משרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היועץ המשפטי לממשלה יודע שאתם מפלים? פועלים שלא כחוק? << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> מה קשה לומר את האמת? מה קשה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, ראיתי אותך. תאמין לי, ראיתי אותך. << אורח >> אילן שי: << אורח >> הנציג של מחלקת ייעוץ חקיקה שאחראי על הנושא נמצא כאן והוא יכול לענות על השאלות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל מי שיכול לענות לי על השאלה, מוזמן לענות לי. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> בואו נוציא את פסק דין ויצו ונדבר עליו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, לא ברור מה אמרתי? בבקשה, אילן. << אורח >> אילן שי: << אורח >> בפסק דין ויצו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רואה מה את עושה? לקחת אותו לפסק דין ויצו. למה? אני לא צריך פסק דין ויצו בכלל. שלא ישמע אותך. אני לא רוצה תשובות על פסק דין ויצו. אני רוצה לדעת על פי חוק איך אתם פועלים בניגוד לחוק, נקודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אין לו מה לענות. הוא ענה כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי, אני מבקש. << אורח >> אילן שי: << אורח >> מבחינת הזכות לקבל שירות שווה בחינוך הרשמי המיוחד והחינוך המוכר שאינו רשמי המיוחד, היא זכות של התלמיד. השאלה האם הסכמי השכר של ההורים במוסדות חינוך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז זה הוכיח לכם. הינה, עומר, מצאתי נקודת זכות. סליחה, בג"ץ אמר את דברו. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> השוואת משאבי הוראה. שוויון. פסק דין ויצו. תדפיסו את פסק דין ויצו ותחלקו ליושבים פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בג"ץ אמר את דברו. << דובר_המשך >> אילן שי: << דובר_המשך >> יש להם השפעה על השירות שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. אמר את דברו בנושא. << אורח >> אילן שי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגלה לך. בוא תקשיב, גם תאורה תקנית בכיתה משפיעה על השירות; גם איכות ההוראה משפיעה על הילד. ואני שמח שבג"ץ נתן סעד. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> וגם ההורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. ההורים נותנים ומשקיעים, ועוד מוסיפים מהכיס ושותקים. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סוף סוף מוסד היועץ המשפטי בעד הגבלת כוח הבג"ץ. << אורח >> אילן שי: << אורח >> עכשיו, מבחינת התחולה של פסק דין ויצו על גני הילדים, הנושא של התחולה של הסכם "אופק חדש" בגני ילדים לא עלה בדיון בבג"ץ - - - << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה עמדתך המשפטית? << דובר_המשך >> אילן שי: << דובר_המשך >> והשאלה האם מבחינת התשתית העובדתית או הרקע העובדתי שרלוונטי לפסק דין ויצו, רלוונטי גם בגני הילדים, זו שאלה שאין לה תשובה חד-משמעית, כי אחת הסוגיות שעלו בפסק דין ויצו זה באמת התוכן של הסכמי העבודה בבתי הספר לפי "אופק חדש", שכוללים רכיבים כמו שעות פרטניות ושעות של לימוד בקבוצות קטנות. הנושאים האלה שנטען - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, אם הייתם שם פועלים בשוויוניות, היית מטשטש לי את הפרשנות על השכר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה לא יכול להיות, כי היועצת המשפטית של המשרד שלו אמרה שכן לפי החוק ובהתאם להסכמי השכר צריך להחיל "אופק חדש". << אורח >> אילן שי: << אורח >> ואני הייתי בדיון, והמשפט הבא שלה גם התייחס לסוגיה של הסכמי השכר, והשאלה אם הם רלוונטיים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> עילם שניר, ייעוץ וחקיקה. העמדה שלנו זה שמבחינה מהותית המשאבים צריכים להינתן בסוף הדרך לתלמידים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף הדרך? << דובר >> עילם שניר: << דובר >> לא, אני אומר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי בסוף הדרך הוא כבר לא צריך אותנו. << דובר_המשך >> עילם שניר: << דובר_המשך >> לא התכוונתי. השורה התחתונה היא שהשירות שניתן לתלמיד, בין אם זה בבית ספר או בגן, צריך להיות שווה בשני המקרים. מבחינת היישום או איך מיישמים ומתרגמים את זה בהיבטים של כן להחיל הסכמי שכר כאלה ואחרים, אלה בסוף עבודה מקצועית שצריכה להיעשות במשרד החינוך. היא נעשתה בצוות שהיה בעקבות הבג"ץ, בג"ץ לא התמקד בגני הילדים, ולכן הצוות שהם הקימו, כך נעשה בפועל, לא התמקד בנושא הזה. אבל גם אותו צריך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אבל אתה מתחמק מהשאלה. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא מתחמק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שלא מתחמק. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> התשובה היא שצריכה להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם רוצים גם להכתיב לי מה לומר. בחרתי לי מה לומר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מזועזעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני אתן לכם סבב שני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זה כואב, כי הם חושבים שיושבים פה מטומטמים שלא מבינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשאל אותך שאלה, אדוני, מכובדי: לית מאן דפליג שאסור להפלות. וזה לא מהיום, וזה לא מהבג"ץ. ואני לא רוצה להאמין שנרדמתם בשמירה, פשוט זו הייתה אוכלוסייה של החצר האחורית של מערכת החינוך. זו החצר האחורית, ולחצר האחורית הזו שנקראת החינוך המיוחד, יש עוד חצר אחורית שהיא החצר החרדית. זה המוכר שאינו רשמי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה הבור. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> זה לא רק חרדי, זה מוכש"ר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תקשיבי, אם לא היו בה חרדים זה לא היה מופלה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל זה לא רק. זה דרוזים וזה בדואים וזה חרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, זה לא רק. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> גם חילוניים, בבקשה. גם חילוניים. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מתנצלים בפני החילוניים שנפלתם קורבנות לאהבת החרדים במדינה. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> אנחנו לא משחקים את המשחק הזה של חילונים חרדים. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> דרוזי, ערבי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומר - - - << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הדיון הוא לא רק על חרדים אבל. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל מפלים - - - זה בגלל החרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לכם תכונה שאני מנסה לסגל אותה לעצמי, כשאני מדבר לא לשמוע. זה לא מצליח. תקשיבו קצת. אף אחד לא אומר שזה רק חרדים, אף אחד לא רוצה להיכנס לשם, כי ילד הוא ילד, אבל כשאת מסתכלת על אחוזים, מדברים על לובי – את מבינה? לשם כיוונתי. וזה לא תלוי הבג"ץ, זה מעיקר המופלה. עכשיו, תתפלפלו איתי הסכמי שכר, לא הסכמי שכר, איך עושים את זה? אני שואל: למה – ואני לא רוצה להוסיף משהו עסיסי, בדרך כלל אומרים למה ועוד משהו עסיסי – זה לא טופל שנים אחורה? למה אפשרתם את העוולה המשפטית הזו במשרד החינוך? למה אפשרתם את האפליה הזו במשרד החינוך, בניגוד לחוק? ועל זה אני לא מקבל תשובה. כשאני לא מקבל תשובה, אני הולך למקום הזה, ואני אומר שזה בגלל שזו קבוצה שאין לה לובי. דודי, אתה רוצה חמש דקות התייעצות? מפה אני לא יוצא בלי תשובות. תרצו, אני אשב איתכם עד הלילה. תנטשו את הוועדה? נטשתם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו לא ננטוש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני מבקש תשובות. תרצו הפסקה עשר דקות, רבע שעה? דברו עם המנכ"ל, דברו עם הכול. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> לפני ההפסקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לי, אנחנו נשמע את כולם עוד פעם, אני אעשה עוד סבב. אני היום פנוי להובלה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו נהיה כאן ככל שתבקשו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אנחנו רוצים את התשובות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו נהיה כאן ככל כמובן שהוועדה תבקש מאיתנו. הכדור כרגע, אני אומר את זה בצורה הכי מפורשת שיכולה להיות, לא נמצא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והאוצר אומר משהו אחר. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האוצר אומר: לא מכיר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> הפינג פונג הזה - - - << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> זה לא הפקידים, זו החלטה של הממשלה. אלה סדרי עדיפויות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >> הכי קל לצעוק על הפקידים. זה הממשלה, זה הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להתנפל עליו. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, דודי מזרחי לא התייחס לדברים שאני העליתי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני יכול להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, חכה, אתה תקבל תשובה. << אורח >> אילן שי: << אורח >> אני רוצה לתת תשובה לסוגיה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, זה הכי קל לתת תשובה. אני רוצה לתת תשובה על מה שצריך. על הפרוצדורות נדבר. אני מציע לך: נכריז הפסקה, תדבר עם המנכ"ל. אנחנו לא זזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקובל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשר דקות הפסקה, רבותיי. ב-13:15 הישיבה תתחדש. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:07 ונתחדשה בשעה 13:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני פותח את הישיבה מחדש. אני פותח אותה בהבהרה, בלהט הדברים יש מי שהבין, שלא במקום, כביכול שאמרתי שהמנכ"ל שיקר או שקרן. אמרתי לא ליפול מהכיסא אם מנכ"ל אומר לך משהו, וכשאתה בודק את הדברים בפועל יוצא משהו אחר ועושים משהו אחר. לא שהוא שיקר, זה לא תלוי בו. גם הדוגמה שהבאתי, זה לא היה תלוי בו אלא בגורמים המקצועיים במשרד. אז חס ושלום, יש אמון מלא ביני לבין המנכ"ל, עושה עבודתו נאמנה, משקיע שעות לא שגרתיות מבוקר עד ערב, מסור לעבודתו. ואני מקווה שהדברים הובהרו. וגם לאלה שהזדעזעו מטון הדברים, אז הינה, הבהרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין שעכשיו גם יהיה פתרון, אחרי ההבהרה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תהיה בטוח. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשכואב צועקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, אני קודם כול שמחתי לשמוע שיש העברות בוועדת הכספים של משרד החינוך, שעדיין תקועות שלא הובהרו. ואני קורא – הוועדה ועל דעת חבריי – קורא כיו"ר ועדת הכספים לא לשחרר שום העברה למשרד האוצר, שום פעולה למשרד האוצר ולמשרד החינוך, עד שהסוגיה הזו תבוא על פתרונה. דבר אחד. ולמה אני אומר זאת בהתחלה? הוועדה קוראת למשרד האוצר למצוא את הדרך לתקצוב ריאלי של החינוך המיוחד במוכש"ר – בכלל החינוך המיוחד ובמוכש"ר. משרד החינוך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גני ילדים אבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לי עד הסוף. אם יחסר, אני אשמח לשמוע הערות. נשוא הדיון זה גני ילדים, בוודאי. לא, אני מדבר על תקצוב ריאלי של כל המוכש"ר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני בדרך הזו רוצה לפתוח. שמענו פה דברים בלתי צפויים בסוגיית החינוך המיוחד קורים ביום-יום. לצערנו הרב, אני אומר: הגידול הולך וגדל שלא צמוד לשום פרמטר אחר במערכת החינוך. זה לא תלוי. וכמה שהעריכו גידול, יש הפתעות, והגידולים הם גדולים, ויש עדיין דברים פתוחים מול משרד האוצר. על 1 בספטמבר הנוכחי. לכן אני קורא לתקצוב ריאלי של כל החינוך המיוחד, כי אם זה לא יהיה גם מה שיש היום לא יהיה. אני מצפה ואני אבוא ואתן כתף למנכ"ל משרד החינוך ולשר החינוך, להודיע לשר האוצר ולראש הממשלה, שאם לא יהיה מענה לצרכים של החינוך המיוחד, והוא יודע שאין באפשרותו לפתוח באחריות מלאה תוך מענה הולם את החינוך המיוחד בשנת הלימודים הקרובה, שהוא לא פותח את שנת הלימודים. ואז תראו איך כולם מגיבים בצורה אחראית ונרתמים למטרה הזו. ואני אומר לכם: אנחנו דנים אומנם בהשוואה של המוכש"ר בחינוך המיוחד, אבל שתדעו לכם, כל החינוך המיוחד צריך דחיפה תקציבית בצורה משמעותית שאף אחד לא צפה אותה. לכן הוועדה קוראת למשרד האוצר למצוא את הדרך לתקצוב ריאלי של כל החינוך המיוחד במוכש"ר, כולל הגנים. משרד החינוך יסביר איך הוא מיישב את הסכמתו העקרוני. עליו להקים צוות מיידי עם משרד האוצר, משרד המשפטים. זה בקטע הזה. אל תיבהלו, זה לא הולך להיות כאורך הגלות, אני כבר אתן מועד לזה. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, שאלת הבהרה: יצאנו להבהרה כשהם צריכים לחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין להם תשובות, אני קובע את הסיכום. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין תשובות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין תשובות. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> אבל אפשר בסוף הערה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לכם, אני לא נועל את הישיבה. אני במילים אחרות, יותר מסודרות, מבקש ממשרד החינוך לא להצהיר לי עקרונית שהוא בעד, וממשרד האוצר תשובה פורמלית, אלא להתכנס השבוע הזה יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים, שימצאו את הדרך איך הם מיישמים את ההשוואה הזו של גני הילדים בחינוך המיוחד ובמוכש"ר לבין הממלכתי. יש בעיה אובייקטיבית שצריך שיינתן לה מענה. אנחנו רוצים מצד אחד את משרד החינוך. יושבת פה איתנו גם גב' פרץ, לא נתנו לה להתבטא בנושא הזה. בואו תקשיבו, לכן לקחו הרבה זמן ההתייעצויות. לו יצויר שמשרד החינוך מסכים, והוא כבר מסכים, ומשרד האוצר מצא את המימון, אין להם את האפשרות ליישם את התוספת של "אופק חדש" לכלל הגננות. ואני אסביר לכם למה. בעיה אובייקטיבית. המסה הקריטית הגדולה של הגננות והגננים, כי שם יש גם גננים – אני מנסה למצוא את המילים הנכונות – הבעלויות שלהם לא מוכנות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מאוגדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. הבעלויות לא מוכנות למסור את הפרטים, לחשוף את הרשימות למשרד החינוך. במצב שכזה, גם אם הם יתחייבו עכשיו, לא יהיה ניתן ליישם זאת. ומי שמבין בתחום הזה יודע. אני בכלל קראתי, אבל זה לא יהיה - - - << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יושב פה משרד רואי החשבון שמייצג אותם, תשאל אותם כמה זמן ייקח להם להביא את זה. יושב פה משרד רואי החשבון מאחורה, שיגידו כמה זמן ייקח להם להביא את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מי אתם מייצגים? << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את מי אתם מייצגים מהחינוך המיוחד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, גני ילדים מוכש"ר. << דובר >> רחל רביץ: << דובר >> אז גם את שי ליפשיץ עצמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא הבנת אותי. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> מה זאת אומרת, יש תלושי משכורת לגננות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם רוצים שאני אשים את זה על השולחן? << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא יביא לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתחייב. זו שאלה לגדולי ישראל. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך שהוא יביא לך את זה. אני מכיר את זה, אביא לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. הינה. לכן אני מבקש תשובות. ואני מבקש תשובות גם מהעמותות, גני הילדים במוכש"ר, האם הם מוכנים להעמיד את מצבת הגננות לטובת משרד החינוך ליישום ההסכם? << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. אתם מייצגים גם את רשת הגנים של בית יעקב? משרד שקובצקי, אתם מייצגים את רשת הגנים של בית יעקב? << דובר >> רחל רביץ: << דובר >> ודאי. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יפה. לכם יש את מצגת הגננות בחינוך המיוחד? << דובר >> רחל רביץ: << דובר >> ודאי. << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה זמן ייקח לכם להעביר את זה למשרד החינוך, אם תתבקשו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יום. << דובר_המשך >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. << דובר >> רחל רביץ: << דובר >> זה חומר חסוי. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אבל זה חומר חסוי בפני הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, קיבלתם רשות דיבור? זה נכון שאם חברי כנסת פונים ככה ואתם עונים לו, זה לא בדיוק מה שאנחנו מתכוונים. כדי שמשרד החינוך יפעיל את זה זה צריך לעבור כמה שלבים. זה הסכם. זאת אומרת שגם יצטרכו להיות נסרקים, נסרקים לא רק תעודת זהות ודופק, גם מבחינות אחרות: תארים, הכשרות, רישום פלילי, הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול אצלנו סרוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלך. תקשיבי, הלוואי שאני מתפרץ לדלת פתוחה ואין בעיה. שמתי את זה על השולחן, אני דורש תשובות. לא ייתכן שאני אהיה פה דון קישוט, ואני אסתכל אחורה ואין אף אחד מאחוריי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב מרגי, אפשר מילה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיד אני אתן לך. אני מודיע מראש, הוועדה תתכנס. לא תכננתי להיות פה ב-14 באוגוסט. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> יש ועדת הסכמות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נעשה. בכפוף ליושב-ראש הכנסת. בשונה מאחרים, אנחנו לא מתיימרים לדבר בשם כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיון המשך אפשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לבדוק. לא תהיה בעיה עם ועדת ההסכמות, יושב-ראש הכנסת. בכוונה לא ביקשתי את זה אחרי, כי הכנסת ננעלת ב-15. למרות שאפשר להתכנס גם בתל אביב, נכון לא תתנגדו? אבל אני עושה את זה ב-14 באוגוסט, ישיבה בשבוע הבא. משרד החינוך, חייבים תשובה להורה. בבקשה, אתה רוצה לתת אותה? סוניה, את רוצה להוסיף משהו בנושא הזה? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אמרת את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי את הדברים? מתנצל שלקחתי לך. זה המום של הוותק, של הפרקטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לא מובן מה הולך לקרות ב-14 בחודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לא נעלתי, הוא ברשות דיבור. בבקשה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני אתייחס לשאלה או לדברים שהצגת קודם לכן. אחת הסיבות שיצאנו לרפורמה בחינוך המיוחד נוגעת לבעיות שהיו קיימות, וחלקן עדיין קיימות, שנוגעות להסדרה בשטח – ערכים של בקרה, של אכיפה, שזה, אני חושב, אולי גולת הכותרת של הרפורמה בחינוך המיוחד. השנה היינו בפיילוט. אנחנו בתש"ף טיפלנו במחוז צפון. בתשפ"א נמשיך בכל הארץ, בגלל שיש לא מעט אי סדרים. לצערי הרב יש הרבה מאוד הורים וילדים שהמקרה שלהם נופל בין הכיסאות ולא מטופל כראוי. אני יכול רק להצר על כך. אם לילד יש זכאות לחינוך מיוחד וההורים בוחרים במסלול של שילוב, הילד זכאי לסייעת ולשעות סיוע. אם הוא לומד בגן מוכר שאינו רשמי, דרך המלך היא שהתקציב עובר לבעלות גם עבור הסייעת וגם עבור השעות התומכות, הן מפעילה במישרין את הצוות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך קורה שרשות מכובדת וגדולה, ובעיני היא מכובדת ומצטיינת בדברים אחרים, לא מכירה את הסוגיה הזאת, לא מכירה את השפה של המוכש"ר? היא כמעט זרקה אותו מתחום השטח המוניציפאלי שלה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה לא תקין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני בכוונה חותר לשם, דודי. אתה מבין שדיברנו שהשיח צריך להשתנות. אם במשרד החינוך יתייחסו לזה בשוויוניות, לכל החינוך המיוחד, אז גם הרשויות המקומיות יבינו שהשתנה פה. זה לא עוד איזה מאבק על חוק נהרי, לא חוק נהרי, מוכש"ר, לא מוכש"ר, פה זה צריך להיות מובנה, הרשויות צריכות לקבל את המידע, ההורים. המידע לא מונגש להורים. היהודי הזה התגלגל, הוא ואשתו, בלחפש מה מגיע לו. הוא עשה תואר שני עכשיו רק על הסיפור הזה של החינוך המיוחד – למה? הוא יודע, הוא יכול. סלחו לי אבל לא כל ההורים באותה רמה, לא כל ההורים פנויים, לא לכל ההורים יש יכולות. לו יש את היכולת. כמה הורים לא יכולים? כשעשינו את הרפורמה, דיברנו פעם אחר פעם על זה שהמידע לא מונגש, על זה שראשי רשויות חושבים שהם עושים טובה - זו גם התחושה שהם נותנים להורים לפעמים. פה אתם צריכים לעשות את העבודה שלכם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מסכים. זאת אחת הסיבות שבגינה יצאנו לרפורמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כרגע הרשות שלו לא בפיילוט - מה עושים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לגבי המקרה הפרטני, אני אשמח שתעביר את הפרטים כדי שבאופן פרטני נבין מה הסיפור, איך אנחנו פותרים אותו – זה לא תקין. יש עוד מודל שקיים בחלק מהרשויות. בגלל שהרשויות מעסיקות גם ככה צוות של סייעות, אז יש מקרים שבהם הרשות המקומית - במקרים שילד משולב בגן מוכר שאינו רשמי - היא זאת שמעסיקה את הסייעת. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא המקרה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מבין. זה גם מודל שעובד. לגבי המקרה הפרטני נחליף את הפרטים כדי שנדע לתת פתרון. אני יכול רק להצר על כך. << אורח >> קריאה: << אורח >> בסדר גמור. תודה. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> באנו לדיון על תקצוב גני ילדים בחינוך המיוחד. אני מגלה שיש אנרכיה מוחלטת במשרד החינוך. הדיון פה הוא על משילות. לפני שבועיים, כשבאנו להחליט על כל הדברים כמכלול, קיבלנו פה הבטחה שזה יעבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבטחה שלי, לא של המשרד. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> בסדר. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ישב פה המנכ"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המנכ"ל אמר שיהיה אופק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא התחייב. הוא אמר שהוא מאמין בזה, שהוא חושב. היחיד שהבטיח פה שלא תיפתח שנת לימודים בלי תקצוב בגני הילדים במוכש"ר זה אני. לא כדאי למשרד החינוך להגיע ב-1 בספטמבר בלי התקצוב הזה. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו רואים שכל הפקידים אומרים שיש פה עבירה על החוק. בואו נעשה מאבק. אדוני היושב-ראש, אתה גם ככה מוביל את המאבק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולנו מובילים, לא רק אני. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> זאת פשוט בושה. למה הכל בדקה התשעים? הייתה שנה שלמה, אפשר היה להתארגן לזה. ההורים האלה לא צריכים להיות בפרונט, המדינה צריכה להיות בפרונט. במקרה הזה המדינה כושלת. אין לחפש עכשיו מי האשמים. מסכנים הילדים האלה שמשלמים בכסף, בעוגמת נפש ובהתנהגות קלוקלת של מדינת ישראל. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא ביקשתי את זכות הדיבור מקודם, כי המתנתי לשמוע את האוצר ואת משרד החינוך. אחרי הדיון שהיה פה על תשלומי הורים הובהר לנו שהנושא הזה עומד להיפתר, שהולכים לפתור אותו. הגענו אחרי חודש, אחרי חודש וחצי לדיון. הייתי בטוח שנדבר על זה, הייתי בטוח שמשרד החינוך, שמשרד האוצר יענו איזו תשובה אינטלגנטית, כולל תשובה משפטית אינטלגנטית. הייתי בטוח שאני הולך לשמוע. התשובה המשפטית היא בדיוק הערך שלנו לבית המשפט העליון. אני רואה שמשרד החינוך מעריך אותה פחות מאיתנו, זה בסדר גמור. המערכת עונה תשובות לא אינטלגנטיות, האוצר עונה תשובות לא אינטלגנטיות, כולם מתעלמים - ואנחנו אחריהם. חבר הכנסת מרגי, אמרת לנו אז: "משרד החינוך התחייב, זה מתקדם". מה לא קרה בחודש האחרון שהולך לקרות בשבועיים הקרובים? אני מחדד את השאלה הזאת כי זה קריטי. מה לא קרה שהולך אכן לקרות? יש 24 מיליון שקל? אין 24 מיליון שקל? מה יש לנו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היו מטפלים בזה ברצינות, היו מצליחים. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה חושב שעכשיו זה יטופל יותר ברצינות? זה מנכ"ל אחר שמתחייב? זה שמוליק אבואב אחר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שהוא הבין שאנחנו לא מתכוונים להרפות. אם הוא לא יכריז על השבתת מערכת החינוך, אם המנכ"ל לא יכריז בגלל שהוא לא מקבל מענים מהאוצר, אני מצפה שראשי המוסדות של החינוך המיוחד במוכש"ר - - נכון, הם יסבלו, זו לא אמירה קלה להשבית, אבל הם צריכים להשבית, להעביר את כולם. << דובר >> יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם יש בעיות עם איזו שהיא רשת שלא רוצה להעביר פרטים ובגלל זה מתעכב, אני אפנה לגדולי ישראל. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אתה מדבר רק על המגזר החרדי. הנושא הזה הוא של כלל האזרחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה היא לא אצל המנכ"ל, הבעיה היא אצל היועץ המשפטי, שהלשכה המשפטית עדיין לא מבינים שעוברים פה על החוק. ברגע שהם יגידו למנכ"ל שעוברים על החוק יכול להיות שזה יותר ידחוף אותו. היועץ המשפטי פה מתפתל בשאלה: הבג"ץ התכוון ככה, לא התכוון ככה. הילדים האלה סובלים. זה לא מעניין אף אחד, כי אולי במקומות שלהם לא נמצאים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הכאב שלנו הוא על כך שהלשכה המשפטית לא מבינה שעוברים פה על החוק. אני מבין כשהם אומרים "אנחנו מצפצפים על בג"ץ". אם אתם מצפצפים על בג"ץ, ברוכים הבאים למועדון. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף לחבריי. ישבנו פה, שמענו, הקשבנו, אבל עם תשובות לא יצאנו. אני מאוד מקווה שביום רביעי נבוא עם תשובות, לא כמו שביקשנו ממשרד החינוך וממשרד האוצר לפני חודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כולי תקווה לא לקיים את הדיון אם נקבל תשובות. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שכולנו בעד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נראה לי שהאנשים באגף הזה, מי שישב פה, פחות מכירים אותנו. אנחנו גם פחות מכירים אתכם. בדיון הראשון של ועדת החינוך הנושא הזה היה הדבר הראשון שאותו דרשו חברי הכנסת פה. אני מודה שזו לא הייתי אני ואני פשוט הצטרפתי לבקשה של חברי כנסת אחרים. אמרנו שאנחנו לא נדון על שאר הדברים שהיו על סדר היום אם הנושא הזה לא נפתר. היה אז את המרכז לשלטון מקומי שביקש את המכרז של הביטוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת הייתה החולשה שלנו, הביטוח. לא עשינו מחווה למשרד החינוך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> התחושה הזאת של להגיד "בואו, אנחנו עכשיו פותרים את הנושא הזה, רק אחר כך עוברים לנושאים האחרים" איננה מרפה ממני, איננה מרפה מחבריי. אני מנסה שתבינו עם איזה ז'אנר של חברי כנסת אתם יושבים פה. תדעו שזה לא יחזור יותר. יש לנו את יושב ראש הוועדה, הוא הכי הוגן, הכי מבין, הכי מוכשר שיש פה בבניין הזה, יש לו אחריות על כולם. בגלל שיש לו אחריות לכך ששנת הלימודים תיפתח הוא לא שם וטו. במקום שתכבדו את זה אתם מותחים את החבל הרבה יותר מידי. אם הוא לא היה, לא היינו נותנים לזה אז לעבור. בגלל תחושת האחריות שלו, בגלל הניסיון שלו, הוא אמר: אני לוקח את זה עלי. מה שעשיתם היום הוא לא הוגן. סיכומים זה לשני הכיוונים. ברגע שיש סיכום שני הצדדים צריכים לפעול לפי אותו סיכום, והיה סיכום אז. המשכנו אז בדיון, כי סיכמנו שאנחנו עומדים בהתחייבות שלנו, אתם עומדים בהתחייבות שלכם. אתם באים חודש אחרי זה, מגלגלים עיניים, ואומרים: זה לא אני, זה ההוא, זה ההוא. זה לא יעבור יותר. נתנו לכם פעם אחת לעשות את זה, אני מבטיחה בשם חבריי פה שזה לא יקרה יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שהקריאה שלנו ליו"ר ועדת כספים – זו הוועדה הכי משמעותית בימים אלה - היא לא להעביר שום העברה לאוצר, שום תיקון, שום קיצוץ פלט, שום העברה תקציבית, שום עודפים, שום תקנה, שום כלום. זו קריאה שאני מקווה שהוא ייענה לה, אני יודע שזה בוער בו. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> אכזבה גדולה. מי יצא להפגין? הורים שבקושי שורדים את היום יום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא צריך הפגנות. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> לא חשוב, אכזבה זו אכזבה. אני רק מבקשת שזה לא יהיה פלסטר, שאנחנו נסתכל על תכנית רב-שנתית. אני מבקשת שלא נייצר פה פלסטר נקודתי, אלא תכנית רב-שנתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני סירבתי לפלסטר. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> יש ברפורמת החינוך 300 מיליון ₪. יש כל מיני תקנות שלא מיושמות. אפשר למצוא את התקציב. אני לא רואה שאנחנו מטפלים במוכש"ר רגיל, בכיתות שילוב, שזה חלק מתקציב גדול שצריך לטפל גם בו. תעלו את זה לדיון. איפשהו זה נעלם לנו. צריך להעלות גם את הדבר הזה לדיון. << אורח >> אהרון רבינוביץ: << אורח >> עשיתי תחקיר בנושא הזה. אני מלווה את המאבק הזה הרבה זמן. אמרו לגבי הסכמי השכר שמשרד החינוך לא בדיוק יודע את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא בגלל זה. זו גם בעיה. << אורח >> אהרון רבינוביץ: << אורח >> לפיקוח של משרד החינוך יש את כל הנתונים. כשהפיקוח של משרד החינוך רוצה, הוא שולח בקשה וכל הנתונים נסרקים אליו ישירות. מי שלא מעביר את זה מקבל מיד קנסות. הפיקוח של משרד החינוך יודע את הכל, אבל לאגף של התקצוב נעים לא להסתכל על זה כאילו הוא לא יודע מה הנתונים. אני לא יודע מי ניסה לעבוד עליך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא הכי מדויק. תאמין לי, קשה לעבוד עלי. אתה יודע למה? אני ארבע שנים זועק שיש אכיפה סלקטיבית במשרד החינוך, שיש תחומים שלא נכנסים אליהם. אל תהיה בטוח במה שאתה אומר. יש אכיפה סלקטיבית במשרד החינוך. כשאני אומר "אין להם", אז אין להם. << אורח >> אהרון רבינוביץ: << אורח >> אין להם את הנתונים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין להם את הנתונים. זה לא לכולם. לאלה שעשו ביקורת שכר באגף פיקוח ובקרה, שדרשו השבות למי - - << אורח >> אהרון רבינוביץ: << אורח >> כשהם רוצים, הם יודעים לקבל את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי, אבל הם לא יכולים. אני לא אגיד לך למה, כי אני לא רוצה לפגוע בחבריי. יש לי קולגיאליות לחברי כנסת, לבעלי תפקידים כאלה אחרים, לסגני שרים, אז עזוב את זה. << אורח >> אהרון רבינוביץ: << אורח >> גם בגני הילדים בחינוך המיוחד של המוכר שאינו רשמי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי זה תבוא, תשאל אותי, ואז אני אשקול אם לתת לך את הנתונים. אני חושב שאמרתי יותר ממה שלא אמרתי. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> אני רוצה לצייר את תחילת השנה שתבוא. אנחנו מקבלים את הילדים מוועדות השמה, זה לא שאנחנו עושים רישומים. אנחנו מטפלים בילדים הכי קשים במדינת ישראל: ילדים עם מוגבלות שכלית קשה, סיעודיים. ברוך השם פיתחנו מקומות יפהפיים. נכון שהם לא מקבלים את מה שהם צריכים, אבל אנחנו עוסקים בשביל זה. יש לנו מקומות יפהפיים, לכן הביקוש אלינו הוא רב מאוד. במקום שיהיו עכשיו בין שישה לשמונה ילדים בכיתה, בכל כיתה יהיו עכשיו עשרה ילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה את מסכימה? << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> כי אחרת ילדים יהיו בחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את לא עוזרת להם, ואני לא ערל לב. אמרתי בתחילת דבריי, הם בונים על החמלה שלנו, הם בונים על החמלה שלכם. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> נכון. אני לא יכולה להסתכל בעיני אימא שבוכה על כך שהיא לא יכולה להכניס את הילד שלה. קבעו שבכל גן שיהיו בו מעל שלושים ומשהו ילדים יתנו עוד סייעת. בגנים של החינוך המיוחד יש גננת וסייעת. ברגע שאני מקבלת יותר משישה עד שמונה ילדים לא מוסיפים לי סייעת, אני צריכה להוסיף מכספי סייעת. מה שהם עוד דורשים ממני זה לתת לסייעת הזאת את כל הזכויות שהם נותנים לסייעת. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כשהתחלתי לעבוד בחינוך הממלכתי-דתי, ראיתי את הפער המדהים. ההבדל בין אופק חדש הוא הרבה יותר משעות - הוא רכזי מקצוע, הוא ליווי הרבה יותר צמוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאנחנו מדברים על השוואה, אנחנו מדברים על הכל. אני בכוונה לא רציתי להיצמד לנישה מסוימת. החוק אומר שווה בשווה הכל, כולל סוג המנורה - אני הולך קיצוני עד לשם. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> למה התחלתי לעבוד בבית ספר ממלכתי-דתי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשתיות. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> רק בית ספר מוכר שאינו רשמי לא נגיש למורה נכה. בית הספר היחיד שהסכים לקבל מורה נכה זה בית ספר ממלכתי-דתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו לא העוולה היחידה שקיימת. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> צריך שתהיה אפשרות למורים נכים לעבוד במערכת החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי שכשישתנה השיח וראשי רשויות, שרים ופקידים יבינו שהמוכש"ר הוא לא איזה אילוץ פוליטי, שזה לא עוד מישהו שעושה טובה למישהו אלא מישהו שעושה טובה למדינה, לא ניתקל בתופעות כמו שההורה רון פה ציין, או כמו שאת מספרת. ודאי, אנחנו מכירים את זה, את צודקת. יש לנו ארבע שנים לעבוד. << אורח >> מרגלית לב-טוב: << אורח >> השאלה שלי היא בעיקר למשרד החינוך. בתור אימא לילד מיוחד שילמתי במשך כמה שנים תוספות מהכיס הפרטי שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תלכי לתביעה ייצוגית מאחר והם פעלו שלא כדין. << אורח >> מרגלית לב-טוב: << אורח >> אי אפשר, זה עשרות הורים. אין להם כוח. להורים אין כוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני הייתי הולך לתביעה ייצוגית ודורש השבה. תשאלי את גור רוזנבלט, ראש אגף פיקוח ובקרה במשרד החינוך. כשהוא מגלה מוסד שעשה עוולה, הוא דורש השבה. << אורח >> מרגלית לב-טוב: << אורח >> אנחנו לא עשינו את זה דרך המוסד עצמו, אנחנו עשינו את זה דרך איגוד הורים קטן, בינינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא שם. << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> כשפניתי לחבריי חברי הכנסת, מצאתי אוזן קשבת. אני פונה לחבריי ממשרד החינוך, ליועצים המשפטיים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מצאת שם אוזן כרויה? << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> לא מצאתי. אני אומר ומבקש בתחינה, כמו שביקשתי מחברי הכנסת, במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות הדברים, למרות להט הדברים, יושבים פה, אני אומר לכם בכנות כי אני מכיר כל אחד בתפקידו, אנשים שהכי רוצים להיות איש. כשהתכנסנו למצוא פתרונות, ראינו שיש קשיים אובייקטיביים וקשיים לא אובייקטיביים. האובייקטיביים תלויים בנו, אנחנו נצטרך לפתור אותם. הלא אובייקטיביים – זה גדול עליהם. אנחנו מוכנים לתת כתף חמה למאבק של צמרת המשרד. זה יכול להיפתר. תביאו את זה למנכ"ל. הדבר הכי נכון שיעשה שר החינוך זה להצהיר שהוא לא פותח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר בחינוך המיוחד בכל הארץ כי האוצר מסרב לתקצב זאת ראלית. יש דבר אחד שהאוצר צריך להבין - מה שאין לו תקרה תקציבית, מה שהוא לא תלוי תקציב זה חינוך מיוחד. לחינוך המיוחד יש צורך של תקצוב. תוך כדי הליכה מתקנים, המדינה יודעת לתקן. תשאלו את יו"ר ועדת הכספים כמה תוך כדי הליכה מתקנים את ספר התקציב. רבותיי, תודה לכם, ניפגש כאן בשבוע הבא – אני מקווה שלא - אם הבעיה לא תיפתר עד אז. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>