מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm זיכרון השואה במערכת החינוך :כתיבה מיכה נוי :| אישור יובל וורגן עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת :תאריך"ב כ ב תמוז "תשפ ג , 11 ביולי 2023 סקירה זיכרון השואה במערכת החינוך | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .. 4 2. הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים ................................ ................................ ........... 6 2.1 בשבילי הזיכרון ................................ ................................ ................................ ................. 7 2.2 תוכניות הלימודים ................................ ................................ ................................ .......... 10 2.2.1 היסטוריה...... ................................ ................................ ................................ ............ 11 2.2.2 מקצועות נוספים ................................ ................................ ................................ ....... 16 2.3 הכשרת צוותי ההוראה ................................ ................................ ................................ .... 17 2.4 תוכניות העשרה ................................ ................................ ................................ ............. 18 3. מסעות בני נוער לפולין ................................ ................................ ................................ ...... 20 3.1 רקע....... ................................ ................................ ................................ ....................... 20 3.2 המסע לפולין– מטרות ונהלים ................................ ................................ ......................... 21 3.3 ת וכנית המסע ................................ ................................ ................................ ................ 24 3.4 המשלחות ................................ ................................ ................................ ...................... 25 3.5 עלויות המסע ................................ ................................ ................................ ................. 27 3.6 טיעונים בעד ונג ד משלחות התלמידים לפולין ................................ ................................ ... 29 3.7 חלופות למסע לפולין ................................ ................................ ................................ ...... 31 3.7.1 ועדה בין-משרדית לבחינת חלופות ................................ ................................ ............. 31 3.8 מסעות בישראל ................................ ................................ ................................ ............. 34 4. מוסד יד ושם ומכונים לזיכרון השואה ................................ ................................ ................... 36 5. דילמות ואתגרים בהוראת זיכרון השואה ................................ ................................ ............... 39 5.1 דילמות מחקריות בהוראת זיכרון השואה ................................ ................................ .......... 39 5.2 הוראת זיכרון השואה לגילים צעירים ................................ ................................ ................ 41 5.3 הוראת זיכרון השואה– מבט לעתיד ................................ ................................ ................. 43 6. נספח ................................ ................................ ................................ .............................. 45 זיכרון השואה במערכת החינוך | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית ,מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת מירב כהן יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה . המסמ ך עוסק ב זיכרון השואה במערכת החינוך– הוראת זיכרון השואה.והמסעות לפולין בשנת 1979 החליט משרד החינוך, לראשונה, להחיל חובת הוראה של נושא השואה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, בחינוך היהודי ובחינוך הערבי , משנת הלימודים ( תש"ם1979/1980 ) . בשנת1980 התקבל תיקון לחוק ,חינוך ממלכתי ה תשי"ג– 1953 ש נ בו קבעה לראשונה מטרה חינוכית ללמד את הנושא לשם יצירת תודעת זיכרון השואה והגבורה . בין הנושאים המוצגים במסמך: הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים במערכת החינוך יש :כיום שתי תוכניות מרכזיות להוראת זיכרון השואה  התוכנית "בשבילי הזיכרון" אשר עוסקת בזיכרון העולם שאבד, התמודדות בני אדם בתקופת השואה ונושאים נוספים. תוכנית זו היא רב-גילית ומלווה את התלמידים מ ן ה גן ועד סוף כיתה .י"ב  תוכנית הלימודים בתחום הדעת היסטוריה ,ש בו לומדים כרונולוגי ת על תקופות שונות. על תקופת מלחמת העולם השנייה ו על .השואה התלמידים לומדים בחטיבה העליונה, כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה התוכנית בשבילי הזיכרון נבנתה בשיתוף פעולה של משרד החינוך עם מוסד יד ושם. בין ה יתר, מטרות ה תוכנית הן לחזק ערכים הומניים ויהודיים של התלמידים; הכרת הסיפור ההיסטורי של השואה ו הכרת העולם היהודי שאבד בה . ( התוכנית נלמדת בהתאמה לגיל התלמידים. לפי פרסומי המשרד, התוכנית פועלת גם בחינוך הערבי בכיתות'ז− )י"ב ( ובחינוך הדרוזי והצ'רקסי בכיתות'ז− .)'ט ב מחקר הערכה שערכה )הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן: ראמ"ה בשנת2019 ,נמצא בין הי תר, כי : יש רמת היכרות גבוהה של המורים עם התוכנית ;יש שביעות רצון גבוהה של המורים מהתוכנית והערכה של תוצרי הלימוד; יש הסכמה רחבה של המורים עם עקרונותיה . לפי המזכירות הפדגוגית, עד שנת 2020 השתתפו 873 בתי ספר ב .תהליך הטמעת התוכנית על ידי מדריכי יד ושם משנת2021 ההטמעה נעשית על ידי משרד החינוך, ועד כה למדו בה כ- 1,200 רכזים חברתיים. בשנת2024 מתוכננת הטמעה מקצועית נרחבת גם ל תלמידי.חטיבות הביניים יש כמה תחומי דעת ש בהם יש התייחסות להיבטים שונים הקשורים בשואה ,כמו ספרות ומחשבת ישראל , והנושא נלמד גם במסגרת פעילויו ת נוספות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי . עם זאת, רק ב תוכנית הלימודים בהיסטוריה , תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נלמדת בהרחבה ובהעמקה וכתהליך היסטורי. הלימודים 'בהיסטוריה מתחילים בכיתה ו ומועברים כרונולוגי ת , כלומר מתחילים בתקופות קדומות ולקראת סוף התיכון נלמד ת .תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה בחינוך הממלכתי מקדישים לתקופה זו40 שעות בחטיבה העליונה ; היקף השעות הרחב ביותר ,בחטיבה העליונה.בהשוואה לזרמים האחרים במערכת החינוך זיכרון השואה במערכת החינוך | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בחינוך הממלכתי ובחמ"ד יש ( אפשרות להרחבת מקצוע ההיסטוריה כמקצוע הגבר ב מגמה בהיקף5 יחידות .)לימוד אחד מנושאי הלימוד לבחירת המורה הוא: "קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה". בחמ"ד יש גם תוכנית בשם "חמ"ד "ועד, ש בה נדרשים התלמידים לקיים ראיון מלוּוה ב מחקר על אנשים שהיו ב .אירועים היסטוריים הנלמדים בכיתה חלק מהתלמידים בוחרים ל י ראי ן ניצולי שואה או את בני .הדור השני אופן ההערכה בבגרות( : אחד השינויים שנעשו בשנת תשע"ה2014/2015 ) בלימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במסגרת רפורמת "למידה משמעותית" היה שינוי דרך המדידה על תקופת השואה; במקום בחינת בגרות, מדידת הידע של התלמידים באמצעות הערכה חלופית של בית הספר. לאחר זמן מוקצב ש בו נבדק שינוי זה, התברר כי התלמידים אינם מגיעים לרמה הנדרשת של ידע על תקופה זו, ובשנת הלימודים ( תש"ף2019/2020 ) נושא השואה חזר לתוכנית הנלמדת לקראת הבגרות החיצונית . במרץ2023 הודיע שר החינוך יואב קיש על שינוי בדרכי ההערכה בבגרות , בכלל סוגי הפיק ,וח. בהיסטוריה% 30 מנושאי הלימוד י וערכו בהערכה חלופית, כפי שהיה מאז רפורמת "למידה משמעותית". ארבעת נושאי הלימוד לבחינת הבגרות יפוצלו לשני חלקים: בחלק אחד התלמידים י י מדדו בבחינת בגרות חיצונית ובחלק האחר י הם ימדדו באמצעות .משימות מקוונות ומבוקרות ההחלטה אי לו נושאים ילמדו לבחינת הבגרות ואיזה למשימות מקוונות תהיה בידי בתי הספר, ו שוב יכול להיווצר מצב ש בו התלמידים לא י י בחנו על נושא השואה בבחינת ה בגרות. הכשרת צוותי ההוראה :ב מחקרים שנעשו על הוראת זיכרון השואה הצביעו על הצורך של מורים בהכשרה ייחודית בנושא , משום שהוא רגיש ומורכב. המתווה להכשרה להוראה שקבעה המועצה להשכלה גבוהה לבתי הספר להוראה אינו כולל ,דרישה של לימודי חובה על תקופת השואה. עם זאת יש להניח כי בהכשרה הדיסציפלינרית של תחום ההיסטוריה , הסטודנטים נדרשים ל נושאי החובה בתוכנית הלימודים, ו בהם נושא .השואה מבקר המדינה ציין, בדוח משנת2011 , כי לדעתו יש להחיל על כל מורה להיסטוריה חובת השתלמות בנושא השואה . מסעות בני נוער לפולין משלחות של בני נוער לפולין בחסות משרד החינוך החלו לצאת בשנת1988 . כותרת המשלחות : "את אחיי אנוכי מבקש". עד שנת2019 יצאו עשרות אלפי בני נוער מידי שנה במשלחות לפולין, אך בשנת2020 , בשל מגיפת הקורונה, משרד החינוך עצר את יציאת המשלחות. בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין על נושאים שונים, לא הוסדר המשך יציאת המשלחות. במרץ2023 נחתם הסכם בין שתי המדינות, שכלל כמה סעיפים שעוררו ביקורת ציבורית .ופרלמנטרית בדיון של הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה של הכנסת במאי2023 ביקשה יושבת-ראש הוועדה מיד ושם לבדוק חלקים מההסכם ולהביע עמדה בעניינם .בדיון המשך לפי חוזר המנכ"ל, מטרות המסע ,הן ה בין יתר :בתחום הלימודי, הכרת תולדות העם היהודי והנחלת הזיכרון של השואה והגבורה , לימוד התקופה הקשורה לשואה ולנאצים בדגש על הצורך במדינה יהודית ריבונית וההגנה על ;הדמוקרטיה בתחום החינוכי-ערכי, חיזוק הקשר של בני הנוער לעברם היהודי ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל והבנת הסכנה הטמונה בצורות משטר לא- ;דמוקרטיות בתחום האישי-חברתי, דיון בשאלות .חברתיות וערכיות :משרד החינוך מעניק חסות ואישור יציאה לפולין בשני מסלולים מרכזיים משלחת ממלכתית משרדית − משלחת של בני נוער שמאורגנת על ידי מטה המשלחות ובה מסגרות חינוכיות, שאינן עומדות ברף מינימלי של70 .תלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משלחת ממלכתית בית-ספרית או מוסדית − משלחת ש ל בני נוער ממוסד חינוכי או תנועת נוער שעומדת ברף המינימלי של70 תלמידים, מתנהלת ללא תלות במוסדות חינוכיים נוספים ומחויבת לנ ו הלי חוזר ה מנכ"ל בא חריות בו.פיקוח מטה המשלחות. תוכנית המסע מורכבת משלושה שלבים: הכנה למסע; המסע עצמו; עיבוד לאחר המסע המשלחות : מנתוני מטה המשלחות על משלחות ממלכתיות בית-ספריות אפשר ללמוד כי בשנת2018 יצאו כ- 35,000 תלמידים ובשנת2019 יצאו כ- 40,000 .תלמידים ב שנים2020 – 2022 לא יצאו כמעט משלחות לפולין, אך בכל שנה נרשמו בין35,000 ל- 45,000 תלמידים. בשנת2023 נרשמו כ- 43,000 תלמידים כמועמדים ל .צאת לפולין מנתוני מטה המשלחות על משלחות ממלכתיות משרדיות אפשר ללמוד כי בשנת2018 יצאו כ- 4,000 תלמידים ובשנת2019 יצאו כ- 3,200 .תלמידים טיעונים בעד ונגד המסע : מאז החלו לצאת משלחות לפולין, עלו שאלות וטיעונים על המשך יציאת המשלחות. בין יתר הטיעונים בעד יציאת המשלחות .: המסע מקנה לתלמידים ידע רב על החיים בפולין לפני המלחמה ועל השואה בין יתר הטיעונים נגד יציאת המשלחות .: המסע מחזק רגשות לאומיים חזקים, ואין בו מספיק דגש על מסרים הומניים חלופות למסע לפולין : בעקבות עצירת המסעות בשל הקורונה והקפאתם בשל חילוקי דעות ,בין פולין לישראל התחוללו כמה תהליכי חשיבה ובדיקה של חלופות אפשריות. בקיץ2022 מינתה מנכ"לית משרד החינוך ועדה בין- .משרדית לבחינת חלופות למסע לפולין המלצתה של הוועדה הייתה כי במידת האפשר , יש להמשיך את המסעות .לפולין אם המסעות לא י תאפשר ו , ראוי לבחון את החלופ ות המוצעות . חלק מהמדינות ש בחנה הוועדה לא נמצאו .מתאימות, בעיקר בשל מיעוט אתרים אשר למדינות האחרות, גרמניה, הונגריה וליטא, ,נמצא כי הן עשויות להתאים ברמות התאמה שונות, כאשר לכל חלופה יש יתרונות וחסרונות. בתוך כך, צוות חשיבה שהקים יד ושם התייחס, בין היתר, לכ מה קשיים ואתגרים :בבחירת החלופות תשתיות המסע ;והתקשרויות חוזיות שיהיה קושי לבסס מחדש סידורי ביטחון ;חדשים מסע אלטרנטיבי ,יהיה ככל הנראה לשתי מדינות שכנות דבר .שעלול לסרבל את ההתנהלות המלצ ת יד ושם היא להמשיך במסעות לפולין, ש בהם כמה מאפיינים שאין במדינות אחר ות , למשל : העולם היהודי בפולין ש לפני המלחמה; השיטות השונות לרצח היהודים בשואה; דרכי לחימה יהודית שונות. ההדגשה של יד ושם היא שמסע .למדינה אחרת יהיה כהשלמה למסע לפולין ולא במקומו אחת החלופות המרכזיות למסע לפולין, העשויה גם היא לשמש בפעילות משלימה, היא מסע בי שראל . מסע כזה מופעל על ידי בית העדות בניר גלים :וכותרתו משואה לתקומה . המסע נמשך4 − 3 ימים ו עוסק בשלושה מרכיבים מרכזיים: השואה, ההעפלה והתקומה. משרד החינוך החל להוציא ב- 2018 מסע דומה בשם שואה ותקומה– ממשבר לצמיחה . מסע כזה יכול להימשך3 − 1 ימים, בהתאם לבחירת בית הספר, וכולל, בין היתר, ביקור במכון לזיכרון השואה וסיור בעקבות לוחמים (בהתאם למשך המסע). לפי נתוני אגף של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך , בתשפ"ב השתתפו במסעות "שואה ותקומה" יותר מ- 28,000 תלמידים, מכ- 300 ,בתי ספר ובכלל זה מ.בתי ספר חרדיים דילמות ואתגרים בהור את זיכרון השואה : תחום הוראת זיכרון השואה מוביל ל כמה סוגיות ודילמות, שמצריכות את מערכת החינוך לחשיבה מעמיקה על הדרכים האפשריות להתמודד איתן, ובהן: דילמות מחקריות בהוראת זיכרון השואה; הוראת זיכרון השואה לגילים צעירים; הוראת זיכרון השואה בעולם ללא ניצולי שואה ; הוראת זיכרון השואה בשיטות מותאמות לצ ו.רכי התלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. רקע הוראת זיכרון השואה בישראל1 לאחר קום המדינה התקבלו כמה חוקים משמעותיים בנושא זיכרון השואה : חוק לעשיית דין ,בנאצים ובעוזריהם ה תש"י– 1950 ;חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם ,ה תשי"ג– 1953 ; חוק יום ,הזכרון לשואה ולגבורה ה"תשי ט– 1959 . בשנת1951 הכריז יושב-ראש הכנסת על יום כ"ז בניסן שיהיה בכל שנה"יום השואה ומרד הגטאות". 2 ,עם זאת בשנותיה הראשונות של ,המדינה בתוך תהליך גיבוש ההחלטות על תוכניות הלימודים במערכת הח ינוך, לא התקבלו החלטות קבועות להנחלת זכר השואה ו ה לקחי ם ממנ .ב ה אותה תקופה החלו משרד החינוך ובתי ספר לעסוק בנושא השואה, אך חומרי הלימוד היו ספורים ולא .התקבלה החלטה מחייבת על כך על השואה למדו בעי קר בתקופה של אירועי יום ה זיכרון לשואה ולגבורה , בדגש על הגבורה, .שהפכה לחלק מהאתוס הישראלי באותה עת , מרבית בתי הספר הדתיים ציינו את יום השואה ,בי' בטבת3 שנקבע על ידי הרבנות הראשית בדצמבר1948 כ"יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שיום פטירתם לא נודע". לפי מא ,מר בנושא ב אותן שנים נראה כי האווירה בציבור הישראלי ו ב מוסדות המדינה התאפיינה ב.חוסר רצון לעסוק בשואה4 השינוי הניכר ביחס ל תקופת ה שואה ול ניצולי השואה החל במשפט( אייכמן1961 ). בתקופת המשפט ואחריו, הציבור הישראלי −ובמיוחד הנוער הישראלי − ה גיל עניין הולך וגוב ר בזיכרון השואה. משרד החינוך הקים ועדה ציבורית לנושא הוראת זיכרון השואה בבתי הספר, והוציא .לאור כמה ספרי לימוד חדשים התכנים באותה תקופה הד גישו את גבורתם של היהודים בשואה − מגמה שהתחזקה לאחר מלחמות ששת הימים ויום כיפור ואירועים נוספים . תוכנית הלימודים שפורס מה באותן שנים כללה תכנים מקיפים יותר על השואה והאנטישמיות, אך הבחירה ללמד אות ם .הייתה עדיין בידי בתי הספר5 1 סקירה היסטורית מקיפה ורחבה יותר אפשר למצוא אצל אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן ,הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 ', נספח ד ), ירושלים, אפריל 2010 ', עמ24 – 31 . 2 ,הכנסת הראשונה, דברי הכנסת ישיבה250 , 12 באפריל1951 ', עמ1 – 3 .חבר הכנסת מרדכי נורוק, שהציג את ההצעה במליאה בשם ועדת הכנסת, אמר כי הגם שהעם היהודי למוד אסונות, לשואה א ין אח ורע בתולדותיו, ומכיוון שיש רבים שאינם יודעים מתי קרוביהם "נרצחו ואין להם יום זיכרון ידוע "חובתינו הלאומית היא, לקבוע לדורות יום זיכרון לקדושינו. 3 י' בטבת הוא אחד מארבעה צומות שנקבעו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון (ראו זכריה ח, יט). על פי המסורת, ביו ם זה החל המצור של .נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים 4 Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, in: Prospects, 40, 93– 113 (2010), May 22nd 2023, p. 98. 5 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בב תי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק1 ), ירושלים, אפריל2010 , 'עמ14 – 15 . מקום המדינה ועד שנת1979 לא הייתה חובה במערכת החינוך ללמד על .תקופה השואה בשנת1980 עוגנה חובת הוראת נושא זה בחוק חינוך ממלכתי זיכרון השואה במערכת החינוך | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשנת1979 החליט משרד החינוך להנחיל את חובת הוראת זיכרון השואה בתוך לימודי ההיסטוריה בהיקף של30 ,שעות בחטיבה העליונה ובכלל זה במגזר הערבי ,משנת תש"ם ( 1979/1980 ) . החלטה זו התקבלה עוד בטרם נ קבע ו ב משרד החינוך מטרות חינוכיות , תוכניות לימודים לו פני שהוכנו ספרי לימוד בנושא. 6 בשנת1980 התקבל תיקון ל ,חוק חינוך ממלכתי ה תשי"ג– 1953 ובו, ,לראשונה נ קבעה הנחלת תודעת זיכרון השואה והגבורה כמטרה חינוכית .לפי דברי ההסב ר להצעה לתיקון החוק, הוצע לקבוע מטרה זו כדי "שכל אדם מישראל ידע מה קרה" וגם כדי שהחוק ישמש "אסמכתה כלפי ."חוץ נוכח המגמות בעולם לטשטש את מאורעות השואה7 בתיקון נוסף לחוק משנת2000 עודכנו מטרות החינוך הממלכתי ובתוכן : "ללמד את תורת ,ישראל, תולדות העם היהודי,מורשת ישראל והמסורת היהודית להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה , ולחנך לכבדם" (ההדגשה אינה)במקור. 8 במהלך שנות השמונים של המאה ה- 20 חלו שינויים בדרכי הורא ת השואה, ובהם הרחבת הידע ושיפור המקצועיות של המורים להיסטוריה, וכן הדגשת הממד החווי תי י כחלק מתהליכי הלמ ידה . אנשי עדות הגיעו לבתי הספר כדי לדבר עם התלמידים, וביקורים במכוני ם לזיכרון השואה וב מוזיאונים הפכו שכיחים יותר , כלמידה אל פורמלית . לקראת סוף שנות השמונים , עם נפילתו ,של הגוש הקומוניסטי החלו לצאת משלחות לפולין ,בחסותו של משרד החינוך כ ביטוי של תהליכים אלה. 9 ב- 2009 מינתה מנכ"לית משרד החינוך ועדה לבחינת דרך הוראת זיכרון השואה במסגרת מקצועות הלימוד. ב שנת2011 ציין מבקר המדינה כי בין המלצות הוועדה התעורר הצורך לפתח תוכנית רב-גילית להוראת זיכרון השואה. נראה כי בעקבות המלצות הוועדה ודוח המבקר , פיתחו משרד החינוך ויד ושם את התוכנית הרב-גילית " בשבילי הזיכרון", הנלמדת כיום במערכת החינוך (ראו עליה להלן.) פדגוגיה ב הוראת זיכרון השואה לפי מאמר של פרופ' זהבית גרוס העוסק בנושא הוראת זיכרון השואה בבתי ספר בישראל , המטרות המשתקפות ב הוראת זיכרון השואה במערכת החינוך הן: גיבוש ה זהות היהודית של התלמידים; חינוך ציוני לחשיבות עצמאות המדינה; חינוך לערכים בדגש על כבוד האדם, חירות 6 מבקר המדינה, דוח שנתי60 ב לשנת2009 ,הוראת השו אה והנחלת לקחיה במערכת החינוך , מאי2010 ', עמ823 . 7 דברי הסבר ל ,)הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון ה תש"ם– 1980 /(פ365/9), של חברת הכנסת שרה שטרן- .)קטן (נוסח לקריאה ראשונה 8 סעיף2 ()(א4) ל חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג– 1953 . 9 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2, ,נספח ד'), ירושלים אפריל2010 ', עמ31 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האדם וחיי אדם; רכישת ידע היסטורי על התקופה; חינוך לאזרחות דמוקרטית טובה; היבטים .)דתיים של שמירה על האמונה בתקופה הקשה של השואה (רלוונטי בעיקר לבתי ספר דתיים10 המזכירות הפדגוגית היא הגוף האחראי על עיצוב המדיניות החינוכית- פדגוגית של משרד החינוך, ובמסגרת אחריות זו נכללים: קביעת תוכניות הל ימ ודים ; קביעת ת ו ,כני הלימוד המיומנויות והערכים הנדרשים ללומד והצגת הישגים נדרשים; פיתוח דרכי הלמידה המאפשרות את הקניית התוכן וה מיומנויות הללו; הגדרת תהליכי הערכה ומדידה לבדיקת התוצרים .הנדרשים פעילות המזכירות הפדגוגית מתפרסת על כל המגזרים ועל כל שכבות הגיל, מגני הילדים ועד סוף כיתה י"ב. המזכירות הפדגוג ית אחראית על התוכנית הרב- גילית בשבילי הזיכרון ל הוראת זיכרון השואה ועל מגוון תוכנ יות הלימודים ל הוראת זיכרון השואה ב מגוון תחומי דעת ובהם .היסטוריה וספרות11 המועצה להשכלה גבוהה אחראית לקביעת מתווה לתוכנית לימודים להכשרה להוראה , אם כי בתחום ההשכלה הגבוהה, לרבות המכללות האקדמיות לחינוך, אין קביעה ריכוזית של תוכניות הלימודים המפורטות. אירגו ן המסעות לפולין מינהל חברה ונוער במשרד החינוך מוביל את תהלי ך המסעות לפולין מתחילתו. בהתחלה הוקמה ו "פעלה "מינהלת פולין בתור ,גוף המבצע של תהליך זה ב .עבור מינהל חברה ונוער בשנת2008 השתנה המבנה האירגוני של מינהלת פולין והיא הפכה ל"מטה משלחות הנוער "לפולין (ל)הלן: מטה המשלחות. ,מטה המשלחות המשיך לטפל בכל הנושאים האירגוניים ה מינהלתיים ו ה ביטחוניים, אך נוספה לו גם האחריות על התכנים הפדגוגיים וה הדרכתיים ועל הכשרת בעלי התפקידים בתחום. 12 2 . הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים במערכת החינוך מופעלות כיום שתי תוכניות מרכזיות ל הוראת זיכרון השואה וה זיכרון שלה:  התוכנית בשבילי ה זיכרון אשר עוסקת ב זיכרון ,העולם שאבד ב התמודדות בני אדם בתקופת השואה ו ב .נושאים נוספים תוכנית זו היא רב-גיל ית ומלווה את התלמידים מ ן ה גן ועד סוף כיתה .י"ב 10 Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, in: Prospects 40, 93– 113 (2010), May 22nd 2023, pp. 104–107. 11 ,המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך דף הבית :, כניסה24 ביוני2023 . 12 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין ,, בתוך: אלי שיש, יובל דרור וישראל קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המסע , תל אביב2019 ', עמ66 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  תוכנית הלימודים ב תחום הדעת היסטוריה ,ובש לומד ים על תקופות שונות כרונולוגית . על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה התלמידים לומדים בחטיבה .העליונה, כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה נוסף על תוכניות אלו, יז כרון השואה נלמד גם בתור נושא בחירה ב מסגרת תחומי דעת נוספים , ובהם מחשבת ישראל וספרות ,וכן בפעיל ויות נוספות במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. 2.1 בשבילי הז י כרון לפי חוזר ה מנכ"ל בקשר לתוכנית זו , מערכת החינוך מחויבת להנחיל לתלמידיה את זיכרון השואה , את הלקחים ממנה, .ואת המורשת היהודית של הקהילות שביקשו הנאצים להשמיד התוכנית בשבילי ה זיכרון נוצרה בשיתוף פ עולה בין משרד החינוך ל מוסד יד ושם , והיא מופעלת בכל מוסדות החינוך משנת הלימודים תשע"ה ( 15 20 / 2014 ). כאמור, תוכנית זו היא רב-גילית וספירלית, 13 ו באמצעותה נחשפים בפני התלמידים תכנים הקשורים בנושא זה באופן ה מותאם .לגילם בחוזר נכתב כי על ידי העיסוק המוסדר ב זיכרון השואה במסגרות החינוכיות השונות ובהתאם לגילם , התלמידים יקבלו כלים להתמודדות עם תכנים מורכבים וקשים להבנה :(לדוגמה )שנאה, אכזריות, חוסר אנושיות. 14 מטרות התוכנית , כפי ש הן מפורסמות בפורטל שלה,, הן בין היתר : חיזוק ערכים הומניסטיים וחיזוק ערכים יהודיים; הכרת סיפ ;ור השואה; הכרת העולם שאבד; טיפוח רגישות אנושית .מחויבות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית15 לפי חוזר ה ,מנכ"ל בנושא האחריות על תוכנית זו היא של מ י.נהל חברה ורוח במזכירות הפדגוגית16 ,לפי משרד החינוך עד שנת2020 נערכה הטמע ה של התוכנית ב- 873 בתי ספ ר, על ידי מדריכים מ יד ושם . המדריכים העבירו את ההדרכה לכל הצוות החינוכי של בית הספר. משנת2021 ההטמעה נעשית על ידי הדרכה של משרד החינוך לרכזים החברתיים, האחראים על תחום הוראת זיכרון השואה .בבית ספרם בשנים2021 – 2023 עברו את ההדרכה הזו כ- 1,200 ,רכזים חברתיים והם מלווים על ידי מדריכה .ארצית האחראית לכך לקראת שנת2024 מתוכננת הטמעה מקצועית נרחבת יותר ב חטיבות 13 למידה ספירלית היא למידה מתמשכת והדרגתית, שבה מתחילים במושגי יסוד ועוברים בהדרגה ללמידה מעמיקה יותר, המבוססת על .הנלמד בעבר 14 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0107 ,"בשבילי הזי "כרון– ות כנית חינוכית רב-גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 15 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון מטרות-על :, כניסה22 ב מאי2023 . 16 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . בשבילי הזיכרון היא תוכנית רב- גילית להוראת זיכרון השואה, הנלמדת במערכת החינוך משנת הלימודים תשע"ה ( 2014/2015 ) ,לפי משרד החינוך ע ד שנת2020 נערכה על ידי מדריכי יד ושם הטמעה של התוכנית ל- 873 .בתי ספר משנת2021, כ- 1,200 רכזים חברתיים עברו הדרכה זו על ידי משרד החינוך זיכרון השואה במערכת החינוך | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,הביניים והיא מתוכננת לה.ימשך בשנים הבאות לפי נתוני המזכירות הפדגוגית, בשנת הלימודים תשפ"ג היו כ- 40,000 .כניסות לאתר של תוכנית בשבילי הזיכרון17 לפי חוזר המ ,נכ"ל בכל שכבות הגיל יש להתייחס :לארבעה נושאים מרכזיים1. העולם היהודי ;בטרם השואה2. ביטוייה השונים של רוח האדם בשואה− דרכי התמודדות שונות של יהודים ;בשואה, פעילותם של הנאצים ועוזריהם, העומדים מן הצד וחסידי אומות העולם3. החזרה ,לחיים והתקומה לאחר השואה בהיבט אישי ו ב ;היבט לאומי4. מושגי יסוד ואירועים בתקופת .השואה18 הדגשים לצוותי החינוך ו תוכני הלימוד מחולקים לפי גילים:  בגיל ה גן: העיסוק בנושא יהיה רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה או בסמוך לו, ו תפקיד צוות הגן הוא לעזור לילדים לארגן את המידע שקלטו ביום זה, תוך שימת דגש על הכנה לצפירה וההתנהגות במהלכה, הכלת הילדים ומגוון רגשותיהם ותגובותיהם, בדגש על שימור תחושת המוגנות והביטחון, התאמת ה פעילות לגיל ו הימנעות משימוש באמצעים המתבססים על המחשות פיזיות ; 19  בחינוך ה יסודי ב'שלב א: עולמו של הילד וסביבתו הקרובה בשואה . הלמי דה ת י עשה דרך התמקדות בסיפורו של היחיד, מתוך רצון ליצור אמפתיה, שתאפשר להכיל את .הנושא ולפגוש מושגי יסוד ראשוניים  בחינוך היסודי בשלב'ב: המשפחה וסביבתה בשואה. דרך הרחבת המעגל מהיחיד אל ,המשפחה .ילמדו התלמידים על קשרים בין אנשים ועל דמויות נוספות  ב חטיב בי ה ת ניים: הקהילה בשואה . בשלב זה הלימוד יתרחב למעגל הקהילה, ויאפשר לתלמידים להכיר את עולמן השונה של קהילות שונות וגורלן , ושל האנשים שהיו חברים בהן . בשלב זה אפשר.להרחיב את העיסוק בשאלות של זהות ומורשת  בחינוך העל-יסודי: .העם והסיפור האנושי הכללי הלימוד בתיכון יה יה תוך תהליך של העמקת הידע ומבט בין- .תחומי על נושאים ערכיים ודילמות העולות מהם20 במסגרת תוכנית זו פותחו חומרי לימוד נוספים וימי העשרה למורים , כגון : מערכי שיעור ;מותאמים לחינוך המיוחד, לחמ"ד ולמגזר החרדי ;סרטונים על סיפורים אישיים בתי ספר ה מצטיינים ב הוראת זיכרון השואה מקבלים יום עיון ב יד ושם ; ימי עיון למורים בחטיבות הביניים 17 עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד הח ,ינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . 18 סעיף3.3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 19 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון ציון יום הזיכרון בגני הילדים :, כניסה25 ביוני2023 . 20 סעיף3.3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . תוכני התוכנית מותאמי גיל ושלב חינוך, ומתחילים בהתמקדות בסיפורו של היח יד ומשם מרחיבים את המעגל אל המשפחה, אל הקהילה, אל העם ואל הסיפור האנושי הכללי זיכרון השואה במערכת החינוך | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ;בחמ"ד עבודות מצטיינות הזוכות בתעודת הוקרה מטעם משרד החינוך ; תוכניות ספירליות בית-ספריות, המבוססות על תוכנית בשבילי הזיכרון ; ,לפי המזכירות הפדגוגית ב שנים2021 – 2023 התקיימו מפגש י זום של ת למידים עם ניצולי שואה ו בשיתוף עם מיזם ""זיכרון בסלון, מול כ- ,000 100 .תלמידים בשידור חי21 ,לפי פרסומי המשרד התוכנית פועלת גם בחינוך הערבי( בכיתות'ז- )י"ב, 22 ובחינוך הדרוזי והצ'רקסי ( בכיתות'ז- .)'ט23 מחקר הערכה בשנת2019 פירסמה רשות ארצית למדידה והערכה בחינו ך :(להלן ראמ"ה ) ממצאי מחקר הערכה על .תוכנית בשבילי הזיכרון ההערכה של התוכנית נועדה לבחון את התפיסות בבתי הספר כלפי הוראת זיכרון השואה ולבדוק מהי מידת ההשפעה של התוכנית על אופן הלמידה וההוראה של הנושא. לשם כך נערך מחקר שכלל סקרים בקרב מחנכים ומנהלים וכן ראי ונות עם .מנהלים, מחנכים ובעלי תפקידים בבתי הספר24 המחקר לא כלל התייחסות ליישום התוכנית .בגני הילדים :עיקרי הממצאים המוצגים בדוח 25  תפיסת המטרות של הוראת נושא השואה: רוב המורים התייחסו לגיל כאל גורם חשוב שיש להביא בחשבון במהלך השיעורים. העברת ה תכנים חייבת לה יות מבוקר ת ותוא מת גיל ל, .כדי למנוע טראומה יתר על ,כן היה דמיון יחסי ב תשובות המורים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי- )דתי (להלן: חמ"ד בכל הקשור למטרות היהודיות .והציוניות של התוכנית רוב ה מורים הזדהו עם המטרות הציוניות המתייחסות לקשר שבין השו אה לעצמאות המדינית של ישראל . ,לעומת זאת בכל הקשור למטרות הקשורות בדמוקרטיה ו ב חינוך למניעת גזענות , רק כמחצית ממורי החמ"ד ראו בהן ,מטרות מרכזיות וחשובות לעומת כ- 75% מ המורים ב חינוך הממלכתי .  דרכי ההוראה של השואה: תמונת המצב שעלתה מ ן המחקר: בנושא השואה הושקעו 11.6 שעות שנתיות ב ממוצע בחינוך הממלכתי ו- 9.6 שעות שנתיות בחמ"ד. בכ- 65% מהמקרים העיסוק בנושא השואה ה תמקד סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. רוב המנהלים אמרו כי כבר בכיתה א' מתחילים לעסוק בנושא. 21 עדית ,רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו ,א"ל20 ביוני2023 . 22 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון חינוך ערבי :, כניסה25 ביוני2023 . 23 שם ,חינוך דרוזי וצ'רקסי :, כניסה25 ביוני2023 . 24 למרות שהתוכנית מוצהרת כרב- .גילית, עד לעריכת המחקר היא נלמדה רק בגנים ובחטיבות הנמוכות 25 ,רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך, מחקרים והערכת פרויקטים בשבילי הזיכרון: ממצאי מחקר הערכה בשנה"ל תשע"ט , דצמבר 2019 ', עמ 14 – 59 . מחקר של ראמ"ה על תוכנית בשבילי הזיכרון משנת2019 הראה כי רוב המורים והמנהלים מכירים את התוכנית; רוב המורים מתייחסים לגיל התלמידים כאל גורם חשוב להתאמת התכנים באופן מבוקר והדרג תי זיכרון השואה במערכת החינוך | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  תחושות ותפיסות בנוגע ל הוראת זיכרון השואה :רוב גדול של המורים בכיתות א' ו- 'ב נמנעים מלעסוק ב( נושאים קשים ומורכבים לדוגמה ב)מחנות ההשמדה, אך ככל שגיל ,התלמידים עולה ב רו המורים חשים שחש וב שהתלמידים ירגישו עד כמה השואה הייתה אירוע מזעזע . 64% מהמורים שלא עברו השתלמות ,ייעודית על התוכנית סברו כי חשוב ,שהתלמידים יבינו שהשואה הייתה אירוע מזעזע ו רק51% מהמורים שהיו בכל מפגשי ההשתלמות הייעודית סברו כך .כ- 60% ממורי החמ"ד נמנעו מלעסוק בנושאים קשים הקשורים בשואה, לעומת כ- 50% .ממורי החינוך הממלכתי ברוב המקרים המורים אמרו כי הפרקטיקות של לימוד מבוקר והדר גתי שימשו מצפן לדרכי ההוראה.  הערכת התוכנית בשבילי הזיכרון: ר וב המורים והמנהלים שנשאלו הכירו ,את התוכנית וכשני שלישים דיווחו כי הוראת הנושא התבססה על חומרי הלמידה של התוכנית. ב מחקר נמצא כי יש ( שביעות רצון גבוהה מהתוכנית בקרב כ- 75% ,)מהנשאלים הזדהות ( רחבה עם תפיסותיה בקרב כ- 85% מהנשאלים) והערכה חיובית על ה מענה .שהיא נותנת בהיבטים שונים  השתלמויות: לפי דיווחי יד ושם שיעור ההשתתפות בהשתלמויות ייעודיות למורים על התוכנית בשבילי הזיכרון עלה בהשוואה לשנים קודמות (כ- 70% ב תשע"ט לעומת כ- 50% בשנים שקדמו לבדיקה), ושביעות הרצון מה ן גבוהה (יותר מ- 80% .)  המלצות כותבי המחק ר: בין ההמלצות שפורסמו בדוח נאמר כי מומלץ להגדיל את מגוון חומרי ועזרי ההוראה ;באתר נכון יהיה להתוות כלים ללמידה תהליכית ולא להתמקד רק בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ; יש לתת מענה לקבוצות ייחודיות כמו החינוך המיוחד וכן לחמ"ד, שעל פי מחקר זה מתקשה בהוראת הנוש א. 2.2 תוכני ו ת הלימודים26 לצד תוכנית ,בשבילי הזיכרון הוראת זיכרון השואה נעשית בעיקר ב מסגרת תוכנית הלימודים בהיסטוריה. עם זאת, תחומי דעת נוספים מתייחסים להיבטים שונים הקשורים בשואה, כמו ב תחום ה ספרות , למשל דרך לימוד שירה, או ב תחום מחשבת ישראל דרך לימוד דילמות מוס.ריות הקשורות בשואה באופן בלתי ,פורמלי התלמידים במערכת החינוך לומדים על תקופת השואה דרך טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסוגי החינוך השונים וטקסי עש רי י בטבת בחמ "ד; במפגשים עם ני ולי צ שואה; בביקורים במכונים לזיכרון השואה ;ב מסעות לפולין או מסעות משואה לתקומה ב ישראל ;דרך תוכניות העשרה שמוצעות במסגרת רפורמת גמישות פדגוגית ניהולית (ל ה :לן גפ "ן; ראו עליה להלן ב פרק2.4 ). לפי המזכירות הפדגוגית, מנהלי בתי הספר 26 פרק זה נכתב על בסיס תשובות של מפמ"רים בתחומי דעת אחדים, בהתאם לשאלות מרכז המחקר והמ .ידע של הכנסת ,עדית רובין ,ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 ביוני 2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בוחרים כיצד להרכיב את הלמידה סביב הנושא, מ הן תוכני למידה פורמליים והן מתכני ם המוצעים במסגרות לא- פורמליות שונות. 2.2.1 היסטוריה כאמור, רק בשנת1979 התקבלה החלטה להכניס את תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה .כחובה לימודית בתוך תוכנית הלימודים תוכניות הלימודים בהיסטוריה , ובהן תקופת מלחמת ,העולם השנייה והשואה משתנות בין סוגי הפיקוחים ו בדגש שלהן על נושאים שונים. ,לדוגמה ועדת ב יטון שהוקמה ב- 2016 על ידי שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, שמה דגש במסקנותיה על כך שב הוראת זיכרון השואה אין התייחסות מספקת לגורלן של קהילות בצפון אפריקה, שנכבשו .על ידי גרמניה וגרורותיה .בעקבות המלצות אלו השתנתה תוכנית הלימודים27 בחטיבה העליונה תוכנית הלימודים ב היסטוריה היא חובה, בהיקף של2 :יחידות לימוד (להלן )יח"ל. אפשר להרחיב תחום דעת זה כמגמה, בהיקף כולל של5 .יח"ל28 נושאי הלימוד לשתי יח"ל נוספות במגמת היסטוריה דומים בפיקוח הממלכתי ו בפיקוח הממלכתי-דתי . מבין נושאים ,אלו נושא אחד קשור לתקופת השואה :ישירות קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה. 29 חינוך ממלכתי לפי חוזר ה ,מנכ"ל לחינוך הממלכתי היסטוריה היא אחד ממקצועות הליבה, והלימודים בתחום .דעת זה מתחילים בכיתה ו' ומסתיימים בסיום התיכון בבחינת הבגרות התכנים הנלמדים במשך השנים משלבים היסטוריה כללית עם היסטוריה של עם ישראל ב סדר כרונולוגי , ומקנים יכולות ומיומנויות הנדרשות מתלמידים. 30 על פי החוזר, בחטיבה העליונה יוקדשו ללימודי ההיסטוריה שש שעות שבועיות )(להלן: ש"ש , אך ההמלצה היא ללמד שבע ש"ש וב ארבעה סמסטרים לפחות. 31 ,בתוך מסגרת זו המלצת הפיקוח על הוראת ההיסטוריה בממלכתי היא ללמד את נושא השואה ב- 40 .שעות הוראה ,בשיחה שערכנו עימו יושב-ראש ועדת המקצוע של משרד החינוך להיסטוריה , פרופ' שמחה ,גולדין ציין כי בעבר ההנחיה על פי חוזר מנכ"ל (שבוטל מאז) הייתה שבחטיבה העליונה ילמדו היסטוריה שבע "ש ש, אך מומלץ להקדיש לתחום דעת זה תשע .ש"ש לפי הח וזר, השעה 27 ,להרחבה על הדוח ויישומו ראו: אתי וויסבלאי יישום המלצות ועדת ארז ביטון במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 במרץ2022 . 28 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0226 , לימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במגזר היהודי , 18 באוגוסט2019 . 29 פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, תחומי דעת– ,חטיבה עליונה, היסטוריה חמ"ד יחידות ההגבר– יחידות4 – 5 :, כניסה20 ביוני2023 . ביח"ל נוספת של מגמת היסטוריה, ש בה התלמיד נדרש לעבודת גמר, ההערכה של המפקחת על לימודי ההיסטוריה בחמ"ד היא כי כ- 30% המ.עבודות עוסקות בהיבטים שונים של השואה 30 ביסודי: תקופת יוון ורומא; בחטיבת הביניים: תקופת ימי הביניים, הרנסנס והעת החדשה המוקדמת; בחטיבה העליונה: תקופת המאה ה- 20 . 31 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0226 ,לימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במגזר היהודי , 18 באוגוסט2019 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השביעית, הנוספת על שש השעות ה קבועות, נועדה ל הוראת זיכרון השואה. 32 לטענת גולדין , במהלך השינויים שחלו במסגרת רפורמת הלמידה המשמעותית, נותרו לימודי ההיסטוריה עם שש ש"ש בלבד, ובכך אין די, ה כי היסטוריה היא מקצוע מגדיר זהות ב עבור התלמידים ויש צורך בשעות לימוד נוספות כדי להגיע ליעדים ולהישגים הדרושים. 33 מחקר עדכני בנושא הוראת זיכרון השואה בחינוך הממלכתי ה צביע על אותה הבעיה : המורים להיסטוריה מתמודדים עם מגבלת הזמן המוקצב להם, ומתקשים לעמוד ביעדים ובדרישות המקצוע. חלק גדול משעות ההוראה מוקדש להקניית ידע, ונ שאר מעט זמן להעמקה בנושאים מסוימים או ל.דיונים בדילמות מרכזיות34 נושא נוסף ש גולדין הדג שי, מאז החל בתפקיד יושב-ראש ועדת המקצוע ב- 2010 , הוא הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית . ,לדבריו זהו נושא ש כמעט לא היתה התייחסות אליו בתוכניות הלימודים השונות בהיסטוריה ב מהלך השנים , וכעת הוא מצוי רק בתוכנית הלימודים של ( היסטוריה ממלכתי ראו ב)'נספח א. 35 יש לראות ב הכנסת הנושא שינוי תפיסתי, ו לפיו העם היהודי לא היה רק הקורבן הנכנע לשואה שיזמו הנאצים, אלא גם חלק חשוב מהכוחות הלוחמים של בעלות הברית . יש סיפורי גבורה רבים על כמיליו ן וחצי לוחמים ולוחמות יהודיים , אשר כרבע מיליון מהם נהרגו. 36 בהקשר זה ראוי לציין כי בשנת2002 הממשלה קיבלה החלטה להקים בלטרון אתר להנצחת החיילים היהודים שנלחמו .במלחמת העולם השנייה37 ,לדעת גולדין במסעות לפולין או למדינו ת אחרות יש לכלול את הסיפור של חיילים אלו ,וכך להציג לא רק את החיים לפני המלחמה או את הקורבנות ומכונת ההשמדה הנאצית ,אלא גם את הלחימה והגבורה היהודית שהתרחשו במקביל. 38 חינוך ממלכתי-דתי הוראת זיכרון השואה והנחלת זיכרון השואה הם מנושאי היסוד של הוראת ההיסטוריה .בחמ"ד תוכנית הלימודים בהיסטוריה בכיתה ח' כוללת ארבע שעות הוראה שנתיות להיכרות עם תקופת 32 משר ,)ד החינוך, חוזר מנכ"ל (מבוטל לימודי ההיסטוריה בחינוך הכללי והדתי , 1 בספטמבר2007 . 33 פרופ' שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע להוראת ,היסטוריה ממלכתי, שיחת זום1 ביוני2023 . 34 גלי עשור- ,לנגר הוראת השואה והנחלת זיכרון השואה בבתי הספר הממלכתיים בישראל ,, אוניברסיטת בר אילן2022 ', עמ' א– .'ד 35 ,פרופ' שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע להוראת היסטוריה ממלכתי, שיחת זום1 ביוני2023 . 36 ,תמר קטקו"חומר למחשבה ,חומר למבחן :התגייסות היהודים במלחמת העולם השנייה ,)", בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך , ,בני ברק2017 ', עמ211 – 233 . 37 החלטה1827 של הממשלה ה- 29 ,הקמת אתר הנצחה בלטרו ן לזכר החיילים היהודים שנלחמו במלחמת העולם השניה , 16 במאי2002 . בהמשך להחלטה זו, התקבלו החלטות ממשלה נוספות לשם מימון. המוזיאון עדיין בתהליכי הקמה, אם כי חלקים ממנו כבר פתוחים לציבור, ולפי משרד המורשת הוא אמור להיפתח בדצמבר2024 . 38 'פרופ"שמחה גולדין, יו ,ר ועדת המקצוע להוראת היסטוריה ממלכתי, שיחת זום1 ביוני2023 . כחלק מתפיסת נושא זה , בשנת2021 גולדין יזם מסע בשם ברק השמיים, בעקבות חנה סנש וחבריה. ,המסע כלל לוחמים סדירים ומילואים ב מגוון גילים, שצנחו בסלובניה יחד עם נציגים מכמה צבאות שונים (הונגריה, סלובניה, קרואטיה ואנגליה). מנקודת הצניחה, יצאו הלוחמים למסע רגלי ורכוב בעקבותיה של חנה סנש וחבריה עד הונגריה. זיכרון השואה במערכת החינוך | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מלחמת העולם השנייה והשואה , לשם הקניית המושגים העיקריים והבנת הקשר בין המלחמה וה .שואה בחטיבה העליונה, מוקדשות ל הוראת זיכרון השואה 30 שעות הוראה, שהן כמחצית משעות התקן .ללימוד היסטוריה בשנת לימודים ,לדברי המפקחת על הוראת ההיסטוריה בחמ"ד הה יקף ה.נרחב של שעות הוראה מאפשר לעסוק בכל ההיבטים של השואה הדגש העיקרי ב הוראת זיכרון השואה איננו הכרת הפרטים של מכונת ההשמדה הנאצית, אלא על הבנת מניעי האנטישמיות, והתמודדות היהודים בזמן השואה ולאחריה . חמ"ד ועד : ( במסגרת החלק של הערכה חלופית30% − ראו להלן בפרק זה הרחבה על אופן )ההערכה בבגרות בתחום ההיסטוריה , נדרשים התלמידים בחטיבה העליונה לערוך ריאיון מלווה .במחקר עם אנשים שחוו את האירועים ההיסטוריים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים מושאי ריאיון אפשריים יכולים להיות ניצולי שואה או בני הדור השני, וכן אנשים שהיו חלק מאירועים או .תהליכים משמעותיים במהלך שנותיה של המדינה שיתופי פעולה ותוכניות נוספות :אור דולק − בשנים האחרונות משתתפים בתי ספר רבים בחמ"ד בתוכנית אור דולק, לציון אירועי ליל הבדול .ח התוכנית גובשה בשיתוף פעולה עם יד 'ושם ומיועדת לתלמידי כיתות ז− ;י"ב הוראת זיכרון השואה 'בכיתה ח − צוות משותף לחמ"ד ;וליד ושם החל לפעול להכנת מערכי שיעור בנושא השואה תוכניות חיצוניות − מדריכי ההיסטוריה בחמ"ד חושפים בפני המורים תוכניות חיצוניות בעלות ערך י ,יחודי הקשור לשואה ובהן.: יוצרים זיכרון וניצחה הרוח חינוך חרדי 'בשיעורי היסטוריה של כיתות ז− ח', מוקדשות12 ,שעות הוראה לנושא הוראת זיכרון השואה בהתאמה לגיל התלמידים. נוסף על כך , בתי הספר לבנות ותלמודי התורה משתמשים בערכות הלמידה של יד ושם וגנזך קידוש ה שם ( מכון לזיכרון השואה) המותאמים לגיל התלמידות ו .התלמידים תוכנית הלימודים בחינוך העל- יסודי על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה כוללת25 שעות ( הוראה. חלק מהתכנים נלמדים במסגרת החלק של למידה משמעותית30% ,)ובהם נכללים ימי עיון בגנזך קידוש ה שם , פרויקטים ייחודיים ו מגוון .מרחבי למידה חינוך ערבי תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחברה הערבית כוללת את הוראת זיכרון השואה בחטיבת הביניים ( 19 שעות הוראה) ובחטיבה העליונה ( 26 שעות הוראה) . נושא השואה הוא נושא חובה לבגרות החיצונית ו התלמידים עוסקים באירועים ההיסטוריים, באוריינות רגש ית ו ב חשיבה .ביקורתית זיכרון השואה במערכת החינוך | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נוסף על כך :  .הסגל הפדגוגי עובר השתלמויות וימי עיון בנושא השואה, בשיתוף עם יד ושם  בנובמבר2022 ,התקיים יום עיון למדריכי מקצועות הרוח ש בו התקיימה התנסות בסיור הווירטואלי ניצחה הרוח360 .)(סיור וירטואלי באושוויץ  עדיין לא פותחו יחידות מת וקשבות ב הוראת זיכרון השואה לחינוך הערבי.  ב אתר ה )כוורת (השתלמויות מקוונות של מט"ח יש השתלמויות בנושא הוראת זיכרון השואה .למורים בחינוך הערבי  בתשפ"ג נפתחו שתי השתלמויות של פיתוח מקצועי לכ- 50 מורים בחטיבות הביניים (מ מחוזות צפון וחיפה), בשיתוף עם מכון מורשת ב .גבעת חביבה חינוך דרוזי תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחברה ה דרוזית עוסקת ב הוראת זיכרון השואה בחטיבת הביניים (עשר שעות הוראה) ( ובחטיבה העליונה20 שעות הוראה בכיתה י"א , מתוך90 שעות ). נושא השואה הוא נושא חובה לבגרות החיצונית והתלמידים לומדים נושא זה כהתמקדות בתופעה .מרכזית בהיסטוריה של האנושות ושל העם היהודי בחינוך הדרוזי שמים דגש בהקשר זה גם על הדמיון בין ההיסטוריה של היהודים בגולה לבין ההיסטוריה של הדרוזים , כמיעוט ייחודי המבקש להשתלב ולהתאחד עם הכלל. נוסף על כך:  :מפקח מרכז (להלן מפמ"ר ) של תחום היסטוריה במגזר הדרוזי מכין יחידות הוראה .מתוקשבות בנושא השואה  המורים להיסטוריה במגזר הדרוזי עוברים השתלמויו ת בנו שא השואה, בשית וף יד ושם .ובית לוחמי הגטאות  התלמידים בחינוך העל-יסודי יוצאים לימי עיון בבית לוחמי הגטאות ויד ושם , מקיימים ימי שיא בנושא השואה, בדגש על דילמות ערכיות . סיכום שעות ההוראה השנתיות המוקדשות לנושא השואה במסגרת לימודי ההיסטוריה טבלה1 : שעות הוראת זיכרון השואה בהיסטוריה , לפ י שלבי חינוך ו סוגי פיקוח ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי ערבי דרוזי וצ'רקסי חטיבת ביניים (או )שכבת גיל מקבילה 4 12 19 10 חטיבה עליונה 40 30 25 26 20 זיכרון השואה במערכת החינוך | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב טבלה זו מסוכמות השעות להוראת זיכרון השואה ,במסגרת לימודי ההיסטוריה לפי שלבי חינוך וסוגי פיקוח , לפי תשובת המזכירות הפדגוגית . ההמלצה בחינוך הממלכתי היא ללמד את נושא השואה במשך40 שעות שנתיות, אך לא מלמדים נושא זה בחטי .בות הביניים על פי ההנחיות ב שאר סוגי הפיקוח , מלמדים גם ,בחטיבות הביניים על השואה ובחינוך הערבי מספר השעות מגיע ל- 45 ,שעות הוראה על תקופה זו. לפי המזכירות הפדגוגית בחינוך הערבי ובחינוך הדרוזי והצ'רקסי הלמידה מתקיימת בעיקר באופן פורמלי, וכמעט ללא למידה נוס פת ובלתי פורמלית על ה תקופה. אופן ההערכה ב בחינות ה בגרות רפורמת למידה משמעותית הביאה לשינויים בדרכי ההערכה של התלמידים בבגרות בהיסטוריה. תוכנית הלימודים:פוצלה לשני חלקים 70% המיועדים להערכה בבחינת בגרות חיצונית ו- % 30 המיועדים להערכה בית-ספרית (הערכה חלופית.) 39 בחינוך הממלכתי, התקופה שנבחרה להערכה חלופית בהיסטוריה הייתה מלחמת העולם השנייה והשואה . בחינוך הממלכתי- .דתי, תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נותרו כנושאים לבחינת הבגרות שינויים בעקבות הרפורמה בחינוך הממלכתי דיון שהתקיים בוועדת החינוך ב- 2018 עסק בשינוי ז.ה ובמשמעויות שלו40 לדברי ד"ר אורנה כץ- אתר, מפמ"ר ית היסטוריה בחינוך הממלכתי, הסיבות לשינוי ,הן בין היתר : פיילוט מוקדם ומוצלח בשם סחל"ב להוראת תקופה זו (תוכנית ייחודית בהיסטוריה, המבוססת על הקניית מיומנויות לצד ידע ), שהוביל גם למחויבות גוברת של התלמידים לזיכ ,רון השואה לשיפור יחס ם לניצולי שואה ו עוד ; חשיבות הנושא בעיני המורים, והמגוון הנרחב של עזרי לימוד והוראה; מחקרים ש הראו כי הערכה חלופית ה ביאה להטמעת הידע בשיעורים גבוהים יחסית לידע שנרכש .בהרצאה פרונטלית, ולטווח זמן ממושך יותר עוד ציינה המפמ"רית בוועדה כי ה עברת הנושא להערכה חלופית נועדה לאפשר למורים ללמד )יחידות מבוא כחובה, אך תוך גמישות תוכנית של נושאי הלימוד (על בסיס אישור מהפיקוח ובהם : התמקדות בקהילה מסוימת בתקופת השואה, שילוב שירה וא ו .מנות בנושאי הלימוד ועוד בבדיקה שנערכה לאחר כמה שנים נמצא כי אין בכך די, ויש צורך בלמידה של יחידות קבועות להוראת הידע הבסיסי . יחידות קבועות אלו הוכנו ביד ושם, .בשיתוף עם מפמ"ר היסטוריה איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה (מכון ללימודי השואה שהוקם בשנת1965), אמרה ב אותו דיון כי ה מכון עבד עם מורים ותלמידים רבים לאורך השנים. לטע נתה, מאז החלה הלמידה 39 הערכה בית-ספרית : ציון הניתן על ידי בית הספר בנוסף על ציון המגן שניתן לקר את בחינת הבגרות בכל מקצוע. לציון זה משקל משתנה בערך של20% – 40% .והוא מבוסס על למידה והערכה בהתאם להחלטות בית הספר 40 הכנסת ה- 0 2 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול537 ,מעקב אחר השינוי במבחני הבגרות בנושא לימוד השואה , 3 2 בינואר2018 . רפורמת למידה משמעותית הביאה לפיצול תוכנית הלימודים ודרכי הערכתה לשני :חלקים30% המיועדים להערכה חלופית בית ספרית ו- 70% להערכה בבחינה חיצונית זיכרון השואה במערכת החינוך | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,החלופית בתחום זה התלמידים הגיעו למכון לימי עיון והכנות למסע לפולין כאשר הם חסרי ידע בסיסי בתשתית העובדתית ובסוגיות המרכזיות הקשורות ב תקופ ת השואה. היא הוסיפה כי הלמידה לפני רפ ורמת ה למידה ה משמעותית גרמה לתלמידים לשנן חומר, אך גם להתמודד עם .דילמות מוסריות, דפוסי התנהגות ועוד חבר הכנסת עודד פורר , ממלא מקום יושב-ראש הוועדה ב אותו דיון , ציין כי הוא סבור שחלק מסוים ובסיסי מהחומר הלימודי חייב להיות במבחני בגרות, משום שהתלמידים מתייחסים ולומדים ברצינות את הנושא, משננים חלק ממנו וגם לכך יש חשיב ות רבה. בהחלטות הוועדה הוסיף כי השינויים שחלו בתוכנית הלימודים הם טובים וחשובים (נושאים נוספים שלא נלמדו )בעבר, תחומי ידע נוספים המשולבים בהוראה ,אך חומר הלימוד הבסיסי חייב להיכלל בבחינת הבגרות, ואם רוצים אפשר להוסיף עליו עבודות חקר ולמידה משמעותית. 41 פי ל חוזר מפמ "ר היסטוריה ל קראת שנת תש "ף ,ב אותה שנת 'לימודים כיתות י למדו את נושא בית שני או ערים וקהיל ות בחלק של ה הערכה החלופית, ו נושא השואה חזר לחומר הלימודים לבחינת הבגרות. 42 במרץ2023 הציג שר החינוך יואב קיש את מתווה ההיבחנות החדש בבחינות הבגרות לתלמידי כית ות 'ב י שנת הלימודים תשפ"ד. במתווה זה, חלק בשיעור70% בתוכנית הלימודים ב היסטוריה בכל סוגי הפיקוח , יפוצל לשני חלקים של 35% . על חלק אחד תתקיים בחינת בגרות חיצונית ועל החלק האחר יתקיימו משימות מקוונות ומבוקרות. נושאי הלימוד בחלק זה ( 70% ) יחולקו לשניים, וכל בית ספר יוכל לבחור חלק אחד לבחינה החיצונית וחלק נוסף למשימות .המקוונות והמבוקרות43 כלומר, גם לפי המתווה החדש הזה, יהיו בתי ספר שי וכלו לבחור שלא לכלול את נושא השואה בחלק שעליו ייבחנו התלמידים ב בחינה חיצונית. כאמור, במצב זה התלמידים ימלאו משימות מבוקרות ומקוונות .על נושא השואה 2.2.2 מקצועות נוספים ספרות ב חינוך ה ממלכתי: ,ספרות הוא מקצוע חובה לקבלת תעודת בגרות בהיקף2 .יח"ל בתוך תוכנית הלימודים יש יצירות הקשורות בשואה (מחזה, שירה), אך הוראת ן תלויה ב בחירת .כל בית ספר ב מגמת ספרות מורחבת (השלמה ל-5 יח"ל) יש פרק בחירה שנקרא ,": "ספרות בעקבות השואה ובו התלמידים לומדים .סוגות שונות הקשורות בשואה 41 הכנסת ה- 20 ,, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות ועדה מעקב אחר השינוי במבחני הבגרות בנושא לימוד השואה– לציון יום השואה הבין-לאומי , 23 בינואר2018 . 42 ,ד"ר אורנה כץ אתר, מפמ"ר היסטוריה, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך חוזר מפמ"ר בהיסטוריה 1 ,, תש"פ יולי019 2 ', עמ6 – 8. 43 ,ד"ר טלי יניב, יו"ר המזכירות הפדגוגית ואינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינל הפדגוגי'מתווה היבחנות חדש לתלמידי י, תשפ"ד ( 2024 ) , 14 במרץ2023 . במרץ2023 הציג שר החינוך מתווה היבחנות חדש בבגרות. לפי המתווה בתי הספר יוכלו להחליט האם התלמידים ייבחנו בבחי נת בגרות או שימלאו משימות מבוקרות ומקוונות על תקופת השואה בחינוך העברי ל מגוון זרמיו, נלמדים במסגרת המקצוע ספרות פרקים ,הקשורים בשואה לרוב כפרקי בחירה זיכרון השואה במערכת החינוך | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב חינוך ה ממלכתי-דתי: ,לפי הפיקוח על הספרות בחמ"ד ,מורים רבים מלמדים את נושא השואה מבחירה, בכל רמות הלימוד ו בכל שכבות הגיל. בחטיבת הביניים יש כמה יחידות הוראה מתוקשבות על יצירות הקשורות בשואה . ב חינוך ה על- יסודי התלמידים נבחנים על יחידת לימוד אחת , כחובה לתעודת בגרות . ב מסגרת הפרק העוסק בשירה יש תת- פרק שנקרא: שירים בצל השואה . תת-פרק זה נלמד כחובה ובבחינת הבגרות נשאלת עליו שאלה אחת −שאלת בחירה מבין .שלוש שאלות ( "בתוכנית "גלישת רוח תוכנית דיג יטלית המיועדת להמיר את יחידת החובה בבחינת ה בגרות בספרות חמ"ד) , יש חובה לבחור בשיר אחד מבין כמה שירי ם אפשריים בנושא השואה . אפשרות נוספת היא לבחור בעבודת מיני- .חקר על שירי השואה, שמחליפה ארבעה שירים בתוכנית תלמידי מגמת ספרות (השלמה ל-5 יח"ל) יכולים ללמוד נוש א בחירה על השואה, הכולל סוגות יצירה אחדות .הקשורות בשואה ב חינוך ה חרדי: על פי ,המשרד ב'כיתות ז− 'ח בתוכנית הלימודים נכללת הוראת ספרות הקשורה .בשואה וכוללת שיח היסטורי מחשבת ישראל מחשבת ישראל הוא מקצוע העוסק בנושאים בין-תחומיים שונים . במסגרת זו העיסוק ב נושא ה שואה אינו מאופיין כמחקר היסטורי, אלא כמבט מוסרי-ערכי- אמוני בהתייחסות לסוגיות שעלו .מהשואה ב חינוך ה ממלכתי: זהו מקצוע בחירה, הנלמד כמגמה של 5 .יח"ל בין נושאי הלימוד משובצים פרקי לימוד ה קשורים לתגובות גוּת ה.יות לשואה, דילמות מוסריות ומקרי מבחן ב חינוך ה ממלכתי-דתי: .זוהי יחידת לימוד חובה בחמ"ד נושא השואה נלמד במסגרת תחום דעת זה, ועוסק בשאלות יסוד ו ב מקורות המאפשרים התמודדות רעיונית מסוימת עם שאלת המשבר האמוני ובו משבר אמוני בעקבות מאורעות השואה . 2.3 הכשרת צוות י ההוראה מחקרים שנע רכ ו על הוראת זיכרון השואה הצביעו על כ ך שחלק גדול מהמורים מתקשה ללמד על השואה, משום שמדובר בנושא רגיש ו מורכב ה דורש תיווך רב– בייחוד ב גילים .הצעירים בשל ,כך אחת ההמלצות היא שסטודנטים להוראה וצוותי הוראה יעברו הכשרות חובה ל קבלת כלים ל הוראת ה.נושא44 תוכנית הלימודים להכשרה להוראה נקבעת על ידי כל א וניברסיטה ו ,מכללה בנפרד ומותנית .באישור המועצה להשכלה גבוהה ב ,""מתווה אריאב מתווה קודם לתוכניות לימודים להכשרה 44 :לדוגמה ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי ,עיונים בחינוך 11 – 12, חיפה דצמב ר2014 ', עמ503 – 505 . מחקרים על הוראת זיכרון השואה מצביעים על צורך של מורים בהכשרה מיוחדת לנושא, עקב מורכבותו זיכרון השואה במערכת החינוך | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,להוראה הוגדרה חובת למידה של1 "ש"ש של יחידה כללית בשם: "לימודי תרבות ומורשת עם. 45 וחלק מהמכללות והחוגים להוראה בחרו ללמד במסגרת חובת הלמידה גם על .השואה ,כאמור בפברואר2009 מונתה על ידי מנכ"לית משרד החינוך ועדה לשם גיבוש המלצות ל הוראת זיכרון השואה .במערכת החינוך ,כפי שצוין לעיל מבקר המדינה ציין ב- 2011 כי באותו הזמן לא הייתה חובה להכשיר מורים להוראת נושא השואה ו כי לדעתו יש להחיל חובת השתלמות בנושא ע ל כל מורה להיסטוריה. 46 ב מתווה חדש של תוכניות לימודים להכשרה להוראה שהתקבל באפריל2020 נ קבע ו לימודי העשרה בהיקף 4 ש"ש (לרוב2 ש"ש מהן מוקדשות לאנגלית למטרות אקדמיות), אך אין חובה .ללמד נושא מסוים47 נראה כי נושא השואה אינו מוגדר כחובת למידה של סטודנטים להורא ה בכלל, ולהוראת היסטוריה בפרט . עם זאת, יש לזכור כי בכל תוכנית לימודים יש חובה להכשרה לימודית ו להכשרה מעשית בתחום הדיסציפלינרי , ועל כן מצופה שההכשרה תעסוק בנושאי החובה ללימוד באותו תחום ,למשל תקופת השואה בלימודי ההיסטוריה. בתשוב ה לע פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר מיד ושם כי ,למרות שאין חובה כזו המוסד פועל בתיאום עם המכללות ובתי הספר לחינוך, לקיום ימי עיון וסדנאות פדגוגיות לעוסקים ב הוראת זיכרון השואה, בהתאמה לפי גילים שונים. 48 2.4 תוכניות העשרה גופים חיצוניים פועלים במערכת החינוך להעברת תוכניות ושאר תכני ם חינוכיים במוסדות .החינוך השונים :התוכניות מסווגות לשלושה מסלולים מרכזיים המסלול הירוק, ש בו נכלל ות תוכניות שזכו במכרז מאגר התוכניות ו;עברו הליכי בדיקה שונים המסלול הכחול, ש בו נכלל ות תוכניות שלא עמדו בתנאי המכרז, ש או,לא ניגשו למכרז אך לא נמצאה מניעה לשלבם ;במערכת המסלול הסגול, ש בו נכלל ות תוכניות משרדי ות המופעל ות .על ידי משרד החינוך במסגרת רפורמת גפ "ן (גמישות פדגוגית ניהולית), בתי הספר יכולים ל רכוש תוכניות ומענים שימומנו באמצעות הסל הגמיש שמוקצה על ידי משרד החינוך, רק מהמסלול הירוק .עם זאת, בתי הספר יכולים לבחור בתוכניות ומענים חיצוניים מהמסל ולים הירוק והכחול שימומנו 45 ,המועצה להשכלה גבוהה, החלטות מל"ג דיסצפלנריות מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , 21 בנובמבר 2006 . 46 מב קר המדינה, דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת2009 ,הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך , מאי2010 ', עמ838 – 839 . 47 המועצה להשכלה גבוהה, החלטות מ ,ל"ג כלליות רוחביות דוח ועדת המומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , 23 בפברואר2021 . 48 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . במאגר התוכניו ת והמענים החינוכיים החיצוניים יש כ- 230 תוכניות בנושא השואה, ומהן יותר מ- 140 תוכניות במסלול הירוק (שאפשר לממנן באמצעות התקציב הבית- )ספרי וכ- 80 במסלול הכחול זיכרון השואה במערכת החינוך | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ מקורות עצמיים אחרים של בתי הספר. בהתאם לכך, הנתונים הקיימים בידי משרד החינוך על ,התוכניות והמענים שנרכשו על ידי בתי הספר.משקפים רק את התוכניות במסלול הירוק49 ,בתשובה לבקשתנו היחידה לניהול ת כנ ו יות ושותפויות בין מגזריות במשרד החינוך העבירה נתונים אודות התוכניות הקיימות בנושא השואה בכלל המסלולים, וכן נתונים אודות תוכניות .שנרכשו במסלול הירוק בלבד כמות התוכניות המכילות בשם או בתוכן"שלהן את המילה "שואה,, בכלל המסלולים עומדת על כ- 230. מתוכן יותר מ- 140 ,תוכניות במסלול הירוק כ- 80 תוכניות במסלול הכחול וכמה תוכניות בודדות .במסלול הסגול בתוכניות אלו נכללות הפעלות או למידה בבתי הספר (פעילות חד או )רב פעמית , ,סיורים במכונים או מוזיאונים ,הכנה של משלחות לפולין מפגשים עם ניצולי שואה .ועוד "בשנת הלימודים תשפ ג, כ- 500 מוסדות רכשו תוכניות חיצוניות במסלול הירוק, הקשורות להיבטים שונים של הוראת זיכרון השואה . התקציב שמשוקף למוסדות במערכת ששימש לבחירתן היה י ותר מארבעה מיליון ש"ח ב אותה.שנה מבין התוכניות שנרכשו, נציין כמה מה תוכניות ה מבוקשות ביותר: מוסד יד ושם מציע תוכ ניות של ימי עיון במוזיאון, פעילות בבתי הספר ;או הכנה למסע לפולין( מסע וירטואליVR ) באושוויץ בשם ניצחה הרוח ; מוזיאון בית לוחמי הגטאות ובו מוזיאון "יד לילד" מפעיל כמה תוכניות כולל כאלו המותאמות ל גילים צעירים יותר (החל מג יל9 ;) מסע משואה לתקומה של עמותת "ערך "בדרך. 50 מ יד ושם נמסר לנו כי המעבר לרפורמת גפ"ן י צר אצלם קשיים רבים. בעבר משרד החינוך מימן הסע ה של תלמידי כיתות י"א לאחד ממכוני זיכרון השואה, אך לפי יד ושם ברפורמת גפ"ן תקציב זה לא קיים, ש או .הוצמד לכלל השירותים האחרים מנהלי בתי הספר כיום צריכים להחליט אם לשלוח את תלמידיהם לאחד ,המכונים אולם פעילות חשובה והכרחית זו מתחרה על תקציב מול תוכניות אחרות. גם השתלמויות המורים עברו לרפורמת גפ"ן, והבחירה בה ן הפכה, לטענתם, למורכבת יותר. ב יד ושם בנו מסגרת השתלמויות שאמורה להתמודד עם קשיים אלו, אך גם היא .סובלת מקושי תקציבי51 49 רפורמת גפ"ן התק בלה באוגוסט2021 ומטרתה להגביר את הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר, כדי להביא את מערכת החינוך ,בישראל להיות מערכת מובילה ויעילה, המקדמת את תלמידיה בהתאמה לצורכיהם. להרחבה בנושא זה ראו: אסף וינינגר נתונים על שילוב תוכניות ומענים חינוכיים חיצוניים במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בינואר2023 ,; אסף וינינגר ונטע משה רפורמת גפ"ן (גמישות פדגוגית-ניהולית) במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 בינואר2023 . 50 ,רינה בן שמחון היחידה לניהול תוכניות ושותפויות בין מגזריות ,משרד החינוך , תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא ,"ל 29 במאי2023 . 51 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . מסעות בני נוער לפולין כחלק מתפקידה של מערכת החינוך להנחיל את המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות .של אירועי השואה, התווה משרד החינוך מהלך חינוכי כולל ששיאו הוא המסע לפולין52 המסע הוא דרך לימוד חווייתית, הכולל ת חשיפה לחוויות רגשיות, לזוועות שביצעו הנאצים ולתרבות .העשירה של יהודי מזרח אירופה לפני המלחמה53 3.1 רקע המסע לפולין נקרא: "את אחיי אנוכי מבקש". משלחות בני נוער לפולין בחסות המשרד החלו לצאת מאז שנת1988, ובמהלך השנים יצאו עשרות אלפי תלמידים במשלחות נוער של מש רד .החינוך54 עד שנת2004 נסעו משלחות של תלמידים גם למדינות אחרות, ,ובהן גרמניה אוקראינה וליטא. מסוף שנת2004 המשרד לא איפשר עוד להוציא מסעות למדינות נוספות מלבד .פולין55 לפי הנאמר בדיון בוועדת החינוך בינואר2023 , משלחות בני נוער בודדות יצאו למרוקו ובהחלטות הוועדה ציין יושב- ,הראש שלה ח בר הכנסת יוסף טייב, כי הוועדה תומכת בהמשך .יציאת משלחות אלו56 במשך השנים עלו שאלות בקשר למסע לפולין , שעסקו, בין היתר, בתהליכים שעוברים בני הנוער לפני המסע , תוך כדי המסע ואחרי ו , וכן במימון המסע ובפרוצדורה המינהלית והביטחונית הכרוכ בו ה. המסע מתקיים במסגרת בתי הספר או תנועות הנוער, במהלך שנת הלימודים או במהלך חופשת .הקיץ57 משך המסע הוא שבעה ימים ,בפולין אך ,ייתכנו מסעות שיתנהלו לפי לוח זמנים שונה בהתאם לבקשה מיוחדת ו ל אישור של מטה המשלחות. 58 בדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנס ,)ת (להלן: ועדת החינוך ציין ,אריה מור ,סמנכ"ל ביטחון, בטיחות וחירום במשרד החינוך כי עד הקורונה מספר התלמידים שיצאו מדי שנה במשלחות לפולין היה בעלייה מתמדת, ובשנת2019 יצאו כ- 43,000 תלמידים ועובדי 52 סעיף1 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 53 ,ניצה דוידוביץ ודן סואן שואה וחוויה בראייה רב-תחומית :, בתוך ניצה דוידוביץ ודן סואן ,)(עורכים אל גיא צלמוות , תל אביב2015 ', עמ 24 . 54 משלחות נוער לפולין שלא מטעם משרד החינוך יצאו עוד לפני שנת1988. משלחות בודדו ת יצאו עוד לפני מלחמת ששת הימים, אך בעקבות המלחמה נותקו היחסים עם חלק מהמדינות והמסעות הפסיקו. משנת1983 החלו שוב לצאת משלחות של ארגונים יהודיים .מהארץ ומהעולם 55 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי61 ב לשנת2010 ,מסעות תלמידי תיכון לפולין , מאי2011 ', עמ1051 . 56 הכנסת ה- 25 ,, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות הוועדה לימודי ה שואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר 2023 . 57 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 58 סעיף6.8 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . מסעות לפולין בחסות משרד החינוך החלו לצאת בשנת1988 זיכרון השואה במערכת החינוך | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הוראה במשלחות שונות לפולין59 בפברואר2020 משרד החינוך עצר א ת המשלחות בשל .מגיפת הקורונה60 לקראת 2022 החלה התארגנות מחודשת ל יציאת משלחות בני נוער לפולין ,אך בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין, בין היתר בנושאי אבטחה והדרכה באתרים, משרד החינוך ומשרד החוץ הודיעו באוגוסט2022 .על הקפאת יציאת המשלחות במרץ2023 ,לאחר משא ומ תן בין נציגי הממשלות, נחתם הסכם בוורשה המאפשר את חזרת משלחות בני הנוער לפולין )(להלן: ההסכם החדש. בעת פרסום סעיפי ההסכם החדש התעוררה ביקורת ציבורית ופרלמנטרית, בין היתר בכל הקשור ל סוגיית ההדרכה באתרים, ועל הכללת אתרים מסוימים ברשימת אתרים לבחירה לצורך ביק .ור לימודי מסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עסק בקצרה בנושא זה. 61 ,נוסף על כך נערך דיון על הסכם זה ב וועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה של הכנסת. בסוף הדיון ביקשה יושבת-ראש ,הוועדה חברת הכנסת מירב כהן, מיד ושם לבדוק את כל האתרים ברשימה שהוגשה על ידי מ משלת פולין, כדי לראות אילו מהם מתאי מי ם לתלמידים במשלחות ואילו אינם מתאימים. 62 בעת ,סיכום הדיון השיב שר החינוך יואב קיש כי משרדו רואה חשיבות גדולה והישג גדול ב .הסכם שנחתם עם הרפובליקה הפולנית יתר על כן, השר הדגיש כי כל מטרות המסע, כפי שהן מוגדרות בחוזר מנכ"ל , יכולות להתממש ,במסגרת ההסכם. לדבריו משרד החינוך משמש כרגולטור לכלל המסעות , וכל מנהל בית ספר יכול לתכנן ב עצמו את המסע ולבחור את האתרים .המתאימים לחזון בית הספר63 3.2 המסע לפולין– מטרות ונהלים להלן עיקר מטרות מסע ות המשלחות לפולין:, כפי שהן מפורטות בחוזר המנכ"ל  מטרות בתחום הלימודי: היכרות עם תולדות העם היהודי, המסורת היהודית והנחלת הזיכרון של השואה והגבורה; היכרות עם העושר הרוחני והתרבותי של החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה; הכנה ולימוד על התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה והשואה − עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, הסיבות לעליית הנאצים לשלטון 59 הכנסת ה- 25 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול6 ,לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפול ין, לציון יום השואה הבין-לאומי , 24 בינואר2023 ', עמ3. 60 ,להרחבה בנושא זה ראו: אתי ווייסבלאי ביטול משלחות נוער לפולין בעת מגפת הקורונה , מרכז המח ,קר והמידע של הכנסת21 במאי 2020 . 61 ,אוריאנה אלמסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה התשפ"ג −דף מידע ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת17 באפריל2023 ', עמ3 – 5 . 62 הכנסת ה- 25 , הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, פרוטוקול8 , חשש מעיוות זכרון השואה במסעות הנוער בעקבות ההסכם בין ישראל לפולין , 1 במאי2023 . 63 יואב קיש, שר החינוך, מכתב תשובה ל ,פניית הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה חשש מעיוות זיכרון השואה במסעות הנוער בעקבות ההסכם בין ישראל לפולין , 25 ביוני2023 . בתחילת2020 משרד החינוך עצר את יציאת המשלחות ב של מגפת הקורונה ולאחר מכן בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין ורק במרץ2023 נחתם הסכם חדש עם הממשלה הפולנית זיכרון השואה במערכת החינוך | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ועוד. בתוך כך יש לשים דגש על הלקח הלאומי − הצורך במדינה יהודית ריבונית − והלקח האוניברסלי − .החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהיאבק בגזענות  מטרות בתחום החינוכי-ערכי: חיזוק הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם היהודי וחיזוק ;מחויבותם האישית להמשכיות החיים היהודים וקיומה הריבוני של מדינת ישראל הבנת מורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על צדדיהם החיוביים והשליליים; שיקום, שיפוץ, ניקוי ושימור אתרים ושרידים יהודיים הפזורים ברחבי פולין (באישור הרשות או הקהילה המקומית בלבד); הבנת הסכנה הטמונה בצורות משטר שאינן.דמוקרטיות  מטרות בתחום האישי-חברתי- דיון בשאלות חברתיות וערכיות; טיפוח מנהיגות בקרב התלמידים; מתן האפשרות לתלמידים להשתתף באופן פעיל במשלחת ייצוגית מטעם .מדינת ישראל64 מבקר המדינה ציין בדו ח בשנת2011 ,כי במשך כעשרים שנה מאז הוגדרו מטרות המסע לא נבחנה השגת מטרות אלו. באותה שנה פורסם מחקר הערכה מטעם ראמ"ה על אודות שאלת השגת המטרות במסעות לפולין. 65 ב מחקר נמצא כי שיעור ההשפעה של המסע היה גבוה יחסית ברוב המטרות הלאומיות- יהודיות (לדוגמה, הזדהות ע ם העבר היהודי) ונמוך יותר במטרות האוניברסליות (לדוגמה, לעמוד על המשמעות של שנאה עיוורת לאחר). עוד נמצא כי אין הבדל משמעותי בהשפעות הנתפסות .בעיני התלמידים עם שובם מהמסע, בבחינה לפי מגדר או לפי סוג פיקוח66 למיטב ידיעתנו, לא נערך מחקר נוסף מטעם משרד החינוך בנ ושא זה מאז שנת2011 . אירגון המסעות לפולין ,כאמור מטה המשלחות במינהל חברה ונוער, אחראי לע כל הצדדים התוכניים והמ י נהלתיים של מסעות התלמידים לפולין . ;בין יתר תפקידיו של מטה המשלחות: הכשרת מנהלי המשלחות; הכוונה וסיוע למורים המלווים כתיבת והוצאת מכרזים שונים לצורך המסע; אחריות על פריסה שנתית של המשלחות וויסות .העומסים בשדות התעופה; מתן היתרים להדרכה, ליווי וניהול המסע לפולין67 64 סעיף3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 65 המחקר נעשה בפועל על ידי חוקרים .מהמרכז האוניברסיטאי אריאל 66 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטי ביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ96 – 97 . 67 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . חוזר המנכ"ל מתייחס לשלושה סוגי מטרות של המסעות לפולין: בתחום הלימודי; בתחום החינוכי-ערכי; בתחום האישי- חברתי מחקר של ראמ"ה משנת2011 על המסעות לפולין הראה כי שיעור ההשפעה של המסע היה גבוה יחסית ברוב המטרות הלאומיות- יהודיות מטה המשלחות במינהל חברה ונוער אחראי על הצד התוכני והצד המנהלתי של המסע זיכרון השואה במערכת החינוך | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מטה המשלחות מפעיל מערכת לניהול משלחות, אשר לפי המטה מתייעלת משנה לשנה .באמצעות איסוף נתונים ומידע על חוזים68 לכל משלחת יש מנהל משלחת ומ תלווה אליה איש רפואה (בהתאם לגודל המשלחת). כל משלחת אמורה לכלול4 − 2 אוטובוסים, כשבכל אוטובוס י י סעו30 – 42 תלמידים (בהתאם לתנאי .המכרז), ולכל אוטובוס מתלווים שני מחנכים, מדריך ומאבטח נוסף על כך, מומלץ לצרף למשלחת איש עדות (שנולד לפני1945 ויש בעדותו כדי לתרו ם למסע) בהתאם ליכולת .הבריאותית שלו :משרד החינוך מעניק חסות ואישור יציאה לפולין בשני מסלולים עיקריים  משלחת ממלכתית משרדית היא משלחת של בני נוער, המאורגנת על ידי מטה משלחות הנוער לפולין. משלחות אלו מתארגנות עבור מסגרות חינוכיות שאינן עומדות ברף מינימלי ש ל70 תלמידים, ועל כן לא יכולות להוציא את המסע מטעמן. לרוב משלחות משרדיות מיועדות למסגרות קטנות, ייחודיות ומורכבות, אך במקרים חריגים גם מסגרות רגילות, שאינן עומדות בתנאי הסף, יכולות להצטרף בהתאם לאילוצים .שונים  משלחת ממלכתית בית-ספרית או מוסדית היא משלחת של בני נוער ממוסד חינוכי או ארגון נוער הנמצא בפיקוח משרד החינוך , ומונה70 תלמידים לפחות . משלחת זו מחויבת לנ ו הלי חוזר מנכ"ל בנושא, וכן לאישור של מטה המשלחות על מועד יציאת .המסע, תוכנית המסע כפי שתוכננה על ידי בית הספר, הצוות המלווה והמדריכים באחריות משלחת זו.לתאם לעצמה את פרטי המסע, כולל מכרז ספקים69 כל בית ספר אחראי לערוך מיפוי של תלמידים עם מוגבלות קבועה או זמנית, המעוניינים לצאת למסע לפולין. תהליך ההחלטה באשר ל יציאתם יעשה בין צוות מקצועי, שמונה לשם כך על ידי .בית הספר, לבין התלמיד והוריו70 הכשרת מדריכים לפו לין בעבר התפיסה המנחה הייתה שהמורים המלווים ואנשי העדות יובילו את המסעות, אך לאחר כמה מסעות התברר כי המורים מתקשים להתמודד עם מורכבות ההדרכה בפולין, עם העומס 68 ד"ר אלי שיש, מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חב רה ונוער, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 ,(להלן: ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 ). 69 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 70 ,אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך השתלבות תלמידים עם מוגבלות במשלחות המסע לפולין , כנ :יסה20 ביוני2023 .הטיפול בבקשו ת לליווי תלמיד במסע לפולין או לתקצוב אוטובוס מונגש מ סתיים60 יום לפני תאריך יציאת המשלחת למסע. פירוט נוסף של הת אמות אפשריות מובא בסעיף3.6 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0261 ,הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוך ולהורה התלמיד , 10 בספטמבר2020 . משלחת ממלכתית משרדית היא משלחת ,של בני נוער המאורגנת על ידי מטה המשלחות משלחת ממלכתית בית- ספרית היא משלחת ש ל בני נוער (המונה לפחות70 תלמידים), בפיקוח משרד החינוך, אך באירגון מלא של בית הספר זיכרון השואה במערכת החינוך | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הרגשי ש בו היו נתונים באתרים השונים וכן עם העובדה שרובם הגיעו לאתרים אלו בפעם הראשונה בעצמם . בשל כך מינהל חברה ונוער הגדיר מחדש את תפקיד המורים- המלווים וקיים ב עבורם הכנה ייעודית, וכן החל בהפעלת קורסים להכשרת מדריכים למסע לפולין על ידי .המכונים לזיכרון השואה71 3.3 תוכנית המסע .כל משלחת עוברת תהליך של שלושה שלבים: הכנה למסע, המסע ועיבוד לאחר המסע ההכנה למסע נעשית במסגרת בית הספר. כחצי שנה לפני הנסיעה, בית הספר מתחיל תהליך ארגוני הכולל הגשת מסמכים לקראת הנסיעה, הכנה של הצוות המלווה את המשלחת והכנה של התלמידים המשתתפים בה . המורים המלווים עוברים הכנה ייחודית של כ- 28 שעות, הכוללת הכנה עיונית והכנה חברתית- .רגשית ,ההכנה העיונית מתמקדת בשלושה מעגלים: יהודי פולין השואה ופולין. ההכנה החברתית-רגשית כוללת,, בין היתר בירור ותיאום ציפיות, שילוב אנשי .מקצוע בהכנה, הכנת המשימות הקבוצתיות לקראת המסע72 המסע חייב לעמוד בכל המטרות שנקבעו על ידי משרד החינוך. במהלך המסע מבקרים הת למידים באתרים הקשורים בקהילה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה: ,בתי קברות .גטאות, בורות רצח ומחנות השמדה73 המסלול שבו הולכות המשלחות במשך כל השנים הוא ב ציר של שלוש הערים: ורשה– לובלין– קרקוב או ורשה– 'לודג− .קרקוב74 בשעות הערב של ימי המסע נערכת פעילות חי נוכית , למשל סיכום היום או ערבי משלחת (ערב הצדעה לאנשי העדות, ערב הוקרה לחסידי אומות העולם). תכנון המסע נ עשה תוך התחשבות .בעומס הרגשי הקשור באתרים, שעות אור יום וכדומה75 חוזר המנכ"ל כולל גם התייחסות להתנהגות בני הנוער במהלך ימי המסע, ולמקרים כמו החזרת תלמיד בחזרה לישראל, עקב .התנהגות חריגה76 עיבוד לאחר המסע לרוב כולל מפגש סיכום של תוכנית המסע ואנשי המשלחת, זמן מה לאחר .החזרה מהמסע אפשר לכוון תלמידים לפעילות התנדבותית לעזרה לניצולי שואה, דרך עמותות או דרך פעילות יזומה של בית הספר. נוסף על מפגש הסיכום של המסע, ר צוי שבית הספר ייזום מפגשים ש בהם יוכלו בני הנוער להביע את מחשבותיהם ותחושותיהם וכן שבית הספר ינסה 71 ,אלי שיש ויובל דרור מעמקי הרגש והתודעה − התפתחות התו כנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי- פורמליים של מסעות לפולין שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 :, בתוך הגירה , 5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ102 . 72 סעיף5 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 73 סעיף6, שם. 74 ,אלי שיש ויובל דרור מעמקי הרגש והתודעה − התפתחות התוכנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי-פורמליים של מסעות לפולי ן שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 :, בתוך הגירה , 5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ101 . 75 סעיף6 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 76 סעיפים7 – 8, שם. כל משלחת עוברת תהליך של שלושה ;שלבים: הכנה למסע המסע; עיבוד לאחר המסע זיכרון השואה במערכת החינוך | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להמשיך את תהליך הלמידה שהתקיים לפני המסע ובמהלכו, ויעמיק בנושאים שונים הקשורים .בשואה ובהקמת מדינת ישראל77 3.4 המשלחות עלויות המסע הגבוהות יצרו במשך שנים רבות סנן ב פני תלמידים שלא יכלו לעמוד במעמסה הכלכלית, נוסף ( על תלמידים שלא יצאו מסיבות אחרות ראו להלן ב פרק 5 .)ב שנים2012 – 2015 נערך מטה המשלחות לכתיב ת ,מכרזים חדשים לשם הוזלת עלויות המסע. לפי המטה באמצעות כמה צעדים הביא משרד החינוך להוזל ת המסע בהשוואה ,לשנים הקודמות וצעדים ה אל הביאו לגידול במספר המשתתפים במסעות עד2018 . למרות האמור לעיל, בשנים2017 – 2018 נרשמה ירידה מסוימת בכמות המשתתפים, בין היתר בשל חשש ההורים ובתי הספר משינויים פוליטיים וחברתיים שהתרחשו באותה התקופה בפולין ( ובהם מה שכונה""החוק הפולני, שאסר על האשמת פולין בפשעי השואה ו ב אירועים .)אנטישמיים78 משלחות ממלכתיות בית-ספריות: בתשובה ע ל בקשתנו, מטה המשלחות העביר לנו נתונים על המשלחות שיצאו לפולין בחמש .השנים האחרונות בטבלה2 להלן מוצגים מספר בתי הספר ו מספר התלמידים שיצאו או נרשמו ל יציאה ל מסע לפולין במשלחות ממ לכתיות בית- .ספריות טבלה2 :בתי ספר ותלמידים שיצאו או נרשמו למסע לפולין במשלחות ממלכתיות בית- ספריות, בשנים 2018 – 2023 )(כולל תנועות נוער79 שנה משתתפים בפועל רישום משתתפים 2018 בתי ספר 278 - תלמידים 35,079 - 2019 בתי ספר 351 - ת למידים 39,677 - 2020 בתי ספר - 348 תלמידים - 46,601 77 סע יף9 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 78 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין ,, בתוך: אלי שיש, יובל דרור וישראל קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המסע , תל אביב2019 ', עמ67 – 68 . 79 "רישום המשתתפים תמיד יהיה גבוה יותר מהמשתתפים בפועל, בין היתר בשל ניפוי של ,"תלמידים לא מתאימים במהלך ההכנה למסע ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנה משתתפים בפועל רישום משתתפים 2021 בתי ספר - 357 תלמידים - 46,305 2022 בתי ספר - 247 תלמידים - 34,353 2023 בתי ספר - 314 תלמידים - 43,361 בשנים2018 – 2019 המשלחות לפולין יצאו כסדרן, כ- 35,000 – 40,000 ,תלמידים בשנה. כאמור עם פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת2020 .הוחזרו לישראל מעט המשלחות שהספיקו לצאת הנתונים המוצגים באשר ל שנה זו הם אפוא על רישום התלמידים למשלחות שהיו אמורות לצאת בכל שנת2020 , אך לא יצאו לפועל. בשנים2021 – 2022 לא יצאו כמעט משלחות לפולין, ועל כן הנתונים בטבלה הם על ה רישום של התלמידים ליציאה לפולין. הנתונים על שנת2023 מעידים רק על רישום התלמידים לקראת יציאה בקיץ2023 . הצפי להזמנות לשנת תשפ "ד הוא מעט פחות מ- 46,000 תלמידים, כמ- 340 בתי ספר . לפי המידע שנמסר לנו ממטה המשלחות, בשנים2019 − 2018 יצאו לפולין בכל שנה כ- 400 עד 550 תלמידים מבתי ספר חרדיים .נוסף על כך , בכל שנה יוצאים במשלחות לפולין בתי ספר בודדים מהחינוך הערבי והדרוזי . בעבר יצאה משלחת מורים להיסטוריה מהחינוך הדרוזי, ויש רצון להוציא משלחת מורים כזו מהחינוך הערבי. הפיקוח על לימודי ההיסטוריה במגזר הדרוזי והצ'רקסי שות.ף לתהליך להכשרת מדריכי פולין מהעדה הדרוזית80 בסיכום ה דיון האחרון בוועדת החינוך על המסעות , קרא ה הוועדה למשרד החינוך למצוא דרכים ליציאת תלמי דים חרדים וערבים לפולין,. נוסף על כך הוועדה ביר כה על עריכת קורסים למדריכים ומדריכות חרדיים למסעות לפולין. 81 משלחות ממלכ תיות משרדיות : בשנת2018 יצאו במשלחות אלו כ- 4,000 תלמידים ובשנת2019 כ- 3,200 תלמידים. הצפי להזמנות משלחות כ אלו לשנת תשפ"ד הוא כ- 3,950 תלמידים מכ- 90 .בתי ספר 80 עדית ,רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . 81 הכנסת ה- 25 ,, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות ועדה לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר2023 . במשלחות ממלכתיות בית- ספריות בשנת 2019 , טרם מגפת הקורונה, יצאו כ- 40,000 .תלמידים הצפי לשנת הלימוד ים הבאה (תשפ"ד) הוא כ- 46,000 תלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3.5 עלויות המסע כאמור, עלות היציאה למסע לפולין גבוהה ורובה מושת על התלמיד והוריו. במהלך השנים התעוררה ביקורת רבה על כך שיש תלמידים שאינם יכולים לשלם את העלויות, והמסע הפך למסו נן על רקע חברתי- .כלכלי עלויות כלליות בשנת2009 מבקר המדינה ציין כי סיכום כלל ההוצאות על המסעות לפולין הגיע לכ- 162 מיליון ש"ח. משרד החינוך מימן כ- 9% מסכום זה, כ- 15 מיליון ש"ח, ואילו הו צאות ההורים על המסע הגיעו לכ- 147 מיליון ש"ח − כ- 91% מההוצאות. גם בשנת2014 תקציב משרד החינוך להפעלת תוכנית המסעות לפולין היה כ- 15 .מיליון ש"ח82 ממטה המשלחות נמסר לנו כי משרד החינוך מתקצב את התחומים הללו : מלגות לתלמידים, הסדרי ביטחון, הכשרות בעלי התפקידים מ טעם משרד החינוך, בקרת תוכניות מסע, מערכות מידע ותקשורת, הפעלת בסיסי פעילות בפולין − פדגוגי ת וביטחוני ת .ותחומים נוספים83 לפי המ שנ מסר לנו מאגף ביטחון של משרד החינוך, בשנים2018 – 2019 התקציב השנתי לצורכי הביטחון בפולין היה כ- 7.5 מיליון ש"ח לשנה; "הצפי לשנת תשפ ד הוא כ- 12 מיליון ש"ח (בשל ההתייקרויות בפולין). תקציב זה כולל את עלויות הפעלת הבסיס בפולין ובמידת הצורך גם עלויות של עריכת.טקס או פעילות ייחודית84 ה עלות ל הכו לת של המסע לתלמיד נגזרת מהמרכיבים הללו: ,טיסה, אוטובוס, לינה וכלכלה מדריך פולין, מורים מלווים, שי רותי קרקע למאבטח, כניסה לאתרים, ביטוח רפואי ומטען, פיילוט פולני )(מדריך מקומי מלווה , מ י נהלן ישראלי, מלווה רפואי, קופה קטנה ובלת"מ, אולם וחדרים .)להרצאות, מיתוג (סווטצ'ר, אלבום, מעיל, חולצה 82 ,אלי שיש ויובל דרור "מעמקי הרגש והתודעה", התפתחות התוכנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי- פורמליים של מסעות לפולין שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 :, בתוך הגירה, 5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ101 . 83 ,ד"ר אלי שיש מנהל אגף ,של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ,שיחת טלפון26 ביוני2023 (להלן: ד"ר ,אלי שיש, שיחת טלפון26 ביוני2023 .) 84 ,ד"ר אלי שיש מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמיד ע של הכנסת, דוא"ל , 10 באוגוסט2023 . נתונים אלו התקבלו לאחר מועד הגשת המסמך לוועדה. משרד החינוך מתקצב בין היתר ,מלגות לתלמידים הסדרי ביטחון והכשרות בעלי תפקידים. עלות המסע לתלמיד נגזרת בין היתר ,ממחיר הטיסה כלכלה ולינה והדרכה זיכרון השואה במערכת החינוך | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה3 : ,עלות המסע לתלמיד2003 – 2023 85 שנים מחיר בש"ח הערות 2003 – 2007 4,850 2008 6,400 2009 4,990 – 6,800 תלוי עונה בשנה 2010 – 2015 5,500 – 7,000 תלוי עונה בשנה 2015 – 2020 5,085 – 5,295 משלחות בית ספריות 4,850 משלחות משרדיות בשנים2018 – 2019 משרד החינוך סיבסד לכלל התלמידים שיצאו לפולין485 ש"ח מעלות המסע. המחיר הנקוב הוא לפני הסיבסוד . סך כל הסיבסוד כ- 17 מיליון ש"ח לשנה 2020 – 2022 4,800 – 5,100 משלחות בית ספריות 4,610 משלחות משרדיות 2023 5,900 – 6,350 משלחות בית ספריות צפי ב מכרז למשלחת משרדי ת מתחת ל- 5,900 לפי הערכת מטה המשלחות, העלות המשוערת לתלמיד במשלחת ממלכתית בית-ספרית לשנ ת הלימודים תשפ"ד תהיה6,000 – 6,400 .ש"ח .העלות למשלחת משרדית טרם נקבעה נוסף להערכה זו נאמר גם כי מטה המשלחות מודע להתייקרויות, אך מחירים אלו עדיין נמוכים בהשוואה למחירים שהיו בעבר, עד שנת2015 . בהוראת שעה שיצאה לקראת שנת הלימודי( ם תשפ"ג2022/2023 ,)מפורטות דרישות חובה נוספות :  הנהלת בית הספר ומזמין השירותים למסע אחראים לשקף להורים ולתלמידים את .מכלול התנאים והשיקולים לקביעת תנאי ההסכם עם ספק השירותים  אם עלות המסע תהיה מעל5,100 ש"ח, הנהלת בית הספר תהיה חייבת לקבל אישור חתום מוועד .ההורים המוסדי לפני החתימה על ההסכם המוצע  נוסף על עלות המסע, בית הספר רשאי לגבות עד350 ש"ח ב עבור תהליכי ההכנה למסע בארץ וכן ב.עבור ההסעה לשדה התעופה וחזרה ממנו 85 ,ד"ר אלי שיש, שיחת טלפון26 ביוני2023 . להערכת מטה המשלחות, העלות המשוערת לתלמיד במשלחת ממלכתית בית-ספרית בתשפ"ד תה יה כ- 6,000 ש"ח זיכרון השואה במערכת החינוך | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  גביית דמי ביטול תעשה בהתאם לטבלאות המובאות .בהוראת השעה86 מלגות לתלמידים: על פי הנוהל בנושא ז ה, בקשות למלגה יועברו למטה המשלחות דרך בית הספר בלבד, עד70 .ימי עבודה לפני היציאה לפולין87 מנהל בית הספר יקים ועדת מלגות בית- ספרית שתבחן את הבקשות בהתאם לחישוב הזה : סך כל הכנסות ההורים ברוטו (לפי תלושי משכורת של כל המפרנסים, אישורי קצבאות וכו'), לחלק למספר הנפשות בבית עד גיל18 . סכום המלגה מורכב מכספי משרד החינוך ובשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי (חלק זה תלוי בכל רשות, ברצונה בו.)יכולתה - הכנסה לנפש במשפחה המגיעה עד1,400 ש"ח, תאפשר קבלת מלגה עד3,000 .ש"ח - הכנסה לנפש במשפחה שהיא בין1,401 – 2,200 ש"ח, תאפשר קבלת מ לגה עד2,000 .ש"ח - הכנסה לנפש במשפחה שהיא בין2,201 – 3,000 ש"ח, תאפשר קבלת מלגה עד1,000 .ש"ח88 ממטה המשלחות נמסר לנו כי בשנת2018 שולמו ל- 6,462 תלמידים סך של כ- 13 מיליון ש"ח (ממוצע של כ- 2,000 ש"ח לתלמיד); בשנת2019 שולמו ל- 6,425 תלמידים יותר מעשרה מיליון ש"ח (ממוצע של כ- 1,600 .)ש"ח לתלמיד הסכום הצפוי למלגות בשנת תשפ"ד הוא16 מיליון .ש"ח89 3.6 טיעונים בעד ונגד משלחות התלמידים לפולין כ אמור לעיל ,, מאז החלו המשלחות לפולין הו עלו שאלות וטיעונים רבים בעד היציאה למסע ונגד ה . בין הטיעונים התומכים בהמשך יציאת המשלחות ל:פולין  ,ההכנה למסע והמסע עצמו מקנים לתלמידים המשתתפים ידע רב על השואה .ולמסעות יש השפעה ניכרת על דעותיהם של בני הנוער כלפי השואה90 המחקר של ראמ"ה הצביע על כ ך שכ- 95% מהתלמידים דיווחו כי למדו על השואה באמצעות 86 ,חוזר מנכ"ל משרד החינוך הוראת שעה0338 – משלחות נוער לפ ולין שנת הלימודים התשפ"ג , 8 בספטמבר2022 . 87 ,דודי שוקף, מנהל מה"ד המסעות לזיכרון השואה, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך קריטריונים להענקת מלגות לתלמידים המשתתפים במסעות לז י כרון השו אה לשנת הלימודים תשפ"ג−תשפ"ד , 7 בפברואר2023 ', עמ1 – 2. 88 ,פורטל הורים, הורים ומערכת החינוך המסע לפולין :, כניסה24 במאי2023 . 89 ,ד"ר אלי שיש מנהל אגף של"ח וידיעת הא רץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך , תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל , 10 באוגוסט2023 . נתונים אלו התקבלו לאחר מועד הגשת המסמך לוועדה. 90 ,נילי קרן בין הכיסאו ת− לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי , בתוך: ש ,)רון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 ', עמ54 . משרד החינוך מעניק מלגות לתלמידים ,הזקוקים לכך בהתאם לנוסחה קבועה המשפיעה על גובה המלגה זיכרון השואה במערכת החינוך | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המסע, ושיעור גבוה מהם אמר כי המסע מאפשר להבין טוב יותר את חשיבות מדינת .ישראל לעם היהודי ואת ייחודיות תופעת השואה91  התלמידים שיוצאים למסע לפולין חוזרים לאחר חוויה מעצבת, גם אם אין להם קשר .משפחתי לשואה92 ב עבור בני הנוער המשתתפים במשלחות זוהי חוייה רוחנית, מעין ."עלייה לרגל" או טקס חניכה93  המסע לפולין הפך עם השנים למסע שורשים והבנת "תרבות העיירה". הוא מאפשר לתלמידים להכיר את העולם היהודי ואת החיים היהודיים העשירים שהתקיימו לפני .השואה94 המחקר של ראמ"ה הראה כי רוב התלמידים סברו עם שובם כי המסע מאפשר לראות שרידים המעידים על העולם היהודי שהיה וכי המסע מאפשר לחוש ה.זדהות רבה יותר עם העבר היהודי95 בין הטיעונים המתנגדים :למשלחות לפולין  המסע אינו משמש תחליף לחינוך ציוני ערכי ומתמשך ולהוראת זיכרון השואה באופן מעמיק .בדומה לפרסומות ותרבות הצרכנות ,המסעות יוצרים הלם רגשי וזמני בשל חשיפת התלמידים לאירועים הקשים של השואה במק ום התרחשותם .הטענה היא שיש להשקיע מאמץ אינטלקטואלי ורגשי בהבנת הסיבות להקמת מדינת ישראל והחשיבות שלה. 96  עלות המסע לפולין גבוהה, ולא כל ההורים והתלמידים מסוגלים לעמוד בה. א ו מנם יש מלגות ותמיכה בתלמידים רבים, אך בכל זאת היציאה למסע תלויה ביכולת כלכלית שאין ל.כל התלמידים ובשל כך הם עלולים לא לצאת אליו97  יש ללמד את השואה תוך התייחסות לאירועים שקדמו לה ,לתקופת המלחמה והשואה ולאירועים שהתרחשו לאחר השואה .אפשר לעשות זאת באמצעות מסע במדינת 91 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיו ת , מאי2011 ', עמ137 . 92 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – נספ ,ח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ98 . 93 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד, בתוך: דן סואן וניצה דו ,)ידוביץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים ,, אריאל 2011 ', עמ83 . 94 ,נילי קרן בין הכיסאות − לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 ', עמ35 . 95 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ138 . 96 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בי שראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 , ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ96 . 97 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד ,), בתוך: דן סואן וניצה דוידוביץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים ,, אריאל 2011 ', עמ83 . בין יתר הטיעונים התומכים בהמשך יציאת המשלחות לפולין: המסע מקנה ידע רב לתלמידים ,המשתתפים בו ובכלל זה על התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה; התלמידים הי וצאים למסע עוברים בו חוויה מעצבת בין יתר הטיעונים המתנגדים להמשך יציאת המסעות לפולין: עלות המסע גבוהה וקשה לתלמידים לעמוד בה; המסע מחזק רגשות לאומיים חזקים, ואין בו מספיק דגש על מסרים הומניים זיכרון ה שואה במערכת החינוך | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ישראל ,בו ש התלמידים יכולים להבין את ההקשר ההיסטורי בין האירועים השונים וגם להבין את משמעות היותם אזרחי מדינת ישראל. 98  יש חשש כי המסע יחזק דעות לאומניות, וייצור בקרב התלמידים תחושה של "הקורבן ."הנוקם99  התלמידים עוברים חוויה רגשית, אך לא נעשתה בדיקה מקיפה מהי המשמעות של חוויה זו ב עבורם ו מה יהיו ההשפעות שלה על .המשך חייהם100 בהקשר זה נציין כי לפי המחקר של ראמ"ה, רוב התלמידים חשו שבמהלך המסע הם הצליחו לעמוד במראות .קשים ולהתמודד עם קשיי המסע101 3.7 חלופות למסע לפולין ,כאמור, בשנים הראשונות המשלחות בחסות משרד החינוך יצאו למדינות נוספות חוץ מפולין דוגמת גרמניה, צ'כיה ואוקראינה, ומסוף שנת2004 ה .משלחות יוצאות רק לפולין לצורך סקירת סוגיית החלופות האפשריות השונות למסע לפולין, פנינו הן למשרד החינוך לקבלת מידע בנושא והן למכוני הזיכרון לשואה בבקשה להבין מהי עמדתם בנושא זה. נציין כי מבקר המדינה התייחס בדוח מ- 2011 לשאלה מדוע המסעות מתקיימים דווקא לפול ין ולא לגרמניה .מבין המחקרים ש אליהם התייחס המבקר נמצא כי התמקדות בפולין משרתת את חיזוק ההזדהות עם העם היהודי ,ולכן העדיפו יוזמי המסעות להתרכז במצבם של הקורבנות ולא בלימוד האידיאולוגיה של המתכננים והמבצעים. 102 3.7.1 ועדה בין-משרדית לבחינת חלופות בקיץ 2022 מנכ"לית משרד החינוך מינתה את ד"ר אלי שיש לעמוד בראש ועדה בין- משרדית לבחינת חלופות ב עבור המסע . הוועדה הורכבה מנציגים שונים ממשרד החינוך כולל מטה המשלחות ואגף הביטחון, משרד החוץ ונציגי הנהגת ההורים הארצית. הוועדה קיימה כמה פגישות והתייעצה עם גורמי מקצוע בתחום ובהם ,יד ושם. החלופות נבחנו בהיבט הביטחוני .בהיבט הדיפלומטי, בהיבט הכלכלי ובהיבטים נוספים הוועדה ניסחה תבחינים :לבחירת מדינת היעד  ;ההיסטוריה של הקהילה היהודית במדינת היעד 98 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2, ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ96 . 99 ,נילי קרן בין הכיסאות − לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך,, בני ברק 2017 ', עמ35 . 100 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק, ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 , 'עמ93 . 101 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ141 – 142 . 102 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי61 ב לשנת2010 ,מסעות תלמידי תיכון לפולין , מאי2011 ', עמ5 105 . ועדה בין- ,משרדית שמונתה ב- 2022 על ידי מנכ"לית משרד ,החינוך בחנה חלופות אפשריות למסע לפולין זיכרון השואה במערכת החינוך | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ;היבטים תוכניים ופדגוגיים התואמים את מטרות המסע  אתרים ש בהם אפשר ;לבקר במסגרת מסע  המשמע ;ויות הלוגיסטיות והכלכליות הנגזרות מהמסע במדינת היעד  ;היתכנות ביטחונית לקיום המסע במדינת היעד  ;אופי וטיב היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל למדינת היעד  .היתכנות לקיום מפגשי נוער במדינת היעד מדינות היעד שנבחנו היו: אוסטריה, גרמניה, הונגריה, יוון, לטביה, ל יטא וצ'כיה, זאת אל מול .המסע לפולין103 הוועדה פנתה ל יד ושם .לבחינת החלופות ב יד ושם הוקם צוות חשיבה וכתיבה ש התייחס לקשיים לו אתגרים בבחי תנ החלופות למסע לפולין:  תשתיות המסע וההתקשרויות החוזיות: מערכי הטיסות, המלונות, המזון וכיוצא באלה מבוססים על רשת של מכרזים שנדרש זמן לבסס אותה;  כשרות: מזון כשר איננו נפוץ במזרח אירופה ויהיה צורך במרכז לוגיסטי גדול כדי לספק את המזון לכלל המשלחות;  סידורי הביטחון: יש צורך בהקמת בסיס קבוע במדינת היעד וכן בקשרים בין אירגוני הביטחון השונים;  תוכנית המסע: תוכנית מסע חדשה דורשת הסכמה צ יבורית ואקדמית נרחבת, וכן הכשרת מדריכים מומחים;  מסגרות גיאוגרפיות ומדיניות; על מנת ליצור מסע אלטרנטיבי, סביר שיהיה צורך לשלב .בין שתי מדינות. מצב זה יסרבל את ההתנהלות וידרוש תיאומים רבים לשם כך הסיבות להעדפת פולין על פני מדינות אחרות, על :פי הצוות  היכרות ע ם העולם היהודי שאבד בשואה , על גווניו הרבים כפי שבאו לידי ביטוי בחיים בפולין;  ,הבנת משמעותה הרצחנית של השואה, בשיטות השונות כפי שהתפתחו בזמן השואה ובכלל זה ב אתרים שהפכו לסמל, דוגמת אושוויץ- ;בירקנאו 103 ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . לבקשת הוועדה, יד ושם הקים צוות חשיבה שהמליץ על המשך יציאת המסעות לפולין ככל שניתן. הצוות ציין כי יעדים נוספים יכולים לבוא כתוספת למסע לפולין ולא במקומו זיכרון השואה במערכת החינוך | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  משמעותה הגלובלית של השואה ניכרת בפולין, בכך שהייתה מרכז הרצ ח של העם היהודי גם מ שאר ה מדינות. במדינות אחרות, בדרך כלל הקורבנות היהודיים היו רק מ.בני המקום  מפגש עם דרכי לחימה יהודית שונות − ,המרד בגטאות ה .פרטיזנים המלצת צוות החשיבה של יד ושם היא להמשיך את המסעות לפולין . עם זאת, אחת המסקנות היא שאפשר לבנות תוכניות מס ע ליעדים נוספים, אולם יש לתת את הדעת על כך ,שהם יהיו מסע משלים ולא חלופה למסע לפולין, ולא לעשות זאת בלחץ זמן אלא בהליך מסודר .בליווי מחקר אקדמי104 הוועדה הבין- משרדית המליצה כי משרד החינוך ימשיך לפעול ככל האפשר לקיום מסעות בני הנוער לפולין, ורק אם התנאים נם אי מאפשרים זאת, יש להתייחס להמלצות על החלופות הנוספות. 105 לפי מטה המשלחות, לעת עתה ההסכם החדש מייתר את הצורך .בחלופות אלו106 לאחר בחינת החלופות והמשמעויות, מסקנות הוועדה היו כי יש מדינות שאינן רלוונטיות כחלופה למסע, בעיקר בשל מיעוט אתרים, ובהן: אוסטריה, יוון ., לטביה וצ'כיה אשר למדינות האחרות :נמצא כי  גרמניה מתאימה מאוד למסע מבחינות רבות: ,הקהילה היהודית בה הייתה מגוונת .משפיעה ובולטת בהישגיה אפשר יהיה לבקר באתרים רבים (התמקדות בברלין ו בווילה ואנזה; אפשר להוסיף ביקורים במחנות הריכוז זקסנהאוזן ודכאו) שיכולים ל למד את הסיפור ההיסטורי. עם זאת, יש להביא בחשבון כי יש ישראלים המתנגדים לביקור בגרמניה ולקיום קשר כלכלי אית ה . משך המסע המומלץ על ידי הוועדה הוא5 – 7 .ימים107 בהקשר זה נציין כי בתשובה על פנייתנו נמסר מ בית העדות כי מסע לגרמניה עלול להתמקד במסרים אוניברסליים במקו ם במסרים הקשורים ללאום היהודי, משום ,שבגרמניה המסע מתמקד במדיניות הנאצית ובסבל של עמים אחרים ו פחות בסבלו ;של העם היהודי, כמו בפולין108  הונגריה מתאימה לקיומו של המסע ומאפשרת את הרחבת מטרות המסע. הקהילה היהודית שחיה שם לפני מלחמת העולם השנייה הייתה גדולה ומשמ עותית. אפשר 104 ד"ר יעל ריצ'לר- פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . 105 ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 106 ,ד"ר אלי שיש,מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ,שיחת טלפון2 ביולי2023 . 107 ,ד"ר אלי שיש תשובה על פניית מ ,רכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 108 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . הוועדה הבין- משרדית המליצה על המשך יציאת .המשלחות לפולין הוועדה בחנה גם חלופות נוספות, ומהן ,המליצה על גרמניה הונגריה, ליטא ולטביה– אם לא יתאפשר המסע לפולין זיכרון השואה במערכת החינוך | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להתייחס ללוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית, לחסידי אומות העולם, להרצל לו תנועה הציונית ולנושאים נוספים. המסע יתמקד בבודפשט ובעיירות בסביבתה ומשך המסע המומלץ על ידי הוועדה הוא5 – 7 .ימים109 בהקשר זה בתשובה על פנייתנו נמסר מ בית העדות כי הם מוציאים מסע ות להונגריה וסלובקיה, אך אלו מותאמים לאוכלוסייה מבוגרת יותר ופחות לתלמידי ;תיכון110  ליטא מתאימה למספר ן קט של קבוצות, אך המסע צריך לכלול גם את לטביה בשל .גודל המדינה והאתרים111 צוות החשיבה של יד ושם המליץ אף הוא על ליטא כאפשרות ,נוספת ש בה אפשר לרכוש ידע על מגו ון תופעות הקשורות לשואה. המלצה זו ניתנה תוך הסתייגות , מפני ש לא יהיה זה מסע המאפשר מפגש עם רבים מהמאפיינים .הבסיסיים של השואה112 בתשובה על פנייתנו מ גם מכון משואה נמסר , כי לדעתם ליטא ,ולטביה הן יעדים שנכון לשקול לחיוב כאפשרות חלופית אם לא תהיה שם התערבות בתכנים מצד הממשל. לדבריהם, לליטא ולטביה יש כמה מאפיינים חשובים: הקהילה ;היהודית לפני המלחמה שיגשגה והייתה חלק חשוב מהיהדות האזורית והעולמית שיעור היהודים שנרצח בליטא הוא מהגבוהים באירופה; האוכלוסייה המקומית שיתפה פעולה באופן הדוק עם הנאצ ים; בשונה מגטו ורשה, חלקים מגטו וילנה נשמרו והמסייר שם יכול .להבין ולהתרשם מאופי החיים בגטו113 3.8 מסעות בישראל לפני כ- 20 שנה החל :בית העדות בניר גלים בתוכנית מסע בתוך מדינת ישראל שנקרא משואה לתקומה . המסע נמשך שלושה–ארבעה ימים, ועוסק בשלושה מרכיבים: השואה, ההעפ לה והתקומה. המסע כולל ביקורים באתרים ובמוזיאונים, משחקי שטח, מסלולי הליכה, מעגלי שיח .ומפגשים אישיים בין יתר מטרות המסע , כפי שמובא באתר בית העדות: חיבור הנוער לנושא השואה "דרך הלב והרגליים"; הבנה של מורכבות הקיום היהודי בשואה; חשיפת הנוער לדרכם של השורדים לאחר המלחמה; חיזוק הקשר של הנוער עם עברם היהודי וחיזוק מחויבותם להמשכיות החיים .היהודיים; טיפוח ערכים חברתיים כמו: מנהיגות ואכפתיות114 109 ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 110 ,עדי פיינרמן ,סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 111 ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 112 ד"ר יעל ריצ'לר- פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה ,על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . 113 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . 114 ,אתר בית העדות, פעילות חינוכית מסע משואה לתקומה :, כניסה19 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מאז החלה מגפת הקורונה והמסעות לפולין הופסקו, חל גידול בכמות בתי הספר שיצאו למסע משואה לתקומה בישראל. עוד קודם לכן, ב- 2018 י יסד משרד החינוך" :תוכנית שנקראת שואה ותקומה– ממשבר לצמיחה." 115 מסע זה מיועד לתלמידי כיתה י"ב, העומדים לקראת השתלבותם כאזרחים בוגרים במדינת ישראל. בין יתר מטרות המסע : הכרת העושר הרוחני והתרבותי של היהודים בארצות אירופה וצפון אפריקה; הכרת האידיאולוגיה הנאצית ומעשי הנאצים ועוזריהם; הכרת הגבורה היהודית בצבאות בעלות הברית וסיפור צנחני היישוב; הכרת .העלייה של ניצולי השואה לארץ ישראל לאחר המלחמה ותרומתם בלחימה ובהתיישבות המסע עשוי להימשך יום אחד (ביקור במכון לזיכרון השואה), יומיים (יום סיור בעקבות לוחמים ויום פעי לות במכון לזיכרון השואה), או שלושה ימים (סיור ב ע קבות לוחמים ותקומת מדינת ישראל ופעילות במכון לזיכרון השואה). לקראת כל מסע מתקיימת בבית הספר פעילות הכנה ובסופו של המסע נערכת .פעילות סיכום ועיבוד לפי ה נתוני ם של אגף של"ח וידיעת הארץ ,שבמינהל חברה ונוער ב משרד החינוך (להלן: אגף )של"ח ", בשנת תשפ"ב השתתפו במסעות "שואה ותקומה28,441 תלמידים, מ- 288 ,בתי ספר ובכלל זה מ .בתי ספר חרדיים מהם68 ,בתי ספר יצאו למסע בן יום אחד134 בתי ספר יצאו למסע בן יומיים ו- 527 .בתי ספר יצאו למסע בן שלושה ימים במסגרת סיכום מסעות אל ה נש ערך ב אגף של"ח הייתה התייחס ות לסיבסוד שמשרד החינוך העניק לפעילות ולהסעות, כגורם משמעותי שאיפשר לבתי ספר רבים להצטרף ולהשתתף; אגף של"ח ציין כי נכון יהיה למסד מסע זה בכיתות י"א או י"ב, וכי הזמן האופטימלי ליציאה למסע זה .הוא כשנה לפני המסע לפולין התפיסה היא ש ת למיד שהתנסה בתכנים של שואה ותקומה יוכל לבחור אם לצאת למסע לפולין, ;ויגיע אליו מוכן יותר יתר על כן, אגף של"ח מעוניין לקיים השתלמות למורי של"ח ו ל מחנכים כדי שההדרכה תהיה בית- ספרית, ולא הדרכה חיצונית; לפי נתוני אגף של"ח, התקציב שאושר לסיוע לבתי הספר היה כדלקמן : חד- ,יומי30 ש"ח; דו- ,יומי 250 ש"ח; תלת- ,יומי426 .ש"ח116 בסיכום ה דיון בוועדת החינוך על לימודי השואה ו המסעות לפולין צוין .כי הוועדה תומכת בקיום מסע כזה בישראל, לצד המסע לפולין117 בשיחה שקיימנו עם זהבית רוטנברג, מנהלת מחנה המעפילים בעתלית מטעם המועצה לשימור את רים, היא הדגישה שחשוב להתייחס גם לאירועים שהתרחשו לאחר השואה והמלחמ ה, אך זאת כחלק מהסיפור על השואה. בסיומה של המלחמה החלה לפעול "תנועת הבריחה" שהייתה 115 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין ,, בתוך: אלי שיש, יובל דרור וישראל קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המסע , תל אביב2019 ', עמ68 . 116 ,ד"ר אלי שיש תשובה על פניית מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 117 הכנסת ה- 25 ,, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות הוועדה לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר 2023 . בעקבות מגפת הקורונה ועצירת ,המשלחות לפולין משרד החינוך עודד בתי ספר רבים לקיים ,מסע בתוך ישראל .בסבסוד של המשרד ,לפי אגף של"ח בשנת תשפ"ב ( 2021/2022 ) השתתפו במסע זה יותר מ- 28,000 אלף תלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אחראית להברחת כ- 300,000 ניצולי שואה ממזרח אירופה לנמלי הים התיכון, ובסיוע המוסד לעליה ב' הועלו על אוניות מ .עפילים בדרכם לארץ ישראל מחנה המעצר ב ,עתלית ממחיש בצורה טובה את החלק האחרון של המסע הזה שכן חלק ,מהמעפילים שהגיעו לארץ ישראל הו כנסו בו למעצר. לדברי רוטנברג , תלמידים שיוצאים למסע לפולין לרוב לא לומדים על החלק הזה . דרך הסיור במחנה המעפילים בעתלית, התלמידים שלומדים על השנים הקשות ש בהן ה ו שמדו מיליוני יהודים, מתוודעים לפרק היסטורי נוסף ש בו יהודים פעלו בגבורה ועשו רבות כדי לתת מענה ל יהודים שרצו לעלות לארץ ישראל. 118 בשלב זה אין בידינו מידע על מדיניותו הנוכחית של משרד החינוך באשר ל המשך יישום הפעלת מסעות אלה או הרחב תם., בהתאם להמלצות האמורות סיור וירטואלי חלופה נוספת היא סיור וירטואלי באושוויץ- .בירקנאו ב בית העדות מוצעת אפשרות סיור במציאות מדומ ה ( VR ) ,המלווה ב.הסברים של מדריכת פולין119 כאמור לעיל, יש גם סיור וירטואלי המאפשר מבט ב- 360 מעלות על אושוויץ-בירקנאו בליווי הדרכ ה, במסגרת "ניצחה הרוח" – שהוא סיור.המאושר במערכת גפ"ן 4 . מוסד יד ושם ו מכונים ל זיכרון השואה מאז הוקמה מדינת ישראל, החלו לפעול בה מכונים ללימוד נושא השואה וזיכרון השואה, שהוקמו על ידי יוצאי קהילות שונות. בתחילה הם פעלו בעיקר ב דרך של ,הנצחה מוזיאלית, אך כאמור מערכת החינוך לא לימדה על תקופת השואה באופן מסודר עד שנת 1979. על כן, ה מכונים ה אל ה מילאו את החלל שנוצר ויצרו .חומרי הוראה ומחקר ה מכונים הוקמו כדי לשמר את זכר קהילות המוצא ואת זכר השואה באמצעות עבודה חינוכית, אך באופן חוויתי ו חושי ובלתי .פורמלי120 הם מציעים לק הל הרחב ולמערכת החינו ך מגוון רחב של תוכניות לימוד וה שע ,רה כשלכל מכון יש תחומים ש.הוא בוחר להדגיש ולהבדיל121 בשונה ממכונים אלו, יד ושם הוקם על ידי המדינה בשנת1953 . בחוק יד ושם נמנו הסיבות להקמתו, ובין היתר הוא הוכתר כרשות זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה; לקהילות ,ל מוסדות הציבור ו ל בתי האב שהושמדו ונחרבו על ידי הנאצים; לזכר גבורתם של היהודים שמסרו נפשם 118 ,זהבית רוטנברג ,מנהלת מחנה המעפילים בעתלית מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שיחת טלפון20 ביוני2023 . 119 ,אתר בית העדות, מוזיאון בית העדות אושוויץVR סיור במציאות מדומה :, כניסה25 ביוני2023 . 120 ,נילי קרן""בין הכיסאות − לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 , 'עמ23 . 121 ,ניצה דוידוביץ ודן סואן דם ואש ותמרות עשן : עתיד הזיכרון ומפעלי ההנצחה לשואה ,), בתוך: ניצה דוידוביץ ודן סואן (עורכים אל גיא צלמוות , תל אביב2015 ', עמ49 . מכונים לזיכרון השואה פועלים במדינת ישראל מאז הקמתה. המכונים מציעים לקהל הרחב תוכניות לימוד והעשרה המועברות באופן חוויתי ובלתי פורמלי זיכרון השואה במערכת החינוך | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למען עמם; לגבורתם של היהודים שלחמו בצבאות השונים, בשורות הפרטיזנים, הצנחנים והלוחמים בגטאות הנצורים; לחסידי אומות העולם שסיכנו את עצמם ל שם.הצלת יהודים122 ,בין היתר יע:דיו המרכזיים של יד ושם בתחום החינוך לזיכרון השואה הם  להוביל את התיעוד, המחקר, החינוך וההנצחה של נושא השואה כאירוע יהודי ואנושי ייחודי, ולהעבירם לכל אדם בישראל, לעם היהודי ולכל מסגרת משמעותית ורלוונטית ;בעולם  לשמש מוקד לפעילות חינוכית דינמית, תוך למידה משמ עותית ומעמיקה בקרב כל ;קהלי היעד השונים  ,להוביל תהליכי פיתוח, למידה, עיצוב סטנדרטים וכלים לשיח חינוכי, ערכי ורלוונטי .לחיזוק התודעה והאחריות של דורות העתיד לזיכרון השואה ומשמעויותיו123 ב בית לוחמי הגטאות מי ש ם דגש על שלושה יסודות מארגנים: זיכרון השואה והאחריות של ;הדורות הבאים לשמר את הזיכרון" להעביר אזהרה מהעבר" על כך שאופי האדם יכול להוביל אותו לשיאים של תבונה רגישות ומצפון אך גם לתהומות של רוע, שנאה והרס; השראה לעתיד טוב יותר, .דרך לימוד של ערכים הומניים ומעורבות חברתית124 ב בית העדות בניר גלים מבקש ים, בין הית ר, להעמיק את תודעת השואה דרך הסיפור של קהילת יהודי הונגריה; להדגיש את הגבורה היהודית במהלך השואה וסיפורים של "יהודים מצילים יהודים"; לעורר הערכה על המציאות ש בה אנו חיים ולעורר אכפתיות ואמפ ת יה בקרב .בני נוער125 ב מכון משואה הגדירו ,את הנחלת זיכרון השואה את הע לאת השאלות המהותיות והאנושיות העולות ממנה , ואת הבנת הזהות האישית והקולקטיבית של כל אדם כמטרות חשובות. 126 :משרד החינוך תומך במכונים בשתי דרכים1 .סמל מוסד ותמיכה באמצעות שעות הוראה במוסדות .יד ושם, בית לוחמי הגטאות, מכון משואה ויד מרדכי2 .מכונים שנתמכים ב אמ צעות תקנת תמיכה במוסדות בית טרזין, מורשת (גבעת חביבה), מכון שואה ואמונה שם עולם בכפר הרא"ה, בית העדות בניר גלים, גנזך קידוש השם בבני ברק, מכון איי ב.שיץ בחיפה127 122 סעיף1 ל חוק זכרון השואה והגבורה– יד ושם, תשי"ג– 1953 . 123 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . 124 מורן דהן נתן, מנהלת לשכת ,מנכ"ל, בית לוחמי הגטאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל1 ביוני2023 . 125 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 126 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה תשובה על פניית מר ,כז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . 127 ,עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המכונים לזכר השואה פועלים מול מערכת החינוך במגוון פעילויות ובהם ימי עיון, סיורים במוזיאון, השתלמ.ויות למורים, מפגשים עם ניצולי שואה ועוד128  ימי עיון : המכונים מציעים ימי עיון מגוונים לתלמידים ב מגוון גילים ובדרך כלל משלבים בהם את כלל אמצעי הלמידה כמו סיור במוזיאון, סדנאות ומפגש עם ניצולי שואה. לפי נתוני יד ושם, בשנת2021 התקיימו ימי עיון של יד ושם ליותר מ- 3,000 קבוצות תלמידים, שמנו יותר מ- 93,000 משתתפים: כ- 2,600 קבוצות ביד ושם,שמנו יותר מ- 70,000 משתתפים; כ- 550 קבוצות מחוץ ליד ושם (ניידות חינוכיות ושלוחת יד ושם בגבעתיים) שמנו כ- 18,500 משתתפים; כ- 25 קבוצות מקוונות, שמנו יותר מ- 4,000 .משתתפים  מוזיאון: בכל מכון יש תערוכות, חלקן מתחלפות, שנועדו לאפשר ללומדים למידה דרך .חוויה חושית  ניידות חינוכיות: יד ושם מפעיל ניידות שנוסעות לבתי ספר ברחבי הארץ, ומפעילות בה .ם סדנאות חינוכיות המותאמות בעיקר לתלמידי יסודי וחטיבת הביניים  מפגש עם ניצול שואה: למפגש עם ניצולי הש ואה היה תפקיד מרכזי בתיווך סיפור השואה כאותנטי, רלוונטי ומעורר אמפ ת יה. אמנם ניצולי השואה הולכים ומתמעטים עם השנים (ראו ב הרחבה בפרק5.3 ), אך מי שמסוגלים לבוא עושים זאת מתוך הבנה והכרה בחשיבות ובהשפעה העצומה שיש לעדות כ זו על בני הנוער וזיכרון השואה לדורות הב .אים  ימי עיון והשתלמויות למורים: המכונים מקיימים ימי עיון והשתלמויות להעשרת הידע והעצמת היכולת של המורים. לפי נתוני יד ושם, בשנת2021 התקיימו ימי עיון והשתלמויות של יד ושם לכ- 270 קבוצות, שמנו כ- 10,000 משתתפים: כ- 200 קבוצות ביד ושם, שמנו כ- 6,300 משתתפים; כ- 50 קבוצות מחוץ ליד ושם (ניידות ושלוחה )בגבעתיים, שמנו2,185 ;משתתפים20 קבוצות מקוונות, שמנו1,470 .משתתפים נוסף על כך, התקיימו כ- 60 השתלמויות למורים ו ל סטודנטים להוראה, שמנו כ- 1,650 .משתתפים  מסעות לפולין: למכונים לזיכרון השואה יש חלק חשוב בהכשרת המדריכים , המורים .המלווים והתלמידים 128 נקודות אלו נכתבו על פי התייחסות של יד ושם, בית לוחמי הגטאות, בית הע.דות ומכון משואה זיכרון השואה במערכת החינוך | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5 . דילמות ואתגרים ב הוראת זיכרון השואה מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם כמה סוגיות ודילמות מורכבות, .שיוצגו בקצרה להלן 5.1 דילמות מחקריות ב הוראת זיכרון השואה במאמרה על הוראת זיכרון השואה בישראל , התייחסה פרופ' זהבית גרוס לארבע דילמות מרכז :יות סלקטיביות מול גישה הוליסטית − מהי נקודת הפתיחה ביחס להיסטוריה היהודית ש צריך להתייחס אליה ב הוראת זיכרון השואה ;פרטיקולריות מול אוניברסליות − התלבטות בין ;הדגשת האלמנטים היהודיים להדגשת האלמנטים האוניברסליים בהוראת זיכרון השואה דתי ות מול חילוני ות − אם ה נרטיב הציוני סותר את הנרטיב היהודי ו אם טקסי הזיכרון יהיו מבוססים על ;טקסטים דתיים כמו "יזכור" ו"קדיש" או על טקסטים חילוניים היהודים ב ישראל מול היהודים ב עולם − אם מערכת החינוך בישראל צריכה לחנך לסולידריות עם העם היהודי בכללותו, ו אם היהודים בעולם הם חלק מהקו לקטיב הלאומי הישראלי. 129 סלקטיביות מול גישה הוליסטית בתחומים רבים, ובמחקר ההיסטורי בפרט, מתחילים את המחקר מ" 'חמש שאלות המ"- ?מי מה? מתי? מקום? מדוע? שאלות שמאפשרות למסגר את האירוע ש אותו חוקרים. המורכבות, הכמעט בלתי ניתנת להשגה, ,של השואה כוללת תשובות רבות וש ונות על :שאלות אלו. לדוגמה מהי התקופה ש בה התרחשה השואה? יהיו שיאמרו שהתקופה מתחילה בעליית הנאצים לשלטון ( 30 בינואר1933 ( ), יהיו שיאמרו בליל הבדולח9 – 10 בנובמבר1938 ,) או בתחילת מלחמת ( העולם השנייה באירופה1 בספטמבר1939 ) או אולי בפלישה לברית המועצות במבצע ( ברברוסה ותחילת ההשמדה ההמונית22 ביוני1941 ) או בוועידת ואנזה בה הוחלט על הפתרון הסופי ( 20 בינואר1942 ) . האם השואה הסתיימה בהתאבדותו של היטלר וכניעתה של גרמניה (8 במאי1945 )? האם השואה בכלל הסתיימה מבחינת מי ששרדו את השואה אך המשיכו לשאת את הצלקות הפיזיות ?והנפשיות לכל חייהם בהתמקדות בהוראת זיכרון השואה נשאלת השאלה באיזו תקופה להתחיל ללמד כשמלמדים ,על השואה? בתקופת התנ"ך ב אירועי אנטישמיות ורדיפה ראשונים של היהודים, או רק בעליית ?הנאצים לשלטון לכאורה, התשובה על השאלה מהי השואה אמורה להיות פשוטה. כל האירועי ם שהתרחשו בתקופה ש בה הנאצים שלטו בגרמניה ובארצות נוספות, והנהיגו מדיניות כנגד היהודים, שכללה, בין היתר, חוקי גזע, השפלה, הרעבה והשמדה הם אלו שי י חשבו ל מסמנים של .תקופת השואה אך מה בקשר לאירועים שהתרחשו במקומות שלא היו בשליטת גרמניה ועושי דברה, אך שררה 129 Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, Prospects 40, 93–113 (2010), May 22nd 2023, pp. 107–108. זיכרון השואה במע רכת החינוך | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהם( בעידודה של גרמניה) מדיניות אנטישמית וגזענית שכללה פגיעה ביהודים וברכושם, רצח ?ועוד,למשל האם הפרהוד שהתרחש בעיר ק ב א- 1941 ?הוא חלק מאירועי השואה או לא ,עד כה אין יום זיכרון רשמי המציין את אירועי הפרהוד , אך יוצאי עיראק שחוו את מאורעות הפרהוד זכאים למענק שנתי לו הטבות נוספות. 130 כיום מונחת הצעת חוק בהכנה לקריאה .ראשונה בוועדת החינוך, המבקשת להנציח באופן רשמי את האירועים הללו131 פרטיקולרי מול אוניברסלי שאלה נוספת עוסקת באיפיון השואה כאירוע פרטיקולרי-לאומי- יהודי או כאירוע אוניברסלי וכיצד ללמד על כך. במחקר העוסק ב הור את זיכרון השואה התגבשו שתי גישות מרכזיות בדרך .הנכונה להתייחס לשואה לפי הגיש ה הפרטיקולרית-לאומית השואה היא אירוע שהתרחש כנגד היהודים והיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית. הלמידה של התקופה והאירועים נעשית בעיניים יהודיות- ,ציוניות ובבחינה של מה קרה לעם היה ודי, לרוב תוך התעלמות (לא בהכרח מכוונת) מאירועי שנאה .והשמדה נוספים גישה זו מתייחסת לשואה כשלב חשוב להבנת הקמת מדינ ת ישראל. 132 בעבר נטען כי גישה זו היא המובילה את משרד החינוך בהנחיותיו, בכל הקשור ל הוראת זיכרון השואה. 133 על גישה זו התעוררה ביקורת במהלך השנים, ,משום שהיא מייחדת את תקופת השואה ליהודים בלבד ולכאורה לא משאירה מקום לסבל של קבוצות אוכלוסיה אחרות, למרות שהיו קבוצות נוספות שהושמדו או ש סבלו ממדיניות מפלה על ידי הנאצים באותה תקופה .)(צוענים, הומוסקסואלים יש חוקרים שטוענים כי בחסות המסרים הפרטיקולריים, נע למים המסרים הכלל- אנושיים הנובעים מן ה .שואה לעומת זאת ,הגישה האוניברסלית מנסה להקנות לתלמידים כלים להתמודדות עם אחת התופעות המרכזיות בתולדות המין האנושי. לפי גישה זו, השואה היא טראומה ושבר של האנושות. המטרה החינוכית העיקרית היא ללמד מ ה הם הגבולות האדומים, ש אסור לעבור אותם לעולם, ובמקביל ללמד על ערכים ומוסר כלליים. חלק מהמצדדים בגישה זו טוענים כי לכל אדם ו לכל חברה יש פוטנציאל לרוע, ומערכת החינוך צריכה ללמד ולחנך את תלמידיה להבין זאת ולהיזהר מפוטנציאל זה. במסגרת גישה זו יש הטוענים כי הוראת זיכרון השואה צריכה להיעשות בד בבד עם הוראה על מקרי רצח- עם (ג'נוסייד) אחרים (הארמנים; הטוטסי 130 ,המשרד לשוויון חברתי, הרשות לזכויות ניצולי השואה מענקים שנתיים ליוצאי עיראק, מרוקו ואלגי'ר , 16 בינואר2023 . 131 הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג– 2022 /(פ312/25 ), של חבר הכנסת.אופיר כץ, הצעת חוק לדיון מוקדם 132 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2) , ירושלים, אפריל2010 , 'עמ86 – 87 . 133 אבנר בן- " ,עמוס השואה כמבוך עכשווי ", גילוי דעת גיליון14 , מכללת סמינר הקיבוצים, סתיו2018 ', עמ125 – 126 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .)ברואנדה134 גם כלפי גישה זו מועלית ביקורת. כך למשל, פרופ' זהבית גרוס אמרה בוועדת החינוך כי יש המבקרים גישה זו ואומרים כי היא מנרמלת את השואה ויוצרת זילות כלפיה. נירמול השואה עשוי גם לה ביא להכחשת שואה "רכה", כלומר הכחשת המרכיבים הייחודיים שלה ולא .הכחשה של האירוע בכללותו135 גישה נוספת היא הגישה ה הומניסטית . גישה זו משלבת בין הפרטיקולרי והאוניברסלי, כלומר הוראת זיכרון השואה על פי גישה זו צריכה לשלב ערכים אוניברסליים ו ערכים ייחודיים. חלק מהחו .קרים מסכימים כי שתי הגישות הללו התקיימו תמיד במערכת החינוך, זו בצד זו הוראת זיכרון השואה ,צריכה להקנות לתלמיד ערכים שיעזרו לו להיות יהודי טוב יותר, ציוני טוב יותר אזרח טוב יותר ואדם טוב יותר. יש להדגיש את השואה כאירוע ייחודי, אך גם להתייחס לרצח- עם של עמים .אחרים136 בהקשר לשאלה זו הושמעה ביקורת על המסעות לפולין בשנות ה תשעים של המאה ה- 20 בטענה שהם מחזקים דפוסי חשיבה והתנהגות לאומניים (ברוח הביקורת שהוצגה לעיל על .)הגישה הפרטיקולרית בשנת1994 ,שר החינוך באותה התקופה, פרופ' אמנון רובינשטיין הוסיף למטרות המסע סע יפים העוסקים בערכים אוניברסליים כמו חיזוק הדמוקרטיה וביעור .הגזענות137 5.2 הוראת זיכרון השואה לגילים צעירים אחת השאלות שמעסיקות את עולם המחקר בתחום הוראת זיכרון השואה היא כיצד לתווך ל בני ה גילים הצעירים נושא כ ה .מורכב ורגיש, ומהו הגיל הנכון להתחיל בכך בפני התלמיד ים בישראל נחשפים ב גיל צעיר חומרים ב נושא השואה (צפירה, טקסים, מדיה ועוד), ועל כן יש צורך בתיווך ,חינוכי שיאפשר פתיחות לנושא קבלת מידע ויכולת הכל ה של התכנים ברמה הרגשית ו ברמה .הקוגנטיבית138 134 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2) , ירושלים, אפריל2010 , 'עמ84 – 85 . 135 הכנסת ה- 20 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול345 , הוראת השואה בארץ ובעולם- לציון יום השואה הבין לאומי בכנסת , 24 בינואר2017 ', עמ3. 136 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הורא ת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 ), ירושלים, אפריל2010 , 'עמ85 – 86 . 137 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד ,), בתוך: דן סואן וניצה דוידוביץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים , ,אריאל2011 , 'עמ85 . 138 'יעל ריצ לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר ,אילן2019 ', עמ22 . הוראת זיכרון השואה לגילים צעירים דורשת מהמורים תיווך של נושא מורכב ורגיש, ובהתאמה נכונה לגי ל התלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יש כמה תובנות מן המחקר ים בנושא זה:  ילדים בני 4 – 5 הם בעלי יכולת קוגנטי בית המסוגלים לתפוס ולהבין תהליכים מופשטים ורבי- משמעות. ביקורת כלפי גישה זו היא שאין בה התייחסות להשפעת הרגשות שיש לכל ילד, ובעיקר לרגש הפחד, .שמשפיע על תהליכים קוגנטיביים139  המטרה החינוכית ב גילים אלו היא הגנה על התלמידים ומתן כלים להכלת הנושא הטראומטי, ודוו קא אי- עיסוק בנושא זה עלול להוביל למחיר נפשי אותו ישלמו .התלמידים140  בהוראת ההיסטוריה הלומד מחויב בהבנה הקשרית וציר זמן, אך ב גילים צעירים חוסר הבשלות עלול להוביל להבנה מעוותת ולעירבוב בין ההווה לעבר. החוקרים מציינים כי במדינות בהן התחילו ללמד היסטוריה ב גילים ,צעירים, תוך שימוש באמצעים מתאימים .הביאו את התלמידים להישגים והבנה היסטורית141 ,לפי המחקר יש כמה דרכים אפשריות להוראת זיכרון השואה, המותאמות ל גילים :הצעירים142  סיפור אישי של ילד ניצול שואה : הסיפור הוא אמצעי המוכר לילד, לשם העברת מסרים ורעיונות. הילד יכול לגלו ת אמפת יה לגיבור הסיפור ואפילו להזדהות איתו, אבל הוא יישאר תמיד בעולם הסיפורי. הסיפור מאפשר חשיפה למושגי היסוד, וגם אם בפני הילד ייחש פו נושאים קשים, ה אמפת .יה וההזדהות שלו יתמקדו בילד שניצל  נושאים בוני חוסן : קיום שיח חינוכי על מאפיינים של חוסן נפשי, כמו סיפ ורים על התמודדות באמצעות כוחות אישיים פנימיים, עזרה הדדית לאחרים והדגשת תחושת השייכות. העיסוק באנשים שעושים מעשים חיוביים בתקופה קשה שכזו (חסידי אומות ה.עולם), הופך זאת לאפשרות אמיתית ומאפשר תפיסה מוסרית חיובית  חשיפה מינימלית לתיאורים קשים : כאמור, רגשות וב עיקר הפחד, פוגעים ביכולת הלימוד של הילד. בצד החשיפה ההדרגתית שצריך לעשות לתלמידים, יש להיזהר .מחשיפתם לתיאורים ומראות קשים שעלולים ליצור בהם טראומה והשפעה מזיקה 139 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי ,עיונים בחינוך, 11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ497 – 499 . 140 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר ,אילן2019 ', עמ 22 – 23 . 141 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי ,עיונים בחינוך 11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ502 – 503 . 142 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר אילן , 2019 ', עמ23 – 25 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהקשר זה נאמר במחקר כי ההוראה של נושא זה ב גילים הצעירים צריכה" להגיע עד שערי המחנה" ולא לעסוק ב.מעשי רצח, השמדה ועוד143 מסקנות וטענות נוספות ב :מחקרים  בהמשך לאמור לעיל בפרק2.3 , החוקרים מצביעים על חשיבות הכשרת הגננות ,והמורים להוראת זיכרון השואה ובייחוד כשמדובר ב גילים .צעירים144  נטען כי יש לקבוע חד-משמעי ת שלא יתקיימו טקסי זיכרון בגני הילדים, משום שהילדי ם אינם .מבינים את משמעותם ויתקשו להתחבר אליהם מבחינה רגשית145 5.3 הוראת זיכרון השואה – מבט לעתיד עולם ללא ניצולי שואה לפי אתר עמותת "זיכרון בסלון", עד שנת2035 כבר לא יהיו ניצולי שואה שיוכלו לספר את .הסיפור שלהם146 ,לאורך השנים עדויות של ניצולי שואה הן אחד האמצעים הדידקטיים המשמעותיים והחשובים ל הוראת זיכרון השואה. 147 מספר ניצולי השואה החיים כיום בעולם הולך ומתמעט, ועדות ממקור ראשון על השואה כבר איננה דבר טריוויאלי כפי שהיה בעבר. המכונים לזיכרון השואה מתכוננים לכך ,מזה שנים רבות אוספים עדויות כתובות ומצולמות, מעודדי ם מחקרים שעוסקים בנושא.  דרך חדשנית לאפשר לתלמידים להיפגש עם ניצולי שואה ולשמוע את סיפורם, היא דרך הולוגרמה . יש כיום כמה חברות מסחריות המתמחות בנושא ומקרינות הולוגרמה של ניצול שואה המספר את סיפורו. חלק מהמכונים לזיכרון השואה פועלים אף הם בתחום, ויצרו הולוגר.מות כדי לשמר את העדות האותנטית של ניצולי השואה148  עמותת "זיכרון בסלון" שמה לה למטרה לשמר את הסיפורים והעדויות האישיים, דרך עדותם של ניצולי השואה שעדיין חיים, באמצעות בני משפחתם שמכירים את הסיפור או באמצעות אנשים ש" לומדים את הסיפור והופכים להיות מוסרי עדות." העמותה לוקחת חלק בעיבוד הס יפור והנגשתו לקהל הרחב, ו מכשירה לשם כך את מוסרי 143 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר אילן , 2019 , 'עמ30 . 144 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי ,עיונים בחינוך 11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ503 – 505 ; ,טל קלודי הוראת השואה בגני ילדים: נושא השנוי במחלוקת בקרב הגננות ,חוקרים@גיל רך, 4 , ,מכללת לוינסקי לחינוך2015 ', עמ20 – 21 . 145 ,טל קלודי הוראת השואה בגני ילדים: נושא השנוי במחלוקת בקרב הגננות ,חוקרים@גיל רך , 4 ,, מכללת לוינסקי לחינוך2015 ', עמ20 – 21 . 146 ,אתר זיכרון בסלון סיפור, חיים :, כניסה3 ביולי2023 . 147 הכנסת ה- 20 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול345 ,הוראת ה שואה בארץ ובעולם− לציון יום השואה הבין- לאומי בכנסת , 24 בינואר2017 ', עמ4 . 148 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . הולוגרמות של ניצולי שואה, עמותת "זיכרון בסלון" ומאגרי מידע מצולמים וכתובים הם חלק מהאפשרויות להביא בפני התלמידים סיפורים של ניצולי שואה שכבר אינם יכולים לעשות זאת זיכרון השואה במערכת החינוך | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .העדות149 כאמור לעיל (ב פרק2.1 ), בתוכנית בשבילי הזיכרון צפו כ- 100,000 תלמידים בזום של עדות , בשיתוף עם זיכרון בסלון בשידור חי.  במשך השנים הוקמו כמה מאגרי עדויות כתובות ומצולמות ש באמצעו ת ם אפשר לספר לתלמידים סיפורים אישיים של ניצולי שואה. שני ים מה מאגרים ה ידועים הם אוסף העדויות של שפילברג, ה מונה כ- 52,000 עדויות ואוסף העדויות של יד ושם, ה מונה כ- ,000 35 עדויות, ש.רובן זמינות לצפייה ביד ושם150  אתר "לדורות" הוקם לאחר החלטת ממשלה להקים אתר אינטרנ ט ממשלתי, שבו יע לו .סיפורי חייהם של ניצולי השואה151 ,לפי האתר איסוף קורותיהם של ניצולי השואה הוא ,מרכיב חשוב בשימור הזיכרון והנחלתו לדורות הבאים ולעיצוב התודעה של החברה הישראלית. 152 הוראת זיכרון השואה בשיטות מותאמות לצרכי התלמידים "דור המסכים", כפי שנהוג תי לע ים לקרוא לבני הנוער כיום, דורש שינוי בדרכי העברת הידע הו .לימוד לפי תשובות המכונים על פנייתנו, רמות הקשב והריכוז ,של בני הנוער נמוכות ואילו סף הרגש והגירוי שלהם ,גבוה ויש למצוא דרכים חדשות ומעניינות כדי ליצור את החיבור שלהם לזי.כרון השואה  התערוכות במכון משו אה .תוכננו במתכונת של מרכזי לימוד בחללי תצוגה המדובר תערוכ ו ת אינטראקטיביות, המבוססות על גישת המכון להבניית הידע. גישה זו מתמקדת בהקניית משמעות לנושאים המוצגים כדי לחשוף את המבקרים לקשת רחבה של .פרשנויות הלמידה נעשית מהזווית האישית , תוך מתן שמות ופנים לקורב ,נות ולשורדים כי לתפיסת המכון זה הבסיס להבנה מורכבת יותר של חייהם . בין יתר הפעילויות המוצעות :במכון משואה ,"אולם בית משפט" למשפט מטפורי, קיר גרפיטי לבחינת תובנות על הדרה .גזענות ודעות קדומות, מעגלי שיח סביב קטעי עדות של ניצולי שואה153  בית לוחמי הגטאות פועל ל יצירת פלטפורמות חינוכיות המעודדות למידה אקטיבית− מעורבות של התלמידים בלמידה , חקר אישי וקבוצתי בחללי התערוכה .ושיח קבוצתי בין יתר הפעילויות המוצעות בבית לוחמי הגטאות: מוזיאון יד לילד, המנציח מיליון וחצי ילדים יהודים שנרצחו בשואה; תערוכות בנושאים שונים על בסיס רצף אירועים; הצגות; 149 ,אתר זיכרון בסלון סיפור, חיים :, כניסה3 ביולי2023 . 150 ,אתר יד ושם, מרכז הצפייה אוספי העדויות בווידאו של יד ושם ושל מכון הקרן להיסטוריה חזותית מיסודו ,של סטיבן שפילברג באוניברסיטת דרום קליפורניה − USC :, כניסה4 ביולי2023 . 151 החלטה3474 של הממשלה ה- 31 ,הכרה והוקרה של ניצולי שואה , 4 במאי2008 . 152 ,אתר לדורות על הפרויקט :, כניסה3 ביולי2023 . 153 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . המכונים לזיכרון השואה עוסקים רבות בדרכים ליצירת החיבור של התלמידים לזיכרון השוא ה ולהגברת העניין שלהם בנושא זיכרון השואה במערכת החינוך | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ""ילדים מדריכים ילדים − סדנה ש בה תלמידים חוקרים נושא מסוים, מפתחים פעילות .חינוכית ומעבירים אותה לבני כיתתם או להוריהם154  בית העדות משתמש בטכנולוגיה כדי לייצר תוכן מעמיק ו מדויק מבחינה היסטורית. בין יתר הפעילויות המוצעות בבית העדות: מ יצג בית הזכוכית, על הצלת חלק מיהודי הונגריה; קרון רכבת אותנטי; העדות בהולוגרמה שהוזכרה לעיל; פעילויות עם חידות בסגנון של חדר בריחה. המטרה היא ,ליצור קשר, עניין וחוויה של התלמידים ולהמעיט עד כמה שאפשר בהרצאות פרונטליות. 155  סרט י תעודה וסרטים עלילתיים משמשים אף .הם דרך יעילה להוראת זיכרון השואה ב מחקר על הוראת זיכרון השואה מ- 2009 נמצא כי יותר מ- 80% מהמורים להיסטוריה נעזרים בסרטים שונים להעברת הידע, 156 ויותר ממחצית התלמידים אמרו כי סרטים הם דרך יעילה ב.עבורם ללמוד על השואה157 6 . נספח בטבלה4 להלן רוכזו כל נושא י החובה ללימוד על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה , לפי סוגי פיקוח בהיסטוריה . מדי שנה כל מפמ"ר מפרסם הנחיות ,למורים על נושאי החובה לתקופת לימודים מסוימת. השנים ש בכותרות הטבלה מייצגות את השנה ש בה .נושאים אלו נלמדו טבלה4 :נושאי החובה בהיסטוריה ללימוד על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה , לפי סוג פיקוח סוג הפיקוח ממלכתי ( 2022/2023 ) ממלכתי-דתי ( 2021/2022 ) חרדי158 ( 2022/2023 ) ערבי ( 2023/2024 ) דרוזי וצ'רקסי ( 2022/2023 ) נושאים או שם חטיבת הלימוד ,טוטליטריות מלחמת העולם השנייה והשואה נאציזם ושואה חורבן יהדות אירופה אסונו של העם היהודי1933 – 1945 מלחמת העולם ,השנייה הנאציזם והשואה רפובליקת ווימאר V V V האידיאול וגיה הנאצית V V V V עליית הנאצים לשלטון V V V V V מדיניות כלפי היהודים בשנות השלושים , ותגובת היהודים למדיניות זו V V V V V 154 מורן דהן נתן, מנהלת לשכת מנכ"ל, בית לוחמי הגטאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנס ,ת, דוא"ל1 ביוני2023 . 155 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 156 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק1), ירושלים , אפריל2010 , 'עמ30 . 157 שם ', עמ49 . 158 ,עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סוג הפיקוח ממלכתי ( 2022/2023 ) ממלכתי-דתי ( 2021/2022 ) חרדי158 ( 2022/2023 ) ערבי ( 2023/2024 ) דרוזי וצ'רקסי ( 2022/2023 ) בעיית ההגירה של היהודים, ועידת אוויאן V :מלחמת העולם השנייה מהלכים עיקריים ו"הסדר "החדש V V V V "איגרת הבזק" ו הקמת הגטאות בפולין V V V V V הפלישה לברית המועצות ותחילת הרצח ההמוני V V V V "הפתרון הסופי" − ועידת ,ואנזה, אקציות בגטאות ,מחנות הריכוז וההשמדה חיסול הגטאות וצעדות המוות V V V V V דילמות ודרכי ההתמודדות של היודנראטים בגטאות בזמן ביצוע הפרון הסופי V V V V התמודדו ת היהודים עם :מציאות החיים בזמן השואה ,החיים בגטו, הנהגת הרבנים ""קידוש החיים V V V דרכי הלחימה של היהודים :בזמן ביצוע הפתרון הסופי פרטיזנים, המרד בגטאות V V V V V לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית V V יהודי צפון אפריקה במהלך המלחמה V V יחס האוכ לוסייה בארצות הכיבוש ליהודים בזמן הפתרון הסופי V V V V עמדת מדינות הברית באשר להצלת יהודים V עמדת המנהיגות הציונית ביחס להצלת יהודים V V השלכות וממדי האסון V V V "שארית הפליטה " – מחנות העקורים וניסיונות השיקום V V "תנועת הבריחה" – ההעפלה לארץ ישראל V V V דרכי ההנצחה וחשיבות הזיכרון של השואה בשיח הישראלי והיהודי V V V V זיכרון השואה במערכת החינוך | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה5 :משלחות ממלכתיות בית- ספריות ב שני ם2018 – 2023, לפי מחוז159 טבלה6 : משלחות ממלכתיות משרדיות בשנים8 201 – 2019, לפי מחוז160 שנה התיישבותי מרכז ת ל אביב ירושלים צפון דרום חיפה ס ך הכל משתתפים 2018 בתי ספר 1 21 16 14 29 33 19 3,980 2019 בתי ספר 0 27 26 15 36 41 20 3,208 טבלה7 : צפי( הזמנות ושיבוצים לשנת תשפ"ד24 20 / 2023 ) 161 משלחות ממלכת יות בית-ספריות משלחות ממלכתיות משרדיות מחוז בתי ספר משתתפים בתי ספר משתתפים 1 התיישבותי 84 10,858 2 60 2 מרכז 69 9,525 14 568 3 תל אביב 67 10,406 20 587 4 ירושלים 43 4,902 5 124 5 צפון 18 2,050 13 437 6 דרום 31 3,156 23 900 7 חיפה 23 2,965 12 282 8 חרדי 4 325 9 תנועות נוער 4 1,570 סך הכול 343 45,757 89 2,958 159 ,ד"ר אלי שיש ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 . 160 ש.ם 161 .שם שנה התיישבותי מרכז ת ל אביב ירושלים צפון דרום חיפה חרדי תנועות נוער סך לו הכ 2018 בתי ספר 64 61 49 39 13 22 21 5 4 278 משתתפים בפועל 7,759 7,740 6,700 4,300 1,305 2,350 2,875 400 1,650 35,079 2019בתי ספר 97 93 63 39 19 28 2 6 4 351 משתתפים בפועל 8,295 8,630 8,390 4,653 2,125 3,114 2,660 530 1,280 39,677 2020 בתי ספר 75 67 61 49 18 34 31 9 4 348 רישום משתתפים 9,769 9,600 8,963 5,629 2,037 3,686 4,165 752 2,000 46,601 2021בתי ספר 80 69 70 49 14 34 24 14 3 357 רישום משתתפים 10,517 9,853 10,395 5,521 1,652 3,640 3,080 362 1,285 46,305 2022 בתי ספר 56 51 48 30 14 26 17 4 1 247 רישום משתתפים 7,177 7,358 6,929 5,494 1,426 2,617 2,510 322 520 34,353 2023 בתי ספר 72 72 64 32 15 27 20 9 3 314 רישום משתתפים 9,927 10,064 8,991 6,710 1,540 2,757 2,675 697 0 43,361