חומר רקע

סדר מרחבי חדש 2024 בישראל און ממן ותהילה שרעבי-שני בר2024 ,יולי 2 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל במסמך זה נרצה לטעון כי פינוי האוכלוסייה בידי המדינה מגבולות עזה והצפון מאז , יצר 'סדר מרחבי חדש'. כמו אוריגמי הפכה מדינת ישראל לבעלת מרקם 7.10.23ה־ חברתי – מרחבי שונה מאשר לפני 'הקיפול', שהוא בעל השלכות מרחיקות לכת על חייהם.ן של המפונים.ות. המרקם החדש משתנה כל הזמן – הפינוי אומנם נעשה במהלך השבועות הראשונים למלחמה, אך נדמה שאין כמעט מפונים.ות אשר לא נדדו מאז לפחות פעם אחת, בין אם כיישוב או כבודדים.ות, באותו מרחב – למשל מאילת לאילות, או במרחבים שונים בתכלית – לדוגמא מבית מלון באזור הכינרת לדירה בתל־אביב או נתניה. למרות שרובנו עדים לסדר החדש שנכפה עלינו, המיפוי שלו עדיין חלקי ביותר. נתונים אודות ריכוזי אוכלוסיות של מפונים.ות ביישובים השונים בישראל והמענים הניתנים להם בתחומי החיים השונים לא מתפרסמים באופן שיטתי על ידי אף גורם ממסדי (או אחר), ומונעים מאיתנו לקבל תמונה שלמה ביחס למחיר החברתי שגובה המלחמה והימשכותה מאזרחי.ות ישראל. עד כה ניתן היה ללמוד רק על היקף האוכלוסייה המפונה ומאפייניה – למשל לפי אולם, מיפוי זה 1.קבוצות גיל, וכמובן על היישובים המפונים וההחלטות שבגינן פונו אינו מספיק, מכיוון שאינו מלמד על דפוסי הנדידה – הן בפינוי הראשוני והן בהמשך הדרך. נתונים חדשים אודות אוכלוסיית המפונים/מתפנים שהתקבלו לידינו מאגף דמוגרפיה ומפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מאפשרים לראשונה הנתונים כוללים מידע לא רק על היישובים 2.לגבש הבנה חלקית של דפוסים אלו הקולטים והמפונים.ות/מתפנים.ות מכל יישוב, אלא גם על התנועה – מי עבר לאן. , ולכן לא כוללים מידע על התנועה הראשונית של 2024 הנתונים נכונים לסוף אפריל הפינוי. לצד נתונים אלה, נעזרנו בשני לוחות נתונים שפרסמה הלמ"ס ובהם מידע על . מהצלבת נתוני לוחות אלה 2024 ולאפריל2024 מפונים.ות ומתפנים.ות נכון לפברואר ). ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המיפויarcgis.com( ראו מפה אינטראקטיבית: יישובי קו עימות בגבול הצפון וגבול עזה 1 :לווה בסדרת מסמכים על הפינוי מהצפון ומהדרום, ראו למשל: החלטות על פינוי אזרחים במלחמת חרבות ברזל – מחקר בשלוש קריאות . תכניות לפינוי אוכלוסייה – חלק ב' מפרוץ מלחמת 12.11.2023 ,..; לרר מ2024 הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת | פברואר חרבות ברזל . ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת. . נתונים2024 . מטריצת אוכלוסיית המפונים לפי יישובים מפונים וקולטים לסוף אפריל2024 לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, אפריל 2 אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית- שנמסרו לבקשת מרכז אדוה מאת אלאא אכתילאת ויוסף אנדראוס, תחום אומדני אוכלוסייה לסטטיסטיקה. מקור הנתונים אודות המפונים/מתפנים הקיימים בלמ”ס הוא מערכת "יחד" הנתונים עוברים טיוב בלמ”ס על ידי שימוש במידע מנהלי נוסף כגון הרישום במרשם האוכלוסין. עיבוד נתוני המטריציה שבמסמך זה נעשה על ידי מרכז אדוה. 3 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל ניתן ללמוד על השינוי ברשויות הקולטות העיקריות, ולבחון את תנועת המפונים.ות ואת ריכוזי הפליטים.ות ביישובים השונים בישראל. למה הדבר נדרש? למעשה, כל מדיניות חברתית־כלכלית דורשת לא רק את המידע בקצוות – מאין ולאן, אלא את תהליכי התנועה – אלו יישובים ותושבים.ות עוברים לאן? מה מאפייני התנועות המרחביות ואיך השפיע הדבר על הגודל המוחלט של הרשויות הקולטות ושיעור הפליטים בהן? תשובות לשאלות אלו דרושות במיפוי מתמשך המאפשר למקבלי ההחלטות ודרגי הביצוע ברשויות להבין מאיפה באו המפונים.ות ומה הצרכים שלהם בתחומי הפרט והקהילה. באופן אידיאלי, על מידע כזה להיות מונגש על ידי המדינה, ואנו תקווה כי אכן כך יהיה בקרוב. מסמך זה בא לתת טעימה מהתובנות העולות מסוג כזה של ניתוח. יחד או לחוד, בארגון או בתפזורת השינוי המרחבי שיצרה תנועת הפליטות איננו אחיד. השונות הבולטת ביותר בדפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה, היא במידת הפיזור של יישוב המקור. ננסה מיד לשער כמה גורמים לכך, אך יש לומר כבר שהדבר משליך על יכולת הניהול של היישוב הנקלט, וממילא הנהגתו לא יכולה לתת מענה לכל מפוניה באשר הם. היא קריית שמונה. 3,הדוגמה המאלפת ביותר לפיזור, שכבר נודעה מפי ראש העירייה יישובים שונים ברחבי הארץ, 180, התפזרה ביותר מ־20.10.23העיר, שפונתה ב־ מאילת צפונה. נציין כי בבחינת ריכוזי המפונים.ות ביישובים הקולטים השונים אנו א.נשים ומעלה. על מאפיינים נוספים של מודל 5 מונות רק יישובים אליהם הגיעו הפינוי המפוזר נעמוד בהמשך. .)calcalist.co.il( . כך נראים החיים בקריית שמונה שנטושה כבר שמונה חודשים | מוסף כלכליסט13.6.24 ,. ניר, ד- למשל: בחור 3 4 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל מפונים.ות100-מפת פיזור של מפונים.ות מקרית שמונה ביישובים שקלטו למעלה מ – 2024 מקור: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ”ס. מטריצת אוכלוסיית המפונים לפי יישובים מפונים/מתפנים וקולטים לסוף אפריל נתונים שנמסרו במענה לבקשת נתונים. לעומת זאת, ישנו מודל מרוכז ומאורגן יחסית, המאפיין את היישובים הקטנים . הפינוי שלהם בדרך כלל 7.10והשיתופיים, ואת היישובים שנפגעו קשה ב־ משותף – למעט פרטים שהעדיפו או נאלצו לעבור למקום אחר, למשל במקרה של פינוי הורים מבוגרים לאשפוז במוסד גריאטרי ספציפי. כך למשל, קיבוץ ניר־יצחק – א.נשים שפונו – עבר ברובו המוחלט לאזור 559 קיבוץ שיתופי וצמוד־גדר שמנה יישובים מכילים יותר 3 אחד– אילת ולאחר מכן אילות. פרט ליישובים אלה, רק עוד נקלטים מקיבוץ ניר יצחק.5מ־ :מקרא תושבים.ות500 ועד100-מ תושבים.ות1000 ועד501- מ תושבים.ות1000 מעל 5 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל חשוב לציין כי לא כל המגזר ההתיישבותי – מושבים וקיבוצים – שייכים למודל המאורגן. נדמה שמשתנה מרכזי הוא הגודל של יישוב המקור, כך שיישובים גדולים פוזרו גם במקרה של קיבוצים. כך למשל, אילון – מהגדולים בקיבוצי הצפון שפונו, יישובים. מודל הפיזור בולט 39 תושבים.ות, פוזר ב־1,004 קיבוץ לא שיתופי שמנה מפונים.ות מאילון. 100 יישובים קלטו מעל5 – אפילו במקומות הקליטה העיקריים ניתן לראות כי המודל המפוזר קשור לא רק בגודל אוכלוסיית היישוב, כאשר משווים קלטו מעל חמישה 41 – את אילון למטולה. האחרונה אמנם התפזרה למקומות רבים 626 – מתושבי.ות מטולה, אך היא גדולה מאילון, ורוב אוכלוסייתה רוכזה בטבריה ).38%( 1,636 איש ואישה מתוך : אחוזי מפונים.ות מקריית שמונה ומטולה לפי יישוב קולט1 תרשים מסודר מגדול לקטן של קריית שמונה 21% 11% 20% 38% 7% 6% 5% 3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% קריית שמונה מטולה תל אביב-יפו טבריה ירושלים אילת נתניה עפולה הרצליה חיפה מגדל ראש פינה גינוסר יסוד המעלה חצור הגלילית עין גב רמות . מפונים.ות לפחות5 הערה: כולל יישובים שקלטו – 2024 מקור: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. מטריצת אוכלוסיית המפונים לפי יישובים מפונים/מתפנים וקולטים לסוף אפריל נתונים שנמסרו במענה לבקשת נתונים. רוצה לומר, נדמה שהגורם המשמעותי ביותר בקביעת מודל הפינוי הוא גודל אוכלוסיית היישוב המפונה. לצד זאת, אנו משערות כי על תצורות הפינוי בפועל משליכים גם מאפיינים נוספים של יישוב המקור – כגון מידת הלכידות והארגון טרם המלחמה. על 6 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל פניו, יישוב שפונה באופן מפוזר יתקשה לשמר תחושת שייכות ליישוב ולקהילה והמשכיות של קשרים חברתיים לקראת חזרה. סביר יותר, שרבים מא.נשיו כבר הגרו ממנו דה־פקטו, אך לא דה יורה (כלומר, לא שינו את כתובת מגוריהם במשרד הפנים) עד לסיום הפינוי הרשמי – אחרת יאבדו את זכאותם.ן כ"מפונים.ות". אלו נושאים שייוותרו לבחינה סטטיסטית תקפה, אך כבר כעת ברור כי חשוב למפותם. עירוני וכפרי שונות בולטת נוספת היא בין המגזר הכפרי לעירוני. כך למשל, קריית שמונה התפנתה בעיקר ליישובים עירוניים. להלן מובאות חמש הרשויות המקומיות שקלטו מעל אלף ממפוני העיר. ממבט בלתי מבוקר עולה כי מאפייני הרשויות הקולטות הגדולות של קריית שמונה אינם משותפים – חלקן גדולות, אחרות קטנות; חלקן במרכז הארץ וחלקן מרוחקות מאוד. המשותף ביניהן הוא היותן עירוניות. גם בהמשך הרשימה עיקר היישובים הקולטים הם עירוניים. 2024 תושבי.ות קריית שמונה, סוף אפריל1,000 : חמש הערים שקלטו מעל1 טבלה שם יישוב קולט מספר מפונים.ות מקריית שמונה שיעור מסך המפונים.ות מקריית שמונה תל אביב –יפו4,222 21.2% טבריה4,076 20.4% ירושלים1,352 6.8% אילת1,231 6.2% נתניה1,033 5.2% – נתונים2024 מקור: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. מטריצת אוכלוסיית המפונים לפי יישובים מפונים/מתפנים וקולטים לסוף אפריל שנמסרו במענה לבקשת נתונים. 7 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל לעומת זאת, אם ניטול יישובים כפריים, נראה כי חלק ניכר מהמפונים.ות עברו ליישובים כפריים, לעיתים בעלי זיקה היסטורית ליישוב המקור. כך לדוגמא, הקיבוץ השכן לקריית שמונה – כפר גלעדי, פונה כמעט כולו לקיבוץ האון ולקבוצת כנרת, ורק מיעוט קטן הגיע ליישובים עירוניים. אם היה בידינו מיפוי של החינוך של המפונים.ות, היה הדבר מובהק עוד יותר, כפי שנבהיר בהמשך. השפעת הסדר החדש על רשויות קולטות 117.5( כמכלול, יותר מאחוז מאוכלוסיית המדינה היתה בסוף אפריל מפונה מביתה אלף תושבות ותושבים). אך כמו ששיעורי הפינוי אינם אחידים ביישובים השונים, ובחלק מהמקומות מאה אחוז מהאוכלוסייה התפנתה מביתה, כך גם דפוסי הקליטה אינם אחידים. יש מקומות – בעיקר שבהם יש מלונות וחדרי אירוח – אשר קלטו אוכלוסייה הגדולה על מידותיהם במאות אחוזים; יש שלא נקלטה בהם אוכלוסייה כלל; ועוד רבים על כל הטווח באמצע. לצורך מיפוי ראשוני בדקנו את אחוז המפונים באוכלוסיית הרשות הקולטת. מקרב הרשויות הקולטות העיקריות באפריל, בדקנו .2024 גם את השינוי שחל באוכלוסיית המפונים.ות שנקלטו מאז פברואר תחילה, מעניין היה להשוות את ריכוזי הפליטים.ות בין סוגי הרשויות הקולטות. , המועצות האזוריות הן אלו שבהן חל הגידול 2 כמו שניתן לראות בטבלה מספר המשמעותי ביותר באוכלוסייה ביחס לאוכלוסייתן המקורית, שהיא בדרך כלל קטנה משל רשויות אחרות. מבחינה זו מעניין לראות כי אוכלוסיות הערים גדלו יותר מאוכלוסיות המועצות המקומיות, שרובן קלטו פחות מפונים.ות בהשוואה לשאר סוגי היישובים. 8 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל : שיעור הפליטים.ות מאוכלוסיית כלל ישראל ביישובים וסוגי רשויות 2 טבלה 2024 עיקריים, סוף אפריל סוגי יישובים סה"כ פליטים.ות סך האוכלוסייה שיעור פליטים.ות מהאוכלוסייה מגמת הגידול/צמצום במספר הפליטים.ות 2024 ביחס לפברואר כלל ישראל117,507 9,818,976 1.2% -18.2% ערים83,082 7,432,047 1.1% -19.4% מועצות אזוריות27,581 1,011,287 2.7% -11.4% מועצות מקומיות6,844 1,375,642 0.5% -26.7% . כולל את תושבי הערים, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות בלבד ולא כולל את המתגוררים מחוץ ליישובים- הערה: כלל ישראל , 2024 אומדנים ארעיים לסוף פברואר- ) אוכלוסייה ביישובים / מועצות אזוריות2024( מקורות: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. הלמ"ס .2024 ולסוף אפריל כפי שניתן לראות מההשוואה בין פברואר לאפריל, התנועה של הפליטים.ות נמשכת כל העת, וסביר שגם מאפריל חלו שינויים משמעותיים. בהשוואה בין סוגי הרשויות בולט שיעור הירידה במועצות המקומיות, אשר מראש שיעור המפונים.ות בהן היה , ניתן להסביר בשיבה של חלק מתושבי.ות 18%נמוך. חלק מהירידה הכללית – כ־ 29,314 הדרום ליישוביהם.ן (כך למשל, בפברואר מנתה אוכלוסיית שדרות המפונה מפונים.ות).25,757 איש.ה, ובאפריל נותרו לצורך הבנה של השינוי הדמוגרפי מאז הפינוי באוקטובר, ניטול רשויות המובילות את טבלת הקולטות, ונראה הן את שיעור המפונים.ות ביחס לאוכלוסיית הרשות – נתון דרמטי בחלק מהמקרים; והן את השינוי במספר המפונים.ות בהן בין שתי נקודות זמן. גם כאן נפריד בין סוגי הרשויות וניטול רק את המובילות בשיעור המפונים.ות בכל אחד מסוגי הרשויות (מועצות אזוריות, עיריות ומועצות מקומיות). 9 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל 2024 : שיעור פליטים.ות במועצות אזוריות קולטות, סוף אפריל3 טבלה מועצה אזורית סה"כ פליטים.ות סך האוכלוסייה שיעור פליטים.ות מהאוכלוסייה מגמת הגידול/צמצום במספר הפליטים.ות ביחס 2024 לפברואר תמר6,402 1,613 396.8% 1.8% עמק הירדן3,333 14,827 22.5% 3.0% מגילות ים המלח366 2,245 16.3% -29.2% הערבה התיכונה464 4,124 11.3% -24.6% חבל אילות463 4,959 9.3% -23.3% רמת נגב790 8,779 9.0% -16.8% חוף הכרמל2,350 37,236 6.3% -12.9% מטה יהודה2,644 51,235 5.2% -8.5% .הערה: כולל את שמונה המועצות האזוריות הקולטות המובילות בשיעור הפליטים.ות . 2 'מקורות: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. לפירוט המקורות ראו תחת טבלה מס כמו שניתן להיווכח, המועצות האזוריות המרוחקות – בעיקר באזורי ים המלח , ביחס לאוכלוסיית 2024 והערבה – גדלו בצורה תלולה בתקופת הפינוי עד פברואר המקור. יש לזכור כי התשתיות באזורים אלו מותאמות לכמות אוכלוסייה קטנה, והתוספת גוזרת קושי תשתיתי ניכר על הרשות הקולטת – פינוי פסולת, ביוב וכדומה. ניתן לראות עם זאת, כי מבחינה מספרית, הרשויות עם כמות הפליטים.ות הגדולה ביותר הן סמוכות יותר לאזורי הפינוי – בפרט חוף כרמל ועמק הירדן בצפון ותמר בדרום. בהשוואה בין חודש פברואר לאפריל עולה כי בחלק מהמועצות ירדה אוכלוסיית הפליטים.ות, בעיקר המרוחקות ביותר – חבל אילות, ערבה תיכונה, ומגילות ים המלח. לעומתן, במועצות אחרות מגמת הצמצום במספר פליטי.ות המלחמה בין חודש פברואר לאפריל הייתה פחות משמעותית, ובמועצה אזורית תמר מספר הפליטים.ות אף גדל. 10 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל 2024 : שיעור פליטים.ות בעיריות קולטות, סוף אפריל4 טבלה עיר סה"כ פליטים.ות סך האוכלוסייה שיעור פליטים.ות מהאוכלוסייה מגמת הגידול/צמצום במספר הפליטים.ות ביחס 2024 לפברואר אילת17,996 53,568 33.6% -12.5% טבריה10,643 50,307 21.2% 0.3% ערד1,155 29,426 3.9% -15.1% יפו- תל אביב15,313 481,715 3.2% -7.1% הרצליה2,621 109,503 2.4% -16.1% נתניה4,100 240,914 1.7% -23.1% עפולה919 64,119 1.4% -2.3% חיפה4,165 297,310 1.4% -4.3% ירושלים12,422 1,000,777 1.2% -20.9% נצרת900 77,844 1.2% -5.6% נוף הגליל480 44,965 1.1% -6.4% טירת כרמל307 30,492 1.0% -5.5% .2 'מקורות: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. לפירוט המקורות ראו תחת טבלה מס גם רשויות עירוניות מרוחקות קלטו מפונים.ות בשיעורים ניכרים. אילת, טבריה וערד בלטו במיוחד ברשימת הרשויות העירוניות שקלטו אליהן מפונים בשיעורים גדולים, כאשר בטבריה מספר הפליטים.ות ושיעורם.ן ביחס לאוכלוסיית העיר לא קטן ואף אביב יפו, -גדל מעט. מבין הערים הגדולות – היחידה שעולה לטבלת המובילות היא תל אלף מפונים.ות, 12ששליש מהנקלטים.ות בה הם מקריית שמונה. ירושלים קלטה כ־ מאוכלוסייתה. כל ערי הצפון מתחת לקו הפינוי זכו לקלוט 1.2% אך הם.ן היוו רק אליהן מפונים.ות בשיעורים ניכרים. בערים אלו, בדומה למועצות המקומיות הקולטות במחוז צפון, הירידה במספר הפליטים.ות איטית ומצומצמת יותר, דבר שיתכן כי מלמד בין השאר על שימור מקומות העבודה בקו הסמוך לגבול. 11 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל 2024 שיעור פליטים.ות במועצות מקומיות קולטות, סוף אפריל :5 טבלה מועצה מקומית סה"כ פליטים.ות סך האוכלוסייה שיעור פליטים.ות מהאוכלוסייה מגמת הגידול/צמצום במספר הפליטים.ות ביחס 2024 לפברואר מגדל966 2,083 46.4% -5.8% ראש פינה582 3,280 17.7% 1.2% יסוד המעלה276 1,789 15.4% 7.8% מצפה רמון689 5,308 13.0% -31.0% זכרון יעקב795 24,531 3.2% -17.8% ירוחם332 11,415 2.9% -29.1% חצור הגלילית217 10,261 2.1% -17.5% .הערה: כולל את שבע המועצות המקומיות המובילות בשיעור הפליטים.ות . 2 'מקורות: עיבוד של מרכז אדוה לנתוני למ"ס. לפירוט המקורות ראו תחת טבלה מס באופן מעניין, למעט מועצות מקומיות הקרובות לאזור הפינוי, הרי שהאחרות לא קיבלו פליטים.ות בשיעור הדומה לזה שבמועצות האזוריות והערים. אפשר לתלות זאת בכמות חדרי האירוח בתחומן, אך עדיין מדובר בנתון מפתיע, המלמד שיתכן והן עתודה אפשרית לאיזון מהרשויות האחרות. במגמת השינוי בשיעור הפליטים.ות בין פברואר לאפריל, הדפוס של המועצות המקומיות דומה לזה של המועצות האזוריות, כאשר המרוחקות ביותר – בפרט ירוחם ומצפה רמון – מראות את מגמת הירידה המשמעותית יותר. יתכן כי הדבר נובע מכך שאליהן עברו יותר ממפוני.ות הדרום, שחלקם.ן שבו, אך אין בידינו את המידע לגבי פברואר כך שהדבר ייוותר להמשך מיפוי. מה שחסר – המיפוי של השירותים בפועל המיפוי על קצה המזלג שהובא כאן, שהוא בגדר גישוש ראשוני ותו לא למיפוי שראוי שייעשה על ידי המדינה באופן שוטף ושקוף – אינו מאפשר להתייחס במסגרת הסדר החדש למאפיין נוסף, והוא האחריות המשותפת של רשויות על מפונים.ות. כלומר, בנתונים שמסרה לידנו הלמ"ס מופיעה האוכלוסייה המפונה במקום המגורים הנוכחי, למשל באר־ שבע. אך למעשה, לפחות בדרום, מערכת החינוך נותרה נפרדת לזרם ההתיישבותי, וכך 12 ’ | עמ2024 סדר מרחבי חדש בישראל נוסעים.ות תלמידי.ות בתי הספר למוסדות החינוך במועצה האזורית הקרובה. אם דיברנו על באר־שבע, הרי שילדי.ות בית הספר של נירים – המתגוררים.ות בעיר – לומדים במועצה אזורית בני שמעון. כך גם התלמידים.ות מסופה המתגוררים ולכן רשומים על פי נתוני הלמ"ס שהועברו לנו – באופקים (חלק אחר של יישוב זה נקלט ברמת גן). מקרים אלו – ואחרים, מלמדים כי יש למפות בנפרד את מערך השירותים, כאשר הרשות הקולטת מעניקה לא פעם בעיקר תמיכה ושירותים מוניציפליים, אך את שירותי הרשות – ובראשם חינוך, רווחה ובריאות – מקבלים המפונים.ות מרשות האם ומרשות נוספת, נקרא לה תומכת לשם המיפוי. 4''המדינה לא בתמונה הציטוט שבכותר חוזר בכל ראיון בגרסאות רבות, וניתן לשמוע אותו גם בדברי א.נשי הרשויות והמפונים.ות בתקשורת. את הנעשה אין להשיב, אך המדינה חייבת לקחת מחדש ולעתיד לבוא אחריות על פינוי אזרחיה לא רק ברגע הפינוי – אלא לאורך כל תקופת הפליטות. סדר מרחבי חדש דורש מדיניות כלכלית־חברתית חדשה. במסמך זה הצגנו כמה מהתובנות שעשויות לשרת מדיניות זו. היעדרו של מיפוי רציף ושקוף של התנועות של הפליטים.ות במרחב ואופן הקליטה שלהם.ות מבחינת שירותים חברתיים, פוגע ביכולת של הרשויות המקומיות והמדינה לתת מענה תואם ומותאם. חשוב גם לומר, כפי שננסה לתעד בצורה מפורטת בהמשך, כי התנועה המתמשכת במרחב, משפיעה באופן דרמטי על חיי היומיום של הפליטים.ות. כדי להבין את השינוי האמור מומלץ כי המדינה תערוך מיפוי סדור ורצוף של תנועות האוכלוסייה ושל המענים הניתנים מכל סוג רשות – המקורית, הקולטת והתומכת. מיפוי כזה יהווה בסיס לקבלת החלטות, יישום המדיניות וכמובן הערכת חוסרים ומענים שמקבלים.ות המפונים.ות. , במקביל לנתונים שמוצגים כאן, אנו אוספים מידע מראיונות עם פליטים.ות מהצפון ומהדרום, ועם בעלי.ות תפקיד ברשויות קולטות 4 .בדגש על חינוך. הציטוט מראיון עם מפונה מהצפון, בעל תפקיד ביישוב המפונה ובעל משפחה, שפונה באותה מועצה אזורית adva.org