חומר רקע

:לכבוד ינואר2025 חה"כ ניסים ואטורי יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ,שלום רב :הנדון תוכנית הערכות לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל בים התיכון הים כמשאב לאומי– כיום ולדורות הבאים משרדי האנרגיה והתשתיות, הגנת הסביבה, החדשנות המדע והטכנולוגיה, החקלאות וביטחון המזון , יחד עם המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי, הות"ת והמולמו"פ, חברו יחד ליצירת תוכנית לאומית לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל תוך הגנה ושיפור של מצבה הסביבתי של ה מערכת האקולוגית הימית ., בהתאם ליעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל ( התוכנית תביא לפיתוח כלכלה כחולה בת קיימא באמצעות חדשנות במרחב הימיBlueTech ), דהיינו טכנולוגיות ימיות בתחומי מים-אנרגיה- ( מזון או בשילובםFood-Energy-Water Nexus ), התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי ,אנרגיה האקלים, ולביטחון המזון של מדינת ישראל ולשיפור המצב הסביבתי של המרחב הימי של ישראל בים התיכון בהתאם לאמנות בינלאומיות. טכנולוגיות אלו כוללות למשל הפקת אנרגיות מתחדשות בים, ייצור מימן, התייעלות וחיסכון באנרגיה ומים, יישומים מועילים לסביבה הימית ובטיח ,ות מתקני הגז מפני אסונות טבע או מפחיתים השפעות שליליות על הסביבה חקלאות ימית מקיימת, גידול ביומסה לאנרגיה, תחליפי חומרי גלם ומזון, קיבוע פחמן ועוד, כל אלו בצורה בת קיימא, תוך .שמירה ושיפור מצב הסביבה הימית גיבוש אסטרטגיה לאומית לתכנון, פיתוח ויישום של טכ נולוגיות בלוטק ושימוש מושכל במרחב הימי, תוך שמירה על בטיחות התשתיות הלאומיות בים והטמעת עקרונות של צמצום השפעות ושמירה על הסביבה הימית ויצירת תועלות סביבתיות ואקלימיות, מצריך שיתוף פעולה רחב חוצה משרדים ומגזרים, והקמת תשתית ידע ייחודי שטרם קיים. לצורך יציר ת הידע יש להקים תשתיות ניטור, לבצע מחקר מדעי ממוקד, להקים אתרי ניסויים ימיים ורציפי גישה, לסייע ליזמים, ולהנגיש את :)"הידע הנצבר לגורמי התכנון ולציבור. התוכנית המוגשת כוללת ארבע זירות פעילות ארוכות טווח ("סלים ● איסוף מידע ותשתיות ידע: סקרים ו מחקרים לסגירת פ ערי ידע ומחקרים תומכי מדיניות, ניטור ארוך טווח. לצורך כך נדרשים חיזוק והקמת תשתיות מחקר פיסיות, הכוללות בין השאר ציוד מחקרי כבד כגון: מכ"מים, ליידרים, גליידרים, קווי עיגון, תחנות ניטור ימיות, רובוטים תת- ימיים, כלי שייט יעודיים ועוד. בנוסף יוקמו מאגרי מידע.ייעודיים ומונגשים ● תכנון ו פיתוח אתרי ניסוי ימיים (Marine test site ) וקידום טכנולוגיות ימיות: החסם העיקרי כיום בפני יזמים במרחב הימי, הינו מחסור בשטחי ניסוי להוכחת היתכנות. ישנו צורך אקוטי בהנגשת שטח ימי מוסדר סטטו טרית וכן בגוף אשר ינהל שטחי ניסוי ימיים, י סייע ליזמים בהיבטים רגולטוריים, בתכנון הניסוי, בחיבור למשקיעים, ובעיקר בתשתיות פיסיות כגון אתר ניסוי ימי . מדובר, בדומה למקבילותיו בעולם, באתר הנמצא בים בשטח מוגדר סטטוטורית להצבת פיילוטים וניסוים ימיים, עם תשתית פיזית להצבה (אסדה או רפסודה או מצוף), עגינה , חיבור חשמל לרשת בכבל תת- ימי וציוד ,)מחקרי לחקר וניטור רציף של תנאים פיזיקלים (למשל גלים, זרמים, רוח, קרינה סולארית, עכירות, תנועת סדימנט ביצועים אנרגטיים והשפעות סביבתיות (למשל הספק חשמלי מופק, מזהמים, ניטור אוכלוסיית חי, תכולת חיידקים). הקמת רציף תפעולי לספינות שירות, המהווה מרכיב תשתיתי הכרחי ותנאי לקיום הפעילות המו"פית הימית. בנוסף, יש צורך בקידום תכנון של האתרים הימיים וכן בקולות קוראים יעודיים לפיתוח טכנולוגיות בלוטק (משלב מחקר ומעבדה עד הקמת .)הפיילוט ● שיפור מצב הסביבה הימית ומניעת זיהומים סביבתיים ו:השפעות שליליות לאור כך שתקציב הקרן מגיע מפעילות בעלת פוטנציאל להשפעה נרחבת על הסביבה הימית, והיות וישראל חתומה על אמנות בינלאומיות להגנה על הים, חלק מהתקציב המבוקש יופנה לעבר מניעת זיהום ים וצמצום מ פגעים קיימים בסביבה רגישה זו, לרבות הקמת מערך איסוף פסולת מנקזים חופיים, מימון פרויקטים להפרדת קווי ביוב מהניקוז העירוני ברשויות החופיות וסביב נחלי החוף, הקמת מאגר חירום .לקולחין ומערכות טיפול מתקדמות בקולחין באופן שימנע את הזרמתם לנחלי החוף ולים ועוד ● :חינוך, מורשת ימית והנגשה הסברה וחינוך, הכשרת כוח אדם ובניית דור העתיד של חוקרי ויזמי הים תוך חיבור לשמירה .על הסביבה הימית התוכנית מונחת כהצעה לתקצוב במסגרת הקרן לאזרחי ישראל לשנת2025, אך נבנתה בראיה רב שנתית, עד שנת2030 , על מנת לייצר תועלת מהותית מצטברת לאורך זמן. נעשה תיעדוף של הפרויקטים שהוצעו על ידי כל הגופים , וחלק .מהפרויקטים שהינם בעלי חשיבות גבוהה אבל דחיפות נמוכה יותר, נדחה לשנים הבאות :הצורך בתוכנית אסטרטגית לאומית לים כמשאב לאומי בישראל בהשוואה בינלאומית, הצורך בפיתוח הים כמשאב לאומי מתבטא ביתר שאת בקונטקסט הישראלי , וזאת מ- 8 :סיבות עיקריות ( 1 ;) המרחב הימי של ישראל דומה בגודלו לשטח המדינה כולה ( 2 ) ישראל תלויה בים עבור מי שתייה– 55% מהצריכה הלא-חקלאית של מים בישראל היא של מי-ים מותפלים1 ; ( 3 ) מגזר האנרגיה בישראל מתבסס ברובו על הים– 70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז, והים מהווה מרחב פוטנצ יאלי להפקת אנרגיה מתחדשת תוך גיוון מקורות האנרגיה; ( 4 ) % 99 מהסחר הבין-לאומי של ישראל מתבצע דרך הים2 ; ( 5) צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם3, והים מהווה מרחב פוטנציאלי למתקני תשתית עתידיים4 ; ( 6) מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ייחו דיים הדורשים פעילות ענפה וחדשנית בים5 ; ( 7 ) בישראל קיימים אזורים ימיים בעלי חשיבות אקולוגית מקומית ועולמית וכן מחויבות לשמור עליה במסגרת אמנות בינלאומיות ;עליהן המדינה חתומה ( 8) המרחב הימי מהווה נדבך בפוטנציאל פיתוח תפיסת ביטחון המזון של ישראל וכמענה למשבר .האקלים 1 ,סקירת הכלכלה הכחולה בישראל, אהוד גונן2022 (ע"ב השנתון הסטטיסטי לישראל2021 ), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2 נתוני חברת נמלי ישראל 3 Statista, Our World in Data 4 ( בדו"ח "הצגת תחום הים כמשאב לאומי לישראל" של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח2022), נאמר: "ישרא ל הינה מהמדינות "הצפופות בעולם, ובעיקר לאורך מישור החוף. נראה כי הים הוא המקום הפנוי היחיד בישראל להעברה של מתקני תשתית 5 בדו"ח "בלו- ( טק וביטחון" של משרד הביטחון2022 :), נאמר "המרחב הימי מהווה חלק משמעותי מתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מערכת הביטחו ן אמונה על מחקר, פיתוח, רכש ושימוש ביכולות לשמירה על העליונות הימית הביטחונית.... [ישנה] חשיבות "[ל]שימור ופיתוח יכולות בהקשרים הימיים בראייה עולמית, מדינת ישראל נמצאת בנקודת פתיחה עדיפה לפיתוח בר קיימא של הים כמשאב לאומי , בדגש על פיתוח טכנולוגיות- ,ים וקידום פעילות חדשנית בים. בראש ובראשונה, בישראל פעילות אקדמית ענפה בתחום מדעי הים. כיום ישנם שמונה מוסדות מחקר מרכזיים העוסקים במח קר ימי, ואלה מונים מעל100 אנשי סגל. ב- 20 השנים האחרונות, מספר הפרסומים (ואיכותם) גדלו באופן משמעותי, ומדינת ישראל מקיימת שיתופי פעולה בינלאומיים רבים עם מדינות מובילות .בתחום מלבד פעילות אקדמית מפותחת, יתרון נוסף של מדינת ישראל נעוץ בתנאים הגיאוגרפיים הע דיפים לפעילות מחקר ופיתוח ,בים. למשל, בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ישראל נהנית ממדף יבשתי רחב, אקלים צחיח, מגוון ביולוגי גדול וגישה לארבעה גופי מים שונים. בנוסף, מדינת ישראל מחזיקה במומחיות בתחומים טכנולוגיים עם פוטנציאל יישום במרחב ,הימי (סייבר בינה מלאכותית ועוד). לבסוף, ישראל נהנית ממובילּות עולמית בטכנולוגיות חקלאות ימית והתפלה, ומחזיקה במוניטין בינלאומי כללי כ"אומת הסטארט- ."אפ למרות חשיבותו של הים לישראל והפוטנציאל לפיתוח טכנולוגיות-ים, היכרותנו את הים לוקה בחסר, ותחום ה- BlueTech המקומי נמצא בשלב עוברי . נכון למועד כתיבת המסמך, ישנן מעל100 חברותBlueTech בישראל, וכ- 6 חברות חדשות בלבד מוקמות מדי שנה6 . בהשוואה בינלאומית, מספר חברות ה- BlueTech בישראל והיקף ההשקעה בהן נמוך בהשוואה למדינות המובילות בתחום )(הן במונחים אבסולוטיים והן לאחר תקנון לגודל האוכלוסייה). בישראל שתי חממות טכנולוגיות בלבד (נמל אשדוד וחיפה ומיעוט פעילות של קרנות הון- .סיכון ייעודיות לתחום לאחרונה, רשות החדשנות בשיתוף משרד החק לאות וחיא"ל הקימו את מרכז החדשנות סינוביישן באילת אשר מובל ע"י מספר גורמים שחברו יחד להובלת מרכז זה. בנוסף משרד החקלאות השלים הכנת תב"ע לשטחים ימיים למו"פ וחדשנות בחקלאות הימית בים התיכון וכן תכנית תשתית לאומית (תת"ל) לרציף שירות לחקלאות ימית וכלכלה כחולה בנמל קצא"א אשקלון. תוכנית לאומית תוכל לפתחEco-System ישראלי מחקר-יזמי- ,תעשייתי בר קיימא, אשר יתרום לסביבה הימית 6 עיבוד משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לנתוניPitchbook יסייע לישראל לעמוד ביעדים אנרגטיים, סביבתיים ותזונתיים, ויוסיף עוד נדבך להגדלה וגיוון תעשיית הסטארטאפים .בישראל תוכנית תקציבית לשנת2025 לקיום הפעילויות לעיל נדרשת השקעה של כספים בידע ותשתיות שונות לאורך שנים. חלק משמעותי מההוצאות המבוקשות הן הוצאות תשתית, אשר ישמשו את הפעילות לאורך זמן. על כל אחד מהסעיפים מונה גורם אחראי, אשר יהיה אחראי על .פעילות התשתית לאורך זמן יוקם צוות ביצוע בראשות יו"ר המולמו"פ, בה יהיו נציגים של כל אחד מהגופים המגישים את ההצעה (משרדי האנרגיה ,והתשתיות, הגנת הסביבה, החדשנות המדע והטכנולוגיה, החקלאות וביטחון המזון ,האוצר והות"ת). תפקיד הצוות יהיה לעקוב אחר ביצוע הפרויקטים ולוודא שהפרויקטים יוצאים לפועל והתקציב ממומש למטר ותיו. במידה ויותר ממשרד אחד אחראי על סעיף, המשרדים המעורבים יכינו הצעה משותפת לניהול הפרויקט אשר תובא לאישור הצוות. הצוות יתכנס אחת לשלושה חודשים מיום קבלת התקציב. פעם בחצי שנה הצוות י גיש דוח התקדמות לקרן לרווחת אזרחי ישראל. במידה ויהיו תקציבים שלא ינוצל ו ונראה שיהיה קושי לקדם אותם, בסמכות צוות הביצוע לבקש מהקרן להסיט את אותו הפרויקט לביצוע .לגורם אחר, או לפרויקט אחר שאושר מסגרת ההצעה .הנתונים הגולמיים הנאספים בכל אחד מהפרויקטים יהיו זמינים לגופי המחקר ולמשרדי הממשלה ההצעה מוצגת בחלוקה בין "סלים", כמפורט להלן: 1. :איסוף מידע ותשתיות ידע 1.1 :תשתיות פיסיות למחקר וניטור 1. ( מכשיר ליידר סורקscanning LIDAR ) למדידה של רוח בים: מדידה כזאת נדרשת לכימות פוטנציאל אנרגיית רוח, לבחינת ההיתכנות הכלכלית להקמת מתקני הפקה (כגון טורבינות רוח) ולאיתור המיקומים העדיפים מבחינה זו. המכשיר יוצב על החוף באזור הכרמל בקרבת הים ויסרוק מספר גבהים מעל הים במרחק מהחוף באזור פוטנציאל .אנרגיה מרבי עלות רכישה היא כ- 2.5 מלש"ח. אחריות על הקמה ותחזוקה שוטפת (כ- 150 אלף ₪ בשנה): משרד .האנרגיה 2. מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים : המכ"ם יספק מידע לגבי מסלולי נדידה ושיחור של בעלי כנף מעל הים (ציפרים ועטלפים). חוסר מידע זה מהווה חסם עיקרי לקידום הפקת אנרגיה רוח בים, עקב חשש לפגיעה משמעותית בעופות ועטלפים. המידע שיתקבל יאפשר לבסס שיח מקצועי וציבורי לצורך קבלת החלטות וסדרי עדיפויות בקידום הפקת אנרגית רוח בים. בנוסף, המכ"ם יהווה חלק ממערך תפעול חוות הרוח אם וכאשר תוקם, ויאפשר תכנון זמני הפעלת הטורבינות ואיתור והתראה על להקות .המתקרבות לטורבינה על מנת למנוע התנגשות על ידי השבתה עלות רכישה כ- 2.5 מלש"ח. אחריות על הקמה ותחזוקה שוטפת (כ- 75 אלף ₪ .בשנה) משרד האנרגיה 3. הקמה של מערכת מבוססת רדארHF לניטור רציף של גלים וזרמי פני השטח במרחב הימי של ישראל : מערכות אלו הינן בעלות חשיבות גדולה עבור היכולת לעקוב ולחזות התפשטות זיהומים ימיים, המוסעים על ידי הזרמים, ובמיוחד כאלו בעלי ציפה חיובית כגון כתמי נפט. מערכת הרדאר מאפשרת מדידות רציפות של גלים וזרמים בשטחים נרחבים (טווחים של עד כ- 200 ק”מ עבור זרמים ו עד כ- 60 ק” מ עבור .)גלים עלות רכישה של מערכת אחת כ- 1.1 מלש"ח. על מנת לכסות את כל חופי הארץ (ים תיכון) יש צורך בחמש מערכות. שתי מערכות כבר הוקמו לחופי אשדוד ואשקלון, נדרש מימון ל3 :מערכות נוספות. עלות 2.5 מיליון ש ."ח.משרד המדע 4. ( מערך ניטור צף2 תחנות חדשות ושדרוג2 קיימות ,): תחנות מחקר (קווי עיגוןmoorings ) המספקות מידע חיוני לגבי מצבו הסביבתי של אגן הים התיכון המזרחי והסיכונים מולם הוא עומד. ידע כזה חשוב .במיוחד במציאות המשתנה של עידן שינוי האקלים, המשפיע על אופי הסערות בים ועל גובה פני הים התחנות מת עדות ומאפשרות מחקר מתמשך של מגוון משתנים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים בים הפתוח ( מול חופי ישראל. כיום קיימות שתי תחנות בים העמוק מול צפון ישראלDeepLev וTHEMO 50 ק״מ מחיפה) אשר דורשות שידרוג, ויש צורך בהקמת שתי תחנות חדשות בדרום ישראל, האחת בים העמוק והש( נייה במדף העמוק באותו אזור. על כל קו עיגון יותקן מערך של מדי זרםADCPs ,) ( טמפרטורה, מליחות וחומציותpH ), מלכודות סדימנט אוטומטיות, דוגמי מים אוטונומיים ומערכות .תיעוד ויזואליות עלות השדרוג של כל תחנה כ- 1.5 מיליון ש"ח ועלות הקמה של תחנה חדשה מוערכת ב3 מיליון ש"ח .לתחנה :עלות9 מיליון ש"ח. אחריות: משרד האנרגיה, חי א"ל 5. פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות העתקים גיאולוגיים: ,כדי לענות על השאלה האם העתקים הנוצרים מטקטוניקת מלח מול חופי ישראל פועלים באופן סיסמי היינו בתנועות פתאומיות שיוצרות רעידות אדמה או שהם זוחלים באיטיות ובהתמדה, יש להציב על קרקעית הים רשת סיסמית שתנטר רעידות קטנות ומדי מעוות שימדדו שינויים קלים בקרקעית הים. הצבת המערכת והקלטת הנתונים תעשה במסגרת שת"פ מדעי עם מכון מחקר ימי אירופאי שיש ברשותו רשתות תת ימיות ניידות לפריסה. ה תקנת8-10 ( סיסמומטרים תת ימייםOBS – ocean bottom seismometers ), למשך תקופת ניטור של12 חודשים, בתוספת רכישת מערכות מיחשוב לעיבוד ואיחסון הנתונים, תעלה כשני מיליון .₪ עיבוד התוצאות והסקת מסקנות יעשו באגף סיסמולוגיה ובאגף גיאולוגיה ימית של המכון הגיאולוגי .וישולבו בתוצאות הסקרים שמתוארים בסעיף איסוף מידע: סקרים ומחקרים :עלות2 מיליון ,₪ .המכון הגיאולוגי 6. :תשתיות לתחנת המחקר הימית באשקלון השנה החלה הקמת תחנת מחקר ימית באשקלון שתשרת את כלל קהילת חוקרי הים בישראל. במסגרת התחנה יוקמו תשתיות תומכות לגידול אצות ,ובעלי חיים ימיים .ותשתיות לביצוע פיילוטים ומחקר לשימוש וניצול מושכל של מי ים ומי ים בפאן הביני :עלות2 .מיליון ש"ח, משרד המדע. אחריות תפעול אוניברסיטת בן גוריון 1.2 איסוף מידע: סקרים 1. סקר גיאולוגי-גיאופיסי לאפיון העתקים מאז מציאת מאגרי הגז הגדולים מול חופי ישראל, הפך השטח הכלכלי הבלעדי של המדינה לאזור בעל עניין תכנוני. בתחילה הונחה על קרקעית הים צנרת גז ומתקני קליטה וטיפול בקרבת החוף. בעתיד, מתוכננות להיבנות תשתיות נוספות כמו איים מלאכותיים, שוברי גלים, כבלי תקשורת, ואולי .אפילו צינור גז לאירופה לצד הפיתוח המואץ, באזור משפך התשתיות שמול חופי דור זוהה אזור עם סיכון גיאולוגי מוגבר מהעתקים .שקורעים את קרקעית הים ומייצרים מדרגות בגובה של עשרות מטרים הסקר הגיאולוגי-גיאופיסי שמתוכנן יכלול הדמיות סיסמיות בהפרדה גבוהה (רפלקציה סיס מית) ודגימות גלעינים מקרקעית הים שעל פיהם יקבעו קצבי ההסטה של ההעתקים. מידע זה ישפר את התחזוקה ארוכת שנים של צנרת הגז שכבר קיימת וישמש לתכנון מיטבי של תשתיות עתידיות. בנוסף, לאיפיון קצבי ההסטה, ננסה לענות על השאלה האם ההעתקים מן הסוג הקיים במדרון היבשת הי שראלי (העתקים שנגרמים מטקטוניקת מלח) זוחלים בקצב קבוע או שמידי פעם הם קופצים בתנועה חדה באירוע רעידת אדמה הנמשך כמה עשרות שניות. אפשרות ביניים שתיחקר היא האם ההעתקים נעים באירועי זחילה מהירה הנמשכים מספר ימים או מספר שבועות ("רעידת אדמה שקטה"). לצורך מענה לשאלה זו נדרש "להאזין" להעתקים, היינו להתקין על קרקעית הים .רשת סיסמומטרים ומדי מעוות כפי שמתואר בסעיף תשתיות פיסיות למחקר וניטור עלות1 .מיליון ש"ח באחריות המכון הגיאולוגי 2. סקר גיאולוגי-פאליאונטולוגי לקביעת קו ייחוס לבריאות הסביבה הימית ביחס לעבר לצד הסיכ ונים הסיסמיים ישנן גם סכנות זיהום העלולות לנבוע מפיתוח מואץ של הסביבה הימית. תחום זה מטופל רבות על ידי ביולוגים ימיים ואוקיאנוגרפים החוקרים את עמודת המים ואת האורגניזמים החיים שמעידים על בריאות הסביבה הימית היום. אך לצד הבנת המצב הנוכחי, יש צורך להבין עד כמה הוא דומה או שונה ממצב שיווי המשקל הטבעי שהתקיים טרם הזיהום. כדי לתעד ולהבין את הסביבה הטבעית הטרום אנתרופוגנית, נערוך סקר גיאולוגי-פאליאונטולוגי שידגום את הבוץ הסדימנטרי שבקרקעית הים שמכיל בחלקו הרדוד קונכיות ושלדים של אורגניזמים שחיים כיום וקצת עמוק י ותר קונכיות ושלדים מאובנים המתעדים את התנאים האקולוגיים שהתקיימו באותו מקום בעבר. קונכיות אלו ניתנות לתיארוך ומאפשרות את קביעת גיל השינוי ואת קצב השינויים. הסקר יכלול דיגום של קרקעית הים ואנליזה פאליאונטולוגית- ( סדימנטולוגית. התוצר יהיה הגדרת קו ייחוסbaseline ) להערכת מצב בריאות הסביבה העכשווית ביחס .למצב שיווי המשקל שלה בעבר עלות הסקר כולל ימי ים, דגימת קרקעית הים, אנליזות פאליאונטולוגיות, אנליזות סדימנטולוגיות, אנליזות .גיל רדיומטריות עלות1 .מיליון ש"ח באחריות המכון הגיאולוגי 3. סקר סביבתי אקולוגי כבסיס:)לקידום פיתוח ושימור הים (איתור שטחים לשמורות טבע ימיות/פיתוח איפיון מדויק של המערכות האקולוגיות הרגישות הוא שכבת בסיס חיונית הן לקידום שטחים מוגנים והן לקידום פיתוח, משום שתכנון מושכל מכווין את השטחים המוגנים באזורים הרגישים אקולוגית, ואת הפיתוח באזורים.הרגישים פחות במים הריבוניים קיים מיפוי איכותי יחסית של המערכות האקולוגית, והשטחים המוגנים מקודמים תכנונית מזה עשור. בים העמוק, בתחום האזור הכלכלי הבלעדי, עומק הים הופך את משימת המיפוי ליקרה ומורכבת יותר, מכיוון שהוא מחייב עבודה עם ציוד מחקר מתקדם וימי ים .יקרים של ספינת מחקר גדולה המערכות האקולוגיות בים העמוק אופיינו בצורה גסה במסגרת עבודות כמו הסא"ס ותכנית האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי. לצורך איפיון מדויק, שיאפשר קידום תכניות לשטחים מוגנים מחד, והכוונת הפיתוח לשטחים רגישים פחות, יש צורך בעריכת סק רי שדה לאיפיון ומיפוי מדויק של המערכת האקולוגית הימית בים העמוק, במרחבים שאותרו כבעלי פוטנציאל לשמש כשטחים מוגנים במסגרת תכנית .האב לשמורות ימיות באזור הכלכלי הבלעדי התקציב דרוש לימי ים, ציוד מחקר (רובוטים למיפוי וצילום וכד') וניהול המחקר, וכתיבה של דוחות סקר במרחבים המיועדים לשימור, שיאפשרו קידום שטחים מוגנים באזור הכלכלי הבלעדי בהתאם למחויבות ישראל באמנות בינלאומיות עלות10 מיליון ,₪אנרגיה והגנת הסביבה 4. שדרוג מאגר מידע ימי לאומי נגיש לחוקרים ויזמים: המערכות הימיות של ישראל נמצאות תחת לחץ גובר הנובע משינויי אקלים, עלייה בזיהום הימי, פעילות אנושית אינטנסיבית והתרחבות הפיתוח החופי. שדרוג מרכז המידע הימי הלאומי הוא חיוני להתמודדות עם אתגרים אלו, על ידי הרחבת יכולות איסוף, אחסון, ניתוח ושיתוף הנתונים האוקיינוגרפיים, הביולוגיים והתכנוניים. שדרוג זה יבוא לי( די ביטוי בפיתוח ושדרוג התשתית הקיימתISRAMAR ) לתשתית מתקדמת שתוכל לתמוך באיסוף מידע רחב היקף בזמן אמת, להבטיח נגישות מהירה לנתונים איכותיים ולשלב מערכות חיזוי מתקדמות. עדכון ושיפור המרכז יאפשרו ניתוחים מדויקים יותר של תהליכים ימיים ארוכי טווח, יגבירו את י כולת הניטור של שינויים סביבתיים, וישמשו כלי מרכזי בקבלת החלטות של מבוססות-נתונים לטובת שמירה על הסביבה הימית ופיתוחה בר- קיימא לטובת כלל משרדי הממשלה, גופי .התכנון והמחקר עלות2.5 מיליון ,₪חיא"ל 5. סקר אסטרטגי- )סביבתי להפקת אנרגיות מתחדשות ושימוש בטכנולוגיות בלוטק (סא"ס פיתוח בר הקיימא של המרחב הימי של ישראל בים התיכון לטובת טכנולוגיות המקדמות את יעדי האנרגיה ויעדי אקלים, כגון הפקת אנרגיות מתחדשות מגלים, זרמים, רוח ושמש, יצור ואגירת מימן, טכנולוגיות בלוטק אנרגיה דורש תהליך בחינה וגיבוש המלצות למדיניות. לשם כך נערך במשרד סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) בנושא, במטרה לאתר חתך מטבי בין מגוון השיקולים, למקסם תועלות מערכתיות, לצמצם השפעות שליליות ולפתור מחלוקות עוד בשלבים המוקדמים של התכנון- והכל תוך איסוף נתונים, ניתוח מידע והפקת מסקנות התורמות לתהליך קבלת החלטות. תוצאות הסקר ישמשו לקבלת החלטות בנושא פיתוח בר- קיימא של אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות להפחתת פליטות במרחב הימי של מדינת ישראל בים התיכון (במים הריבוניים והכלכליים) לשימוש המדינה, הציבור והיזמים, תוך כדי שמירת איזון בין .יעדי הפיתוח לשמירה על הסביבה הימית עלות2 מיליון ש"ח, משרד האנרגיה והתשתיות 2. פיתוח ותכנון תשתיות פיסיות לקידום טכנולוגיות בלוטק ו תמיכה בפעילות מו"פ 1. :)מעטפת ליזמים (יזמות, רגולציה, תשתיות, ידע כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות ימי ות ולקדם את ישראל כמובילה עולמית בתחום, נדרשת השקעה משמעותית ביצירת תוכנית לתמיכה ביזמים. יזמים בתחום נתקלים באתגרים ייחודיים כגון רגולציה מורכבת, גישה מוגבלת לתשתיות ניסוי, היעדר ידע מותאם וקשיים בגיוס הון. התוכנית תכלול תמיכה והסדרת רגולציה מותאמת, הנגשת תשתיות ניסוי כגון מעבדות מים פתוחות ואזורי הרצה, חיבור .למומחים בינלאומיים ולמאגרי ידע :עלות5 מיליון ₪ ,ומשרד האנרגיה משרד החקלאות וביטחון המזון., משרד המדע 2. תכנון אתר ניסויים ימיBlueTech : כדי לפתח את תחום ה- BlueTech , נדרש לאפשר ליזמים ולחוקרים לבצע ניסויים אשר יבחנו הפעלת טכנולוגיות המתפתחות בתנאי הים. חלק ניכר מהניסויים והצבת מתקני הפיילוט המתבצעים בלב ים דורשים תשתיות תומכות בשטח הניסוי, כגון חיבור לחשמל ולתקשורת, עיגון לקרקע, הקמת מנופים והצבת כלים לניטור נתונים ימיים. על מנת לאפשר את ניסויים אלו אשר חלקם אינם ידועים למדינה על מנהל תכנון והמשרדים הרלוונטיים להחזיק צוותי תכנון ויעוץ מומחים אשר יאפשרו לאשר וללוות ניסויים אלו. בנוסף, על מנת לאפשר הקמת תשתיות בטכנולוגיות מוכחות בים תוך איזון בין הצרכים השונים, יש לקד .ם תכנון של אתרים אותם לצרכים אלו תוכניות אלה יכללו בין היתר התייחסות לנושאים רחבים בכללם בדיקות סביבתיות, נושאים .גיאומורפולוגים מורכבים ותת הקרקע : עלות 8 מיליון שקל משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומנהל התכנון 3. חינוך והנגשה של נושא הים הקמת התשתיות הנדרשות לקידום אוריינות ימית בציבור :עלות2 מיליון ₪משרד המדע :על החתום פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר המולמו"פ שרון חצור, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות רני עמיר, סמנכ"ל משאבי טבע וחוסן אקלימי המשרד להגנת הסביבה איתמר גזלה, מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה דר. מיכל לוי, מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אלון זסק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים פרופ' ישי ויינשטין, ועדת מדעי ים והמים, ות"ת פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי :)סיכום תקציבי (במלש"ח ב קשה זו מוגשת כבסיס לפעילת בשנת2025 .אך מתוך ראיה רב שנתית לפיתוח הים כמשאב לאומי .חלק מהפרויקטים צפויים להמשיך בעתיד, ובסדרי העדיפויות והדחיפות נדחו פרויקטים רבים לשנים הבאות 1. איסוף מידע ותשתיות ידע 1.1 תשתיות פיסיות למחקר וניטור מכשיר ליידר סורק למדידה ארוכת טווח של רוח בים והצבתו באזור הכרמל 2.5 מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים והצבתו באזור הכרמל 2.5 הקמה של מערכת מבוססת רדארHF לניטור רציף של גלים וזרמי פני השטח במרחב הימי של ישראל 2.5 מערך ניטור( צף2 תחנות חדשות ושדרוג2 )קיימות 9 פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות העתקים גיאולוגיים 2 תשתיות לתחנת המחקר הימית באשקלון 2 סה"כ תשתיות פיסיות למחקר וניטור 20.5 1.2 איסוף מידע: סקרים ומחקרים סקר גיאולוגי גיאופיזי לאפיון העתקים 1 סקר גיאולוגי- פאליאונטולוגי לקביעת קו ייחוס לבריאות הסביבה הימית ביחס לעבר 1 סקר סביבתי אקולוגי כבסיס לקידום פיתוח ושימור הים (איתור )שטחים לשמורות טבע ימיות/פיתוח 10 שדרוג מאגר מידע ימי לאומי נגיש לחוקרים ויזמים 2.5 סקר אסטרטגי- סביבתי להפקת אנרגיות מתחדשות ושימוש )בטכנולוגיות בלוטק (סא"ס 2 :סה"כ איסוף מידע, סקרים ומחקרים 16.5 2. פיתוח ותכנון תשתיות פיסיות לקידום טכנולוגיות בלוטק ותמיכה בפעילות מו"פ )מעטפת ליזמים (יזמות, רגולציה, תשתיות, ידע 5 תכנון אתר ניסויים ימיBlueTech 8 סה"כ לפיתוח אתרי ניסויים וקידום טכנולוגיות 13 3. הנגשה והטמעת ידע בציבור חינוך והנגשה של נושא הים 2 סה"כ להנגשה והטמעת ידע בציבור 2 סה"כ לתוכנית לשנת2025 51 מלש"ח