חומר רקע
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שוברות שוויון
ע"ר580661445
,אצל נעמה זרביב
כרמי קטיף, הגפן9
,
:מיקוד7936500
,
:טל0545684439
מייל
[email protected]
,בס"ד
ד' שבט, תשפ"ה
02/02/25
נייר עמדה–
לימודים בהפרדה בתארים מתקדמים
בפתח
דבר ,ינו
נציין כי אנו תומכות ומברכות על הצעת התיקון לחוק זכויות הסטודנט (תיקון-
מסלולי לימוד
נפרדים), התשפ"ד-
0602
/של חברת הכנסת לימור סון הר מלך (פ2882
.)
עמותת שוברות שוויון פועלת מאז הקמתה כדי לאפשר הפרדה מגדרית ל כל מי שמעוניין
.בהפרדה וזאת כיוון שאין כאן לא בעיית שוויון ולא בעיית הדרה. מדובר במקרים בהם שני
הצדדים מעוניינים בהפרדה ו לכן אין צד שמדיר את משנהו וכן שני הצדדים מקבלים תנאים
.שווים ולא מופלים לרעה
תפיסה זו חשובה
ל כל
תחומי החיים ומתייחסת להיבטים דתיים , תרבותיים
, חברתיים ועו .ד
,אולם
כאשר מדובר בתחום ה
אקדמיה,
זו כבר פגיעה של ממש בזכויות של נשים וגברים
להתקדם ולהשת לב.במדינת ישראל
האם כדי שאדם יזכה ללמוד עליו להוכיח לאיזה מגזר
הוא משתייך? והאם הוא יותר חרדי או יותר חסידי או יותר ?דתי לאומי
האם כדי ללמוד
באק דמיה יש לייצר "סרגל ד
תומ
טר" שיג דיר
מי יתקדם ו ?מי יישאר מאחור
כיצד יתכן שקטגוריה מגזרית צרה היא זו שתקבל אישור חריג ללימודים? כיצד נוצרת פגי עה
ש ?כזו בזכויות הפרט
כיוון שאין שום הצדקה הגיונית לאפליה החמורה ה
זאת ניתן
לחשוב,
,לכאורה
כי יש
באקדמיה
מי
שרוצ
ה לחזק את כוח ו ומפחד מכניסת דתיים למ
רחב ...
נציין כי כבר בשנת2020, התקיים דיון בבג"צ בנושא ההפרדה בא
קדמיה. שו
ברות שוויו ן
.הצטרפה כידידת בית המשפט וצרפה חומר מקיף בנושא (בג"ץ
6500/17
;בג"ץ
8683/17
)
אנו מבקש
ות
.להפנות אליו
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שוברות שוויון
ע"ר580661445
,אצל נעמה זרביב
כרמי קטיף, הגפן9
,
:מיקוד7936500
,
:טל0545684439
מייל
[email protected]
ולעצם הטענות שנשמעות נגד הפרדה באקדמיה .למי שרוצה בכך
א.
טענת ההדרה–
כאשר גם גברים וגם נשים מעוניינים ללמוד בנפרד. תישאל השאלה
מי מדי ר את מי? הנשים את הגברים? הגברים את הנשים? הרי שניהם מעוניינים
.בהפרדה לכן חד משמעית–
הדרה .אין כאן
ב.
טענת אי השוויון–
אם ,גם גברים וגם נשים יקבלו תנאים שווים ,מבחינת המרצים
המקומות, המחיר וכו אז י גם כאן אין בעיית אי שוויון
ג.
טענ
ת הדרת המרצות ופגיעה בח
ופש העי
סוק שלהן. מרצות לא ת וכלנה ללמד בכיתה
.לגברים בלבד
לטענה זו כמה תשובות
,ראשית ההיגיון ה מספרי .מכ ות ה מרצות
ש
אולי
ע .לולות להינזק היא מזערית לעומת
אלפי .סטודנטים שנפגעים כבר היום האם המחשבה על 'פגיעה בחופש העיסוק' עבו ר
מספר נשים מצו מצם היא עילה
ל'פגיעה בחופש העיסוק'
לאו ?כלוסיות שלמות
מה ההיגיון עבור
מעט נשים להשאיר או ?כלוסיות שלמות מאחור
,שנית
ה
פגיעה ב''חופש הדת –
לחייב סטו דנטים ללמוד בניגוד לדתם ולאורחות חייהם
זו פגיעה שלא ני
תן להשלים עימה
.וגם היא צריכה להיכנס בסל השיקולים האם
הפגיעה בחופש העיסוק גוברת על הפ
גיעה
בחופש הדת? או חמור מכך ה
א ם בשם
פגיעה בחופש העי סוק של יחידים ניתן לייצר כפיה ?חילונית על מגזרים שלמים
ש
לישית
, שוברות שוויון , שמאמינה שיש מהות לגבר ומהות לאישה ,
יודעת שיש
מקצועות ש
יותר מ עניינים נשים ויש מקצועות שיותר מעניינים גברים. לכן סביר להניח
שרוב המ רצות ממילא תוכלנה להרצות על מקצוען בפני נשים או בכיתה מעורבת. כך
שכמות המרצות שאולי תיפגענה מ
האפשרות ללמידה בהפ
רדה יורדת
.עוד יותר
ד.
תפיסת הגיוון וה הכלה–
מדינת ישראל מנסה לשלב מיעוטים מכיוונים שונים בשלל
דרכים ואף ב אקד .מיה(לעיתים תוך הקלות מפליגות שפוגעות בכולנו כח ברה
, לצערנו )
.
ו דווקא כאן,
בנושא
,המגזר הדתי והחרדי באקדמיה
השער סגור
.הרמטית א נו לא
מבקשות הטבות מרחיקות לכת ולא הקלות אלא את הדבר הבסיסי ביותר. את
.האפשרות ללמוד