מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
החינוך הערבי במזרח ירושלים –
היבטים
נבחרים
:כתיבה
אסף וינינגר
:| אישור
יובל וורגן
:תאריך
ב' בחש
ון ו תשפ"ה ,
03
בנובמבר2024
סקירה
הח ינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן עניינים
מבוא ותמצית................................
................................
................................
..............................
1
1.
רקע
................................
................................
................................
................................
.. 3
2.
נושא החינוך בתוכניות הממשלתיות הרב-שנתיות למזרח ירושלים
................................
.............
5
2.1
התוכנית הרב-
שנתית לשנים2023-2018
................................
................................
...........
5
2.2
התוכנית הרב-
שנתית לשנים2028-2024
................................
................................
...........
6
3.
נתונים על תלמידים במוסדות חינוך במזרח ירושלים
................................
................................
7
4.
תוכנית הלימודים בחינוך הערבי במזרח ירושלים
................................
................................
.....
9
4.1
תוכ
נית הלימודים הירדנית וכישלון הניסיון להחיל את התוכנית הישראלית
............................
9
4.2
המעבר לתוכנית הלימודים הפלסטינית
................................
................................
...........
10
4.3
הניסיונות החדשים להגדיל את מספר הלומדים בתוכנית הלימודים הישראלית
...................
10
4.3.1
חסמים ואתגרים בהנהגת התוכנית הישראלית
................................
.............................
13
5.
המחסו
ר בכיתות לימוד במזרח ירושלים
................................
................................
...............
13
5.1
עתירות לבג"ץ בנושא המחסור בכיתות לימוד
................................
................................
..
14
5.2
תוכנית עיריית ירושלים להתמודדות עם המחסור בכיתות הלימוד
................................
......
15
6.
סוגיית הכשרתם של המורים המלמדים במזרח ירושלים
................................
.........................
15
6.1
נקודות עיקריות שעלו במהלך דיוני ועדת המשנה
................................
.............................
18
6.2
הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לצעירים ממזרח ירושלים
................................
.
19
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מבוא ו
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אביחי בוארון, יושב-
ראש ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח
)ירושלים והפיקוח עליהן (ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת–
להלן: ועדת המשנה
.לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים או ועדת המשנה
המסמך יכלול התייחסות להיבטים נבחרים הנוגעים
לחינוך הערבי במזרח ירושלים: נושא החינוך בתוכניות הממשלתיות הרב-
שנתיות למזרח ירושלים; סוגיית
תוכנית הלימודים; המחסור בכיתות הלימוד; וסוגיית הכשרתם ש.ל המורים המלמדים במזרח ירושלים
המסמך מציג את המידע העדכני ביותר שיש בידינו בסוגיות אלה, נכון למועד הכתיבה. נציין כי בסיכום
דיון שנערך בוועדת המשנה ב-
4
ב
ספטמבר
2024
, התבקשו הגופים המרכזיים הנוגעים בדבר–
בראשם משרד החינוך ועיריית ירושלים–
להעביר לוועדה מידע ונתונים נוספים, לרבות בסוגיות
הנדונות במסמך זה. נכון למועד סגירת המסמך, טרם התקבלו המענים מגופים אלה.
:מהמסמך עולים בין השאר הדברים הבאים
-
במערכת החינוך הערבית
במזרח ירושלים לומדים כיום
כ-
125,000
.תלמידים על-פי משרד
,החינוך
בשנת הלימודים תשפ"ד (
2023/24
)
למדו בגני הילדים הציבוריים21,700
תלמידים ובבתי הספר
הציבוריים למדו84,500
תלמידים , מהם
כ-
40,000
בחינוך הרשמי וכ-
45
אלף בחינוך המוכר שאינו
רשמי
)(המוכש"ר. על-
,פי הנתונים האחרונים שהתקבלו בעניין זה
ע וד
כ-
15,400
תלמידים לומדים
ב
בתי ספר פרטיים שאינם מוכרים.
-
,לאחר ניסיונות שונים להנהגת תוכנית הלימודים הישראלית שלא צלחו בעשורים הקודמים
בעשור
האחרון נעשים שוב מהלכים ממשלתיים שמיועדים להנהיג את תוכנית הלימודים הישראלית במזרח
ירושלים ולהגדיל את מספר התלמידים שלומדים לפ .יה בחינוך( הציבורי הרשמי
והמוכש"ר)
נהוגות כיום
שתי ת
ו
כניות לימודים: פלסטינית וישראלית . בבתי הספר הפרטיים ממשיכה להילמד
רק הת
ו כנית
.הפלסטינית
-
בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה הכוללות התייחסות מפורטת
לנושא החינוך במזרח
ירושלים
. ההחלטות המרכזיות שהתקבל
ו הן ההחלטה על התוכנית הרב-
שנתית לצמצום פערים
חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים ב שנים2023-2018
(החלטה3790
)
במסגרתה הוקצו
לתחום החינוך
455
מיליון ש"ח, וההחלטה על התוכנית הרב-שנתית ההמשכית לשנים
2028-2024
(החלטה880
), במסגרתה הוקצו במקור לתחום החינוך800
.מיליון ש"ח
סכום זה הופחת לאחר מכן
.במסגרת קיצוץ רוחבי לנוכח הוצאות המלחמה
-
במסגרת התוכניות הרב-
שנתיות נקבעו יעדים שונים ובהם הגדלת מספר ואחוז הלומדים בתוכנית
,הלימודים הישראלית, העמקת הידע בשפה העברית, קידום החינוך הטכנולוגי והמדעי, צמצום הנשירה
.קידום אקלים חינוכי מיטבי והגדלת היקף החינוך הבלתי פורמאלי
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
-
נכון להיום רוב בתי הספר בחינוך הערבי במזרח ירושלים לומדים עדיין לפי תוכנית הלימודים
הפלסטינית .על פי נתוני משרד החינוך ,
,בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה2024/25
) לומדים22,284
תלמידים את תוכנית הלימו
דים הישראלית, שהם כ-
26%
מהתלמידים בבתי הספר הרשמיים
והמוכש"רים במזרח ירושלים (כולל בתי ספר מוכש"רים שאינם בבעלות עיריית ירושלים), וכ-
22%
מכלל התלמידים במזרח ירושלים
כולל אלה.הלומדים בבתי ספר פרטיים לא מוכרים
-
בתוכנית הרב-
שנתית לשנים2028-2024
הוצב יעד לפיו שיעור הלומדים בתוכנית הישראלית במוסדות
החינוך הרשמיים והמוכש"רים
בבעלות עיריית ירושלים יגדל מ-
24%
בשנת תשפ"ג ל-
45%
לפחות
( בשנת תשפ"ח2027/28
). לצד זאת הוצב יעד לפיו שיעור הלומדים בתוכנית הישראלית
ב מוסדות
החינ וך המוכש"רים
שאינם בבעלות עיריית ירושלים יגדל מ-
2%
בשנת תשפ"ג ל-
5%
.בשנת תשפ"ח
-
על-
פי משרד החינוך ועיריית ירושלים, הביקוש ללימודים בתוכנית הישראלית עולה על ההיצע והחסם
העיקרי להרחבתה לתלמידים נוספים הוא
מחסור בכיתות לימוד בחינוך הרשמי
לצורך קליטת תלמידים
מבתי ספר מוכש"רים שמעוניינים לעבור ללמוד לפי תוכנית הלימודים הישראלית. חסם נוסף להרחבת
תוכנית הלימודים הישראלית הינו
התנגדות מצד חלק מ
האוכלוסייה המקומית , על רקע סוגיות של זהות
.לאומית
-
המחסור המתמשך
בכיתות לימוד במזרח ירושלים מיוחס לבע יות ייחודיות ומורכבות בכל הנוגע
,לתשתית הפיזית של מערכת החינוך במזרח העיר
ו
בהן היעדר הסדרת מקרקעין בכל רחבי העיר ,
מחסור חמור של קרקעות פנויות ו
היעדר תשתיות פריפריאליות .על-
פי עיריית ירושלים, המחסור הנוכחי
במזרח העיר עומד על כ-
2,000
.כיתות לימוד
-
בינואר2023
פסק בג"ץ כי על המדינה והעירייה להשלים
הכנת מתווה מדורג לתכנון ולבינוי כיתות
הלימוד החסרות בחינוך .על-
,פי דיווח שר החינוך לוועדת המשנה עיריית ירושלים העבירה לאחרונה
למשרד
( תוכנית לחמש השנים הקרובות2029-2024
) בהן צפויות להיבנות1,124
כיתות לימוד, שחלקן
כבר נמצא בתהליך בנייה, והשאר בתהליך הפקעת קרקעות, רישוי ותכנון. בנוסף
, על-
,פי העירייה
בפעולה מקבילה צפויות להיות מקודמות עד כ-
600
כיתות נוספות עד שנת2032
.
-
בשנים האחרונות עלו טענות על כך ש מורים רבים המלמדים במערכת החינוך במזרח ירושלים רכשו
את השכלתם במוסדות א
קדמיים ברשות הפלסטינית
, ובמסגרת זו נחשפו לתכנים
הכוללים תמיכה
באלימות והסתה נגד מדינת ישראל. נטען כי לכניסתם של מורים אלה למערכת החינוך בישראל עלולות
.להיות השלכות שליליות על החינוך אותו מקבלים התלמידים על-
פי נתוני משרד החינוך רוב המורים
המלמדים בבתי הספר )העירוניים במזרח ירושלים (רשמיים ומוכש"רים הם בעלי השכלה אקדמית
.ממוסדות ברשות הפלסטינית
קיימת אי בהירות באשר להכשרה להוראה או ההסמכה שקיבלו מורים
.אלה בישראל
החינוך
הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1. רקע1
מערכת החינוך הערבי במזרח ירושלים נקשרת לשאלות של זהות והשתייכות, ומאז איחוד
ירושלים בשנת1967, היא
.עבר שינויים רבים וניסיונות השפעה שונים
בשנים1967-1948
פעלה מערכת החינוך במזרח ירושלים תחת שלטון בית המלוכה הירדני
והיא
התפתחה על בסיס מערכת החינוך שהוקמה בתקופת המנדט הבריטי. עד פרוץ מלחמת ששת
הימים בשנת1967
מנתה מערכת החינוך הירדנית במזרח ירו שלים21,900
,תלמידים58%
מהם למדו ברשת החינוך הממשלתית-ירדנית ו-
42%
במערכת החינוך הפרטית. המערכת
הפרטית כללה בתי ספר כנסייתיים נוצריים, בתי ספר בניהול הוואקף, בתי ספר של אונר"א וכמה
.בתי ספר מוסלמיים פרטיים2
מערכת החינוך הממשלתית הייתה בשליטה מוחלטת של
הממ לכה הירדנית בכל הרמות–
ניהול, מינויים ותכנים. כל בתי הספר בירושלים הירדנית, הן
.הציבוריים והן הפרטיים, היו תחת פיקוח שלטוני3
לאחר מלחמת ששת הימים ירשה ישראל את מערכת החינוך הירדנית. בעוד מערכת החינוך
הממשלתית הירדנית
עברה לניהול משרד החינוך ועיריית ירושלי
ם ,
מערכת בתי הספר הפרטיים
(שכללה בעיקר את בתי הספר הכנסייתיים הנוצריים ואת בתי הספר של אונר"א), התנהלה
.כמעט ללא פיקוח מצד הרשויות בישראל הניסיונות לקיים פיקוח כלשהו על בתי הספר הפרטיים
נכשלו כבר בחודשים הראשונים שלאחר המלחמה, ובעקבות כך גובשה מדיניות שלא להתערב
בנעשה בבתי ספר אלה.
לצד זאת, ניסיונה של ישראל להחיל את תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר העירוניים
נתקל בהתנגדות של האוכלוסייה המקומית ורבים מהתלמידים עברו ללמוד בבתי הספר
הפרטיים שהמשיכו ללמד לפי התוכנית הירדנית. חוסר ההצלחה לשלב את התוכנית הישראל ית
.הוביל לכך שבאמצע שנות השבעים עברו גם בתי הספר העירוניים ללמד לפי התוכנית הירדנית
אופייה של מערכת החינוך במזרח ירושלים השתנה לקראת סוף שנות השמונים ובמהלך שנות
התשעים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת1987
ואי קיום לימודים סדירים במערכת
1
,פרק זה מבוסס כמעט במלואו על המקור הבא: אמנון רמון ואימאן אנסארי כלים שלובים: החינוך ה"פרטי" והחינוך הציבורי במזרח
,ירושלים1967
-
2022
, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, פורסם בשנת2023
.
2
המערכת הממשלתית הירדנית לא כללה גני ילדים ומסגרות לחינוך מיוחד. מספר מצומצם של מוסדות פרטיים כללו גם גנים, אך רק
הורים מעטים שלחו אליהם את ילדיהם. כמו כן, חוק חינוך חובה חל תחת הממשל הירדני רק בתשע שנות הלימוד הראשונות ועל כן רוב
'התלמידים במערכת החינוך במזרח ירושלים היו בכיתות א-
'ט.
3 בתי הספר הכנסייתיים הצליחו לשמור על עצמאותם בקביעת ת
ו כניות הלימודים, על אף דרישת השלטון הירדני שכל בתי הספר במזרח
ירושלים, ובכלל זה בתי הספר הפרטיים, ילמדו בהתאם לת
ו כניות וספרי הלימוד של משרד החינוך הירדני. בתי הספר הכנסייתיים התנגדו
לכך בטענה כי כפיית ות
כנית הלימודים וספרי הלימוד הירדניים תביא לירידה ברמת הלימודים שהייתה מבוססת על ת
ו כניות וספרי לימוד
.של מדינות אירופאיות שונות
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
החינוך
הפרטית, וכן בעקבות משבר כלכלי שפקד את בתי הספר הפרטיים4
, החל מעבר
משמעותי של תלמידים מהמערכת הפרטית למערכת החינוך העירונית. הורים רבים לא יכלו עוד
.לשלם את שכר הלימוד בבתי הספר הפרטיים והעדיפו לקבל חינוך חינם בבתי הספר העירוניים
לצד זאת, בשל מחסור רב בכיתו ת לימוד בבתי הספר העירוניים הרשמיים (מחסור שנמשך עד
היום–
ראו הרחבה בפרק5
), הפכו רבים מבתי
ה ספר
ה פרטיים לבתי ספר מוכרים שאינם
.רשמיים (להלן מוכש"ר או מוכש"רים) הנתמכים תקציבית על ידי מדינת ישראל
המשבר במערכת החינוך הפרטית התעצם עוד יותר בעקבות בניית גדר הה פרדה החל משנת
2002
, עם חזרתם של תושבים רבים ממזרח ירושלים מהפרוורים אל העיר כדי לשמור על מעמד
התושבות, וכן בשל החמרת המצב הכלכלי במזרח ירושלים. בעקבות כך גדל עוד יותר הביקוש
ללימודים במערכת החינוך העירונית הרשמית. המחסור בכיתות הלימוד בחינוך הרשמי הביא
לצמ יחה נוספת של מוסדות המוכש"ר. חלק מהגידול נבע מהפיכת בתי ספר פרטיים נוספים
.למוכש"רים וחלקו מפתיחת בתי ספר מוכש"רים חדשים
ב עקבות תהליכים אלה הלך והצטמצם חלקה של מערכת החינוך הפרטית במערכת החינוך
הערבית במזרח ירושלים ו שיעור התלמידים במוסדות החינוך
הפרטיים יר ד בהדרגה
מ-
58%
בשנת1990, ל-
41%
בשנת2000
ועד ל-
13%
בשנת2022
.
מערכת החינוך הערבי במזרח ירושלים מחולקת כיום לשלושה חלקים מרכזיים: מוסדות רשמיים
שמנוהלים באופן ישיר על ידי הרשויות בישראל; מוסדות מוכש"ר
ים
המנוהלים על ידי גופים
שונים שאינם
ציבוריים , אך הם
אמו רים להיות
מפוקחים ומתוקצבים על ידי המדינה
בשיעור של
עד75%
)מהתקצוב שניתן למוסדות הרשמיים (בחלק גדול מהם משלמים ההורים שכר לימוד ;
ומוסדות חינוך"פרטיים," לא מוכרים וללא רישיון
שאינם מפוקחים על ידי המדינה ואינם
מתוקצבים על ידה (לשם הנוחות נמשיך להתייחס במסמ ך לבתי ספר אלה כאל בתי ספר
.)פרטיים אף שלמעשה מדובר בבתי ספר לא מוכרים בגני הילדים ובבתי הספר במזרח ירושלים
לומדים כיום
כ-
125,000
תלמידים, כ-
87%
מהם במוסדות ציבוריים מוכרים
(רשמיים ומוכרים
שאינם רשמיים) והיתר במוסדות לא מוכרים
.בבעלות פרטית
בעשור הא חרון נעשים שוב מהלכים ממשלתיים שמיועדים להנהיג את תוכנית הלימודים
.הישראלית במזרח ירושלים ולהגדיל את מספר התלמידים שלומדים לפיה בחינוך הציבורי
(הרשמי והמוכש"ר)
נהוגות כיום
שתי ת
ו
כניות לימודים: פלסטינית
(שהחליפה את התוכנית
)הירדנית
וישראלית
, ו בבתי ספר רבים קיימים שני מסלולים מקבילים: ישראלי ופלסטיני. בבתי
הספר הפרטיים ממשיכה להילמד
רק הת
ו.כנית הפלסטינית
ראו הרחבה בנושא תוכניות
הלימודים בפרק4.
4
בשנת1988
החליטה ירדן לנתק את הזיקה בינה ובין שטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ועקב כך צמצמה הממלכה את תקצוב מערכת
החינוך הפר טית באמצעות מוסדות הווקף. לצד זאת, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה בשנים1991-1990
צמצמו מדינות המפרץ את
.תמיכתם התקציבית במוסדות פלסטיניים ובכלל זה בבתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,על פי מכון ירושלים למחקרי מדיניות הבחירה של הורים במזרח ירושלים היכן ילמדו ילדיהם
ולפי איזו תוכנית לי מודים .אינה רק החלטה חינוכית, אלא הבעת עמדה פוליטית וזהותית
שיקולים זהותיים ודתיים משולבים עם שיקולים פרקטיים כמו עלות, מרחק, מסורת משפחתית
ואפשרויות תעסוקה עתידיות, הן בישראל, ברשות הפלסטינית או בחו"ל.
2
. נושא החינוך בתוכניות הממשלתיות הרב-שנתיות למזרח ירושל
ים
לאורך השנים נטען כי מערכת החינוך במזרח ירושלים סובלת מהזנחה וכי הרשויות בישראל
נמנעות מלטפל בבעיות השורש שקיימות בה. בדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה בשנת2019
בנושא פיתוח וחיזוק מעמדה של ירושלים נבדקו גם השירותים החברתיים המסופקים
לאוכלוסייה הערבית במזרח י רושלים, ובכלל זה שירותי החינוך. המבקר מצא פערים בחינוך
במזרח ירושלים בהיבטים שונים ובהם: אי-
קיום החובה למתן חינוך חינם עקב מחסור רב בכיתות
;לימוד; ילדים שאינם רשומים בשום מוסד חינוכי מוכר; שיעורי נשירה גבוהים בקרב תלמידים
.והזנחה של הוראת השפה העברית5 על-פ
י המבקר אי-
צמצום פערים אלה פוגע ביכולת
אוכלוסיית מזרח ירושלים לשפר את מצבה החברתי-
כלכלי, והדבר עשוי להעמיק את המצוקות
.בקרבה ולסכן את חוסנה של ירושלים כולה
בעשור
האחרון
נראה
כי חל מפנה ביחס של המדינה כלפי מערכת החינוך במזרח ירושלים
והנושא נמצא על סדר יומה
של הממשלה . בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה
הכוללות התייחסות לנושא החינוך במזרח ירושלים, ואלה מתייחסות גם לחלק מההיבטים
שנזכרו בדוח מבקר המדינה שצוין לעיל. ההחלטות המרכזיות שהתקבלו עד היום הן שתי
ההחלטות על תוכנית רב-
.שנתית למזרח ירושלים
2.1
התוכנית הרב-
שנתית לשנים2023-2018
במאי2018
אישרה הממשלה את התוכנית הרב-
שנתית לשנים2023-2018
לצמצום פערים
( חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים החלטה3790
). סך התקציב שנקבע לתוכנית
כולה נאמד בכ-
2.1
מיליאר ד ש"ח, מתוכם455
מיליון ש"ח הוקצו לתחום החינוך ו-
260
מיליון
ש"ח נוספים הוקצו לתחום ההשכלה הגבוהה. בהחלטה נקבע כי במהלך שנות התוכנית יושקעו
המשאבים בתחום החינוך בארבעה תחומי משנה: העמקת הידע בשפה העברית; קידום החינוך
הטכנולוגי; הגדלת היקף החינוך הבלתי פורמא לי; ומתן תמריצים, להרחבת תוכנית הלימודים
.הישראלית6
5
,מבקר המדינה
דוח ביקורת מיוחד בנושא השירותים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים , יוני2019
.
6
עוד נקבע בהחלטה כי גיבוש התוכניות בתחומי החינוך בתחומים שצוינו לעיל יהיו בהתאם ליעדים שנקבעו בהחלטת ממשלה שהתקבלה
שנה קודם
( לכן החלטה2684
( ). בהחלטה זו נקבעו היעדים הבאים עד לשנת הלימודים תשפ"א2020/21
): יתווספו105
כיתות א' ו-
100
כיתות בחינוך העל יסודי שילמדו לפי תוכנית הלימודים הישראלית; שיעור הזכאים לתעודת בגרות ישרא
לית יגדל מ-
12%
ל-
26%
מכלל
הלומדים בהתאם לתוכנית הישראלית בשכבת י"ב; שיעור הזכאים לתעודה טכנולוגית יגדל מ-
11%
ל-
33%
; הנשירה של תלמידי כיתות
'ט-י"ב תפחת מ-
28%
ל-
25.5%
.מכלל הלומדים
החינוך הער בי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נקבע כי ההשקעות האמורות ייערכו בהתאם לתוכנית מפורטת שתיקבע על ידי צוות בראשות
מנכ"ל משרד החינוך ותכלול יעדים לשיפור עבור כל מוסד חינוך בהתאם למאפייניו. בהחלטת
הממשלה נקבע כי התוכנית הרב-שנתית תלווה על ידי
ועדה מתמדת וצוותי משנה ליישום
בהתאם למפורט בהחלטה. כמו כן נקבע כי בראש הוועד המתמדת יעמוד מנכ"ל משרד ירושלים
.)ומורשת (כיום משרד ירושלים ומסורת ישראל
מ
דוח
סיכום התוכנית שפורסם על ידי
משרד
ירושלים ומסורת ישראל
במאי
2023
עולה כי
מתוך455
מיליון ש"ח שהוקצו ל
תחום החינוך על-
פי ההחלטה, בוצעו73.5%
( בלבד344
מיליון
ש"ח), ללא ניצול תקציבי מלא של שנת2023
. בנוסף עולה מהדוח כי יעדי תפוקה מסוימים
שנקבעו בוצעו במלואם ואף למעלה מכך, בעיקר בתחום מתן התמריצים הפיזיים והפדגוגיים
להרחבת תוכנית הלימודים הישראלית. מנגד, יעדי
תפוקה אחרים בוצעו באופן חלקי בלבד, כגון
הפעלת קורסים טכנולוגיים קצרי מועד–
53%
)מהיעד, חוג לכל ילד (חינוך בלתי פורמאלי–
%
60
מהיעד והקמת אולפני עברית בבתי הספר העל-
יסודיים–
82%
.מהיעד7
2.2
התוכנית הרב-
שנתית לשנים2028-2024
באוגוסט2023
אישרה הממשלה את התוכנ
ית הרב-
שנתית ההמשכית לשנים2028-2024
(
החלטה880
:). ההחלטה קובעת בין השאר יעדים הנוגעים לתחום החינוך וההשכלה ובהם
הגדלת מספר ואחוז הלומדים בתוכנית הלימודים הישראלית ו תוכניות ההכנה לאקדמיה
הישראלית , באמצעות מתן תמריצים פיזיים ופדגוגיים; העלאת רמת האוריינות השפתית בדגש
;על השפה העברית בקרב תלמידים ועובדי הוראה ,צמצום נשירה, קידום אקלים חינוכי מיטבי
מניעת אלימות וטיפול בפרט ;ביסוס וקידום החינוך הבלתי פורמלי
; וחיזוק החינוך
הטכנולוגי
.והמדעי
לכל אחד מהיעדים נקבעו מדדי הצלחה שונים. כך לדוגמה נקבע כי מספר הלומדים בתוכנית
הישראלית במוסדות החינוך הרשמיים והמוכש"רים בבעלות עיריית ירושלים יגדל מ-
24%
בשנת
( תשפ"ג2022/23) ל-
45%
( לפחות בשנת תשפ"ח2027/28
), כי אחוז הזכאות
לש ה תלמידים
לתע
ודת בגרות מקרב הלומדים יעלה מ-
49.3%
( בשנת תשפ"ב2021/22) ל-
60%
לפחות
בשנת הלימודים תשפ"ח, וכי אחוז הלומדים בכיתה י"ב מתוך פוטנציאל התלמידים הרלוונטיים
ללמידה במערכת החינוך יעלה מ-
85%
בשנת תשפ"ג ל-
90%
.לפחות בשנת תשפ"ח
נקבע
כי
לצורך יישום התוכנית בתחום החינ וך יוקצו800
מיליון ש"ח , מהם300
מיליון ש"ח מתקציב
,משרד החינוך300
מיליון מתקציב תוספתי של החלטת הממשלה ו-
200
מיליון ש"ח מעיריית
.ירושלים8 םע תאז, ב החלטת ממשלה1274
מינואר2024
בדבר צמצום ההוצאה הת קציבית
7
,משרד ירושלים ומסורת ישראל סיכום חומש החלטת ממשלה3790
, מאי2023
.
8
בהחלטת הממשלה נכתב עוד כי הממשלה רושמת את הודעת עיריית ירושלים שלפיה העירייה תקצה סכום של200
מיליון ש"ח מתקציבה
לתוכנית החינוך, כך שתקציב הפעילות בתחום החינוך יעמוד על סך של800
.מיליון ש"ח
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בתקציב2024
ואילך בעקבות המלחמה, הוחלט על
קיצוץ רוחבי של
15%
במספר רב של
החלטות ממשלה, ובהן גם החלטה880
על התוכנית הרב-
.שנתית במזרח ירושלים9
בתוך כך נציין כי יש הטוענים שתקציבי החינוך בתוכנית הרב-
,שנתית, הנוכחית וזו שקדמה לה
מוטים באופן לא פרופורצי ונאלי למיעוט של תלמידים במטרה ליצור לחץ למעבר לתוכנית
הלימודים הישראלית, זאת בעוד רבים מהתלמידים לומדים בבתי ספר מוכש"רים שמלמדים
את תוכנית הלימודים הפלסטינית ואינם זוכים כלל לתקציבים מהתוכנית הרב-
.שנתית10
3
. נתונים על תלמידים במוסדות חינוך במזרח ירושלים
כאמו ,ר מערכת החינוך הערבי במזרח ירושלים מחולקת כיום לשלושה חלקים מרכזיים: מוסדות
רשמיים ,מוסדות מוכש"ר
ים ומוסדות חינוך פרטיים
)(לא מוכרים.
בגני הילדים ובבתי הספר במזרח ירושלים לומדים כיום
כ-
0
0
0
,
5
2
1
תלמידים.
11
על-פי
משרד החינוך, בשנת הלימו דים תשפ"ד(
2023/24
)
למדו בגני הילדים הציבוריים21,700
תלמידים ובבתי הספר הציבוריים (רשמיים ומוכש"רים) למדו84,500
.תלמידים12 על-
פי נתוני
הרשות הפלסטינית שהועברו למנח"י
ואשר מופיעים במחקר שנערך על ידי מכון ירושלים
למחקרי מדיניות, בשנת הלימודים תשפ"א למדו בבתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים15,380
.תלמידים13
זהו הנתון העדכני ביותר שיש בידינו ביחס למספר התלמידים הלומדים בבתי הספר
הפרטיים במזרח ירושלים ועל כן נשתמש בו לצורך בחינ ת שיעור התלמידים הלומדים בבתי ספר
.אלה14
9
בדוח של עמותת
עיר עמים
על החינוך במזרח ירושלים בשנת הלימודים תשפ"ד נטען כי בעוד שההקצאה השנתית בתחום החינוך בתוכנית
הרב-שנתית החדשה היתה אמורה לעמוד על כ-
160
מיליון ש"ח (חלוקה של800
מיליון ש"ח על פני חמש שנות התוכנית), בפועל בשנת
"תקציב החינוך בתוכנית בשנת הלימודים תשפ
ד עמד על קצת יותר מ-
60
מיליון ש"ח, בין השאר עקב קיצוץ של כמחצית מהתקצוב בשל
המלחמה. על-
.פי העמותה היעד שנפגע בצורה המשעותית ביותר בשל קיצוצי התקציב היה ביסוס וקידום החינוך הבלתי פורמאלי
10
,עמותת עיר עמים דוח חינוך מזרח ירושלים, שנה"ל2023
-
2024
)(תשפ"ד , אוגוסט2024; עמ ,ותת עיר עמים חמש שנים ליישומה של
החלטה3790
– עם סיום ובציפייה להחלטת ממשלה חדשה ,
15
במאי2023
.
טענה נוספת שנשמעת בקרב גורמים ערביים מקומיים היא שהמדיניות המקודמת באמצעות התוכניות הרב-שנתיות, ובעיקר ה ניסיון
להגדיל את מספר התלמידים שלומדים לפי תוכנית הלימודים הישראלית, נועדה כדי למחוק את הזהות הערבית הפלסטינית במזרח
,ירושלים ולהטמיע בקרב התלמידים את הנרטיב הישראלי והיהודי. ראו: בן אברהמי, אמנון רמון ויוחנן צורף בין פרגמטיזם להתנגדות
לאומית–
עמדות הציבור במזרח ירושלים כלפי תוכנית החומש הישראלית בחינוך כפי שהן משתקפות ברשתות החברתיות ובראיונות
עומק
, מכון ירושלים למחקרי מדיניות ב שיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי, פורסם בשנת2021
.
11
בתשובת מינהל חינוך ירושלים לבקשת חופש מידע של עמותת עיר עמים צוין כי בשנת תשפ"ג התגוררו במזרח ירושלים131,685
ילדים
,זכאי חינוך. מינהל חינוך ירושלים
תשובה לבקשה על-
פי חוק חופש המידע– נתוני חינוך בירושלים המזר
חית ,
28
באוגוסט2023
.
12
,מקור הנתונים בפרק זה על מספר התלמידים במוסדות החינוך הציבוריים: משרד החינוך
מערכת מבט רחב.
13
,אמנון רמון ואימאן אנסארי ,כלים שלובים: החינוך ה"פרטי" והחינוך הציבורי במזרח ירושלים1967
-
2022
,, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
פורסם בשנת2023
.
14 עם זאת ,על-פי הערכת עיריית ירושלים בבתי הספר הפרטיים לומדים כ-
20,000
תלמידים.
עוד נציין כי מנתונים שנמסרו עוד בשנת2017
למרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי מנח"י (ומקורם מהרשות הפלסטינית) למדו באותה עת21,600
תלמידים ערבים במוסדות
.חינוך פלסטיניים בירושלים
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,התפלגות תלמידים בבתי הספר במזרח ירושלים (ציבוריים ופרטיים), לפי סוג המוסד
( שנת הלימודים תשפ"ד2023/24
)
כ-
85%
מהתלמידים בבתי הספר במזרח ירושלים למדו בשנת הלימודים( תשפ"ד2023/24
)
במערכת החינוך הציבורית: כ-
40%
( בבתי ספר בחינוך הרשמי39,727
תלמידים) וכ-
45%
בבתי
( ספר בחינוך המוכש"ר44,755
תלמידים). כ-
15%
מהתלמידים למדו בבתי ספר פרטיים לא
( מוכרים15,380
.תלמידים), זאת כאמור על פי הנתונים שדווחו בשנת תשפ"א
התפלגות תלמידים בבתי הספר הצי בוריים במזרח ירושלים, לפי מעמד משפטי, שנת
( הלימודים תשפ"ד2023/24
)
( קרוב למחצית מתלמידי החינוך היסודי48%
) וכלל תלמידי חטיבות הביניים לומדים בבתי ספר
רשמיים. לעומת זאת, בחטיבות העליונות לומדים בחינוך הרשמי פחות משליש מהתלמידים
(כ-
28%) ורוב התלמי
דים (כ-
72%
.) לומדים בבתי ספר מוכש"רים
יש לשים לב כי בחינוך העל-
יסודי, משמעותו של מעמד מוכש"ר אינה בהכרח כי הבעלות על בית
הספר אינה של הרשות המקומית. חטיבות עליונות שאינן חלק מבית-ספר שש-
שנתי מסווגות
החינוך הערבי ב מזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לרוב במעמד מוכש"ר גם כאשר הן בבעלות עיריית ירושלים, ולציד ן ישנן חטיבות עליונות
.בבעלות אחרת שגם הן מסווגות במעמד מוכש"ר
4
. תוכנית הלימודים בחינוך הערבי במזרח ירושלים15
4.1
תוכנית הלימודים הירדנית וכישלון הניסיון להחיל את התוכנית הישראלית
עד שנת1967
השתמשו תלמידים פלסטינים ביהודה ושומרון וכמותם גם תלמידים ערבים
,תושבי ירושלים בספרי לימוד ירדניים. לאחר מלחמת ששת הימים עם ההכרזה על הרחבת
.תחום השיפוט של ירושלים, החלה עיריית ירושלים לטפל במערך החינוך במזרח ירושלים
בהמשך לכך הוחלט להנהיג בבתי הספר העירוניים-
ממשלתיים במזרח ירושלים את תוכנית
הלימודים הישראלית (כולל בחינות הבגרות). במקביל החל משרד החינוך בהדפסת ספרי לימוד
ישר.אליים שהיו אמורים להחליף את הספרים הירדניים
ואולם, הניסיון להחיל את תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר העירוניים נתקל בהתנגדות
,עזה מצד האוכלוסייה הערבית. ראשי מחלקת החינוך הירדנית במזרח ירושלים, המפקחים
המנהלים והמורים, החליטו להימנע מלשתף פעולה עם השלטו ן הישראלי, ופעלו כדי להשפיע
על ההורים שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. עקב כך נדחתה בשבועיים פתיחת שנת
הלימודים הראשונה תחת שלטון ישראלי ובהמשך הושבתה מערכת החינוך העירונית למספר
.שבועות
על פי מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ניסיון הרשויות בישראל להנהיג בכ פייה את תוכנית
הלימודים הישראלית, לצד אי-
הצלחה של התלמידים במזרח ירושלים שניגשו לבחינות הבגרות
הישראליות, הוביל לירידה חדה במספר התלמידים בבתי הספר העירוניים. רבים מהם עברו
לבתי הספר הפרטיים אשר המשיכו ללמד את תוכנית הלימודים הירדנית. כבר בשנת1971
ניגשו ר וב מוחלט של התלמידים במזרח ירושלים לבחינות הבגרות הירדניות, רובם ככולם למדו
.בבתי ספר פרטיים
לירידה במספר התלמידים בבתי הספר התיכוניים העירוניים במזרח ירושלים היה גם גורם מעשי
והוא חששם של ההורים והתלמידים לאבד את הסיכוי להתקבל לאוניברסיטאות במדינות ערב
הש.כנות, שלא הכירו בתעודת הבגרות הישראלית
בעקבות התנגדות ההורים ונטישת התלמידים נעשו כמה ניסיונות נוספים לשלב בין התוכנית
.הישראלית לירדנית בבתי הספר התיכוניים העירוניים, אולם על פי המחקר גם אלה כשלו כולם
הם הובילו לדחיקת התוכן הישראלי ולא הצליחו להעלות באו פן משמעותי את מספר התלמידים
.בבתי הספר העירוניים
15
פרקים4.1
-
4.2
,מבוססים כמעט במלואם על המקור הבא: אמנון רמון ואימאן אנסארי :כלים שלובים החינוך ה"פרטי" והחינוך הציבורי
,במזרח ירושלים1967
-
2022
, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, פורסם בשנת2023
.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
( בסופו של דבר, החל משנת הלימודים תשל"ו1976/77
) עברו תלמידי בתי הספר העירוניים
העל יסודיים ללמוד על-
פי תוכנית הלימודים הירדנית, בתוספת לימודי עברית ואזרחות
(שהידלדלו גם הם במשך הזמן). שנה לאחר מכן הצטרפו אל יהם גם בתי הספר היסודיים וגני
.החובה. מסלולים המובילים לתעודת בגרות ישראלית כלל לא נפתחו
באותה תקופה עברו ספרי הלימוד הירדניים שנעשה בהם שימוש בבתי הספר במזרח ירושלים
(וכן ביהודה ושומרון) צנזורה ישראלית, שבעקבותיה הוצאו מהם קטעים שנמצאה בהם הסתה
נגד העם ה.יהודי או נגד מדינת ישראל
4.2
המעבר לתוכנית הלימודים הפלסטינית
במהלך שנות ה-
90
, לאחר הקמתה של הרשות הפלסטינית בתקופת תהליך אוסלו, התרחש
מעבר מתוכנית הלימודים הירדנית לתוכנית הלימודים הפלסטינית. הרשות הפלסטינית נכנסה
לנעליה של ירדן בכל הנוגע לפיקוח על תוכנית הל ימודים ועל הבחינות במזרח ירושלים, כולל
.בבתי הספר העירוניים
על פי המחקר שצוין לעיל, אי החלת תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים עוררה ביקורת
בקרב גורמים עירוניים וממשלתיים. ועדה של פקידים בכירים המליצה לחייב את תוכנית
הלימודים הישראלית במזרח ירושלים, א ולם בשנת1998
החליטה ועדת השרים לענייני ירושלים
להותיר את המצב כפי שהוא לאחר שהתברר שאין היתכנות לצעד כזה. לפי המחקר, ועדת
השרים הסתפקה בהחלטה לקיים בקרה הדוקה יותר על תוכנית הלימודים וקבעה כי ספרי
הלימוד יודפסו מעתה על ידי מינהל חינוך ירושלים (מנח"י) ולא.על ידי הרשות הפלסטינית
4.3
הניסיונות החדשים להגדיל את מספר הלומדים בתוכנית הלימודים הישראלית
לאורך השנים המשיכה להישמע ביקורת ציבורית על כך שבתי הספר במזרח ירושלים, שרובם
נתמכים תקציבית על ידי ממשלת ישראל, מלמדים על-
פי תוכנית הלימודים הפלסטינית
ובאמצעות ספרי לימוד פלסטיניים. עלו טענות על כך שהפיקוח על התוכניות וספרי הלימוד אינו
מספיק וכי הלימודים במוסדות החינוך במזרח ירושלים כוללים הסתה לאלימות ולטרור כלפי
.יהודים16
לצד זאת חזרה ועלתה דרישה להפסיק את הלימוד לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית
.ולהחליפה בתוכנית הלימודים הישראלית הנהוגה בחינוך הערבי בישראל17
בשנת2014
החל ניסיון להגדיל את מספר התלמידים הלומדים במערכת החינוך במזרח
ירושלים על-
.פי תוכנית הלימודים הישראלית בהחלטת ממשלה1775
(יוני2014
)
בנושא
16
ראו למשל טענות שהעלו חברי כנסת בדיון שהתקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בינואר2017
בנושא הסתה לאלימות
וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים וב
מימון ישראלי (
פרוטוקול מספר349
,מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת30
בינואר2017
.)
17 פרוטוקול מס פר211
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא תוכניות הלימודים במזרח ירושלים ופערי מימון בהקמת
,ובשכירות כיתות לימוד במזרח ירושלים11
במאי2010
;
פרוטוקול מספר407
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא
)שימוש בתוכניות לימודים לא מאושרות במערכת החינוך בכלל ובמגזר הערבי בפרט (כולל מזרח ירושלים ,
12
באפריל2011
.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי ב ירושלים לטובת כלל תושביה הוחלט
להנחות את משרד החינוך לפעול להגדלת מספר התלמידים הלומדים במסלול לבגרות
ישראלית
תוך התחשבות
במאפייני השטח וברגישויות הנושא , וכן לפעול לתגבור לימודי העברית
.בבתי הספר במזרח ירושלים
לאחר החלטת הממשלה החלו משרד החינוך, משרד ירושל ים ומנח"י לקדם תוכנית לעידוד
מעבר מתוכנית לימודים הפלסטינית לזו הישראלית בבתי הספר הרשמיים והמוכש"רים במזרח
ירושלים. במסגרת זו ניתנו תמריצים למוסדות חינוך שבחרו ללמד על-
.פי התוכנית הישראלית
לכל בית ספר שיעבור לתוכנית הישראלית באופן חלקי או מלא הוצעה תוספת שעות לימוד
ומעטפת חינוכית שכללה הגדלה של מספר שעות הייעוץ החינוכי, שעות השקעה במוזיקה
.ובאומנות, השתלמויות מורים ועוד18
במאי2017
התקבלה בממשלה החלטה2684
בנושא צמצום פערים חברתיים כלכליים במזרח
ירושל
ים ופיתוח כלכלי,
בה נקבעו כמה יעדים בתחום החינוך עד לשנת הלימודים תשפ"א
(
2020/21
). בין השאר נקבע יעד להגדלת מספר כיתות א' ומספר כיתות החינוך העל יסודי
,)שילמדו בהתאם לתוכנית הלימודים הישראלית (בדגש על מקצועות האנגלית והמתמטיקה
באופן מדורג, כך שבתוך חמש שנים
יתווספו105
כיתות א' ו-
100
כיתות בחינוך העל יסודי
שילמדו לפי תוכנית הלימודים הישראלית. לצד זאת נקבע יעד להגדלת שיעור הזכאים לתעודת
בגרות ישראלית מ-
12%
ל-
26%
מכלל הלומדים בהתאם לתוכנית הישראלית בשכבת י"ב עד
לשנת הלימודים תשפ"א. ואולם, ההחלטה לא הגדירה תקצי בים ייעודיים לצורך מימוש יעדיה
.בתחום החינוך
במאי2018
אישרה הממשלה את התוכנית הרב-
שנתית לשנים2023-2018
לצמצום פערים
( חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים החלטה3790
), במסגרתה הוקצו לתחום
החינ וך455
מיליון ש"ח. אחד היעדים שנקבעו בתחום החינוך היה מתן תמריצים להרחבת
.תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים
מדוח סיכום התוכנית שפורסם על ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל במאי2023
עולה כי בשנת
( הלימודים תשפ"ג2022/23) למדו בתוכנית הלימודים הישראלית כ-
%
40
מתלמידי
'כיתות א
שלמדו בבתי הספר
הרשמיים
,במזרח ירושלים
לעומת כ-
19%
בשנת תשע"ט
(
2018/19). עוד עלה כי ב-
30%
מבתי הספר הרשמיים והמוכש"רים קיימת תוכנית לימודים
ישראלית מלאה או מסלול בו נלמדת תוכנית זו, וכי במחצית מבתי הספר הרשמיים קיימת
18
,אמנון רמון ואימאן אנסארי ,כלים שלובים: החינוך ה"פרטי" והחינוך הציבורי במזרח ירושלים1967
-
2022
,, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
פורסם בשנת2023
.
החינוך הערבי במזרח
ירושלים– היבטים נבחרים
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכנית לימודים ישראל
ית. בסך הכל,, על פי הדוח למדו בשנת תשפ"ג כ-
15,000
אלף תלמידים
את
תוכנית הלימודים הישראלית, לעומת כ-
7,000
.בשנת הלימודים תשע"ט19
לע-יפ משרד החינוך,
,בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה2024/25
) לומדים22,284
תלמידים בחינוך הערבי במזרח ירושלים את תוכנית הלימודים הישראלי
ת (
19,365
מהם
לומדים בחינוך הרשמי ו-
2,919
שכומב"ר), והם מהווים כ-
26%
מהתלמידים
בבתי הספר
.הרשמיים והמוכש"רים במזרח ירושלים20
באוגוסט2023
אישרה הממשלה את התוכנ
ית הרב-
שנתית ההמשכית לשנים2028-2024
(
החלטה880
), במסגרתה הוקצו לתחום החינוך800
מיליון ש"ח (ראו הרחבה בעניין זה בפרק
2.2). בהחלטה נקבעו יעדים שונים בתחום החינוך ובהם הג דלת מספר ואחוז הלומדים בתוכנית
הלימודים הישראלית באמצעות מתן תמריצים פיזיים ופדגוגיים. ליעד זה נקבעו כמה מדדי
:הצלחה
-
שיעור הלומדים בתוכנית הישראלית במוסדות החינוך הרשמיים והמוכש"רים
בבעלות עיריית ירושלים יגדל מ-
24%
( בשנת תשפ"ג2022/23) ל-
45%
לפחות בשנת
( תשפ"ח2027/28
;)
-
שיעור הלומדים בתוכנית הישראלית
ב מוסדות החינוך המוכש"רים שאינם בבעלות
עיריית ירושלים יגדל מ-
2%
בשנת תשפ"ג ל-
5%
;בשנת תשפ"ח
-
אחוז הזכאות לתעודת בגרות ישראלית מקרב הלומדים לקראתה יעלה מ-
49.3%
בשנת
( תשפ"ב2021/22) ל-
60%
;לפחות בשנת תשפ"ח
-
אחוז הזכאות לתעודת בגרות איכותית העומדת בתנאי הסף של האקדמיה הישראלית
מקרב הלומדים יעלה מ-
21%
בשנת תשפ"א ל-
32%
.לפחות בשנת תשפ"ו
מהנתונים שלעיל עולה כי
נכון להיום רוב
תלמידי
בתי הספר בחינוך הערבי במזרח ירושלים
ל
ומדים עדיין לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית
. אם מביאים בחשבון גם את מספר ם המוערך
של
התלמידים שלומדים בבתי הספר הפרטיים הלא מוכרים, שיעור הלומדים בתוכנית
הישראלית
עומד בשנת הלימודים הנוכחית על כ-
22%
מהתלמידים הלומדים בבתי ספר במזרח
ירושלים.
19
,משרד ירושלים ומסורת ישראל סיכום חומש החלטת ממשלה3790
, מאי2023
.
20
,כרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת2
1 בדצמבר
2024
.
החישוב מתבסס על סך של
85,873
תלמידים ב
בתי ספר
.רשמיים ומוכש"רים (כולל חינוך מיוחד) במזרח ירושלים בשנת תשפ"ה המענה התקבל לאחר סגירת מסמך
זה ועיקריו נוספו בשלב מאוחר יותר.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
4.3.1
חסמים
ואתגרים ב
הנהגת התוכנית הישראלית
על-
פי משרד החינוך ועיריית ירושלים, הביקוש ללימודים בתוכנית הישראלית עולה על ההיצע
והחסם העיקרי להרחבתה לתלמידים נוספים הוא
מחסור בכיתות לימוד בחינוך הרשמי
לצורך
קליטת תלמידים מבתי ספר מוכש"רים שמעוניינים לעבור ללמוד לפי תוכנית הלימוד ים
.הישראלית21
חסם נוסף להרחבת תוכנית הלימודים הישראלית במערכת החינוך במזרח ירושלים הינו רצונה
של האוכלוסייה המקומית. במחקר שפורסם בשנת2021
ובחן את עמדות הציבור במזרח
ירושלים כלפי תוכנית החומש הישראלית בחינוך, נמצא כי בקרב הציבור המקומי יש מתח מובנה
בין שת י גישות–
הגישה הפרגמטית והגישה האידיאולוגית. מחד יש הורים רבים שסבורים כי
תוכנית הלימודים הישראלית טובה יותר ומתאימה לילדיהם ולרוח הזמן, אך מנגד הורים רבים
אחרים מתנגדים לפעולות שנעשות להרחבת מספר התלמידים הלומדים על-
פי התוכנית
הישראלית ורואים בהן כניסיונ ות להשתמש בחינוך ככלי פוליטי להובלת תהליך של
.אינדוקטרינציה ישראלית ומחיקת הזהות הפלסטינית של תושבי מזרח ירושלים22
( בשנת הלימודים תשע"ט2018/19
)) ערכה הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה
מחקר הערכה על התוכנית לקידום מ
ערכת החינוך במזרח ירושלים שיושמה ב עקבות ההחלטה
על התוכנית הרב-
שנתית לשנים2023-2018
. במסגרת המחקר נערך סקר בקרב מורים
ומנהלים ב-
168
בתי ספר במזרח ירושלים . מהסקר עלה כי בקרב המנהלים והמורים המשתייכים
לבתי הספר בתוכנית הישראלית נרשמו עמדות חיוביות מאוד כלפי תוכנית
הלימודים הישראלית
ורובם
סבר
ו
כי זאת התוכנית שמתאימה ונכונה יותר לתלמידי מזרח ירושלים. מיעוט חשב ששתי
התוכניות (הישראלית והפלסטינית) מתאימות ב
אותה מידה . לצד זאת, מנהלים ומורים רבים
סברו כי יש קשיים סביב מידת ההתאמה של התוכנית הישראלית לתלמידי מזרח ירושלים, הן
מבחינת הרמה והן מבחינת ה.תכנים23
5
. המחסור בכיתות לימוד במזרח ירושלים
בינוי מוסדות חינוך בכלל ומחסור בכיתות לימוד בפרט נמצאים כבר שנים במוקד הבעיות של
מערכת החינוך במזרח ירושלים. נזכיר כי כבר בסוף שנות השמונים לא הצליחו בתי הספר
הרשמיים לעמוד בביקוש הרב ללימודים במערכת החינוך העירונית בשל המחסור הרב בכיתות
21
פרוטוקול מספר7
,מישיבת ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן4
בספטמבר2024
.
22
,בן אברהמי, אמנון רמון ויוחנן צורף
בין פרגמט יזם להתנגדות לאומית–
עמדות הציבור במזרח ירושלים כלפי תוכנית החומש הישראלית
בחינוך כפי שהן משתקפות ברשתות החברתיות ובראיונות עומק ,, מכון ירושלים למחקרי מדיניות בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי
פורסם בשנת2021
.
23
,)הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה הערכת התוכנית האסטרטגית לקידום מערכת החינוך במזרח ירושלים–
סקרי
מורים ומנהלים בשנה"ל תשע"ט , ינואר2022
.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לימוד, וכתוצאה מכך
הפכו בתי ספר פרטיים רבים לבתי ספר מוכש"רים (ראו פרק1
,). כאמור
על פי משרד החינוך ועיריית ירושלים, המחסור בכיתות לימוד לחינוך הרשמי במזרח ירושלים
.מהווה כיום החסם העיקרי להרחבת תוכנית הלימודים הישראלית
המחסור בכיתות לימוד במזרח ירושלים מיוחס לבעיות ייחודיות ומורכבות בכל הנוגע לתשתית
הפיזית של מערכת החינוך במזרח העיר, בהן היעדר הסדרת מקרקעין בכל רחבי העיר, מחסור
חמור של קרקעות פנויות, היעדר תשתיות פריפריאליות (כבישי גישה ותשתיות חשמל, מים
וביוב) ולעתים אף התנגדות של אוכלוסייה מקומית שמובילה לוונדליזם.בבינוי24
בשנת2009
פרסם מבקר המדינה דוח בנושא בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים בו צוין שקיים
מחסור חמור של כיתות לימוד במזרח ירושלים ועקב כך נשללת מילדים ומנערים רבים הזכות
לחינוך על-פי חוק לימוד חובה. בדוח צוין כי על-פי נתוני עיריית ירושלים באותה עת היו ח סרות
כ-
1,000
.כיתות לימוד25
כעשור לאחר מכן, בשנת2019
, פרסם מבקר המדינה דוח נוסף שבחן
את נושא המחסור בכיתות לימוד במזרח ירושלים ונמצא בו כי המחסור בכיתות לימוד הלך
והעמיק עם השנים, כאשר להערכת עיריית ירושלים היו חסרות בשנת2018
יותר מ-
2,000
כיתות
.לימוד26 בה
קשר זה נציין כי על-
פי נתונים שנמסרו בעבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת על
ידי משרד החינוך, בשנת2022
הכיר משרד החינוך בצורך לבנות כ-
1,400
כיתות לימוד לחינוך
.הערבי במזרח ירושלים27
על-
פי נתונים שהציגה עיריית ירושלים בסיור ועדת המשנה בספטמבר2024
, המחסור
הנוכחי
במזרח העיר עומד על2,037
כיתות לימוד, כולל תחזית לגידול טבעי.
28
5.1
עתירות לבג"ץ בנושא המחסור בכיתות לימוד
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"
ץ בשנת2008
בטענה כי המדינה אינה מקיימת את זכותם לחינוך
חובה חינם במוסדות חינוך רשמיים, וכי עקב כך הם נאלצים ללמוד במוסדות לא רשמ יים ולשאת
בנטל תשלומים כבד, פסק בג"
ץ בשנת2011
כי על רשויות המדינה ליצור בהדרגה תשתית פיזית
שתאפשר את קליטתם בחינוך הרשמי של כל התלמידים במזרח ירושלים זכאי חינוך חובה חינם
.המעוניינים בכך במסגרת החינוך הרשמי בעיר29
24
,מבקר המדינה
דוח ביקורת מיוחד בנושא השירותים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים , יוני2019; מכתב שר החינוך ליושב-
ראש ועדת
המשנה לענייני תוכניות הלימודים ,במזרח ירושלים והפיקוח עליהן3
בספטמבר2024
.
25
מבקר המדינה, דוח שנתי59ב ,, בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים6
במאי2009
26
,מבקר המדינה
דוח ביקורת מיוחד בנושא השירותים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים , יוני2019
.
27
,אסף וינינגר
בינוי כיתות לימוד ב
מערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14
בפברואר2022
.
28
עיריית ירושלים, תוכנית העירייה לצמצום פערי כיתות הלימוד במזרח העיר: סטטוס ותוכנית חומש2024
-
2029
, הוצגה בסיור ועדת
,המשנה לענייני תוכניות הלימודים במזרח ירושלים23
בספטמבר2024
.
29
,מבקר המדינה
דוח ביקורת מיוחד בנושא השירותים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים , יוני2019
.
החינוך הערבי במזרח ירו שלים– היבטים נבחרים
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בשנת2016
הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ בעניין ז ה. לטענת העותרים הם ביקשו לרשום את
.ילדיהם לבתי ספר רשמיים, ואולם בקשותיהם נדחו בגלל היעדר מקום באותם בתי ספר
העותרים ביקשו מבג"ץ להורות למדינה ולעירייה לבנות כ-
3,600
כיתות החסרות לטענתם
ברחבי העיר, ובכלל זה לקיים את הפסיקה הקודמת של בג"
.ץ30
בינואר2023
פסק בג"
ץ כי על
המדינה והעירייה להשלים
הכנת מתווה מדורג לתכנון ולבינוי כיתות הלימוד החסרות בחינוך
הרשמי במזרח ירושלים תוך התייחסות, בין היתר, להיבט התקציבי הנדרש למימוש המתווה.
עוד
נקבע כי ככל
ש הממשלה לא
תגיע
להסכמה עם עיריית ירושלים לגבי המתווה בתוך
ארבעה
חוד
שים, ייקבע המתווה על ידי גורמי הממשלה בתוך חודשיים נוספים.
הרשויות ביקשו כמה
פעמים אורכה ליישום פסיקת בג"
ץ, והאחרונה ניתנה להן עד ליום17
בדצמבר2024
.
31
5.2
תוכנית עיריית ירושלים להתמודדות עם המחסור בכיתות הלימוד
בהתייחסות שהעביר שר החינוך בספטמבר2024
למסקנות הדיון שהתקיים בוועדת המשנה
לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים ביולי2023
צוטטה התייחסות שהתקבלה מעיריית ירושלים
בעניין חסמי הבינוי. בתשובה נכתב כי העירייה השלימה לאחרונה מתווה סדור להשלמת פערי
כיתות הלימוד במזרח העיר במסגרתו נבנו כ-
400
כיתות בחמש השנים האחרונ ות, רובן ככולן
לטובת הרחבת תוכנית הלימודים הישראלית. אשר להמשך נכתב כי בוצעה עבודה לאיתור עבור
עתודות קרקעיות לכ-
1,600
כיתות חדשות וקידום צבר תכנוני של כ-
800
.כיתות32
עוד צוין בהתייחסות העירייה כי בימים אלה הועברה למשרד החינוך תוכנית לחמש השנים
( הקרובות2029-2024
) בהן צפויות להיבנות1,224
כיתות לימוד, שחלקן כבר נמצא בתהליך
בנייה, והשאר בתהליך הפקעת קרקעות, רישוי ותכנון. בנוסף בפעולה מקבילה צפויות להיות
מקודמות עד כ-
600
כיתות נוספות עד שנת2032
.
על-
,פי עיריית ירושלים"
יישום התוכנית מחייב התייחסות מיוחדת של המדינה ומימושה תלוי
."בתקצוב מלא של המדינה עבור כל עלות הבינוי במזרח העיר33
6
. סוגיית הכשרתם של המורים המלמדים במזרח ירושלים
בשנים האחרונות עלו טענות על כך שמורים רבים המלמדים במערכת החינוך במזרח ירושלים
רכשו את השכלתם במ
וסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית, ובמסגרת זו נחשפו לתכנים של דה-
לגיטימציה לישראל, דה-
.הומניזציה של יהודים, תמיכה באלימות והסתה נגד מדינת ישראל
נטען כי לכניסתם של מורים אלה למערכת החינוך בישראל עלולות להיות השלכות שליליות על
30
.שם
31 בג"
ץ6183/16
.
32
מכתב שר החינוך ליושב-ראש ועדת המשנה ל ,ענייני תוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן3
בספטמבר2024
.
33
עיריית ירושלים, תוכנית העירייה לצמצום פערי כיתות הלימוד במזרח העיר: סטטוס ותוכנית חומש2024
-
2029
, הוצגה בסיור ועדת
,המשנה לענייני תוכניות הלימודים במזרח ירושלים23
בספטמבר2024
.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
החינוך אותו מקבלים התלמידים. נושא ז ה נידון בהרחבה בדיוני ועדת המשנה לתוכניות
הלימודים במזרח ירושלים–
ראו פירוט בפרק6.1
.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה בעבר למשרד החינוך ולמנח"י בבקשה לקבל נתונים על
היקף המורים המלמדים במזרח ירושלים שהשכלתם האקדמית היא ממוסדות ברשות
הפלסטינית, אולם לא עלה בידינו לקבל מגורמים אלה את הנתונים המבוקשים. עם זאת, בדיון
)שהתקיים בספטמבר האחרון בוועדת המשנה אמרה מפקחת מחוז העיר ירושלים (מנח"י
במשרד החינוך כי
בבתי
)הספר העירוניים במזרח ירושלים (רשמיים ומוכש"רים
מלמדים
כ-
6,700
מורים ורובם המכריע (
80%
-
90%
)הם בעלי השכלה אקדמית ממוסדות ברשות
הפלסטינית.
34
במכתב שהוציאה הוועדה בתום הדיון התבקש משרד החינוך לספק נתונים
רשמיים ומדויקים בעניין זה35
., אולם נתונים אלה טרם נמסרו לוועדה
בנתונים אחרים שהציג משרד החינוך בסיור ועדת המשנה ב מוסדות חינוך במזרח ירושלים
ב ספטמבר2024
הוצגו נתונים אחרים שלפיהם כ-
58%
מהמורים המלמדים בבתי הספר
ה
רשמיים והמוכש"רים במזרח ירושלים הם בעלי תואר ראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית ו-
%
39
.הם בעלי תואר ראשון ממוסדות ישראליים36
עוד הוצג באותו סיור כי כ-
2,400
מהמורים
באותם בתי ספר הם בעלי תואר
שני וכ-
82%
.מהם למדו את התואר השני במוסדות ישראליים37
יש אי-
בהירות בנוגע להכשרה המשלימה שקיבלו
בישראל המורים
שרכשו את השכלתם
,האקדמית במוסדות ברשות הפלסטינית
על מנת שיתאפשר להם
ללמד
במערכת החינוך
הישראלית
. מנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי ה למ"ס עולה כי בשנים
2010
-
2023
נכנסו להוראה
בכלל החינוך הערבי בישראל כ-
3,500
מורים
חדשים
בעלי תואר
ראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית (קרוב לשני שליש מהם לימדו במחוז ירושלים), אך רק
28.5%
מהם למדו במסגרת שבה בעלי תארים זרים יכולים לקבל תעודת הוראה ישראלית
(לימודי
.)הסבת אקדמאים להוראה או לימודי מוסמך בהוראה במוסד אקדמי בישראל
עם זאת, מנתונים אחרים שיש בידי הלמ"ס עולה כי רוב המורים האחרים שלא למדו במסגרת
,של לימודי הסבת אקדמאים או לימודי מוסמך בהוראה רשומים בכל זאת כבעלי תעודת הוראה
אף שלא ברור באיזו מסגרת התקבלה א
ותה תעודה ומהי ההכשרה שעברו בישראל.
38
בהקשר
34
פרוטוקול מספר7
,מישיבת ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן4
בספטמבר2024
.
35
ועדת משנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן (ועדת משנה של ועדת החינוך, התר בות והספורט של הכנסת), מכתב
לראש הממשלה, לשרי החינוך, הביטחון הלאומי, ירושלים ומסורת ולראש עיריית ירושלים, בנושא תוכניות הלימוד במזרח ירושלים–
דיון
מעקב מיום4
בספטמבר2024
,
11
בספטמבר2024
.
36
משרד החינוך, מחוז ירושלים ומחוז העיר ירושלים, מצגת לסיור ועדת ,החינוך במרכז פסג"ה במזרח ירושלים23
בספטמבר2024
.
37
פרוטוקול מספר8
מישיבת
ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים
,והפיקוח עליהן23
בספטמבר2024
.
38
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנתונים התקבלו ממר דוד מעגן, ראש סטטיסטיקה של חינוך גבוה וכוח-אדם בהוראה, ינואר
2024
.
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
זה נציין כי על-
פי מפקחת מחוז העיר ירושלים (מנח"י) במשרד החינוך, בעלי תואר ותעודת
הוראה מאוניברסיטאות לא ישראליות נדרשים כיום לעבור השתלמות שקשורה לשפה העברית
בלבד
, ואילו בעלי תואר ללא תעודת הוראה נדרשים לתעודת הור
אה ישראלית.
39
בסיור שקיימה ועדת המשנה ב מוסדות חינוך במזרח ירושלים בספטמבר2024
העידו
מנהלי
בתי ספר כי כל המורים שרכשו את השכלתם האקדמית במוסדות פלסטיניים נדרשים לעבור
.הסמכה במוסדות ישראליים40
על אף האמור נציין כי
עדיין לא ברור לגמרי מהי ה
הכשרה או ה הסמכה שנדרשים מורים אלה
לעבור על מנת שיותר להם ללמד במערכת החינוך בישראל
)'(תחומי לימוד, היקף שעות וכו ,
הן במקרה
שיש ביד
ם תעודת הוראה מ
ה מוסד
ה
פלסטיני שבו למדו והן במקרה שאין ביד
ם
תעודה שכזו . כמו כן לא ברור באיזו נקודת זמן נדרשים המורים לבצע את אותה הכשרה (טרם
כנ
יסתם להוראה או לאחריה.)
על-
)פי סקר מנהלים ומורים שנערך על ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה
בקרב168
בתי
( ספר במזרח ירושלים במהלך שנת תשע"ט2018/19
), יותר ממחצית
מהמנהלים ויותר ממחצית מהמורים קיבלו את תעודת ההוראה שלהם במוסדות שברשות
הפלסטינית.או במדינות ערב שונות41
בתוך כך נציין כי במרץ2024
הונחה ביוזמת חה"כ עמית הלוי וחברי כנסת נוספים הצעת חוק
בנושא מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. על-
פי ההצעה
מנכ"ל משרד החינוך יהיה רשאי לסרב לתת אישור להעסקת עובד חינוך לאדם בעל תואר
אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. במקביל הוצע לקבוע הוראת מעבר על
,מנת לאזן את הפגיעה במורים המועסקים כיום במערכת החינוך או המבקשים להשתלב בה
אשר קיבלו את התואר או שסיימו את רוב לימודיהם טרם תחילת החוק. על-
פי המוצע משרד
החינוך יהיה רשאי להתנות את א ישור ההעסקה בלימודי השלמה בהתאם למטרות החינוך
.הממלכתי42
39
פרוטוקול מספר7 מישיבת ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלי ,ם והפיקוח עליהן4
בספטמבר2024
.
נושא זה עלה בעבר בדיון שהתקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בשנת2014
, אז טען מנהל בית ספר במזרח ירושלים
כי משרד החינוך מכיר בתעודת הוראה שהתקבלה במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית רק לאחר שבעל התעודה עובר השתלמות במרכז
:השתלמויות. ראו פרוטוקול מספר194
,מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת28
במאי2014
.
40
פרוטוקול מספ ר8
מישיבת
ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים
,והפיקוח עליהן23
בספטמבר2024
.
41
,)הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה הערכת
התוכנית האסטרטגית לקידום מערכת החינוך במזרח ירושלי ם–
סקרי מורים
ומנהלים בשנה"ל תשע"ט , ינואר2022
.
42
הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-
2024
(
/פ4451/25
.)
החינוך הערבי במזרח ירושלים – היבטים נבחרים
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
6.1
נקודות עיקריות שעלו במהלך דיוני ועדת המשנה
ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים קיימה שלושה דיונים בנושא הכשרות מורים
( להוראה בחינוך הערבי במזרח ירושלים15
בינואר2024
;
6
בפברואר2024
;
5
במרץ2024
.)
:בדיונים עלו בין השאר הדברים הבאים
-
עמדת הוועדה הייתה שאין להכיר בתארים אקדמיים של מורים שקיבלו את התואר האקדמי
שלהם ממוסדות ברשות הפלסטינית. עוד ביקשה הוועדה ממשרד החינוך לא לאפשר
עיסוק בהוראה במערכת החינוך למי שלמדו במוסדות ברשות הפלסטינית, וכן לכו ון
סטודנטים ערבים המבקשים ללמוד את מקצוע החינוך ללימודים במוסדות אקדמיים
בישראל. הוועדה דרשה ממשרד החינוך ומהמל"ג לקיים דיון פנימי דחוף על ההכרה
.בתארים ממדינות אויב ו/או גורמים שהוגדרו על ידה כעוינים כמו הרשות הפלסטינית
-
הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשר ד החינוך הינו הגוף המוסמך במדינת ישראל
להערכת תארים אקדמיים של בוגרי מוסדות זרים להשכלה גבוהה. הערכת התארים
מתבצעת לצורך דירוג ושכר במגזר הציבורי. התברר כי המשרד בודק את התארים מבחינה
מינהלית בהשוואה לתארים אקדמיים מישראל, אך הוא לא בודק את תכני התארים ואת
.רמתם האקדמית. תהליך ההכרה מתבצע בכפוף לאמנת ליסבון עליה חתומה ישראל43
עלה כי ההכרה של משרד החינוך בתארים מאפשרת לבעלי תארים מהרשות הפלסטינית
.לשמש כמורים במערכת החינוך בישראל
-
משרד החינוך הודיע כי הוא החליט לבחון את כללי הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל
בכל הנוגע להכרה בתארים בתחום החינוך שניתנו באוניברסיטאות שבשטחי הרשות
הפלסטינית שבהם מתקיימת הסתה נגד מדינת ישראל ונגד יהודים. עוד הודיע המשרד כי
הוא יפעל להגדיל ולהרחיב את המסגרות בתחומי מדינת ישראל שבהן יינתן מענה אקדמי
בתחומי החינוך לאוכלוסייה הערבית, לימוד.י השפה העברית ועוד
-
בהמשך
הודיע המשרד כי הוכנה טיוטה של תיקון כללי הגף להערכת תארים
שהועברה
לכלל הגורמים הרלוונטיים (נציבות שירות המדינה, הממונה על השכר באוצר ומשרד
המשפטים) מולם המשרד עומד בשיח. על-
פי המשרד, כיוון שלצורך ההחלטה נדרשת
בחינה עובדתית האם קיי מת הסתה נגד מדינת ישראל, המשרד פנה לגורמים במדינת
ישראל שאמונים על איסוף וקבלה של מידע כזה. על אף האמור, עמדת יו"ר הוועדה דאז
חה"כ עמית הלוי הייתה שמשרד החינוך צריך לפעול למניעת העסקה של בעלי תארים
43
בדיון שהתקיים ב-6
בפברואר2024
ציינה נציגת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך כי המשרד פנה למשרד המשפטים בשאלה האם
אמנת ליסבון מחייבת בעת ההכרה בתארים שמגיעים מהרשות הפלסטינית. לדבריה התשובה שהתקבלה היא שהאמנה אינה מחייבת
כיוון שה
רשות הפלסטינית אינה מדינה ולכן האמנה אינה רלוונטית. עוד ציינה נציגת הייעוץ המשפטי כי ישנם היבטים בין-
לאומיים נוספים
.שעדיין נבחנים על ידי משרד החוץ וגורמים אחרים
החינוך הערבי במזרח ירושלים– היבטים נבחרים
|
19
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ממוסדות ברשות הפלסטינית במערכת החינוך בישראל ללא תלות בהכר ה בתארים אלה
.על ידי הגף להערכת תארים
6.2
הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לצעירים ממזרח ירושלים
על אף שיפור משמעותי מבחינת השתלבותה של החברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל, צעירים ערבים רבים, ובהם גם כאלה המתגוררים במזרח ירושלים, פונים ללימודים
אקדמיים במ וסדות לא ישראליים, ובכלל זה במוסדות ברשות הפלסטינית. רובם פונים בעיקר
ללימודי הרפואה והמקצועות הנלווים לרפואה, אך יש בהם כאלה שלומדים תחומים אחרים
.ובהם גם את תחום החינוך וההוראה44
הבחירה של צעירים ממזרח ירושלים ללמוד במוסדות שאינם ישראליים נוגעת בין השאר ג ם
בסוגיית תוכנית הלימודים שנלמדת בבתי הספר במזרח ירושלים. כאמור, רוב בוגרי בתי הספר
התיכוניים במזרח ירושלים אינם נבחנים בבגרות הישראלית, אלא בזו הפלסטינית, דבר המקשה
על כניסתם למוסדות להשכלה גבוהה בישראל. זאת לצד חסמים נוספים להשתלבות ערבים
באקדמיה הישראלי.ת, כגון רמת הכנסה נמוכה ושליטה נמוכה בשפה העברית
במסגרת התוכנית הרב-
שנתית למזרח ירושלים לשנים2023-2018
הוקצו על ידי ות"ת (הוועדה
)לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה260
מיליון ש"ח עבור תוכניות
לשילוב צעירים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוה.ה הישראלית45 בתוכנית הרב-
שנתית
החדשה לשנים2028-2024
.לא נכללה הקצאה דומה
על אף האמור, בהתייחסות שהעביר שר החינוך למסקנות דיון שהתקיים בוועדת המשנה ביולי
2023, נכתב כי התוכנית הרב-
שנתית החדשה מתייחסת לתהליכי ההכשרה של מורים
המלמדים במזרח ירושלים, בדגש על אלו המוכשרים ללמד עברית. במסגרת התוכנית נבנו
מסלולי הכשרה עם מכללת דוד ילין, האוניברסיטה העברית וחותם. עוד ציין השר כי במסגרת
יעדי התוכנית יש תוכניות המיועדות להתמודד עם חסם השפה ותוכניות להעלאת אחוזי הבגרות
והבגרות האיכותית בקרב בוגרי מערכת החינוך במזרח י רושלים כדי לאפשר להם להתקבל
.למוסדות האקדמיה בישראל46
44
,להרחבה בנושא זה ראו: אסף וינינגר
מורים חדשים במערכת החינוך בעלי תואר ראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת20
במרץ2024
.
45 מ
דוח סיכום של התוכנית הרב-
שנתית שפורסם על ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל במאי2023
עולה כי מתוך260
מיליון ש"ח שהוקצו
לתחום ההשכלה הגבוהה בוצעו151
מיליון ש"ח בלבד (נתון זה אינו כולל את הניצול התקציבי המלא של שנת2023
.)
46
מכתב שר החינוך ליושב-
ראש ועדת המשנה ,לענייני תוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן3
בספטמבר2024
.