חומר רקע
2
,פברואר2025
ד
' שבט, תשפ"ה
לכבוד
ועדת כלכלה של הכנסת
כנסת ישראל
:הנדון נייר עמדה
של התאחדות התעשיינים לתוכנית הכלכלית2025
–
תשתיות ביוב וקולחים
,התאחדות התעשיינים תומכת עקרונית בפרק "הקמת תשתיות ביוב וקולחים לצורך הגדלת היצע הדיור
שיפור איכות המים בנחלים והגדלת היצע המים לחקלאות", כפי שמוצע במסגרת הצעת חוק ההסדרים
לשנת2025
.
לעמדת התאחדות התעשיינים, כל תהליך לייעול ולשיפור המקצועיות של הגופים המפתחים את מתקני
.הטיהור הינו תהליך מבורך וחשוב
יחד עם זאת, יש לזכור כי הגופים אשר בפועל מבצעים את ההקמה ואת תפעול המתקנים הינם ברובם
,גופים פרטיים .בעל מומחיות והתמקצעות בתחום ניהול משק הביוב
לפיכך, לעמדתנו, יש ל תקן את חוק תאגידי מים וביוב ולאפשר לכל חברה
מבוססת בעלת ניסיון בתחום
להיות חברת ביוב ולתת מענה למקטעי ההולכה והטיפול בשפכים. קיימות בישראל חברות מסחריות
בעלת ניסיון והתמחות מקצועית בתחום , ולעמדתנו הליך תחרותי מסוג זה יאפשר הנגשת מערכות מים
.וביוב יעילות ובטוחות, בתנאים המסחריים הראויים ביותר
בנוסף, לעמדתנו ראוי לפתוח את האפשרות לתת רישיון לגופים פרטיים להתמודד במכרזים להקמת
.מט"שים גדולים , בדומה לפעילות המתקיימת בתחום ההתפלה
:בהזדמנות זו, נבקש להעלות סוגיה נוספת הגופים אשר בפועל מבצעים את ההקמה ואת תפעול
המתקנים
פועלים תחת הסכמים עם גופים מפתחים אלו, ויש להסדיר בהזדמנות זו את מערכות היחסים
בין חברות עסקיות אלו , הפועלות
בתחום תכנון, הקמה והפעלה של מט"שים,
,לבין הגופים המפתחים
.ובוודאי שלא לפגוע בחברות עסקיות אלו עם ביצוע השינויים הרגולטוריים
להלן
שתי דוגמאות
:ליחסים אותם אנו רואים צורך להסדיר
1.
הפניית כספי היטלים על שפכים אסורים או חריגים למט"שים : בשיטה הקיימת תאגיד/רשות
מקומית גובים כספים על חריגות בערכי השפכים בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב. המט"שים
,מטפלים בעומסים החריגים ובשפכים האסורים, בפינוי בוצה בכמות גדולה מזו המתוכננת
טיפול בנזקים לציוד, ועוד. אנו סבורים כי יש לקבוע כי כספי היטלים אלו יהוו
מקור תקציבי
.לשיפוי מפעילי מט"שים בגין עלויות עודפות שלהם לצורך טיפול בחריגות בשפכים
-2 -
2.
הקמת
קרן לחידוש ציוד : על התאגידים/איגודים/רשויות מקומיות לחסוך את הכסף הנדרש
לחידוש הציוד במט"שים. אנו סבורים שעל רשות המים להיות הגוף המפקח ולוודא שאכן
,הגופים הנ"ל חוסכים למטרה זו. ההוצאות על חידוש הציוד נופלות לעתים על המפעילים
.כשמחירי ההפעלה אינם מכסים עלות זו
יתרה על כן, לעמדתנו יש להרחיב את ההצעה ולכלול בתוכה סוגיות רבות נוספות אשר קריטיות לניהול
:משק ביוב באופן תקין, כלהלן
1.
סעיף1
)(א–
'בהתייחס לתיקון החלטת הממשלה מס4514
, יש לוודא שחברות פרטיות ש הוקמו
ו
התפתחו בארץ- בתחום תכנון, הפעלה, והקמת מט"שים
.לא ייפגעו מהשינוי
2.
סעיפים1-2
:
בהתייחסות המשרד
ל גידול האוכלוסייה
בישראל ובפרט המעבר לפריפריה
בעקבות הרחבת נתיבי התעבורה בישראל (כביש6
), רכבת–
יש להטמיע בבסיס התכנון של
/מט"שים קיימים ו .או עתידיים את הרחבת יכולתם לטפל באוכלוסייה הגדלה בבסיס התכנון
יש לקחת בחשבון אלמנטים קומפקטיים שניתנים להוספה בלי הוצאות תשתית כבדות תוך
.מענה מהיר לאוכלוסייה הגדלה
3.
סעיף3
:
בהתייחסות המשרד לשדרוג של מערכי הביוב הקיימים יש להוביל לאופטימיזציה של
השימוש בקרקע
–
עתודות הקרקע בישראל הולכות ומתמעטות וכן הקרקע להרחבת מט"שים
קיימים ו/או להקמת מט"שים עתידיים הולכת ומתייקרת. לפיכך, יש להשתית את התכנון על
ציוד יעיל ומתקדם הצורך טביעת רגל קטנה ככל הניתן (לדוגמה מסנני לחץ, מצללים דינמיים
.)'וכו
4.
סעיף4
: בהתייחסות המשרד לביצוע איחוד של חלק ממתקני טיהור השפכים וכן הקמה, שדרוג
ותפעול, יש לבחון : ולהתייחס להערות להלן
5.
יישור קו ותקשורת בין כלל גורמי הרגולציה –
,בטרם פרסום הנחיות, דיווחים, דרישות
ו שינויים
רגולטוריים ,
יש לתאם את אלה
בין כלל הגורמי
ם הרלוונטיים .ב מצב בו אין יישור קו בין
הגורמים השונים נוצר כאוס ואי אחידות אשר מכבידים מאד על.התעשייה
-3 -
6.
תיעדוף
טכנולוגיות כחול לבן
–
נבקש שיובא לידי ביטוי העדפה בהעדפה של טכנולוגיות
ישראליות בתכנון המט"שים. תיעדוף זה יהווה פלטפורמה משמעותית לייצוא טכנולוגיות
ישראליות לחו"ל וחיזוק התעשייה הישראלית שטכנולוגיות המים שלה נמצאות בחזית
הטכנולוגיות העולמית של הטיפול במים. נחיצותו של עיקרן זה מתבלטת לנוכח השינויים
ה תכופים בסביבה המסחרית על כל היבטיה (עלויות הובלה, זמינות חומרי גלם, זמינות מוצרים
וכו'), כפועל יוצא של המצב הדינמי בעולם בשנים האחרונות (מגפת הקורונה, המלחמה
באירופה ומלחמת חרבות.)ברזל
7.
הרחבת מט "שים בעתיד הקרוב
–
חלק מהמט"שים
אמורים להרחיב את יכולת הטיפול
בעתיד
.הקרוב מאד מפאת חוסר הבהירות
של לוח הזמנים למימוש הת
ו
כנית לטווח ארוך ,
יש לקבוע
גם מדיניות לטווח קצר יותר, אחרת תדחנה ההרחבות. בעלי המט"
שים חייבים לדעת,, למשל
אם עליהם לשנות את סוג הטכנולוגיה
, ו האם השינוי יהיה כבר בשלב זה, או להרחיב במתכונת
המתקנים הקיימים במט"ש (עבורם יש לעיתים קרובות הכנות במט"
.)ש הקיים
,בנוסף
8.
ניקוז
ונגר
עילי
והגנה מפני ש י טפונות
–
השינויים המטאורולוגים
הגלובליי ם גורמים לא
י רועי
גשם בעוצמות
ואופייני סופות אשר מחייב
ים
התאמת מערכות הניקוז והגנה מפני ש
י טפונות
מתאימים כדי להגן על תפקוד תשתיתי הולם. מחד מערכות הניקוז ומי הנגר העילי מטרתן
"לסלק " את הנגר ומאידך מדובר במשאב מים המחייב מערכות לשימור וקציר נגר להעשרת
משאבי המים. בנוסף , בגלל כשלים תשתיתים קיימת זרימת מי נגר עילי באחוזים ניכרים
למערכות הולכת הש פכים ולמטש"ים ואף גורמים לכשלים תפקודיים במטשי"ם ולאי עמידה
.באיכויות הקולחים ולזיהום סביבתי בנחלים
נדרשת התיחסות מקי
פ
ה לנושא הניקוז והנגר העילי
ברמת המשרדים האחראיים ותמיכה
רגולטיבית ותקציבית
9.
קולחים
-
במסגרת התייעלות המטש"ים המרכזיים והתוכנית לאיחוד מטש"ים נדרשת
התייחסות להחזרת הקולחים לאותן אזורים ואגנים אשר קיבלו אספקה מהמטשי"ם
שבוטלו
או יבוטלו. נדרשת תשתית הולכה ואגירה מתאימה . כדי לממש את אי הפגיעה בצרכני קולחים
קיימים ושימור הקרקעות המעובדות ולמנוע גלישת קולחים וזיהום הנחלים בגלל אי ניצול, יש
.למנוע כשל תשתיתי של הולכה ואיגום ע"י רגולציה ותקצוב התשתיות הנ"ל ברמה לאומית