חומר רקע
פברואר 2025
לכבוד:
הנדון: הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית
נייר עמדה מאת "חוי ארנפלד" – יזמית בתחום הנגשת השכלה אקדמית למגזר החרדי
הרציונל:
השתלבותם של בני ובנות המגזר החרדי בתכניות לימודים אקדמיות, הכרחית להבטחת השתלבותם הראויה במערך התעסוקה הישראלי, התפתחותם האישית והמקצועית, יציאה ממעגל העוני ופרנסתם בכבוד.
תכנית החומש הקודמת עודדה יציאה ללימודים אקדמיים בתנאים המותאמים לציבור החרדי, מבלי לוותר על הדרישות ההלכתיות של ציבור זה. במסגרת התכנית נפתחו תכניות רבות, נפרדות מגדרית, לתואר ראשון ותואר שני בתחומים מגוונים ועל כך אני מברכת. עם סיום התכנית הקודמת וכניסתה לתוקף של התכנית הנוכחית ניכרת מדיניות אחרת, אשר אינה מאפשרת פתיחתן של תכניות לתואר שני נפרדות מגדרית
אף אני בת למשפחה חרדית ועברתי את המסלול החרדי המקובל הכולל לימודי הוראה בסמינר. ברוות השנים הבנתי שללא תואר אקדמי יהיה לי קשה להתפתח מקצועית ומאז אני עוסקת בהנגשת השכלה אקדמית לציבור החרדי. המודל על פיו אני פועלת, השונה מהמודל של המח"ר, הינו פתיחת תכנית לימודים ייחודית, נפרדת מגדרית, המותאמת למגזר החרדי ומלווה על ידי באופן אישי, במוסד לימודים כללי המוכר ע"י המל"ג. כך מצליחות הסטודנטיות שלנו לשמור על הצביון הייחודי שלהן ומאידך זוכות להכיר עולם שלא היו מכירות במסגרת נפרדת לחלוטין (כגון המח"ר). רמת ההוראה והתכנים האקדמיים בתכניות שלנו גבוהה ביותר, יחד עם ההקפדה ההלכתית והתאמת מערכת הלימודים ללוח השנה היהודי. המציאות הוכיחה שזהו השילוב במיטבו.
הבחנות חשובות בין נשים לגברים מהמגזר החרדי הנוגעות לשילוב במסלולים אקדמיים:
שני שלישים מכלל הסטודנטים החרדים הם נשים. הלגיטימציה לנשים בחברה החרדית לצאת ללמוד על מנת לעבוד גבוהה, יחסית לגברים. הגברים נדרשים ללמוד תורה ועל הנשים מוטלת פרנסת הבית. בזרם הליטאי למשל, כמחצית הנשים הן מפרנסות יחידות או עיקריות. עד לפני עשור לא היו כלל אלטרנטיבות לימודיות. על כן, שלא מבחירה, רב הנשים למדו הוראה. התמורות שחלו בדורנו מאפשרות לנשים חרדיות להתפתח בתחומים נוספים ולפרנס את ביתם בכבוד. יתר על כן, הנשים החרדיות למדו ברובן לימודי ליבה והפער שעליהן לצמצם קטן יותר מבחינה אקדמית, לעומת הגברים.
בעבר נתנה הזכות לנשים חרדיות אשר חפצו בכך, להמשיך ולהתפתח ללימודי תואר שני במקצועות נבחרים, במסגרת נפרדת המותאמת להן הלכתית. אף אני הובלתי שיתוף פעולה שכזה אל מול המסלול האקדמי המכללה למנהל, לפתיחת שני מחזורים של לימודי ייעוץ ארגוני לנשים חרדיות.
לצערי, הוראת המל"ג אינה מתירה הפעלתן של תכניות נפרדות מגדרית לתואר שני ועל כן, תכניות מעין אלה, אף אם פעלו בעבר, אינן פועלות עוד.
יש לציין כי לימודים בכיתות מעורבות אינם אופציה בעבור רוב מוחלט של הנשים החרדיות לא הלכתית ולא חברתית. המהלך הנוכחי הוביל לכך שנשים חרדיות המעוניינות להמשיך ללימודי תואר שני, נאלצות ללמוד כיום במכללות דתיות לחינוך בלבד ואינן יכולות להתפתח לכיווני תעסוקה חדשים בעלי פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.
נושא "הדרת נשים" עלה אף הוא לא פעם, בדיונים הנוגעים להפרדה מגדרית בכיתות הלימוד. גם בנושא זה, על אף מורכבותו המשפטית, יש להבדיל בין נשים וגברים. נשים אינן יכולות להרצות בפני כיתות לימוד של גברים חרדיים מסיבות הלכתיות. יחד עם זאת, לנשים חרדיות, אין מניעה הלכתית לשמוע הרצאות מפי מרצים משני המינים. יוצא מכך, שאי פתיחתן של כיתות נפרדות מגדרית עבור נשים חרדיות יוצרת "הדרת נשים" הפוכה.
לסיכום:
מסלולי לימוד ייחודיים ונפרדים עבור המגזר החרדי במוסדות להשכלה גבוהה יביאו לצמצום פערים תרבותיים וכלכליים. הם יעודדו הכרות וכבוד הדדי בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ויאפשרו הכרות וסובלנות בין מגזר אחד למשנהו. על אף שהדרך אינה קלה וההנהגה החרדית מתנגדת לאקדמיזציה, הציבור מצביע ברגליו ומעוניין להתפתח מקצועית ואישית ולהתפרנס בכבוד. אני תקווה שבכוחות משותפים נצליח להוביל מהלך שיאפשר למעוניינים בלימודי השכלה גבוהה, לצאת ללימודים מבלי לוותר על הדרישות ההלכתיות ומבלי לפגוע בצביון הייחודי של מגזר זה.
* מסמך זה מסתמך על פעילותי לשילוב נשים חרדיות בתכניות לימוד אקדמיות בארבע עשרה שנים האחרונות בו למדו מעל 6,500 סטודנטיות בתכניות מותאמות ומונגשות . מצ"ב חוברת מידע מפורטת.
בברכה,
חוי ארנפלד