חומר רקע

:גילוי דעת התנ גדות לתיקון לחוק זכויות הסטודנט (תיקון– )מסלולי לימוד נפרדים אפיק באקדמיה– פורום הפרופסוריות בישרא ל אנו, חברות אפיק באקדמיה- פורום הפרופסוריות בישראל, המונה כ- 056 פרופסוריות ו- 066 חברות סגל נוספות באוניברסיטאות בישראל, תומכות בהרחבת שילוב החרדים והחרדיות וקבוצות ייחודיות אחרות באקדמיה ומתנגדות נחרצות להצעת התיקון לחוק זכויות הסטודנט (תיקון- מסלולי לימו ד נפרדים), התשפ"ד- 0602 /של חברת הכנסת לימור סון הר מלך (פ2882 .) :רקע והצהרת עקרונות כנשות אקדמיה בכירות, מחויבותנו לשוויון מגדרי ולשמירה על עקרונות הדמוקרטיה בישראל מהווים עמודי תווך בפעילותנו. אנו רואות בדאגה עמוקה את ההשלכות המזיקות של התיקון לחוק המו צע על זכויות נשים ועל עקרון השוויון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים אינה רק צעד לאחור במאבק לשוויון מגדרי, אלא גם מייצרת מציאות בה .נשים מודרות ממרחבים אקדמיים, מהזדמנויות מקצועיות ומעמדות השפעה :התיקון המוצע בחוק מהווה 1. צעד לא חור במאבק לשוויון מגדרי באקדמיה: הפרדה מגדרית פוגעת בעקרון השוויון הבסיסי עליו מושתתת החברה .הדמוקרטית, והיא עלולה להנציח תפיסות מפלות כלפי נשים במערכת האקדמית 0 . סיכון להדרה שיטתית של נשים: יישום החוק עשוי להוביל להדרת נשים ממרחבים אקדמיים, הקטנת נגישותן להזדמנויות .מקצועיות במשק ופגיעה בעמדות ההשפעה שלהן בחברה הישראלית הטיעונים שיוצגו להלן מתמקדים בהשפעות הרוחב של החוק המוצע על החברה הישראלית בכללותה, תוך שימת דגש מיוחד על הפגיעה בשוויון הזדמנויות לכל. בנוסף לניתוח ההשפעות, נציע גם פתרונות אלטרנטיביים לס וגיה. להלן נציג את הנתונים :והממצאים המבססים את עמדתנו 1. פגיעה בחופש העיסוק של מרצות וחוקרות הפרדה מגדרית במוסדות יוצרת מערכת מובנית של אפליה כלפי מרצות וחוקרות. האפליה נובעת ממבנה א- סימטרי: בעוד מרצים גברים יכולים ללמד את כלל הסטודנטים והסטודנטיות, מרצ ות מוגבלות להוראה בכיתות נשים בלבד. למרות פסיקת בג״ץ האוסרת במפורש אפליה מגדרית בהעסקת מרצים במסלולי לימוד בהפרדה, המציאות בשטח מעידה על הדרה שיטתית של מרצות ממסלולי הלימוד של גברים, ללא אכיפה אפקטיבית של האיסור. יתרה מזאת, התיקון המוצע לחוק מעגן את זכות ה סטודנטים והסטודנטיות לדרוש שינויים בהרכב סגל ההוראה, דבר המעצים את הפגיעה הפוטנציאלית במרצות ועשוי להוביל . לפגיעה עתידית בשכירת נשים לתקנים אקדמיים 2. פגיעה באיכות ההוראה והשלכותיה על השתלבות הבוגרים והבוגרות בעולם התעסוקה מנגנון ההפרדה המגדרית יוצר ,ירידה באיכות ההוראה: בחירת מרצים ומרצות על בסיס מגדרי, ולא על פי מצוינות אקדמית מביאה לירידה ברמת הלימודים. המציאות מראה שמרצים ומרצות מובילים בתחומם אינם מלמדים בתוכניות אלו, כאשר עיקר ההוראה מתבצעת על ידי דוקטורנטים ודוקטורנטיות וסגל זוטר, ולא על ידי טו בי החוקרים והחוקרות. כתוצאה מכך, רמת ההוראה מותאמת כלפי מטה, וסטודנטים וסטודנטיות חרדים משתלבים בתוכניות "סוג ב'". יש לציין שגם דו"ח מלאך וגם ועדות האיכות .של המל"ג עמדו על הרמה הנמוכה של רבות מהתכניות לחרדים וחרדיות בהפרדה 2 המחקר מוכיח כי המעבר מלימודים בה פרדה בתואר הראשון ללימודים מעורבים בתארים מתקדמים אפשר לסטודנטים ולסטודנטיות מהחברה החרדית להשתלב במעגל העבודה. הרחבת ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים תקשה על הבוגרים והבוגרות להשתלב במקומות עבודה מובילים, שם נדרשת עבודה בצוותים מעורבים ומתן שירות לכלל האוכלו ,סייה. לפיכך הרחבת ההפרדה המגדרית לכל שלבי הלימודים תיצור חסם משמעותי נוסף בפני השתלבותם המקצועית של בוגרי החברה החרדית בשוק העבודה הישראלי, ובכך תחטא למטרה המרכזית של ההשכלה הגבוהה- הכשרת בוגרים ובוגרות מקצועיים .ומיומנים לשוק העבודה 3 . הסללת סטודנטים וסטודנטיות חרדים לתחומים מצומצמים ניסיון העבר מלמד שמשיקולים תקציביים ולוגיסטיים, מסלולי הלימוד בהפרדה מאופיינים בהיצע מצומצם ומוגבל של תחומי לימוד. במקום לאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות לבחור את תחום הלימוד על פי הכישורים ונטיות הלב שלהם ושלהן, נוצרת הסללה מגדרית מובהקת למספר מצומצם של מקצועות. מצב זה פוגע הן ביכולת של הסטודנטים והסטודנטיות לממש את מלוא הפוטנציאל האקדמי והמקצועי שלהם, והן בכלכלה הישראלית, המפסידה את תרומתם הפוטנציאלית של כישרונות רבים בתחומים מגוונים. ההשלכות של הסללה זו ניכרות גם בתוך החבר ה החרדית עצמה. לדוגמה, המחסור במטפלים גברים בקהילה החרדית נובע .ממדיניות זו. הרחבת ההפרדה תחמיר את צמצום האפשרויות ותעמיק את הפגיעה בפרט ובכלכלה הישראלית 4. השקעה כלכלית כבדה בתמורה להישגים נמוכים הפרדה מגדרית כרוכה בהוצאות כבדות: שכפול סגל, מבנים ושירו תים נפרדים. שיעורי הנשירה הגבוהים בתוכניות אלו מעלים את העלות הממוצעת לסטודנט. במקום לשלב סטודנטים וסטודנטיות בחוגים קיימים בעלות שולית, נדרשת הכפלה ואף שילוש של מערך ההוראה– בנוסף למערך הרגיל נדרש מערך נפרד לגברים ומערך נפרד לנשים. בנוסף, נדרשת הכפלה של כל המערך האדמיניסטרטיבי והתפעולי, כולל מבנים נפרדים, מזכירויות, ספריות, שירותי ניקיון והסעדה. כאשר מוסיפים לכך את שיעורי הנשירה הגבוהים בתוכניות אלה, העלות הממוצעת להפרדה פר סטודנט או סטודנטית שמסיימים את התואר מגיעה לעשרות אלפי שקלים. משאבים גדולים אלו יב ואו על חשבון קידום ההשכלה של כלל הסטודנטים והסטודנטיות. במקום זאת, חלק ניכר .ממשאבים אלה יכולים להיות מנוצלים ביעילות רבה יותר בפיתוח מסגרות לימוד אפקטיביות יותר לקהילה החרדית נתון נוסף שמחזק את הטענה הוא שבזמן שבתוכניות עם הפרדה מגדרית בתואר ראשון שיעור הגידול השנתי הממוצע במספר הסטודנטים והסטודנטיות החרדים הוא7%, שיעור זה מוכפל בתואר שני שאינו בהפרדה ומגיע ל- 12% . פער זה ממחיש כי דווקא תוכניות ללא הפרדה מציגות פוטנציאל גבוה יותר לצמיחה ושימור סטודנטים וסטודנטיות, תוך ניצול מיטבי של המשאבים .הקיימים 5. האקדמיים הסטנדרטים הנמכת והתערבות חיצונית בתכני ההוראה הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים, בשם שימור אורחות חיים ותרבות, פותחת פתח להתערבות נוספת בתכני הלימוד- כפי שכבר קורה כיום במכללות החרדיות. המציאות מראה שכאשר מוסדות מקיימים מסלולים נפרדים, הצורך לשמר מספר מינימלי של סטודנטים או סטודנטיות בתכנית מוביל .להיענות ללחצים חיצוניים בנושאי קבלה, תוכן וניהול אקדמי כניעה זו מערערת את יסודות העצמאות האקדמית ומובילה להנמכת הסטנדרטים המקצועיים. 0% 50% 100% 150% 200% 250% 300% 350% 2013201420152016201720182019202020212022 גידול מספר הסטודנטים החרדים באחוזים בשנים2013-2023 השוואת תואר ראשון עם תארים מתקדמים( שני +שלישי) Graduates - תואר שני +שלישי Undergraduates -תואר ראשון 3 6. חיזוק ומיסוד הזהות המגדרית כזהות מבחינה באקדמיה המצוינות האקדמית מת בססת על תרומה לידע האנושי והוראתו, ללא קשר למגדר, גיל או מעמד. אנשי ונשות אקדמיה נשפטים על פי הישגיהם המקצועיים בלבד, תוך שאיפה לניקוי קריטריוני ההערכה מהטיות מגדריות. הצעת החוק, המציבה את המגדר כקריטריון מרכזי במיון אקדמי, מסכנת את מעמדן של נשים ואת השווי ון המגדרי באקדמיה- הסקטור שאמור להוביל את המאבק .לשוויון 7. חלחול הפרדה למרחב ציבורי מיסוד ההפרדה המגדרית באקדמיה יוצר תקדים מסוכן שעלול להתרחב לכלל המרחב הציבורי בישראל. הלגיטימציה הניתנת לדרישה שאדם חרדי לא ילמד מאישה, והרחבת ההפרדה מעבר למכינות ולתוא ר ראשון, מבססת תפיסה שזוהי ההתאמה הנורמטיבית הנדרשת עבור חרדים במרחבים חילוניים. הניסיון מראה כי ההבטחה שההפרדה תישאר אמצעי זמני וחריג הייתה חסרת בסיס, כפי שמעידה הצעת חוק זו. מטבען של הפרדות, הן נוטות להתפשט- מהאקדמיה למקומות עבודה, לצבא ולמרחבים ציבוריי ם נוספים. זאת בניגוד לעיקרון היסודי לפיו המרחב הציבורי- מקומות עבודה, ספריות, מוסדות תרבות, גנים ומרכזי קניות- .שייך לכלל האוכלוסייה ולכן פועל ללא הפרדה מגדרית מכוונת 8. הטעיה בדברי ההסבר לחוק: ההשוואה הבינלאומית ,אי דיוק משמעותי נמצא בדברי ההסבר לחוק בהם נטען כי "מוסד להשכלה גבוהה רשאי לקבוע מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, כמקובל במדינות רבות אחרות כדוגמת הממלכה המאוחדת של בריטניה, ארצות הברית של אמריקה ואוסטרליה". בניגוד לדברי הסבר אלו במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, מוסדות נפרדים הם פרטיים (לא במימון וסבסוד מדינתי) ומצומצמים. כמו כן, רוב המוסדות שהוקמו כמוסדות נפרדים בתקופות בהן נשים לא הורשו ללמוד באקדמיה, עברו למודל מעורב. כמו כן, כל המוסדות שהציעו בעבר לימודים בהפרדה עשו זאת ברמת הבוגר (תואר ראשון) בלבד, ללא קידום של לימודים בהפרד .ה בתארים מתקדמים בארצות הברית, המכללות הנפרדות הוקמו בתקופה היסטורית שבה נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטאות רגילות, וכיום נותר רק מספר מצומצם של מוסדות כאלה- מעט מכללות לנשים ושלוש מכללות לגברים. רוב המכללות מקיימות שיתופי פעולה עם מוסדות מעורבים, כך שב פועל הסטודנטים והסטודנטיות לומדים גם בסביבה מעורבת, והמכללות לנשים אף מקבלות כיום סטודנטיות טרנסג'נדריות. בבריטניה, הקולג'ים הנפרדים לנשים היו בעיקר מסגרת מגורים והשתייכות כאשר הלימודים עצמם היו מעורבים, וכיום נותרו רק שלושה קולג'ים לנשים בקיימברידג', שגם בהם הלימודים מעורבים1 . באוסטרליה המצב דומה- מתוך חמישה קולג'ים היסטוריים לנשים, נותר כיום רק מוסד אחד נפרד, שהוא בית ספר ללימודי דת המעניק דיפלומה ולא תואר אקדמי. 2,3 לסיכום, ההשוואה למדינות אלו מטעה, שכן המוסדות הנפרדים בהן הם שריד היסטורי שרובם הפכו למעו רבים, והם אינם מקבילים למודל המוצע בתיקון לחוק- .הן מבחינת המימון הציבורי והן מבחינת אופי ההפרדה https://wikigender.oecdcode.org/index.html%3Fp=571.html 1 ↩ https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Women%27s_universities_and_colleges_in_Australia 2 3 ↩ https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_women%27s_universities_and_colleges_in_the_United_States 3 9. פגיעה במעמד האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומ ית התיקון בחוק מהווה למעשה הפרת חוקי האקדמיה והסטנדרטים המקובלים בזירה הבינלאומית שעלולה לפגוע משמעותית .במעמד המוסדות האקדמיים בישראל. חופש אקדמי, יושרה מדעית, ושוויון הזדמנויות הם ערכים מרכזיים בנורמות הבינלאומיות חריגה מהם תטיל ספק ב מקצועיות ובאמינות של האקדמיה הישראלית, ותגרום לירידה במוניטין ובשיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים. כתוצאה מכך, חוקרים וחוקרות ישראלים יתקשו לגייס מימון מקרנות מחקר מובילות, כגוןHorizon Europe , ויאבדו .נגישות למשאבים קריטיים בנוסף, ההשלכות עשויות להתבטא בירי דה בדירוגי האוניברסיטאות הישראליות ובהרתעות חוקרים וחוקרות וסטודנטים וסטודנטיות מצטיינים מלשתף פעולה או ללמוד בישראל. סטודנטים וסטודנטיות ישראלים המבקשים להמשיך ללימודים במוסדות 4 ,מובילים בעולם עלולים להיתקל בקשיים, אם תאריהם ייחשבו כבלתי מספקים. לאורך זמן פגיעה כזו במעמד האקדמי תשפיע גם על הכלכלה והחברה בישראל, שכן האקדמיה מהווה מנוע מרכזי לחדשנות, פיתוח ויזמות. לפיכך, שמירה על הסטנדרטים .הבינלאומיים היא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה מתווה חלופי לשילוב מיטבי של האוכלוסייה החרדית באקדמיה אנו מאמינות שהשקעה בשי ,לוב נשים וגברים חרדים בתארים מתקדמים במתכונתם הקיימת תוביל להרחבת הון אנושי איכותי .שיתרום ישירות לצמיחה כלכלית ארוכת טווח של ישראל ואף תעשיר את עולם המחקר בנושאים חברתיים, תרבותיים וכלכליים המחקר מלמד שניתן להשיג יעדים אלו באמצעות שילוב במערכת ההשכלה הקי ימת תוך מתן תמיכה אקדמית, כלכלית וחברתית תרבותית שתבטיח את הצלחתם. תארים מתקדמים לא רק מובילים לשיפור ביכולת ההשתכרות, אלא מאפשרים לרכוש ידע .ומיומנויות מתקדמות החיוניים למשק ומהווים שער להשתלבות אמיתית בעשייה המקצועית והאקדמית לאור חשיבות הנושא ועל בסיס הניסיון שנצבר והלקחים שהופקו, אנו דורשות לא לקבל את התיקון לחוק (תיקון– מסלולי לימוד נפרדים), לבטל את כל ההפרות של החלטת הקודמת, ומציעות במקום התיקון המוצע לחוק מודל חלופי המבוסס על שלושה :נדבכים 1. מערך מלגות ייעודי כחלופה למסלולי ההפרדה המגדרית, מוצע להקים מערך מלגות ייעודי לתארים מתקדמים עבור האוכלוסייה החרדית. פתרון זה משלב תמיכה כלכלית ואקדמית, תוך הפניית המשאבים הקיימים למלגות מותאמות במקום להשקעה במסגרות נפרדות על .חסרונותיהן הרבים המלגות הייעודיות יספקו תמיכה כלכלית ישירה, ובכך יאפשרו לסטודנטים והסטודנטיות החרדים להתמקד בלימודיהם האקדמיים ללא הצורך בעבודה נוספת או בנטילת הלוואות מכבידות. תמיכה זו תקל משמעותית על העומס הכלכלי המוטל על .משפחותיהם לצד מערך המלגות, יוגדר יעד לאומי להשגת ייצוג הולם של סטודנטים וסטודנטיות חרדים בתארים מתקדמים. היעד י לווה במנגנון בקרה ומעקב שיבחן את ההתקדמות על פי מדדים מוגדרים, כגון שיעור מקבלי המלגות ואחוז הסטודנטים והסטודנטיות החרדים בתארים מתקדמים. מנגנון זה יאפשר לא רק לעקוב אחר יישום תכנית המלגות, אלא גם להעריך את תרומתה לשילוב האוכלוסייה .החרדית באקדמיה הישראלית 0 .חיזוק המכינות הקדם-אקדמיות הפעלת מכינות ייעודיות בהפרדה מגדרית תשמש כגשר וכשלב הכנה ללימודים האקדמיים המשולבים. המכינות הקדם- .אקדמיות הן שער כניסה חיוני המאפשר לסטודנטיות וסטודנטים מהחברה החרדית להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרת המכינות יושם דגש על צ מצום פערי ידע, במיוחד במקצועות ה- STEM ובאנגלית, תוך הקניית מיומנויות למידה אקדמיות. הרחבת מערך המכינות היא צעד הכרחי להגברת הנגישות להשכלה גבוהה עבור החברה החרדית ולחיזוק מעמדה בשוק העבודה.המכינות יתמקדו בסגירת פערי ידע והקניית מיומנויות למידה אקדמיות, תוך יצירת בסיס איתן להשתלבות .מוצלחת בתואר 0. מערך תמיכה וליווי הרחבת מערך חונכות יעודי באוניברסיטאות לליווי סטודנטים וסטודנטיות חרדים בתארים מתקדמים יספק תמיכה מקצועית ורגשית לאורך מסלול הצמיחה האקדמית, כולל עידוד לפיתוח קריירה אקדמית. המערך יתמודד הן עם האתגרים האקדמיים והן עם האתגרים החברתיים-תרבותיים בהשתלבות במוסד ות ההשכלה הגבוהה. חוקרים, חוקרות, מרצים ומרצות בכירות ישמשו 5 כמנטורים ויעניקו תמיכה אישית ממוקדת לשיפור כישורים מחקריים והתמצאות בדרישות האקדמיות. לצד הליווי המקצועי, יינתן .דגש על תמיכה רגשית לחיזוק תחושת השייכות והביטחון במרחב האקדמי המערך שיוקם בכל מוסד אקדמי, ילווה את הסטודנטיות והסטודנטים החרדים לאורך התארים הראשונים והמתקדמים, תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה ועקרון השוויון. התמיכה תתמקד בשילוב הדרגתי ואפקטיבי באקדמיה, ובהמשך- בהשמה תעסוקתית במוסדות אקדמיים ובשוק העבודה. כחלק מהתכנית יוצעו הכשרות מעשיות ,בשיתוף חברות מובילות במשק שיאפשרו התנסות מעשית ובניית קשרים מקצועיים במהלך הלימודים. המסגרות יותאמו לצרכים הייחודיים של הסטודנטיות והסטודנטים החרדים באמצעות הסדרי עבודה גמישים, כגון שעות עבודה מותאמות או עבודה מרחוק. מודל זה מציע פתרון מאוזן המשלב את האו כלוסייה החרדית באקדמיה תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים, והגברת הנגישות להזדמנויות אקדמיות .ומקצועיות אפיק באקדמיה-פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות 'פרופ מיכל שרון )(יו"ר, ה מחלקה למדעים ביומולקולריים ,מכון ויצמ ן . 'פרופ סיגל אברמוביץ ,המחלקה למדעי כדור האר ץ והסביבה אוניברסיטת בן-גוריון. 'פרופ ריקה גונן ,ה מחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב , ה אוניברסי .טה הפתוחה 'פרופ שרון גילאי-דותן ,הפקולטה למדעי החיים , אוניברסיטת בר-אילן . 'פרופ מיכל פרנקל , ,הפקולטה למדעי החברה .האוניברסיטה העברית דליה מנדלמן)(מנכ"לית