חומר רקע

)אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w שבט פ תש" ה פברואר 2025 שריפות פסולת בישראל וברשות הפלסטינית – רקע, כשלים ופתרונות רקע בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעת שריפות הפסולת הבלתי חוקיות בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית . היקף השריפות עצום , והן מתרחשות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע . באזורים רבים התופעה חריפה במיוחד, והיא פוגעת באיכות חייהם ובבריאותם של מאות אלפי בני .אדם על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בין250,000 ל - 294,000 טונות של פסולת עירונית כו- 315,000 טונות של פסולת חקלאית צמחית נשרפות בכל שנה ב מדינת ישראל . 1 על כך יש להוסיף פסולת חקלאית לא צמחית, פסולת בניין ופסולת תעשייתית , ש ככל הידוע מעולם לא התבצעה הערכה של ה כמויות שנשרפות מה ן . יחד עם זאת להערכת המשרד להגנת הסביבה כ - 44% מפסולת הפלסטיק החקלאית אינ ה מטופלת בצורה נאותה ו חלק גדול מ מנה נשר ף. 2 להלן המקורות העיקריים לשריפות הפסולת במדינת ישראל: • גורמים עברייניים המנהלים אתרי פסולת פיראטיים תמורת " היטלי הטמנה" .מופחתים במקרים רבים נשרפים מוצרי פלסטיק , צמיגים , גרוטאות רכב ו פסולת אלקטרונית כדי למצות ,את המתכות שבהם שערכן הכספי רב . • תושבים ביישובים שאינם נהנים מ ,פינוי מוסדר של פסולת וש נאלצים לשרוף את ה פסולת ה ביתית שלהם כדי לצמצם את נפח ערימות הפסולת בקרבת בתיהם . • ,חקלאים השורפים גזם ללא אישור ובכלל זה פסולת חקלאית כגון ניילונים, ציוד השקיה .ושאריות חומרי הדברה • קבלנים המשליכים פסולת בשטחים פתוחים ומציתים אותה. • בעלי עסקים המבעירים פסולת כדי לחסוך בעלויות ה פינוי . • תחנות מעבר ברישיון או שלא ברישיון, השורפות פסולת כדי לצמצם נפחים . • .שריפות ספונטניות באתרי הטמנה 1 הטיפול המערכתי בשרפת פסולת עירונית ובהטמנת פסולת באופן בלתי חוקי בישראל - דין וחשבון מסכם של ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים בראשות חה"כ יעל גרמן (הכנסת, דצמבר 2019 ) ;התכנית הלאומית למניעה וצמצום זיהום האוויר בישראל – טיוטא לדיון (המשרד להגנת הסביבה – אגף איכות אוויר ושינוי אקלים , נובמבר2020 ); זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון (דוח מבקר המדינה, מרץ2024 ) . 2 דוח הערכת השפעות הרגולציה: הסדרת הטיפול בפסולת חקלאית– גזם ופלסטיק (המשרד להגנת ,הסביבה ינואר2019 ) . )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w במרץ2024 .פרסם מבקר המדינה דוח בנושא שריפות הפסולת בשטחי יהודה ושומרון על פי ה ערכת הדוח , בשנת2022 כ- 422,000 טונות פסולת מעורבת, שהן כ- 45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביו"ש בשנה זו, נשרפה באתרים פיראטיים ברחבי יהודה ושומרון. כ- 180,000 טונות מתוכה נשרפה ב- 77 .אתרים לא מוסדרים שייצרו זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי3 מאומדן של האו"ם משנת2020 היקף הפסולת האלקטרונית המוברחת מישראל ליו"ש הוא בין 57,000 ל- 64,000 טונות בשנה, שהן40% - 30 .מסך הפסולת האלקטרונית המיוצרת במדינת ישראל4 רובה של פסולת זו מועבר לשריפה פיראטית, בעיקר בכפרים אידנא, בית עווא ודיר סאמת שבאזור דרום הר חברון. מחקר נוסף שעסק בתופעה הציג אומדן שעל פיו נשרפות באתרים אלו בין52,000 ל- 59,000 .טונות פסולת אלקטרונית בשנה5 בנוסף, ידוע על כמויות גדולות של גזם הנשרף ברחבי יהודה ושומרון, לרבות בתקופת מסיק הזיתים, וכן על פסולת פלסטיק חקלאי. ככל הידוע, מעולם .לא התבצעו הערכות של כמויות הפסולת הפלסטינית מסוגים אלו שנשרפות נזקים סביבתיים שריפות הפסולת :גורמות נזקים סביבתיים קשים • זיהום האוויר – על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שריפות הפסולת אחראיות לפליט ה לאוויר של 76% מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים בישראל כו - 30% מכלל ה חלקיקים ה נשימים ה עדינים ( PM2.5 ). 6 בתנאים מטאורולוגיים של אינוורסיה נלכד האוויר המזוהם בגובה נמוך, נישא למרחק של קילומטרים ממוקד השריפה ומזהם את האוויר על פני אזורים .נרחבים נתונים אלו אינם כוללים את הפליטות הנגרמות משריפות פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית המייצרות זיהום אוויר חוצה גבולות. מחקר של משרד מבקר המדינה המובא בדוח המבקר ממרץ2024 קובע כי בהתחשב בשריפות אלו, זיהום האוויר במדינת ישראל הנגרם משריפות פסולת גבוה בכ- 60% .מהערכות המשרד להגנת הסביבה • זיהום קרקעות, עקב חלחול תשטיפי פסולת ותוצרי שריפתה אל הקרקע . • פגיעה בנחלים ובים – ,במקרים רבים הפסולת מושלכת ונשרפת בתוך ערוצי נחל או סמוך להם ובמקרים אחרים מתנקזות שאריות הפסולת ותוצרי שריפתה .אל הנחלים עם בוא הגשמים • זיהום מי התהום – במיוחד באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה , שבהם מחלחלים אל מי התהום תשטיפי הפסולת ותוצרי שריפתה , ובהם שאריות של מתכות כבדות . • פליטת גזי חממה התורמים להתחממות כדור הארץ( , בעיקר פחמן דו חמצני2 CO ) ובבעירות פנימיות– ( מתאן4 CH ). 3 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון ,(מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד מרץ2024 .) 4 State of Environment and Outlook Report for the occupied Palestinian territory 2020 , עמוד15 ( UNEP , אוגוסט2020 ) 5 Extended responsibility or continued dis/articulation? Critical perspectives M., & Garb, Y. - Davis, J. on electronic waste policies from the Israeli-Palestinian case. ( Environment and Planning E: Nature and Space, 2(2) , אפריל2019 ) 6 מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי, שנת דיווח2023 (המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר2024 .) )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w • פגיעה בצומח ובנוף– במקרים רבים שריפות הפסולת יוצאות משליטה, שורפות חורש וצמחיה .וגורמות נזקים כבדים וארוכי טווח לטבע על פי אומדנים ישנ ים כחמישית משטחי היערות והחורש הטבעי שבטיפול קק"ל שעולים באש נשרפים עקב שריפות פסולת (חקלאית ושאינה )חקלאית . 7 • פגיעה בבעלי החיים– בטבע נחשפים בעלי החיים לתוצרי השריפות, דרך מערכת הנשימה או דרך מערכת העיכול . • הפצת ריחות – אופי הריח מגוון והוא משתנה בהתאם לחומרים שמועלים באש: מריחות של .עץ שרוף ועד לריחות כימיים חריפים • השחרת מבנים וציוד • אובך נזקים בריאותיים כפי שפורט לעיל, שריפות פסולת הן גורם פליטה עיקרי בישראל של חלקיקים נשימים עדינים ( PM2.5 ) . חלקיקים אלו חודרים לעומק דרכי הנשימה והריאות, מעלים את שיעורי התחלואה הנשימתית והלבבית ופוגעים בתפקודי הריאות. על פי ארגון הבריאות העולמי, אין כל סף בטוח לחשיפה למזהמים אלו, ואוכלוסיות אחדות אף רגישות להם במיוחד: ילדים עד גיל10 , מבוגרים מעל גיל64, נשים בהיריון ואוכלוסייה ב .עלת תחלואת רקע נשימתית ולבבית8 הפסולת המועלית באש מגוונת, ומכילה בין היתר דלקים, צמיגים, אסבסט, פלסטיק, חומרי הדברה :וניילונים. עם מגוון הרעלים העצום הנפלט לאוויר בשל השריפות נמנים, בין השאר, גם אלה • דיוקסינים – תרכובות כימיות עמידות לפירוק ורעילות מאוד. בחשיפה קצרה תרכובות אלו עלולות לפגוע בעור ובתפקודי הכבד, ובחשיפה ממושכת הן עלולות להוביל לפגיעה בהתפתחות עוּברים ובפוריות, להפרעות הורמונליות, לבעיות במערכת החיסונית, לנזקים במערכת העצבים ולסרטן. הדיוקסינים חודרי .ם לגוף דרך מערכות הנשימה והעיכול ונשארים בו לאורך שנים הם גם שוקעים בקרקע, וחודרים לצמחייה שבני אדם ובעלי חיים ניזונים ממנה. דרך בעלי .החיים הם מגיעים גם אל מוצרי החלב והבשר שאנו צורכים9 • פחמימנים ארומטיים רב -טבעתיים ( PAH ) – תרכובות כימיות שחלקן ידועות כמסרטנות באופן ודאי ואחרות חשודות כמסרטנות (סרטן ריאות, קיבה ועור). בקרב בעלי החיים החשיפה .אליהן מעלה את הסיכון למומים מולדים ולפגיעה במערכת החיסונית10 • ( תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאןNMVOC ) – חומרים העלולים לגרום גירויים בעיניים, חוסר קואורדינציה, כאבי ראש, בחילות, תגובות עור אלרגיות, קוצר נשימה ואף 7 אורי טל - ספירו נתונים על שרפות פסולת ,(הכנסת, מרכז המחקר והמידע15/11/2010 ). 8 לשכת המדענית הראשית חלקיקים ,(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות2014 .) 9 לשכת המדענית הראשית דיאוקסינים פורנים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד ,הבריאות2014 .) 10 לשכת המדענית הראשית פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות ,הציבור במשרד הבריאות2014 .) )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w פגיעות במערכת העצבים המרכזית, בכבד ובכליות. כמה מן החומרים (למשל בנזן) חשודים או .אף ידועים כגורמי סרטן11 • ( פחמן חד חמצניCO ) – בריכוזים נמוכים יכול לגרום כאבי ראש, סחרחורות, עייפות .ובחילות12 • אדי חומרי הדברה – .עלולים לפגוע במערכת העצבים ולגרום סרטן13 נזקים כלכליים שריפות הפסולת במדינת ישראל גורמות נזקים כלכליים המוערכים ב לפחות מיליארד שקלים בשנה : היטלי הטמנה שאינם נגבים, הוצאות כיבוי ובזבוז מים, עלויות ניקוי ושיקום הקרקע ומי התהו ם, עלויות כתוצאה מתחלואת תושבים ומתמותה , ,נזקים לציוד ירידה בערך קרקעות שטרם .שווקו ועוד ככל הידו ע לנו מעולם לא נערך תחשיב כלכלי מקיף של כלל נזקי שריפות הפסולת ,מכל הסוגים אולם לפי אומדן מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בהתבסס על הערכת המשרד להגנת הסביבה כי 250,000 טונות של פסולת עירונית נשרפו במדינת ישראל בשנת2018 , הוערכה העלות החיצונית הנובעת מתחלואה ומתמותה בשנה זו כתוצאה מ שריפת פסולת עירונית בלבד ב- 572 מיליון שקלים בשנה . לכך יש להוסיף עוד כ- 31 מיליון שקלים כתוצאה מאובדן היטלי הטמנה ועוד כמה מיליוני .שקלים בגין אי תשלום מע"מ14 בנוסף , המשרד העריך שהעלות החיצונית כתוצאה מפגיעה בבריאות הנובעת מפליטות מזהמים משריפת פסולת צמחית ה יא415 מיליון ש"ח בשנה וזאת על בסיס מצאי הפליטות לאוויר משריפות מסוג זה . 15 מכאן, שהעלות הכספית הכוללת הנגרמת משריפות פסולת במדינת ישראל עולה על מיליארד שקלים בשנה, ואף ייתכן שהיא גבוהה מסכום זה בהרבה . דוח מבקר המדינה משנת2024 העריך כי העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות מזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית מעורבת ופסולת אלקטרונית ביו"ש נאמד ב- 2023 בעד כ - 1.3 מיליארד ש"ח. הדוח קובע כי בתרחיש "עסקים "כרגיל תגיע העלות המצטברת בשנים2023-2030 לכ- 9.1 .מיליארד ש"ח 11 לשכת המדענית הראשית חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות ,הציבור במשרד הבריאות2014 .) 12 לשכת המדענית הראשית פחמן חד חמצני (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד ,הבריאות2014 .) 13 שירי בס ספקטור שימוש בחומרי הדברה בחקלאות ,(הכנסת, מרכז המחקר והמידע2010 .) 14 מאיר אזנקוט אומדן העלות הכלכלית בגין שריפת פסולת (מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 3/6/2019 ) . 15 דוח הערכת השפעות הרגולציה: הסדרת הטיפול בפסולת חקלאית– גזם ופלסטיק (המשרד להגנת ,הסביבה ינואר2019 ) . )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w כשלים תו פעת שריפות הפסולת היא מחדל לאומי בן עשרות שנים, המאופיין בכשלים של כל משרדי .הממשלה והגופים הנוגעים בדבר אף שהתופעה ידועה זה שנים ועל אף דיונים ודוחות רבים שעסקו ,בנושא16 .המדינה לא עשתה כמעט דבר כדי למגר את התופעה עם הכשלים אפשר למנות את אלה : 1. התעלמות רבת שנים מהיקף התופעה ומחומרתה • על אף ההשלכות החמורות של התופעה, הטיפול בה נמצא בסדר עדיפות נמוך של המשרד .להגנת הסביבה ושל יתר משרדי הממשלה • ה משרד להגנת הסביבה לא מינה גורם המרכז את הטיפול בתופעה ואין תוכניות עבודה מסודרות המתכללות את כלל הפעולות שיש לבצע כדי למגר את התופעה. • ה מדינה לא גיבשה תוכנית לטיפול במפ געים סביבתיים ביהודה ושומרון . צוות בין משרדי שהקימה הממשלה בשנת2023 עדיין לא הגיש את המ .לצותיו • שיתוף הפעולה שמוביל המשרד להגנת הסביבה עם שאר משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי למגר את התופעה כמעט ואינו קיים . • המשרד להגנת הסביבה אינו מקדם חקיקה, חתימה על צווים ושינויים רגולטוריים הנדרשים למאבק בתופעה . • ( המדינה התעלמה מהמלצות ועדות הכנסת שדנו בעבר בנושא2009 , 2010 , 2018 .) • המלצות דוח מבקר המדינה משנת2007 .מעולם לא יושמו • 'הנחיית היועמ"ש מס4.1108 מפברואר2007 , באשר למדיניות העמדה לדין של רשויות .מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה, אינה מיושמת 2. טיפול לקוי בפסולת ובמפגעי פסולת • המדינה לא דאג ה להסדרת שרשרת הטיפול בפסולת ולא הקימה מספיק את רי קצה שיוכלו לקלוט פסולת מסוגים שונים. • המנה ל האזרחי לא קידם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים כדי לאפשר טיפול מוסדר בפסולת פלסטי ית נ. • המשרד להגנת הסביבה לא השקיע מספיק בתוכניות ארוכות טווח וחלק גדול מהתמיכות שהעניק לרשויות המקומיות שימשו לתוכניות זמניות , שבחלקן לא היו מותאמות לצרכי הרשויות, .ולמעשה ירדו לטימיון 16 ,מבקר המדינה דוח שנתי58א לשנת2007 ; 'פרוטוקול ישיבה מס19 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , הכנסת ה- 18 ( 9/6/2009); אורי טל- ספירו נתונים על שרפות פסולת ( הכנסת, מרכז מחקר ומידע , 2010 ;) 'פרוטוקול ישיבה מס31 של הו ועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות , הכנסת ה- 18 ( 8/12/2010 ;) 'פרוטוקול ישיבה מס416 של ועדת הפנים והגנת הסביבה , הכנסת ה- 20 ( 5/6/2017 ;) 'פרוטוקול ישיבה מס553 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , הכנסת ה- 20 ( 27/6/2017 ) ; הטיפול המערכתי בשרפת פסולת עירונית ובהטמנת פסולת באופן בלתי חוקי בישראל – דין וחשבון מסכם של ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים בראשות חה"כ יעל גרמן ,(הכנסת דצמבר2019 ) )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w • .חלק מאתרי הפסולת המורשים עוברים על החוק ושורפים פסולת כדי להיפטר ממנה • רשויות מקומיות חלשות אינן מפנות פסולת באופן מסודר. • רשויות מקומיות רבות אינן מטפלות במזבלות מאולתרות שבשטחן ואינן פועלות נגד .עסקים פיראטיים • משרד הפנים אינו מגיב ל תפקודן הלקוי של רשויות מקומיות שאינן מפנות פסולת מהרחובות או שאינן פועלות נגד מפגעי פסולת . • המשרד להגנת הסביבה אינו מוציא מספיק צווי ניקיון לרשויות מקומיות שמעלימות עין מהתופעה ואינו מטיל עליהן סנקציות .בשל כך 3. היעדר אכיפה למרות ריבוי גורמי אכיפה המשרד להגנת הסביבה הוא הנושא באחריות הכוללת לפיקוח ולאכיפה בנושא עבירות שריפת .פסולת המשטרה הירוקה– זרוע האכיפה של המשרד – דלה באמצעים ובכוח אדם ו מונה28 פקחים בלבד העוסקים ב פעילות שטח , ואלו כמעט ש אינם עובדים בשעות החשכה , בסופי השבוע ובחגים . זאת ועוד, פקחי המשטרה הירוקה עוסקים במקביל באכיפה של עבירות )סביבתיות נוספות (זיהום ממפעלים, חומרים מסוכנים ועוד, ואינם יכולים להקדיש לנושא את .המאמץ הראוי כדי לתגבר את המשטרה הירוקה באכיפה נגד עבירות שריפת פסולת הוקמה בשנת2019 יחידת ינשו"ף – היחידה למניעת שריפות והשלכת פסולת ב מסגרת רשות הטבע והגנים .ל יחידה14 תקנים ל פקחים – .מעט מדי ביחס לנדרש לאור היקף התופעה על המשטרה הירוקה ויחידת ינשו"ף נוספים גופי אכיפה אחרים , וגם הם אינם יעילים מספיק בגלל מחסור בכוח אדם או בגלל מקומו הנמוך של הנושא בסדר י ה עדיפו יו ת שלהם : • משטרת ישראל– מדור הגנת הסביבה מסייע למשטרה הירוקה במקרים בהם נדרשת מעורבותו אולם הוא קטן מדי ואינו מסוגל לתת מענה מספק. יתר יחידות המשטרה אינן מעורבות מספיק וכמעט ואינן יוזמות פעילות כנגד פשיעה סביבתית . תלונות שמוגשות .למשטרה אינן מטופלות והן מועברות אל המשטרה הירוקה "נראה כי המצב הקיים "נוח למשטרה, שכן האצבע מופנית אל גורמי אכי פ ה אחרים . • ה רשויות ה מקומיות – רבות מאפשרות למפגעים להתקיים בשטחן, ובמקרים אחדים אף .שותפות לדבר עבירה • איגודי הערים לאיכות הסביבה – בחלק מאיגודי הערים חברות רשויות מקומיות חלשות בלבד, לעיתים ללא רצף גיאוגרפי . הן דלות באמצעים ובתקציבים, ואי גוד הערים אינו מסוגל לאכוף את החוק ב שולי ה ,יישובים שאינם בשטח האיגוד. זאת ועוד אחדים מאיגודי הערים אינם מתנהלים בשקיפות, ולא ברור אם– וכיצד– פעילותם .מבוקרת • אשכולות משרד הפנים– ,על פי החוק לאשכולות משרד הפנים נתונות סמכויות אכיפה אולם בדרך כלל .סמכויות אלו אינן מנוצלות • יחידת פיצו"ח – פותחת בחקירה רק לאחר שמדווחים לה על שריפות ,ו אינה יוזמת בעצמה פעולות ל איתור השריפות ו ל אכיפ ת החוק .בזמן אמת )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w • יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי – דלה ב וכ ח אדם ובמקרים רבים אינה פועלת נגד אתרים בוערים אלא לאחר חודשים ואף שנים. ככלל, נראה כי אכיפת עבירות סביבה נמצאת .בתחתית סדר העדיפויות של היחידה • יחידת קמ"ט איכות הסביבה ביו"ש – אינה מפעילה את מלוא סמכויותיה, למשל הסמכות להורות על סילוק מפגעי אשפה, הטלת הוצאות או כפל הוצאות במקרה של סילוק המפגע .על ידה והטלת קנסות מנהליים • יחידת דוד (שהיא חלק מיחידת קמ"ט איכות )הסביבה , האמונה על מניעת הברחת פסולת לשטחים, אינה מסוגלת לאייש את כל המעברים בו זמנית בשל מצוקת כ ו ח אדם . • יחידת ינשו"ף – חלק מ תקני כ ו ח האדם של היחידה לא אוישו במשך שנים . 4. ענישה שאינה מספקת ו התמשכות ההליכים המשפטיים נגד עברייני פסולת • הקנסות הניתנים על ידי הפקחים בגין עבירות פסולת נמוכים ו הם הופכים את העבירה במקרים רבים למשתלמת . • למשרד להגנת הסביבה לא מוקצים מספיק תקני כ ו ח אדם לצוות האכיפה בלשכה המשפטית. מספר עורכי הדין בצוות אינו מספיק לצורך ביצוע כל המשימות שלו והזמינות הנמוכה של התובעים פוגעת בקצב הטיפול בתיקים. עקב כך מתמשכים ההליכים המשפטיים נגד עברייני סביבה בכלל ונגד עברייני פסולת בפרט. ממוצע הטיפול בתיק פסולת הוא בין שישה חודשים לשנת .יים17 • נגד רוב מפגעי הסביבה בישראל לא מתבצעת אכיפה מנהלית או אכיפה פלילית והם .מטופלים, אם בכלל, באמצעות הסדרה וללא כללים אחידים לגבי אופן יישומה18 • בהיעדר בית משפט לענייני סביבה, עדיפותם של התיקים המשפטיים בגין עבירות פסולת נמוכה, וההליכים המשפטיים בבתי המשפט עשויים להימשך חודשים ארוכים ואף שנים . • במקרים רבים העונשים המוטלים על העבריינים קלים, ולעבריינים משתלם להמשיך לבצע .את העבירה 5. שיתוף פעולה לקוי בין הרשויות והגופים • בהיעדר גורם מתאם בין הרשויות והגופים הרלוונטיים, שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה לוקה בחסר עד כדי גלגול אחריות מהאחד לאחר. הדבר נכון במיוחד לאזורי התפר ש בין ה רשויות ה מקומיות, שכן ב אזורים אלה ""מגלגלת כל רשות את סמכויות האכיפה ל הת שכנ . • המשרד להגנת הסביבה אינו מעורב מספיק בפעולות האכיפה של המנהל האזרחי באתרים .שמעבר לקו הירוק • שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית כמעט ש .אינו קיים 17 ,ריכוז נתונים לישיבת ועדת המשנה לטיפול בזיהום אויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים בנושא: "היערכות משרדי הממשלה בטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים "איגום משאבים של פיקוח ואכיפה (המשרד להגנת הסביבה – אשכול משאבי טבע , 13/11/2018 .) 18 ,מבקר המדינה דוח שנתי69ב לשנת 2019 )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w 6. חוסר יעילות ב ניטור ה אוויר בו איסוף ה נתונים • המ שרד להגנת הסביבה אינו רושם את אירועי שריפת פסולת באופן מסודר ואינו עוקב אחר היקף התופעה לאורך זמן. ה מנהל האזרחי אינו עורך רישום ומעקב שכ אלה בכל הקשור .לשטחי יהודה ושומרון • מערך תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה ממוקד ב מדידת זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה . הוא אינו מותאם למדידת זיהום אוויר משריפות, ואינו פרוס באזורים וביישובים מוכי שריפות .פסולת ,רק לאחר שמתקבלות מספיק תלונות מיישוב מסוים ובדרך כלל רק לאחר פניה של ראש הרשות המקומית, מוצבת ביישוב תחנת ניטור, אולם .בשל חוסר ההתאמה לניטור המזהמים הרלוונטיים היא אינה מצביעה על חריגות במדדים • חלק מהמזהמים שנפלטים במהלך שריפות הפסולת אינם ניתנים לניטור באמצעות תחנות הניטור. לצורך מדידת ערך המזהמים יש לבצע דיגומי אוויר, ואלו כמעט ש .אינם מבוצעים • המשרד להגנת הסביבה אינו כולל את המזהמים הנפלטים משריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון בדיווחיו לציבור .אודות זיהום אוויר 7. נתוני ה תחלואה אינם נאספים • משרד הבריאות אינו אוסף נתונים על תחלואה הנגרמת ממזהמים הנפלטים משריפות פסולת, אינו מבצע מעקב לאורך זמן ואינו שותף למאמצים למניעת תחלואה כתוצאה .משריפות פסולת 8. היעדר תחשיב עלות-תועלת • ככל הידוע לנו, משרד האוצר מעולם לא אמד את הנזק הכספי הנגרם למשק המדינה ולא את התועלת הכספית ש תופק מ פתרו ן ה .בעיה 9. טיפול לקוי באירועים בזמן אמת • מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה אינו מקבל פניות באמצעים דיגיטליים ואינו ערוך לטפל בפניות או אף להזינן במערכת אם מתרחשים במקביל אירועי חירום אחרים. • ברוב המקרים הפקחים נדרשים ל זמן רב כדי להגיע לזירת האירוע , או שאינם מגיעים אליה ,כלל ולכן אינם יכולים .לנקוט אמצעים נגד העבריינים • חוסר תיאום בין הגופים השונים, במיוחד בשריפות המתרחשות מעבר לקו הירוק . • בשל היעדר ידע מקצועי ו מחסור בציוד לכיבוי הבעירה (בעיקר דחפורים) חלק מהשריפות בוערות שעות ארוכות – .ולעיתים אף ימים • חלק מ אתרי ה פסולת ביהודה ושומרון בוערים במשך שבועות ואף חודשים, מבלי ש ניגשי ם לכבות אותם. גם ה כיבוי אינו יעיל והשריפות מתחדשות במקרים רבים לאחר זמן קצ.ר דרכי הג ישה אל האתרים אינן נחס מות, לא מתבצעת אכיפה נגד העבריינים ואם נתפסים .כלים המשמשים לשפיכת פסולת באתרים הם מוחרמים לתקופת זמן קצרה בלבד • ליחידות האכיפה אין די כ ו ח אדם ל , ו חלק מהן חסרים ה ציוד הנדרש ותי לא ר מפגעים ושריפות באופן יזום הו אמצעי ם לאיסוף ה ראיות ולתיעודן. )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w 10 . היעדר הסברה • לא נעשות פעולות הסברה בנושא נזקי השריפות . • אין כל הסברה בנוגע ל סנקציות הקיימות בחוק בגין .עבירות פסולת • הציבור כמעט אינו מעודכן באירועים שבהם הוטלו קנסות או ננקטו הליכים כנגד מציתי פסולת . הצעת מתווה תוכנית עבודה למיגור שריפות הפסול ת א רגון אזרחים למען אוויר נקי פועל זה כ שמונה שנים למיגור שריפות הפסולת הבלתי חוקיות והוא הגוף האזרחי המוביל כיום את המאמצים בנושא בישראל ובשטחי יהודה ושומרון . אנו מציעים כאן מתווה תוכנית עבודה למיגור שריפות הפסולת – אוסף פתרונות המתבסס על הידע שצברנו במהלך תקופת:פעילותנו, ובין היתר על • מפגשים עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה • מפגשים עם גורמים ב רשויות המקומיות ובאיגודי ערים לאיכות הסביבה ו עם ראשי רשויות • מפגשים עם גורמי האכיפה ועם דרגי השטח • מפגשים עם גורמי הצבא והמנהל האזרחי • השתתפות בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וועדת המשנה של הכנסת ה - 20 לטיפול בשריפות הפסולת • עיון ב ,דוחות, מחקרים ומסמכים בנושא, לרבות כאלה שנכתבו על ידי המשרד להגנת הסביבה משרד החקלאות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה • הבנת המצב החוקי, לרבות סקירת החוקים הרלוונטיים • סיורים באתרי פסולת פיראטיים ברחבי הארץ • תיעוד מהקרקע ומהאוויר של אתרי פסולת ומוקדי שריפות • מעקב אחר נתוני הניטור של המשרד להגנת הסביבה • מידע שהתקבל מארגוני חברה אזרחית נוספים • מאות פניות מצד העמותה אל מוקדי החירום השונים • מאות שיחות עם תושבים בכל הארץ ו עשרות אלפי דיווחים של תושבים לעמותה במתווה המוצע הוטמעו המלצות מ דוח ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ,בראשות חכ"ל יעל גרמן. הוועדה שהוקמה ב - 2018 , קיימה חמש ישיבות בנושא, לצד פגישות שהתקיימו עם עובדים בדרגים מקצועיים של משרדי ממשלה שונים ופגישות ייעודיות בנושאים המשפטיים. הוועדה ערכה סיורים בשטח, אספה נתונים על תופעת השלכת ה פסולת באופן בלתי חוקי, הטמנתה באתרים פיר א טיים והבערתה בשטחים פתוחים, ושמעה עדויות רבות– של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר , של נציגי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, של נציגי ארגונים העוסקים בתחום, של תושבים, של נציגי מרכז השלטון המקומי על זרועותיו, של מומחים מהאקדמיה ושל גורמים נוספים . )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w מטבע הדברים, רוב הצעדים הנדרשים למיגור התופעה מצויים תחת אחריות ישירה של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת חלק מה צעדים הם תחת אחריות ם של משרדי ממשלה אחרים ונדרשת מעורבות יזומה של .המשרד להגנת הסביבה כדי להוציאם אל הפועל המתווה 1. הצבת מיגור שריפות הפסולת כאחד מ ה יעדי ם הראשיים של המשרד להגנת הסביבה א. מינוי גורם בכיר האחראי ע ל ה טיפול בנושא מטעם המשרד להגנת הסביבה . תפקידו יהיה תכלול פעילות המשרד, הכנת תוכניות עבודה מפורטות בשיתוף משרדי ממשלה נוספים , השלטון המקומי ו,גורמים בחברה האזרחית ק ביעת לוחות זמנים לביצוע, ו מעקב אחר העמידה ב יעדי הביצוע וב לוחות הזמנים. ב עת הכנת תוכניות העבודה יילקחו בחשבון המלצות דוחות העבר ובהם דוחות מבקר המדינה ודוח ועדת המשנה לטיפול בזיהום אוויר משריפות פסולת .בראשות חכ"ל יעל גרמן ב. הקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ו בהשתתפות מנכ"לי משרדי הפנים, הביטחון, ביטחון הפנים, החקלאות, המשפטים, האוצר והבריאות , שיתכנס באופן קבוע, לפחות אחת לרבעון, עד למיגור מוחלט .של התופעה תפקידו יהיה לשפר את שיתוף הפעולה בין המשרדים , ,לפתור מחלוקות לבחון באופן תקופתי את התקדמות יישום תוכני ות העבודה ו לדאוג ל הסרת חסמים המונעים את ביצוע התוכני ות . ג. הכנת תוכנית לטיפול במפגעי שריפות בשטחי הרשות הפלסטינית והקצאת תקציבים וכוח אדם ליישומה. התוכנית תכלול בין היתר ,הקמת תשתיות לטיפול בפסולת הקמת יחידת אכיפה ייעודית לטיפול במפגעי פסולת ביהודה ושומרון , תיקו נים רגולטוריים שיאפשרו אכיפה יעילה יותר ו טיפול יעיל באי רועים בזמן אמת. ד. דיווח חצי שנתי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על אודות הפעילות שנעשית על ידי המשרד להגנת הסביבה למיגור התופעה , על יישום תוכניות העבודה , על ניצול התקציבים .ועל החסמים העומדים בפני המשרד כדי להתקדם ביישום תוכניות העבודה 2. שיפור התיאום בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי הממשלה האחרים ולשלטון המקומי א. יצירת מנגנון שיתוף פעולה בין גורמי החירום והאכיפה השונים משני עברי הקו הירוק וקביעת חלוקת האחריות ביניהם, הן בטיפול נקודתי באירועים והן בטיפול המתמשך למיגור התופעה ,: המשטרה הירוקה יחידת ינשו"ף , משטרת ישראל, יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות, יחידת הפיקוח של ,המנהל האזרחי יחידת דוד, מנהלת התיאום ,והקישור ,צה"ל הרשויות המקומיות, איגודי הערים והיחידות הסביבתיות לאיכות ה סביבה, אשכולות הרשויות המקומיות ,שירותי הכיבוי וההצלה .ומוקדי החירום השונים ב. עריכת אומדן של היקף התופעה ו ש ל עלותה לציבור על כלל השלכותיה – ,הסביבתיות .הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות את הכנת האומדן יובילו משרד י האוצר ו הגנת הסביבה וישתתפו בהכנתו גם יתר משרדי הממשלה הרלוונטיים . ג. מיסוד מנגנון משותף למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הפנים למעקב אחר תפקוד הרשויות המקומיות בכל הנוגע לטיפול בפסולת שהן מייצרות, אחר הצעדים שהן נוקטות למניעת מפגעי פסולת בשטחן, אחר חוקי העזר שהן מחוקקות כדי לתמוך בטיפול מוסדר של פסולת, אחר הצעדים האכיפתיים שהן נוקטות ואחר חובתן של רשויות מקומיות גדולות )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ( למנות פקחים לאכיפת חיקוקי הסביבה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות אכיפה סביבתית– )סמכויות פקחים. ד. הקמת בסיס נתונים משותף לכלל הגורמים הרלוונטיים ובו ה נתונים על אתרי פסולת פיראטים ,דיווחים שמתקבלים מ הציבור על מפגעים ,רשימת ה פניות למוקדי החירום השונים וכל מידע רלוונטי נוסף . בסיס הנתונים ייעל את פעילות כלל גורמי האכיפה ויסיר חסמים בירוקרטיים בעת טיפול במפגע ים . 3. איסוף נתונים לבחינת המצב הקיים ולניתוח המגמות לאורך זמן , ושיקוף הנתונים והמגמות לציבור א. מספר הדיווחים על מפגעי שריפות פסולת שהתקבלו במשרדי הממשלה ובמוקדי החירום .השונים על פי סוג המפגע, מקום וזמן ב. .כמויות הפסולת מסוגים שונים שנשרפת ומוטמנת שלא כחוק ג. ,מספר שריפות הפסולת מסוגים שונים שכובו על ידי כב"ה, מיקומן מועדן והערכת סוגי הפסולת ,הכמויות שעלו באש .ומשך זמן הבעירה ד. מספר השריפות בשטחי הרשות הפלסטינית שפעולות הכיבוי שלהן הועברו לטיפול שירותי .הכיבוי הפלסטיניים ה. רשימת שריפות הגזם באישור משרד החקלאות והסיבות לאישור ן. ו. מספר אתרי הפסולת הפיראטיים בישראל ובשטחי יהודה ושומרון, על פי סוגי הפסולת .המושלכת בהם, ומספר האתרים שבהפעלתם מעורבים ארגוני פשיעה ז. מספר הפקחים העוסקים באכיפה סביבתית בכל אחד מגופי האכיפה במדינת ישראל , כולל ב כל אחת מה .רשויות המקומיות ח. מספר הקנסות וגובה הקנסות שהטיל כל אחד מגופי האכיפה בגין השלכת פסולת והבערתה, כולל כל אחת מ .הרשויות המקומיות ט. מספר המקרים שבהם בוצעו פעולות חקירה, עיכוב, תפיסת מסמכים, החרמת כלים וכיו"ב בחשד לשריפת פסולת . י. רשימת ,כתבי האישום שהוגשו ההרשעות בבתי המשפט והעונשים שניתנו בגינן. יא. רשימת צווי הניקיון שהוציא המשרד להגנת הסביבה ורשימת .הצווים שקוימו בפועל יב. נתוני תחלואה על פי יישובים, לרבות תחלואה המיוחסת לחשיפה למזהמים הנפלטים במהלך שריפות פסולת . יג . תלונות התושבים על תסמינים פיזיולוגיים .עקב שריפות פסולת יד. .נתוני איכות אוויר טו. אומדני פליטת .מזהמים וגזי חממה טז. .נתונים על אופן טיפול הרשויות המקומיות בפסולת שלהן 4. חקיקה ורגולציה תיקוני חקיקה ואסדרה בצווים ובתקנות : א. תיקון צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס– )שמירת הניקיון: - הגדלה משמעותית של גובה הקנסות על השלכת פסולת ושריפת פסולת מסדר גודל של מאות או .אלפים בודדים של שקלים לעד עשרות אלפי שקלים )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ב. :תיקון חוק שמירת הניקיון - ה טלת האחריות לשריפת פסולת על בעל קרקע או על התופס קרקע שעליה מובערת .פסולת אם לא נקט פעולה סבירה למניעת השריפה - .הטלת אחריות פלילית על המוביל פסולת לשם הבערתה ג. תיקון חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– )סמכויות פקחים : - הענקת סמכות לפקחי הרשויות המקומיות, איגודי ה ערים לאיכות הסביבה ואשכולות משרד הפנים לאכוף את עביר ו ת ,הבערת הפסולת ופינוי פסולת לאתר לא מורשה .המוגדרות בחוק שמירת הניקיון - מתן סמכות לפקחי הרשויות המקומיות, איגודי ה ערים לאיכות הסביבה ואשכולות משרד הפנים .לאכוף את החוק למניעת שריפות בשדות - בחינת האפשרות לקבוע בחוק מפתח שלפיו ייקבע מספר הפקחים המינימלי שכל רשות מקומית גדולה19 תחויב להסמיך . המפתח יכול להביא בחשבון פרמטרים כדוגמת מספר התושבים ברשות, השטח המוניציפלי שלה, מספר המפגעים הסביבתיים בשטח 'הרשות וכו . - קביעת סנקציות על רשויות מקומיות גדולות שאינן ממנות פקחים לאכיפה סביבתית . - בחינת האפשרות לאפשר לשר הפנים לחייב רשות מקומית קטנה20 , לאחר שהשתכנע כי בתחום הרשות מפגעים סביבתיים שאינם מטופלים, להסמיך פקחים לאכיפה סביבתית כפי שמתחייב בחוק מהרשויות המקומיות הגדולות . - הטלת חובה על כל רשות מקומית לדווח אחת לשנה לציבור ולמשרדי הפנים והגנת הסביבה על מספר הפקחים שלה העוסקים באכיפה סביבתית, על מספר הקנסות שניתנו בהתאם לחוק, על גובה הקנסות ו על מספר העבירות שבגינן בוצעו פעולות חקירה, עיכוב, תפיסת מסמכים , העמדה לדין .וכיו"ב ד. תיקון התוספת הראשונה לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי) כדי לאפשר הטלת קנסות על ידי מתנדבי המשטרה . ה. הסדרת חקיקה הקובעת כי על כב"ה לכבות כל שריפת פסולת, גם במקר ים ש בהם לא .נשקפת סכנת חיים מיידית ו. הסדרת חקיקה המאפשרת למשרד להגנת הסביבה להיכנס בנעליה של ה רשות ה מקומית .כדי להביא לכיבויים של אתרי פסולת בוערים ז. השתת הוצאות כיבוי האש על המחזיק בקרקע במקרה של שריפת פסולת, כפי שנעשה .בעבר ח. הענקת סמכויות לפקחי המשטרה הירוקה ו לפקחי יחידת ינשו"ף בר שות הטבע והגנים לאכיפת החוק למניעת שריפות בשדות. סמכויות אלו מוענקות היום ל פקחי משרד .החקלאות בלבד 19 ""רשות מקומית גדולה– עירי י ה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 20,000 [חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– ])סמכויות פקחים 20 "רשות מקומית קטנה " – י עיר יה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין אינו עולה על20,000 [ חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– ])סמכויות פקחים )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ט. אסדרת שוק הובלת הפסולת על בסיס מסקנות ועדת המשנה של הכנסת ה- 20 לטיפול בזיהום אוויר משריפות פסולת ובהתאם ליוזמת החקיקה המשותפת לעמות ו ת אזרחים למען אוויר נקי ואזרחים למען הסביבה21 : - הקמת מרשם קבלני איסוף פסולת ואיסור על גופים ציבוריים ויצרני פסולת גדולים .להתקשר עם מי שלא רשום במאגר גריעה מהמרשם של קבלנים שנתפסו על הפרה של .חוקי הסביבה - ני טור כלי ר כב המובילים פסולת באמצעות טכנולוגיה מבוססתGPS כדי לבחון בדיעבד את מסלול י כלי הרכב ואת נקודות ריקון הפסולת במקרה של היווצרות מפגע פסולת ו כדי לאפשר לאתר א ת הנהג ה .חשוד בהיווצרות המפגע - תשלום לקבלן פינוי הפסולת רק אחרי שהציג לרשות אסמכתה מהימנה ,מאתר הפינוי ,שתישמר גם במסד נתונים ארצי לכך שכל הפסולת ש הועמסה על רכב הפינוי הגיעה .לאתר המורשה י. חקיקה המחייבת כל רשות מקומית לפנות את כלל הפסולת, מכל הזרמים, הנוצרת .בשטחה, והטלת סנקציות על רשויות שלא עושות כן יא. כתיבה של נוהל חדש, על ידי משרד החקלאות ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, למתן .היתרי שריפת גזם כדי להביא למינימום את מספר אישורי שריפת הגזם הניתנים כחוק יב. שיפור הרגולציה ב שטחי יהודה ושומרון כדי לאפשר אכיפה יעילה יותר של עבירות פסול.ת 5. חיזוק יכולות ה אכיפה והכלים המשפטיים א. .הצבת הטיפול בשריפות פסולת כיעד אכיפתי עיקרי של המשרד ב. הוספת תקני כ ו ח אדם ליחיד ת ינשו"ף ברשות הטבע והגנים , תוך מתן מענה הולם למחסור ו בכ,ח האדם לאכיפה בלילות ובסופי השבוע והמשך תקצובה של היחידה למספר שנים .קדימה ג. הקמת יחידת אכיפה ייעודית נגד מפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון, בדגש על מפגעי .פסולת, בדומה ליחידת ינשו"ף הפועלת בתחומי מדינת ישראל ד. תגבור משאבי כוח האדם והציוד של יחידת דוד הפועלת למניעת הברחת פסולת.במעברים ה. הסתייעות בצה"ל לצורך חסימת הגישה לאתרי פסולת פיראטיים בשטחיC . ו. :העצמת האכיפה במסגרת משטרת ישראל - חיזוק מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל והקצאת משאבים לאכיפת עבירות שריפת פסולת, ובפרט במקרים שבהם גופי האכיפה האחרים אינם מסוגלים לפעול, כגון .במעורבותם של ארגוני פשיעה - הקמת יחידות מתנדבים בפריסה ארצית תחת מדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל לאכיפ ת עבירות סביב ה , בדגש על השלכת ו.שריפת פסולת פיילוט ובו שתי יחידות ראשונות כבר פועל במרחב חוף של המשטרה ובאזור באר שבע. - קידום הפיכתו של מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל לאגף, המרכז את הפעילות האכיפתית נגד כלל עבירות הסביבה במדינת ישראל , והטמעת המשטרה הירוקה על יכולותיה המקצועיות הייחודיות .בתוף האגף 21 היוזמה .מקודמת תחת חסות פורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ז. אכיפת בזמן אמת של שריפות גזם שלא ב היתר באמצעות יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות, כולל מעבר לשעות העבודה המקובלות וכולל אכיפה יזומה, וכן של שריפות גזם בהיתר כדי לוודא שלא מתווספת אל הגזם פסולת נוספת. היחידה אינה מטפלת כיום באירועי שריפה בעת התרחשותם אלא חוקרת רק לאחר מעשה, דבר המקשה על תפיסת .מבצעי העבירה ח. הגדלת מצבת כ ו.ח האדם המשפטי במשרד להגנת הסביבה ט. הגברת האכיפה על ידי פקחי הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות הסביבה :ואשכולות משרד הפנים - המשרד להגנת הסביבה יקדם מול משרד הפנים הכשרת פקחים של השלטון המקומי לאכיפת חוקי הסביבה. סמכות זו מוקנית למשרד הפנים מתוקף חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– סמכויות פקחים), אולם בשנים האחרונות הוא הפסיק .את הסמכת הפקחים - המשרד להגנת הסביבה י י צא בהסברה לרשויות המקומיות על היתרונות שבהסמכת .פקחים מקומיים לאכיפת חיקוקי הסביבה ויעודד אותן לעשות כן י. .הרחבת השימוש בכלים ויכולות טכנולוגיים על ידי כלל גורמי האכיפה יא. העמדה לדין של רשויות מקומיות , של ראשי ה רשויות ו של נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה , עקב שותפות לדבר עבירה או העלמת עין במקרים של עבירות פסולת. יב. ניסוח קריטריונים ברורים להוצאת צווי ניקיון לרשויות מקומיות ולמשך הזמן הניתן לרשויות לביצוע הצווים, והוצאת צווים .בהתאם לקריטריונים אלו יג . .קידום הקמתו של בית משפט לענייני סביבה 6. טיפול בפסולת א. הכנת תוכנית עבודה מפורטת להקמת פרויקטים תשתיתיים לאומיים לטיפול בפסולת בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה , וקידום מהיר של פרויקטים אלו על ידי משרדי הממשלה ו.גופי התכנון יש לשתף בהכנת התוכנית את השלטון המקומי .ואת ארגוני החברה האזרחית ב. קידום הקמתן של תשתיות לטיפול בפסולת על י די המנהל האזרחי בשטחי יהוד ה וש .ומרון ג. עידוד הטיפול בפסולת מסוגים שונים במסגרת אשכולות משרד הפנים ותמיכה כספית באשכולות . ד. תמיכה כספית בפרויקטים לטיפול בפסולת ב רשויות מקומיות חלשות , באופן המותאם לצרכים של כל רשות ורשות , ,לרבות סיוע בכתיבת מכרזים ליווי והדרכה מקצועיים , הכנת תוכניות עבודה, סיוע בגיוס כ ו ח אדם מקצועי מתאים וביצירת שיתופי פעולה. יש להתנות את התמיכה במעקב אחר ביצוע התוכניות ואחר אופן השימוש בכספים . ה. סיוע כספי למועצות אזוריות וליישובים בעלי אופי חקלאי בטיפול בפסולת חקלאית צמחית ושאינה צמחית ,, לרבות גזם יריעות פלסטיק , ציוד השקיה ואריזות חומרי הדברה . הסיוע הנדרש הוא ב רכישת מרסקות גזם ,בהקמת תחנות מעב ר., באיסוף הפסולת ובפינויה ו. .חקיקת חוקי אחריות יצרן מורחבת על זרמי פסולת נוספים, מעבר לקיים כיום )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ז. ש ימוש מושכל בכספי קרן הניקיון וניצולם בשקיפות מלאה אך ורק למטרות המוגדרות .בחוק כלשונו 7. ט יפול באירועים בזמן אמת א. חיזוק מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה : - תגבור כוח האדם במוקדנים נוספים. - שיפור יכולותיו המקצועיות של המוקד . - שיפור ערוצי התקשורת של מוקד החירום עם יתר גופי החירום .והאכיפה - שיפור יכולותיו הטכנולוגיות של המוקד לצורך מתן מענה הולם לתושבים . - מיפוי תקופתי של מוקדים קבועים שבהם פסולת נשרפת על סמך הדיווחים המתקבלים במוקד והעברת הטיפול בהם לגופי האכיפה על פי חלוקת אחריות מוגדרת .מראש - פרסום דוחות תקופתיים מפורטים ובהם כל הנתונים על האירועים שנקלטו במוקד ועל דרך הטיפול בהם, .והנגשת הדוחות לציבור ב. מינוי גורם המתכלל את הטיפול בזמן אמת באירועי שריפות פסולת ביהו דה ושומ .רון תפקידו יהיה לרתום את כלל הגורמים בשטח לטי ,פול באירוע: המנהל האזרחי, צה"ל מנהלת התיאום והקי שור, משטרת ישראל ,כב"ה , איגוד י הערים לאיכות הסביבה וגורמים נוספים. אנו ממלי צים כי הגורם המתכלל יהיה יחידת האכיפה הייעודית שיש להקים ביהודה ושומרון, במודל הדומה לאופן פעול תה של יחידת ינשו"ף הפו עלת ב תחומי מדינת .ישראל ג. הטמעת נוהל חדש לדיווח על שריפות בקרב כוחות הביטחון (משטרת ישראל בשטחי מדינת ישראל וצה"ל בשטחים הנתונים לשליטתו מעבר לקו הירוק ): איש ביטחון שמבחין בשריפה ידווח על מיקומה באופן מיידי .כדי שתטופל ד. קביעה כי כל מקרה של אתר פסולת בוער הוא אירוע חירום ו הכנת נוהל לטיפול ב א ירועים מסוג זה , הן ב שטח ישרא ל והן ב י הודה ושומרון . ה. נ יתוח נתונים מטאורולוגיים )(כיוון ועוצמת הרוחות ו שימוש ב רחפנים , ,לויינים ,מצלמות אמצעי ראיית ליל ה ו טכנולוגיות מתקדמות לאיתור מוקדי שריפות . ו. שיפור היכולות המקצועיות של כלל גורמי האכיפה לאיסוף ראיות ולתיעודן לצורך חקירת השריפות ואיתור חשודים . ז. שיפור יכולות כב"ה לכיבוי בעירות פנימיות– שימוש בדחפורים לכיסוי בעפר של ערימות פסולת בוערות והתמקצעות באשר לאופן כיבוי התבערה (למשל: באיזה חומרים להשתמש או .)איך להתחשב בכיווני הרוחות ח. הפעלת סמכויותיה .של כב"ה לכיבוי שריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון 8. מדידת איכות האוויר א. הקמת מערך תחנ ות ניטור רלוונטיות באזורים מועדים. יש לפרוס את התחנות סמוך למוקדים ידועים של שריפות פסולת ועליהן להיות מותאמות לניטור המזהמים הרלוונטיים . ב. דיגומים תקופתיים של האוויר והקרקע בקרבת מוקדי שריפות ידועים . )אזרחים למען אוויר נקי (ע"ר ■ org.il . air - clean @ info ■ air.org.il - ww.clean w ג. הקמ ה של רשות לאומית עצמאית למדידת איכות האוויר. תפקידה יהיה לבדוק את איכות האוויר בישראל, להציג את הנתונים בפני הציבור, להתריע על זיהום אוויר גבוה, לנתח מגמות של איכות האוויר לאורך זמן ולפקח אחר ע מידת המשרד להגנת הסביבה ביעדי איכות האוויר שקבע. הקמת הרשות תיצור פיקוח ובקרה על עמידת המשרד להגנת הסביבה ביעדי איכות האוויר שהציב, ותמנע את ניגוד העניינים המובנה שבו מצוי המשרד להגנת הסביבה כיום, בהיותו אותו הגוף שמציב את היעדים ו ש בו חן האם הם הושגו . 9. פרסום והסברה א. י ציאה בקמפיין הסברה לאומי על נזקי השריפות, בדגש על החברה הערבי ת וה מגזר ה.חקלאי ב. עידוד הציבור לדווח על מפגעים ופרסום הדרכים .לדיווח ג. יצירת הרתעה כנגד עבריינים באמצעות פרסום תוכניות העבודה, הצעדים שהולכים להינקט , הסנקציות הקבועות ב חוק ופעולות אכ יפה והעמדה לדין שבוצעו . ד. פעילות חינוך והסברה במערכת החינוך על טיפול נאות בפסולת במסגרת תהליך ארוך טווח . 10 . השבת המצב לקדמותו הכנת תוכנית ארוכת טווח ל פינוי מצבורי הפסולת והאתרים הפיראטיים .ולשיקום הקרקע