חומר רקע
1
1/2025
בקשה ליישום של
טכנולוגיות ניטור אוויר והתאמתן למדידת מזהמים הנפלטים משריפת פסולת ממפעל נשר רמלה
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה מפעל נשר רמלה הינו המפעל הפרטי המזהם ביותר את האוויר
בישראל2
. המפעל גורם לנזק בריאותי
וסביבתי
של כמיליארד שקל כל!שנה בצמוד לנשר פועלת תחנת הכ
ו)ח בגז המזהמת ביותר בארץ (חח"י גזר2
. הזיהום מהמפעל השוכן
בלב אוכלוסייה מגיע למאות אלפי אזרחים ברמלה, לוד, מודיעין, מ.א. גזר., מ.א. חבל מודיעין
.ועוד
ב שנים האחרונות המפעל
עושה שימוש, ך הול
,וגובר בשריפה של פסולת ביתית ופסולת חומרים מסוכנים כחלופת דלקים . לצד זאת לא חל
.שינוי ביעוד שלו כמפעל ליצור מלט מהלך זה משנה את
אופי ופיזור המז
המים הנפלטים בתהליך השריפה ו הוא אינו בא לידי ביטוי
בתחנות הניטור הסבי בתיות שאינן מנטרות בתהליך רציף
מ חו רים מקבוצת דיוקסינים, פורנים, תרכובות
של פח
מנ
ים א רומטיים רב
טבעתיים(
PAH
)
ותרכובות אורגניות נדיפות אחרות פרט למתאן. חלק ממזהמים אלו נחשבים
לקרצינוגניי
ם .
עד לאחרונה
המפעל נשאר מתחת לרדאר של הרגולטור
וכך גם בריאותם של תושבי
האזור.
אנו מבקשים את עזרת
הוועדה למדע
ו טכנולוגיה בקביעת תקנים מחמירים לניטור
רציף בתחנות נ
יטור סבי
בתיות, ב
יישום של טכנול וגי
ה המפחיתה צמצ
ום
פליטות(
SCR
)
בו הפעלה של מדיניות פיתוח סביבתי(
SFA
) המתייחסת לזיהום כספית.
להלן תמונת מצב לגבי3
קבוצות
ה מזהמים העיקריים:מבחינה בריאותית
כספית ומתכות כבדות
המפעל מהווה משרפת פסולת יחידה במדינה ושורף למעלה מ-
100,000
טון פסולת בשנה
, בשנה שעברה אושרה לו הכפלה של כמות
הפסולת
הנשרפת בו במסגרת היתר הפליטה. מעבר לכך המפעל שורף למעלה
מ -
10,000
פסולות מסוכנות
בשנה.
בעוד חומרים שונים
מתפרקים במידה רבה בעת שריפה בכבשן של נשר המתכות הכבדות לא מתפרקות ואף נפלטות
לאוויר .
המשרד להגנת הסביבה
קנס את
נשר ב-6 ון ילימ ש "ח ב-
8.2022
בשל חריגות בפליטת כספית בשנת2019
.
כספית הינה המתכת היחידה שיש עבורה ניטור רציף בארובת
נשר ובהתאם גם בוצעה האכיפה
. למרות העדר המידע הרציף, ממעט המדידות התקופתיות שמבוצעות עבור המתכות הרעילות האחרות
)'(עופרת, כרום, ארסן וכו התגלה לנו לאחרונה גם על פליטות חריגות במאות אחוזים מערכי היעד עבור ארסן3 . בבדיקה של משרד
הבריאות ב-
2022
נמצא עודף תחלואה בסרטן ברמלה ובלוד כפי ש
דווח ל
וו
עדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת ב-
30.5.2022
.
במסמך של משרד הבריאות ממרץ2024
(בתגובה לשאילתא של ח
"כ יוראי
להב הרצנו בנושא תחלואה עודפת במ.א. גזר בהתייחס לחריגה
בפליטות הכספית (בריכוזים משמעותיים) של המפעל)
דווח כי "נתוני האשפוז עבור תחלואה נשימתית וקרדיו וסקולרית מעלים כי קיימת
מגמה שבה ישנו שיעור אשפוזים עבור תחלואה נשימתית גבוהה יותר בישובים הממוקמים דרומית לכיוון הרוח. אותה מגמת ממצאים
לגבי ישובים גדולים הסמוכים למפעל נשר: שיעורי ממוצע אשפוז עקב תחלואה נשימתית
הם גבוהים לעומת שיעורי ממוצע של הישובים
הצפוניים (למפעל)". כיצד המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פועלים בנושא זה? מדוע לא פורסם בהמשך לדוח זה דוח הבוחן את
העלות הבריאותית
, כלכלית ו
סביבתית בראייה רב שנתית ש
ל ה צטברות המזהמים שנפלטו לסביבה בהתייחס לנתוני המזהמים במפל"ס
לאורך העשור האחרון ?
הדיווחים שהתפרסמו עד כה היו בהתייחס לנתונים שנתיים ולא לנתונים מצטברים של מזהמים מסוכנים
.לבריאות
תחמוצות חנקן
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה תחמוצות החנקן ממפעל נשר לבדן
גורמות לנזק בריאותי וסביבתי של למעלה מ-
400,000,000
שקל
בשנה
, בפער אדיר מכל מקור אחר פרט לתחנות הפחמיות!
2 .
תחמוצות חנקן גורמות לנזק בריאותי מגוון לדרכי הנשימה, להפחתת תפקוד
ריאה, גורמת לאסתמה ומחמירה אותה ומביאה לאשפוזים מוגברים בבית חולים4. בהיתר הפליטה שניתן למפעל ב -
2022
הוא נדרש
2
להפחית משמעותית זיהום זה ולעמוד על רמת פליטות שלא תעלה על500
מ"ג/מק"ת
עד סוף2022
, עד היום לא ידוע לנו אם המפעל עומד
.בתנאי קרדינלי זה
חלקיקיםParticulate matter
ואירועי זיהום חריגים
חלקיקים מרחפים קטנים
חודרים עמוק למערכת הנשימה, עוברים לדם ואף יכולים להגיע למוח. החלקיקים עלולים גם להכיל מתכות
רעילות ולספוח תרכובות אורגניות מסרטנות. על-
פי ארגון הבריאות העולמי, מבחינה בריאותית אין סף בטוח לחשיפה נשימתית
לחלקיקים הקטנים5 .
מפעל נשר פולט חלקיקים אבק דקים ממגוון רחב של פעילויותיו: המחצבה, השינוע והטחינה של הסלע, מהארובות של שריפת הפסולות
.'בכבשן וכו
כפי שעולה מההתרעה שנשלחה לנשר ב -
4.2.2020
המפעל פולט באופן שיטתי חלקיקים מעבר לערך הסביבה היממתי המותר
ולעיתים אף בחריגות שעולות על400%
! לפי
המשרד להגנת הסביבה "נתונים אלו הם אינד י קציה לכך
שבשליש
מהשנה ישנן חריגות
"במדד זה מהמפעל . בעוד
הרגולטור והמפעל ביצעו התאמות מבורכות להפחית את כמות החלקיקים הנפלטים ממגוון הפעילויות של נשר
עדיין נפלטות ממנו כמויות רבות של חלקיקים
וביניה
ן
גם חלקיקים שספחו חומרים רעילים. כיום המשרד לא מקיים הבחנה בין סוגי
.החלקיקים הנ"ל ולא ניתן לדעת כמה מהחלקיקים הם רעילים במיוחד
,מעבר לכך המפעל מתקשה לתפעל את המערכות הקיימות
ותועדו
.מאות תקלות המתרחשות במפעל בשנים האחרונות
ה תקלות במפעל
גורמות לעליה מסוכנת בריכוזי החלקיקים, כך לפי ההתראה ששלח
המשרד להגנת הסביבה
למפעל
ב -
20.7.2022
: "
עולה כי באופן
מתמשך ועקבי המפעל לא מתפעל כנדרש את מתקניו , ניכר ששוב ושוב מתרחשות במתקניו תקלות משמעותיות וכי המפעל אינו מודע
לתקלות אלו ,
אינו מדווח עליהן למשרד כמתחייב מהיתר הפליטה שלו והמשרד אינו יודע מה טיב הטיפול בפליטות הלא מבוקרות
כתוצאה מהתקלות בהן .
בנוסף עולה כי קיימת עלייה משמעותית בחלקיקים כתוצאה מתקלות אלה, על כן עולה כי כתוצאה מפעילות
המפעל, נגרם זיהום אוויר או לכל הפחות קיים יסוד סביר להניח כי נגרם זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, אשר יש בו כדי לסכן את
הסביבה ואת בריאות הציבור.
"
בדוח שפרסמו משרד הבריאות והמשרד לה( גנת הסביבה12.2024
) שבחן
השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישרא
ל
על תמותה
מוקדמת ואובדן שנו ת חיים בשנים2015-2023, נמצא כי "חשיפה לזיהום אוויר קשורה לבין
4,641
ו-
6,166
מקרי מוות מוקדם בשנה
בשנים אשר נבחנ
ו." כמ
ו כן דו וח"ש
מקרי המוות המוקדם בשל חשיפה לזיהום אוויר נגרמים בעיקר בשל חשיפה לחלקיקים נשימים
עדינים הקטנים מ
2.5
מיקרון (
2.5
(PM
להלן "חלקיקים נשימים עדינים") (
3,931-5,375
בשנים
2023-2015
), חנקן דו חמצני אחראי ל-
628
-
346
מקרים ואוזון ל-
575
-
348
מקרים.
6
אימוץ טכנולוגי
ה המפ
חיתה רמות פלי
טה של מ זהמים-
,בכדי להמשיך להפחית את זיהום האוויר מהמפעל ותחמוצות החנקן בראשן
ישנן שתי שיטות אפשריות- SNCR ו-SCR.
מפעל
נשר מבקש מהמדינה לממן חלק משמעותי מאמצעי הפחתת פליטות.
SCR
(Selective catalytic reduction)ה יא השיטה העדיפה להפחתת
זיהום סביבתי.
מדובר בממיר קטליטי המפחית את הפליטה של
תחמוצות חנקן
, המ
הווה חובה בכל רכב בישראל כבר משנות ה-
90. מתקני SCR
הותקנו בארץ בהצלחה בבתי הזיקוק ובתחנות הכוח
.הפחמיות טכנולוגיית
ה-SCR
אומצה במפעלי מלט באירופה לפני כ -
20
שנה. איגוד תעשיית המלט הגרמני מציין שמפעלי מלט
המשתמשים בשיטת SCR
פולטים פחות מ-
200
מ"ג\מק"ת תחמוצות חנקן (נשר פלט כ-
1000
עד לאחרונה) ומצליחים לצמצם את
הפליטה של גורמי זיהום נוספים. ה-SNCR
לעומתו יקר יותר בהקמה אך זול יותר בתפעול ומכאן המשיכה של נשר שהמדינה תשלם
מחיר גבוהה להתקנה ונשר לא ת
י
שאר עם עלויות תפעול משמעותיות.
אימוץ מתודולוגייתSFA
-
סוגיית פליטות הכספית שהצטברה בסביבה לאורך עשור השנים האחרונות של פעילות המפעל יכולה להוות
.אבן בוחן
בעולם מקובל לעשות שימוש במתודולוגיית
SFA
3
Substance Flow Analysis
Substance Flow Analysis
-
כדי להבין את היקף פליטות הכספית וכיצד הן מתפזרות במערכת המקומית
ומחוצה לה. ניתוח כזה בודק לא רק את הפליטות הישירות לאוויר אלא גם את מסלול ההצטברות של הכספית לאורך זמן. מתודולוגיית
SFA
מאפשרת להעריך את ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות של פליטות כספית בצורה מעמיקה: פיזור מזהמים
–
ניתוח כיצד
הכספית מתפזרת באוויר ומה
הסיכוי לשקיעתה באזורים סביב המפעל. השפעה על הקרקע ועל בריאות הציבור
–
בדיקת ריכוזי כספית
בקרקע והשלכות החשיפה לכספית במזון, במים ובאוויר על בריאות הציבור. פיתוח מדיניות סביבתית
–
הנתונים שנאספים משמשים את
הרשויות לפיתוח תקנים, קביעת ערכי סף, ומדיניות רגולטורית לפיקוח על מפעלי מלט ולמניעת נזקי זיהום.
ניתוח זה נמצא בשימוש רחב
במדינות רבות, במיוחד באירופה ובארה"ב, כחלק ממדיניות סביבתית המיועדת להפחתת מזהמים מסוכנים כמו כספית ולשמירה על
איכות הקרקע, המים והאוויר. מן הראוי שמדינת ישראל תיישם מודל עבודה דומה שיקדים אותו
מחקר שיבחן את דפוסי פליטות
הכספית ממפעל
ה
מלט
, שי
עריך את ההתפשטות האטמוספירית של הכספית, תוך שימת דגש על צורות הכספית השונות (
כספית יסודית
גזית - GEM, כספית דו-ערכית גזית - GOM, וכספית חלקיקית - PBM). בהתייחס ל תפקידם של תנאי הכבשן, סוגי הדלקים ותהליכי
הייצור על רמות הפליטה.
ממצאים ממחקרים שנעשו הראו כי
תהליך הפיזור האטמוספירי מראה ש-GEM
,מתפזרת למרחקים ארוכים
בעוד ש-GOM ו-PBM שוקעים בסמוך למפעל.
המודלים הראו שכספית מצטברת בקרקע ובצמחים ברדיוס של1-3
ק"מ מהמפעלים, מה
שמעלה את הסיכון לזיהום קרקע ומים.
,למיטב ידיעתנו עד היום לא בוצע סקר של דיגום מזהמים כדוגמת כספית בקרקעות סמוכות למפעל ולא נבדקו שיירי כספית בדגימות
.בעומק הקרקע ובגידולים חקלאיים סמוכים חלקם גידולים עונתיים וחלקם קבועים
בכלל זה לא ידוע לנו על דיגום של בארות באזורים
.סמוכים למפעל לבדיקת שיירים של מזהמים בכללם כספית ומתכות כבדות ותרכובות אורגניות מסוכנות
האם בכוונת המשרד לבחון
סוגיות אלו? האם משרד החקלאות מודע לנושא זה? האם בוצעו דגימות מים לבדיקת מזהמים מהמפעל במאגר הסמוך למפעל? בהתחשב
בכך שצפונית למפעל מוקם בימים אלו אזור תעשיה גדול, מה הסקר המקדים שבוצע באזור זה בהתייחס לאכלוס הצפוי של אזור
התעשיה בסמיכ?ות למפעל אנו מבקשים להזכיר שבאימוץ אמנת מי נמטה, מפעל נשר )(שפולט בתהליך היצור חלקיקי כספית הוחרג
בטענה שחל
.עליו חוק אוויר נקי
מהלך זה מ ותיר את התושבים המתגוררים בסמיכות למפעל בין הכיסאות שכן סוגיית ההשלכות
הבריאותיות , כלכליות וסביבתיות
של מזהמים אינ ה
מקבלת מע .נה
,לסיכום
מפעל נשר
רמלה ה מתפקד כמשרפה לפסולת מהווה מקור זיהום שאין שני לו בלב ריכוז אוכלוסייה של מאות אלפי תושבים. למרות
זאת המפעל אינו מפוקח על ידי א"ע לאיכות סביבה
כמש
רפה לפסולת ביתית ופסולת מסוכנת .
ההשפעה הבריאותית של המפעל על תושבי
האזור
ברובה אינה
ידועה ,
בחודש מרץ2024
,
משרד הבריאות דיווח על עודף תחלואה
בישובים
ה סמוכים למפעל!
בחודש דצמבר2024
משרד הבריאות והמשרד לה
גנת הסביבה מדווחים על שיע
ור תמותה ג
בוה של כ-
5,300
א .נשים
מזיהום אוויר בשנים2015-2023
.
אנו התושבים פונים לוועדת ה
מדע והטכנולוגיה
המקיימת דיון" בנושא טכנולוגיות ניטור אוויר והתאמתן למדידת מזהמים הנפלטים
משריפת פסולת
" להתייחס לסוגיית מפעל נשר רמלה כמשרפה של פסולת .
אנו פונים בדרישה להתקין טכנולוגי יתSCR
להפ
חת
ת פליטות של מז
המים לאוויר .אנו מבקשים לאמץ מת ודולו גיה שלSFA
בקביעת
מדיניות פיתוח סביבתי .אנו מבקשים להחיל את אמנ
ת מינמטה על פלי טות הכספית של מפעל נשר רמלה בהתייחס לכמויות
המצטברות לאורך שנות פעילותו
.)(על פי דוחות מפל"ס
אנו מבקשים מהוועדה
לסייע לתושבים , שחיים באזור מוכה זיהום אוויר
לאפשר לגדל את ילדי הדור הבא
ב .סביבה בטוחה
4
מקורות
1.
מכתב משר הבריאות אוריאל בוסו לחה"כ יוראי להב הרצנו
3.32024
ודוח שערכה דר' איזבלה
קרקיס מנהלת המחלקה לאפיד מיולוגיה
.סביבתית, משרד הבריאות
2.
דו"ח שנתי מרשם פליטות לסביבה2019
\
2020
\
2021
.מפל"ס, המשרד להגנת הסביבה
3.
התראה בגין הפרת הוראות מכוח חוק אוויר נקי
למפעל נשר4.2.2020
4.
ארגון רופאי הריאות האמריקאיdioxide
-
unhealthy/nitrogen
-
air
-
makes
-
air/outdoors/what
-
https://www.lung.org/clean
5.
,משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, מידע לגבי חלקיקים2014
.
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Particulate_Matter.pdf
6.
דו"ח בנושא ה
שפעות בריאותיות של זי ,הום האוויר בישראל על תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים
משרד הבריאות והמש רד להגנת
הסביבה ,
12/2024
.
7.
Yuan-Seng Wu et Al. The Toxicity of Mercury and Its Chemical Compounds: Molecular Mechanisms and Environmental
and Human Health Implications: A Comprehensive Review, ACS Omega 2024 9 (5), 5100-5126
8.
Chuan Wang, Shaochen Yang, Ruolan Li, Junyao Yan, Yanxin Hu, Chuyan Lai, Zhonggen Li, Ping Li, Leiming
Zhang, Xinbin Feng. Atmospheric Mercury Concentrations and Isotopic Compositions Impacted by Typical Anthropogenic
Mercury Emissions Sources. Environmental Science & Technology 2024, 58 (38) , 16855-
https://doi.org/10.1021/acs.est.4c07649
6866.
1