חומר רקע

ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ זיהום חוצה גבולות 2024 חשוון תשפ"ה | נובמבר המסמך נתמך ע"י המשרד להגנת הסביבה תוכן 5 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תודות 7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תמצית מנהלים 8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רקע 10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פסולת 14 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שפכים 15 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מקורות המים 16 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מחצבות 17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .היבטים כלכליים 19 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סיכום 21 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה 25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי והישראלי 31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .משפט וסביבה ביו"ש 49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .המפגעים 51 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פסולת 85 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שפכים 95 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מקורות המים 105 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מחצבות 115 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .היבטים כלכליים 116 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נזקים לבריאות כתוצאה מזיהום אויר 118 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נזקים כלכליים מטיפול לא מוסדר בחלקי כלי רכב 118 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נזקים למשק המים 120 . . . . . . .סך הנזקים הנגרמים מטיפול לא מוסדר בפסולת, שפכים וחלקי כלי רכב 121 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עלויות טיפול בפסולת 123 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עלויות טיפול בשפכים 129 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .המלצות וסיכום 130 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חקיקה ופיקוח 132 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פסולת 133 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שפכים 136 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .זיהום מקורות המים 136 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מחצבות 137 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סיכום 3 / גבולות חוצה / זיהום4 תודות עורכי הדו"ח: אור, מדען ראשי (לשעבר), המשרד להגנת הסביבה-ד"ר ישעיהו בר עו"ד שלמה רבינוביץ', מנהל הקליניקה לאיכות הסביבה, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט אנו מבקשים להודות לכל מי שטרח וסייע בהכנת דו"ח זה ולמבצעי הסקר עליו הוא מתבסס: יועצים להכנת הדו"ח : פרופ' חיים גבירצמן, האוניברסיטה העברית ירושלים ד"ר עו"ד חגי ויניצקי עו"ד בעז ארזי, רגבים מר יצחק מאיר, לשעבר מנהל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון אלו שתרמו ידע, נתונים, צילומים, תובנות והערות לדו"ח: גב' נעמה אברמוב, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה תנועת רגביםGIS ,גב' ליאור אדרי מר בני אלבז, קמ"ט איכות הסביבה, המינהל האזרחי ארי , מנהל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון-מר גלעד בן מר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה מר גיא דרך, תנועת שומרים על הנצח מר מנחם וייס, השירות ההידרולוגי, רשות המים , תנועת רגביםGISמר יהודה כיאת , מרכז תחום ד"ר ניצן לוי, מנהל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה מר אריאל מנור, הקליניקה הסביבתית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ד"ר יוסי ענבר, יועץ סביבתי מר יואב ערמוני, גרין אקדמי מר גדעון שגיא, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה עריכה לשונית וגראפית: גב' חנה פורטגנג, עורכת לשונית גב' חמוטל לורנס, עורכת גרפית 5 / / זיהום חוצה גבולות6 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ תמצית מנהלים 7 / תקציר מנהלים רקע המפגעים הסביבתיים אינם מבחינים בין גבולות, מדינות או הסכמים, וכשם ביהודה ושומרון (להלן: יו"ש), גם אינםC-וA, Bשאינם מבדילים בין גבולות שטחי מבחינים בין שטחים אלה ובין שאר השטח שבשליטת מדינת ישראל. ביו"ש מפגעי סביבה רבים וקשים, הכוללים את כל סוגי המפגעים הסביבתיים: מפגעי פסולת, עשן משרפת פסולת, שפכים, רעש, קרינה, חציבה בלתי חוקית ומפגעי חומרים מסוכנים. על אלו נוספים ציד, שוד עתיקות והרס תשתיות, מורשת וטבע. מפגעים אלו גורמים נזק בריאותי וסביבתי חמור, כגון זיהום אוויר, פגיעה במקורות המים, זיהום נחלים, זיהום קרקע, פגיעה במגוון הביולוגי, פגיעה בשטחים הפתוחים ועוד. הניהול הסביבתי בשטחי ההתיישבות הישראלית ביו"ש, ביישובים ובתעשייה, כפוף בדרך כלל לאותם דינים, תקנים ועקרונות הנוהגים בישראל. אולם בהיעדר תפיסה סביבתית מרחבית שלמה ועקב לקויות חקיקתיות ממשיות, המצב גרוע ,B-וAפי כמה וכמה בשטחים שאינם בתוך היישובים הישראליים ביו"ש, שטחי . הטיפול בפסולת נעשה ברמה ירודה, והטיפולCוכן בשטחים הפתוחים שבשטח בשפכים כמעט לא קיים. מפגעי הסביבה ביו"ש נובעים ממגוון סיבות, מורכבויות ומאפיינים ייחודיים: הרגישות המשפטי, המצב והגאולוגיה, הגאוגרפיה הגאופוליטי, המצב ההידרולוגית לזיהום מי תהום, צפיפות האוכלוסייה, וכן הבדלי תרבות ופערים כלכליים בין הפלסטינים ובין הישראלים ועל כל אלה בולטות בהיעדרן חקיקה ואכיפה. תנאי הקונפליקט המתמשך בשטח מחמירים את המצב הסביבתי וגורמים לחוסר יכולת ניהול ריבונית סביבתית מרחבית. חלק מהנזק שכבר נגרם לסביבה בלתי הפיך. כרבע מהאוכלוסייה הפלסטינית אינה זוכה לאיסוף או לטיפול כלשהו ספור אתרים-בפסולת, לרבות פסולת מסוכנת, והיא מושלכת ונשרפת באין פיראטיים. שרפה זו גורמת לזיהום אוויר כבד ולסיכון בריאותי חמור לכפרים פלסטיניים וליישובים ישראליים הסמוכים להם. מפגע הפסולת ביו"ש חמור בכל קנה מידה וחוצה גבולות. אתרי הפסולת הם מקור זיהום קשה לאוויר, לקרקע ולמקורות המים. / זיהום חוצה גבולות8 ,השפכים של מרבית האוכלוסייה הפלסטינית אינם נאספים ואינם מטופלים גם לא ברמה הבסיסית ביותר, אלא מסולקים לבורות ספיגה או לוואדיות. גם שפכים מיישובים ישראליים רבים אינם מטופלים כנדרש. התוצאה הישירה היא זיהומי קרקע ומי תהום: נחלים פגועים מזרימים שפכים המסכנים את בריאות האדם והחי , פוגעים קשות בנוף וגורמים מטרדי ריח קשים ליישובים ולעוברי דרכים. ענף החציבה מספק חומרי גלם למשק הבינוי והתשתיות ביו"ש ובישראל. צורכי משק זה מצויים במגמת גידול לעומת מחסור הולך וגובר, על סיפו של משבר, בחומרי גלם, בעיקר בחצץ. בעשרים השנים האחרונות נסגרו כמחצית מהמחצבות שפעלו בישראל, והמחסור בענף הבנייה מורגש היטב. בה בעת מספר המחצבות ביו"ש גדל, וכיום פועלות בשטחי יו"ש עשרות רבות של מחצבות, שמרביתן אינן חוקיות, המנצלות היעדר רגולציה, בקרה ואכיפה כדי ליהנות מיתרון תחרותי ולגרוף רווחים קלים. מחצבות אלו פוגעות פגיעה קשה בסביבה ויוצרות נזק סביבתי, שחלקו בלתי הפיך. רוב הפעילות בתחום המחצבות ביו"ש נעשית בניגוד לחוק ובלא רישוי, בלא פיקוח ואגב פעולות עברייניות ועשיית עושר על גב מדינת ישראל והציבור. המחצבות גורמות זיהום אוויר, פגיעה בנוף, בשטחים הפתוחים ובוואדיות ואף באתרי מורשת, וכן זיהום קרקע וזיהום מים, מסכנות את הבריאות ופוגעות באיכות החיים ובערך הנכסים הסמוכים אליהן, של ישראלים וכן של פלסטינים. בעיה חריפה וחמורה נוספת היא סכנת הזיהום של אקוות ההר (אקוויפר ההר), מהחשובים שבמקורות המים של ישראל, הנובעת מהמבנה הגאוגרפי והגאולוגי של השטח. הטיפול בשיקום הזיהום של מי תהום הוא תהליך ממושך, מסובך ויקר מאוד. סכנה זו מתעצמת בגין פיתוח מואץ הן במגזר הישראלי והן במגזר הפלסטיני. בעקבות זאת גם בטווח הקצר יש חשש לזיהום מתמשך של רבים מהקידוחים המספקים מים לתושבי מדינת ישראל ויו"ש. דו"ח זה מתאר התממשות סיכונים חמורים לבריאות ולסביבה, שעיקרם זיהום מקורות המים, זיהום הקרקע וזיהום האוויר. "לסביבה אין גבולות", ולכן סיכונים אלה מאיימים על כלל האוכלוסייה, בין שהיא מתגוררת ביו"ש ובין שבאזורים הסמוכים. 9 / תקציר מנהלים ניהול סיכונים אלו מחייב הכנה של תוכנית מקיפה לטיפול במפגעים הסביבתיים ביו"ש, בעיקר במגזר הפלסטיני אך גם במגזר הישראלי, תקצוב התוכנית וביצועה בשלבים הלכה למעשה. הניתוח הכלכלי הכלול בדו"ח זה מראה כי עלות הטיפול במניעת הזיהום למקורותיו נמוכה בהרבה מעלות הנזק הנגרם ממנו. הטיפול במפגעים הסביבתיים ביו"ש הוא הכרח מיידי ואינו סובל דיחוי. פסולת ביו"ש אתרים פיראטיים רבים של השלכת פסולת, שרפתה והטמנתה, הפוגעים בבריאות ובסביבה. באתרים אלו מטופלת פסולת על כל סוגיה: פסולת ביתית, פסולת תעשייתית, פסולת מתחום הרכב, פסולת חקלאית צמחית, פלסטיק חקלאי, פסולת בניין, פסולת אלקטרונית ואף פסולת מסוכנת. אתרי הפסולת ביו"ש מזהמים זיהום חמור את הקרקע, את מקורות המים ואת האוויר. הם גורמים להתרבות מזיקים ולהתפשטות מחלות, פוגעים בנוף, גורמים למפגעי ריח, מורידים את ערך הקרקע ומזיקים לבעלי החיים ולצומח. תושבי הרשות הפלסטינית נקלטת בשני אתרי2,000,000-הפסולת של כ מיני'ה. פסולת של-פינג׳אן ואל-הטמנה פלסטיניים שתחזוקתם לקויה: זהרת אל תושבים פלסטינים אינה נאספת איסוף מוסדר ואינה משונעת לאתרי700,000-כ קצה אלא מושלכת בשטח פתוח, וחלק גדול ממנה מוטמן או נשרף במאות מזבלות פיראטיות אגב גרימת נזק בריאותי וסביבתי קשה. חומרים מסוכנים המצויים בפסולת מחלחלים לקרקע ומזהמים אותה ואת מקורות המים וגורמים לזיהום אקוות ההר ולזיהום נחלים ביו"ש ובשטח מדינת ישראל. משרפות הפסולת סובלים כל תושבי אזור יו"ש, הפלסטינים והישראלים, וכן עוברי הדרך בכבישים הסמוכים לאתרי הפסולת. העשן אינו עוצר בקו הירוק, והוא פוגע בתושבים הסמוכים בשטחי מדינת ישראל, כגון בירושלים, בחבל לכיש, בשוהם, בחבל מודיעין, בכפר סבא ובראש העין. העלות החיצונית של שרפות פסולת ביו"ש מוערכת במאות מיליוני שקלים לשנה. / זיהום חוצה גבולות10 " ' . מפאת סכנה ביטחוניתBובאזורC. מפת מפגעים יו"ש. הסקר התמקד בעיקר באזור1מפה (שהוא הפגוע ביותר), כמעט ולא נסקר. בשל כך כמות המפגעיםAלסוקרים, איזור המעשית גדולה עוד הרבה יותר מן המתואר בדוח זה. 11 / תקציר מנהלים הנזק הבריאותי מוערך במאות מקרי מוות בשנה ובאלפי מקרים של תחלואה כרונית ואקוטית, וכל תושבי ויו"ש וסביבתה נמצאים בסיכון. הנזק הכלכלי הכרוך בפגיעה הבריאותית מוערך במיליארדי שקלים לשנה. מרבית אתרי הפסולת הפיראטיים ממוקמים מעל אזורי ההזנה של אקוות ההר, מה שמעמיד את אחד ממקורות המים העיקריים של מדינת ישראל בסכנת זיהום העלולה להתממש כבר בטווח הקצר. לעומת מצב הטיפול בפסולת ביישובים הפלסטיניים, הפסולת של הרשויות המקומיות והאזוריות הישראליות בשומרון ובבנימין מועברת לטיפול במתקני הפרדה או הטמנה מוסדרים. בשנים האחרונות מטופלת במתקן חדיש בעמנואל פסולת מהמועצה האזורית שומרון וממועצות מקומיות נוספות. פסולת זו ממוינת וממוחזרת בחלקה, ובשלבים הבאים יטופלו גם הרכיבים האורגניים ליצירת דשונת (קומפוסט) ולהפקת אנרגייה. המנהל האזרחי מקדם לאחרונה את הקמת מטמנת ראמון, סמוך לרימונים, כפתרון הטמנה (בלא הפרדה ומחזור, בניגוד למקובל בעולם ובישראל) לפסולת הפלסטינית שעדיין אינה משונעת למטמנות. המנהל האזרחי הודיע כי הוא מתכנן בסמוך למטמנה מתקן לטיפול מתקדם בפסולת, לשימוש כלל האוכלוסייה. את פעילות ההטמנה השוטפת של הפסולת הפלסטינית בראמון אמורים לבצע הפלסטינים. ואולם מהניסיון באתרי ההטמנה האחרים הקולטים פסולת פלסטינית, סביר שגם באתר זה יהיה התפעול לקוי ביותר ויגרום למפגעים תברואתיים וסביבתיים קשים. הקמה של מטמנה זו בניהול קרס2024פלסטיני היא אסון סביבתי שמועד התפרצותו אינו ידוע. בקיץ מיני'ה שבמזרח גוש עציון וגרם לזיהום כבד-חלק מהר הפסולת במטמנת אל של סביבתו הקרובה ושל הנחל שתחתיו. גורמי סביבה התריעו שנים על מחדל זה, ואין כל נחמה בכך שצדקו. הקמה של מטמנה פלסטינית בראמון היא אסון שאין להתירו. יש להבטיח כי הבקרה והתפעול השוטף של אתר זה יהיו באחריות גורמים ישראליים ובסטנדרטים של מדינת ישראל, על . נוסף על כךCכל המשתמע מכך, בייחוד משום שאתר ראמון נמצא בשטח יש להבטיח פינוי פסולת נאות וסביבתי מעשרות יישובים עירוניים וכפריים / זיהום חוצה גבולות12 במגזר הפלסטיני שעדיין אינם מקבלים שירות בסיסי זה, וכן טיפול נאות בפסולת המפונה. הדבר מחייב פעילות הסברה נרחבת ומערך לוגיסטי אמין לשינוע הפסולת, וכן תקצוב של השינוע ושל הטיפול בפסולת. יש צורך בתקינה, באכיפה, בבקרה ובהסברה כדי לשנות מן היסוד את התרבות הקיימת של שרפת פסולת, הטמנתה והשלכתה בשטחים פתוחים, כמקובל כיום באופן נרחב במגזר הפלסטיני. הנה כי כן, בהיעדר פיקוח ואכיפה הפכה יו"ש לשטח הפקר שבו פסולת מושלכת, מפורקת, מוטמנת ונשרפת בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים אגב פגיעה קשה בבריאות התושבים ובסביבה וגרימת נזק בריאותי וכלכלי רחב היקף. עיא: מטמנה פיראטית בוערת-תורמוס 13 / תקציר מנהלים שפכים שפכים ביתיים שאינם מטופלים מכילים גורמי מחלות המסוכנים לאדם ולסביבה. כדי להקטין את הסיכון מן השפכים המשוחררים לסביבה יש לטפל בשפכים ולהפחית את ריכוזי המזהמים בהם. תהליך הטיפול יקר למדי, ואוכלוסיות סביבתית נמוכה לא ימהרו-בעלות יכולת כלכלית נמוכה ומודעות תברואתית לממנו. הדבר נוגע למרבית האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש. 2.7-כ2021ביו"ש חיות שתי אוכלוסיות נפרדות: זו הפלסטינית, שמניינה נכון לשנת ,וזושבהתיישבות1)מיליוןנפש(לפינתוניהלשכההפלסטיניתלסטטיסטיקהלשנהזו מיליון מ"ק90-נפש. בכל שנה מייצרות ביו"ש כ500,000-הישראלית, שמניינה כ מהם80%-שפכים האוכלוסייה הפלסטינית והאוכלוסייה הישראלית גם יחד. כ מיליון מ"ק שפכים לשנה אינם מטופלים 38-מקורם באוכלוסייה הפלסטינית. כ ואינם מושבים אלא זורמים בנחלים או מסולקים באמצעות בורות ספיגה אל קרקע ואל מי התהום, וכמעט כולם מקורם בערים וכפרים פלסטיניים. כמו-התת מיליון מ"ק לשנה של שפכים או של מי קולחים באיכות גרועה עדיין זורמים5-כן כ מיישובים ישראליים אל הסביבה בלא טיפול מספק כנדרש בחוק. לעיתים מיתוסף סיכון מרכיבים כימיים ופיזיקליים, שמקורו בשפכי תעשייה המוזרמים למערכת הביוב הכללית. זה המצב בחברון, המזרימה כרום מתעשיית הבורסקאות ונסורת אבן מתעשיית האבן אל נחל חברון, בדרכו לנחל באר שבע ולנחל הבשור, וכך הדבר בשפכים משכם, הכוללים גם פסולת פנולית ושומנית רעילה מבתי הבד הסמוכים, וכן נסורת אבן מתעשיית האבן, הזורמים אל נחל שכם ונחל אלכסנדר. לעומת זאת מרבית שפכי היישובים הישראליים מטופלים במתקנים מקומיים בכמה ממי הקולחים הללו מנוצלים להשקיה, כגון באזור גוש50%-רמות טיפול. יותר מ עציון ובעמק שילה. עם זאת עדיין יש יישובים ישראליים שמתקני השפכים שלהם עמידה בדרישות החוק הנוהג בישראל.-זקוקים לשדרוג או להרחבה בשל אי מטופלים הוא איום -הזיהום המתמשך של הנחלים ושל הוואדיות בשפכים לא אסטרטגי על אקוות ההר, מקור המים הטבעי החשוב ביותר של מדינת ישראל. מספר הפלסטינים ביו"ש נתון במחלוקת עזה בין דמוגרפים. אולם כיוון שמשרדי 1 הממשלה, מתפ"ש והמנהל האזרחי על יחידותיו מסתמכים על נתוני הלמ"ס הפלסטיני כן בחרנו לקבל את הנחת מוצא זאת כבסיס לדיון.-והם נמען מרכזי לדוח זה, על / זיהום חוצה גבולות14 מקורות המים אקוות ההר המערבית היא מאגר מי התהום הגדול ביותר, האיכותי ביותר מיליון מ"ק מים לשנה נאגרים באקווה זו360-והחשוב ביותר במדינת ישראל. כ שנתי. כל המים המתחדשים נשאבים מדי שנה לאספקת מים למגוון-בממוצע רב שימושים בישראל וכן ביו"ש. אקוות ההר המערבית היא מקור מים חשוב ביותר למדינת ישראל ולפלסטינים גם בשל האיכות הגבוהה של המים הנשאבים ממנה, המתאימים לכל השימושים. רבים מנחלי יו"ש (נחל קישון, נחל שכם, נחל מודיעים, נחל חברון) משמשים בפועל לסילוק ולהולכה של שפכים או של מי קולחים באיכות נמוכה, הזורמים משטחי יו"ש למישור החוף הישראלי ולים. זרימת שפכים ומי קולחים בערוצי הנחלים גורמת נזק כבד לבתי הגידול הטבעיים ומזהמת את המים באקוות ההר, וכן פוגעת באפשרות ליהנות ממשאבי הטבע באזור. כמו כן נמנעת עקב כך היכולת לתפוס מי שיטפונות ולנצלם, פעולה בעלת חשיבות מכרעת למניעת הצפות בערי החוף. יברוד: ביובית שופכת קולחין-עין 15 / תקציר מנהלים מחצבות למעט המחצבות המוסדרות, שרובן ככולן בתחומי השיפוט של הרשויות הישראליות, אין ביו"ש ניהול למעשה של תחום המחצבות לא ברמת התכנון ולא ברמת ניהול הפעילות, פיקוח, אכיפה, הסדרה, ניהול מלאי חומרי גלם, מלאי לעתיד, שיקום וכו'. פעולתן של המחצבות הבלתי חוקיות במתכונתן הנוכחית גורמת פגיעה סביבתית נרחבת, הכוללת זיהום אוויר, פגיעה בנוף ופגיעה חמורה -באתרי מורשת וארכאולוגיה, זיהום קרקע, זיהום מקורות מים עיליים ותת קרקעיים, רעש, וכן פגיעה בבתי גידול טבעיים של חי וצומח ובערכי טבע עד הרס מוחלט שלהם. חלק מהנזקים כבר אינם בני תקנה. ההרים "נפצעים", ואדיות הופכים לגבעות, הרים הופכים לעמקים. נראה כי במחצבות שולטת התפיסה הרואה ביו"ש מקור לחומרי הגלם הנחוצים בישראל, בלי קבלת אחריות להיבטים הסביבתיים החמורים, שהם תוצר ישיר של פעילות חציבה שמרביתה אינה מפוקחת. הדבר נכון שבעתיים בנוגע למחצבות הפלסטיניות, שמרביתן פיראטיות, הפועלות . המשך המצב הנוכחי יביא לידי פתיחה של מחצבות פיראטיותC-וBבשטחי נחל רבה: שפכים בנחל / זיהום חוצה גבולות16 נוספות. היקף החציבה בהן צפוי להתעצם, והפגיעה בסביבה ובבריאות התושבים תורגש היטב בכל שטחי יו"ש ובשטחי ישראל הגובלים בהם. לנוכח האמור, בתחום המחצבות, וכמוהו בתחומי הגנת סביבה אחרים, יש לפעול בהתאם להוראות ולכללים המחייבים והנוהגים בשטח מדינת ישראל, וכן לתכנן, לקדם וליישם תוכנית ייעודית ליו"ש. היבטים כלכליים סביבה בהגדרתה היא מערכת דינמית. משמעות היעדר טיפול בבעיות המתוארות במסמך זה היא החרפת המצב והידרדרותו. כבר כעת עלות הנזק הישיר והעקיף דרמטית, והיא מוערכת במיליארדי שקלים לשנה. הפרק הכלכלי בדו"ח סוקר בהרחבה את הנזק הכלכלי למיניו ומסביר בפירוט את שיטות החישוב שעליהן מבוססות ההערכות. בתמצית מנהלים זו נציג את סיכום הדברים: ראם: מחצבה-א 17 / תקציר מנהלים נזק שנתי (מלש"ח) נזק לעשרים שנה (מלש"ח) נזק לבריאות ולסביבה מזיהום אוויר בעקבות שרפת פסולת1,180 23,600 נזק למשק המים127 2,540 נזק כלכלי משרפה ומסילוק לא מוסדר של רכיבי רכב גנוב1,300 26,000 סה"כ2,607 52,140 לעומת נזק כבד זה, העלות הכוללת לטיפול במפגעי הפסולת והשפכים ביו"ש שוות ערך לפחות משנתיים נזק: פרק סעיף עלות (מלש"ח) פסולת הקמת תשתית100 שנים10עלות תפעול260 שפכים הקמת תשתיות800 שנים10עלות תפעול1,790 סה"כ עלות תוכנית2,950 תעשיית הפסולת והשפכים היא מנגנון כלכלי כביר שאפשר לרתום לפיתוח ולשגשוג במקום שיהיה מקור לנזק ולהפסד. לשם כך יש להציב יעדים – כגון מיון פסולת, השבתה, צמצום היקף ההטמנה, ייעול שוק הפסולת והקמת תשתיות לאיסוף, טיפול בפסולת ובשפכים ומחזורם – ולתקצבם. נוסף על כך יש לקבוע מנגנונים שיהפכו לכדאיים את הפתרונות הסביבתיים לטיפול בפסולת ובשפכים גם מהבחינה הכלכלית. / זיהום חוצה גבולות18 סיכום דו"ח זה מציג את המפגעים הסביבתיים החמורים ביהודה ושומרון הנובעים מהיעדר טיפול ראוי בפסולת ובשפכים. אנו מתריעים כי הזנחת הבעיה וההתעלמות ממנה גורמות למוות ולתחלואה קשה הן בקרב האוכלוסייה הפלסטינית והן בקרב התושבים הישראלים ביו"ש, וכן בקרב תושבים ביישובים סמוכים בשטח מדינת ישראל. המפגעים הסביבתיים האמורים מאיימים על איכות המים של אקוות ההר המערבית, מקור מים טבעיים מרכזי, איכותי וחשוב ביותר של מדינת ישראל. הנזק לאיכות המים באקווה עלול להיות מורגש בפועל כבר בעתיד הקרוב. -הנזק הכלכלי שנגרם כעת ושייגרם בעתיד למדינת ישראל בשל המשך אי מיליארד שקלים בשנה, ובחשבון לטווח הבינוני 2.6-טיפול בבעיה נאמד ב מיליארדי שקלים. לעומת זאת ההשקעות 52-של עשרים שנה, ביותר מ הנדרשות מישראל לפתרון הולם לטיפול הנדרש בפסולת ובשפכים מוערכות מיליארד שקלים. כלומר, ההשקעות הנדרשות מתקציבי מדינת ישראל 3-ב קטנות בהרבה מעלויות הנזק שייגרם למדינת ישראל אם לא יוקמו. למניעת נזק זה יש הכרח בחקיקה, בתכנון, בביצוע ובהסדרה של הטיפול . לשם כך B- וA בפסולת ובשפכים בכל שטחי יהודה ושומרון, לרבות שטחי יש לגבש מדיניות כוללת ומתואמת בין גורמי הסמכות והמקצוע למיניהם לאומיים, אך ללא -לטיפול בנושא בשיתוף הרשות הפלסטינית וגורמים בין תלות בהם! ולהביא לאישורה בהחלטת ממשלה, לרבות לוח זמנים לביצוע שנתי.-ותקצוב רב 19 / תקציר מנהלים / זיהום חוצה גבולות20 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ פתיחה 21 / פתיחה האמירה "לסביבה אין גבולות" משמשת בסיס כמעט לכל הרצאה, דיון משפטי או סיור המתמקדים במצב הסביבתי ביהודה ושומרון. המפגעים הסביבתיים אינם עוצרים בגבולות מדיניים, בהסכמים או בחלוקות טריטוריאליות, ואין הם ביו"ש ובין שאר השטחים הנתונים לשליטתה שלC-וA, Bמבחינים בין שטחי מדינת ישראל. ביו"ש יש מפגעי סביבה רבים וחמורים, לרבות שרפות פסולת בלתי חוקיות, הזרמת שפכים בלתי מטופלים לשטחים פתוחים, הצטברות פסולת תקני בחומרים-מוסדרת וטיפול לא-מוצקה, רעש, קרינה, בנייה וחציבה לא מסוכנים. לכך נלווים פגיעה בחיות בר מוגנות, הרס תשתיות וגרימת נזק לאתרי טבע ומורשת. מפגעים אלה גורמים נזק קשה לסביבה ומהווים סכנה חמורה לבריאות הציבור. גורמי המפגעים הסביבתיים ביו"ש רבים, וכוללים את המצב הגאופוליטי המורכב, מאפיינים גאוגרפיים וגאולוגיים ייחודיים, חוסר חמור בחקיקה מותאמת ובאכיפה אפקטיבית, וכן הבדלים תרבותיים ותפעוליים בניהול הסביבתי בין האוכלוסייה יתרה מזאת, תנאי הסכסוך המתמשך1..הפלסטינית ובין האוכלוסייה הישראלית 2.באזור מחמירים את המצב בייחוד בתחומים כמו זיהום מים וטיפול בפסולת בכלל הסוגיות הסביבתיות בולטת בייחוד הסכנה לזיהום אקוות ההר (אקוויפר ההר), הנובעת מהרגישות ההידרולוגית הגבוהה של האזור, המאופיין בסלעי גיר ודולומיט קשים וקרסטיים. זהו אזור ההזנה המרכזי של האקווה, והסיכון לזיהום גובר בשל פיתוח מואץ בשני המגזרים, הפלסטיני והישראלי כאחד. אנשי מקצוע2023דו"ח זה מסתמך על סקר שטח מקיף שביצעו במהלך שנת ראו יצחק מאיר, "כיצד יש לטפל במפגעים הסביבתיים הנגרמים מהמציאות הגיאופוליטית 1 ). מדינות מתקשות להתמודד עם2015 ,) (דצמבר4(6ביהודה ושומרון", אקולוגיה וסביבה בעיות סביבתיות חוצות גבולות. הדעה הרווחת המתבססת על ניתוח נתונים אמפיריים, היא שקיימת בעיה רחבת יריעה של יישום הסכמים ואמנות הנוגעים לניהול סביבתי חוצה גבולות במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קושי נוסף מתעורר כאשר שתי המדינות השותפות להסכם, נבדלות ביכולות הניהול הסביבתי שלהן, כלומר, יכולתן לתכנן וליישם פתרונות סביבתיים סבירים למניעת המפגעים. פערים אלה נובעים מהבדלים ביכולות כלכליות, ברמת הניהול, מיכולתה והשפעתה של חברה אזרחית, מהבדלים בהיקף התשתית החוקתית הסביבתית, מהבדלים ברמת הטכנולוגיה, המחקר ורמת כוח האדם המקצועי בכל מדינה, כמו גם מהבדלים באופי התרבותי של המדינות. הדברים בולטים מאד וייחודיים בעולם, בהקשר של יו"ש. ניצן לוי (עורך) "מצב איכות הסביבה ביהודה ושומרון, קובץ מאמרים". איגוד ערים לאיכות 2 .)2012(הסביבה יהודה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון / זיהום חוצה גבולות22 אשר סיירו ברחבי יו"ש ותיעדו את המפגעים למיניהם מהקרקע ובאמצעות רחפנים. מתוצאות הסקר, וכן מן הנתונים העולים מחומרים מקצועיים מקבילים (דו"חות מבקר המדינה, דו"חות עמותות וארגונים אחרים, מחקרים באקדמיה ועוד), עולה צורך דחוף בניהול סביבתי אזורי, החוצה גבולות פוליטיים ומחייב טיפול מערכתי 3.מיידי דו"ח זה מסכם את מצב את המפגעים הסביבתיים המרכזיים ואת הנזק הבריאותי והכלכלי הנלווה להם. הדו"ח מציג ניתוח כלכלי של עלויות הזיהום לעומת העלויות הכרוכות בתוכנית לשיפור המצב אגב הידרשות להיבטים המשפטיים המורכבים ולהיעדר המדיניות והאכיפה הסביבתית ביו"ש. בסוף הדו"ח מובאות המלצות להתמודדות עם הבעיות המוצגות. חלק מן המפגעים המוצגים בדו"ח כבר אינם בני תקנה. כדי להימנע מהחמרת המצב עוד יש לפעול כעת. שם, ובעניין ניהול סביבתי חוצה גבולות ראו ניצן לוי, "ניהול סביבתי חוצה גבולות בתנאי 3 אי שוויוניות", עבודה לקבלת תואר דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים ).2009( 23 / פתיחה / זיהום חוצה גבולות24 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי והישראלי 25 / יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי והישראלי ), אזור יו"ש זוכה להתייחסויות והגדרות1967(מאז מלחמת ששת הימים משפטיות שונות הן לפי המשפט הבינלאומי והן לפי המשפט הישראלי. ישנם ארגונים המתייחסים לשטחי יו"ש כ"שטחים השנויים במחלוקת" ויש המתייחסים למדינת ישראל כ"כובש צבאי". לעומתם, יש הסוברים שתוצאת מלחמת ששת הימים הינה השבת המעמד החוקי של שטחי יו"ש למעמדם המקורי, דהיינו "שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי אשר היה בימי השלטון הירדני בבחינת "בעל זכות חזקה" שנעדר מהשטח במשך מספר שנים מכורח מלחמה שנכפתה 4."עליו, ועתה שב אליו המצב המשפטי שהוחל באזור יו"ש, בו הוקם ממשל צבאי, שונה מהמצב בירושלים המזרחית בה הוחלו "המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה" (צו סדרי השלטון ).1967-והמשפט, התשכ"ז בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, על הרשויות הישראליות באזור יהודה -ושומרון חלות המגבלות והחובות שבדיני התפיסה הלוחמתית שבמשפט הבין 1907לאומי. מדובר בדינים שבכללן התקנות הנספחות לאמנת האג משנת העוסקות בדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, ובאמנת ז'נבה הרביעית משנת בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה. מטרת דינים אלו היא להסדיר את1949 השליטה הזמנית של מדינה בשטח שנתפס במלחמה, עד להכרעה באשר לעתיד השטח. תקנות האג עוסקות בשני יסודות עיקריים בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית: הבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של התופס בשטח והבטחת צרכיה של האוכלוסייה האזרחית. התפיסה הלוחמתית הוצגה על ידי ממשלות ישראל בפני בית המשפט העליון, שקיבל תפיסה זו. משמעות התפיסה הלוחמתית כפולה: ראשית, המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה. שנית, המשטר ידי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי,-המשפטי החל באזורים אלה נקבע על הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון דו"ח על מעמד הבניה באזור יהודה ושומרון 4 https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokeedmond090712/he/documents_ )21.06.12( .)(דוח השופט אדמונד לויdoch090712.pdf / זיהום חוצה גבולות26 5.ובעיקר הכללים העוסקים בתפיסה הלוחמתית בבית המשפט העליון נתקבלה הדעה שתקנות האג הן דקלרטיביות באופיין, והן 6.משקפות משפט בינלאומי מנהגי החל בישראל גם בלא מעשה חקיקה ישראלי לעומת זאת, לגבי אמנת ג'נבה לא קיימת הכרעה משפטית ברורה. לעמדת ממשלת ישראל אמנת ג'נבה אינה חלה על תפיסתה הלוחמתית של ישראל (מהטעם שהשטח לא נכבש ממדינה שהוכרה כריבון בשטח7ביהודה ושומרון לפני המשפט הבינלאומי וכן מהטעם שמדובר באמנה הסכמית שלא אושרה בחוק כמתחייב). עם זאת, לפנים משורת הדין, החליטה ממשלת ישראל לנהוג כלפי אוכלוסיית האזור בהתאם לחלקיה ההומניטריים של האמנה ובשים לב לעמדה זו, לא נדרש בית המשפט העליון להכריע בסוגיית התחולה. לתקנות האג עוסקת בשמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון תוך43תקנה הבטחת החיים התקינים באזור שנכבש. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, -מדובר ב"הוראת העל המנחה את המפקד הצבאי ומשמשת כמסגרת מעין חוקתית לדינים החלים באזור". היא קובעת מסגרת כללית לאופן הפעלת חובותיו יש דין – ארגון מתנדבים 2164/09וסמכויותיו של המפקד הצבאי באזור (בג"ץ )26.12.2011( 8למען זכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה ראש מועצת ענאתא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית,3240/15; בג"ץ )) . על פי התקנה, על המפקד הצבאי לכבד את החוקים7.1.2019( 14פסקה שעמדו בתוקף באזור עובר לתפיסתו אלא אם נדרש אחרת לצורך רווחתה של האוכלוסייה או לשם הבטחת הצרכים הביטחוניים. לצד זאת, רשאי – ולעיתים אף חייב – המפקד הצבאי לסטות מהדין המקומי ולהגיב באופן דינאמי למציאות טביב202/81המשתנה בשטח על מנת לשמור על סדר החיים הציבוריים (בג"ץ אמנה – תנועת 548/04) בג"ץ1982( 632-631 ,622 )2(;נ' שר הביטחון, פ"ד לו ההתיישבות של גוש אמונים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד 8."))2004( 383-382 ,373נח בהקשר זה נציין, כי מסקנת דוח השופט לוי, הייתה כי מנקודת המבט של המשפט . המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל1661/05בג"ץ 5 . ג'מעית אסכאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון393/82בג"ץ 6 . העצני נ' מדינת ישראל61/80בג"ץ 7 .' עיריית חברון נ' מדינת ישראל ואח358/18בג"ץ 8 27 / יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי והישראלי באמנות ביטוי לידי באים שהם כפי ,הכיבוש לדיני ביו"ש תחולה אין ,הבינלאומי הנוכחות של המיוחדות והמשפטיות ההיסטוריות הנסיבות לאור וזאת .השונות את אליה השיבה ישראל כשלמעשה ,שנים עשרות במשך ביו"ש הישראלית שטחיה. בראשו אשר ,צבאי ממשל הוקם יו"ש באזור ,הימים ששת מלחמת מאז ,בפועל הוא ,הלוחמתית התפיסה לדיני בהתאם .המרכז פיקוד מפקד -צבאי מפקד עומד ,הפומבי הבינלאומי המשפט כללי על נסמכים וסמכויותיו הריבון כחלף משמש השלטון סדרי בדבר המנשר הוצא זו סמכות מכוח .צבאית תפיסה שעניינם הצבאי המפקד סמכויות .1967-התשכ"ז ,)2 '(מס )והשומרון יהודה (אזור והמשפט חדשה חקיקה על והן הצבאית התפיסה לפני באזור נהג אשר הדין על הן נסמכות באזור. שנקבעה 1981-התשמ"ב ,)947 '(מס )והשומרון (יהודה אזרחי מנהל הקמת בדבר הצו מכוח האזרחי במנהל .ביו"ש האזרחיים העניינים את לנהל שייעודו ,האזרחי המנהל הוקם קציני .הממשלה משרדי של המקצועית כנציגות המשמשים מטה קציני פועלים מילוי לשם ,החוק לאכיפת פעולות כולל ,שונות פעולות לבצע מוסמכים המטה בשטחים. הממשלה פעולות תיאום למפקדת כפוף האזרחי המנהל .תפקידם בדבר הביניים "הסכם 28 09 1995 -ב בוושינגטון נחתם אוסלו הסכמי במסגרת "טאבה ו"הסכם "'ב אוסלו "הסכם גם מכונה אשר ,"עזה ורצועת המערבית הגדה קטגוריות: לשלוש חולק יו"ש אזור ,זה הסכם במסגרת .)""הסכם הביניים :(להלן 18%-כ - הפלסטינית הרשות של ואזרחית ביטחונית מלאה שליטה - A שטח יו"ש. משטח משטח 22%-כ - ישראלית ביטחונית ושליטה פלסטינית אזרחית שליטה - B שטח יו"ש. 60%-כ - דונם מיליון 3 4-כ הוא השטח גודל .מלאה ישראלית שליטה - C שטח .יו"ש משטח מהחקיקה מורכב יו"ש באזור החל החקיקה מארג ,לעיל מהמתואר כתוצאה הדין ,העות'מאני מהדין הן :הימים ששת מלחמת עד ביו"ש קיימת שהייתה שנקבעה מהחקיקה והן ,הירדני השלטון מתקופת והדין הבריטי המנדט מתקופת גבולות חוצה / זיהום28 מאז, שעיקרה הצווים שחוקק המפקד הצבאי. הצווים האמורים מכונים "תחיקת הביטחון",שנקבעתבהתאםלצרכיםהביטחונייםוהאזרחייםהעוליםמפעםלפעם. מכוח סמכותו חוקק המפקד הצבאי את הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה , וצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה1981-), התשמ״א892והשומרון) (מס׳ . מכוח צווים אלו, הותקנו תקנון המועצות1979-), התשל״ט783והשומרון) (מס׳ ותקנון המועצות האזוריות (יהודה1981-המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א . תקנונים אלו החילו חקיקה ישראלית על הרשויות1979-והשומרון), התשל״ט המקומיות הישראליות ביו"ש בעניין ההתנהלות המוניציפלית של הרשויות המקומיות וחיי תושביהן. חלק מחקיקה האמורה הוטמעה בתקנון וחלק במסגרת נספחים לתקנון. חקיקה זו מכונה גם "משפט המובלעות". טריטוריאלית של הכנסת-נוסף על כך, באזור קיימת תחיקה בעלת תחולה חוץ (כנושאי מיסים ופלילים, חוק שירות בטחון ודיני הבחירות9עם תחולה פרסונאלית לכנסת), תקנות שעת חירום, ותחולה עקיפה באמצעות פרשנות היקף התחולה כגון דיני עבודה והמשפט המנהלי.10של הוראות הדין הישראלי חברה כלכלית לירושלים בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, פ"ד5808/93 בג"ץ9 .)1995( 97 ,89 )1(מט בע"מ נ' המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, 2002א. דינמיקה אחזקות1234/10 בג"ץ10 .(21.7.2010( 8 פסקה 29 / יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי והישראלי / זיהום חוצה גבולות30 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ משפט וסביבה ביו"ש 31 / משפט וסביבה ביו"שמ המשפט הבינלאומי והגנה על הסביבה ביו"ש מדינות את הביאו ,בהם הגלומות והסכנות האקלים שינויי לרבות ,הסביבתי המצב מקומית חקיקה באמצעות לפעול יש ,הסביבה על להגן מנת על כי ,להבנה העולם ,בינלאומיות בהסכמות ,היתר בין ,ביטוי לידי באה זו הבנה .פעולה ובשיתוף מחויבת ישראל ,כך .ממשלה ובהחלטות ברגולציה ,בחקיקה ,בהצהרות ,באמנות ;1985-מ האוזון שכבת על להגנה וינה אמנת :כמו שונות ולאמנות להסכמות United Nations Framework   – אקלים שינוי בנושא האו"ם של המסגרת אמנת ואושררה ,1994 בשנת לתוקף שנכנסה )Convention on Climate Change )UNFCCC חברות ידי על התקבלה האקלים אמנת מכוח ;1996 בשנת ישראל מדינת ידי-על Adoption of( פריז הסכם אימוץ בדבר CP 21/1 החלטה 2015 בשנת UNFCCP -ה 2016 בשנת ישראל מדינת בידי ואושרר נחתם פריז הסכם .)the Paris Agreement הצטרפה ישראל ;)14 11 2016 מיום 2041  מספר ממשלה בהחלטת (האשרור 1995-מ התיכון הים של החוף ואזורי הימית הסביבה על להגנה ברצלונה לאמנת האקלים באמנת שחברות המדינות על שונות חובות מטיל ,הנזכר פריז הסכם מידי חממה גזי פליטות להפחתת לאומי יעד להגשת החובה :כגון ישראל ובכללן יישום ,2050 לשנת עד חממה גזי פליטות להפחתת אסטרטגיה קידום ,שנים חמש החברות המדינות של הדדית ותמיכה אקלים לשינוי להיערכות לאומיים אמצעים אקלים. לשינויי להיערכות גלובאלי יעד בהשגת הביאו כאמור בינלאומיים ואמנות הסכמים כלפי ישראל מדינת של מחויבויותיה ולהצטרפות ,סביבתיות החלטות לקבלת ,המקומית הסביבתית החקיקה להרחבת שונות. הצהרות על ולחתימה בינלאומיות להסכמות ולהפחתת אקלים לשינוי ההיערכות לקידום לפעול ממשלה החלטות התקבלו ,כך כמו: ,חממה גזי פליטות • ורתימת ישראלית טכנולוגית חדשנות עידוד :1685 'מס ממשלה החלטת הלאומיים ביעדים ולעמידה האקלים בשינויי למאבק ההייטק תעשיית 26 06 2022 • שיטפונות סיכוני וניהול תשתיות קידום :207 'מס ממשלה החלטת 01 08 2021 • האנרגיה צריכת וייעול חממה גזי פליטות הפחתת :542 'מס ממשלה החלטת גבולות חוצה / זיהום32 (בעקבות החלטה זו, ישראל הגישה למזכירות אמנת20.09.2015 .במשק האקלים את היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת ).2030 מחויבותה הגלובאלית של מדינת ישראל למאבק בשינויי האקלים ולהגנת הסביבה כוללת, כמובן, את כל השטחים שבשליטתה ובכללם אזור יו"ש, זאת גם לשיטתם של אלו המתייחסים אל שטחי יו"ש כאל שטח כבוש. לתקנות האג, המדינה מחויבת להבטיח את הסדר והחיים43בהתאם לתקנה תקנה זו חלה על כל תחומי החיים-התקינים ולפעול למען צרכי החברה האזרחיים. בחובה זו כלולה חובתה של המדינה, באמצעות הממשל הצבאי, להגן על הסביבה. על אחת כמה וכמה כאשר הפגיעה בסביבה פוגעת ישירות ובצורה חמורה גם בבריאות התושבים. נוסף על החובה האמורה, גם דיני איכות הסביבה לאומיים מטילים חובה על המדינה להגן על הסביבה ולפעול בנחישות-הבין לצמצום הסכנות נוכח שינויי האקלים. ענייני איכות הסביבה, בהיותם חוצי גבולות, מגדירים נקודת מבט ייחודית על עקרון הסוברניות והריבונות, שלפיו מדינה זכאית להפעיל סמכות שלטונית עצמאית ביחס לתושביה ולשטח מסוים כמנהג בעלים. ההבנה היא, שלאור העובדה ש"לסביבה אין גבולות", למדינה יש אחריות מסוימת, בהתאם לנסיבות, גם על שטחים בשליטתה למרות שאינם בריבונותה. בהתאם לדיני איכות הסביבה במשפט הבינלאומי, למדינה אין זכות לעשות שימוש בשטחה באופן הגורם לנזק חמור ומוכח לשטחה של מדינה אחרת. זאת הזכות-ועוד, בהתאם למשפט הבינלאומי, קיימת זכות אדם לאיכות הסביבה בתמצית ולצורך ההמחשה, נזכיר את11.להנות מתנאים סביבתיים נאותים וקיימות Declaration of the United Nations Conference( 1972הכרזת שטוקהולם משנת )) שהגדירה לראשונה את מערכת יחסיon the Human Environment )1972 הגומלין בין ערך ההגנה על הסביבה לבין זכויות האדם תוך הכרה בשיפור והגנת הסביבה כאדן להגשמת זכויות אדם בסיסיות כמו חירות ושוויון. בעקבות הכרזות אלו, נחתמו כאמור, אמנות והסכמים בנושאים סביבתיים שונים בידי מדינות רבות. על מעמדה של הזכות לאיכות סביבה ראו י' שני "הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות 11 .297אדם במשפט הבינ"ל" המשפט ו תשס"א 33 / משפט וסביבה ביו"שמ ,גם מי שיבקש לבחון את פעולותיה של מדינת ישראל בראי התפיסה הלוחמתית יגיע למסקנה, כי היא מחויבת בהתייחסות נאותה לסביבה, שכן על תופס השטח לשמור על האינטרסים ועל זכויות היסוד של האוכלוסייה בשטח הנתפס ובכלל זה על זכות התושבים לאיכות הסביבה ולהגנתה, וודאי על זכותם לבריאות. תפיסה זו גם מביאה למסקנה, כי על הריבון לחוקק גם חקיקה סביבתית ולעדכנה "שכן 12."צרכי החברה משתנים במרוצת הזמן מחקר של מרכז קונקורד שליד המכללה למינהל, שערך ניתוח משפטי על חובת ההגנה על הסביבה בשטחי יו"ש, מסכם כך: "לסיכום, עיקרון הריבונות הקבועה על משאבי הטבע משתלב היטב במסגרת הנורמטיבית של דיני הכיבוש ומחייב שהריבונות עליהם הינה13את הממשל הצבאי להימנע מפגיעה במשאבי הטבע של המדינה הנכבשת או של האוכלוסייה הזכאית להגשים את זכותה להגדרה .14"עצמית בטריטוריה הרלוונטית סוכם בין היתר, כי:15בהסכם הביניים "שני הצדדים ישאפו להשתמש במשאבי הטבע ולנצלם, בהתאם למדיניות איכות הסביבה והפיתוח של כל אחד מהם, באופן אשר ימנע נזק לאיכות הסביבה וינקטו בכל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שפעילויותיהם כל אחד באזורו לא תגרומנה נזק לאיכות הסביבה של הצד האחר. כל צד יפעל להגנה על איכות הסביבה ולמניעת סיכונים, מפגעים ומטרדים סביבתיים, לרבות כל סוגי זיהום הקרקע, המים והאוויר. שני הצדדים יאמצו, יחילו ויבטיחו את קיום אמות המידה המוכרות לאומי ... כל צד ינקוט באמצעים הדרושים והמתאימים על מנת-במישור הבין מבוקרת של ביוב ו/או שפכים למקורות מים, למערכות מים-למנוע הזרמה בלתי וגופי מים, לרבות מי תהום, מים עיליים ונהרות, אשר עלולה להשפיע על הצד האחר, ולקדם את הטיפול הנאות בביוב ביתי ותעשייתי וכן בפסולות מוצקות ומסוכנות". .574 ,)1( אלג'מעיה אלמסיחיה ללאראצ'י אלמקדסה נ' שר הבטחון, פ"ד כו337/71בג"ץ 12 .עקרון הריבונות מחייב גם הסדרה סביבתית אקטיבית 13 ""האם רק הקו הירוק? ההגנה על הסביבה בשטחים מעבר לקו הירוק: ניתוח משפטי 14 .מאת מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל, המכללה למינהל 12 פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" בסעיף-"הסכם ביניים ישראלי15 https://content.ecf.org. .3 לתוספת בעניין "כוחות ואחריות לעניינים אזרחיים" בנספח il/files/M00259_TheIsraeli-PalestinianInterimAgreement-HebrewText.pdf / זיהום חוצה גבולות34 בנוסף, הצדדים הסכימו להקים ועדת מומחים לאיכות הסביבה. בפועל, ההסכמים לא החזיקו מעמד, אלא בחמש השנים הראשונות (וגם לא במלואן), אך קיים קשר , בעיקר בניסיונות לתיאומים בתחום המים.16כלשהו בין הצדדים : "ישראל והרשות1לנספח5הקובע בסעיף1994יוזכר גם הסכם קהיר משנת -הפלסטינית יאמצו, יחילו ויבטיחו את קיום הסטנדרטים המוכרים במישור הבין לאומי בנוגע לרמות המותרות של זיהום קרקע, אוויר, מים וים, ולרמות המקובלות לטיפול ולסילוק שפכים נוזלים ומוצקים, לשימוש ולטיפול בחומרים מסוכנים לרבות חומרי הדברה..." הנה כי כן, מכל נקודת מבט על שטחי יו"ש, מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל מחויבת להגנת הסביבה ביו"ש. הדברים נכוחים גם מתובנות סביבה גלובאליות, ארוכות טווח וחוצות גבולות. חובת מדינת ישראל כלפי אזרחיה לשמירת הסביבה ביו"ש מדינת ישראל מחויבת לשמירת הסביבה ביו"ש גם מכח מחויבותה הכללית והבסיסית כלפי אזרחיה. בהקשר זה נציין את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וכן הכוללת1948את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם משנת זכויות שונות, אשר על כל מדינה להבטיח לאזרחיה, כגון: החיים, הכבוד, הקניין, חופש הביטוי, חופש העיסוק, חופש התנועה ועוד. מחויבות המדינה נובעת גם מצד הדין המנהלי, שלפיו מדינת ישראל מחויבת לנהוג בשוויון ובחוסר הפליה כלפי אזרחיה המתגוררים ביו"ש, ולא ראוי שחקיקה סביבתית של מדינת ישראל לא תחול בתחומי יו"ש. מן הראוי, כי מדינת ישראל הריבונית תפעל בשטחי יו"ש באותן אמות מידה בהן היא נוהגת בנגב, בגליל ובמישור החוף, על מנת להגן על הסביבה, שכן ענייני סביבה והגנה על הטבע הם חוצי גבולות, והשפעתם אינה מבחינה בין גבולות מדיניים וטריטוריאליים. המסקנה העולה מהאמור, כי ישראל מחויבת לשמירת הסביבה ביו"ש הן מצד המשפט הבינלאומי, הן מצד מחויבותה להשתתפות בהתמודדות הבינלאומית עם משבר האקלים, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית. חובת מדינת לפי יחידת איכות הסביבה במנהל האזרחי, היחידה פועלת "בתיאום ובשיתוף פעולה עם 16 .https://www.gov.il/he/departments/Units/environment-unit ."נציגי הרשות הפלסטינית 35 / משפט וסביבה ביו"שמ לקידום ולפעול הבאים ובדורות הזה בדור והציבור הסביבה על להגן היא ישראל ביו"ש. גם קיימא בר פיתוח C העדר חקיקה מספקת ומותאמת בשטח ההתיישבות הישראלית בשטח C ובשאר שטחי .השטח ושאר הישראלית ההתיישבות שטח בין מהותי חקיקה הבדל קיים C בשטח בשטחי ההתיישבות הישראלית חלים באמצעות צווי אלוף תקנון המועצות המקומיות ונספחיהם, אשר מחילים חלק מהחקיקה הסביבתית הישראלית ועיקרם: 1. 1993-התשנ"ג ,למיחזור פסולת ופינוי איסוף חוק 2. המסוכנים החומרים תקנות למעט 1993-התשנ"ג ,המסוכנים החומרים חוק מסוכנים). חומרים פסולת וייצוא (יבוא 3. 1959-התשי"ט ,המים לחוק 1א סימן 4. 1965 התשכ"ה ,ומעיינות נחלים רשויות חוק 5. למעט – מכוחו שהותקנו והתקנות 1961-התשע"א ,מפגעים למניעת חוק :(הערה 'הרטרידג מבחן של תקן ותקנות רכב מכלי אוויר זיהום תקנות מפגעים מניעת תקנות נכללו ,ביו"ש חל לא שעדיין ,נקי אוויר חוק במסגרת נסיגה). חלה ,ביו"ש חל אינו זה שחוק מאחר אך ,אליו שקשורות 6. 1992-התשנ"ב ,)אזרחיות (תביעות סביבתיים מפגעים למניעת חוק 7. 1999-התשנ"ט ,משקה מכלי על הפיקדון חוק 8. 1984-התשמ"ד ,הנקיון שמירת חוק 9. 2007-התשס"ז ,צמיגים ולמיחזור לסילוק חוק . 10 2011-התשע"א ,)ואכיפה פיקוח (סמכויות הסביבה הגנת חוק . 11 התכנית ליישום חקיקה (תיקוני הכלכלית ההתייעלות לחוק כ"א פרק מכוחם. משנה תחיקת וכל 2009-התשס"ט ,)2010-ו 2009 לשנים הכלכלית . 12 2011-התשע"א ,באריזות הטיפול להסדרת חוק . 13 2011-התשע"א ,מזיק ואבק אסבסט מפגעי למניעת חוק . 14 1940 ,העם בריאות פקודת . 15 1983-התשמ"ג ,לעישון והחשיפה ציבוריים במקומות העישון למניעת חוק גבולות חוצה / זיהום36 . 16 1968-התשכ"ח ,עסקים רישוי חוק . 17 2001-התשס"א ,וביוב מים תאגידי חוק הוראות . 18 - בוגרים עצים על (שמירה 1965-התשכ"ה ,והבניה התכנון לחוק ג83 סעיף ).89 'מס תיקון הוראות עיקרי ,החקיקה מתעדכנת ,מתעדכנת לעיל האמורה הישראלית החקיקה כאשר ,פלילית מבחינה .האזור מפקד שקובע בהתאמות ובתקנון האלוף בצו שאומצה פרסונלית היא C בשטח הסביבתית החקיקה תחולת ,מסוימות עבירות לגבי האזרחים על רק חלה היא ,הסביבתיים מהדינים שבחלק כך ,טריטוריאלית-ואקס הישראלים. ,צבאית חקיקה חלה , בשטחים שאינם שטחי התיישבות ישראלית- C בשטח חלים אלה בשטחים ,לדוגמה .הכללי בדין עדכונים בעקבות מתעדכנת שאינה חומרים בדבר והצו )התקנות ללא הישנה (בגרסתו הניקיון שמירת בדבר הצו רישוי לחוק בחלקו המקביל ירדני חוק – והתעשיות המלאכות חוק :וכן .מסוכנים C בשטח גם עסקים רישוי ,הביניים הסכמי שלפי כיוון רלבנטי פחות (היום עסקים תכנון בדבר צו ;הישראלי החוק חל הישראליות וברשויות הרש"פ ידי על מתבצע שהחליף ירדני חוק – הציבור בריאות חוק ;418 מס׳ )(יו"ש ובניינים כפרים ,ערים בהגבלות עניינו שעיקר צו – מסוכנים חומרים בדבר צו ;העם בריאות פקודת את ביטחוני. סיכון המהווים מסוכנים חומרים הכנסת על (או ביו"ש כיום חלים ואינם בישראל שחלים העיקריים הסביבתיים החוקים הם: )בחלקו 1. 2008-התשס"ח ,נקי אוויר חוק 2. 2008-התשס"ח ,)פקחים סמכויות - סביבתית (אכיפה המקומיות הרשויות חוק צה"ל). מחנות על ולא אזרחי ומנהל ירוקה משטרה על (מוחל 3. 2012-התשע"ב ,ובסוללות ואלקטרוני חשמלי בציוד סביבתי לטיפול חוק 4. ,)ומרשם דיווח חובות - לסביבה והעברות (פליטות הסביבה הגנת חוק 2012-התשע"ב 5. 2006-התשס"ו ,מייננת הבלתי הקרינה חוק 6. 2016-התשע"ו ,פעמיות-חד נשיאה בשקיות השימוש לצמצום  חוק 7. .והתקנות 1994-התשנ"ד ,)חיים בעלי על (הגנה חיים בעלי צער חוק 37 / "ויב הביבסו טפשמ" ש 8. .והתקנות 1955-התשט"ו ,הבר חיית להגנת חוק 9. .והתקנות 2002-התשס"ג ,כלבים על הפיקוח להסדרת חוק . 10 (קנס המנהליות העבירות תקנות ,הכלבים על הפיקוח להסדרת תקנות 2011-תשע"א ,)חיים בעלי צער – מנהלי . 11 (אומנם 2011 – התשע"א ,)ואכיפה פיקוח (סמכויות הסביבה הגנת  חוק יותר). נרחבות סמכויות יש ביו"ש הפיקוח ליחידת . 12 .)C שטח (בכל תקנותיו על הניקיון שמירת חוק . 13 .מדורות עם התמודדות בנושא לכבאות הארצית הרשות תקנות . 14 .)המועצות (בתחומי תברואתית בהדברה העיסוק הסדרת חוק ההתיישבות בשטח הסביבתי המצב ,ומותאמת מספקת חקיקה היעדר אף על מספר זה למצב .בישראל למצב קרוב ונעשה ומשתפר הולך ,ביו"ש הישראלית ביניהם רבים פיקוח גופי ישנם ,בישראל הסביבתי לדין התאמות נעשות :סיבות ואיגודי המקומיות הרשויות ,המשטרה ,הסביבה להגנת המשרד ,האזרחי המנהל הסביבה על שמירה של היא הרווחת התרבות ,אלו מלבד .סביבה לאיכות הערים בתחום. להשתפר ורצון באזורים שמחוץ לאזורי ההתיישבות C המצב הסביבתי הבעייתי הוא בשטח ובכך עוסק דוח זה, תוך איזכור B - וA ) ובשטחיC (דהיינו, החלק הארי של שטח מפגעי סביבה שנגרמים גם על ידי הישובים הישראלים ביו"ש. שמחוץ לשטחי ההתיישבות C ושטחA,B העדר טיפול סביבתי ראוי בשטחי הישראלית מדינת ובשטח ביו"ש הישראלית בהתיישבות להתנהלות בהשוואה ,כללי באופן עולים הדברים .ביותר קשה יו"ש בכל הפלסטינאית הסביבתית הפגיעה ,ישראל מוצגים מממצאיו שמקצת ,עכשיו ירוק לאחרונה שערך מהסקר ברור באופן זה. בדוח ובניגוד לדין בניגוד ,הסדרה וללא פיקוח ללא נעשות סביבתיות האנטי הפעולות .להסכמים פסולת אתרי אלפי קיימים B-ו A ובשטחי הישראלית להתיישבות שמחוץ C בשטח גבולות חוצה / זיהום38 חמור אוויר זיהום ,הפתוחים ולשטחים לוואדיות זורמים שפכים ,חוקיים בלתי נעשית בניה ,נפוצה תופעה הוא ומפעלים בוערים פסולת אתרי ממאות כתוצאה חמורה סביבתית פגיעה תוך ,כדין אישורים שקיבל תכנון וללא דין לכל בניגוד ,מזהמות דלק תחנות ,הסדרה כל ללא פועלות מחצבות ,מורשת אתרי והרס ועוד. ועוד הקרקע את מזהמים רכב גרוטאות מצבורי התנאים מלבד ,וביניהן ,לעיל כאמור סיבות מספר חוברות זה חמור למצב עידוד ,חסרה רגולציה ,הפיקוח היעדר את למנות ניתן ,בשטח האובייקטיביים תפיסת ,פרטית ובנייה ענק תשתיות של חוקית בלתי לבניה הפלסטינית הרשות בפסולת סביבתי טיפול בעלויות ""חיסכון ,אזוטרי כעניין והקיימות הסביבה המצב את להוסיף יש אלו כל על .הסביבתי הניהול ביכולת וחולשה ובשינועה הפלסטינית. האוכלוסייה של הירוד הכלכלי והביטחוניות האזרחיות מהסמכויות חלק הועברו ,1995 משנת ,הביניים בהסכם אין לישראל כי ,תפיסה קיימת ,זאת לאור .הפלסטינית הרשות לידי B-ו A באזורי מיום ,ב67 בדוח המדינה מבקר כתב למשל כך .B-ו A שטחי על לפקח סמכות ורצועת שומרון יהודה לשטחי ישראל מדינת בין מים "זיהומי בדבר ,16/05/2017 אין ,איו"ש מכלל 40%-כ שהם ,B-ו A "בשטחי :)"המים זיהומי "דוח :(להלן "עזה הנתון הרלוונטי והשטח ,הסביבתי בתחום הנעשה על לפקח סמכות לישראל ".C שטח הוא למרותה באשר גם שונות בדרכים לפעול ישראל מדינת על שבהם מצבים יש ,לשיטתנו ובכלל ,ישראל מדינת של הסביבתיים האינטרסים על להגן מנת על ,B-ו A לשטחי ישראל. מדינת חלקי כל תושבי ועל יו"ש תושבי על זה מעוקבים מטרים מיליוני כאשר ,היום לסדר ולעבור להסכים נכון לא ,לדעתנו לשטח B-ו A משטחי זורמים מטופלים בלתי ותעשייתיים ביתיים שפכים של מי ואת הנחלים את ,הקרקע את מזהמים השפכים .ישראל מדינת ולשטחי C פיראטיים אתרים באלפי המושלכת הפסולת גם כך ,השפכים כמו .התהום לטפל קביל לא .והסדרה פיקוח כל ללא ,והטמנה שרפה כמו באמצעים ומטופלת ,לאחרונה .B – ו A בשטחי למתרחש באשר העיניים את ולעצום C בשטח רק גבולות חוצה במפגע מדובר שכאשר ,הסביר האזרחי במנהל סביבה איכות קמ"ט 39 / "ויב הביבסו טפשמ" ש 17., ניתן לטפל בו בכפוף לאישור הדרג המדיני / שר הביטחוןB-וAהמגיע משטחי אמירה זו צריכה לקבל ביסוס משפטי ואישור מפי גורמים בכירים במינהל האזרחי ובממשלת ישראל. ביתהמשפטהעליוןהתייחסלדבריםבעקיפיןכשעסקבסוגייתהמפחמות(אתרים לייצור פחם משריפה בלתי שלמה של עץ): "..לא נעלם מעינינו כי הטיפול במפגע איננו מספק מענה כולל לבעיה הסביבתית – שהרי, העשןCהסביבתי בשטח 18."איננו מבחין בין חלקת ארץ אחת לשכנתהBהנפלט מן המפחמות בשטח ואכן, המנהל האזרחי, ביצע פעולה מקיפה לחיסול המפחמות המזהמות בצפון באישור הדרג המדיני. ללמדך, שכאשר רוצים בהפסקתBהשומרון גם באזור – הדבר אפשרי.B -וAמפגע קשה, גם בשטחי היעדר אכיפה סביבתית ביו"ש חלה על השפכים כשם שהיא חלה על העשן- "האמירה: "לסביבה אין גבולות ועל שאר המפגעים. אולם בפועל, מדינת ישראל, למרות סמכותה ומחויבותה ועל אף פניות רבות של אזרחים וארגונים לרשויות, כמעט ואיננה פועלת להפסקה או .B-וAצמצום מפגעים סביבתיים באשר לשטחי לאורך השנים קיימת בעיית אי אכיפת החוק ביו"ש בכלל, ובהקשר לאיכות , תא"ל מוטי אלמוז, מסר2011הסביבה בפרט. כך למשל, ראש המנהא"ז בשנת למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף איתן דנגוט ולרח"ט מבצעים, תא"ל יעקב (קובי) ברק, כי צה"ל אמון על שלטון החוק באיו"ש, אך "אנחנו רחוקים מאוד למפקד פיקוד מרכז2012מביצוע תפקידנו". היועץ המשפטי ליו"ש מסר בשנת דאז, אלוף אבי מזרחי, ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כי "התוצאה הסופית עקב אי19."[של המאמצים להשליט את החוק באיו"ש] רחוקה מלהשביע רצון האכיפה הכללית, גם הסביבה הוזנחה וכך קבע מבקר המדינה: "בהמלצות ועדת שמגר בנוגע לאכיפת החוק באיו"ש נקבע, כאמור, כי מתחייבת הגדרה מדויקת . יצוין, כי המנהל האזרחי פעל לחיסול20.02.2023דברים בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב 17 .בצפון השומרוןBהמפחמות בשטח חסן זיד ואח' נ' מדינת ישראל ואח'.7677/10בג"ץ 18 .17.07.2013ב שפורסם בתאריך63 ראו דוח מבקר המדינה 19 / זיהום חוצה גבולות40 ,שנה מפרסום המלצות אלה18-של תפקידי המשטרה. למרות שחלפו יותר מ , עדיין קיימים חילוקי דעות בין המשטרה לבין2012במועד סיום הביקורת, יולי גורמי אכיפת החוק האחרים בנוגע לאחריותה של המשטרה לטפל בסוגיית האכיפה בתחום התכנון והבנייה ובתחום הגנת הסביבה באיו"ש. מנגד, עובדי יחידת הפיקוח אינם עושים שימוש בסמכות שהוענקה להם לבצע חקירות 20."בהתאם לצו שהסמיך אותם לכך. מציאות זו יש בה בכדי לפגוע בשלטון החוק הוקמה יחידת דוד בשיתוף פעולה של קמ"ט איכות הסביבה ורשות2014בשנת הטבע והגנים. מכוח צו אלוף. יחידה זו עוסקת באכיפה סביבתית במעברים למניעת העברות לא חוקיות של פסולת מישראל אל הקו הירוק. הפקחים עוברים הכשרה מקצועית הנדרשת לתפקידם דרך המנהל האזרחי, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. היחידה מועסקת על ידי רשות הטבע מפקחים ושני15(עובדים17והגנים עבור המשרד להגנת הסביבה ומונה כיום 2020צפון ודרום) ורכזת מבצעים. בהתאם לנתוני המנהל בשנת-מנהלי גזרות הגישה יחידת דוד ארבע תלונות במשטרה בנוגע לעבריינות פסולת חוזרת (תיק תלונות במשטרה28הוגשו2021אחד נסגר ושלושה תיקים עדיין בטיפול). בשנת תלונות בחקירה (בשלוש תלונות הוגש לבסוף19נגד עבריינות פסולת מהם .שם 20 )2024(קרדיט: מבקר המדינה סטטוס תיקי חקירה בעבירות פסולת במחוʦ שי2020 - 2022 41 / משפט וסביבה ביו"שמ נתפסו בכל2021-ל2014כתב אישום. ושש תלונות נסגרו). כמו כן, בין השנים יחסית להיקף תופעת עבריינות הפסולת ביהודה ושומרון,21.משאיות200-שנה כ מדובר בהיקף דל מאד של תפיסות, תלונות וכתבי אישום. נדרש מבקר המדינה לעניין האכיפה וקבע, כי קיימים ליקויים,2016כבר בשנת מבקר22.גם משמעותיים, בפעילותה של יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי המדינה ייחס חשיבות רבה לנושא האכיפה ולשמירת שלטון החוק ביו"ש בדברי הסיכום: "לדרך הטיפול בליקויים שהועלו בדוח זה, שחלקם קיימים כבר שנים רבות, הנוגעים לתחומים החשובים של שמירת שלטון החוק באיו"ש, יש השפעות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות. אשר-משמעותיות לאומיות מהמעלה הראשונה על כן, מחובתו של ראש המנהא"ז, במשותף עם מתאם פעולות הממשלה )02.05.2023הנתונים מתוך דוח שנתי, מבקר המדינה, אייר התשפ״ג (פורסם בתאריך 21 "). מדובר בביקורת מעקב על דוח המבקר שפורסם2023(להלן: "דוח מבקר המדינה בנושא "אכיפה בתחומי הגנת הסביבה". תרשים התפיסות הינו על פי נתוני2019בשנת קמ"ט סביבה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. .28.06.2016ב שפורסם בתאריך66דוח מבקר המדינה 22 )2024(קרדיט: מבקר המדינה תפיסת כלי רכב ומשʠיות וקיום שימועים במעברי ם , 2014 - 2022 / זיהום חוצה גבולות42 )2024(קרדיט: מבקר המדינה בשטחים, והגורמים הבכירים להידרש הצבאי בדרג הליקויים לתיקון בהקדם הרבים והמשמעותיים שעלו המדיני הדרג על בדוח. שר הביטחון וראש-הבכיר לגלות מעורבות-הממשלה ולוודא שהליקויים שפורטו בדוח יתוקנו ויביאו לשיפור החוק שלטון בשמירת באיו"ש". 2023מדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה עולה, כי פעילות האכיפה הסביבתית העיקרית שנעשית ביהודה בידי מתבצעת23ושומרון יחידת דוד, וזאת רק בתחום הפסולת במעברים. המנהל להגנת והמשרד האזרחי מידע הציגו לא הסביבה המלמד על פעולות אכיפה ממשיות בתחום הגנת הסביבה מחוץ לאזורי ההתיישבות הישראלית. המשרד להגנת הסביבה הסביר (והמנהל האזרחי הסכים), כי "כל האכיפה הסביבתית שנעשית בידי יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בתחום הגנת הסביבה מהווה חלק נמוך מכלל הפעילות שלה וזאת כתוצאה מסדרי עדיפויות הקשורות בפעילות השוטפת שלהם והעדר כח אדם... והאכיפה העיקרית שלה היא הפעילות לאכיפת הצווים בדיני התכנון ובניה, היתרים ורישיונות בנייה בלתי למעט בהתיישבות הישראלית שם קיים פיקוח הן של המשרד והן של איגודי הערים 23 .לאיכות סביבה יהודה ושומרון פעולות ʠכיפה והחרמה שביʶעה יחידת הפיקוח בכלל המפʢעים הסביבתיים 2017 - 2022 43 / משפט וסביבה ביו"שמ 24."חוקית... זה עיקר העיסוק שלהם הנה כי כן, המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי מודים בפה מלא, כי האכיפה בתחום הסביבתי דלה מאד. אך כפי שעולה25,לאחרונה נראה כי מפקד אוגדת איו"ש שם דגש בנושא הסביבתי מהדוח שלפניכם המשקף את המצב בשטח, מדוחות מבקר המדינה, ומאלפי פניות שהגיעו ומגיעות לירוק עכשיו, המפגעים הסביבתיים רבים מאד, האכיפה נעדרת והסכנות הבריאותיות והסביבתיות הולכות וגדלות. חומרת מפגעי הסביבה ביו"ש נובעת מהיעדר מדיניות ניהול סביבתי בדוח זיהומי מים הנזכר לעיל, העיר מבקר המדינה על היעדר החלה מספקת שנתית סדורה לפי-של חקיקה סביבתית ביו"ש ואי פעולה על פי תכנית רב סדרי עדיפויות ולוחות זמנים ברורים וסבירים. בדוח מוזכר, כי מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה – יהודה, מסר למשרד מבקר המדינה, כי אי החלת החוקים , מהווה בעיה קשה המאפשרת לבצע עבירות C הסביבתיים על כלל שטחי סביבתיות בשטחים הפתוחים כמו: שפיכת פסולת והזרמת שפכים. עוד הוסיף מכוח צווים מתוקף החוק הירדניCהמנכ"ל, שחוקי הסביבה הקיימים בשטחי אינם נאכפים די הצורך. לדבריו, לבעיית הפער החקיקתי מתווסף גם "קיטוע שאינם בתחומיCגאוגרפי, מנהלי ואכיפתי" שיוצר "גן עדן למזהמים" בשטחי שיפוט הרשויות המקומיות הישראליות, וגם בשטחי השיפוט של המועצות האזוריות בשטחים הפתוחים שבין היישובים. באשר להחלת החקיקה הסביבתית ביו"ש מבקר המדינה הוסיף והעיר, כי ללא קשר לשאלה המדינית של השליטה בשטחי יו"ש, כל עוד קיימת שליטה -ישראלית על חלק ניכר מהשטח, על מדינת ישראל: "להגדיר בהקדם יעדים רב שנתיים ברורים ולוחות זמנים להחלת החקיקה הסביבתית הישראלית הרלוונטית ביו"ש ולעמוד ביעדים אלה, תוך כדי שימת דגש על הרחבת כלי האכיפה, הן על . כל זאת בהתחשב בחובות החלותCההתיישבות הישראלית והן על יתר שטחי .2023הציטוט מתוך דוח מבקר המדינה 24 .20.02.2023קמ"ט איכות הסביבה הזכיר זאת בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב 25 / זיהום חוצה גבולות44 .על מדינת ישראל על פי הדין הבינלאומי ועל פי הסכמי הביניים עם הרש"פ מסקנת מבקר המדינה הייתה כי ממשלת ישראל נעדרת מדיניות לניהול סביבתי ביו"ש, וכדבריו: "ממשלת ישראל לא גיבשה עד כה מדיניות לניהול סביבתי חוצה גבולות בכלל ולניהול זיהומי מים מסוג זה בפרט, ואף לא דנה בנושא זה בשנים האחרונות. בכך התעלמה מהשלכותיו הרחבות של הנושא, בין היתר על עתודות המים של ישראל, על בריאות הציבור ואף על ההיבט ביטחוני. עוד הועלה כי בסדרת נושאים, למרות מאמצים מצד דרגי -המדיני הסכמות ולהסרת מפגעים -הביצוע בגופים הממשלתיים להביא לפתרון אי סביבתיים, היעדר טיפול וקבלת החלטות ברמה הממשלתית, וכן היעדר גורם ממשלתי אחד המופקד על נושא זה ותכלולו מול כלל הגורמים המטפלים מנעו או עיכבו מציאת פתרונות אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות - הציבור ובאינטרס הציבורי. קושי זה עובר כחוט השני בין בעיות במגוון נושאים שפתרונן מבושש לבוא לעתים במשך עשרות שנים, כמו: שפכי אזור ירושלים בירה -המוזרמים לקדרון, זיהום נחל אלכסנדר, זיהום נחל חברון, קולחי אל ושפכי רצועת עזה המוזרמים לים ולנחלים...". הוא הוסיף: "דוח ביקורת זה משקף 2024בדוח שפרסם מבקר המדינה במרץ תמונת מצב עגומה של כשל רב שנים בכל הנוגע לפעילות הגופים הממשלתיים, בין היתר באמצעות C ובראשם המנא"ז (האחראי לשמירה על הסביבה בשטח יחידת קמ"ט סביבה ויחידת הפיקוח) וה משרד להג"ס (האמון על השמירה על איכות הסביבה בישראל), למניעת שריפות פסולת ביו"ש בעלות השפעה התרחבו והתגברו 2022 עד2017 חוצת גבולות ולטיפול בהן. נמצא כי בשנים יומית בחיי -מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה יום 26".תושבים ישראלים ופלסטינים ואף החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל הדברים מדברים בעד עצמם – המצב הסביבתי ביהודה ושומרון בכי רע. המורכבויות השונות שהזכרנו לעיל, היעדר מדיניות ניהול סביבתי ובמיוחד היעדר חקיקה ואכיפה, גורמים לפגיעה סביבתית חמורה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. המצב הסביבתי הקשה ביו"ש מחייב את מדינת ישראל לנהל מדיניות סביבתית ראויה ומערכתית ביו"ש, לרבות תכנון, תקצוב וביצוע תכנית סדורה 177 'עמ2024מבקר המדינה 26 45 / משפט וסביבה ביו"שמ -לשיפור המצב. מבקר המדינה קבע – וכפי שנראה להלן, המצב בשטח מוכיח שהיא איננה עושה כן. הצעת מחליטים של ממשלת ישראל לשם התמודדות עם מפגעי הסביבה ביו"ש לאור ממצאי מבקר המדינה והמלצותיו, המלצות גורמי המקצוע וההבנה כי מצב הסביבה ביו"ש בעייתי ביותר, הוכנה בידי המשרד להגנת הסביבה בחודש יוני טיוטת הצעת מחליטים של הממשלה: "מפגעי סביבה באיו"ש ומפגעים2018 תכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה ביו"ש ומפגעים חוצי-חוצי גבולות גבולות" (להלן: "הצעת המחליטים") עיקרי הצעת המחליטים: 1 .הצעת המחליטים מורה על הקמת צוות-גיבוש מדיניות ניהול סביבתי ביו"ש שיכין ויגיש תכנית למניעת מפגעים סביבתיים בשטחי איו"ש ולגיבוש מדיניות ניהול סביבתי מתכלל ביו"ש. 2 .ההצעה מורה למנהל האזרחי לפעול לחיבור ישובים-חיבורי מים וביוב למערכות מים וביוב מודרניות, ולרשות המים לקדם תכנון וביצוע של פרויקטים בתחום המים והביוב וכן להורות למנכ"ל משרד האנרגיה למנות צוות שיכין תכנית רב שנתית לפיתוח פתרונות ביוב מתקדמים. 3 .ההצעה מורה למשרד להגנת הסביבה ולמינהל-הפחתת מפגעים ביו"ש האזרחי להכין תכנית להפחתת מפגעים חוצי גבולות ולטיפול בפסולת באזור, וזאת מתוך כספי הקרן לשמירת הניקיון – הן מחשבון איו"ש והן מכספי הקרן 27.בישראל 4 .ההצעה מבקשת קדם מימון לצורך-קידום החקיקה הסביבתית באיו"ש ,Cקידום החקיקה הסביבתית באיו"ש ולקדם חקיקה סביבתית בכלל שטח .2 .קיזוז מכספי המיסים של הרש"פ-. מקור מימוני אפשרי נוסף1 :הערות לסעיף זה 27 ביו"ש נמצאים דרך קבע נציגים של מדינות אירופאיות הפועלים לשיפור רווחתם של הפלסטינאים במגוון תחומים. מדינות אלו הינן חוד החנית ברמה בינלאומית בקידום נושאים סביבתיים. ניתן להציג בפניהם את תמונת המצב והאמצעים הנדרשים לשיפור, כפי שנעשה בעבר במספר פרוייקטים של מתקני טיפול בשפכים ועוד . נכון להיום, הרש"פ בוחרת שלא לקדם טיפול זה מול המדינות התורמות, אך הפער בין המדיניות הסביבתית נוחות גדולה.-במדינות התורמות לבין חוסר עשייתן בתחום הרש"פ, מעורר אי / זיהום חוצה גבולות46 על מנת לשפר את הכלים לצמצום מפגעים סביבתיים ומפגעים חוצי גבולות על פי תכנית חקיקה שתתואם בין משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. כמו כן, בנוסח ההצעה קיימת הוראה למשרד להגנת הסביבה ולמינהל האזרחי לגבש תכנית לשינוי מבנה ארגוני לצורך הגברת יעילות הפיקוח והבקרה על מפגעי סביבה ברחבי האזור ומפגעים חוצי גבולות. 5 .בהמשך להחלטת ממשלה קודמת, מבקשת הממשלה-מתקן השבת אנרגיה מקרן שמירת הניקיון לשריין תקציב למתקן השבת אנרגיה במישור אדומים. (הצעה זו ירדה, לפי שעה, מן הפרק בעקבות עתירה לבג"ץ בהובלת עמותת 28.)ירוק עכשיו יחד עם עמותת צלול ואחרים 6 .בהצעת-תשתיות לפארקים שישמשו למיחזור, השבה וטיפול בפסולת ההחלטה מבקשת הממשלה מקרן שמירת הניקיון אישור לסיוע לרשויות באיו"ש, מתוך חשבון איו"ש, בכדי לפתח ולבנות תשתיות לפארקים לטיפול ומיחזור פסולת, בתנאי שתשתיות אלה ישמשו למפעלי מיחזור, השבה 29.וטיפול בפסולת הצעת המחליטים נועדה לפעול להעמקת ההשקעות והסיוע הממשלתי לטיפול במפגעים סביבתיים ביו"ש הגורמים לזיהום משמעותי ופגיעה חמורה באדם, במשאבי הטבע ובמקורות המים. וכלשון הצעת המחליטים: "הכל במטרה לשפר את המצב הסביבתי בשטחי האזור ובמדינת ישראל ולמנוע את המשך הזיהום הממוקד והתפשטותו ללא טיפול". הצעת המחליטים נותרה כטיוטה ולא קודמה לכדי החלטת ממשלה מחייבת, אך יש בה כדי להצביע על מודעות והבנה של הפעולות העיקריות הנדרשות. ) בטון לא2024בעניין זה סיכם מבקר המדינה את הדוח האחרון שלו (מרץ , במהלך הביקורת הנוכחית, וכשש שנים לאחר שמשרד2023מעודד: "ביוני מבקר המדינה הפנה את תשומת ליבה של הממשלה על הצורך בכך (דו"ח יוני משרדי שיוביל עבודת-), קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים צוות בין2017 .'עמותת ירוק עכשיו ואח' נ' עיריית מעלה אדומים ואח4862/20בגץ 28 עד היום, הנסיון בשטח מראה, כי אין ביכולת של הרש"פ לתחזק מתקני תשתית ברמה 29 .המונעת מפגעים סביבתיים, לרבות מתקני טיהור שפכים ומטמנות פסולת 47 / משפט וסביבה ביו"שמ מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש, ויגיש את המלצותיו בנושאים אלה לממשלה עד לסוף ) יש ספק אם הצוות ישלים2023. נכון למועד סיום הביקורת (דצמבר2024ינואר את עבודתו במועד. בהתחשב בכך, וכיוון שלפי העקרונות שנקבעו בהחלטת , לאחר השלמת עבודת הצוות יידרשו עוד שתי החלטות2023הממשלה מיוני ממשלה בטרם תיושם תוכנית ממשלתית כלשהי לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש (החלטת ממשלה אחת שתעסוק באישור תוכנית כזו מהבחינה הדקלרטיבית בלבד, והחלטת ממשלה נפרדת ונוספת שבה ידונו ויאושרו מסגרת התקציב והמקורות התקציבים ליישום התוכנית), נראה כי הדרך לפתרון שורשי לבעיית שריפת הפסולת ביו"ש עוד ארוכה מאוד." דעתנו היא, כי למרות האחריות המשפטית שחלה על הרשות הפלסטינית והיתרון של טיפול על ידי הגוף המקומי, בשל הנסיבות המיוחדותB-וAבשטחי והמצב בשטח המתוארים בדוח זה, על מדינת ישראל לפעול ברוח הדברים בהצעת המחליטים. לדברים אלו, יש להוסיף את חולשתה המנהלית של הרשות הפלסטינית, סדרי העדיפות שלה, מצבה הכלכלי והגירעון הפיסקאלי הגדול ממנה היא סובלת. כל אלו מחייבים את מדינת ישראל ליישם פעולות לטווח קצר וארוך מבלי להמתין לעשיה של רשות הפלסטינית. / זיהום חוצה גבולות48 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ המפגעים 49 / המפגעים / זיהום חוצה גבולות50 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ פסולת 51 / המפגעים רקע הטיפול בפסולת למניעת פגיעה בבריאות ובסביבה, הוא אחד האתגרים הסביבתיים המתמודד כולו, בעולם המרכזיים עם גידול מתמיד ביצור מוצרי צריכה ושיעורי הצריכה. לפי הערכות המנהל האזרחי (מבוססות על נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, שיש הסבורים כי הם מוטים כלפי מעלה), ביו"ש חיים תושבים פלסטיניים ועוד2,700,000-כ תושבים ישראלים. הפסולת500,000-כ תושבים פלסטינים2,000,000 -של כ נקלטת בשני אתרי הטמנה פלסטינאים שתחזוקתם לקויה: זהארת אל פינג׳אן מיני'ה באזור ג'נין.-באזור בית לחם ואל הפסולת של התושבים הישראליים, ברובה המוחלט, נאספת ע"י הרשויות ומשונעת רשויות5לאתרי קצה ישראלים, למעט המעבירות את הפסולת העירונית שלהן מיני'ה.-לאתר ההטמנה באל באופן תיאורטי, אתרי ההטמנה פועלים בפיקוח קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי, אך בפועל בניגוד לאתרי הטמנה בישראל, הנדרשים לעמוד בתנאים סביבתיים ותברואתיים כדרישת המשרד להגנת הסביבה ובאכיפתו הלכה למעשה, האתרים הפלסטינים אינם עומדים בתקנים המקובלים בישראל וגורמים לפגיעה בבריאות ובסביבה. לא ידוע לנו על אכיפה כלשהי הננקטת נגדם. מהאוכלוסייה25%לפי הערכות של המנהל האזרחי, פסולת של לפחות תושבים, אינה נאספת בצורה מוסדרת ואינה700,000 -הפלסטינית שהם כ . איתורי מזבלות ומטמנות לא2מפה מוסדרות ביו"ש / זיהום חוצה גבולות52 פסולת זו מושלכת בשטחים הפתוחים, וחלק גדול ממנה30.משונעת לאתרי קצה מוטמן או נשרף באופן פיראטי תוך יצירת נזקים בריאותיים וסביבתיים. מהסקר שערכנו עולה כי ביו"ש קיימים מאות אתרי פסולת לא מוסדרים ("אתרי פסולת", "מזבלות" או "אתרים פיראטיים" לפי ההקשר). באתרים אלו משליכים פסולת מסוגים שונים: פסולת ביתית, פסולת גושית, פסולת תעשייתית, פסולת מתחום הרכב (גרוטאות רכב), פסולת חקלאית צמחית, פלסטיק חקלאי, פסולת בניין, פסולת אלקטרונית, ואף פסולת רפואית ופסולת מסוכנת. ה"טיפול" המקומי בפסולת כולל השלכה לוואדיות, לשטחים פתוחים ולכל מקום שמאפשר זאת, וכן שרפה, פירוק והטמנה. השיטה המקובלת היא מזבלה בוערת בסמוך לכל כפר או עיירה. דוח זה עוסק בעיקר בתחום הפסולת הביתית והפסולת האלקטרונית, אך הפסולת החקלאית ופסולת הבניין, תופסות אף הן מקום רחב ביותר במארג הפסולת הלא מוסדרת ביו"ש. וכך, בעוד שבישראל הרגולציה והאכיפה בתחום הפסולת מתגברות ובכלל זה בתחום הפסולת החקלאית ופסולת הבניין, ביו"ש ההפקרות בתחום זה הולכת וגדלה הן בייצור פסולת עצמית והן במעבר פסולת מישראל. הפסולת החקלאית הנוצרת במסגרת הפעילות החקלאית כוללת פסולת אורגנית ופסולת אנאורגנית: פסולת אורגנית כוללת פרש בעלי חיים, פגרים, פסולת צמחית מסוגים שונים כמו גזם, עודפי תוצרת חקלאית, שאריות צמחים, שפכים שונים במהלך גידולים הפסולת הנוצרת בבתי בד בהליך ייצור השמן ועוד.-ושטיפה, שפכי ע'אקר פסולת אנאורגנית כוללת פסולת פלסטיק (חממות, בתי רשת ועוד), אריזות תוצרת, אריזות חומרי הדברה, קרטונים וחומרים מגוונים המשמשים את החקלאים כמו צמיגים, דלקים, שמנים, פסולת אריזות חומרי ההדברה, שפעמים רבות מכילים חומרים האסורים לשימוש בישראל. פסולת הבניין היא תוצר נלווה לעבודות בניה ותשתית כמו סלילת כבישים, עבודות ביוב ועוד. פסולת זו מורכבת מחומרים שונים כבטון, לבנים, מרצפות, קרמיקה, . הוסיף, שהמנטליות20.02.2023 -קמ"ט איכות הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב 30 .הפלסטינית היא שריפת פסולת ליד הבית 53 / המפגעים גבס, זכוכית, עץ, אסבסט, אספלט, זפת ומוצריה, ברזל, פלסטיק, קלקר, עודפי עפר ומסלע טבעי ועוד. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים, תוך שילוב של גורמי פיקוח ואכיפה, על מנת להתמודד עם תופעת השלכת פסולת הבניין הבלתי חוקית בישראל. אולם, 2.7 "מיליון טון פסולת בניין המיוצרים בישראל בשנה, "רק6.2עד3.6 -מתוך כ מיליון טון של פסולת בניין מגיעה למתקני טיפול וסילוק מוסדרים. כך שלמעשה מיליון טון פסולת בניין מושלכים כל שנה לשטחים הפתוחים3.5 -בין מיליון טון ל 31.באופן לא חוקי המצב ביו"ש גרוע שבעתיים, שכן שם אין צורך להתחמק משוטרים, אין צורך מדברי ההסבר לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית 31 , פסולת בניין (להלן: "החוק לטיפול בפסולת2023-), התשפ"ג2024-ו2023לשנות התקציב אישרה ועדת שרים לחקיקה את החוק לטיפול בפסולת09.03.2023בניין"). לאחרונה בניין, אשר נועד להתמודד עם תופעת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת הבניין ולהגן על הסביבה. לפי המשרד להגנת הסביבה, התועלת העיקרית הצפויה מיישום החוק היא צמצום והפחתה של היקפי פסולת הבנייה המושלכת לשטחים פתוחים ומניעת המפגעים הסביבתיים הנובעים מכך, תועלת כלכלית משמעותית וכן הגדלת היקפי המִ חזור והגדלת היצע החומרים הממוחזרים שבהם ניתן לעשות שימוש במקום חומרי כרייה וחציבה ראשוניים. זאוויה: פגרי בעלי חיים-א / זיהום חוצה גבולות54 להתאמץ לשנע פסולת והשלכתה נעשית כדבר שבשגרה בכל וואדי, נחל ושטח פתוח. אתרי הפסולת ביו"ש כוללים אתרי השלכה, שרפה והטמנה הפועלים ללא , ופוגעים הן בבריאות והן בסביבה. באתרים אלו, לא32עמידה בתקן כלשהו קיימות תשתיות המונעות חלחול תשטיפים לעומק הקרקע. וכך, מגוון חומרים שיש בפסולת, ובכלל זה חומרים מסוכנים, צבעים, ממיסים, שמנים, דלקים, תרופות וחומרי הדברה, מחלחלים ומזיקים לקרקע ולמקורות המים. האתרים עצמם והתשטיפים מהם, מזהמים את הקרקע ופוגעים במקורות המים העיליים ומי התהום וגורמים לזיהום אקוויפר ההר וכן לזיהום מי שיטפונות בנחלים, לרבות אלו הזורמים אל שטח מדינת ישראל. אתרים אלו גורמים לפגיעה קשה בבריאות אוכלוסיות סמוכות, פלסטינים וישראלים כאחת, כתוצאה מעשן ורכיביו, ממצבורי חומרים רעילים לרבות מתכות כבדות בקרקע, התרבות מזיקים והתפשטות מחלות, וכן גם גורמים מלבד המטמנות הרשמיות, שגם הן לא פועלות לפי תקנים סביבתיים ראויים ופוגעות 32 .בסביבה בירה: מטמנה פיראטית. אתר אחד מנקז מפגעים שונים: מזבלה, מגרטה, משרפת פסולת-אל אלקטרונית 55 / המפגעים ,למפגעי ריח לישובים סמוכים, פוגעים בעוברי דרך בכבישים ראשיים סמוכים פוגעים בנוף, פוגעים בפוטנציאל התיירותי של האזור, מורידים את ערך הקרקע ומזיקים לבעלי החיים ולצומח ולבתי הגידול הטבעיים. אתרי הפסולת מייצרים זיהום אוויר חמור ופולטים גזי חממה, במיוחד מתאן שהינו גז חממה פוטנטי, המזיקים גם במישור הגלובאלי. זיהום האוויר מחמיר יותר כתוצאה משריפת פסולת (המתרחשת בתדירות גבוהה מאוד) וגורמים בכך לפליטת גזים מסוכנים ולריחות רעים ומטרידים. יצוין, שהעלייה ברמת החיים, שקיימת גם ביו"ש, תורמת לעליה בכמות הפסולת הסגולית לתושב ובעקבות זאת גדלה כמות הפסולת הכוללת הלא מטופלת. באופן פרדוקסאלי, ככל שבתחומי מדינת ישראל נוספת רגולציה ומתגברת האכיפה ובכלל זה-בתחום הפסולת, כך הולכת ומתגברת המוטיבציה ל"יצוא" הפסולת פסולת אלקטרונית, פסולת בניין ופסולת חקלאית – ל"טיפול" באזורי יו"ש. הטיפול בפסולת בהתיישבות הישראלית מצב הטיפול בפסולת בעשרים ושלוש הרשויות המקומיות הישראליות ביו"ש זקוק לשיפור, בעיקר בהיבט אחוזי מיחזור והשבה (בדומה לכל מדינת ישראל), אך המצב טוב בהרבה ביחס לשאר שטחי יו"ש. לגבי הרשויות הישראליות ישנה אכיפה של המשרד להגנת הסביבה ושל איגודי הערים לאיכות הסביבה שומרון ראם: מזבלה בוערת. ניתן לראות היטב את העשן הנישא לכיוון בתי התושבים.-א / זיהום חוצה גבולות56 ויהודה, והמגמה, כמו ברשויות המקומיות בשאר אזורי הארץ, היא להגדיל את אחוזי ההפרדה והמחזור. האריזות מפונות למיון וברוב הרשויות קיים גם איסוף ומחזור של זכוכית וקרטון. חלק ניכר מהפסולת המיוצרת בהתיישבות הישראלית מפונה לאתרי סילוק פסולת בתוך שטחי מדינת ישראל (בעיקר לאס"פ חרובית ולמפעל המיון גרין בירושלים). כך למשל, מודיעין עילית וגבעת זאב מפנות את הפסולת שלהן-נט למפעל המיון גרין נט. ישובים ישראליים מעבירים פסולת גם לאס"פ טובלן שבבקעת הירדן. מפעל הקומפוסט משואה, אף הוא בבקעת הירדן, קולט פסולת שמוינה במפעל גרין נט, מטפל בחלק האורגני בעזרת קומפוסטציה ומעביר להטמנה באס"פ טובלן את הפסולת שאינה ברת קומפוסטציה. אתר פלסטיני – מיני'ה קולט את הפסולת של גוש עציון ועוד.-אל בשנה האחרונה מטופלת הפסולת של רוב רשויות השומרון ובנימין במתקן "יוניברב" החדיש באזור התעשיה בסמוך לישוב עמנואל. פסולת זו ממוינת ושיירים שאינם ניתנים למיחזור נשלחים להטמנה באס"פ טובלן. בשלבים הבאים גם הרכיבים האורגניים יטופלו ליצירת קומפוסט ואנרגיה. מטמנות נמצאת פסולת הטמנת בתחתית היררכיית הטיפול לשיטה ונחשבת בפסולת המזיקה ביותר לסביבה מבין הטמנת השונות. השיטות השפעות גוררת פסולת הבריאות על שליליות תחומים במגוון והסביבה -בעלי השפעות קצרות טווח וארוכות טווח עד כדי השפעה על הדורות הבאים פליטת גזי חממה, זיהום אוויר, זיהום קרקע ומים בעקבות זליגת תשטיפים בעלי אורגניות לרבות מתכות כבדות. נוסף-תכולה גבוהה של תרכובות אורגניות ואנ על אלו, ההטמנה מייצרת מפגעי ריח ומטרדי מזיקים, פוגעת בשטחים הפתוחים, )2024(קרדיט: מבקר המדינה היררכיית הטיפול בפסולת המקובלת בעולם 57 / המפגעים פוגעת בערך הקרקע וייעודי השטח הסמוכים, מייצרת פגיעה נופית, ופוגעת במרחב האווירי ובבטיחותו בשל משיכת בעלי כנף. צעדים רבים נעשו בשטח מדינת ישראל כדי לצמצם את הפגיעה החמורה מהטמנת פסולת: חינוך ותרבות, הפחתה במקור, מיון ומחזור, צמצום ההטמנה באמצעים שונים כטיפול בפסולת באמצעים מתקדמים, היטלי הטמנה ועוד. נוסף על אלה קיימת מדיניות ממשלתית ברורה שלא להקים אתרי הטמנת פסולת חדשים. אולם, ביו"ש קיימת תופעה של הטמנת פסולת באופן בלתי חוקי ובכוונת המנהל האזרחי להקים ביו"ש מטמנות חדשות. בעוד בכל המדינות המפותחות וגם בישראל קיימת מגמת ירידה ברורה באחוז הפסולת המוטמנת, שהיא, כמוסבר לעיל, הפתרון הנחות ביותר לפסולת, ביו"ש ההטמנה רק הולכת וגדלה ומדינת ישראל (באמצעות המינהל האזרחי) אף מסייעת להקמת מטמנה חדשה (מטמנת ראמון – ראו להלן) ולהרחבת השימוש במטמנות הקיימות. כלים רבים לקידום צמצום הטמנה כמו חקיקה ואיסורי הטמנה על פסולת לא קיימים-הניתנת למיחזור, היטל הטמנה, יעדי הטמנה, חינוך והסברה ואכיפה בסקטור הפלסטיני ביו"ש. כך, מלבד מטמנות רשמיות ומוכרות, פועלות גם מטמנות פיראטיות באין מפריע. קיים מתאם ברור בין עלות ההטמנה לבין שיעור הפסולת הממוחזרת או המועברת לקומפוסטציה – ככל שעלות ההטמנה גבוהה יותר, כך היקף גדול של הפסולת במדינת ישראל קיים היטל הטמנה33.מועבר למעלה בהיררכיית הטיפול בפסולת מנגד, ביו"ש, בהיעדר חקיקה ואכיפה וכל תמריץ לטיפול 34.ושיעורו בעליה פורסם מחקר בחסות הנציבות האירופית שבחן את האפקטיביות של2012בשנת 33 Use of Economic Instruments and Waste Management :מדינות11-מיסוי ההטמנה ב (. הדברים נכוחים וחד משמעיים כיום עם עליית היטליPerformances – Final Report )2012 ההטמנה במדינות רבות. פילוח של שיעורי המחזור וההטמנה במדינות עם היטל הטמנה וללא היטל הטמנה, מצביע על האפקטיביות הגדולה שלו. שיעור ההטמנה במדינות שבהן בממוצע מכלל הפסולת, ואילו במדינות שבהן קיים60%לא מונהג היטל הטמנה, הוא בממוצע בלבד (מסמך של המשרד להגנת הסביבה: 33%היטל, שיעור ההטמנה הוא ).2020 " מדצמבר2030–2021"אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא היטל הטמנת פסולת מעורבת או פסולת יבשה שמשלמות הרשויות המקומיות במדינת 34 . עם זאת, לפי2023לטון בשנת₪ 117 –, לכ2007לטון בשנת₪ 50 –ישראל עלה מכ המשרד להגנת הסביבה ככל שעולה היטל ההטמנה בישראל כן עולה שיעור השריפות / זיהום חוצה גבולות58 .סביבתי בפסולת ובהיעדר חלופות ראויות, קצב ההטמנה הולך וגובר בתחומי יו"ש פועלות שש תחנות מעבר לפסולת שבהן מבוצע מיון ראשוני -מהן במרחב חברון3 ,)בלבד. תחנה אחת פועלת במערב השומרון (קלקיליה רם) ואחת מצפון-דיס), אחת באזור ירושלים (א-בית לחם (יטא, עיבדיה ואבו בירה).-אל-לירושלים (פסגות בכל קנה מידה, מדובר במעט תחנות אשר פרוסות על שטח גדול של כמעט קמ"ר.6,000 בנוסף לשש תחנות המעבר הנזכרות, ישנן ביו"ש שלוש מטמנות רשמיות: במרחב מיני'ה), ובבקעת הירדן (טובלן).-ג׳נין (זהארת אל פינג׳אן), במזרח גוש עציון (אל טון פסולת פלסטינאית בלבד.1,400-פינג'אן קולטת מידי יום כ-מטמנת זהרת אל מתוכן הן של ההתיישבות260 ,טון1,200-מיני'ה קולטת מידי יום כ-מטמנת אל הישראלית הסמוכה. אתר טובלן קולט פסולת ישראלית בלבד ובהיות מפעיליו ישראלים הוא נדרש לגבות היטל הטמנה. כמוזכר לעיל, עפ"י הערכת המנהא"ז מכלל האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש,25%-אלף פלסטינאים, המהווים כ700-כ אינם משורתים על ידי אתר טיפול בפסולת. אוכלוסייה זו מתוכננת לקבל מענה במטמנת ראמון שעתידה לקום סמוך ליישוב רימונים שבבנימין. מטמנת ראמון מטמנת ראמון, אשר מקודמת בידי המנהל האזרחי עם יזמים פלסטינאים בסיוע , נועדה לתת פתרון לפסולת המיוצרת על ידיKFWשל הבנק הגרמני לפיתוח תושבים פלסטינאים, שמושלכת, מוטמנת ומועלית באש במאות700,000-כ אתרים באופן פיראטי הפוגע בבריאות ובסביבה באופן חמור. ירוק עכשיו עתרה בעבר לבג"צ כנגד הקמת המטמנה וחידשה את עתירתה, עם איגוד ערים לאיכות 35.)2022(הסביבה שומרון, שנדונה לאחרונה יודגש, שירוק עכשיו רואה בחיוב רב את הרצון לפתור את הבעייתיות הסביבתית הקיימת, אך עתרה כנגד הפתרון המקורי שהוצג מכמה סיבות שעיקרן: .הפיראטיות בארץ, כדי להשתמט מתשלום ההיטל ירוק עכשיו ואח' נ' מועצת התכנון העליונה ואח' (נדון במאוחד עם7740/2020בג"צ 35 .)8113/2020בג"צ 59 / המפגעים 1. נכון זה ואין בפסולת לטיפול ביותר הנחותה לשיטה היום נחשבת ההטמנה ועיקרית. ראשונה כדרך זו בדרך לפעול סביבתית 2. .חדשות מטמנות להקים לא היא ישראל מדינת מדיניות 3. בשמורה מדובר .מכוך נחל הטבע שמורת גבול על לקום עתיד ההטמנה אתר מינים בעושר כמצטיינת ידועה ,המדבר בספר מצויה בהיותה אשר ייחודית האקולוגי במגוון ייחודית זו שמורה .תיכוני הים האזור מן וגם המדבר מן גם והגיאולוגיים. הגיאומורפולוגיים ובמאפייניה בה המצוי 4. שפועלת גרמניה ממשלת מדיניות את אף לחלוטין סותרת המטמנה הקמת טובת את מייצגת ואינה בינלאומיים בסטנדרטים עומדת אינה ,להקמתה באזור. התושבים 5. שהגופים המטמנה להקמת וארגונים מרשויות רבות התנגדויות הוגשו לה. מתנגדים הסביבתיים 6. ההטמנה אתרי כמו ומפוקח מנוהל להיות שאמור ,האתר של תקין לא תפעול למפגעים לגרום עלול ,קשים מפגעים שגורמים האחרים הפלסטיניים האזור. ולתושבי ולמטרדים בריאותית לפגיעה וכן רבים סביבתיים 7. וביניהם הסביבתי במישור במיוחד התוכנית באישור מהותיים כשלים קיימים נדונו. לא כלל אך האזרחי למנהל הוגשו אשר ראויות חלופות שקילת אי 8. לטיפול ישראל את מחייב הבינלאומי המשפט כי וביניהן משפטיות טענות ראוי. סביבתי 9. הגרמני הבנק דרישת לפי ,המקורית הכוונה כנגד ,"פסולה "הפליה טענת את רק שתשרת כך המטמנה את להקים ,האזרחי המנהל בהסכמת ,KFW .הפלסטינאים התושבים תכנית לקידום במקביל כי הודיעה המדינה ,לבג"צ עכשיו ירוק עתירת בעקבות ולמחזור למיון מתקן להקמת תכנית האזרחי המנהל ידי על מקודמת ,ראמון העתירה ,שהוצג הפתרון לאור .האזור תושבי כלל את ישמש אשר ,פסולת האוכלוסייה. לכלל מתקדם לפתרון התחייבות בדבר הישג הביאה אך ,נדחתה אנו מתכוונים לעקוב ולדרוש, שהפתרונות האנטי סביבתיים יוחלפו בפתרונות סביבתיים מתקדמים לכלל האוכלוסייה ולכלל השטח ביו"ש (ראו הצעה )מפורטת של אגוד ערים שומרון, להלן שתופעלו זמן וכל העולמי הבנק ע"י בזמנו הוקמו המעבר מתחנות וחלק המטמנות חמש תום עם אך ,מסוימים סביבתיים בסטנדרטים עמדו אירופאים גורמים ע"י גבולות חוצה / זיהום60 שנות הליווי ומסירתם לניהול מקומי חלה התדרדרות מהירה ברמת התחזוקה מתקני המיון המקדים חדלו לפעול, צינורות איסוף גז המטמנות נקברו תחת- הפסולת, צנרת איסוף התשטיפים נסתמה, בריכות התשטיפים אינן מטופלות מיני'ה, למשך תקופה מסוימת, הפלסטינים אף חפרו בריכת תשטיפים-ובאל נוספת ללא כל הגנה מפני חלחול לתת הקרקע. הפגיעה הסביבתית כתוצאה מתחזוקה לקויה של המטמנות, חמורה וברורה גם היא; אי כיסוי נאות של האשפה גורמת למפגעי ריח קשים ברדיוס של למעלה משני ק"מ סביב האתר, הכיסוי הרדוד עשוי לגרום לבערה פנימית של האשפה איסוף גז המטמנות גורם לשחרור גזי-שאינה מוטמנת כראוי וחשופה לחמצן. אי ), איסוף לקוי של התשטיפים עלול4CH(חממה, שהחמור שבהן הוא גז המתאן לזהם את מי התהום וגורם אף הוא למטרדי ריח. מטמנות הן פרקטיקה מיושנת, אשר איננה מקובלת עוד בעולם, אולם בכל הנוגע מיני'ה היא דוגמא לאסון אקולוגי חמור-למטמנות בניהול פלסטיני מטמנת אל שפרקטיקה זו יכולה לגרום. קרסה אחת מדפנות הר הפסולת באל מיני'ה. כתוצאה מכך פסולת2024בקיץ רבה, כמו גם תשטיפים מזוהמים, גלשו אל נחל עמוס שתחת האתר. גופי סביבה שונים נרתמו למפות את גודל הנזק ולהציע פתרונות דחופים שימנעו את התפשטות הנזקים אל נחל דרגה וים המלח, אולם עד רגע כתיבת שורות אלה האיום טרם הוסר. .אל מיני'ה: קריסת הר פסולת אל מיני'ה: זיהום בנחל. צילום: עמיחי נעם 61 / המפגעים מטמנה - זו כפולה סכנה על הצביעו נוספים סביבה ואירגוני עכשיו ירוק כי יצויין רשלני. פלסטיני בניהול מסוכנת מציעים בנימין מטה ומוא"ז שומרון הסביבה לאיכות ערים איגוד ,לפיכך כלל של לפסולת ושלם מתקדם פתרון - ראמון אס"פ למתחם חליפית תכנית במרחב. האוכלוסייה עיקרי ויתרונות התוכנית: 1. ואכיפה פיקוח ,הטכנולוגיות קביעת .המתחם יפעל תחת החוק הישראלי שומרון. ערים ואיגוד בנימין מטה מוא"ז ,להגנ"ס המשרד של 2. למיון, קומפוסטציה, עיכול ,יזמית חברה ע"י ,מתקדם מתחם הקמת פסולת טון 800 - לכ ,אנאירובי (כולל הפקת חשמל) והטמנת השאריות טון/ 700 – כ .הסביבה להגנת המשרד למדיניות בהתאם פתרון .ליום מעורבת של פסולת טון/יום 110 – וכ )איכה"ס קמ"ט (הערכת פלסטינית פסולת יום בנימין. מטה מוא"ז 3. המרחב אוכלוסיית כל של מעורבת בפסולת מלא טיפול יאפשר הפתרון בכמויות שיספיק למטמנה הקיים התכנון לעומת שנים. זאת15-20 – לכ בלבד. שנים 10 – לכ העדכניות יתרונות: 1. תכנון והקמה בסטנדרט עבור הסביבה להגנת מהמשרד תמיכה קבלת המקובל בישראל ובהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה. 2. כולל ,וההטמנה ,הטיפול ,המיון מתקני כלל לגבי רישוי, פיקוח ואכיפה יהיו על פי )ההטמנה סיום לאחר שנים 20 מעל (שימשך השיקום שלב נהלי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. לתברואה .א.ע ידי על יבוצע התפעול כי המגדיר הקיים התכנון לעומת מיניה אל ההטמנה אתרי .המנהא"ז של ופיקוח בירה אל רמאללה רבים. סביבתיים למפגעים גורמים זה באופן הפועלים פינג'אן וזהרת 4. פסולת ושינוע מעבר תחנות הקמת על מנהא"ז ושל הפלסטינים של אחריות את התרומה של לתעל ניתן זה לנושא .הרלוונטי המרחב מכל פלסטינית גבולות חוצה / זיהום62 הבנק הגרמני. תפעול המערך יכול להתבצע על ידי איגוד ערים לתברואה רמאללה אל בירה. אתרי הפסולת הפיראטיים ניתוח כמותי של נתוני הסקר מראה, כי מתוך מאות רבות של אתרי הפסולת 300-הבלתי מורשים, רובם משתרעים על שטח שלא עולה על דונם אחד. כ מאתרי פסולת הינם בשטח גדול מדונם ומגיעים עד לכדי שטח של כעשרה דונם. רוב האתרים הפיראטיים ממוקמים מעל אזורי ההזנה של אקוויפר ההר, דבר שמעמיד את אחד ממקורות המים העיקריים של מדינת ישראל בסכנת זיהום; הפסולת המושלכת מייצרת תשטיפים ואלו עשויים לחלחל דרך סלע מחלחל, 36.ולעתים אף קארסטי (סלע המכיל חללים פתוחים), היישר למי התהום בהעדר פיקוח ואכיפה הפכה יו"ש לשטח הפקר, בה פסולת מושלכת, מפורקת, מוטמנת ונשרפת בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים, תוך פגיעה קשה "ניהול פסולת מוצקה ביהודה2012נתון זה לא השתנה מאז מאמרו של ניצן לוי בשנת 36 .2012ושומרון" ב"דוח מצב יהודה ושומרון" משנת רנתיס: מטמנה פיראטית 63 / המפגעים בבריאות התושבים והסביבה. הדברים ידועים, אך המחשה לכך ניתן לראות בכתבתו של חנן גרינווד: "כמעט לצד כל כפר פלשתיני ניתן לראות היטב את המקום שאליו מפנים התושבים את הפסולת. כך, לדוגמה, מול היישוב ניל"י נמצא הר מכוסה בזבל. במסגרת סיור בבנימין, יוזמה של המועצה האזורית ואיגוד ערים לאיכות הסביבה יישובים ביו"ש, נסענו במשך דקות ארוכות100שומרון, גוף שבו חברים יותר מ־ בין הררי אשפה. החל משקיות זבל פשוטות, דרך רהיטים ופסולת אלקטרונית ועד גוויות של כבשים ועיזים. שריפות מוצתות שם על בסיס יומיומי, ומדובר 37."בשליטה ישראלית אזרחית וביטחונית מלאהCבמקרה זה בשטח אומנם מעת לעת המנהל האזרחי תופס משאיות מעברייני פסולת, אך מדובר בטיפה בים. לאחרונה, בשיתוף פעולה של המשטרה והמנהל האזרחי במבצע משאיות מובילות פסולת לאתרי פסולת ולמטמנות לא חוקיות,35אחד, נתפסו . מתוך אלפי משאיות וכלי38תיקי חקירה159חשודים ונפתחו34עוכבו לחקירה בשנה. כך למשל200-רכב, שעוברים עם פסולת ליהודה ושומרון, נתפסים כ חנן גרינווד, "המשרפות הפיראטיות שמסכנות את החיים של כולנו", ישראל היום 37 .)19.01.2023( https://www.gov.il/he/departments/news/police_14-3-23_air_pollution 38 נחל חבר: תחנת שינוע פסולת / זיהום חוצה גבולות64 .39משאיות וכלי רכב שהעבירו פסולת ליו"ש215הוחרמו2020פורסם, שבשנת המשרד להגנת הסביבה מכיר היטב את התופעה ובמיוחד את היעדר הטיפול בצד הפלסטיני, אשר משפיע על כלל אוכלוסיות האזור ועל מצב הסביבה ביו"ש. קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה2021מתוך מודעות למצב האמור, במאי מיליון שקל לטובת תכנון והקמה10-שנתי של כ-אישרה העברת תקציב תלת ובהמשך אושרו40של תחנות מעבר לפסולת ביתית עבור רשויות פלסטיניות תקציבים נוספים, אך בפועל בשטח אין שינוי משמעותי. שריפות הפסולת ביו"ש במגזר הפלסטיני ביו"ש קיימת תופעה רחבה של טיפול בפסולת באמצעות שריפתה, במאות אתרים לא חוקיים הסמוכים לכפרים. מקורות הפסולת מגוונים: פסולת ביתית, פסולת תעשייתית, פסולת בניין, פסולת חקלאית ופסולת אלקטרונית. לשריפות הפסולת ביו"ש מטרות שונות: שריפות יזומות שנועדו להקטנת נפח הפסולת לשם פינוי מקום לפסולת חדשה; שריפות לשם מיצוי מתכות; שריפת גזם חקלאי (לשם סילוק ומניעת מחלות צמחים); שריפת פלסטיק ממקור חקלאי לשם סילוקו; שריפות לא מכוונות כתוצאה מגיצים וכו'. מצבורי הפסולת הבוערים גורמים למפגעים בריאותיים וסביבתיים ופוגעים באיכות חייהם של התושבים הסמוכים. יש לציין גם פגיעה בעוברי דרך בכבישים 60ראשיים וכפריים העוברים בסמוך לאתרי הפסולת והמטמנות. לדוגמה, בכביש , עוברים עשרות אלפי כלי רכב מדי יום, ונוסעיהם חשופים לזיהום55וכן בכביש אוויר ופגיעה בבריאות. בשריפות פסולת נפלטים מגוון חומרים רעילים שחלקם ידועים כמסרטנים |משאיות שניסו להעביר פסולת בניגוד לחוק215: המנהל האזרחי החרים2020 בשנת39 )inn.co.il( 7ערוץ :פרסום באתר המשרד להגנת הסביבה: נלחמים בשרפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון 40 מיליון10-שנתי של כ-קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה אישרה העברת תקציב תלת שקל לטובת תכנון והקמה של תחנות מעבר לפסולת ביתית עבור רשויות פלסטיניות | המשרד להגנת הסביבה. 65 / המפגעים ומזיקים לבריאות ולסביבה. בפרק העוסק בפליטה לאוויר של חומרים חשודים ) נכתב: "משילוב2022(או מוכרים כמסרטנים בדו"ח המפל"ס של המשרד להגנ"ס מכמות76%עולה כי2021עם המפל"ס לשנת2021של נתוני המצאי לשנת הפליטה הארצית (של חומרים מסרטנים) נגרמת משריפות לא חוקיות של פסולת נתונים אלו מתייחסים לשריפות41."עירונית ושריפת פסולת חקלאית צמחית פסולת בתחומי מדינת ישראל הריבונית, בה יש חקיקה, תקינה ואכיפה. בהעדר כל אלו בתחומי יו"ש, ברור שהמצב מעבר לקו הירוק הרבה יותר חמור. מלבד כל אלו, השריפות גורמות נזקים כלכליים וכמובן קיימת הסכנה הבטיחותית. ניטור אוויר מבוצע ביו"ש בתחנות ניטור באריאל ובאלון שבות שבגוש עציון, אך הוא רחוק מלספק תמונה מהימנה של זיהום האוויר הפוגע בישובים המצויים בקרבת המזבלות הבוערות, הן בשטחי יו"ש (שערי תקווה, אלקנה ועוד רבים) והן בתוך שטח מדינת ישראל (כגון ראש העין, חדרה, יישובי לכיש ועוד רבים). מעבודת השטח שערכנו, הכוללת עבודה עם אנשי שטח, רחפנים ועזרים שונים וכן ממאות פניות מאזרחים, עולה כי עשרות רבות של אתרי פסולת בוערים מידי יום (אם מחשיבים אתרים קטנים של משפחות וחמולות, מדובר באלפי אתרים). חלק מהאתרים בוערים ללא הפסקה. באיגוד ערים שומרון נעשה מיפוי ע"פ דיווחים ותצפיות, שכוללים חלק מהיקף הבעיה, ולאורך תקופה של כחצי שנה אתרים בוערים מדי יום באזורי השומרון ובנימין בלבד.46] נרשמו בממוצע2020[ משריפות הפסולת סובלים כל תושבי אזור יו"ש, הפלסטינאים והישראלים וכן , מדינת ישראל3עוברי הדרך בכבישים הסמוכים לאתרי הפסולת. כאמור בפרק מחויבת לרווחתם ולשלומם של כל התושבים הנפגעים. נוסף על כך, העשן לא עוצר בקו הירוק והוא פוגע בתושבים הסמוכים בכל שטחי מדינת ישראל. כך נפגעים תושבים בירושלים, במזרח לכיש, באור יהודה, ביהוד, בשוהם, בחבל 42.מודיעין, בכפר סבא, ובראש העין ,יש לצייןhttps://www.gov.il/BlobFolder/reports/prtr_report/he/prtr_prtr-book-2021.pdf 41 שהנתון בדוח המפל"ס מדבר על אחוז מכמות הפליטה הארצית בישראל, שכוללת פליטה מתעשיה כימית ופטרוכימית מפותחת וצי רכב גדול מאד. ביו"ש אין כמעט תעשיה כימית, וודאי לא פטרוכימית, וצי הרכב פחות מפותח. לכן, ביו"ש רוב זיהום האויר ממקורות מקומיים נגרם משריפת פסולת. כן יש לציין כי מקורות זיהום האויר בישראל, בפרט מתחנות כוח, משפיעים גם על על איכות האויר ביו"ש, לרבות ריכוזי תחמוצות חנקן ואוזון. מיוםhttps://shakuf.co.il/39769 :בהקשר לראש העין ראו למשל דרור גורני בשקוף 42 / זיהום חוצה גבולות66 לתמונה עגומה זו חוברות מספר סיבות כמפורט לעיל באשר לכלל המפגעים ביו"ש, אך קיימים גורמים נוספים וביניהם מחסור בפריסת כלי אצירה בתוך הכפרים, ועלויות איסוף ושינוע לתחנות המעבר ולמטמנות ומחיר הכניסה אליהן, שהרשויות הפלסטינאיות מתקשות לעמוד בו. הפגיעה הבריאותית של שריפות פסולת מחקרים רבים נערכו בנושא המפגעים הבריאותיים משריפת פסולת ומדינת מגוון43.ישראל מנסה להתמודד עם האתגר, בין היתר, באמצעות חקיקה ואכיפה מזהמים נפלטים לאוויר בזמן שריפות פסולת בלתי מבוקרת: חלקיקים נשימים, גם בהקשר לגידול בתלונות התושבים. מדובר על תופעה שנמשכת כבר07.12.2022 מספר שנים. ראו גם מתן דוייטש במיינט "עשן סמיך מעל ראש העין: הריח והזיהום https://roshhaayin.mynet. 23.10.2019 "באוויר מסכנים את בריאות הילדים והמבוגרים co.il/local_news/article/m_413837 דן לביא בישראל היום "התושבים נחנקים: הזיהום משטחי הרשות הפלשתינית לא https://www.israelhayom.co.il/news/environment/article/2689520 27.06.2021 "נפסק פירוט ההשלכות הבריאותיות שלהלן, נסמך בעיקרו על תזכיר חוק שמירת הניקיון (תיקון 43 .2011-), התשע"ב22 'מס שכם: מזבלה בוערת 67 / המפגעים ,דיאוקסינים, פוראנים, פוליארומטים, תרכובות אורגניות נדיפות, פחמן חד חמצני אפר ומפגעי ריח. הפגיעה הבריאותית הנגרמת משריפה של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה נדונה במפורט להלן. על הפגיעה הסביבתית והכלכלית של שריפות הפסולת בעבודת השטח שבצענו איתרנו ביו"ש מאות אתרי פסולת בוערים. במשך שנים ארוכות, כמעט בכל עת שמעלים רחפן, התמונה שעולה היא של אתרי פסולת בוערים. אלפי פניות של אזרחים בתחום הסביבה ביו"ש עוסקות בשרפות הפסולת וארגונים שונים מנסים לטפל במפגע חמור זה ללא הצלחה. כך למשל נכתב בדוח של איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון: "המטרד הקשה, הסיזיפי והנפוץ ביותר ביהודה ושומרון נגרם מתופעת שריפת הפסולת הביתית, צמיגים וכבלי חשמל לצורך איסוף ומכירת הנחושת. אין כמעט כפר פלסטיני שאין בסמיכותו , בסקר שנערך ע"י 1996 לפחות אתר שריפת פסולת אחד לפחות. כבר בשנת 44". מזבלות400-איגודי הערים לאיכות הסביבה, מופו כ . מדובר במזבלות2015 דוח מפגעים של איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון בשנת44 .גדולות יחסית ולא בערמות פסולת אקראיות שכמותן יש לאלפים בורקה (רמאללה): מזבלה בוערת / זיהום חוצה גבולות68 הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה משריפת פסולת בישראל, הוערך בידי המשרד להגנת הסביבה במאות מיליוני שקלים בשנה הנגרמים עקב אובדן תוצר ועלויות הערכת המשרד להגנת הסביבה היא, שהעלות45.טיפול רפואי בפליטת מזהמים החיצונית כתוצאה מפגיעה בבריאות הציבור הנובעת מפליטות לאוויר של חלק 46.מש"ח בשנה415-מהמזהמים, משריפת פסולת צמחית בלבד, מוערכת בכ תחשיב המשרד להגנת הסביבה אינו כולל את ירידת ערך הקרקעות, העלות הסביבתית בגין זיהום קרקע, זיהום מקורות המים, עלויות פינוי שאריות הפסולת 47.הנשרפת ועלויות שיקום הקרקע נאמדת כמות הפסולת2019במחקר של המשרד להגנת הסביבה משנת טון בשנה. לפי אומדן מרכז המחקר והמידע של250,000-הנשרפת בישראל בכ נוסף על48.₪מיליון572-הכנסת, בהתבסס על כמות זו, העלות החיצונית היא כ אלו, ישנן עלויות כלכליות ארוכות טווח הנלוות לשיעור התחלואה הגבוה בקרב תושבי הישובים הסמוכים לאתרים הבוערים, שכן זיהום האוויר משפיע ישירות אמד את מקרי המוות והעלות2017משנת49 OECDעל תחלואה ותמותה. דוח ) כתוצאה מפליטות זיהומים הנגרמיםAPMP(הכלכלית בגין חלקיקים מזהמים היו בישראל2015מייצור חשמל, מתעשייה ומתחבורה. מנתוני הדוח, בשנת -מקרי מוות כתוצאה מחלקיקים מזהמים והעלות הכלכלית נאמדה בכ2,200-כ . לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג של ישראל₪מיליארדי26.7-מהתוצר, קרי כ2.3% , ומכאן שהנזקים ממוות מוקדם בגלל₪ מיליארד1,756עמד על2022בשנת אומדן העלות הכלכלית בגין שרפת פסולת. הוגש לוועדת המשנה לטיפול בזיהום אוויר 45 .03.07.2019הנגרם משרפות פסולת בשטח פתוחים בוועדת הפנים והגנת הסביבה . חישוב העלות2019דוח בעריכת עופר זילברטל, עומר כהנא, אבי רדאעי מינואר46 החיצונית נעשה בהתבסס על מצאי הפליטות באותו דוח ותחשיב העלות החיצונית בהתבסס על עדכון העלויות החיצוניות לישראלVOC-וNOx, PM2.5, COלישראל עבור (בהנחת פיזור זיהום הדומה לכלי רכב שנעשה בגובה הקרקע ללא שימוש1.1.2018-ל בארובות). יש לציין כי מדובר בהערכת חסר כיוון שלא זמין תחשיב עלות חיצונית עבור כלל המזהמים הנפלטים. נוסף על כך, לא נכללו נזקים לרכוש או לנפש כתוצאה מגרימת שריפות הקשורה בשריפת פסולת חקלאית. ד"ר נעמה אברהמוב מאיגוד ערים לאיכות סביבה יהודה במסמך רקע לדיון בוועדת הפנים 47 .20.02.2023 -והגנת הסביבה ב מאיר אזנקוט " אומדן העלות הכלכלית בגין שרפת פסולת", מרכז המחקר והמידע של 48 .03.06.2019 ,הכנסת OECD, The rising cost of ambient air pollution thus far in the 21st century: Results from 49 .the BRIICS and the OECD countries, July 2017 69 / המפגעים נתונים . מיליארד ש"ח בשנה40.4 נשימת חלקיקים עמדו בשנה האחרונה על הנזק פוטנציאל על מלמדים אך ,ביו"ש הפסולת בשריפות עוסקים אינם אלו נזקים של משוערת להערכה .מזהמים פליטות של העצום והכלכלי הבריאותי .כלכליים היבטים פרק ראו אלו שריפות הפסולת במאות אתרים ביו"ש גורמות לזיהום אוויר חמור, לנזק בפסולת הטיפול להסדרת מפורטת תוכנית בהעדר .בריאותי וכלכלי רחב היקף העיקרי המאמץ ,C מאזור ניכר בחלק גם וכך )A,B( הרש"פ שבשליטת באזורים בעיקר וזאת )משמע (תרתי בלבד שריפות לכיבוי מופנה האזרחי המנהל של ומוקד האזרחי במנהל מוקד באמצעות מקבל שהוא היומיומיות לתלונות כתגובה בתיאום ,פועל האזרחי במנהל הסביבה איכות קמ"ט .הסביבה להגנת המשרד של לדיווחים כתגובה כלל ובדרך השונים באזורים והקישור התיאום מנהלת עם הפסולת שריפות לכיבוי פלסטינאים קבלנים באמצעות ,הישראלים התושבים ולאחריהם בלבד יומיים-ליום אפקטיבי זה ""פתרון .בעפר כיסוי באמצעות חלילה. וחוזר הפסולת של והשריפה ההצתה מתחדשת דוגמאות לשריפות הפסולת ביו"ש מעבר לתחנת השינוע עלות את לחסוך דהריה עיריית החליטה 2022 באוגוסט מעת שבו פיראטי הטמנה אתר חברון נחל מעל ופתחה מיני'ה-אל ומטמנת יטא קשים עשן למטרדי גרמה זה באתר האשפה שריפת .האשפה נשרפה גם לעת הסמוכים. היישובים לתושבי יהודה חטמ"ר ,חברון הר אזורית מועצה של הקרקעות יחידת של משולב במבצע והאתר כבדים כלים מספר הוחרמו 2023 בינואר המנהא"ז של הפיקוח ויחידת .יותר קטנות שריפות עשרות תפסו מקומו את .רציפה בצורה לפעול חדל תושבים ,שומרון האזורית המועצה "בשטח :גרינווד חנן מתאר ,נוספת להמחשה .ההפקרות אחר ארוכה תקופה כבר עוקבים ,השומרון שבמרכז "מערבא ב"גוש פיראטיות משרפות ארבע פועלות הסמוכה העין בראש שגובל אש בשטח האש את מציתים שהפלשתינים פעם ובכל ,בדואיות חמולות ידי על שמופעלות גבולות חוצה / זיהום70 50."העשן עושה את דרכו היישר לבתי התושבים מעבר לגדר- מזה שנים שהפסולת הרבה של יריחו והכפרים הסמוכים נותרת ללא פתרון סביבתי ראוי, כמו גם כמויות הגזם הגדולות של מטעי התמרים. משאיות פסולת מיריחו ומכפרים פלסטיניים סמוכים משליכות את הפסולת באופן ישיר לסביבה במספר אזורים הן באתרים גדולים והן באתרים קטנים. על מנת להתמודד עם כמויות הפסולת הגדולות והגזם הרב ולפנות מקום לפסולת חדשה, הפלסטינאים מעלים באש את ערמות הפסולת ושורפים את הגזם בעיקר בתוך המטעים. תושבי האזור, פלסטינים וישראלים כאחת, סובלים רבות מהעשן הסמיך וקיימים דיווחים על מחלות נשימה, בעיקר אצל ילדים, וחרדות של ההורים מפני מחלות קשות. דוגמא בולטת נוספת ניתן לראות באזור שמוגדר כ"שמורה הסכמית", שמורת טבע באזור מדבר יהודה וים המלח במזרח גוש עציון ובסביבתו. שטח זה מהווה משטחי יהודה ושומרון והועבר, במסגרת ההסכמים בין ישראל לרשות3% הפלשתינית, לשליטה ביטחונית של מדינת ישראל ושליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בשטח מתבצעת בנייה בלתי חוקית בהיקפים גדולים ומושלכת בו פסולת במספר מוקדים, שהפכו למוקדי בעירה קבועים המכילים פסולת מסוגים שונים ובכללה צמיגים, חומרים מסוכנים ופסולת אלקטרונית. כתוצאה משריפות הפסולת באתר זה, תושבי מזרח גוש עציון וההרודיון סובלים מזיהום אוויר חמור. הסביבה המדברית המיוחדת נפגעת אף היא ופליטת גזי החממה מתעצמת. בתקופה האחרונה נתפסו מספר חשודים בזמן אמת בעת שעסקו בשריפת כבלים לצורך הפקת נחושת והוחרמו שקים של נחושת, רכב וכלים. מפניות שקיבלנו וביקורים בשטח, עולה שהתופעה מתגברת וגורמת סבל רב לתושבים שחלקם נאלצים להסתגר בבתים ואף לצאת למקומות מרוחקים על מנת להימלט מנזקי זיהום 51.האוויר .חנן גרינווד , שם 50 והובא לדיון בוועדת2023 'הנושא עלה במכתבו של ח"כ יצחק קרויזר ליו"ר הכנסת בפב 51 .20.02.2023 -הפנים והגנת הסביבה ב 71 / המפגעים " ' פסולת אלקטרונית אלקטרוני, בציוד בשימוש הגידול חשמלי, סוללות ומוצרים נלווים (להלן: "ציוד אלקטרוני") בכל העולם, הולך וגדל עם השנים עקב עליית רמת החיים, אורח החיים, תרבות הצריכה, הקידמה הטכנולוגית וחיי מוצר קצרים יחסית. עם הגידול האמור בשימוש, גדלה גם כמות הפסולת של ציוד זה (להלן: "פסולת אלקטרונית") ופוטנציאל הנזק 52.הבריאותי והסביבתי הפסולת האלקטרונית מכילה מרכיבים שונים ומאות חומרים שחלקם רעילים ומסוכנים, אשר עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ישירים ועקיפים לבריאות האדם ולסביבה. כך קורה בכל צורות הטיפול בפסולת זו ובכללם השלכה, פירוק, שריפה והטמנה. גם מכילה האלקטרונית הפסולת מתכות יקרות כזהב ונחושת, וכן ברזל וכן חלקים שונים שניתן למוכרם בהרכבה או כחלקים ולכן היא מהווה פוטנציאל כלכלי. שריפות פסולת רבות, בהיקף נרחב, מבוצעות ביו"ש לשם מיצוי מתכות יקרות, בעיקר נחושת, באמצעות שריפת כבלים ופלסטיק "מיותר" שמהווה חלק ממכשירים שונים, ואף לשם איסוף ברזל פשוט, כשחלק מהחומרים נמכרים חזרה M. Shahabuddin, M. Nur Uddin, J. I. Chowdhury, S. F. Ahmed, M. N. Uddin, M. Mofijur, M. 52 A. Uddin A review of the recent development, challenges, and opportunities of electronic waste ))e-waste International Journal of Environmental Science and Technology 31.05.2022 -פורסם ב סקירה בתחום הפסולת האלקטרונית לגבי ההתפתחות, האתגרים וההזדמנויות.- https://link.springer.com/article/10.1007/s13762-022-04274-w / זיהום חוצה גבולות72 בישראל. משריפות פסולת נפלטים מזהמים רבים, אך כאשר מדובר בשריפת פסולת אלקטרונית המצב חמור הרבה יותר, שכן הפליטות מכילות ריכוז של חומרים מסוכנים, מתכות וגזים המאפיינים פסולת זו. לפי מחקר שנערך בארה"ב, משקל הפסולת האלקטרונית הוא כאחוז אחד מכלל 53.מתכולתה הרעילה70% -הפסולת הביתית, אולם היא מהווה כ כמות הפסולת האלקטרונית בישראל עמדה על2010לפי הערכות שונות, בשנת המשרד להגנת הסביבה העריך את כמות הפסולת2019בשנת54.טון85,000 -כ משיחות עם מומחים, מוערך שכיום55.אלף טון165-האלקטרונית בכפליים: כ הגידול בכמות56.טון בשנה180,000-כמות הפסולת האלקטרוני עומדת על כ ,2020הפסולת האלקטרונית מתרחש בכל העולם, לפי דוח של האו"ם בשנת 57.20% -הפסולת האלקטרונית גדלה בחמש שנים בכ נוכח הגידול בכמות הפסולת האלקטרונית והסכנות החמורות שבהשלכת פסולת אלקטרונית ללא טיפול ראוי, נחקק בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי (להלן: "חוק פסולת אלקטרונית"). המטרה המרכזית2012-ואלקטרוני, התשע"ב של החוק הינה לנהל חומרים בשוק הפסולת ולהפוך את הפסולת האלקטרונית ממטרד סביבתי למשאב ציבורי, באמצעותו ניתן לעשות שימוש חוזר בחומרים. חוק משלם".-זה הוא אחד מחוקי אחריות יצרן מורחבת שבמרכזו עומד העיקרון "המזהם כך הובא בהצעת חוק פסולת אלקטרונית של ח"כ דב חנין ואח'. במחקרים עדכניים, יש גם 53 .נתונים שונים .2012-הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב 54 https://www.gov.il/he/departments/news/easier_recycling_electronic_waste 55 .כמות הפסולת האלקטרונית גדלה משנה לשנה – יותר מקצב הגידול בכמות הפסולת56 https://www.gov.il/he/ :על הערכת כמויות הפסולת, ראו אתר המשרד להגנת הסביבה departments/guides/waste_facts_and_figures ההערכות של משקל הפסולתynetלפי נתונים שהעביר המשרד להגנת הסביבה לבקשת אלף טונות בשנה. אחוז הפסולת האלקטרונית190-ל155האלקטרונית בישראל נעות בין . עוד נמסר, כי משקל האיסוף של פסולת ציוד3%-מכלל הפסולת בישראל מוערך בכ אלף טונות בקירוב. מכאן מובן, כי אחוז גבוה90-75עמד על2021וסוללות בשנת מהפסולת האלקטרונית אינו ממוחזר. חלק גדול מוצא את דרכו ליו"ש. על כך להלן: נעה https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1uvem6li .14.09.2022פישר 03.07.2020צפריר רינת בהארץ 57 הארץ-סביבה ואקלים-בחמש שנים20%-כמות הפסולת האלקטרונית בעולם גדלה ב )haaretz.co.il( 73 / המפגעים ,ואלקטרוני חשמלי בציוד סביבתי טיפול לעניין הסדרים לקבוע היא החוק מטרת את לצמצם ,ואלקטרוני חשמלי בציוד חוזר שימוש לעודד כדי ,ומצברים בסוללות את ולמנוע ומצברים ומסוללות ואלקטרוני חשמלי מציוד הנוצרת הפסולת כמות חשמלי ציוד של השליליות והבריאותיות הסביבתיות ההשפעות את ולהקטין ,הטמנתה באמצעות: ,השאר בין ,וסוללות ציוד פסולת ושל ומצברים סוללות של ,ואלקטרוני 1. ושל ואלקטרוני חשמלי ציוד של ויבואנים יצרנים על מורחבת אחריות הטלת וסוללות. ציוד פסולת של מוכר מיחזור לביצוע ,ומצברים סוללות 2. פסולת של ואיסוף הפרדה לבצע פסולת לפינוי אחראים על אחריות הטלת פסולת של ופינוי השלכה על איסור וקביעת ,הביתי מהמגזר וסוללות ציוד בחוק. לקבוע בהתאם שלא ,סוללות ציוד 3. ציוד פסולת מקונים לקבל וסוללות ציוד של משווקים על אחריות הטלת הביתי. מהמגזר וסוללות 4. ציוד בפסולת לטיפול מיתקנים ושל ,וסוללות ציוד לפסולת מרכזים הפעלת וסוללות. 5. .וסוללות ציוד פסולת של הטמנה איסור קביעת שלא ,והיבואנים היצרנים על ,מיחזור לצורך בחוק הקבועים ביעדים עמידה לשם להגנת המשרד בידי שמוכר יישום גוף עם להתקשר ,בעצמם זאת לעשות יכולים .הסביבה מאד. גדול היעדרו של הנזק ופוטנציאל ,חוק זה לא חל ביו"ש כמו ומגוונות מזיקות בדרכים מתבצע ביו"ש אלקטרונית בפסולת ""הטיפול .)"ביו"ש האלקטרונית הפסולת "מפגע :(להלן ופירוק שריפה ,הטמנה ,השלכה גיאוגרפי בטווח ומזהם ,במקומו נותר לא ביו"ש האלקטרונית הפסולת מפגע מתבצעות ביו"ש האלקטרונית הפסולת שריפות .והקרקע המים ,האוויר את רחב כדרך שנעשית ותעשייתית ביתית פסולת שריפות ובמסגרת פסולת פינוי לשם מיצוי לשם השריפה נעשית ,להלן בדוגמאות כמפורט ,רבים במקרים .שבשגרה ומכירתם. כלכלי ערך בעלי רכיבים מהפסולת ניכר חלק ,מספקת אכיפה ובהיעדר כלכליים שיקולים בשל אלקטרונית פסולת חוק לפי מטופל להיות אמור שהיה ,בישראל האלקטרונית גבולות חוצה / זיהום74 "בידי גופי היישום הממונים על פי חוק, מגיע בניגוד לחוק לשטחי יו"ש ו"מטופל .58שם זרימת הפסולת האלקטרונית מישראל לשטחי יו"ש, מוכרת לכל מי שעובר במחסומים לכיוון יו"ש בהם נראות משאיות עמוסות פסולת אלקטרונית העוברות לשטחי יו"ש ללא כל בדיקה. תופעת זרימת הפסולת האלקטרונית מישראל לשטחי יו"ש, במיוחד לאזור כפרים ממערב לחברון הגובלים במזרח לכיש, כמו דיר סאמת, אידנא ובית עווא (להלן: "כפרי חברון"), מוכרת שנים רבות והיא 59.מתוארת במחקרים ובכתבות בארץ ובעולם מאידך , ראוי לציין שדווקא באזורי התעשיה המוסדרים ביו"ש, בהתיישבות הישראלית התפתחה תעשיית מחזור לפסולת אלקטרונית מהמתקדמים בארץ. המפעל הגדול בישראל לפסולת אלקטרונית בא.ת.AllRecyclingמפעלים כמו מתכות בא.ת שילה, גודטאק בא.ת מישור אדומים ונוספים.EMSברקן, מפעל מקרה לדוגמא – פסולת אלקטרונית בכפרי חברון בעייתיות שריפות הפסולת האלקטרונית קיימת בכל שטחי יו"ש, אך היא ניכרת במיוחד באזור כפרי חברון. באזור זה אלפי פלסטינאים, חברות ומפעלים "מטפלים" בפסולת האלקטרונית לשם מיצוי מתכות יקרות, ברזל וחומרים , בעניין יישום חוק פסולת אלקטרונית2020בדוח של המשרד להגנת הסביבה בשנת 58 , הובא, כי אחת הסיבות לאי יישום החוק כנדרש היא "העברת פסולת2016-2018לשנים https://www.gov.il/he/departments/ ."באופן לא מוסדר לטיפול נחות בשטחי איו"ש publications/reports/ewaste_law_implementation_annual_reports מהפסולת האלקטרונית המטופלת ברשות90%-יש שמעריכים שישראל היא המקור לכ John-Michael Davis Yaakov Garb, Quantifying flows and economiesהפלסטינית. ר' גם of informal e-waste hubs: Learning from the Israeli–Palestinian e-waste sector. The .Geographical Journal. 04/09/2018 https://rgs-ibg.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/geoj.12275 ותושבים משני צדי הגדר שוב- צפריר רינת, "היוזמה לחיסול השריפות עלתה בעשן 59 https://www.haaretz.co.il/nature/2019-03-21/ty-article/. .21.03.2019בסכנה ", הארץ 2019יורק טיימס משנת-; כתבה בניוpremium/0000017f-e7ce-d62c-a1ff-fffff5dc0000 https://www.nytimes.com/2019/09/12/opinion/sunday/west-bank-e-waste.html דייוויס. ר' גם לעיל בכתבה של-בכתבה מוזכר מחקרם של פרופ' יעקב גארב וג'ון מישל אהרון בוקסרמן. 75 / המפגעים אחרים באמצעות פירוק ושריפה ולאחר מכן באמצעות השלכה והטמנה. ישנם גם מצבים בהם מוכרים חלקים (כמו חלקי מחשב) או מרכיבים מוצרים מחודשים המבוססים על חלקים שחילצו מהפסולת האלקטרונית. סביב ה"טיפול" בפסולת אלפי עובדים, וכלשון2014זו, רק במעגל המצומצם של כפרי חברון עסקו בשנת פלשתינים.7,500קמ"ט איכות סביבה ביו"ש: "המפגע הזה מפרנס למעלה מ־ מלבד עובדים אלו, יש עוד אלפי עובדים בכפרים60."שורש המלחמה הוא לחם התופעה הלכה והתרחבה ולדעת פרופ'2014אחרים ובמעגלים אחרים. מאז שנת 61.יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון, בכל המעגלים מדובר בעשרות אלפים שריפות הפסולת האלקטרונית באזור חברון גוררות פגיעה בריאותית חמורה בתושבי הכפרים עצמם וכן בתושבי מזרח לכיש. מהסקר שערכנו באזור, ממידע שקיבלנו מתושבים פלסטינים, ממחקרים, ומטיפול אתרי "טיפול" בגדלים ובהיקפים300-בנושא במשך כעשור עולה כי מדובר בכ .26.12.2014יעל (פרוינד) אברהם, במקור ראשון 60 Davis, J. M. & Garb, Y. )2018(. "Quantifying flows :יורק טיימס הנ"ל. וכן-ר' כתבה בניו 61 and economies of informal e-waste hubs: Learning from the Israeli-Palestinian e-waste .sector". The Geographical Journal, 185)1(, 82-95 אידנא: שאריות פסולת אלקטרונית שנשרפה לצורך הפקת מתכות יקרות / זיהום חוצה גבולות76 חלק מאתרי הטיפול משמש כמפעלים למיצוי מתכות או לחילוץ חלקים62.שונים למפעלים אלו יש עובדים,63.ורכיבים שונים מהפסולת לשם מכירתם או הרכבתם סחורה נכנסת ויוצאת, תיעוד ממוחשב וכו'. חלק מהאתרים נמצאים בשליטת חמולות וחלקם ערמות קטנות ב"טיפול" משפחות שגם ילדים קטנים עובדים בהם. עבודת השטח ונתונים מהשנים האחרונות מלמדים, כי שריפות הפסולת יומי. השריפות מתבצעות כמה פעמים-האלקטרונית מתבצעות על בסיס יום שריפות ביום אחד וכן על8-ביום ולעיתים יש דיווחים במזרח לכיש על יותר מ ימים שלמים של שריפות ועשן. )60,000 -ל40,000מחקרים במשך כעשור מלמדים על עשרות אלפי טונות (בין 64.של פסולת אלקטרונית בשנה, אשר מועברת מישראל רק לכפרי חברון גורמים רבים מתריעים מזה זמן רב על התופעה הרחבה של מעבר פסולת אלקטרונית מישראל ליו"ש וממשלת ישראל מודעת למצב חמור זה. כך למשל, בדברי ההסבר להצעת המחליטים הנזכרת לעיל נכתב: "אי טיפול באשפה ביתית כנדרש כפי שנעשה בישראל ואף בחלק משטחי יו"ש גורם להיווצרות מטרדי אשפה אשר מושלכת בשטחים הפתוחים בהיקפים נרחבים ולאחר מכן נשרפת תוך גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, פגיעה בשטחים הפתוחים ובמקורות מים סמוכים. כמו כן, ישנה זליגה של פסולת אלקטרונית המועברת ליו"ש ללא היתרים ושם נשרפת תוך פירוק חומרים מסוכנים הנמצאים בפסולת זו ויצירת מפגעים סביבתיים קשים". ר' לעיל בכתבה של צפריר רינת (בכתבה מוזכר מחקר של פרופ' גארב וחוקרים נוספים 62 .)אתרים380-שם מובא שמדובר בלא פחות מ2019משנת מפעל המחזור ספא באידנא מצהיר שהוא עוסק במיחזור נקי של כבלים להפקת נחושת, 63 .אך רוב העוסקים בנושא מעדיפים לעבוד בדרך לא סביבתית שכן היא יותר ריווחית להם ר' בוקסרמן הנ"ל. The Geographical -דייוויס במחקרם הנ"ל ב-כך למשל פרסמו פרופ' יעקב גארב וג'ון מישל 64 John-Michael Davis Yaakov Garb, Extended responsibility or continued :ור' גםJournal dis/articulation? Critical perspectives on electronic waste policies from the Israeli- ,. לפי כתבת התחקיר של צפריר רינת הנ"לPalestinian case, Nature and Space, 05.04.2019 40,000-, מדובר על כ2019אשר הביא ממחקר של פרופ' גארב וחוקרים קנדיים משנת טון בשנה. לפי דיווחי שטח מהצד הפלסטיני, בשנתיים האחרונות פחת במקצת מספר המשאיות עם פסולת אלקטרונית העוברות משטח ישראל לכפרי חברון, אך לא הצלחנו לוודא את הנתונים ואת משקל הפסולת האלקטרונית שהופחתה. כמו כן, המנהל האזרחי תופס כמה עשרות משאיות בשנה. מדובר באחוז קטן ביותר מסך הפסולת המועברת. 77 / המפגעים לפי נתוני פרופ' גארב מאוניברסיטת בן גוריון, רמת התחלואה של סרטן בקרב 65.ילדים תושבי האזור הינה פי ארבעה לעומת המצב ביהודה ושומרון עקב סבל התושבים במזרח לכיש במשך שנים רבות והתנהלות המדינה תוך אי מתן מענה הולם לתופעה החמורה של העברת פסולת אלקטרונית ליו"ש, ובעיקר לכפרי חברון, ושריפתה שם, לא נותרה לתושבים ברירה אלא להגיש עתירה כנגד לכאורה נראה66.)המדינה (עם איגוד ערים אשקלון והמועצה האזורית לכיש שמדובר בבעיה מקומית של תושבי האזור, אך אין הדבר כך: מדובר במפגע רחב הפוגע גם בתושבים הרחוקים ממנו, הבעיה קיימת בכל שטחי יו"ש ולכן פתרון מקומי וזמני אינו מספק. Davis, J. M. & Garb, Y. )2018(. A strong spatial association between e-waste burn 65 sites and childhood lymphoma in the West Bank, Palestine. International Journal of :יורק טיימס הנ"ל. כך כתב אהרון בוקסרמן-. ראו גם המאמר בניוCancer, 144)3(, 470-475 ,"התעשייה הזאת מפרנסת אלפי פלסטינים ומכניסה מיליוני שקלים לכלכלה המקומית אולם הם גם משלמים מחיר גבוה על הזיהום שנפלט משריפת הפסולת. שיעור מקרי הסרטן בעיירות הסמוכות מרקיע שחקים, ושיעור הילדים הלוקים במחלה גבוה בהן פי ארבעה מאשר בשאר הגדה המערבית, כך על פי מחקר שערך הסביבתן הישראלי הפרופסור /.https://www.zman.co.il/281984 12.01.2022בתחקיר בזמן ישראל-"יעקב גארב איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'.4199/22בג"ץ 66 מזרח לכיש: ענן עשן משריפת פסולת באידנא נסחף לכיוון הישובים / זיהום חוצה גבולות78 נראה כי שטחי יו"ש משמשים כחצר האחורית של מדינת ישראל אלא שהמפגעים הסביבתיים שנוצרים שם, משפיעים הרחק מעבר לתחומי אותה חצר. מגרטות פינויופירוקרכביםאוגרוטאותרכבים (להלן: "רכבים" או "גרוטאות רכב") בישראל כפופים להוראות ספציפיות שונות, מלבד חקיקה כללית כמו .2008-התשס"ח נקי, אוויר חוק כך למשל חוק שמירת הניקיון, קובע, בין היתר:1984-התשמ"ד איסור על השלכתן של גרוטאות רכב לרשות הרבים; סמכות רשות מקומית לסילוקם; חובה על הרשות המקומית לקבוע אתר לפינוי כלי רכב ולפרסמו בפומבי; חובת פינוי בידי בעל הרכב למקום שהוגדר לכך בידי הרשות המקומית; חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי גניבות), (מניעת משומשים רכב היתר, בין הקובע,1998-תשנ"ח תעבורה במוצרי שימוש "איסור האחריות משטחי משומשים האזרחית הפלסטינית ואיסור תיקון רכב בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית"; חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, , שמטרתו להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח2007-התשס"ז הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים, ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת, וצמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת. עסקים העוסקים בתחום פירוק הרכב בישראל כפופים להוראות שונות כמו: צו 79 / המפגעים , הקובע שעסקים העוסקים2013-רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג בפירוק רכבים מחויבים באישור משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה אשר 67.קובע את התנאים הסביבתיים מרשימת התנאים הסביבתיים בעניין, ניתן ללמוד על הסכנות הסביבתיות הרבות. כך למשל, ניתן לראות התייחסות והוראות בתחומים שונים כמו: זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום אוויר, מזיקים, ריח ורעש. כמו כן, קיימת התייחסות למרכיבים שונים באופן ממוקד כמו: חומרים מסוכנים, צמיגים, מצברים, גזי קירור, שמנים, מסננים, נוזלים ייעודיים, דלקים, פסולת מסוגים שונים, אסבסט, פלסטיק, זכוכית, אלומיניום, גומי, מתכות, בדים ורכיבי חשמל. בפועל, מאות אלפי רכבים בישראל מוצאים את דרכם למגרטות בלתי חוקיות 68.בישראל וביו"ש אשר פועלות בדרכים הפוגעות בבריאות ובסביבה באופן קשה אלפי דונמים ביו"ש, שהיו בעבר שטחים פתוחים ו"ריאות ירוקות", נחלים, ואדיות, הרים, שדות, מטעים וכרמים, הפכו להיות אתרי מצבורי רכב, מצבורי צמיגים, מגרטות ("משחטות רכב") ואתרי מסחר ברכבים ובחלקי חילוף (להלן: "אתרי חלקי הרכב"). לצד הדרכים ביו"ש ניתן לראות עשרות אלפי רכבים, שלדי רכבים הרוסים ואכולי חלודה ומצבורי צמיגים גדולים, חלקם מושלכים ככל פסולת וחלקם באתרי חלקי הרכב, שרובם המוחלט פיראטיים. מפגע זה גורם לפגיעה נופית ולזיהום סביבתי חמור כמו זיהום הקרקע, מי התהום והאוויר, מפגעי יתושים ועוד, יש בו סכנות בטיחותיות רבות והוא מעודד גניבות והעברת רכבים מישראל ליו"ש. א' (מפרט מאושר באתר משרד הפנים). כמו כן, ניתן לראות8.9ראו מפרט אחיד לפריט 67 להפעלת אתרים מורשים לגריטת כלי רכב ישנים ובנספח8/18התייחסות מפורטת במכרז -כלי רכב, ציוד מכני הנדסי כבד- 'ב8.7ט' לאותו מכרז שבו מופיע מפרט אחיד לפריט חלקים משומשים, פירוקם מהרכב. https://www.regavim. :2019ראו דוח רגבים בעניין "מגרטות פיראטיות בצפון" ממאי 68 וכן דוח הפורוםorg.il/wp-content/uploads/2020/09/RegavimMagretotHEB1405.pdf https://online. :2021 'לישראל ירוקה בעניין "גריטת רכבים פיראטית בישראל" מדצמ .fliphtml5.com/udsmt/wvsz/#p=1 / זיהום חוצה גבולות80 מצברי רכב חומצה מכילים עופרת וחומצה גופרתית, שבטיפול-מצברי רכב מסוג עופרת לא נכון גורמים לפגיעה בבריאות ולזיהומי קרקע, מים ואוויר. נוסף על כך, הם עלולים לגרום לנזק בטחוני, שכן ניתן לייצר מהם חומר נפץ. בישראל קיים מפעל אחד המאושר לטיפול במצברים ישנים, אך הסכום שמקבלים סוחרי המצברים הישראלים תמורת מצבר ישן לא תמיד מתמרץ אותם להעביר את המצברים לאותו מפעל, והם מוכרים את המצברים במחיר גבוה יותר לסוחרים שונים, שחלקם מעבירים את המצברים ליו"ש. כך, בעוד הכמות השנתית של כלי הרכב בישראל הולכת ועולה, כמות המצברים הישנים המגיעים לטיפול מוסדר הולכת ופוחתת. ממעקב שנעשה בידי עמותת הפורום לישראל ירוקה נמצא כי סוחרים מקומיים ביו"ש מעבירים מצברים מתחומי ישראל ליו"ש וחלקם בהמשך עושים את דרכם למדינות העולם השלישי לאחר פירוק פיראטי ומזהם. אתרי איסוף צמיגים על מנת להגן על הסביבה ולמנוע מפגעים משריפה ומהטמנה של צמיגים באתרי .2007-פסולת, נחקק במדינת ישראל החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז חוק זה חל ביו"ש רק בשטח ההתיישבות הישראלית. בשאר השטח, נזקי הצמיגים חברון: מגרטה בלב אזור מיושב 81 / המפגעים הולכים וגדלים. הצמיגים מהווים בית גידול אינטנסיבי לדגירת יתושים, שעלולים להפיץ מחלות, שכן בצמיגים הנזרקים יש חללים שנקווים בהם מים. חלק מהצמיגים מוטמנים באופן בלתי נאות ובחללי הצמיגים מצטברים גזים דליקים ומסוכנים לסביבה. זאת ועוד, הצמיגים עשויים מחומרים דליקים, ומעת לעת מעלים באש את ערמות הצמיגים באופן שגורם לזיהום אוויר חמור במיוחד, קרקע ומים. בצפון השומרון באזור התעשיה שח"ק פועל מפעל למחזור צמיגים "טיירק" אשר מתמודד בקושי רב עם מחסור בחומר גלם, כתוצאה ממחסור בצמיגים משומשים שאינם מגיעים אליו. זאת, כתוצאה מבעיות רגולטוריות של חוק הסילוק ומחזור הצמיגים, כאשר באותו זמן ערמות ענק של צמיגים מפוזרות ביו"ש ומזהמות את הסביבה. החלת חקיקה ואכיפה על סילוק מוסדר של צמיגים למפעלי מיחזור גם ביו"ש עשויה לצמצם את מפגעי הסביבה מצמיגים. ככלל, באתרי הסחר בחלקי רכב ביו"ש, שם הרגולציה הישראלית הסביבתית לא חלה, אין כל שמירה על תקנים סביבתיים כלשהם. חומרים מסוכנים מסולקים לסביבה ומזהמים נגר עילי, מחלחלים למי התהום ומזהמים את הקרקע והאוויר. ה"טיפול" בפסולת אתרי חלקי הרכב כולל שריפות תכופות של רכבים, חלקי רכבים וצמיגים, שגורמות לזיהום אוויר חמור המסכן את הבריאות והסביבה שוקבא: מגרטה במטע זיתים בפאתי הכפר / זיהום חוצה גבולות82 שכרוכה עבריינית פעילות מתרכזת הרכב חלקי אתרי סביב ,כן כמו .ריח ולמטרדי היקף הגיע 2022 בשנת .ויו"ש ישראל משטחי רכבים ובגניבת חוקי לא במסחר של לנזק וגרם מקיף בביטוח המבוטחים הרכבים מכלל 0 4%-ל הרכב גניבות הרכב ביטוח במחירי תלולה לעלייה גרמה אף זו תופעה . ש"ח מליארד 1 3-כ לסחר פיראטיים אתרים נגד תקיפה אכיפה .)4 1 2023 ,(גלובס 2023-ב בישראל .לסביבה והן לכלכלה הן להועיל ,לפיכך ,יכולה רכב 83 / םיעגפמה / זיהום חוצה גבולות84 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ שפכים 85 / המפגעים מטופלים שאינם ביתיים שפכים מכילים גורמי מחלות המסוכנים לאדם, מסוגים רבים ושונים. אלו עלולים לכלול, למשל, חיידקי מחלות מעיים (כגון כולרה, שיגלה), וירוסים של מחלת פוליו ודלקות כבד, וטפילי מעיים. על מנת להפחית את הסיכון מהשפכים המשוחררים לסביבה יש צורך לטפל בשפכים כדי להפחית את ריכוזי החומר האורגני, תרכובות חנקן וזרחן ושורה כימיים אחרים.-של פרמטרים פיסיקו רק לאחר מכן ניתן לטפל במים (למשל, על ידי סינון וחיטוי) באופן המפחית את ריכוז גורמי המחלות לרמות לא מסוכנות ומאפשר את ניצולם (כגון להשקיה של גידולים מסוימים). הטיפול במתקנים נעשה עירוניים בשפכים שהינם מפעלים חרושתיים לכל דבר, ומצויים בקרבת כל עיר מודרנית. בישובים קטנים נעשה לעתים שימוש בשיטות טיפול מיושנות יותר, באמצעות בריכות חמצון ומאגרי השהיה למים. תהליך הטיפול במתקנים מודרניים הינו יקר יחסית. בישראל נגבים, מכוח החוק, היטל ביוב ואגרת ביוב מכל בית אב המחובר למערכת איסוף וטיפול בשפכים. ההיטל משמש למימון הקמת תשתיות לטיפול בשפכים ואילו האגרה מיועדת למימון הטיפול -השוטף בשפכים. אוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית נמוכה ומודעות תברואית סביבתית נמוכה לא ימהרו להוציא מכיסן תשלומים כאלה. הדבר נכון לגבי מרבית האוכלוסייה הפלסטינית וגם לגבי אוכלוסיות חלשות כלכלית בישראל. מיליון2.7-ביהודה ושומרון חיות שתי אוכלוסיות נפרדות: זו הפלסטינית המונה כ כפרים, וזו שבהתיישבות הישראלית,500-ערים מרכזיות ובכ8-נפש, ומתגוררת ב רשויות מקומיות ואזוריות.23אלף נפש, ומאורגנת במסגרת של500-המונה כ / זיהום חוצה גבולות86 -מיליון מ"ק שפכים ביהודה ושומרון, הן על90-מוערך כי בכל שנה מיוצרים כ מהם80%-ידי האוכלוסייה הישראלית. כ-ידי האוכלוסייה הפלסטינית והן על מקורם באוכלוסייה הפלסטינית. האוכלוסייה הפלסטינית שמחוברת למערכות הולכה וטיפול בשפכים (אך ללא נפש300,000-פתרונות סילוק מלבד הזרמה לוואדיות ולנחלים) מוערכת בכ והשאר25,000 –, בית לחם מערב160,000 –, אל בירה85,000 –(שכם מערב מיליון נפש אין פתרונות מספקים לשפכים. מתוכם,2.4-לכ69.)בישובים קטנים גרים בישובים עם מערכות ביוב50%-כסדר גודל משוער, אפשר להניח שכ לסילוק השפכים אל מחוץ לישוב עצמו, והשאר מתגוררים בכפרים על בסיס בורות סופגים. מיליון מ"ק/שנה של שפכים אינם מטופלים וזורמים בנחלים או מסולקים 38 -כ 5-אל בורות ספיגה. כמעט כולם – מקורם בערים וכפרים פלסטינים. בצד זאת, כ https://www.pcbs.gov.ps/statisticsIndicatorsTables.aspx?lang=e 69 טיפול בשפכים ישובים ישראלים מול ישובים פלסטינים-מקרה דוגמא: צפון גוש עציון 87 / המפגעים עדיין-מיליון מ"ק/שנה של שפכים או קולחים באיכות גרועה מישובים ישראליים זורמים אל הסביבה ללא טיפול ללא טיפול מספק כנדרש בחוק. כיום פועלים שני מתקני טיהור שפכים (מט"שים) מודרניים אזוריים עבור בירה ומט"ש שכם מערב. ערים אחרות-האוכלוסייה הפלסטינית: מט"ש אל (רמאללה וג'נין למשל) מטפלות בשפכים (כולם או חלקם) באמצעות בריכות חמצון, שמייצרות קולחים שאינם עומדים אפילו באיכות הנדרשת להשקיה בטוחה. באזורים הכפריים כמעט ולא קיימים מתקני טיפול, לבד ממתקני הדגמה שהוקמו על ידי עמותות שונות. כמעט ואין ניצול של הקולחים המופקים במט"שים הפלסטיניים, והם מוזרמים לנחל וגורמים למפגעים של זיהום בתי הגידול הטבעיים, זיהום מי תהום ומפגעי יתושים. לחקלאים הפלסטיניים אין בדרך כלל רצון ויכולת לנצל שפכים מטופלים לצרכי השקיה חקלאית. זאת, מהעדר מערכת מחקר ופיתוח תומכת, העדר מסורת של שימוש יעיל במקורות מים בכלל ומים מושבים בפרט והעדר תמיכה כלכלית בהקמת תשתיות, כגון מאגרי קולחים ומערכות הולכה ממאגרים אל השדות. בעיית השפכים מהערים הפלסטיניות מוחרפת לעתים בגלל תוספת שפכי נחל שכם: שפכי ענבתא / זיהום חוצה גבולות88 ,נחל שכם: שפכים ביתיים ותעשייתיים זורמים במורד הנחל אל נחל אלכסנדר. לשכם מתקן טיהור אך רמת הקולחין המופקים ממנו ירודה מאוד ואל הקולחין מצטרפים שפכים גולמיים במורד הזרם. תעשיה. בחברון מוזרמים שפכי תעשיית הבורסקאות, הכוללים תרכובות כרום רעילות, אל מערכת הביוב העירונית, ומשם לנחל חברון, נחל באר שבע ונחל הבשור. לכך נוספים שפכי תעשיית האבן שללא טיפול מוקדם להשקעת חלקיקים מקשים מאד על כל דרך טיפול אפשרית בכלל השפכים. שפכי מערב שכם מוזרמים למתקן טיפול מודרני אולם אין ניצול לקולחים, שאיכותם בינונית. אלו מסולקים לנחל שכם, שמגיע לקו הירוק ומתחבר אל נחל אלכסנדר. בדרך בתי בד הפזורים לאורך מורד נחל שכם.70-"מועשרים" הקולחים בשפכי כ שפכים אלו עשירים בשומנים ובתרכובות פנוליות רעילות לחי ולצומח. בנוסף מוזרמים לנחל גם שפכים מתעשיית האבן המקומית. כתוצאה מכך מגיע לנחל נובמבר), זרם סמיך וקטלני של-אלכסנדר, בעיקר בעונת המסיק (אוקטובר קולחים עירוניים, שמנים ומשקעי אבן, שאינו מאפשר שיקום מלא של נחל 89 / המפגעים אלכסנדר. זאת, לאחר שמדינת ישראל על זרועותיה השקיעה עד כה עשרות מיליוני ש"ח בשיקום סביבתי של הנחל. מרבית שפכי הישובים הישראליים מטופלים במתקנים מקומיים, ברמות טיפול שונות. שפכי מעלה אדומים מטופלים עם שפכי ירושלים מערב וכן גם שפכי גבעת זאב. אולם לאריאל אין מט"ש ראוי לשמו, והשפכים המטופלים למחצה, יחד עם שפכי אזור התעשיה ברקן ואזור התעשיה אריאל מערב, מוזרמים לוואדי בואכה נחל ירקון ומזהמים את מורד אקוויפר ההר. זאת, במרחק קצר למדי מקידוחי מי השתיה באזור מקורות הירקון. במקצת מהישובים הישראליים (יישובי דרום הר חברון, למעט סוסיא) חסרים מתקני טיפול בשפכים. במקומות אחרים (עלי, שילה , גבעות שילה) גודל המתקנים הקיימים אינו מספיק לטיפול בתוספת השפכים שכתוצאה מהגידול באוכלוסייה. עפרה ממתינה להקמת מט"ש שתוכנן זה מכבר, בעקבות עיכובים מצד המינהל האזרחי ובג"צ שהוגש עקב כך. מהקולחים של ההתיישבות הישראלית ביו"ש מנוצלים להשקיה,50%-למעלה מ כגון באזור גוש עציון ובעמק שילה. מהשפכים הביתיים נאספים90%-לשם השוואה, בשטח מדינת ישראל למעלה מ 60ס'רה: ביובית מרוקנת תכולתה מעל כביש / זיהום חוצה גבולות90 לרמה שלישונית או שניונית, המאפשרת ניצול80%ומטופלים, ומהם מטופלים מהקולחים90%להשקיה חקלאית בטוחה מבחינה תברואית וסביבתית. כמעט מהשפכים הגולמיים) מנוצלים בישראל כמקור מים להשקיה,80%-(למעלה מ .70המאפשר קיום חקלאות משגשגת גם במצב כרוני של מחסור במים שפירים 23-קלטו מתקני טיפול בשפכים בישראל כ2020לפי נתוני רשות המים, בשנת מלמ"ק שפכים מאזור יו"ש. פילוג לפי מט"שים והערכה לגבי הכמויות העתידיות (במליוני מ"ק לשנה): מט"ש2020 2030 2040 2050 יד חנה8,340 9,130 10,250 13,140 דרום שרון מזרחי2,390 5,420 7,230 9,640 שורק5,000 7,650 9,840 11,670 שוקת6,400 15,000 25,000 30,000 קישון900 2,000 3,500 5,000 סה"כ23,030 39,200 55,820 69,450 קיימות כיום תכניות שונות, חלקן אף בביצוע, לטיפול בשפכים מיו"ש במתקנים בשטח מדינת ישראל (מט"ש בת חפר, דרום השרון המזרחי ועוד). מתקנים אלו אמנם ימנעו זיהום בנחלים וקטעי נחלים שבשטח ישראל (כגון נחל אלכסנדר, נחל ירקון) אבל לא ימנעו את זיהום אקוויפר ההר כתוצאה מזרימה של שפכים או קולחים באיכות בינונית ומטה באזורים הרריים מחלחלים (כגון בנחל שכם, יובלי נחל איילון, נחל פרת). זיהום מי נגר כמכשול במתן מענה להצפות בערי המרכז סילוק נאות של קולחים ביו"ש גורמים גם לזיהום מי-מחדלי הטיפול בשפכים ואי נגר בנחלים, ובכך משבשים את המאמץ הלאומי לקדם פרויקטים של אגירת מי שיטפונות לשימוש מועיל והפחתת סיכוני שיטפונות, בעיקר בערי מרכז הארץ איילון). אחת הסיבות לכשל היא שחוק הניקוז וחוק רשויות-(בעיקר באגן ירקון ,2014 –רשות המים, איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית סקר ארצי70 .)2016-(פרסום ב 91 / המפגעים נחלים ומעיינות אינם חלים ביו"ש. הניסיון בנחלי קישון, ירקון, באר שבע – בשור לכיש ועוד מוכיח כי מעורבות רשויות הניקוז והנחלים הייתה מכרעת לקידום פתרונות הפסקת הזרמה של שפכים לנחלים, בד בבד עם מתן מענה לבעיות שיטפונות והצפות במורד הנחלים. העלות הכוללת המוערכת של הטיפול הנדרש בשפכים ביהודה ושומרון מוערכת (ראו פרק ניתוח כלכלי). מרבית העלות נדרשת להקמת₪מיליארד4.15-בכ מתקני טיפול לתושבי הערים הפלסטיניות. הפער העצום בין הטיפול בשפכים בתחומי מדינת ישראל לבין הטיפול בשפכים ביהודה ושומרון נובע מכמה סיבות: 1 .התושבים הפלסטינים נמצאים ברמה כלכלית נמוכה בממוצע ובעלי מודעות ויכולת תשלום נמוכים לנושאי תברואה ושמירה על איכות הסביבה. הדבר בא לידי ביטוי גם בחוסר טיפול במזהמים אחרים של מקורות מים, ובעיקר טיפול בפסולת ביתית ותעשייתית.-אי 2 .האחריות על שירותים סביבתיים למרבית התושבים הפלסטינים נמצאת בידי הרשות הפלסטינית. נושא ההגנה על הסביבה נמצא במקום נמוך בסדרי העדיפות של הרשות (בדומה למצב במדינות נחשלות), וממילא שאינו זוכה לתקצוב הולם. 3 .מטעמים פוליטיים ומדיניים אין נכונות של הרשות והעיריות הפלסטיניות לשתף פעולה עם ישראל בהקמת תשתיות טיפול בשפכים שישרתו ישובים פלסטיניים וישראליים כאחת. דבר זה גורם לייקור המתקנים לכל אחת מהישויות, לחוסר מקצועיות בתפעול, למחסור כרוני בתקצוב – וממילא לכשלים בהקמה ובתפעול שוטף, הגורמים להזרמת ביוב לא מטופל אל הסביבה. 4 . .קיטוע בין האזורים שבניהול פלסטיני, וכן גם בין האזורים שבשליטת ישראל דבר זה מקשה על חיבור ישובים שונים למתקנים אזוריים שיש להם יתרון גודל. 5 .טופוגרפיה הררית ומבותרת, המייקרת מאד הנחת קווי ביוב המחברים בין אל מתקני טיפול מרכזיים. אלו נדרשים להבטחת-ישובים סמוכים, ומהם טיפול אמין ברמה טובה ולהפחתת עלויות טיפול שוטף. / זיהום חוצה גבולות92 פונדוק: ריקון ביובית בשולי הכפר 6 . -הוקמה ועדת מים משותפת ישראלית1995בעקבות הסכמי אוסלו ב' משנת ), שתפקידה לדון ולאשר פרויקטים של מים וביוב. אולם,JWC(פלסטינית , בשל מצב היחסים בין ישראל לרשות2012פעילות הועדה משותקת מאז הפלסטינית, בשל חוסר הנכונות של הפלסטינים להקים מתקני טיפול שישרתו גם ישובים ישראליים בצד ישובים פלסטיניים, ובשל סירובם לאפשר ניצול קולחים על ידי ישראל (הגם שכמעט ואין ניצול קולחים בצד הפלסטיני). למען ההוגנות, גם לפלסטינים יש טענות משלהם כלפי ההתנהלות של הצד הישראלי בוועדת המים. 7 .העדר מדיניות ממשלתית בין משרדית מתואמת לגיבוש וביצוע מתקני טיפול בשפכים ברמת איכות מוגדרת, לרבות פתרונות לניצול או סילוק הקולחים בצורה נאותה מבחינה תברואית וסביבתית. 93 / המפגעים / זיהום חוצה גבולות94 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ מקורות המים 95 / המפגעים נתוני רקע קו פרשת המים הארצי עובר לאורך רכסי ההרים ביהודה ושומרון מדרום לצפון, אום אל פחם. מקו זה מערבה זורמים מי-אריאל-ירושלים-דרך ערד – חברון שטפונות, הנוצרים בזמן סופות גשמים, לכיוון הים התיכון, דרך הנחלים וערוצי הניקוז. מקו פרשת המים ומזרחה זורמים מי שטפונות אל בקעת הירדן וים המלח. קרקעי) באזור זה, הקובע את כיוון זרימת מי התהום-קו פרשת המים התחתי (תת ).1נמצא מעט מערבית לקו פרשת המים העילי (איור מספר ): חתך סכמתי המדגים את ההבדל בין קו פרשת המים העילי (השיא הטופוגרפי1איור מספר לבין קו פרשת המים התחתי (שיא המבנה הגיאולוגי). (מקור: ח. גבירצמן, משאבי המים , הוצאת יד בן צבי)2019 ,בישראל מי הגשם מחלחלים דרך שכבות הסלעים עד הגיעם אל שכבות אטומות, וכך נוצרים גופי מים גדולים בתת הקרקע, בתוך הסלעים הנקבוביים הספוגים במים, ).2הקרויים אקוות או אקויפרים (איור מספר / זיהום חוצה גבולות96 : מבנה סכמתי של אקוויפר ההר באזור הרי יהודה. מפלסי מי התהום המסומנים2איור מספר בשתי האקוות, המזרחית והמערבית, מפרידים בין האזור הרווי לאזור הבלתי רווי. חלחול הגשמים מתרחש במחשופי הסלעים בהרים, והמים שחלחלו זורמים גם באופן אופקי אל האזורים הכלואים, תחת השכבות האטימות, שם מצויים הקידוחים השואבים את המים. , הוצאת יד בן צבי)2019 ,(מקור: ח. גבירצמן, משאבי המים בישראל תנינים, על שם המעיינות בראש נחל-אקוויפר ההר המערבי נקרא גם אגן ירקון ירקון ונחל תנינים, שמהם נבעו בעבר מי האקויפר באופן טבעי. אקוויפר זה מצוי בחלקו הגדול מתחת לשטחי יהודה ושומרון, והוא מאגר מי התהום הגדול ביותר, האיכותי ביותר והחשוב ביותר בארץ ישראל. אקוויפר ההר כולל גם אגן צפוני ). באזור ההזנה של האקוויפר (איור3גלבוע) ואגן מזרחי (איור מספר-(אגן שכם ), הנקרא גם האזור החופשי, מתרחשת העשרה שנתית של האקוויפר על3 'מס ידי מי גשמים היורדים עליו. כתוצאה מכך, מפלס מי התהום (גובה המים האגורים מעל מפלס פני הים) יכול לעלות בחורף עקב חלחול מי גשם או לרדת בקיץ עקב שאיבה. לעומת זאת, בשולי האקוויפר מצוי החלק הכלוא של האקוויפר (איור ), בו האקוויפר מכוסה בשכבה אטימה, ומי התהום מרווים את כל שכבת3 'מס האקוויפר מבסיסה ועד אל "גגה", שהינו ה"רצפה" של השכבה האטומה לחלחול ממעל. הגשמים מחלחלים אל האקוויפר באופן אנכי באזור החופשי וזורמים כלל קידוחי שאיבה,-לצדדים באופן אופקי אל האזור הכלוא, ושם מצויים בדרך 97 / המפגעים .המספקים מים לאוכלוסיית ישראל, לשימוש ביתי, חקלאי ותעשייתי : שלושת האגנים של אקוות ההר וכמויות המים השנתיות הממוצעות המנוצלות3איור מספר , הוצאת יד2019 ,בפועל בכל אחד מהאגנים. (מקור: ח. גבירצמן, משאבי המים בישראל בן צבי) / זיהום חוצה גבולות98 שונה – המים פרשת קו עברי משני היורדת הממוצעת השנתית הגשם כמות מעוקב מטר 500 -כ ,(דהיינו מ"מ/שנה 500-כ יורדים המערבי האגן מעל .מאד ל ועד מ"מ 500 -מ מזרח לכיוון מתמעט המזרחי באגן הגשם .)גשם/דונם/שנה מי מחלחלת ,הקרקע משכבת מהגשמים 60%-65%כ של התאדות לאחר .מ"מ 100 )(מלמ"ש מ"ק/שנה מיליון 360 -כ ,דבר של בסופו .התהום מי אל הנותרת הכמות ,הצפוני באגן מלמ"ש 140 -כ ,תנינים-ירקון באקוויפר שנתי רב בממוצע נאגרים חוץ ,שנה בכל נשאבים המתחדשים המים כל .המזרחי באגן מלמ"ש 200 כ ועוד )נוספים מלמ"ש 100 -(כ והיתרה ,מלמ"ש 100 -כ נשאבים שבו המזרחי מהאגן .המלח לים ישירות או הדרומי לירדן הקרקע בתת זורמת בשל ולפלסטינים ישראל למדינת ביותר חשוב מים מקור הינו המערבי ההר אגן גבוהה היא ממנו השואבים הקידוחים במרבית המים איכות ,בנוסף .העצום גודלו ,השימושים לכל לאספקה ,וביולוגית פיסיקלית ,כימית מבחינה - ומתאימה ,ביותר .טיפול ללא כמעט בעיקר ,מקומית חשיבות בעל מים מקור הינו המזרחי ההר אגן ,זאת לעומת כמויות .הירדן ולבקעת תרצה נחל לאזור ,המעיינות עמק לחקלאות ,ליריחו פחות טובה המים איכות וגם ,המערבי בצדו מאשר יותר קטנות בו הנאגרות המים באפשרות הפוגע דבר ,יותר גבוהים - מהקידוחים בחלק המלח שריכוזי משום של לחקלאות גם כמו ,)וכביסה בישול ,(לשתיה ביתיים לשימושים האספקה ,יחסית גבוהים - מהקידוחים בחלק החנקות ריכוזי גם .למלח הרגישים גידולים מים איכות מתקנים חריגה בגלל ,שתיה כמי לשימוש ביכולת הם אף ופוגעים שתיה. למי הנדרשים מים עיליים ביותר הגדולה הנביעה .במעיינות ושומרון יהודה של התהום מי כל נבעו ,בעבר שגרמה ,מלמ"ש 220 – כ של בספיקה ,העין ראש ליד ,הירקון מעיינות של היתה הנביעה .הים ועד מהמעיינות ,השנה אורך לכל הירקון בנחל רציפה לזרימה .מלמ"ש 100 של בהיקף ,קיסריה ליד ,התנינים מעיינות של היתה בגודלה השנייה סמר-קנה עינות ,)מלמ"ש 80 -(כ צוקים עין היו העיקריים המעיינות המזרחי באגן 99 / םיעגפמה קלט ואדי מעיינות ,)מלמ"ש 13( יריחו מעיינות ,)מלמ"ש 3( גדי עין ,)מלמ"ש 35( תרצה נחל מעיינות ,)מלמ"ש 5( סמיה עין ,)מלמ"ש 10( עוג'ה עין ,)מלמ"ש 5( ,שאן בית ובעמק הגלבוע למרגלות רבים מעיינות נבעו הצפוני באגן .מליח וואדי מודע עין ,)מלמ"ש 12( שוקק עין ,)מלמ"ש 20( עמל עין הם שבהם והידועים יהודה ברחבי פזורים רבים מעיינות ,בנוסף .)מלמ"ש 5( חומה ועין )מלמ"ש 10( "ובהר בבקעה יוצאים ותהומות עיינות מים נחלי "ארץ :הפסוק כדברי ושומרון .)'ז 'ח (דברים הכנרת מי גם (כמו תהום מי של מסיבי בניצול הוחל ,20-ה המאה מתחילת ,אולם הגדלה לאוכלוסיה מים אספקת לאפשר כדי ,זאת .)הירקון ממעיינות ומים כתוצאה .המתפתחת ולתעשיה חקלאית להשקיה גם וכן ,ישראל מדינת של המעיינות של הנביעה וקטנה ,במערב הגדולים מהמעיינות חלק התייבשו מכך לאספקת גם ישראל של ממקורותיה מים נותבו אוסלו הסכמי לאחר .האחרים לממלכת גם – ירדן עם השלום הסכמי ובעקבות ,הפלסטינית לאוכלוסיה מים בכל התהום מי במפלסי ירידה היתה זה מתמשך ניצול של התוצאות אחת .ירדן בזרימת ומחריפה הולכת לדעיכה הביא זה דבר .ההר אקויפר לרבות ,המים מאגרי .הסביבה אל מהמעיינות מים מנוצלים שחלקם ושומרון יהודה ברחבי הפזורים רבים מעיינות יש עדיין ,זאת עם הידוע .שבסביבתם שדה וגידולי מטעים וכן אליהם הצמודים בוסתנים להשקיית קטנים מעיינות .יריחו מעיינות וכן ,אדומים למעלה סמוך ,מבוע עין הוא בהם .רבים ועוד דולב ליד ,מודיעים נחל במעלה ,עלי באזור כגון רבים במקומות פזורים המושכים ,אכזב נחלי הנם ,תרצה ונחל פרת נחל למעט ,ושומרון יהודה נחלי כל (מעלה יו"ש מנחלי חלק ,המערבי באגן .בלבד החורף מחודשי בחלק שטפונות מי של יובל שהינו מודיעים נחל ,אלכסנדר נחל של יובל שהינו שכם נחל ,קישון נחל לסילוק בפועל משמשים )שבע באר נחל של יובל שהינו חברון נחל ,איילון נחל הישראלית בחקיקה לנדרש יחסית נמוכה באיכות קולחים או ,שפכים של והולכה ,המזרחי באגן .)4 (איור לים ומשם הישראליים החוף נחלי אל ,)"ענבר ("תקני נחל גם .הדרומי לירדן ומשם תרצה נחל אל משכם גלמיים שפכים מוזרמים ללא ,גלמיים שפכים קולט ,המלח ים – הדרומי הירדן של הניקוז באגן ,קדרון ירושלים. ממזרח ,טיפול גבולות חוצה / זיהום100 : הנחלים המזוהמים ביו"ש. מקטעי האפיקים בהם זורמים שפכים או קולחים4איור מספר ).2009 ,מודגשים (רט"ג ורשות המים 101 / המפגעים זיהום מים חקלאית להשקיה ,לשתיה בהם להשתמש לאפשרות חשובה המים איכות תעשיית ,הכימית בתעשיה גם אך ,המזון בתעשית (כגון שונים תעשיתיים ולצרכים .)והאלקטרוניקה התרופות למעלה כוללים ביתית לצריכה מים לאיכות והבינלאומיים הישראליים התקנים עכירות (כגון פיזיקליים פרמטרים לרבות ,איכות של שונים פרמטרים ממאה )תרופות שיירי ,סינטטיות אורגניות תרכובות ,מינרלים ,(מלחים כימיים ,)וצבע ישנם .במים )שונים וטפילים חידקים ,וירוסים לרבות ,מחלות (גורמי וביולוגיים )משפכים (כגון אדם בהפרשות מים מקור זיהום על להעיד שיכולים רבים סמנים )מחלות (מחוללי פתוגנים להכיל שיכולות ,בקר כגון חיים בעלי בהפרשות או ממתקני שפכים של דליפה ידי על נגרם שתיה מי של ביותר השכיח הזיהום .לאדם להשפיע יכולה זו תופעה .תהום מי לרבות ,מים מקורות לעבר ,הסביבה אל ביוב במסלע חללים או נקבוביות דרך ,השטח מפני במעבר ,רב בעומק תהום מי על גם מי קידוחי של הזיהום מאז כי יצויין .עצמם התהום למי ועד התהום מי שמעל המים מקורות כל של חיטוי חובת הונהגה ,1989-ב ,בביוב חיפה במפרץ שתיה יעיל לא החיטוי אולם .מזיהום כמוגנים אז עד שנחשבו ,תהום מי לרבות ,בישראל או כימיים במזהמים כלל מטפל אינו וגם גבוהות ביולוגי זיהום ברמות לטיפול .פיסיקליים אל: בסמיכות נמצא הזיהום מקור כאשר יותר גבוהה זיהום ממקור הסכנה 1. קרקע שכבות של מהגנה נהנים שאינם ,נחל או מעין מי כגון ,עיליים מים מי כמקור משמשים תרצה בנחל מעיינות מי ,למשל ,כך .מעליהם ומסלע בריאות את ומסכן בנחל זורם משכם ביוב בעוד ,פלסטינית לאוכלוסיה שתיה עליה נרשמה ,ישראל מדינת בשטח ,הגלבוע במעיינות .במים המשתמשים וכן במעלה מזיהום לנבוע שעלולה ,)וניטראטים (כלורידים שונים במזהמים של חדירה המאפשרת ,במעלה מים של מוסדרת לא פיראטית משאיבה גם השפירים. המים לגוף מליחים מים גופי 2. אל ומזהמים מים של מהיר חלחול המאפשרים ,האקוויפר של מחשופים האקוויפר. 3. .שתיה כמי לשימוש במיוחד ,מים של הפקה קידוחי גבולות חוצה / זיהום102 4 . .קידוחים המספקים מים לאוכלוסיה גדולה 5 .קידוחים הנמצאים באזור המחשופים של האקוויפר, ללא הגנה בין פני הקרקע לבין השכבה ממנה מופקים המים ובפרט בסמיכות לקידוח השואב. כך, למשל, היה צורך לסגור קידוח מי שתיה בסמוך לבית פג'אר, שזוהם בגלל ביוב שזורם מהכפר אל סביבת הקידוח. 6 .קידוחים שבוצעו ללא הגנה מספקת מזיהום מפני השטח ההשלכות של זיהום מים אינן רק על אפשרויות השימוש במים לתועלת האדם, כמי שתיה או להשקיה חקלאית. גם הסביבה הטבעית נפגעת. בסביבה הטבעית של גופי מים עיליים, כמו נחלים ומעיינות, מתפתחת צמחיה אפיינית לבית גידול לח (כגון ערבה או פטל ואחרים). בסביבה של מים טבעיים מתפתחת גם אוכלוסיה יחודית של בעלי חיים אוהבי מים (מיני חלזונות וסרטנים למשל, וכן מיני דגים). שפכים משכם מזהמים את נחל תרצה המשמש מקור מים חשוב לסביבתו 103 / המפגעים כאשר המים מזדהמים, ובהתאם לרמת הזיהום וחומרתו, יש פגיעה קשה בצומח ובחי, שדורשים מים נקיים להתפתחות מארג חיים טבעי ובריא. לקיומו של בית גידול בריא יש חשיבות לא רק למטיילים שוחרי טבע. למניעת מטרדי יתושים יש צורך בקיום אוכלוסיה של טורפי יתושים בגוף המים וסביבתו. אלו תלויים בריכוזי חמצן גבוהים דיים במים לשם קיומם. חדירת חומר אורגני או תרכובות חנקן, כגון משפכים או מפרש בעלי חיים, מובילה במהירות לצריכת החמצן שבמים וליצירת תנאים חסרי חמצן . תנאים כאלה אינם מאפשרים לטורפי היתושים לשרוד. בנוסף, כניסת שפכים או פסולת לגוף מים גורמת לתהליכי רקבון ויצירת ריחות רעים, הנודפים מגוף המים אל סביבתו. / זיהום חוצה גבולות104 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ מחצבות 105 / המפגעים " ' ענף החציבה מספק חומרי גלם למשק הבינוי והתשתיות ביו"ש ובישראל. צרכי משק זה מצויים במגמת גידול לעומת מחסור הולך וגובר, על סיפו של משבר, בחומרי גלם, בעיקר בחצץ. בעשרים כמחצית נסגרו האחרונות, השנים מהמחצבות שפעלו בישראל והמחסור בענף הבניה מורגש היטב. במקביל, כמות וכיום בגידול מצויה ביו"ש המחצבות פועלים בשטחי יו"ש עשרות רבות של מחצבות – מרביתן אינן חוקיות, המנצלות בכדי ואכיפה בקרה רגולציה, העדר ליצור יתרון תחרותי ולגרוף רווחים קלים. מחצבות אלו פוגעות פגיעה קשה בסביבה ויוצרות נזקים סביבתיים, חלקם בלתי הפיכים. רוב הפעילות בתחום המחצבות ביו"ש מתבצעת בניגוד לחוק וללא רישוי, ללא פיקוח ותוך פעולות עברייניות ועשיית 71.עושר על גב מדינת ישראל והציבור המחצבות גורמות לזיהום אוויר, לזיהום קרקע ולזיהום מים, מסכנות את הבריאות ופוגעות באיכות החיים ובערך הנכסים הסמוכים אליהם – של ישראלים ושל תושבי הרש"פ. נוסף לאלו נגרמת פגיעה נופית, פגיעה בשטחים הפתוחים, בוואדיות ואף באתרי מורשת. פעילות מחצבות הינה חיונית בכדי למלא צרכים חשובים ברמה הלאומית, בבניה ובסלילה. גם מגמת הגידול המהיר בחציבת אגרגטים בשטחי יו"ש, שעד שנת , מהווה נתון מרכזי בעולם72מצרכי השוק בישראל70% -צפויה לספק כ2025 התכנון בישראל. אולם נתון זה, הממצב את יו"ש כספק שטחי החציבה המרכזי מהדוח של "הפורום לישראל הירוקה" בדבר "החציבה הפיראטית והחוקית ביהודה 71 , עולה כי מדובר בעשרות רבות של מחצבות2021ושומרון" אשר פורסם בחודש פברואר ).1בלתי חוקיות הפועלות בשטח (ראו נספח שם. 72 / זיהום חוצה גבולות106 בישראל, מצריך תכנון זהיר ומפורט של אופן בניית והפעלת המחצבות תוך מתן דגש לרגולציה סביבתית קפדנית, תפיסת הפעלה, בקרה, אכיפה ותכנון עתידי של שיקום הטבע בשטחי מחצבות שתסיימנה את פעילותן. היבטים קריטיים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת הינם: השפעת המחצבות על בטיחות התעבורה ביו"ש ועל המצב הבטחוני – סוגיות הראויות להתייחסות נפרדת. נוסף על הצורך בתוצרי חציבה מנקודת המבט הישראלית, מנקודת המבט תעשיית החציבה מספקת אלפי משרות, מגדילה משמעותית את-הפלסטינית 73.התוצר המקומי הגולמי הפלסטיני ומהווה מרכיב יצוא משמעותי לעשרות מדינות ביו"ש צפויה לגדולA -וBנתונים אלו מצביעים על כך שתעשיית החציבה בשטחי במהירות בעתיד על כל ההשלכות הסביבתיות החמורות הנגזרות מכך. הטיפול במחצבות ביו"ש תעשיית החציבה ביו"ש כוללת שני סוגי מחצבות: 1 .תעשייה מסורתית ייחודית לשטחי- )כריה וחציבה של אבן לניסור (אכחני"ם יהודה ושומרון. 2 . .מחצבות המפיקות אגרגטים לתשתיות ולבניה מחצבות לכריה וחציבה של אבן לניסור היא תוכנית אזורית חלקית המגדירה שטחי חציבה ביו"ש לשם ייצור52/1תמ"א וחציבה של אבן נסורה (אכח"נים). לאור כוונת המנהל האזרחי לקדם את התמ"א חשוב להתייחס אליה במסגרת זו. מטרות התוכנית הן: • מדובר -קביעת אזורים בהם תותר כרייה וחציבה של אבן לניסור (אכח"נים דונם לשם מטרה מוצהרת של 14,739 בשטחי חציבה בסדר גודל של ייצור אבן נסורה). בדו"ח המחצבות הבלתי חוקיות בספר מדבר יהודה שנכתב על ידי בית ספר שדה כפר 73 אלף משרות ומוסיפה20-ל15צוין כי תעשיית החציבה מספקת בין2018עציון ביוני מיליון דולר. תעשיית האבן הטבעית מובילה את250לתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני 17%היוותה תוצרתה2011היצוא הפלסטיני בפער ניכר לעומת תעשיות אחרות. בשנת מדינות.60-מכלל היצוא הפלסטיני והיא הגיעה ל 107 / המפגעים •מתן אפשרות לקדם יוזמות לכרייה וחציבה של אבן לניסור ומבנים ומתקנים דונם,20הנלווים להם באכח"נים שנקבעו בתוכנית זו בשטח שאינו עולה על באמצעות היתרי בנייה ובאמצעות רישיונות חציבה, ללא הגשת תוכנית מפורטת. תוכנית זו לוקה בכשלים רבים, ביניהם סביבתיים, והוגשו כנגדה התנגדויות רבות, ביניהן : 1 .התנגדות ירוק עכשיו: על רקע סביבתי ולצורך הגנה על הסביבה ועל בריאות האוכלוסייה ביו"ש ובישראל, תוך התרעה מפני הפגיעה הסביבתית החמורה והמתמשכת בשל הפעילות הבלתי חוקית של המחצבות ביו"ש, שתתעצם אם תוכנית זו תאושר. 2 . :)2021התנגדות איגודי ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון (נובמבר מתייחסת לחוסר במסמכי רקע סביבתיים, פגיעה בשטחי טבע בעלי ערכיות סביבתית גבוהה, העדר מנגנון לשיקום אתרים, סמיכות לישובים ובריאות הציבור, חשש להעדר מקור תקציבי ובסיס חוקי לאכיפה, התייחסות פרטנית הפוליגונים הכלולים בתוכנית ועוד.11 -לכל אחד מ 3 .התנגדות מטעם החברה להגנת הטבע: ההתנגדות כוללת את מיפוי שטח התוכנית וניתוח השפעתה על הסביבה (ירידה גדולה במגוון הביולוגי בסביבת המחצבות, פגיעה במצוקים, פגיעה בזני בחי ובצומח המצויים בסכנת הכחדה, זיהום נחלים ועוד). התיקונים שהוצעו בהתנגדות כוללים הסדרה של פעילות /ב,14המחצבות בשטחי יו"ש והתאמתה לסטנדרטים שקיימים בתמ"א כתיבת תוכנית מפורטת בכל אחד מהפוליגונים/מחצבות שתכלול תסקיר השפעה על הסביבה, צמצום ושינוי הפוליגונים בהתאם להמלצות המופיעות בסקר תשתיות הטבע שערכה החברה להגנת הטבע ועוד. 4 .התנגדות המועצה האזורית בנימין: המועצה ביקשה לדחות את התוכנית בהצביעה על כשלי תכנון לקוי, מנהל לא תקין, העדר חלופות, התבססות על פוליגונים שחלקם אינם רלוונטיים, יצירת סיכונים ביטחוניים, יצירת סיכונים תחבורתיים, פגיעה בלתי הפיכה בקרקע, היעדר התייחסות מספקת לשיקום השטח, העדר רגולציה, העדר התייחסות להיבטים ארכאולוגיים, גאולוגיים, הידרולוגיים, אקולוגיים ונופיים, נזקים כלכליים שתגרום התוכנית לתושבים הסמוכים לשטחי החציבה ועוד טיעונים אלו נסמכו בחוות דעת של שורת אנשי מקצוע בכירים, לרבות מומחים מתחום החציבה כגון הממונים לשעבר על המחצבות בישראל, אנשי אקדמיה וראשי רשויות באזור. / זיהום חוצה גבולות108 נטוף: מחצבה , כמו52/1בהתנגדויות אלו הובא מידע חשוב שחלקו לא נשקל בעת הגשת תמ"א חוות הדעת של פרופ' עמוס פרומקין המציינת כי חלק מן השטח המוצע כמקור אבן לניסור כלל אינו מתאים לכך מבחינה גיאולוגית וחוות הדעת של פרופ' חיים גבירצמן שקבעה כי תוכנית המחצבות לא התחשבה במאפיינים הגיאולוגיים שימושיות-וההידרולוגיים באופן מקצועי ולא נתנה מענה לצורך במחצבות דו (למשל מחצבות שתשמשנה בעתיד גם כאתר להחדרת מי שיטפונות). נוסף על ההתנגדויות שצוינו לעיל, נכון לציין את התייחסות הפורום לישראל 74.ירוקה שהופנתה לצוות לבחינת צעדי מדיניות בתחום הכרייה והחציבה , הוחזרה תוכנית2022לאחר דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בפברואר למנהל האזרחי לצורך טיוב הכולל דיוק פוליגונים והטמעת52/1תמ"א ההתנגדויות שהועלו. לדעתנו קיימת חשיבות רבה לתת מענה להתנגדויות ולשלב בתוכנית מנגנוני אכיפה יעילים שימנעו פגיעה 52/1 השונות לתמ"א חמורה בסביבה. מחצבות אגרגטים הפעילות במחצבות אגרגטים שונה בתכלית מזו שבחציבת אבן נסורה. את חציבת האגרגטים מבצעים על ידי פיצוצים יזומים באמצעות חומר נפץ, על ידי כרייה .7.2.2021הפורום לישראל ירוקה: התייחסות הפורום להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מתאריך 74 109 / המפגעים ידי גריסה במגרסות. תהליכים אלו גורמים לנזק נופי, נזק סביבתי, נזק בריאותי-ועל ולעיתים גם לנזק ארכאולוגי. לכן, נדרשים רגולציה ופיקוח קפדניים על חציבת ב.ביו"שקיימותעשרות14אגרגטים.בישראלמבוקרתחציבתאגרגטיםעלידיתמ"א מחצבות אגרגטים, מרביתן אינן חוקיות ולכן ללא כל פיקוח. למרות שהמדיניות ולמחצבות בשטחי ישראל,Cשהוגדרה היא יישום סטנדרט זהה למחצבות בשטח , ביו"ש 75מבלי לעשות איפה ואיפה בין מחצבה ישראלית למחצבה שאינה ישראלית לא קיימת תוכנית מקבילה המגדירה רגולציה ופיקוח על מחצבות אגרגטים. לכן, הנזקים החמורים הנגרמים לסביבה צפויים לגדול בקצב מהיר באם לא תיושם ביו"ש ב בשטחי ישראל.14תוכנית אפקטיבית המקבילה לתמ"א פערי רגולציה הרגולציההחולשתעלהפעלתהמחצבות,בהתמקדבהיבטיהגנתהסביבה,מטרתה בין היתר להקטין ככל הניתן את שכיחותם של כשלים בפעילות המחצבות, אך כשאלה מתרחשים, להפעיל כנגד הגוף המזהם הליכים מנהליים ופליליים. בהקשר זה נכון להבחין בין מחצבות המפוקחות תחת רגולציה ישראלית הכוללת פיקוח ומרביתן בתוך תחומי השיפוט של הרשויות76דרך רישיון עסק (מיעוטן פלסטיניות הישראליות) לבין מאות מחצבות פיראטיות הפועלות באופן בלתי חוקי, לית דין ולית דיין. תמונת המצב הכוללת של הרגולציה על פעילות המחצבות ביו"ש עגומה. בהם אחריות הפיקוח על המחצבותCבולטים במיוחד פערי הרגולציה בין שטחי בהם הפיקוחB -וAהיא של מדינת ישראל, באמצעות המנהל האזרחי, לבין שטחי הוא באחריות הרש"פ. כיוון שהכנסת חומרי חציבה לישראל אפשרית רק משטחי – כך,C.לשטחBאוA, מחצבות רבות פועלות בדיוק על התפר שבין שטחC ואינה כפופה לפיקוח ורגולציה ישראליתBאוAהחציבה עצמה מבוצעת בשטח (וכלל לא לסטנדרטים בסיסיים של מניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים) ואילו כדי לאפשר את שיווקCהגריסה וההעמסה של חומרי החציבה מבוצעים בשטח מליניםCתוצרי החציבה לתוך ישראל. כך, בעלי המחצבות הישראליות בשטח – סיכום היו"ר2.2.2022של ישיבת ועדת החוץ והביטחון מתאריך75 'ראה פרוטוקול מס 75 .רם בן ברק בדו"ח המחצבות הבלתי חוקיות בספר מדבר יהודה שנכתב על ידי בית ספר שדה כפר 76 .הוערך כי פחות מעשר מחצבות פלסטיניות מחזיקות ברישיון ישראלי2018עציון ביוני / זיהום חוצה גבולות110 כי מבוצעת כלפיהם אכיפה בררנית בעוד שבצמוד אליהם פועלות מחצבות לא נכללו פתרונות (כגון52/1פלסטיניות ללא שום רגולציה. גם במסגרת תמ"א תיקוני רגולציה בנוגע לבקרת מקור חומרי החציבה באכחני"ם כחלק מאישור הכנסתם לתוך שטחי ישראל) לניצול הבלתי חוקי והפוגעני כלפי הסביבה של פערי הרגולציה שתוארו. פיקוח ואכיפה ,C -וBכאלו בשטחי77תפעול לא תקין ולא חוקי של המחצבות, ומדובר על מאות גורם כבר כיום למפגעי סביבה רבים כמפורט לעיל. אחד המפתחות לתפעול תקין הוא תחום הפיקוח שאינו זוכה למענה וקיים צורך אקוטי בהסדרתו. לא זו אף זו, דווקא בשל העובדה שחוק אוויר נקי וחוק רישוי עסקים אינם חלים בשטחי הפוליגונים ובמרבית שטחי יו"ש, הצורך לפרוט לפרטי פרטים את תחום52/1שבתוכנית תמ"א האכיפה הסביבתית הוא קריטי. על תוכנית הפיקוח והאכיפה להיות מיושמת באופן .אתרי חציבה ביו"ש300 -שם הוערך כי מדובר בכ 77 קבליה: מחצבה בחזית הנופית של ההר-עצ'ירה אל 111 / המפגעים (לכאורה למנהלCמלא גם כלפי המחצבות הפלסטינאיות הבלתי חוקיות שבשטחי האזרחי יש סמכות בשטח זה) ולא כנהוג כיום. העובדה שלא בוצעה עד כה תוכנית פיקוח ואכיפה מפורטת כזו צפויה לתרום להעצמת הנזקים הסביבתיים. מדיניות היתרים למחצבות המנהל האזרחי, במטרה מוצהרת לחזק את הכלכלה המקומית, מאפשר ליזמים לקדם מחצבות אבן גם ללא השלמת ההליכים הרגולטוריים. יתירה מכך, גם מחצבות גדולות, מחצבות לאגרגטים, פועלות ללא אישורים. בעוד היזמים הישראלים (כמו מחצבת כוכב השחר, שפיר, נ' רבה) נדרשים לעמוד בכללים הרגולטוריים והסביבתיים, ישנה העלמת עין לגבי מחצבות המתופעלות על ידי התושבים הפלסטינאים. במצב הנוכחי, פעמים רבות די שיזם פלסטיני יגיש בקשה ראשונית וכבר מתאפשרת לו חציבה רחבה הפוגעת קשות בסביבה. בנוסף, יש מחצבות הפועלות ללא כל אישור. המדיניות הנדרשת היא העדפת אספקת חומרי חציבה ממחצבות הפועלות בהתאם לחוק הישראלי, כדי למזער את הפגיעה בסביבה ובבריאותהציבור. רק כך תצמחנה המחצבות החוקיות על חשבון החציבה הפיראטית. מובן שלמהלך שכזה ישנן השלכות כלכליות אולם כפי שצוין בהתייחסות הפורום לישראל ירוקה: "מדינת ישראל אינה יכולה לאפשר חציבה ללא סטנדרטים בכדי להוזיל את עלות חומרי הגלם או להימנע מפתיחת מחצבות חדשות ומפוקחות . יהודה ושומרון אינם החצר של גורם זר NIMBY-בתחומה, תוך נקיטה בשיטת ה שאין לנו עניין בנעשה בתחומו, אלא אזור המיושב על ידי אוכלוסייה ישראלית המושפעת ישירות מנזקים שיוצרות מחצבות פלסטינאיות". הקרן לשיקום מחצבות מחצבות רבות ביו"ש שחדלו מפעילות לאורך השנים הותירו נזקים עצומים בתוואי ההררי. מחצבות נטושות אלו גם מהוות מוקד משיכה להשלכת פסולת באופן לא מוסדר מה שמעמיק עוד יותר את הפגיעה בקרקע ובמי התהום. בישראל קיימת מזה עשרות שנים הקרן לשיקום מחצבות והיא פועלת רבות לשיקום ושימור. ביו"ש הוקמה לפני כשנתיים קרן שמטרותיה דומות והיא , בשלב ראשון ממחצבות C פועלת לגביית דמי הקרן רק ממחצבות באזור / זיהום חוצה גבולות112 .מפגע אחד שואב אליו, פעמים רבות, מפגעים נוספים-ראם-א מחצבה,-בתחתית התמונה תשטיפי בוץ,-במרכז התמונה פסולת בוערת,-בחלק עליון שמאלי מגרטת רכב גדולה-חלק עליון ימני 113 / המפגעים ישראליות ובשלב הבא גם ממחצבות פלסטינאיות. בשלב זה, עדיין לא ניכרת פעילות הקרן לשיקום השטחים הפתוחים הרבים שניזוקו מהמחצבות. סיכום הרשויות של השיפוט בתחומי ככולן מרביתן ,המוסדרות המחצבות למעט ולא התכנון ברמת לא ,המחצבות תחום של ניהול ,פקטו-דה ,אין הישראליות מלאי ,גלם חומרי מלאי ניהול ,הסדרה ,אכיפה ,(פיקוח הפעילות ניהול ברמת באופן פועלות ,הנוכחית במתכונתן חוקיות הבלתי המחצבות .)'וכו שיקום ,לעתיד ,קרקע זיהום ,אוויר זיהום ,היתר בין ,הכוללת נרחבת סביבתית לפגיעה שגורם הסכנה ,זה בדוח כאמור (ובולטת קרקעיים-ותת עיליים מים מקורות זיהום צומח ,חי של טבעיים גידול בבתי ופגיעה מוחלט הרס ,רעש ,)ההר לאקוויפר חלק .ובארכיאולוגיה מורשת באתרי חמורה ופגיעה נופית פגיעה ,טבע וערכי ,לגבעות הופכות ואדיות ,"קשה "נפצעים מהנזקים כבר אינם ברי תקנה. ההרים לעמקים. הופכים הרים .חמורים סביבה מפגעי יצירת של במחיר גם עוזה במלוא נמשכת ביו"ש החציבה ,בישראל הנחוצים הגלם לחומרי מקור ביו"ש הרואה בתפיסה מדובר כי נראה של ישיר תוצר המהווים החמורים הסביבתיים ההיבטים על אחריות לקחת בלי המחצבות לגבי שבעתיים נכון הדבר .מפוקחת אינה שמרביתה חציבה פעילות הנוכחי המצב המשך .B -ו C בשטחי הפעילות ,פיראטיות שמרביתן ,הפלסטיניות להתעצם צפוי בהן החציבה היקף ,נוספות פיראטיות מחצבות לפתיחת יביא בהם. הגובלים ישראל ובשטחי יו"ש שטחי בכל היטב תורגש בסביבה והפגיעה יש ,אחרים סביבה הגנת בתחומי כמו ,המחצבות לאור האמור, לדעתנו, בתחום ישראל. לכל מדינת בשטח והנוהגים המחייבים ולכללים להוראות בהתאם לפעול כפי שהיא, אינה נותנת 52/1 הפחות, יש לנהוג לפי רוח הדברים. כאמור, תמ"א מענה מלא לכשלים בהגנת הסביבה מפני אכח"נים ונדרש לשלב בה שינויים בהתאם להתנגדויות הרבות שהועלו. בנוסף, יש ליישם תוכנית ייעודית, ב המיושמת בישראל, להגנת הסביבה ביו"ש מפני מחצבות 14 מקבילה לתמ"א אגרגטים. גבולות חוצה / זיהום114 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ היבטים כלכליים 115 / היבטים כלכליים –ההשקעות בתשתיות טיפול בשפכים ובפסולת ובתפעול ותחזוקה שוטפים הינן גדולות. אולם הנזק הכלכלי הנגרם מהמשך המצב הקיים – הינו גדול פי כמה מונים. בפרק זה מוצגים הנזקים הנובעים מהמשך המצב הקיים לעומת העלויות המשוערות של הקמה ותפעול התשתיות החסרות לטיפול בשפכים ובפסולת באזור יו"ש. נזקים לבריאות כתוצאה מזיהום אויר שריפת פסולת גורמת לפליטה של עשרות מזהמי אויר שונים, לרבות חלקיקים נשימים ותרכובות אורגניות מסרטנות. בפרק העוסק הפסולת בדוח זה נדון הנושא בפירוט רב יותר. ניטור אוויר מבוצע ביו"ש באריאל ובגוש עציון ואינו מודד זיהום אויר באזורים בהם מבוצעת שריפת פסולת. במקרים רבים מושפעים ישובים ישראליים, ביו"ש ובתוך מדינת ישראל, משריפת פסולת, אך אין בהם מערך ניטור אויר הבודק השפעת שריפות על איכות האוויר בשכונות הרלבנטיות. עם זאת, קיימים אומדנים של העלות הכלכלית של נזקים בריאותיים ממזהמים הנזק כתוצאה ממוות78)2017 (משנתOECD-שונים בישראל. לפי דוח של ה מוקדם בעקבות חשיפה לחלקיקים נשימים (המזהם הבולט ביותר בפליטה מהתוצר2.3% -משריפת פסולת, שאחראי לרוב הנזק הבריאותי) הוערך ב הלאומי הגולמי. https://read.oecd-ilibrary.org/environment/the-rising-cost-of-ambient-air-pollution- 78 thus-far-in-the-21st-century_d1b2b844-en#page23 )כמות הפסולת הנשרפת (שנה יו״ש ישראל 302,000 250,000 / זיהום חוצה גבולות116 ,₪ מיליארד1,756עמד על2022לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג של ישראל בשנת מיליארד 40.4 ומכאן שהנזקים ממוות מוקדם בגלל נשימת חלקיקים עמדו על ש"ח בשנה. . כתוצאהPM2.5נמצא כי פליטות חלקיקי6 2014במחקר שהתפרסם בשנת מסך פליטות החלקיקים מסוג זה29%-כ2010משרפת פסולת היו בשנת בעולם. המחקר עשוי לתת אינדיקציה מקורבת למצב בישראל, ובהתאם, נזקי שריפת פסולת בישראל, בהיבט הבריאותי בלבד (ממוות בלבד, לא מיליארד ש"ח/שנה. זאת, כתוצאה משריפת11.7 כולל עודפי תחלואה) הם א). כיוון שהיקף הפסולת הנשרפת ביו"ש הוא6(טון פסולת/שנה250,000-כ טון/שנה (בהנחה לא ריאלית שבצפון302,000 טון/יום, דהיינו840לפחות השומרון וביהודה כל הפסולת מועברת להטמנה), הרי שהיקף פליטת מזהמים ממקור זה דומה לפליטה משריפת פסולת בכלל מדינת ישראל. קשה לחשב את אומדני התחלואה והתמותה בנפרד לתושבים פלסטינים מחד ולתושבים ישראליים ביו"ש ובמדינת ישראל מאידך כתוצאה משריפת פסולת ביו"ש. כיון נפש, ועל כך יש להוסיף500,000-שאזרחי ישראל המתגוררים ביו"ש מונים כ נפש המתגוררים בסמוך לקו הירוק וסובלים ישירות משריפות100,000-עוד כ מתושבי ישראל, ניתן6.2% -(כגון בראש העין, חבל לכיש, חדרה ועוד), שהם כ מיליארד ש"ח/שנה בחישוב הפגיעה בתוחלת 0.8להניח שמדובר בלפחות החיים של אזרחי ישראל, לא כולל תושבי יו"ש שאינם אזרחי ישראל (יש לזכור כי מדינת ישראל נושאת באחריות למניעת תחלואה ותמותה גם אצלם, הם אינם שנה20כלולים בתחשיב רק מפאת מחסור בנתונים לגביהם). על פני טווח של מיליארד ש"ח. 16 -מדובר בכ כאמור, הערכות אלה כוללות נזק רק ממוות מוקדם, ולפיכך הינן הערכות חסר. ) של כל מקרה של ברונכיט2018הערך הכלכלי (במחירי79לפי בקר ופרידמן ש"ח315,000 -מיליון ש"ח; נזק בגין מקרה של אסטמה מוערך ב1.5כרוני הוא מיליון2.185 -) ב2018ונזק בגין אבדן הכנסה וסבל מסרטן ריאות מוערך (מחירי ', עמ2020 ,ניר בקר וחנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצאת פרדס79 א עלויות חיצוניות של פליטות לאויר מכלל המקורות בישראל, המשרד6 .198-199 https://www.gov.il/he/departments/news/special_moep_report_ 2021להגנת הסביבה calculating_external_costs_air_emissions_inventory_in_israel 117 / היבטים כלכליים -ש"ח. לפיכך, האומדן לעיל של הנזקים בגין שריפת פסולת צפוי להיות גבוה בכ לפחות, כהערכה גסה, בהתחשב במספר המקרים העלולים להגרם בגינו50% . מיליארד ש"ח24 -שנה, ובסה"כ20מדי שנה ולטווח של , מפרט את העלויות החיצוניות2021א משנת6דוח של המשרד להגנת הסביבה (אלו שהמזהם אינו משלם עליהן והן מושתות על כלל הציבור) של פליטות מזהמים לאויר, לרבות פליטת מזהמים משריפת פסולת עירונית. לפי הדוח, מיליון976 -כלל העלויות החיצוניות משריפת פסולת עירונית בישראל מגיע ל ש"ח/שנה. כאמור לעיל, כמות הפסולת העירונית השנתית הנשרפת ביו"ש גבוה , ולפיכך סך העלויות החיצוניות20% -מהכמות השנתית הנשרפת בישראל בכ 20 מיליון ש"ח/שנה, ובחישוב על פני1,180 -מהשריפה ביו"ש עשוי להגיע לכ מיליארד ש"ח. אנו נשתמש בנתון זה. 23.58 -שנה לכ נזקים כלכליים מטיפול לא מוסדר בחלקי כלי רכב בפרק על מפגעי פסולת נידונים בהרחבה הנזקים הסביבתיים מפירוק ושריפה של רכיבי רכב, כאשר חלק גדול של העיסוק נסמך על כלי רכב שנגנבו בישראל. ה"תעשיה" הזו מתבססת על קיומם של אתרים פיראטיים לפירוק וסילוק חלקי רכב,הפועליםללאהסדרה,פיקוחאואכיפהכלשהםלמניעתמפגעיסביבה.הנזק מיליארד 1.3-הסכלכלי מגניבות רכב בישראל מוערך על ידי חברות הביטוח ב מיליארד ש"ח.26שנה הינו לפיכך20, והנזק על פני10 )2022ש"ח/שנה (נתוני ניתן להעריך כי הסדרה סביבתית של תעשיית פירוק רכבים למכירת חלקיהם תוביל לירידה חדה בתמריץ הכלכלי לגניבת רכב למטרה זו. נזקים למשק המים כפי שהוסבר בפרק "מקורות המים", מערב יהודה והשומרון הוא אזור ההזנה של אקוויפר ירקון תנינים, מקור המים הטבעיים הגדול והאיכותי ביותר של מדינת ישראל. הסכנה בזיהום מי תהום ממזהמים מעל פני השטח היא עובדה ידועה בעולם ובישראל. מאות קידוחי מי שתיה ברחבי ישראל נסגרו עקב זיהום בדישון והשקיה / זיהום חוצה גבולות118 חקלאיים, דליפות ביוב, דליפות ממתקני דלק ודליפות ממפעלי תעשיה. שיקום יכולת הפקת מים מקידוח מזוהם הוא ענין ארוך, יקר ולעתים לא ניתן לביצוע. הזיהום של פני השטח ביו"ש ממזבלות ומשפכים קיים מזה עשרות שנים רבות, אך עם הגידול באוכלוסייה, ברמת החיים ובאספקת מים סדירה לרובם ככולם של הישובים ביו"ש – עלתה מאד כמות הזיהום, ובעקבותיה גם הסיכון למי התהום. לכן, הסיכון לקידוחי מי שתיה במדינת ישראל, ששואבים מים מאקוויפר ירקון תנינים – עלה מאד. לא מופרך להעריך כי התהליך שהתרחש במישור החוף החל ' ועד עתה, של גילוי זיהום בקידוחים רבים מאד, יחול גם בשדות80-משנות ה ההפקה של מים מאקוויפר ההר, במהלך השנים הקרובות. זאת, במידה ולא יינקטו צעדים להפסקה מלאה או לפחות מיתון של תהליך הזיהום ממקורות 80.הזיהום הגדולים ביו"ש – שפכים ופסולת מיליון מ"ק/360 -כמות המים השנתית הממוצעת המופקת מאקוויפר ההר היא כ מהקידוחים לשימוש כמי25%-שנה (מלמ"ש). הערכה מושכלת של פסילת כ מלמ"ש.90-שתיה ואף להשקיה חקלאית של גידולי מאכל, פירושה אבדן של כ 2009ערכם הכלכלי של המים בישראל נקבע ע"י תעריפי המים, שהחל משנת 81.ש"ח/מ"ק1.41) על4.2023(נקבעים לפי עלות יצור המים, שעומדת כיום מיליון ש"ח/127-מיליון מ"ק משימוש משמעותה נזק של כ90לפיכך, פסילה של מיליארד ש"ח.2.54-שנה. לטווח זמן של עשרים שנה מדובר בנזק מצטבר של כ אמנם, השבתת הקידוחים היא תהליך שיתפרס על פני עשרות שנים. מאידך, 82.התחשיב לעיל לא לוקח בחשבון את אמינות המשאב ואת נדירות המשאב משמעות הדבר היא שמקומות רבים נסמכים כיום על קידוחים מקומיים, שבחזקת הרשויות המקומיות, לאספקת מי שתיה. החלפתם במים מותפלים מהמערכת הארצית לא תוכל תמיד להתבצע במהירות ובקלות באמצעות תעריף עם זאת, יתכן גם שהזיהום שנגרם בעבר והצטבר בתת הקרקע יעשה את דרכו אל עבר מי80 התהום והפסקת הזיהום לא תוכל למנוע תהליך זה. אמירה זו נכונה רק לגבי מרכיבי זיהום כימיים או פיסיקליים, ורק כאשר הפרקציה הנודדת של רכיבי הזיהום גדולה מהפרקציה הנספחת לקרקע ולמסלע. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/rates_general1 81 .291 ', עמ2020 ,ניר בקר וחנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצאת פרדס82 4.1.2023 ,גלובס10 119 / היבטים כלכליים המים הכלל ארצי. בנוסף, מי התהום באקוויפר גדול יכולים לשמש לאספקה גם בתקופה של מספר שנות בצורת, הם מוגנים מפעולות מלחמה וטרור (כל עוד לא נכנסו למערכת ההולכה) וכן מוגנים משיבושים במערכות האספקה של מרכיבים ביצור מים מותפלים, כפי שנחזו באופן כלל עולמי בשנות מגיפת הקורונה. לכן, הנזק מאבדן מקור מים טבעי גבוה בהרבה מזה של תעריף המים, שלוקח בחשבון בעיקר את עלות היצור של מים מותפלים. סך הנזקים הנגרמים מטיפול לא מוסדר בפסולת, שפכים וחלקי כלי רכב הנזקים הנגרמים משריפת פסולת ומשפכים המסולקים לסביבה ביו"ש מסוכמים .1בטבלה נזק שנתי במש"ח שנה 20-נזק ל במש"ח נזקים לבריאות ולסביבה מזיהום אויר בעקבות שריפת פסולת1,180 23,600 נזקים למשק המים127 2,540 נזקים כלכליים משריפה וסילוק לא מוסדר של רכיבי רכב גנוב1,300 26,000 סה"כ2,607 52,140 : סך הנזקים הנגרמים משריפת פסולת ומסילוק שפכים לסביבה ביהודה ושומרון1 טבלה (במיליוני ש"ח) / זיהום חוצה גבולות120 עלויות טיפול בפסולת פסולת ביתית מישובים פלסטינים בדרום-ביו"ש שני אתרי הטמנת פסולת מיניה שליד בית לחם, בצפון יו"ש מפונה-אזור יו"ש מפונה לאתר הטמנה אל פסולת לאתר זהרת אל פינגאן שבסמוך לג'נין. אתרים אלו סובלים מתפעול לקוי, ובעיקר מאזילת נפח הטמנה זמין לפסולת כבר בשנים הקרובות, אך לא נדון כאן בעלויות הדרוג הנדרש, כיון שלא נדונו עדיין בפורומים המתאימים. במרכז יו"ש תושבים צריכים "להסתדר700,000-אין כלל אתר הטמנה לקליטת פסולת, וכ בעצמם", כשהתוצאה היא שריפת פסולת בהיקף נרחב, לרבות בסמיכות מיידית לכפרים, לישובים ישראליים ביו"ש וכן לישובים בשטחי ישראל. בישובים הפלסטינים אין כלל מתקנים למיון ומיחזור פסולת. אל המחסור באתרי הטמנה מצטרף מחסור בתחנות מעבר לפסולת, שיעודן לייעל ולהוזיל את שינוע הפסולת מהישובים אל מפעלי מיחזור ואתרי הטמנה. באזור יו"ש פועלות שש ק"מ מרובע. במצב זה,1000-תחנות מעבר בלבד, כלומר תחנת מעבר אחת לכ שינוע הפסולת הופך ליקר עוד לפני עלות הקליטה באתר הטמנה. אתר ראמון.- )כיום נמצא בתכנון מתקדם אתר הטמנה בסמוך לרימונים (בשטח אתר זה אמור לשרת הן את תושביו הפלסטינים של מרכז השומרון והן את תושבי מוא"ז בנימין. אולם בדעת המינהל האזרחי להפעיל את האתר ללא מיון והפרדה עבור התושבים הפלסטינים, ובתפעול פלסטיני, בעוד שהפסולת מהישובים הישראליים תעבור מיון והפרדה ע"י מפעילים ישראלים. - השוואת עלות נזקים ישראל יו״ש (מלש״ח) נזק כתוצאה מזיהום מקורות מים יו״ש ישראל עלויות חיצוניות מזיהום אוויר עקב שריפת פסולת 127 150 1,180 976 121 / היבטים כלכליים קייםצורךבתכנוןאתריהטמנהבמקוםהאתריםהקיימיםשיגיעולמיצויפוטנציאל ההטמנה שלהם בשנים הקרובות. אולם, עדיין אין סיכום עם המינהל האזרחי על מיקומם, ובמיוחד לא על הצורך בהקמת מתקני מיון, הפרדה ומיחזור שעשויים להפחית את כמות הפסולת להטמנה ויוזילו את עלויות הטיפול בפסולת. לפיכך לא ניתן לדון כאן בעניין זה. אתר ההטמנה ראמון אמור להיות מוקם מכספי סיוע של המדינות התורמות. תחנות מעבר לפחות במרכז השומרון, כדי לייעל ולהוזיל10 יש צורך בהקמת את איסוף האשפה המיועדת להיקלט באתר ראמון. מיליון ש"ח, הרי שמדובר20-בהנחה שעלות ההקמה של כל תחנת מעבר הינה כ מיליון ש"ח. סביר שחלק מהעלות תשולם על200-בהוצאה תשתיתית של כ 100דהיינו50%ידי המדינות התורמות, וכהנחת עבודה חלקה של ישראל יהיה מש"ח. תפעול מערך הטיפול בפסולת במרכז יו"ש יהיה כרוך בעלויות כמפורט בטבלה :2 שינוע לתחנת מעבר20 טיפול בתחנת מעבר30 הובלה לאתר הטמנה50 דמי טיפול באתר ההטמנה70 סה"כ170 ): עלויות טיפול באשפה במרכז השומרון (ש"ח/טון2טבלה ש"ח/טון. נכון117העלויות לא כוללות היטל הטמנה, העומד כיום בישראל על לעכשיו אין חקיקה המחייבת גביית היטל הטמנה מישובים פלסטיניים. לפי פרסומים שונים של המשרד להגנת הסביבה, כמות האשפה המיוצרת ק"ג/יום לנפש, אולם קיימים הבדלים ניכרים בין1.7 -בישראל היא בממוצע כ הישובים השונים, כתלות ברמת הכנסה ובמודעות הסביבתית. ניתן להניח כי כמות האשפה בישובים הפלסטיניים הינה נמוכה בגלל כוח הקניה ק"ג= אשפה/נפש/יום.1.2הנמוך. לכן, לצורך הניתוח, ניקח כמות של טון ביום מהישובים840לפיכך, יש צורך באיסוף וטיפול של אשפה בהיקף של / זיהום חוצה גבולות122 52 -ש"ח/יום, כ119,000-הפלסטיניים במרכז השומרון, בעלות כוללת של כ מיליון ש"ח/שנה (אין הובלה בימי מנוחה אבל כמות האשפה לא פוחתת גם בימי מנוחה, כך שהכמות המטופלת ומחויבת בתשלום הינה אחידה בממוצע בכל ימי השנה). סביר שחלק גדול מהתושבים שיקבלו שרות זה, בעיקר במגזר הכפרי, יתקשו או לא ירצו לשלם עבורו, ובפועל יידרש סיוע כספי מישראל על מנת לקיים את המערך החדש. זאת, לפחות למשך מספר שנים, עד להשתרשות הנורמה של איסוף והטמנת האשפה במקום שריפתה. כהנחת עבודה, חלקה של מלש"ח/שנה.26 , דהינו50%-ישראל במימון הטיפול השוטף יהיה כ עלויות טיפול בשפכים לצורך הערכת העלויות של ההשקעה הנדרשת הנחנו את ההנחות הבאות: מיליון נפש (הערכות לשכה2.7-גודל האוכלוסיה הפלסטינית ביו"ש הינו כ הפלסטינית לסטטיסטיקה). האוכלוסייה הפלסטינית שמחוברת למערכות הולכה וטיפול בשפכים (אך ללא פתרונות סילוק מלבד הזרמה לוואדיות ולנחלים) , בית לחם160,000 –, אל בירה85,000 –נפש (שכם מערב300,000 -מוערכת בכ מיליון נפש2.4-נמצא , אם כן, שלכ83.)והשאר בישובים קטנים25,000 –מערב אין פתרונות מספקים לשפכים. מתוכם, לצורך עבודה זו וכסדר גודל משוער, גרים בישובים עם מערכות ביוב לסילוק השפכים אל50%-אפשר להניח שכ מחוץ לישוב עצמו, והשאר מתגוררים בכפרים על בסיס בורות סופגים. ניתן להעריך עלות משוערת של הקמת מערך אספקת מים ושרותי ביוב מהתעריפים המוכרים על ידי רשות המים בישראל (כללי תאגידי מים וביוב, , תוספת ראשונה).2015-דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב, התשע"ה תאגידי מים וביוב באזורים הרריים (כגון נצרת, גליל עליון, בהם הפרשי הגובה ש"ח/מ"ר בנוי138-) כ2015מ') רשאים לגבות (מחירי100בתוך הישוב עולים על כשהבניה בצפיפות נמוכה. ניתן להניח כי מרבית הישובים ביו"ש בנויים בצפיפות נמוכה באופן ממוצע וניתנים להגדרה כישובים הרריים בעלי הפרשי גובה גדולים מעלות שרותי מים וביוב,60% -בתוך הישוב. בהנחה שעלות שרותי ביוב היא כ https://www.pcbs.gov.ps/statisticsIndicatorsTables.aspx?lang=e 83 123 / היבטים כלכליים 83 -הרי שעלות שרות הטיפול בשפכים (כולל הולכה טיפול וסילוק נאות) היא כ ש"ח/מ"ר בנוי. גדלו הממוצע של משק הבית הפלסטיני ביהודה ושומרון הינו מ"ר, בהתחשב100-וגודל בית המגורים הממוצע עשוי להיות כ84.נפשות4.8 בדומיננטיות של הסקטור הכפרי. מכאן ניתן להסיק, כי סדר הגודל של ההשקעה מיליארד 4 -, דהיינו כ2.3x100/4.8x83=3977 :בתשתיות טיפול בשפכים הינו ש"ח. סביר שחלק משמעותי מעלות הקמת מט"שים לתושבים הפלסטיניים יכוסה ע"י המדינות התורמות, כפי שהיה עד עתה. לכן, כהנחת עבודה הנטל על מיליארד ש"ח.1.6דהיינו40% -התקציב ממקורות ישראל יהיה כ עם זאת, סביר שרישות כל הכפרים הפלסטיניים בצנרת ביוב והקמת מט"שים אזוריים להם תמשך כעשרים שנים. לכן, באופן ריאלי, נדרש תקציב של כמחצית מסכום זה לתוכנית חומש שתכסה מתן מענה למרבית המפגעים הגדולים, דהיינו מיליארד ש"ח.0.8 -כ עלות הטיפול השוטף בשפכים ניתנת להערכה מאגרות המים והביוב הנהוגות 89 –על כ2019צריכת המים הממוצעת לאדם בישראל עמדה בשנת85.בישראל 86.מ"ק לנפש ש"ח/מ"ק.9.059, על2023-גובה תעריף ממוצע למים וביוב עומד בישראל , נכון ל ש"ח מיועדים לטיפול בביוב. כיוון שרמת החיים של הפלסטינים5.95-מתוך זה, כ מ"ק65נמוכה מזו של הישראלים, ניתן לקחת בחשבון צריכת מים ממוצעת של 80%-מים/שנה/נפש. מתוך זה, בהנחה שכמעט ואין שימוש במים לגינון, הרי שכ מ"ק שפכים/ נפש/שנה. בהתאם52מהמים הנצרכים הופכים לשפכים, דהיינו להנחת העבודה שהוזכרה לעיל, רק כמחצית מהתושבים הפלסטינים, שעדיין אינם מחוברים לביוב יקבלו שירות מלא של טיפול בשפכיהם במהלך חמש מיליון1.15-השנים הראשונות ליישום תכנית השינוי במצב הסביבה. במספרים, כ מיליון מ"ק/שנה שפכים גולמיים. עלות הטיפול השוטף 60 -נפש, המייצרים כ בשפכים במערכות שיוקמו, במסגרת התוכנית המוצעת לשינוי באיכות הסביבה, מיליון ש"ח/שנה. רובה של עלות357. כלומר60x5.95=357 :מוערכת כלהלן זו צריך להיות משולם באופן שוטף על חשבון המשתמשים, דהיינו התושבים https://palestine.unfpa.org/en/node/22423 84 https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/rates_general1 85 (www.gov.il) 86 / זיהום חוצה גבולות124 תפעול לממן ,שבעקרון כעניין ,נמנעות התורמות המדינות .מהשירות הנהנים נוכח ,זו מעלות בחלק לשאת תצטרך שישראל יתכן .סביבה תשתיות של שוטף עבודה כהנחת .ביו"ש הפלסטינים התושבים של הנמוך כלכלי-החברתי המצב דהיינו ,ישראל מדינת מתקציב שיבוא כחלק השוטף הטיפול מעלות 50% ניקח מש"ח/שנה.179 לא עדיין מקצתם אבל ,ביוב לרשתות מחוברים כולם - הישובים הישראליים שלהם הביוב שצנרת או מספקת אינה במט"ש הטיפול שרמת או למט"ש מחוברים 60,000-מ למעלה מונה (שאוכלוסייתה עלית ביתר אלה בין .ספיקה-מאי סובלת מערב יישובי ,החדש הל"ה :למט"ש להתחבר המתוכננים ,עציון גוש ויישובי )נפש עפרה ,)הסמוכים והישובים ברוכין ,ברקן .א.ת ,(אריאל 5 לכביש בסמוך השומרון במקרה ההקמה עלות בג"צ החלטת (לפי לה הסמוכים הפלסטיניים והכפרים (קדומים 55 כביש ליד לה שבסמוך והישובים קדומים וכן ,)המדינה על תוטל זה לישובים בשפכים טיפול מערכי להקמת מיוחד תקציב נדרש לא .)סמוכים וישובים לתשתיות המינהל מתקציב ומענקים בהלוואות להסתייע שיכולים ,הישראליים הגוש (יישובי עציון גוש בשפכי הטיפול לשדרוג מענק נדרש .המים ברשות ביוב .החדש הל"ה נתיב למט"ש חיבורם ידי על )שלהם ההחזר יכולת את מיצו של בעיצומן הנמצא ,קדרון נחל פרוייקט את להזכיר יש התמונה להשלמת ,העיר ומזרח ירושלים מרכז שפכי את להוביל אמור הפרוייקט .להקמתו העבודות בכך .אוג נחל במורד מתקדם טיפול מתקן אל ,מזרח לחם בית של שפכים עם יחד ידי על ממומן זה פרוייקט .לחם ובית ירושלים מביוב קדרון נחל של הזיהום יופסק ירושלים. עירית שנטלה מבנקים הלוואות להיות אמור הישראליים בישובים והמט"שים הביוב רשתות של התפעול השוטף ,לביוב המחובר בית משק מכל ,החוק לפי ,הנגבות ביוב אגרות באמצעות מכוסה .עבורם נפרד תקציב נדרש לא כאן גם ולכן הינו ושומרון ביהודה ובפסולת בשפכים הטיפול לשיפור הדרוש סך התקציב :3 בטבלה כמפורט 125 / םיילכלכ םיטביה פסולת הקמת תשתיות100 שנים10-תפעול ל260 עד להבשלת נורמות אחריות סביבתית אצל התושבים הפלסטינים והעברת התפעול לידיהם שפכים הקמת תשתיות800 שנים10-תפעול ל1790 עד להבשלת נורמות אחריות סביבתית אצת האוכלוסיה הפלסטינית והעברת האחריות לטיפול לידיה. סך הכל תשתיות900 שנים10-תפעול ל2,050 סה"כ עלות התוכנית2,950 ): עלויות לשיפור מצב הטיפול בשפכים ובפסולת ביהודה והשומרון (במיליוני ש"ח3 טבלה רווח מטיפול במפגעים מול הפסד במקרה של המשך הזנחה (מלש״ח) רווח עלות תוכנית טיפול הפסד מצטבר ללא טיפול 22,040 11,020 1,102 (205( (900( (2,607( (4,100( (2,050( (13,070( (26,140( 20שנה10שנה1שנה0שנה 30,000 20,000 10,000 0 )10,000( )20,000( )30,000( / זיהום חוצה גבולות126 התועלת (שיעור מניעת הנזקים) הנובעת כי ,מראה 3-ו 1 בטבלאות עיון בהם במקומות ,מהקמה ותפעול של תשתיות לטיפול נאות בפסולת ובשפכים עולה בהרבה על העלות הכרוכה בכך. ,עדיין פועלים או קיימים אינם ואת החיים ובאיכות הקרקע בשווי ,בתיירות הפגיעה את גם בחשבון ניקח אם מישום הכלכלית התועלת – המשאב ונדירות המים אספקת אמינות שיקולי .יותר עוד גדולה - )המצב לשיפור המתווה פרק (ראו כאן המוצעת התכנית 127 / םיילכלכ םיטביה / זיהום חוצה גבולות128 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ המלצות וסיכום 129 / המלצות וסיכום חקיקה ופיקוח לאומית והמחלוקת-בכל הנוגע למפגעים סביבתיים גרמו המחלוקת הבין הפנימית בדבר היחס החוקי לשטחי יו"ש למצב אבסורדי שבו כל הצדדים יוצאים נפגעים. בעוד המחלוקת המדינית ניטשת בשטח נגרם נזק בריאותי וסביבתי מיידי ומתמשך לכלל האוכלוסייה ביו"ש, ישראלים כפלסטינים, וכמובן למשאבי הסביבה – מים, חי, צומח ונוף. נסיבות אלה מחייבות את מדינת ישראל לפעל כעת בכל כלי חוקי שיש בידה כדי לעצור את הנזק הסביבתי ביו"ש, ובכל מקום שאפשר גם לשפר את המצב הסביבתי של שטחים אלה. דו"חות מבקר המדינה מצביעים שוב ושוב על פערי פיקוח ואכיפה בנושאי מפגעי סביבה בכל הגורמים הרלוונטיים מסיבות של רשלנות, סדר עדיפויות, תקנים חסרים או היעדר סמכות חוקית. יש לחזק את גורמי האכיפה ולציידם בכל סמכות חוקית ותקציבית נדרשת, אך לא פחות מכך לתבוע מהם לעשות את שבידם לעשות כעת. המלצות חקיקה • החלת חקיקה ישירה של דיני הגנת הסביבה. • החלת חקיקה סביבתית בהוראות חוק ספציפיות אשר קובעות תחולה טריטוריאלית של החקיקה החלה, ולהחילה טריטוריאלית על שטח-אקס א לחוק הכבאות5 ', וס2005-יו"ש, כדוגמת חוק יישום ההתנתקות התשס"ה .1959–התשי"ט • החלת חקיקה ישראלית על תושבים ישראליים הגרים ביו"ש באמצעות החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט .1977–בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח • החלה עקיפה של הדין הישראלי באמצעות פסיקה, כגון פסיקת בג"ץ שלפיה הוחלו על רשויות האזור כללי המשפט המנהלי הישראלי בהפעלת סמכויות שלטוניות, וכדוגמת פסיקת בתי הדין לעבודה, שהחילו את דיני העבודה הישראליים על חוזי עבודה ביו"ש מכוח כללי ברירת הדין של ענף המשפט לאומי הפומבי.-הבין / זיהום חוצה גבולות130 • .צווי אלוף להחלת חקיקה סביבתית • חקיקת חוקי עזר – חוקי עזר של הרשויות וחוקי עזר סביבתיים לאיגודי הסביבה. • החלת חקיקה ואכיפה על סילוק מוסדר של צמיגים למפעלי מחזור גם ביו"ש. • החלת חוקי התכנון על יו"ש. • החלת חוק רשויות הניקוז וחוק נחלים ומעיינות גם ביו"ש. המלצות פיקוח • הגברת הפיקוח והבקרה בכל שטח יו"ש ובמעברים מישראל ליו"ש למניעת כלל מפגעי הפסולת, כולל התאמת תקנים, אמצעים, טכנולוגיה וסמכויות. היא צוותי הפיקוח עלB-וAדוגמה רלוונטית לאפשרות הפיקוח בשטחי הפועלים מאז חתימתB ,Aמניעת הפקת יתר של מים מקידוחים בשטחי הסכמי אוסלו ועד היום. • בשל מגבלות ביטחוניות המשרד להגנת הסביבה מתקשה לבצע פעילות פיקוח ואכיפה. איגודי הערים לאיכות הסביבה שומרון ויהודה מבצעים את תקינה חריפה. במתווה-רוב עבודת הפיקוח והאכיפה, אך סובלים מתת לשינוי המצב יש לסגור פערי תקינה ותקצוב באיגודי הערים כדי לאפשר להם לתגבר את פעולות הפיקוח והאכיפה. • חוקי התכנון אינם חלים ביו"ש, לרבות תכנון סביבתי, וממילא אינם נאכפים. נוסף על החלת חוקים אלו גם ביו"ש יש להבטיח יכולות אופרטיביות לאכיפת חוקים אלו לרבות במחצבות וכן בפרויקטים תשתיתיים ואסטרטגיים לשמירת הסביבה בכל המגזרים. • פיקוח אפקטיבי במעברים, לרבות איסוף מודיעין, למניעת העברת פסולת מישראל ליו"ש. • שמירה על השטחים הפתוחים, ובכלל זה בחינת הפעולות הסטטוטוריות הנדרשות לשם כך. • מניעת מפגעים מעסקים, מתעשייה, ממגרטות, מחקלאות, מבתי בד וכיו"ב. 131 / המלצות וסיכום פסולת הטיפול בפסולת ביו"ש הוא אחד האתגרים הסביבתיים והבריאותיים הדחופים ביותר בשל השפעתה הדרמטית על כל מרכיבי הסביבה. סוגי הפסולת הנפוצים כוללים פסולת ביתית, פסולת בניין, פסולת חקלאית, פסולת אלקטרונית וגרוטאות רכב. כל אחד מהם מושלך, מוטמן או נשרף באופן פיראטי, דבר הגורם לזיהום חמור של הקרקע, של מקורות המים ושל האוויר. תושבים פלסטינים וישראלים משני עברי הקו הירוק סובלים מבעיות בריאותיות רבות עקב זיהום סביבתי נרחב זה, כולל מחלות נשימה וגידולים סרטניים הנובעים מחשיפה למזהמים המתפזרים באוויר בעת שרפת פסולת, בעיקר אלקטרונית ותעשייתית. בהיעדר חקיקה ואכיפה בשטחי הרשות הפלסטינית הבעיה חמורה שבעתיים. המלצות • יש להציב מטרות אסטרטגיות לטיפול בפסולת ביו"ש, בעיקר במגזר הפלסטיני, בין השאר באמצעות חינוך, צמצום צריכה, הפחתה במקור, צמצום הטמנה ושרפה של פסולת והגדלת היקף המִ חזור. • בהתאם למטרות יש להציב ולתקצב יעדים כגון מיון פסולת, השבתה, צמצום היקף ההטמנה, ייעול שוק הפסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ולמחזורה. • יש לקבוע מנגנונים שיהפכו לכדאיים את הפתרונות הסביבתיים לטיפול בפסולת ובשפכים גם מן הבחינה הכלכלית. • הקמת תשתיות לטיפול בפסולת: • הקמת תחנות מעבר ממיינות, אתרי טיפול למחזור מרכיבי פסולת ואתרי קצה להטמנה. • הקמת מתקני טיפול להשבת אנרגייה. • יצירת תשתיות לפארקים שישמשו למחזור, להשבת פסולת ולטיפול בה. • עידוד יזמים במגוון אמצעים כלכליים להקים תשתיות לטיפול בכל סוגי הפסולת. • ניהול משק הפסולת ביו"ש בהתאם להייררכיית הטיפול הראויה בפסולת / זיהום חוצה גבולות132 .שאימץ המשרד להגנת הסביבה בישראל • הטיפול בפסולת ייעשה סמוך ככל האפשר למקום ייצורה אגב יצירת מחויבות מקומית. • סגירת אתרים פיראטיים וצמצום מפגעים סביבתיים, לרבות מניעת זיהום אוויר ממפגעי שרפות בשטחים הפתוחים. • שיקום נחלים וקרקעות אשר נפגעו מהשלכה, מהטמנה ומשרפה של פסולת. שפכים טיפול בשפכים מחייב תכנון וביצוע של מתקני טיפול ברמה הגבוהה ביותר בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והגורמים האחראים באזור. יש לקדם מתקני טיפול שישלבו ניצול מי קולחים נאות מבחינה תברואית וסביבתית עם תוכנית שנתית לגיוס תקציבים ותיעדוף בעיות לפי מידת חומרתן והשלכותיהן-רב הבריאותיות. המלצות • פתרונות ליישובים הישראליים יתוכננו ויבוצעו בלא תלות בהסכמת הרשות הפלסטינית ובעמידה בדרישות החוק הנוהגות בישראל בנוגע לאיכות מי הקולחים ומערך הניטור והבקרה הנדרש. מתקנים אלו יקלטו גם שפכים מיישובים פלסטיניים בקרבתם אם יתאפשר להגיע להסכמה נקודתית עם הפלסטינים או על ידי תפיסת השפכים לאחר שהוזרמו לסביבה (בדומה למתקן שעל הקו הירוק בנחל שכם). התשלום בעבור הטיפול בשפכים הפלסטיניים יבוצע באמצעות מנגנון הקיזוז מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית או באמצעות מנגנון אחר. • שפכים המוזרמים מיישובים פלסטיניים אל הסביבה ומגיעים במהלך זרימתם או לגבול ישראל ייתפסו במעלה הזרימה ככל האפשר או ייאגמוCלשטחי בנקודת המעבר או סמוך לה ויטופלו עד שיגיעו לרמת האיכות המקובלת בישראל בלא צורך בתיאום עם הפלסטינים. התשלום בעבור הטיפול בשפכים 133 / המלצות וסיכום הפלסטיניים יבוצע באמצעות מנגנון הקיזוז מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית או באמצעות מנגנון אחר. • ניצול מי הקולחים של יישובים פלסטיניים ייעשה בשטחי הרשות הפלסטינית. בהיעדר הסכמה ויישום בפועל ינותבו מי הקולחים לסילוק בשטחי יישובים ישראליים או בשטחי מדינת ישראל, הכול בכפוף לשיקולי הגנה על מקורות מים והסביבה. • יחודשו המאמצים לשכנוע המדינות התורמות להשיג מימון להקמת תשתיות לאיסוף שפכים מיישובים פלסטיניים, בין שבשטחי הרשות ובין שבשטחים שבריבונות או באחריות ישראלית, ולטיפול בהם. המימון השוטף של ההפעלה יהיה באחריות ישראל, להגנה על משאבי המים והטבע שלה, עד להגעה להסדר עם גורם פלסטיני אחראי. • הסכמת ישראל להרחבת אספקת מים למשתמשים פלסטיניים תותנה בהסכמה של הצד הפלסטיני לקבל עליו אחריות לשפכים הנוצרים בשל אספקת המים. • המדיניות שננקטה בעבר, ולפיה ייעשה מאמץ לטיפול משולב בשפכים של פלסטינים ושל ישראלים לטובת יעילות הנדסית ותקציבית, תוחלף במדיניות של קידום פרויקטים שאינו תלוי בהסכמת הצד הפלסטיני. זאת בשימת לב להשלכות התברואתיות והסביבתיות הכבדות של גרירת הרגליים בטיפול בשפכים, הגורמת לאיום של ממש על שלומם, על בריאותם ועל רווחתם של כל הצדדים. • מדינת ישראל היא הנפגעת ביותר, משום שהיא המשתמש העיקרי במים מאקוות ההר ומשום שהיא מצויה במורד הזרימה, ולכן המפגעים מגיעים לשטחה. לפיכך שומה עליה לאמץ פתרונות בלא שיהוי לאחר עשרות שנים של חוסר יכולת לפעול בהסכמה. סדר העדיפויות לטיפול במפגעים ייקבע לפי הפרמטרים האלה 1 . .יצרני שפכים בנפח גדול 2 .שפכים המוזרמים לסביבה באופן המסכן מקורות מים אסטרטגיים של האזור ושל מדינת ישראל. 3 .שפכים שהזרמתם לסביבה מסכלת קידום תוכניות להקמת תשתיות, כגון / זיהום חוצה גבולות134 מאגרי שיטפונות. מאגרים אלו חשובים הן לשיפור מצב משק המים והן למניעת סכנות הצפות במורד, בייחוד באזורים בעלי ריכוז אוכלוסייה גבוה, כגון גוש דן. על פי שיקולים אלו, אלו הם פרויקטים לטיפול בעדיפות גבוהה • הנחת מאסף ביוב נחל רבה וסילוק שפכי אריאל, סלפית, א"ת אריאל מערב, א"ת ברקן ויישובים נוספים (ישראליים ופלסטיניים) אל מתקן הטיפול האזורי לטיפול בשפכי גוש דן (שפד"ן). תכנון פרויקט זה החל כבר לפני כעשרים שנה, אך עדיין לא הושלם למרות חשיבותו הראשונה במעלה. • טיפול בשפכי מודיעין עילית ויישובים סמוכים על ידי חיבור למט"ש אזורי (מט"ש איילון). • טיפול בשפכי רמאללה מערב, הזורמים לנחל מודיעים ולנחלים אחרים באגן נחל איילון (חיבור למאסף שפכי ירושלים). • טיפול בשפכי קדומים ובנותיה במט"ש מקומי או במט"ש בתחומי מדינת ישראל, לרבות השבה. • השלמת פרויקט ביוב נחל קדרון לטיפול בשפכי מזרח ירושלים ובית לחם– בית ג'אלה, המסולקים כיום במצב גולמי אל נחל קדרון, וסילוק מי הקולחים למשתמשים חקלאיים בבקעת הירדן. הפרויקט נמצא כיום בשלבי ביצוע אך מתקדם באיטיות. • טיפול (מקומי או חיבור למט"ש רוואבי) בשפכי היישובים הפלסטיניים באגן נחל חרמיה (בין עפרה לנווה צוף). הנגר העילי (מי שיטפונות) הזורם בנחל זה אינו מגיע, למיטב ידיעתנו, לנחל שילה, שאליו הוא מתנקז. משמעות הדבר קרקע ולמי התהום. נחל חרמיה-היא חלחול מהיר של כל השפכים אל התת זורם באזורים בלתי פגועים למדי מבחינה סביבתית, וערכו גבוה כבית גידול בלתי מופר. 135 / המלצות וסיכום זיהום מקורות המים אקוות ההר המערבית היא מקור מים חיוני למדינת ישראל ולרשות הפלסטינית בשל איכות המים הגבוהה שבו והכמות הגדולה הנשאבת ממנו מדי שנה. עם זאת זרימת שפכים ומי קולחים מהנחלים הזורמים מיהודה ושומרון לעבר מישור החוף גורמת נזק חמור לסביבה וזיהום מקור מים חשוב זה. מצב זה מסכן את היכולת להמשיך להפיק ולנצל מים נקיים באיכות גבוהה ומדגיש את הצורך הדחוף בטיפול הולם בשפכים ובמי קולחים הבאים משטחים אלה. סוגיית מקורות המים אינה עומדת לבדה, והאיומים עליה נובעים מכל המפגעים שצוינו לעיל. התמודדות נכונה עם מפגעים אלה תביא לידי שמירה נאותה על אקוות ההר. מחצבות הפעלת מחצבות ביהודה ושומרון צריכה להיות נתונה לפיקוח ובקרה סביבתיים מחמירים, אגב שמירה על שטחי הטבע, הימנעות ממפגעים ושיקום השטחים הפגועים לאחר סיום הפעילות הכרייה. המלצות: • יש לגבש מדיניות, חקיקה, תכנון וכלי אכיפה להקמה ולהפעלה של מחצבות בהתאם למדיניות סדורה הנשענת על קווי מדיניות סביבתיים כמקובל בישראל, ולכל הפחות לנהוג לפי רוח הדברים. • כפי שהיא אינה נותנת מענה מלא לכשלים בהגנת הסביבה מפני52/1תמ"א אכח"נים, ונדרש לשלב בה שינויים בהתאם להתנגדויות שהועלו. • ב המיושמת בישראל, להגנת14יש ליישם תוכנית ייעודית, מקבילה לתמ"א הסביבה ביו"ש מפני נזקי מחצבות אגרגטים. / זיהום חוצה גבולות136 סיכום המצב הסביבתי ביהודה ושומרון דורש ניהול מקיף ושיטתי שבבסיסו עומדת העובדה שזיהום ומפגעי סביבה אינם מכירים בגבולות מדיניים ואף לא בגבולות תרבותיים או בגבולות לאומיים. כדי לשפר את מצב איכות הסביבה ביו"ש ולהתקרב לסטנדרטים מודרניים מקובלים, ולכל הפחות לאלה המקובלים בישראל, ישראל אינה יכולה להתייחס ליו"ש כאל החצר האחורית שלה. הטיפול במפגעים באזור מחייב להביא בחשבון את האוכלוסייה הפלסטינית ואת צרכיה ולהודות שהרשות הפלסטינית איננה גוף שאפשר להסתמך עליו בנושאי סביבה, מאחר שכשלה שוב ושוב בטיפול בבעיות בתחום זה. לאומיים רצויים מאוד ויכולים לתרום לשיפור -שיתופי פעולה אזוריים ובין המצב, אולם ההגנה על בריאות התושבים וההתמודדות עם הנזק לסביבה, לטבע ולכלכלה הנובע מהמצב, אסור שיהיו תלויות בגורמים חיצוניים שאינם מחויבים לנושאים הללו. פקטו, לגבש מדיניות שתכלול חקיקה, אכיפה, פיקוח, חינוך-על ישראל, ריבון דה והסברה, בדגש על פתרונות בני קיימא. 52-העלויות החיצוניות של מפגעים סביבתיים ביו"ש גבוהות ביותר ונאמדות ב מיליארד שקלים לעשרים שנה עקב פגיעה בבריאות, עודף תחלואה ועודף מקרי מוות, אובדן מקורות מים, פגיעה בערך הנדל"ן ועוד. אנו מעריכים כי הטיפול במניעת מפגעי הסביבה, בעיקר בתחום הפסולת מיליארד שקלים וימנע את מרבית הנזק העתידי.3-והשפכים, לעשר שנים יעלה כ בלבד מהנזק שנגרם בלא השקעה זו.6%-כלומר, ההשקעה הדרושה נאמדת ב הימנעותה של מדינת ישראל מהתמודדות עם בעיות הסביבה ביו"ש התמודדות צדדית בכל מקום שנדרש, משמעה גרימת נזק חמור -נמרצת, החלטית ואף חד לתושבים, למים, לטבע ולנוף. חובתה המוסרית והחוקית של ישראל היא ליטול את מלוא האחריות ולפתור בעיות אלה. 137 / המלצות וסיכום / זיהום חוצה גבולות138 ּ ָ ְ ָׁ ְ ּ ּ ָ ְ ָ ְ המפגעים הסביבתיים אינם עוצרים בגבולות מדיניים, בהסכמים או בחלוקות ביו"ש ובין שאר השטחיםC-וB ,Aטריטוריאליות, ואין הם מבחינים בין שטחי הנתונים לשליטתה של מדינת ישראל. ביו"ש ישנם מפגעי סביבה רבים וחמורים, לרבות שרפות פסולת בלתי חוקיות, הזרמת שפכים בלתי מטופלים לשטחים פתוחים, הצטברות פסולת מוצקה, תקני בחומרים מסוכנים.-מוסדרת וטיפול לא-רעש, קרינה, בנייה וחציבה לא לכך נלווים פגיעה בחיות בר מוגנות, הרס תשתיות וגרימת נזק לאתרי טבע ומורשת. גורמי המפגעים הסביבתיים ביו"ש רבים, וכוללים את המצב הגאופוליטי המורכב, מאפיינים גאוגרפיים וגאולוגיים ייחודיים, חוסר חמור בחקיקה מותאמת ובאכיפה אפקטיבית, וכן הבדלים תרבותיים ותפעוליים בניהול הסביבתי בין האוכלוסייה הפלסטינית ובין האוכלוסייה הישראלית. יתרה מזאת, תנאי הסכסוך המתמשך באזור מחמירים את המצב בייחוד בתחומים כמו זיהום מים וטיפול בפסולת. דו"ח זה מסכם את מצב את המפגעים הסביבתיים המרכזיים ואת הנזק הבריאותי והכלכלי הנלווה להם. הדו"ח מציג ניתוח כלכלי של עלויות הזיהום לעומת העלויות הכרוכות בתוכנית לשיפור המצב אגב הידרשות להיבטים המשפטיים המורכבים ולהיעדר המדיניות והאכיפה הסביבתית ביו"ש. חלק מן המפגעים המוצגים בדו"ח כבר אינם בני תקנה. כדי להימנע מהחמרת המצב עוד יש לפעול כעת. 2008 - )ירוק עכשיו (ע"ר offi[email protected]